ההשקעה של יבמ בענן משתלמת, והחברה ממשיכה להגדיל את הכנסותיה בתחום - כך עולה מהתוצאות שהיא פרסמה אמש (ב'), שמסכמות את 2019 כולה ואת הרבעון האחרון שלה. הענק הכחול הציג במהלך השנה עלייה זעומה בהכנסות וקפיצה ברווח הנקי. ברבעון הרביעי של השנה, לעומת זאת, ההכנסות ירדו והרווח הנקי עלה בשיעור חד ספרתי.

במהלך השנים האחרונות מיקדה ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ, את מאמצי החברה בלשנות את הפוקוס שלה ולהעביר את עסקי הליבה לפעילויות הענן. לצורך כך, היא מכרה פעילויות רבות בתחום הלגאסי ורכשה חברות שפועלות בעולם הענן, בהן רכישת הענק של רד-האט בסכום של 34 מיליארד דולר. המשקיעים הביעו שביעות רצון מהעלייה במכירות הענן ובמסחר מעבר לדלפק, אחרי סגירת שערי וול-סטריט אמש, המנייה של החברה עלתה ב-4%.

הנתונים השנתיים מראים על ירידה של 1.86% בהוצאות ל-66.98 מיליארד דולר, קיטון רב יותר, של 3.07%, בהכנסות ל-77.15 מיליארד, ירידה של 10.37% ברווח התפעולי ל-10.17 מיליארד ולעומת זאת גידול של 8.06% ברווח הנקי ל-9.43 מיליארד. הסיבה העיקרית לגידול ברווח הנקי היא צניחה של כ-77% בחבות המס ל-731 מיליון דולר.

ירידות בכל הסעיפים - חוץ מהענן

ברבעון האחרון של השנה עלו ההוצאות של הענק הכחול ב-2.64% וההכנסות גדלו בשיעור זעיר של 0.08% ל-21.78 מיליארד דולר. החברה הציגה ירידה בהכנסות בכל הסעיפים, להוציא, כאמור, את פעילות הענן, שעלתה ב-8.62% ל-7.24 מיליארד דולר.

הרווח הנקי צמח ברבעון ב-88.11% ל-3.67 מיליארד דולר והרווח למנייה קפץ ב-91.16% ל-4.11 דולר. גם ברבעון, העלייה ברווח היא תוצאה של צניחה בחבות המס - במקרה זה של 86.94% ל-324 מיליון דולר.

עוד עולה מהנתונים שההוצאות הגולמיות קטנו ב-9% ל-10.68 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-3.86% ל-11.1 מיליארד, ההוצאות התפעוליות עלו ב-13.66% והרווח התפעולי רשם ירידה של כ-10% לכארבעה מיליארד.

רומטי אמרה כי "סיימנו את 2019 באקורד חיובי: חזרנו לצמיחה ברבעון, אמנם קטנה, אך בכל זאת צמיחה, בעיקר בזכות ההכנסות מפעילות ענן. הגידול בהכנסות שלנו מהענן אמור להימשך וככלל, אנחנו צופים עלייה בהכנסות ב-2020".

הפוסט יבמ: עלייה במכירות הענן, זינוק ברווח הנקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המסע לדיגיטל שארגונים עוברים יצליח ויתבסס לא רק על הענן או על האפליקציות - כי אם על תוכן - Content. התוכן יבוא יחד עם עוד שני 'C': ניגודיות - Contrast, והקשר - Context. התוכן הוא זה שייצר ערך לארגונים, יהיה מבדל תחרותי ויסייע במיקוד. ההקשר יחבר את התוכן לסיפור השלם, ולצידם תידרש הניגודיות, שתביא לבולטות של הארגון מול הצפת התוכן שתגיע מהמתחרים", כך אמר אלון בן צור, מנכ''ל בינת תקשורת ומחשבים.

בן צור דיבר בפתח יומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת היום (ד') ומחר (ה') בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12 דני קושמרו.

בעשור הקודם, אמר בן צור, "מה שעניין בטכנולוגיה היה יכולתה להפחית עלויות ולהתייעל. הדור הראשון של ה-IT היה תומך פונקציונלי, הדור השני היה מאפשר עסקית. הדור השלישי, המגיע בעשור הנוכחי, יתאפיין בכך שה-IT הוא-הוא הביזנס. הוא הפך מיחידת עלות לגורם מאפשר, יוצר והופך אט אט למנוע צמיחה, המביא החזר להשקעה. בניגוד לעולם הצרכני, שם הניעו ענקי העשור את הפתרונות, העולם הארגוני חווה שני עשורים, שבהם טכנולוגיות ופתרונות ארגוניים תומכי דיגיטל לא התפתחו טוב דיים. הדיגיטל כבר הוטמע בארגונים, ומסייעים לו, בין השאר, מנהיגי מדינות: דונלד טראמפ המצייץ בטוויטר, ורג'יב ארדואן, שהצליח לסכל את ההפיכה נגדו באמצעות פייס-טיים".

לדבריו, "העידן הנוכחי הוא בעל כמה מאפיינים: הסוללה במכונית התקדמה בהיבט האנרגיה, התקשורת בין אנשים נעשית באמצעות אימוג'ים, רק 4.6% מההתכתבויות המביעות רגשות הן טקסט, הטלפון החכם הפך לחיוני ומותיר אחריו חותמת דיגיטלית שמזהה אותנו באופן חד-ערכי".

"חברות הענק שולטות בשוק", ציין בן צור, "הפרסום בפייסבוק מניב לה 98% מההכנסות, ולגוגל – 75%. החברות הגדולות הן אלה היוצרות מציאות חדשה: מיקרוסופט ששווה כטריליון דולרים, אפל, עם 920 מיליארד, ולאחריהן פייסבוק, שחצתה את החצי טריליון, עליבבא ו-ויזה. ענקיות אלו מקשות על סטארט-אפים להתרומם בשל עוצמתם והאקו-סיסטם שהן יוצרות בפתרונות כוללים ומשולבים. מתוך כך, נטיית המשקיעים כיום נעה להשקעות בפתרונות ארגוניים, שם יש צורך גדול ותחרות פחות אגרסיבית".

הדיגיטל: תפיסת הצרכן במרכז

תפיסת הדיגיטל, אמר בן צור, "מבוססת על תפיסת הצרכן במרכז. ארגונים נדרשים לשדר ללקוחות משהו אחר. עליהם לבלוט על ידי הגדרה מחדש של עצמם בנישה שבה הם פועלים. אין לחשוש מנישה, נישה אינה דבר קטן בהכרח, אך בוודאי זהו מיקוד חיוני של העוצמות שנרצה לחדד. האתגר הגדול ביותר הוא שימור לקוח: גידול של 5% בלקוחות חוזרים מניב לארגונים 75% מהרווח. לכן הדיגיטל הוא כה חשוב: הוא משפיע על חוויית המשתמש וחוויית הלקוח, תוך הסתייעות בבינה מלאכותית. נקודה חשובה נוספת היא הגרנולריות, הרזולוציה שבה אנו פועלים. כשרצינו לפתור בעיות בתקשורת ולהעביר נפחים גדולים באופן אמין, עברנו מ-RELAY ל-PACKETS קטנים. כשרצינו מסכים באיכות גבוהה הגדלנו את הרזולוציה. הדרך לאג'יליות היא בהגדלת הגרנולריות. עוד מאפיין הוא API, המאפשר חיבוריות בין רכיבים - מה שאין לו שקעי חיבור כמו לגו - לא ישרוד. תפיסת הפיתוח עברה מ'מפל מים' לאג'ייל יותר טבעי, יותר מהיר, ומתאים עצמו לשינויים המתהווים. הנתונים ממשיכים לצמוח באופן מעריכי (אקספוננציאלי). המידע הישן כבר לא כל כך רלוונטי. בשנים הקרובות יהיה מאמץ גדול לקבל מידע בזמן אמת, או ליד. עד שנת 2025, 30% מהמידע הנאגר יהיה בזמן אמת. יהיו  גם חיישנים רבים מאוד: מ-1 טריליון השנה, ל-100 טריליון בסוף העשור".

בינה מלאכותית ועובדים מילניאלס

הבינה המלאכותית, אמר בן צור, "תיכנס לחיינו בעשור הקרוב ותהיה בעלת משקל כבד בעולם החדש: כל פעולה החוזרת על עצמה תעבור מיכון וטיוב. הבינה המלאכותית תייתר חלק מהמשרות הקיימות ותייצר מקצועות חדשים ומשרות חדשות".

הדור הצעיר בעבודה, ציין בן צור, "שנולד מ-1997 ואילך, הוא דור מדהים. הוא רוצה יותר מתפקיד אחד בארגון, מעוניין במפגשים פנים מול פנים, הוא פרגמטי".

"חיינו הולכים להשתנות בעשור שהחל", סיכם בן צור, "היחס בין הזמן שלמדנו לזמן שעבדנו ישתנה, נלמד כל הזמן, והקולג'ים צפויים להיעלם. בשנים הקרובות ייפתחו הזדמנויות רבות: העולם הטכנולוגי מביא בשורה גם לארגונים, מה שלא קרה כבר 20 שנים. יהיו טכנולוגיות רבות, ענקיות הטכנולוגיה יזרימו כסף רב לחדשנות, התחרות תגדל, ארגונים ייאלצו להילחם על המקום שלהם, ויצליחו לעשות זאת על ידי יצירת תוכן איכותי, ייחודי, עם הקשר וניגודיות".

הפוסט "ה-C3 של העולם החדש – תוכן, הקשר וניגודיות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחת הקריאות של יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כפי שהתבטאה בכנס שערכה הרשות השבוע, הופנתה לגופים המוסדיים וקראה להם להשקיע בענף ההיי-טק בישראל. הקריאה הזאת היא חלק מהמגמה של הרשות לקדם את ההשקעות הישראליות בטכנולוגיה ישראלית, ובאה על רקע העובדה שמשקיעים מוסדיים ממדינות אחרות כן שמים את כספם כאן.

סוגיית השקעות המוסדיים בהיי-טק, או, יותר נכון, הדרת ההיי-טק מפורטפוליו ההשקעות שלהם, אינה חדשה, ומזה שנים מנסים להתמודד איתה ללא הצלחה. שורה של ועדות, דו"חות, המלצות והחלטות ממשלה התקבלו בקול תרועה רמה, אבל מצאו את עצמם מהר מאוד נתחבים אל תוך המגירה, או נזרקים לפח הזבל. לא במקרה נהוג להתייחס לתופעת ההדרה של המוסדיים מההיי-טק כאחד הכישלונות הגדולים של המשק בכלל ושל הענף בפרט.

הגופים המוסדיים, שחלקם הם הבנקים, הגופים הפיננסיים וחברות הביטוח, מנהלים מיליארדי שקלים, שהם כספים של כל אחד ואחד מאיתנו - כספי פנסיה, פיצויים, ביטוחים והשקעות מניבות אחרות. אלה הם כספים שאנחנו חוסכים ושייכים קודם כל לנו. בענף ההיי-טק עובדים כ-300 אלף עובדים. גם הכספים שלהם, הלא מעטים במקרים רבים, מושקעים אצל הגופים המוסדיים, בדיוק כמו הכספים של עובדים במגזרים אחרים במשק.

למוסדיים הישראליים יש חובת נאמנות לחוסכים - ולאלה מחו"ל לא?

נשאלת השאלה מדוע עובד בחברת נדל"ן נהנה, גם אם בעקיפין, מהשקעות של מוסדיים, ואילו עובד בחברת היי-טק לא? התשובות השגרתיות של מנהלי הגופים המוסדיים הן: רמת הסיכון בענף ההיי-טק גדולה יחסית, ויש להם חובת נאמנות לחוסכים. זהו תירוץ, שאף שהוא נכון בחלקו, לא יכול להיות סיבה מוצדקת להתעלמות טוטאלית של המוסדיים מההיי-טק. ההוכחה לסתירה שבטיעון זה היא העובדה שגופים מוסדיים מחו"ל משקיעים לא מעט בהיי-טק הישראלי - ישירות או דרך קרנות הון-סיכון. האם לחברות אלה אין חובת נאמנות לחוסכים?

בנוסף, המוסדיים הישראליים משקיעים גם בפרויקטים שמרכיב ההימור בהם גבוה לא פחות מאשר בהשקעות בהיי-טק. האם השקעה בנדל"ן ברומניה היא פחות מסוכנת מאשר בחברת היי-טק צעירה תוצרת כחול לבן, שעברה סינון דרך גופים כמו רשות החדשנות וקרנות הון-סיכון פרטיות? התשובה ברורה.

פרופ' ירון זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, נהג לספר שבכל פעם שהוא היה נוסע לגייס אגרות חוב בחו"ל, בדרך כלל מגופים מוסדיים, נהגו "לעקוץ" אותו ולשאול: "מדוע הגמלאים של איגוד הכבאים בארצות הברית משקיעים בחברות היי-טק בישראל ואילו הגופים שלכם לא מאמינים בו"? מאז המציאות קצת השתנתה, הפנסיונרים הכבאים כבר לא משקיעים יותר מדי בישראל, אבל הסוגיה נותרה פתוחה.

התשובה השנייה ששגורה בפי מנהלי המוסדיים היא: רגולציה ומס גבוה מדי, שפוגע בכדאיות הכלכלית של ההשקעה בהיי-טק. אלא שבשנה האחרונה, שרי האוצר והכלכלה גילו הקשבה לנושא והחלו בצעדים שנועדו לתת להם רשת ביטחון. רשות החדשנות, שפועלת תחת משרד הכלכלה, הודיעה שתקצה 15 מיליון שקלים בעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק. אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי אחת הסיבות להחלטה זו של הרשות היא מפני שהמוסדיים לא מבינים בהיי-טק ולא מכירים היטב את השוק. כדי לעשות זאת, ציין, הם צריכים להעסיק מומחים, אנשי היי-טק, ולהקים מחלקות שלמות שיטפלו בזה, בדומה למבנה הארגוני של פירמות רואי החשבון הגדולות.

היזם הוותיק דב מורן הגדיר זאת יפה באחד הראיונות שנתן: "חברות ביטוח זרות השקיעו במודו (חברה שהקים - י"ק) בקלות רבה יותר מאשר חברות ביטוח ופיננסים ישראליות שפנינו אליהן". הוא טען אז כי "הרגולציה הישראלית יצרה מצב שבו לחברות ענקיות ישראליות אין אינטרס להשקיע בהיי-טק, אלא באגרות חוב".

ההיי-טק הישראלי הוא לא קזינו בלאס וגאס

הגופים המוסדיים במדינת ישראל יצרו במשך השנים נרטיב שלפיו השקעה בהיי-טק זו השקעה מסוכנת, משל היה הענף קזינו בלאס וגאס, ולא היה גורם ממשלתי כלשהו שטרח להעמיד אותם על טעותם, שלא לומר לגרום להם לזרוק את סל התירוצים שלהם ולהשקיע בחברות הטכנולוגיות שלנו.

צריך לומר את המובן מאליו: החשיבות שמוסדיים ישקיעו בהיי-טק לא מצויה רק בהיבט הפיננסי-כלכלי. השקעות שלהם יגדילו עד מאוד את ההשקעות בחברות ישראליות בצמיחה, מה שיביא להטמעת טכנולוגיות ישראליות בין היתר בשוק הישראלי - הן במגזר הציבורי והן בזה הפרטי. הדבר הזה חסר כיום מאוד.

השורה התחתונה: רשות ניירות ערך מציעה להקל על המוסדיים לקום מזרי הדפנה שעליהם הם נחים ולהשקיע בענף ההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, אחראי למחצית מהיצוא ומהווה מנוע תעסוקה גדול ביותר לכל החברה הישראלית. האם ב-2020 המציאות תשתנה? יש לקוות שכן, אבל, כמו בכל מקרה, ימים יגידו.

הפוסט מדוע המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, מהפכה שמובילה אותה תעשיית המידע והידע. עוצמתה של המהפכה גדולה משמעותית מכל המהפכות שהכרנו, והיא שוות ערך לצונאמי. המהפכה הזאת משפיעה על כל תחומי החיים שלנו – מסחר, בנקאות, תעסוקה, תחבורה, חברה ובידור. עולם ה-ICT מוביל מהפכה, וגם היא-עצמה משתבשת, זהו שיבוש מתמיד", כך אמר יהודה זיסאפל, יושב ראש קבוצת רד-בינת.

זיסאפל דיבר בפתח יומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת היום (ד') ומחר (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות בינת ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12 דני קושמרו.

לדברי זיסאפל, "התעשייה שלנו משתבשת במעבר למחשוב ענן. הענן הוביל מהפכה בדרך שבה היה נהוג לצרוך משאבי מחשוב. אלא שהענן לא יחליף את המחשוב ברישוי המסורתי. בעתיד יפותחו יישומים אשר דורשים רוחב סרט וזמני תגובה, שהענן לא יכול לספק. לכן נמשיך לצרוך גם מחשוב ברישוי מסורתי".

זיסאפל אמר, כי "המהפכה משבשת גם את עולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. זאת, מפני שבעקבות התרחבות חלל העבודה מעבר למשרד עצמו, גם משטח התקיפה גדל". הוא הוסיף, כי "המהפכה משבשת. המיכון ההולך וגדל מייתר צורך בעובדים, אולם לא בכל מקום ותפקיד: רובוטים לא יכולים לעשות את מה שאנשים עושים. המוח האנושי מגביר את תהליכי החדשנות. במקום לייתר עובדים - נזדקק לעובדים מיומנים. כך, בדרך זו, ההון האנושי הופך לנכס החשוב ביותר. נידרש לעבור הכשרה, לרענן את הידע בשוק העבודה, ולשוק זה ייכנסו מקצועות חדשים. האתגר יהיה כוח אדם מיומן".

לאורך השנים יזם זיסאפל כמה תוכניות משמעותיות לקידום צעירים וצעירות ממגזרים מוחלשים. מטרת הפרויקט הראשון, ''משלוש לחמש'', הייתה לקדם תלמידי י"א וי"ב בפריפריה שנכשלו במתמטיקה ברמת 3 יחידות, וללמדם עד שיצליחו בבגרות ברמת 5 יחידות. לאורך 13 שנות פעילותו של הפרויקט הוא העמיד 2,000 בוגרי 5 יחידות מתמטיקה מדי שנה. הפרויקט השני, "אופקים להיי-טק", נועד לקדם יוצאי צבא מהפריפריה, עם העדפה ליוצאי אתיופיה וחבר המדינות, בלא תעודת בגרות ובמצב סוציו-אקונומי נמוך. משתתפי התוכנית לומדים במכינה אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה ברמה של 5 יחידות, עד לשלב שבו יוכלו להתקבל ללימודי הנדסה או מדעים בטכניון או באוניברסיטת בן גוריון. ההכשרה גם כוללת תשלום של שכר הלימוד שלהם, מגורים ותמיכה כלכלית. כ-60% מבוגרי התוכנית התקבלו לאוניברסיטאות, והאחרים פנו למכללות להמשך לימודיהם. בחלוף כמה שנים הממשלה אימצה את התוכנית והפכה אותו לפרויקט הממשלתי "הישגים להיי-טק".

לפני כשנה יצא זיסאפל לסיבוב נוסף במסגרת חזונו למיצוי פוטנציאל התעסוקה של תושבי הפריפריה. הפרויקט, קמטק - קמפוס ומרכז היי-טק, החל לפעול בפברואר האחרון: מסלול לימודים אקדמיים במדעי המחשב עם התמחות בסייבר, שבסופו מובטחת תעסוקה במפעלי ההיי-טק של קבוצת רד-בינת. ייחודיות המיזם היא, שכולו מתקיים בערד. משתתפי התוכנית הם צעירות וצעירים מערד, הלימודים מתקיימים בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה שהוקם שם, וגם מקום העבודה יהיה בשלוחה של בינת שתוקם בערד. התוכנית כולה, משכר הלימוד ועד עלות המגורים והמחיה, ממומנת על ידי הפרויקט. "התחלנו בערד הכשרה למדעי המחשב ולסייבר", סיכם זיסאפל, "נעסיק בוגרים במרכז שבנינו שם. סיסקו הייתה שותפה למיזם. בעתיד האקו-סיסטם בערד יוכל לתמוך בתעשיות ההיי-טק במרכז וגם לפתח סטארט-אפים. הרעיון הוא לראות את המיזם בערד כפיילוט שניתן להעתיק אותו לכל עיר. ככה ניתן יהיה לסגור את הפער הדיגיטלי שבין המרכז לפריפריה ולהשביח את ההון האנושי במדינה".

הפוסט "ה-ICT מוביל מהפכה משבשת – והיא משתבשת בעצמה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הסטרימינג ממשיך לפרוח, ואיתו אחת מהחברות המרכזיות בתחום - נטפליקס: התוצאות הרבעוניות והשנתיות שהחברה פרסמה אמש (ג') הן טובות מאוד, עם עליות בולטות בהכנסות וברווח הנקי כאחד.

במהלך הרבעון האחרון של 2019 גדל מספר המנויים של נטפליקס ב-8.76 מיליון והוא עמד, נכון ל-31 בדצמבר, על 150 מיליון.

התוצאות השנתיות מראות על עלייה של 23.7% בהוצאות ועל גידול גבוה יותר - של 27.6% - בהכנסות. אלה עמדו על 4.36 מיליארד דולר. הרווח התפעולי זינק ב-2019 ב-62.2% ל-2.6 מיליארד דולר והנקי - ב-54.1% לכ-1.9 מיליארד.

במהלך הרבעון עלו ההוצאות ב-26.1% למעט יותר מחמישה מיליארד דולר וההכנסות צמחו ב-30.6% לכמעט 5.5 מיליארד. כתוצאה מכך ומזינוק של פי 30 בהחזר המס שהחברה קיבלה מהרשויות האמריקניות, הרווח הנקי שלה האמיר ב-338.25% לכ-587 מיליון דולר והרווח למנייה צמח ב-333.35% ל-1.3 דולר.

עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-26.8% לכ-3.5 מיליארד דולר, הרווח הגולמי האמיר ב-38.4% למעט יותר משני מיליארד, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-25.5% ל-1.55 מיליארד דולר והרווח התפעולי קפץ ביותר מפי שניים, או ב-112.5%, ל-458.5 מיליון.

מהנהלת נטפליקס נמסר ש-"הצגנו סיומת טובה ל-2019. במהלך השנה הגדלנו את המנויים, כך שבמהלך הרבעון האחרון של השנה עברנו את רף 100 מיליון המנויים בארצות הברית בלבד".

עם זאת, התחזיות ל-2020 לא ממש טובות וצופות צמיחה נמוכה. הסיבה לכך היא התחרות הגוברת שיש לנטפליקס בעולם הסטרימינג מול כמה מהחברות הגדולות בעולם, שפתחו שירותים דומים לאלה שלה - וולט דיסני, אפל, אמזון, CBS ואחרות.

הפוסט רבעון טוב לנטפליקס: עלייה בהכנסות, קפיצה ברווח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

TSMC, יצרנית המעבדים הממשלתית הטייוואנית, התבקשה על ידי אפל להגדיל את התפוקה של מעבדי ה-A הנוכחיים שלה. לפי דיווחים, הדבר נובע מביקוש גדול מהמצופה למכשירי ה-iPhone 11 של החברה.

הבקשה הזאת מצביעה גם על כך, שהמכירות של הדור הקודם של המכשירים, iPhone 10, לא היו מוצלחות דיין עבור אפל, ולכן הפעם הייתה זהירה פי כמה ביצירת מלאים שהיו יכולים להתברר כבעייתיים.

הדגם הזול, יחסית, בין מכשיר ה-iPhone 11, זה שמצויד במסך LCD, הוא הדגם שמוביל את המכירות של החברה והמניע לגידול הכולל של המכירות לעומת השנה שעברה. אפל אף זוכה השנה להצלחה בשוק הסיני, שבו היא נחלשה מאוד בשנה שעברה, והיא מציעה דרישה שעולה כאמור על הציפיות של אפל, אבל גם מנוגדת למגמה הכללית של השוק הסיני - מה שהוביל את החברה גם לבקש האצת ייצור של המכשירים הנוכחיים בקרב היצרניות בפועל של הטלפונים.

בחודש הבא אמורה אפל להכריז, ואז להשיק במרץ ככל הנראה, את הדור הבא של הטלפון הזול שלה. גם המעבדים של iPhone SE 2 מיוצרים ב-TSMC, וגם במקרה הזה ההערכה היא שלאור צפי המכירות החדש, אפל הגדילה את ההזמנה.

הפוסט אפל מגבירה את הזמנות המעבדים שלה בעקבות ביקוש גבוה ל-iPhone 11 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המעצור, המחסום למימוש של כל ההבטחות הטכנולוגיות בארגון, הוא התשתית הארגונית. האם התשתית מוכנה להכיל את השינוי? האם היא יודעת להכיל ולעבד את כמות הנתונים ולסייע לארגון להתקדם?", כך אמר, או יותר נכון שאל, אורן שגיא, מנכ''ל סיסקו ישראל.

שגיא דיבר ביומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת היום (ד') ומחר, בהשתתפות מאות נציגי לקוחות של בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, מנחה דני קושמרו מחדשות 12.

"בעבר", אמר שגיא, "הכל היה נראה מאוד פשוט: 95% מהאפליקציות הארגוניות היו בדטה סנטר. העולם כיום מורכב יותר, כי משטח העבודה התרחב, המשתמשים מתחברים למערכות הארגוניות מכל מקום, מכל רכיב, והאפליקציות נמצאות לא רק בדטה סנטר, אלא גם בענן הפרטי והציבורי".

לדבריו, "המכנה המשותף למשתמשים ולאפליקציות הוא הרשת. רק היא מאפשרת את היכולת לשינוי. השקענו 20 מיליארד דולר בפיתוח פלטפורמה אחת, מתכללת, שמאפשרת לתעבורה לזרום ומספקת יכולות לקבל תובנות מבוססות ניתוח בינה מלאכותית. הפלטפורמה מטפלת באפליקציות בכל מקום ומאפשרת מעבר של עומסי עבודה בין עננים אל המשתמשים בתוך הארגון ומחוצה לו, עם מדיניות IT חוצת ארגון ואכיפת מדיניות אבטחת מידע בכל מקום".

הוא ציין כי "פלטפורמת ה-Multi-Domain של סיסקו מחברת את כל הנקודות. היא כוללת שלוש סביבות: קמפוס, SD-WAN וסביבה מרובת עננים. ארגונים חשבו שסביבת הקמפוס איבדה מחשיבותה מאחר שהכל עובר לענן, אולם החשיבות שלה גדולה כיום מתמיד. עליה לספק שירות מיטבי לעובד, לתת הרשאות נכונות לכל משתמש והתקן, להבין את התעבורה ולזהות אנומליה המסמלת פריצה".

שגיא ציין את הכתבות שפורסמו סביב הפריצה למכון פיתוח מנועי הסילון של נאס"א, שנעשתה באמצעות מחשב בגודל כרטיס אשראי. "בתחקיר נכתב במפורש שהפריצה התאפשרה בגלל היעדר סגמנטציה רשתית", הוסיף.

"הענן היה אמור להיות פשוט, אבל הוא לא"

עוד אמר שגיא כי "סביבת ה-WAN הנוכחית לא תוכננה להתמודד עם צריכה הולכת וגדלה של שירותי התוכנה כשירות (SaaS), כגון Office 365. אנחנו מאלצים את התעבורה על מנת לעבור כמה צווארי בקבוק דרך המרכז - ופוגעים בחוויית המשתמש. פתרון ה-SD-WAN מספק חוויית שירות ללקוח בלי לפגוע בזמן תגובת המערכת. ארכיטקטורה זו מחברת את כל הסניפים והקמפוסים ומאפשרת יציאה ישירה לאינטרנט. נדבך הנתונים והמידע הוא החשוב ביותר. הענן היה אמור להיות פשוט, אבל הוא לא".

"הפלטפורמה", ציין שגיא, "כוללת בתוכה את AppDynamics ו-Tetration, ומספקת מודעות כוללת לאפליקציות, מרמת התשתית ועד שורת הקוד ב-SQL - תוך שמירה על רמת ביצועים גבוהה במעבר בין העננים בסביבה מרובת עננים. אנחנו מספקים עימה יכולת של דטה סנטר מוגדר תוכנה, עם פלטפורמת ACI, אג'יליות לאפליקציות, ועבודה בענן פרטי ובדטה סנטר - באופן מוכלל ומאובטח".

"רק בדרך זו", אמר, "לקוחות ארגוניים יניבו תשואה עסקית. המודל המסורתי פשט את הרגל. נדרש לעבור לפלטפורמה דיגיטלית, המאפשרת ניראות מקצה לקצה, עם חיבור של כל סביבות הרישות עליה וחוויית משתמש אחידה. רק כך ארגונים יכולים לקצר את זמן ההגעה לשוק משבועות לדקות, עם צמצום של 94% בזמן הנפילות הלא מתוכננות, 79% ירידה בזמן הטיפול בתקלות וקיטון של 48% בגודל משטח התקיפה".

שגיא סיכם באמרו כי "סיסקו פועלת בישראל זה שני עשורים, במהלכם היא ערכה רכישות בהיקף של שישה מיליארד דולר. אנחנו שניים רק לאינטל בהיקף הרכישות בישראל. בשל 14 הרכישות הקמנו מרכזי מו''פ בקיסריה, נתניה, תל אביב וירושלים. השבב בנתב החדש שלנו פותח בישראל".

הפוסט "המעצור למימוש כל ההבטחות הטכנולוגיות – בשל התשתית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אינטל, לפי דיווחים באתרים שונים בארצות הברית, עומדת בפני קיצוץ עובדים משמעותי בקבוצת הדטה סנטר שלה, DCG - או, נכון יותר, בשמה החדש, קבוצת פלטפורמות הדטה (DPG). לפי ההערכות, כולל באתר אורגוניה, שמכסה את מדינת אורגון, שאינטל היא אחד המעסיקים הגדולים בה, בעיקר בקבוצת הדטה, מדובר ב-25% עד 33% מעובדי הקבוצה בארצות הברית בלבד. לא ברור האם הפיטורים יגיעו גם לארץ, ומאינטל ישראל נמסר כי הם "לא מגיבים לשמועות והערכות".

קבוצת הדטה נחשבת לאחת היותר רווחיות של אינטל, ובסופו של דבר היא אמורה להפוך לתת קבוצה, כמו שקבוצת מעבדי ה-Xeon וזיכרונות ה-Optane הפכה לתת הקבוצה XMG.

האתר SemiAccurate טוען כבר מספר חודשים שאינטל עומדת בפני קיצוץ גדול בקבוצת הדטה סנטר/פלטפורמה שלה, וכעת הוא מדווח שלפי מקורותיו בחברה, הפיטורים יימתחו על פני הרבעון הנוכחי כולו. כמו כן, לפי הדיווח, הפיטורים יגיעו גם לקבוצת האינטרנט של הדברים (IOTG) ולקבוצת התוכנה והשירותים (SSG) של החברה, כשהסבב הגדול של הפיטורים האלה יתרחש במחצית השנייה של פברואר. גם כאן, לא ברור האם מדובר בפיטורים בארצות הברית בלבד או באופן גלובלי.

התגובה היחידה שהתקבלה באופן רשמי מצד אינטל העולמית אמרה כי "שינויים בכוח העבודה מונעים בידי הצורך והעדיפויות העסקיות שלנו, אותן אנחנו מעריכים כל הזמן. אנחנו מחויבים להתייחס לכל העובדים המושפעים במקצועיות ובכבוד".

אינטל אמורה לערוך מחר (ה') שיחת משקיעים ועיתונאים כדי להתייחס לתוצאות הרבעון הרביעי שלה ב-2019, ואולי במהלכה היא תתייחס למהלך.

הפוסט דיווחים: אינטל תבצע "פיטורים משמעותיים" בקבוצת הדטה סנטר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לום סיסטמס, חברה מהפורטפוליו של הקרן הירושלמית JVP, נמכרת לחברת ה-IT הבינלאומית סרוויס נאו - כך מסרו הצדדים היום (ד'). סכום הרכישה לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים. העסקה צפויה להיות מושלמת במהלך הרבעון הנוכחי.

באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, הפתרון של לום סיסטמס מעבד נתונים ממגוון מקורות מידע כדי לאתר תקלות בתשתית ה-IT הארגונית ולתקן אותן. המוצר שלה ישתלב בפורטפוליו של סרוויס נאו, שעיקר פעילותה הוא בענן, ובמיכון וניהול של יחסי השירות בארגונים גלובליים.

לום סיסטמס נוסדה לפני כחמש שנים על ידי גבי מנחם, מנכ"ל החברה, דרור מן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ורוני ליהמן, סמנכ"ל המוצרים. היא גייסה עד היום 16 מיליון דולר מקרן JVP - המשקיע המוביל בחברה, מרון קפיטל, גלובל בריין ופלינט קפיטל. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בתל אביב, סן פרנסיסקו ובמרכז הסייבר של JVP בניו-יורק.

לדברי מנחם, "על ידי שילוב הכוחות שלנו ושל סרוויס נאו, אנחנו מביאים את יכולות הבינה המלאכותית שלנו ויכולות ה-AIOps שלהם על מנת לסייע במניעת ובפתרון סוגיות ב-IT לפני שהן הופכות לבעיות".

ג'ף האוסמן, סגן נשיא ומנהל כללי של תחום ניהול ה-IT בסרוויס נאו, אמר כי "כיום, מחלקות IT נאבקת על מנת לעמוד בציפיות ולעמוד בעלייה בדרישות לשירותים דיגיטליים חדשים ונהדרים. בכך שאנחנו מביאים ביחד את היכולת של לום סיסטמס לנתח לוגים ודטה מטרי יחד עם יכולות אוטומציית העבודה של סרוויס נאו, מחלקות IT יוכלו לפתור תקלות בצורה פרו-אקטיבית".

אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, ציין ש-"הרכישה מוכיחה את איכות הטכנולוגיה ש-לום הצליחה לייצר בזמן כל כך קצר. טכנולוגיות ישראליות מובילות את העולם בתחום הבינה המלאכותית, ובעבודת ליווי ותמיכה נכונה לחברות הללו, אנחנו יכולים להמשיך ולהצמיח עוד ועוד חברות ישראליות שיצליחו להשתלב בשווקים העולמיים".

לום סיסטמס היא לא החברה הישראלית הראשונה שסרוויס נאו רוכשת. במאי האחרון היא קנתה את Appsee, שמציעה יכולות אנליטיקה שמאפשרות להפיק תובנות על התנהגות הלקוחות בזמן שימוש באתר או באפליקציה של הארגון - גם במקרה זה תמורת עשרות מיליוני דולרים. באוקטובר 2017 היא קנתה את סקיי ג'ירף, שמפשטת תא האינטראקציה של ארגונים עם המערכות שלהם, וביולי 2014 היא הודיעה על רכישת ניבולה - שהכלי שלה ממכן את הגילוי, המיפוי והניטור של שירותי IT ארגוניים - תמורת 100 מיליון דולר.

הפוסט סרוויס נאו רוכשת את לום סיסטמס הישראלית בעשרות מיליוני דולרים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: טלאור, מנהלת צוות פיתוח תוכנה פולסטאק בקבוצת ההנדסה בסיגמה ביט, חברה בת של אלביט, ומשתתפת בתוכנית ניהול בכיר למנהלות בהיי-טק, שמתקיימת בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע".

מה את עושה במסגרת תפקידך?
"אני מנהלת צוות עם ארבעה עובדים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קודמתי לתפקיד לפני חצי שנה, אחרי שהייתי מפתחת בצוות".

האם הקורס בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע מסייע לך בתפקיד?
"כן. יש 16 מפגשים וכל אחד מהם עוסק בתחום אחר בניהול. כל מפגש כזה נותן לי כלי פרקטי - אם זה להכין תכניות, להעביר מצגות או להתמודד עם דילמות ניהוליות. בנוסף, הוא מאפשר נטוורקינג עם נשים מהפארק ומתעשיית ההיי-טק".

איך היחס אלייך, כאישה, באלביט?
"יש באלביט הרבה נשים בתפקידים בכירים, נשים מנהלות ומובילות פרויקטים, כולל ראשות תחום בתחומים ביטחוניים וטכנולוגיים. לא נתקלתי באפליה באלביט, יש בה מדיניות של שוויון בין נשים וגברים. בחברה מעודדים אותי להתפתח ולצמוח".

האם לדעתך יש אפליית נשים בתעשיית ההיי-טק באופן כללי?
"כן. בראיונות עבודה בחברות אחרות שאלו אותי שאלות על היותי אישה ועל ילדים - שאלות שלא היו אמורים לשאול. אז, שיתפתי עם זה פעולה, כי הייתי צעירה ולא כל כך ידעתי מה חוקי ומה לא חוקי לשאול. באלביט לא נתקלתי בזה ולא הרגשתי שהיותי אישה הוא מכשול בדרך שלי".

למה יש מעט נשים בתעשיות ביטחוניות ובהיי-טק?
"זה מתחיל בחינוך, כי נשים מופנות פחות לתפקידים טכנולוגיים ויותר להומניים. גם במגמות הטכנולוגיות בתיכון יש יותר גברים מאשר נשים וכתוצאה מכך יש מצב דומה גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא. כל עוד לא יהיה שינוי בחינוך, לא יהיה שינוי גם בשיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות".

למה דווקא בדרום? תעשיית ההיי-טק הרבה יותר מפותחת במרכז הארץ.
"אני מתגוררת בבאר שבע, מצאתי אותה כמקום שיש בו מרכז היי-טק שמאפשר לי לעבוד קרוב לבית, בחברה טובה ועם אקו-סיסטם טוב - מסעדות, חדר כושר וכדומה. יש בפארק הרבה חברות היי-טק, ובדרום בכלל יש הזדמנויות תעסוקה, מיט-אפים וקהילות טכנולוגיות. חברות מפספסות הזדמנויות ועובדים פוטנציאליים טובים בדרום ובצפון, מבלי לבצע נסיעות ולהיות יותר עייפים".

הפוסט נשים ומחשבים: טלאור, סיגמה ביט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הרחפנים נפוצים כיום בשוק ומשמשים לצרכים שונים ומגוונים - החל מצבא וביטחון וכלה במשלוחים, חקלאות ועוד, כיד הדמיון הטובה. נושא שפחות מדובר הוא התרומה של הרחפנים והשימוש בהם בענף הבנייה. יש חברות שמשתמשות בכטב"מים על מנת לבנות את הדירות והבתים הבאים שלנו.

אורי אפק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של סייטאוור (SiteAware) - חברה שמתעסקת בתחום זה, האיר עליו את הזרקור בדברין בכנס אנשים ורחפנים של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון.

"יש בשוק לא מעט חברות שמספקות טכנולוגיה ושירותים של רחפנים לפרויקטי בנייה של תשתיות כמו כבישים ועבודות עפר. עם זאת, בנייה של בניינים מחייבת דיוק ורזולוציה גבוהים, וטיסה בסביבה מורכבת ומרובת מכשולים - מה שלא היה אפשרי בטכנולוגיות שהיו עד כה. הרחפנים מאפשרים את זה", ציין.

אפק סיפר כי "סייטאוור לקחה את הרחפנים וטכנולוגיית הראייה הממוחשבת צעד קדימה, וכך מספקת מענה לליבו של שוק הבניה: בניינים. אנחנו מציעים טכנולוגיה שמאפשרת למנהלים בחברות בנייה לקבל החלטות בזמן אמת, כשזה רלוונטי".

[caption id="attachment_308769" align="alignnone" width="600"] אורי אפק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של סייטאוור. צילום: ניב קנטור[/caption]

אחד האתגרים שלדבריו הטכנולוגיה של החברה נותנת לו פתרון הוא בעיות האיכות: "חלק גדול מהן נובעות מבקרת איכות חלקית ולא אחידה, שנעשית בדרך כלל באופן ידני. המעבר לבקרת האיכות הדיגיטלית של סייטאוור מוביל לחיסכון כספי, ושיפור באיכות ובתהליכי הבניה. לעיתים יותר מקרובות טעויות גורמות להוצאות מיותרות בקנה מידה ענק. לדוגמה, היחס בתיקון של טעות שמתקנים לפני יציקה לאחר יציקה של קומה בבניין יכול להגיע -100:1".

לטענתו, "מה שאנחנו מציעים נדיר בתחום, מאחר שהפתרון שלנו מציע בקרה של 100%. מעבר לכך, אנחנו מציעים את מוצרי האנליטיקה שלנו. יש לנו כלים רבים שפיתחנו באופן פנימי, כמו גם, במידה שבוצע תיקון, לחזור למקום ולבחון על הסנטימטר שהוא בוצע היטב".

[caption id="attachment_308770" align="alignnone" width="600"] אייל צור, מנכ"ל איירווייז דרונס. צילום: ניב קנטור[/caption]

אייל צור, מנכ"ל איירווייז דרונס, דיבר על UTM - מערכות ניהול תעבורה לרחפנים. "מדובר במערכות של ניהול אוטונומי. זה אקו-סיסטם שמאפשר לרחפנים לפעול באופן בטוח במרחב האווירי. זו מהפכה, כי מדובר באפיון מחשבתי אחר", אמר.

לדבריו, ניהול אוטונומי של תעבורת הרחפנים הוא מה שיאפשר לתחום הזה להצליח באמת. "תחום התעופה, בהיבט הניהול, היה מאוד רגולטורי והתנהל בקצב איטי, והוא קיבל דחיפה רק ברגע שיצא הרחפן המסחרי הראשון. זה הזמן הנכון, כי הפוטנציאל של הרחפנים רק הולך וגדל, במיוחד אחרי שהרגולטור הכשיר רחפנים במשקל קל יחסית כרכבים אוויריים. ניתן לראות שהשוק, מבחינה טכנולוגית ועסקית כאחד, מוכן לפתרון של ניהול אוטונומי של תעבורת הרחפנים", ציין צור.

[caption id="attachment_308771" align="alignnone" width="600"] אילן יוסים, סמנכ"ל השיווק של סקייווטץ'. צילום: ניב קנטור[/caption]

אילן יוסים, סמנכ"ל שיווק בחברת הביטוח הייעודית סקייווטץ', סיפר על היכולות של הפלטפורמה שמציעה החברה לקחת את הביטוח המסורתי ולפרק אותו, מבחינת הרכיבים של הטיסה. "היא יודעת לזהות את הטייס, לזהות את הסיכון בזמן אמת ולתמחר אותו, ולקחת את הפוליסה ולהנגיש אותה באמצעות אפליקציה, ברוקרים ושותפים טכנולוגיים", אמר.

לדברי יוסים, "צריך להבין שיש שני סוגים של רחפנים: אלה שכבר התרסקו ואלה שעדיין לא. טייסים ובכלל אנשים בתחום התעופה אוהבים לטוס, אוהבים טכנולוגיה ואוהבים לקחת סיכונים, אבל הם לא אוהבים לשמוע שהרחפן שלהם יתרסק. אלא שהרחפנים הם תחום שיש בו סיכון, כולל להתרסקות". הוא סיפר שכדי להבין מה גורם לטיסות של רחפנים להיות מסוכנות, סקייווטץ' ניתחה אלפי טיסות מסחריות שנעשו בארצות הברית, במשך חמש דקות ומעלה האחת. "רצינו להבין מה ההבדל בין טיסה שמסתיימת בשלום לכזו שמסתיימת בהתרסקות. הגענו לכלל מסקנה שהכל קשור לניהול ותכנון טיסה. באפליקציה שאנחנו מציעים אפשר לכוון מסלולים, לנהל, לשנות את הכל ולראות את העלות", אמר.

[caption id="attachment_308772" align="alignnone" width="600"] רותם רוגובסקי, מנכ"ל סקייפרו. צילום: ניב קנטור[/caption]

רותם רוגובסקי, מנכ"ל סקייפרו, חתם את הכנס כשסיפר על חידושים ומגמות שהוטמעו בחברה בפרט ובשוק בכלל. "שוק הרחפנים משתנה משתי סיבות: הראשונה היא שכל אחד שרוצה יכול להרים רחפן לאוויר. רחפנים הם מאוד חכמים ואין צורך במיומנות גבוהה מדי כדי להטיס אותם. הסיבה השנייה היא שחלק ניכר מהרחפנים מצוידים במצלמה טובה", אמר.

סקייפרו, ציין רוגובסקי, קיימת כבר חמש שנים, והיא נולדה משילוב של אהבה לצילום, לעריכה ולרחפנים. "אנחנו עושים הפקות סרטים ו-וידיאו, מציאות מדומה ועוד שילובים בעולם הרחפנים, ומצלמים מהקרקע וגם מהאוויר", הוסיף.

לדבריו, "באיזשהו שלב התחלנו להרגיש שהגירוי ורמת הריגוש וההנאה שלנו מעולם הרחפנים יורדות. ישבנו וחשבנו: איך בכל זאת ניתן לרגש? התשובה הייתה שילוב של רחפני מרוץ בחברה, אבל לא כדי להתחרות, אלא על מנת להצליח להביא זוויות צילום אחרות".

רוגובסקי סיפר שבשנה האחרונה למדה החברה להשתמש בהיגוי דואלי, והתגאה במיוחד בהשתתפות הפעילה שלה בפרויקט הטטריס, ששבר את הרשתות.

הפוסט רחפנים בשירות הבנייה, הביטוח והצילום הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנו נמצאים כיום במצב שבו ארגונים אינם פועלים רק באופן אחד, בדטה סנטר או בענן, או רק עם ענן אחד. הדאגות המוקדמות, אשר נגעו ליכולת השליטה במידע – כבר התפוגגו. כיום, כאשר גם הענן הפרטי וגם זה הציבורי הגיעו לבשלות, ארגונים רוצים ליהנות משני העולמות. הם רוצים זאת על מנת לענות בצורה המיטבית על הצרכים העסקיים המגוונים שלהם. בלא ספק, עתיד מחשוב הענן הוא ענן היברידי", כך אמר אארון ווייט, מנהל מכירות לאזור המזרח התיכון, נוטניקס.

ווייט דיבר ביומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת אתמול (ד') והיום (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12, דני קושמרו.

לדברי ווייט, "כל מנמ''ר, בכל ארגון, נדרש לבצע טרנספורמציה דיגיטלית. מדובר במסע מורכב, אשר במסגרתו המנמ''ר נדרש לעמוד בכמה אתגרים ולעשות זאת במקביל: חידוש התשתיות, אג'יליות באספקת אפליקציות, צמצום סיכונים והפחתת הוצאות התפעול על ה-IT".

הוא ציין, כי "בבואך לערוך טרנספורמציה דיגיטלית, עליך להעריך את נכסי ה-IT, לבחון את מקורם, לבדוק האם הם גמישים דיים כדי להעביר אותם לענן, לעשות בקרה טובה יותר, להטמיע כלי אבטחת מידע, ומעל כל זה – לבנות ממשל IT".

"השיחות שלי ושל אנשיי עם מנמ''רים ומנהלי תשתיות סביב הענן הולכות ונהיות מורכבות יותר כל שנה", אמר ווייט. "השוק בשל יותר למחשוב ענן, ועבור נוטניקס זו בשורה נפלאה, כי אנו מביאים לתחום חדשנות טכנולוגית. מגמת הענן ההיברידי תמשיך להיות המגמה המובילה, ובתוכה, תשתיות הענן מהוות את הבסיס להקמתו בחצר הלקוח. בדרך זו מתקבלת תועלת תפעולית: גמישות באספקת שירותים מהירה, מבוססת תוכנה. אחת הבעיות שעימן מתמודדים מנמ''רים היא המורכבות בניהול התשתיות. המענה שלנו הוא כלי ניהול פשוטים, עם יכולת לשנע את המידע הארגוני מהדטה סנטר בבית הלקוח לענן הציבורי ולהפך – בעזרת ממשק ניהול פשוט".

"אנו מציעים לארגונים", סיכם ווייט, "תשתיות IT עם מודל צריכה גמיש, בדומה לאופן הצריכה של הענן הציבורי, עם יכולת גידול. בדרך זו אנו מספקים לארגונים את היתרונות של הענן עם מערכות מאוחדות, HCI, על תשתית מרכזית, עם מימוש התפיסה של SD, 'מוגדר תוכנה'. אנו עושים זאת עם שילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה לטובת ניהול יעיל וחכם. אנו מסייעים למנמ''רים לבנות ולעצב מחדש את תשתיות ה-IT שלהם ולעשות זאת תוך צמצום העלויות והפחתת המורכבות – עם מודל דמוי ענן ובאופן מודולרי".

הפוסט "עתיד מחשוב הענן הוא היברידי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנרג'י טים הודיעה היום (ה') כי החליטה להקים יחידת דיגיטל ולהעמיד בראשה את דרור רייך.

היחידה תעסוק בתחומי הטרנספורמציה הדיגיטלית, ייעוץ והתווית מדיניות מערכות מידע, ליווי וניהול פרויקטי אינטגרציה, שירותי מומחה בתחומי ניתוח מערכות ותהליכים, מערכות מידע, ופיתוח מערכות ואפליקציות.

רייך עובד בחברה כיועץ בכיר במהלך השנה וחצי האחרונה. בעבר הוא כיהן במגוון תפקידים בכירים בחברות שונות, בהן טלדור, שם הוא היה סמנכ"ל פרויקטים, תפעול ומכירות, ומנכ"ל טלדור פתרונות תשלום. לאחר מכן הוא שימש מנכ"ל פרפורמאיט. לרייך ניסיון רב בהקמה, ניהול ויישום של מגוון פרויקטים מורכבים בתחומי אינטגרציית מערכות המשלבות חומרה, פיתוח תוכנה, ייעול תהליכים והטמעת פתרונות מחשוב.

הפוסט דרור רייך יקים וינהל את יחידת הדיגיטל באנרג'י טים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רוצים לעזור לעצמכם להיגמל מהסמארטפון? גוגל באה לעזרתכם עם "פטנט" מיוחד: מעטפה שמכניסים לתוכה את הסמארטפון ומאפשרת רק לבצע ולקבל שיחות. אבל יש מגבלה – המעטפה מתאימה כרגע רק למכשירי Pixel 3A.

אם אתם בין אלה שיש לכם Pixel 3A – הרעיון של גוגל עובד כך:

הורידו את אפליקציית Envelope מחנות Play, הדפיסו את קובץ ה-pdf של המעטפה, גזרו וקפלו בהתאם לסימונים – והנה בידכם המעטפה.

כשתהיו מוכנים לעשות פסק זמן מהסמארטפון - הפעילו את אפליקציית Envelope, החליקו  את מכשיר ה-Pixel 3A למעטפה וסגרו אותה (ההמלצה היא להשתמש בדבק). וזהו. קחו בחשבון, שפתיחת המעטפה לאחר הדבקתה תגרום להריסתה, כך שאולי כדאי מראש להדפיס ולקפל כמה מעטפות... שיהיה.

https://www.youtube.com/watch?v=Au14zEGkRaQ&feature=emb_logo 

ברגע שהמכשיר נמצא בתוך המעטפה, תוכלו רק לחייג מספרים, להשתמש בחיוג מהיר וגם לדעת מה השעה על ידי הארת הספרות על לוח המספרים.

בווידיאו שפרסמה גוגל ביו-טיוב, מוצגת גם גירסה של המעטפה שמאפשרת רק לצלם תמונות ווידיאו.

גוגל גם פרסמה ב-GitHub את קוד המקור של האפליקציה, שמאפשר למביני דבר להכין מעטפה, שמאפשרת לבצע משימות שונות משיחות או צילום, ואף לשתף את הקהילה בתוצאה היצירתיות.

בתוך כך, במסגרת ה"דאגה" של גוגל לשימוש היתר בסמארטפונים, פרסמה החברה אפליקציה בשם Activity Bubbles, המציגה על המסך בועה בכל פעם שאתם משתמשים במכיר – שהולכת וגדלה ככל שמתארך הזמן שאתם משתמשים בו. אם מסך הבית שלכם מתמלא בבועות – זה הסימן לכך שהגזמתם...

הפוסט המעטפה של גוגל ש"מחביאה" את הסמארטפון מעצמכם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כליברל, אני חרד מפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחים על ידי השלטון לא פחות ואולי אף יותר מאשר על ידי גופים פרטיים. תפקיד הרשות להגנת הפרטיות הוא להבהיר לשלטון שהזכות לפרטיות היא מקודשת, גם אם, שלא כמו זכויות אחרות בישראל, אינה מוחלטת", כך אמר הבוקר (ה') שר המשפטים, אמיר אוחנה, בכנס השנתי של הרשות.

השר אוחנה הזכיר את היצירה התרבותית שמציינת יותר מכל את הסכנות לפרטיותו של האזרח מצד השלטון - 1984 - ואמר כי "הטלפון הסלולרי הוא המחליף של הטלסקרין מהספר של ג'ורג' אורוול. הוא יכול לשמש לפגיעה בנו על ידי ממשלות וגופים עסקיים. אמנם, המשטר שעמד לנגד עיניו של אורוול היה המשטר הקומוניסטי, אבל הדברים תקפים גם לימינו. החיים שהוא מתאר בספר אלה לא חיים שהיינו רוצים לאזרחי ישראל. לכן, התפקיד של הרשות להגנת הפרטיות כל כך חשוב".

לדבריו, "הקדמה הולכת יד ביד עם חידושים טכנולוגיים, שהולכים ומתפתחים בקצב מסחרר, וההשפעה של הטכנולוגיה עלינו היא דרמטית, עד כדי כך שקשה לאמוד אותה. המידע שלנו זורם בחוץ בכל הדרכים האפשריות והתפקיד של הרשות הוא להגן על אזרחי המדינה, כדי שהמידע האישי שלהם לא יגיע לידיים הלא נכונות. זאת, מבלי להסיר מהאחריות של כל אחד ואחד מאתנו על המידע שלו".

"יש הכרח להגן על המידע בפנקס הבוחרים"

ד"ר שלומית וגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, סקרה את הפעילות שהרשות ביצעה בשנה האחרונה ומתכוונת לבצע בעתיד. כך, היא ציינה שהרשות פועלת "למלא את חובתה" לקידום תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שחוקק ב-1981, כדי שיהיה רלוונטי לעידן הדיגיטלי. בקרוב היא אף תפרסם קול קורא להערות הציבור על החוק, על מנת להסב את תשומת לב הרשות לסעיפים בחוק שאבד עליהם הכלח ודורשים תיקון. ראוי להזכיר שכרגע לא ניתן לקדם את המהלכים לעדכון החוק מעבר לפעילות ברשות עצמה, שכן עקב תקופת הבחירות, אין כנסת וממשלה מתפקדות.

היא הוסיפה כי לקראת הבחירות הקרובות, הרשות תבצע רענון של התקנות והחוקים הרלוונטיים בקרב המפלגות המתמודדות, בעיקר בכל הנוגע לפנקס הבוחרים - כפי שהיא עשתה בשתי מערכות הבחירות שהיו בשנה האחרונה. למפלגות אסור להשתמש במידע על האזרחים מפנקס הבוחרים, למעט למטרות שקשורות בהתמודדות שלהן בבחירות וכדי ליצור קשר עם האזרחים בניסיון לשכנע אותם להצביע להן. "המידע בפנקס הבוחרים הוא אישי ורגיש, ויש הכרח להגן עליו, כדי שלא יגיע לידיים לא מורשות", אמרה.

[caption id="attachment_308812" align="alignnone" width="600"] ד"ר שלומית וגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, צילום: גדעון שרון, לע"מ[/caption]

כמו כן, וגמן הזכירה שני דו"חות שהרשות הוציאה ממש באחרונה - בנוגע למצב הבעייתי של הפרטיות במועדוני לקוחות ובמיזמים חינוכיים-טכנולוגיים. הדו"חות האלה הם חלק מפעילות שהרשות מכנה "פיקוח רוחב", שבמסגרתה היא פונה לגופים פרטיים וציבוריים במגזרים שונים, בכל פעם במגזר אחר, ועורכת ביקורת. לדברי וגמן, בקרוב יתפרסמו דו"חות דומים על מצב הפרטיות במרפאות לבריאות הנפש, בשירותי הסיעוד, בבתי האבות, במוקדים הטלפוניים, בסוכנויות הביטוח וברשויות המקומיות. "פיקוח הרוחב הוא אפקטיבי: אנחנו רואים גופים שאנחנו פונים אליהם, מפנימים את הביקורת שלנו ומשפרים את הטעון שיפור", אמרה.

וגמן ציינה כמה מקרים של הפרת הפרטיות שפורסמו באחרונה, או יפורסמו בעתיד הקרוב, בהם של חוקרים פרטיים שהצליחו לקבל מידע כלכלי רב ממאגרים של חברות ביטוח ועובדי מדינה שדלו מידע רב מהמאגרים של המדינה. "בנוסף, פתחנו עשרות תיקים מנהליים שכללו שימושים חמורים במאגרי מידע", אמרה.

פרטיות בעיר החכמה

בהקשר של הרשויות המקומיות, הרשות פרסמה היום מהדורה מעודכנת של מדריך הפרטיות שהוציאה לעיר החכמה. המיקוד של הרשות הוא על הבטחת הפרטיות במצלמות מעקב ואבטחה, תחבורה ותיק נתוני התושב שנמצא אצל כל רשות מקומית.

בנוסף, הרשות הישראלית להגנת הפרטיות פועלת מול גופים מקבילים בחו"ל וחברה בפורומים בינלאומיים. עוד תחום שבו היא פועלת הוא החינוך: בשנה האחרונה השיקה הרשות פיילוט עם משרד החינוך, על מנת ללמד בני נוער את נושא הפרטיות. היא פיתחה לומדה רלוונטית יחד עם סטודנטים מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT), שעשו זאת כחלק מפרויקט הגמר שלהם.

מה באשר ל-2020? ד"ר וגמן ציינה שהרשות מתכוונת להתמקד בשנה הקרובה בשימור וחיזוק מעמדה של הזכות הפרטיות, קידום תיקוני החקיקה, קידום הגנת הפרטיות בכלל מגזרי המשק, המשך פיתוח הרשות ופיתוח כלים למימוש הזכות לפרטיות על ידי הציבור. התחומים שצפויים להעסיק אותה השנה בפרט הם פרטיות של תלמידים בעידן הדיגיטלי, פרטיות בגופי תחבורה, בריאות ומידע רפואי, אנונימיזציה ובינה מלאכותית.

הפוסט "יש להגן על פרטיות האזרחים – גם מול השלטון" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גירסת הבטה החדשה של ווטסאפ לאנדרואיד כוללת את מה שרבים המתינו לו: מצב חשוך. כל הנסיינים של גירסת הבטה 2.20.13 יכולים כבר להפעיל מצב חשוך בפרק הצ'אטים של הגדרות האפליקציה - כעת ניתן להגדיר את המצב החשוך לדולק או כבוי, או להגדיר זאת בהגדרות הכלליות של אנדרואיד או בהגדרות החיסכון בסוללה.

חסידי השימוש במצב חשוך טוענים, כי השימוש בממשק החשוך מקל על העיניים בסביבה חשוכה ואף תורם לחיסכון בסוללה של מכשירים בעלי מסך OLED. המדקדקים עשויים להתנגד לעובדה שהמצב החשוך בווטסאפ הוא יותר אפור מאשר שחור, אבל מכל מקום הוא כהה הרבה יותר מצבעי הירוק והלבן הרגילים של האפליקציה.

בינתיים לא ידוע מתי יונגש המצב החשוך לאפליקציית הווטסאפ למכשירי iOS של אפל, או למשתמשים רגילים (לא בגירסת בטה), אם כי בהתחשב בעובדה שגירסת הבטה כוללת אותו כבר, סביר להניח שמשתמשי אנדרואיד יזכו לו בקרוב.

הפוסט בקרוב: מצב חשוך גם בווטסאפ לאנדרואיד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הראל טכנולוגיות עם פוג'יטסו ישראל הן, ככל הנראה, הזוכות במכרז שערך מנהל הרכש הממשלתי לשרתי Rack בכל משרדי הממשלה - כך נודע לאנשים ומחשבים. בהודעה של מנהל הרכש נכתב כי הראל ופוג'יטסו הגישו את ההצעה הטובה ביותר במכרז. עם זאת, הן עדיין לא הוכרזו רשמית כזוכות.

המכרז נערך אונליין במשך כמעט 12 שעות, כאשר כל אחד מהמשתתפים שהגיעו לגמר היה צריך לתת מענה לתמהיל של 60% מחיר ו-40% איכות. מלבד הראל ופוג'יטסו השתתפו דורקום עם HP, סיסקו ודל.

יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות, אישר כי החברה קיבלה את ההודעה על כך שהמחיר שהיא הציעה היה הטוב ביותר, אולם הדגיש שלא ניתן להבין מזה שמדובר במחיר הנמוך ביותר, והוא מאמין שמרכיב האיכות בהצעה ומחשבי פוג'יטסו היוו מרכיב חשוב ביותר בהחלטה של הממשלה לבחור בהם.

יצוין כי מדובר במכרז מסגרת ומעתה, כל משרד ממשלתי שיצא לפרויקט של שרתי Rack יהיה חייב להטמיע את השרתים של פוג'יטסו יחד עם הראל טכנולוגיות, שהיא האינטגרטור הראשי שככל הנראה זכה.

[caption id="attachment_270378" align="alignleft" width="300"] יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות. צילום: יח"צ[/caption]

הראל היא זכיינית ותיקה של הממשלה בתחום השרתים - בעיקר שרתי בלייד, עם לנובו, אולם היא ניגשה בפעם הראשונה למכרז שרתי Rack שפרסמה הממשלה. לנובו לא ניגשה למכרז, מאחר שהממשלה אסרה על חברות שכבר עובדות אתה לגשת אליו, כדי לוודא גיוון בין הספקים.

"השרתים של פוג'יטסו הם שחקן חדש בישראל, אבל לא בעולם" אמר צייגר. "יש ניסיון רב בהטמעת שרתי Rack שלה אצל ממשלות באירופה ובין היתר, היא הספק הראשי של ממשלת גרמניה. סביר להניח שזה היה אחד השיקולים בבחירה בנו". הוא ציין כי הטמעת השרתים בממשלה תחל מיד לאחר ההודעה על הזכייה במכרז.

פוגי'טסו זכתה לפני שנה במכרז ממשלתי של מחשבים ניידים קלי משקל מדגם U939, ועד כה סופקו מאות יחידות מהם.

דרישות המכרז

במכרז שפרסם מינהל הרכש צוינו דרישות החומרה הבאות: תמיכה בממשק ניהול ווב, שיאפשר גישה מרחוק; תמיכה ב-Windows Server 2016, במערכת ההפעלה של VMware ובמערכות לינוקס; תצורה של עד 2U; ועד שני מעבדים, למעט שרתי SAP HANA, שדורשים ארבעה מעבדים לפחות.

כמו כן, במכרז צוין כי אחד השיקולים בבחירת הזכיין הוא הוכחה ליכולת של חיסכון במשאבי ארון השרתים.

מהם שרתי Rack?

שרתי Rack נחשבים לחלופה לשרתי בלייד. בניגוד לתצורה של שרתי בלייד, הם לא חייבים להיות חלק ממארז, שכולל בדרך כלל עד 14 שרתים, אלא יכולים לעבוד כעמדה בודדת, עם מערכת חשמל וחיבור עצמאיים. בדרך כלל, שרתי Rack משרתים בארגונים שזקוקים לשרת אחד או יותר, והתצורה של בלייד אינה מתאימה להם.

יצוין שבזמן האחרון מורגשת מצוקה בממשלה, מאחר שיש מניעה לרכוש ציוד שמיוצר בסין. המצוקה מורגשת בעיקר בגופים ביטחוניים, משרד ראש הממשלה ומשרדים שצריכים להחליף את הציודים אלה. לעומת זאת, השרתים שזכו במכרז מיוצרים ביפן ובגרמניה.

הפוסט מסתמן: הראל טכנולוגיות ופוג'יטסו זכו במכרז שרתי ה-Rack הממשלתי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשנים האחרונות חווינו צמיחה משמעותית בפעילות שלנו במגזר הביטחוני. הסיבה לכך היא המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת בעולם בעשור האחרון, שהגיעה בעוצמה רבה למגזר זה. מפקדים בכירים אומרים, שלצד ההצטיידות בכלי נשק מדויקים וקטלניים יותר - יש להסתמך על טכנולוגיה תקשובית כחלק מארגז הכלים הצבאי. המטרה היא לייצר התעצמות מודיעינית, ניתוח וחיזוי התנהגות אויב, בנק מטרות וקשר למערך הנפרס בשדה הקרב - כל אלה מייצרים יתרון מבצעי", כך אמר חן אזולאי, סמנכ''ל בכיר למכירות ופרויקטים, בינת תקשורת ומחשבים.

אזולאי דיבר במסגרת יומה השני של ועידת יערות הכרמל 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') והיום (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות החברה. הכנס היום היה ללקוחות המגזר הביטחוני ונדונו בו אתגרי התקשוב במגזר הביטחון.

"אחד האתגרים הגדולים שצה''ל מתמודד עימם הוא המעבר לענן, ומה להעביר לשם", אמר אזולאי. "יחד עם אנשי ממר''ם הקמנו את הענן המבצעי, בטכנולוגיה מוגדרת תוכנה, מבוסס תשתיות מחשוב ותקשורת ACI של סיסקו ושכבת ניהול של רד האט. הדטה סנטר מתאפיין ביכולות ניהול, מיטוב ושרידות".

בינת, ציין אזולאי, "שותפה בעשרות פרויקטים במגזר הביטחוני, בהם עיר הבה''דים, פרויקט התקשוב הגדול ביותר במערכת הביטחון בישראל. עבור יחידות מופ''ת ומיט''ב, כמו גם עבור פיקוד העורף, הקמנו מוקדי שירות לקוחות, מבוססי פלטפורמת הקונטקט סנטר של סיסקו, שעליה פועלת מערכת ACI, פרי פיתוח שלנו לניהול ולהפעלת המוקדים. המערכת מאפשרת ניהול דינמי של המוקד, ממשק למנהל המוקד, ניהול משמרות וקמפיינים, שיחות חוזרות, דו''חות מתקדמים ועוד. עוד מתאפשר מעבר בין ערוצי התקשורת השונים באופן רציף ופשוט". לדבריו, "עבור משטרת ישראל הקמנו את מוקד 100. מדובר בפלטפורמה מורכבת, המוטמעת בשבעה מחוזות במשטרה ומטפלת ביותר משני מיליון שיחות בשנה. המערכת מנטרת שיחות מול מוקדנים, והיא כוללת כמה שכבות, לרבות יכולת שרידות ומסכי זמן אמת".

הוא הוסיף, כי "בינת הקימה כמה דטה סנטרים בצבא ומחוצה לו, לרבות הקמת דטה סנטרים על ספינות בחיל הים. שדרגנו רשתות מבצעיות במערכת הביטחון, ניהלנו וביצענו פרויקטי משל''טים מורכבים".

"אנו מסייעים לארגונים בטרנספורמציה הדיגיטלית שהם עוברים", אמר אזולאי, "הקמנו כמה פרויקטי קונטקט סנטר, בהם - במגדל, מנורה וקופת חולים לאומית. זה כבר לא המוקד של פעם, שבו הלקוח מתקשר ומבקש עזרה, אלא הליבה העסקית של הארגונים, עם תהליכי מכירה, שירות וניהול כלל הקשר עם הלקוח". לדבריו, "אנו מספקים יתרון מבוסס טכנולוגיה, בין השאר עם קליידו, פעילות שהקמנו, המתמחה בפתרונות בינה מלאכותית לארגונים". במגזר הממשלתי, אמר, "ביצענו רק בשנה האחרונה יותר מ-70 פרויקטי אבטחת מידע והגנה בסייבר, לאחר שזכינו לפני יותר משנה במכרז ממשלת ישראל לאספקת מעטפת פתרונות אבטחת מידע - מבוססי צ'ק פוינט". הוא הוסיף, כי "בינת היא אינטגרטור התקשוב בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב -  פרויקט בהיקף של מיליארדי שקלים. אנו אחראים על תכנון והטמעה של רוב מערכות התקשוב בפרויקט, שמכיל יותר מ-20 מערכות ויותר מ-3,000 ממשקים ביניהן. בנוסף, אנו בעיצומו של פרויקט מצלמה לכל שוטר. בינת היא אינטגרטור וספק של יותר מ-10 אלפים מצלמות אישיות לשוטרי ישראל, שכל פעילותם מצולמת ומתועדת, והתיעוד משמש כראיה משפטית".

"אנו יודעים לספק לארגונים ולמנמ''רים פתרונות IT בעולמות המחשוב, האחסון והתקשורת, לצד כלי הגנת הסייבר", סיכם אזולאי, "גוף ה-IT הפך מספק פתרונות מחשוב לחלק מהליבה העסקית של הארגון. אנו מסייעים לארגונים להצליח, על ידי הטמעת מערכות דיגיטל".

הפוסט "לצד נשק מדויק וקטלני – הצבא נדרש גם לטכנולוגיה תקשובית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"האתגר של מנהלי האבטחה בארגון הוא להגן על הנכסים העיקריים שלו. החשש הגדול של ארגונים הוא לא עצם החדירה - החמורה לכשעצמה - למערכות הארגון, אלא היכולת להגיע להרשאת משתמש גבוהה (פריווילגית), ועימה להגיע ל'יהלומי הכתר' של הארגון, כלומר למידע הרגיש ביותר". כך אמר חזקי גיל, מנהל מכירות אזורי, ישראל ומזרח אירופה, סייברארק.

גיל דיבר ביומה השני של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת אתמול (ד') והיום (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12, דני קושמרו.

כך, אמר גיל, "זה שנתיים ברציפות גרטנר קובעת, על בסיס מפגשים ושאלונים עם אנשי אבטחת מידע בארגונים בכל העולם – כי ניהול גישה פריווילגית נמצא במקום הראשון בסדרי העדיפות של מנהלי האבטחה בארגונים".

"אנו בסייברארק", אמר גיל, "פועלים זה שנים רבות בתחום ניהול הרשאות פריווילגיות ועושים זאת בסביבות ענן ו-DevOps - כמו גם בסביבות היברידיות. פתרון מרכזי שלנו הוא Core PAS, המספק ניהול הרשאות לארגון. הוא עושה זאת בכל הרבדים של התחום – גישה עבור משתמשים פנימיים, כמו גם חיצוניים, דוגמת ספקי צד שלישי".

תחום נוסף, ציין גיל, "הוא עולמות ה-DevOps. אוטומציית DevOps מסייעת מאוד ליצור ולפרוס אפליקציות בקנה מידה גדול, אך היא מייצרת מספר רב של הרשאות פריווילגיות וסודות. אם הסודות הללו אינם מאובטחים ומוגנים כראוי, אז ככל שהאפליקציות מתרבות, הארגון יוצר 'חוב טכני' הולך וגדל של פגיעויות. המענה שלנו מבוסס רכישה שעשינו לפני כשנתיים, של קונז'ור, המספקים פתרון לניהול ההרשאות והסודות".

"פתרון נוסף פרי פיתוח שלנו", ציין גיל, "הוא  Alero – מוצר המאפשר גישה מאובטחת לספקי צד שלישי למערכות בארגון, בטכנולוגיית zero-trust (אפס אמון). המוצר אינו משתמש בסוכנים, VPN, או בסיסמאות. הוא מאפשר גישה מאובטחת מרחוק למערכות ולאפליקציות בארגון, וזאת באמצעות שילוב של יכולות זיהוי ביומטריות המובנות בטלפון החכם, ובמקביל יצירה אוטומטית של קוד QR ייחודי וחד פעמי – אשר משלים את זיהוי הפנים או טביעת האצבע". גיל סיים באומרו, כי "הפתרון מאפשר גישה של ספקים חיצוניים למערכות הקריטיות של הארגון, באופן שבו אני הוא מי שמגדיר מי מתחבר למערכות שלי ומתי. אם תנסה להיכנס שעתיים לאחר השעה שנקבעה לך - לא תוכל לעשות זאת, כי ההרשאה פגה".

הפוסט "הדרך ל'יהלומי הכתר' בארגון עוברת בהרשאת משתמש גבוהה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מתברר שלא משנה עד כמה החברה גדולה, ועד כמה היא מספרת שהיא דואגת לאבטחה - לכל אחת זה קורה, ולפעמים יותר מפעם אחת. דיווח חדש מעלה שמיקרוסופט השאירה בשוגג מאות מיליוני רשומות שירות לקוחות ותמיכה חשופות במספר שרתים ללא הגנה, אפילו לא של סיסמה קלה.

הרשומות שנחשפו כללו פרטים על הלקוחות כמו כתובות מייל, כתובות IP ומיקומים, וכן תיאורים של מקרים, כתובות דואר של נציגי מיקרוסופט עצמם, מספרי הפניות, הפתרונות שניתנו להן והערות.

מרכז התגובה לאיומי אבטחה של החברה עצמה העלה פוסט בבלוג שלה, שבו תיאר את התקלה ואת העובדה שמדובר ביותר מ-250 מיליון רשומות. הרשומות היו חשופות לעין כל, בין ה-5 ל-31 בדצמבר האחרון.

לחשיפה אחראי חוקר האבטחה בוב דיאצ'נקו, שסיפר שמדובר ברשומות אנליטיות, שהושארו בחמישה שרתי Elastisearch, ששיקפו זה את זה. הוא גם סיפר שמיד עם הדיווח על התקלה למיקרוסופט היא טיפלה בה, על אף שהיה מדובר בחופשת ראש השנה.

הסיבה: שינוי באבטחה הקבוצתית של הדטה בייס

לפי מיקרוסופט, החקירה העלתה כי הבעיה נולדה עקב שינוי באבטחה הקבוצתית של בסיס הנתונים, שאירע ב-5 בדצמבר, וכתוצאה מכך הוגדרו עבור צבר המידע הזה חוקי אבטחה שאפשרו את חשיפת המידע. היא הוסיפה שהרוב המכריע של הנתונים בבסיס הנתונים שנחשף עברו עריכה באמצעות כלים אוטומטיים לצורך התממה. המקרים היחידים שבהם הכלים לא סילקו נתונים מזהים היו כאלה שבהם הייתה בעיה כלשהי בכתובת המייל.

"בעיות הגדרה הן, לרוע המזל, שגיאה נפוצה בכל הענף. יש לנו פתרונות שמסייעים למנוע טעות מסוג זה, אך למרבה הצער, הם לא אופשרו עבור בסיס נתונים זה", נמסר מהחברה.

הפוסט 250 מיליון רשומות של מיקרוסופט היו חשופות למשך חודש הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות