"מראה מראה שעל הקיר - מי הכי יפה בעיר?", זוהי ה-שאלה ה-מפורסמת מהסרט (והסיפור) שלגיה. ב-SQLink החליטו לשאול שאלה דומה - אבל קצת אחרת: מיהי החברה הכי חכמה בעיר? או, אם תרצו, במדינה. זה מה שהביא את החברה לקיים את אירוע קוויז-טק קאפ בבניין שבו היא ממוקמת, באזור הבורסה של רמת גן.

לצורך כך, הזמינו ב-SQLink נציגים של חברות היי-טק וסטארט-אפ, מקטנות ועד גדולות, להירשם לערב חווייתי, שכלל שאלות טריוויה והיגיון. קבוצות של נציגי חברות כמו אינטל, יבמ, בזק, ברודקום, אלתא וכמובן, SQLink עצמה (גילוי נאות: החתום מטה לקח בה חלק) התחרו והתחבטו, על כוס בירה ופרוסת עוגה, בשאלות על קבוצת חקלאים שפנתה לרשות התקשורת הפדרלית של ארצות הברית, על מנת שתוריד מהאוויר אתר תוכן פיראטי שפגע בעסקים שלהם, באילו מדינות נוהגים בצד שמאל של הכביש ואיזו מבין ארבע תשובות שניתנו אינה שם של גרסת אנדרואיד. המשתתפים לא יכולים היו להשתמש בסמארטפונים ולא למצוא את התשובות בגוגל - הם היו צריכים לענות על התשובה בהתבסס על הידע וההיגיון של חברי הקבוצה בלבד.

[caption id="attachment_308614" align="alignnone" width="600"] יותר מ-100 משתתפים בחידון הטריוויה הגדול של ההיי-טק. צילום: אליונה אדל ססין[/caption]

בסופו של דבר, זכו נציגי זברה טכנולוגיות, מה שמוכיח שיש להם בראש הרבה מעבר לאבטחת מידע ותשתיות IT.

האירוע החכם נערך בשיתוף קוויז פליז הרוסית, שמקיימת אירועים דומים בארצות הברית, אירופה ומקומות נוספים בעולם.

[caption id="attachment_308615" align="alignnone" width="600"] איך אפשר בלי סלפי? יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של SQLink, עם כמה מהמשתתפים. צילום: אליונה אדל ססין[/caption]

יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של SQLink, היטיב לסכם את האירוע: "במשפט אחד, זה היה ערב של וואו. הגיעו נציגים מ-26 חברות שונות (עם רשימת המתנה ארוכה) לשחק בטורניר טריוויה ראש בראש, ואפשר היה להרגיש את הקסם, החשמל והתחרות באוויר".

"לא סתם אומרים שההיי-טק הישראלי התברך באנשים כה איכותיים - אפשר היה לראות זאת בצורה ברורה בערב הזה", הוסיף. "לראות 200 איש, נטולי סמארטפון לחלוטין, יושבים כשלוש שעות ברציפות ומשחקים באינטראקציה חברתית נטו - ממש כמו פעם, טרום עידן הרשתות החברתיות - זו חוויה יוצאת דופן, וזה מה שרצינו להשיג. אני חושב שכל מי שנכח באירוע הרגיש כך".

ולסיום, שאלה: איך קראו בחלק מהגרסאות של שלגיה לאישה ששאלה את השאלה שבתחילת הכתבה? אתם יכולים לחפש בגוגל.

הפוסט מראה מראה שעל הקיר – מי החברה החכמה בעיר? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשנים האחרונות, בזכות ריבוי האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות, יותר ויותר ישראלים מצטרפים למעגל המיליונרים. בשנת 2019 בוצעו בישראל 80 אקזיטים, והיקף הסכום הכולל שלהם היה 14.5 מליארד דולר, כ-22 מיליון דולר בממוצע לכל אקזיט.

אין זה משנה אם יש לאדם מיליון אחד, 10 או 20 מיליון... השאלה הגדולה היא, וזה גם האתגר – מה לעשות עם הכסף? איך שומרים עליו ואיך גם מגדילים את ערכו?

על פי הסטטיסטיקות, ספורטאים רבים, זוכי לוטו וכמובן גם מתעשרי ההיי-טק יאבדו עשרות אחוזים מהונם כבר בחמש השנים הראשונות להתעשרותם.

בניגוד למה שאפשר לחשוב, ההפסדים הם בגלל רכישות פומפוזיות של דירות, רכבים או מוצרי בני קיימא, או ממעשי עוקץ ונוכלות שמבצעים על אותם זוכים.

בעיה נוספת לאותם מתעשרים היא, שכשמקבלים סכום כסף גדול באופן חד פעמי, שמאפשר רמת חיים גבוהה מאוד, קשה לתחזק אותה ללא משכורת קבועה וגבוהה לאורך זמן, וכך הולך ונעלם לו הכסף. לכן, כדי למנוע מכם להפסיד כסף אחרי הצלחת האקזיט, הנה כמה צעדים שישמרו עליכם:

1. שימו את הכסף במקום נזיל וברמת סיכון נמוכה – לפני שתעשו משהו עם הכסף צריך לחשוב. זה עניין מורכב שלוקח זמן, ולכן כדאי להפקיד את הסכום במקום שמצד אחד יהיה נזיל למשיכה ומנגד עם סיכון נמוך. כן נכון פק"מ בבנק! כך, תוכלו לחשוב ולתכנן בנחת מה לעשות איתו.

2. שבו יחד, כל המשפחה, והחליטו מה תרצו לעשות עם הכסף. בשלב זה מומלץ להתייעץ עם מתכנן פיננסי על מנת לראות את העתיד – האם נידרש ללימודים גבוהים למי מהילדים? רכישת דירה? רכב? חלילה סיעוד? ולהבדיל, אולי תרצו לפתוח עסק או להפסיק לעבוד? לכל החלטה כזו יש משמעות כלכלית, ויש לתכנן אותה ובהתאם לה לנהל את הכספים.

3. לאחר שקיבלנו את ההחלטות, ניתן לצאת לדרך – בעזרת המתכנן הפיננסי נבנה תוכנית כלכלית, המבוססת על סוג ואופי המטרות והיעדים השונים שהגדרנו.

אלו שיבקשו לשמור על כספם יעדיפו, מן הסתם, את האפיקים הסולידיים יותר, ויפנו לכיווני הנדל"ן למגורים (השכרת דירה, לדוגמה) או השקעה בתעודות אג"חיות, שיוכלו להניב להם תשואה ריאלית של כ-3% בשנה. מנגד, יש את אלו שיבחרו בהשקעות אגרסיביות יותר, שבאופן טבעי התנודתיות בהן גדולה. אלו יילכו להשקעה באפיקים המנייתיים או רכישת נדל"ן מסחרי. אפיק זה יכול להניב, בממוצע, תשואה של כ-7%.

חשוב לזכור, שכל השקעה תתבצע רק לאחר שבחנו את ההשקעה הנדרשת והסיכון הנלקח, בהתאם לגיל ולאופי החיים שנרצה , וכמובן, שהתשואה מותאמת לכל אחת מהמטרות. החשוב ביותר, לעניות דעתי, הוא הבנת הלקוח ומאפייניו תוך פיזור ההשקעות על פי טעמו על מנת להקטין את החשיפה לאפיק כזה או אחר.

4. להפוך את הכסף לכסף - מתעשרים חדשים רבים משתמשים בכסף כמקור נזיל לצריכה השוטפת, אולם אנשי מקצוע אוחזים בדעה נחרצת, כי צריך להתייחס לכסף כמנוף שייצור הכנסה חדשה ולא להשתמש בו עד שייגמר.

יש לא מעט סוגי השקעות ברמות סיכון כאלה ואחרות - מקרנות השתלמות מוטות מניות או סולידיות (הידעתם שניתן להשקיע ב-S&P באמצעות קרן השתלמות?), דרך מניות בארץ ובעולם ועד נדל"ן בארץ ובחו"ל (תשתיות כביש 6, קניונים, מתחמי מגורים ועוד).

תכנון נכון מאפשר לאנשים בעלי הון רב לקנות לעצמם עסקים או נכסים, שייצרו עבורם הכנסה פסיבית. הם יוכלו להשביח אותם עסקים ונכסים עד לרמה של מקסום הרווחים מכל עסק ועסק, וכך ייהנו מריבוי מקורות הכנסה, דבר שיפחית את התלות שלהם בכל מקור בפני עצמו, לצד הגדלת הון קבועה.

הכותב הוא מנכ"ל כיסופים.

הפוסט מזל טוב על האקזיט! מה עושים עם הכסף כדי שלא ייעלם? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גילה גמליאל, השרה לשווין חברתי, הגיעה להכיר ולשוחח עם העובדות החרדיות של חברת ההיי-טק 3Base בבני ברק, חברה בת של קבוצת טלדור. החברה הוקמה לפני 12 שנים, מתוך חזון ציוני וחברתי לשלב נשים חרדיות ומוכשרות ביותר בעולם הטכנולוגי הישראלי.

במהלך הביקור התוודעה השרה לקושי של הנשים החרדיות להשתלב בענף: "המכשול הגדול ביותר שלנו היום הוא להצליח לשלב נשים חרדיות במשרות ג'וניור. הגיוס שלנו ממוקד ביותר, ובמהלכו אנו בוחרות את המוכשרות ביותר. עם זאת, ארגונים רבים לא פתוחים כלל לקלוט עובדות ללא ניסיון". סיפרה לשרה מירלי רוטשטיין, מנכ"לית שותפה של 3Base. גמליאל הבטיחה להציף את הנושא בפני חברי הכנסת.

בביקור, סיפרו מנכ"ליות החברה, נועה קלוט ומירלי רוטשטיין, לשרה, כי למרות הרמה הגבוהה של העובדות החרדיות, אשר 70%% מהן בוחרות להמשיך בלימודים גבוהים ו-30% מתוכן לומדות תוכנה, הן מהוות בשוק בסך הכל פחות מחצי אחוז מכלל המועסקים בהיי-טק.

[caption id="attachment_308626" align="alignnone" width="598"] גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי (במרכז), עם נועה קלוט (מימין) ומירלי רוטשטיין (משמאל) - מנכ"ליות 3Base. צילום: איציק בן דוסה[/caption]

העובדות מצדן ציינו, כי בענף שבו התחלופה כל כך גבוהה, הן בוחרות להישאר בחברה שנים רבות ובכך מספקות ללקוחות החברה ערך מוסף עצום של יציבות. "בקרב לקוחותינו קיימת תחלופה גבוהה של עובדים, אולם העובדות שלנו נאמנות לחברה, מלוות את הלקוח במשך שנים ארוכות וכך גם שומרות על הידע", סיפרה מלכי פלדמן, מנהלת הטכנולוגיות, שעובדת בחברה כבר 12 שנים.

"העובדות ב-3Base  מתכנתות ברמה הגבוהה ביותר", ציין נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור. בנוסף, "אנחנו מובילים יחד איתן את אחד מהפרויקטים המרתקים באחת מקופות החולים הגדולות, בשימוש הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ואנו מקווים להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות".

השרה גמליאל אמרה בצאתה מהביקור: "פגשתי את העובדות הנפלאות של 3Base, שהן חלק מהמהפכה המדהימה של עולם ההיי-טק בחברה החרדית. הנשים החרדיות לוקחות חלק פעיל בהצלחה האדירה של תעשיית ההיי-טק הישראלי, וכל זה קורה בתוך בני ברק, באווירה חרדית ועם פרנסה מכובדת. עם כניסתי למשרד לשוויון חברתי התנענו כמה פרויקטים בתחום האוריינות הדיגיטלית בעשרות מיליוני שקלים עבור החברה החרדית, ואני שמחה לראות את השילוב המופלא של נשים חרדיות, הפועלות ומשפיעות בעולמות ההיי-טק, הטכנולוגיה והדיגיטל".

הפוסט ביקור השרה: גילה גמליאל מבקרת ב-3Base מקבוצת טלדור, המעסיקה נשים חרדיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עוד חד קרן: אפספלייר הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס רביעי, שבמסגרתו גייסה 210 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן ההשקעות האמריקנית ג'נרל אטלנטיק, ובמסגרתו הצטרפו אלכס קרייסס, דירקטור מנהל בג'נרל אטלנטיק, ואנטון לוי, נשיא שותף ומנהל הטכנולוגיות הראשי בקרן, למועצת המנהלים של החברה.

סבב הגיוס הנוכחי בוצע על פי שווי חברה של 1.6 מיליארד דולר (לפני הכסף). אפספלייר היא עוד חברה ברשימה המצומצמת של חברות ישראליות ששוות יותר ממיליארד דולר - או, בקיצור, לחד קרן. השתתפו בגיוס גם המשקיעים הנוכחיים בחברה שהם: DTCP (ר"ת Deutsche Telekom Capital Partners), Qumra Capital, Goldman Sachs Growth, Pitango Venture Capital וכן Magma Venture Partners. את העסקה ליווה משרד עו"ד יגאל ארנון, בהובלת השותף במשרד עו"ד נמרוד ורומן. 

AppsFlyer היא חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2011 על ידי אורן קניאל ורשף מן. החברה פיתחה יכולות ניתוח ומדידת קמפיינים דיגיטליים, המאפשרות לאנשי השיווק להגדיל את היקף העסקים שלהם, ולהשתמש ביכולות מדידה וחיזוי מתקדמות. החברה משרתת למעלה מ-12 אלף לקוחות, ומשתפת פעולה עם למעלה מ-5,000 שותפים טכנולוגיים.

החברה הפגינה בשנים האחרונות צמיחה מטאורית - היא הכפילה את ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) שלה פי חמש, וחצתה את רף ה-150 מיליון דולר ב-2019.

סך הגיוס המצטבר של אפספלייר עומד על 294 מיליון, כולל הגיוס הנוכחי. החברה מונה כיום כ-850 עובדים ב-18 משרדים ברחבי העולם, פי ארבע ממספר העובדים בסבב הגיוס הקודם ב-2017.

"אנו מתגאים מאוד בעובדה שהפלטפורמה של AppsFlyer מהווה חלק אינטגרלי מהעבודה היומיומית של צוותי שיווק ברחבי העולם", אמר קניאל, מנכ"ל ומייסד אפספלייר. "סבב הגיוס החדש מאפשר לנו להתמקד במשימתנו להעצים נשות ואנשי שיווק בכך שנעניק להם את כל הכלים להם הם זקוקים על מנת לקבל החלטות עסקיות מדויקות ואסטרטגיות, כמו גם לפתח חדשנות ולקדם שקיפות בתעשייה שלנו", סיכם.

הפוסט עוד חד קרן: אפספלייר גייסה 210 מיליון דולר – לפי שווי של 1.6 מיליארד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_308609" align="alignleft" width="300"] נכנסת לישראל. קראוד סטרייק[/caption]

"ההצלחה הכי גדולה של הרעים היא ביכולת לפרוץ באופן שקט לארגונים, לשהות שם זמן רב וללמוד היכן נמצאים יהלומי הכתר. מחקר שערכנו העלה כי משך הזמן בו ההאקרים שוהים בארגון באופן סמוי צמח בשנה החולפת מ-85 ל-95 ימים, גידול של יותר מ-10%", כך אמר זכי טרדי, אסטרטג טכנולוגי לאזור EMEA (ר''ת אירופה, המזה''ת ואפריקה), קראוד סטרייק.

טרדי הגיע ארצה לרגל פתיחת הסניף הישראלי של החברה. את הסניף מנהל כפיר בירנבוים, לשעבר מנכ''ל סימנטק ישראל, שגייס לצוות אשר מוקם בימים אלה את רפאל איבגי, גם הוא מגיע מסימנטק.

לדברי טרדי, "המשימה שלנו היא אחת: לגלות ולמנוע פרצות, בכל ארגון, בכל גודל ובכל מגזר פעילות. הבעיה היא שבלא מעט ארגונים רווחת האמונה שהם מסודרים מבחינת היבטי אבטחת מידע, בעוד שבפועל הם כבר נפרצו ופשוט לא יודעים זאת, עדיין. ברגע שיש להאקרים יכולת לשוטט בחשאי בארגון שנפרץ, הם יעשו הכל כדי להשיג את המירב והמיטב מהקורבן, לתפוס אותו בבטן הרכה".

פעילותם של האקרים שלוחי מדינות - גדלה

"אתגר נוסף", ציין, "הוא ריבוי האיומים. לצד ההשתכללות המתמדת של האקרים בשירותי ארגוני פשע מאורגן, גדלה הפעילות של האקרים שלוחי מדינות. מדובר באיראן וצפון קוריאה, אבל לא רק, גם בסין ורוסיה. אלה מדינות בהן אין לנו פעילות מכירתית. לפני חמש-שש שנים, האיום העיקרי היה נוזקות. איש, למעט ארגוני ביון וצבא, לא חשב על האקרים שלוחי מדינה. כיום המצב השתנה, ואיום שכזה הוא לא פחות חמור מהאקרים של פשע מאורגן".

"הגדרנו מחדש את האבטחה בעידן הענן", אמר טרדי, "באמצעות פלטפורמת הגנת נקודות קצה, שנועדה לעצור פריצות. ארכיטקטורת הסוכן קלת המשקל שלנו משלבת בינה מלאכותית ברמת הענן, ומציעה הגנה וניראות בזמן אמת ברחבי הארגון, ומונעת התקפות על נקודות קצה ברשת - או מחוץ לה. המערכת שלנו מתעדת ומשווה בזמן אמת בין 2.5 טריליון אירועים הקשורים לנקודות קצה, מדי שבוע, מכל רחבי העולם. הענן הוא הדרך שלנו לפשט את עולם אבטחת המידע, המתאפיין בריבוי רכיבים ובמורכבות".

החברה, שקמה ב-2011, הונפקה לפני חצי שנה בשווי שבעה מיליארד דולרים והיא שווה כיום 13 מיליארד דולרים. היא מונה יותר מ-1,600 עובדים ועל לקוחותיה נמנים גולדמן זאקס, MIT ו-AWS. לדברי טרדי, "מעבר למודיעין איומים, יש לנו יכולות לצוד איומים על מנת לספק הגנה פרואקטיבית. זה נעשה עם צוותי ציד, המחפשים בארגונים עדויות לפריצות סמויות. מה שארגונים לא מבינים הוא שההאקרים מתמקדים ב-1% מהם, אבל אם אתה יעד - הם יעשו הכל על מנת שהפריצה תצלח".

לשאלת אנשים ומחשבים על המתחרים, אמר טרדי כי "אין מתחרה אחד מוביל. אנו רואים לעתים את קרבון בלאק, כיום בבעלות VMware, ואחרים שמנסים לעשות דברים דומים, כמו גם יצרני הלגאסי הוותיקים. היתרון שלנו הוא כפול: מגוון הפתרונות שיש לנו להגנת הקצה, והעובדה שהפלטפורמה שלנו נולדה בענן. זה  מביא פשטות להטמעה ולתפעול, בטח בארגונים בהם יש עשרות ומאות אלפי עובדים".

"הגידול בהיקף האיומים ובמורכבותם - מגמה כלל עולמית, חוצת גלובוס"

"הגידול בהיקף האיומים ובמורכבותם הוא מגמה כלל עולמית, חוצת גלובוס", אמר טרדי, "למרבה הצער, העובדה שיש ביטוח סייבר הביאה לצמיחה בהיקף האיומים ובאחוז ההצלחה. ארגונים נוטים כיום יותר מבעבר לשלם כופר על כופרות. אם ארגון הופך ל'נכה' או אינו יכול לתפקד, אז הוא נאלץ לשלם את הכופר. כאשר הרעים נכנסו זו בעיה - אבל יש עוד אחת נוספת, איך לוודא שהם גם עזבו אחרי ששילמו להם כופר".

"היעד שלנו הוא שאפתני, אבל ישים", אמר טרדי, "והוא מכונה 1-10-60. הדרך בה אנו פועלים היא להבין שהמתקפה אורכת דקה, יש לייצר יכולת תגובה בתוך עשר דקות ולהגיע למצב של ריפוי בתוך שעה. מחקר שעשינו העלה כי לארגונים לוקח בממוצע 162 שעות לגלות שהם נפרצו, משמע שבעה ימים".

טרדי סיים באומרו כי "אנו מאמינים כי כעת זה זמן טוב להתחיל לפעול בישראל. השוק הישראלי הוא מאמץ מוקדם של טכנולוגיות בכלל ושל הגנת סייבר בפרט. היתרון שלנו בפעילות בשוק הגנת הקצה, שהוא שוק צפוף, הוא בהיותנו חלוצים בלהטמיע רק בענן, עם חיישן אחד. אני מעריך שיש לנו פה פוטנציאל משמעותי, שיבוא לידי ביטוי בשנים 2020-2021".

הפוסט "הזמן בו האקרים משוטטים בארגון בסתר גדל ביותר מ-10% ב-2019" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משתמשים במדיה החברתית פרסמו סרטונים של סירי, העוזרת הקולית של אפל, בהם נאמר כי נשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, הוא "נשיא מדינת הכיבוש הציוני", כך דיווח שלשום (א') בביזנס אינסיידר.

הדבר קרה כאשר משתמשים שאלו את סירי ''מיהו נשיא מדינת ישראל?". על פי הדיווח, הסיבה הסבירה לכך שזה מה שאירע היא ונדליזם שבוצע בעמוד הוויקיפדיה של הנשיא ריבלין. זאת, כיוון שוויקיפדיה היא מקור שאפל משתמשת בו לעתים קרובות כדי להפיק ממנו מידע.

Facebook wrongly translates Chinese Xi Jinping names and Siri wrongly named Israel a Zionist occupation state pic.twitter.com/4r34dVWemo

— Taufiq Marhaban (@TaufiqMarhaban) January 19, 2020

משתמש טוויטר המכונה 'כלב השמירה של האנטישמיות', צייץ כי "מקור הפשלה של סירי עם 'מדינת הכיבוש הציוני' הוא בוויקימדיה – ולא באפל. אמנם עיקר טענותיי מופנות לוויקימדיה, ועדיין יש לשאול, מדוע סירי עוקבת באופן עיוור אחר ערכי הוויקי".

Wasn't online yesterday for the "Zionist occupation state" Siri screwup but the blame appears to be on Wikimedia instead of Apple. I direct my ire at them primarily, but also question why Siri blindly follows wiki entries.

— Anti-Semitism Watch Dog (@ASWatchDog) January 19, 2020

משתמשת אחרת הגיבה בציוץ "וואו. אפל. מדינת הכיבוש הציוני? ההטיה שלך מופיעה (לעיני כל)". משתמש אחר כתב בטוויטר כי "כש#סירי מצליחה... כולם נסערים, או צוחקים בקול גדול. אני מקווה שסירי גם זוכרת ש#נתניהו הוא טרוריסט".

אפל תיקנה את הבעיה עם סירי ואמרה כי כעת סירי מציגה "ראובן ריבלין הוא נשיא מדינת ישראל". עם זאת ענקית הטלפונים החכמים לא התייחסה לאירוע, מעבר להודעה על התיקון.

הפוסט סירי של אפל: ישראל "מדינת הכיבוש הציוני" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נבידיה כבר מתכוננת מאחורי הקלעים להשקת הדור הבא של כרטיסי ה-GeForce RTX שלה. הסדרה החדשה, RTX 3xxx, תהיה מבוססת על מעבדי ה-Ampre של החברה.

עוד לפני ההשקה כבר נפלטים לרשת כמה דיווחים על התצורה של הכרטיסים החדשים. כמו תמיד נבידיה תציג את הדור החדש של כרטיסי ה-RTX בסדר קטן, כך ש-GeForce RTX 3080 יוצג עוד לפני RTX 3070, וכך הלאה.

המפרטים שדווחו אומרים ש-RTX 3080 יהיה מבוסס על מעבד GA103 שכולל 3840 מעבדי CUDA, לצד 60 מולטי מעבדים, והוא יתמוך בזיכרון תצוגה GDDR6 בנפח של 10/20 גיגה-בייט, וברוחב פס של 320 ביט. לעומתו, RTX 3070 יהיה מבוסס על המעבד GA104, עם 3072 מעבדי CUD, יחד עם 48 מולטי מעבדים, והוא יצויד ב-8/16 גיגה-בייט זיכרון ברוחב פס של 256 ביט.

ההערכה היא שכמויות הזיכרון הקטנות יותר בשני הצמדים מיועדות לכרטיסים הצרכניים, ואילו גרסאות ה-Quadro המקצועיות של הכרטיסים יהיו מצוידות בכמות זיכרון התצוגה הכפולה.

מועד ההכרזה, ואחריו ההשקה, של סדרת הכרטיסים החדשה עדיין לא ידוע.

הפוסט מה יציע הדור הבא של כרטיסי ה-GeForce RTX של נבידיה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חד קרן ישראלי שני ביום: חברת הסייבר הישראלית סניק הודיעה היום (ג') כי גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. היום נודע שגם אפספלייר היא חד קרן, לאחר שגייסה 210 מיליון דולר, לפי שווי של 1.6 מיליארד.

חברה נחשבת לחד קרן כששווי השוק שלה מגיע למיליארד דולר. דו"ח של Crunchbase מהחודש שעבר אמד את מספר החברות הישראליות שנופלות תחת הקטגוריה הזו בשמונה: אינפינידט, מאנדיי ולנדא דיג'יטל פרינטינג - שכולן שוות יותר משני מיליארד דולר, וכן קומו, לייטריקס, אורקם, איירון סורס וריסקפילד. בתחילת החודש הצטרפה סייסנס למועדון המכובד, לאחר שגייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד.

את סבב הגיוס הנוכחי, הרביעי במספר, של סניק הובילה הקרן סטרייפס מניו-יורק, והשתתפו בה משקיעים קיימים: קרן ההשקעות של סיילספורס, קואטו, טייגר גלובל, בולדסטארט, אמיתי וטרנד פורוורד. הסכום הכללי שהחברה גייסה עומד על רבע מיליארד דולר. עוד בין המשקיעים בסבבים הקודמים הייתה גוגל ונצ'רס. שוויה הנוכחי - כאמור, מיליארד דולר - כפול ממה שהוא היה בספטמבר האחרון, שאז הוא עמד על כחצי מיליארד.

סניק נוסדה ב-2015 על ידי גיא פודחרני ואסף חפץ, ויש לה משרדים בלונדון, תל אביב, בוסטון ובאונטריו שבקנדה. במקום לפנות לאנשי סייבר, היא פונה למפתחים על מנת שיאתרו בעצמם, על בסיס הטכנולוגיה שלה, חולשות אבטחה ברכיבי קוד פתוח שקיבלו מצדדי ג'. בחברה אומרים כי מספר המשתמשים בפתרון שלהם עומד על יותר מ-400 אלף, בין היתר בגוגל, אינטואיט וסיילספורס. הכנסותיה גדלו בשנה האחרונה פי ארבעה.

לדברי פיטר מק'יי, מנכ"ל סניק, "ההשקעה הזו מאיצה את המומנטום של סניק, שמשנה את הגישה בעולם אבטחת האפליקציות בארגוני אנטרפרייז שמתבססים על תוכנה. אנחנו רואים את השוק מקבל בברכה את הטכנולוגיה שלנו, שמבוססת על גישת המפתח תחילה. זאת, על מנת לענות לחששות הגוברים מפני אבטחת סייבר, שמגיעים יחד עם הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגונים עוברים".

הפוסט חברת הסייבר הישראלית סניק גייסה לפי שווי של מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עמית גבע יסיים בקרוב את תפקידו כמנמ"ר חברת הביטוח איילון. במקומו ייכנס לתפקיד אחד המנמ"רים הוותיקים בעולם הפיננסי - שלמה שמאי, שמילא עד כה את התפקיד בפניקס. גבע ממריא גבוה, עוד יותר מהגבהים הבולטים שהוא כבר הגיע אליהם, וימלא תפקיד בכיר בחו"ל - בענקית נדל"ן בברלין. עוד נחזור לזה.

בעקבות השדרוג נפגשנו לשיח רעים, שבמסגרתו דיברנו עליו, על חזונו ועל ההתפתחות הטכנולוגית הרבה שאיילון השיגה בתקופתו.

הוריו של גבע עלו, לחוד, מאיראן ומעיראק. הם נפגשו בארץ, בכפר רופין שבבקעת הירדן, ומשם עברו לקריית מוצקין, שבה נולד בן שיחי ב-1971. כמו רבים מאנשי ההיי-טק הבכירים, הוא חובב טכנולוגיה עוד מילדות: כבר בכיתה ה' כתב גבע משחקים בשפת בייסיק במחשב הקומודור שהיה ברשותו, בתיכון למד מחשבים ומשם, בדומה לרבים וטובים, הגיע לממר"ם. הוא בכלל רצה להיות רואה חשבון, אבל "נתקע" ביחידה הטכנולוגית, ומשם המשיך לקריירה עשירה בתחום ההיי-טק.

"בלי ההכנות לבאג 2000, השמים היו נופלים"

בממר"ם, הוא היה אצל הטובים ביותר: בני גורביץ', כיום מנמ"ר בנק אגוד, ודורון יצחקי, יועץ בכיר לבית החולים שיבא בתל השומר. גבע הוביל את פרויקט השו"ב המשמעותי הראשון של היחידה ולאחר שבע שנים בה עבר ל-NCC, שם עבד בקשב במסגרת פרויקט 2000, תחת המנמ"ר הוותיק והמוערך איציק מלאך.

במסגרת עבודתו אז, הוא השתתף בהכנות לבאג 2000. למי שלא זוכר, עם המעבר למילניום החדש, החשש היה שמערכות מחשוב רבות יקרסו - מה שיגרום לנזקים שלא כדאי אפילו לחשוב עליהם. קראו לזה אז Y2K. שאלתי אותו, בפרספקטיבה, מה דעתו על ההיערכות המסיבית לבאג 2000 והאם זה היה נחוץ. גבע איתן בדעתו שכן. "בלי זה, השמיים היו נופלים", אמר.

[caption id="attachment_307834" align="alignnone" width="600"] היערכות לבאג 2000? עמית גבע לא מתחרט. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

גבע לא מצטרף לדעתם של רבים וטובים, שטענו שאין מאחורי באג 2000 דבר וחצי דבר. כקוריוז, באותה העת הייתי ראש ענף המחשוב בחיל הרפואה של צה"ל והגעתי למפקד החיל, תא"ל פרופ' אריה אלדד, עם בקשה לתקציב לנושא ולקבלת חוות דעת מקצועית של ד"ר ג'ימי שוורצקוף, שהתריע על הסכנה מעל כל במה. פרופ' אלדד, שאמנם לא מגיע מתחום המחשוב אבל הוא איש חכם מאוד ובעל ראייה מפוכחת, ענה לי בארבע מילים: "קונספירציה של אנשי מחשבים".

בהמשך הצטרף גבע לסטארט-אפ, כשהתחום הזה היה עדיין בחיתוליו, ולאחר סגירתו המשיך לנטוויז. במעלה הקריירה שלו הוא שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של ביטוח ישיר וכמשנה למנכ"ל בינת תוכנה, ומזה שלוש שנים הוא מכהן בתפקידו הנוכחי.

גישה ייחודית - ואנושית

לאיילון נכנס גבע כרוח סערה, וכבר בשנה הראשונה שיפר את זמינות מערכות הליבה ב-1,200%. כמו שעשה לפני כן בקריירה שלו, הוא סחף את אנשי המחשוב ביחסו הייחודי לעובדים ולאנשים בכלל, שנותן להם כבוד, הערכה ותגמול.

מערכות הליבה היו נושא מרכזי בשיחתנו, מאחר שמדובר בתחום ששנינו מכירים אותו ואת האתגרים שלו על בוריים. התרשמתי שיש לגבע חשיבה ייחודית בהתמודדות עם המערכות הללו. בניגוד לחלק מחבריו, שעם הגיעם לארגון החליטו להחליף את מערכת הליבה במערכות חיצוניות והביאו לכך שארגונם יוציא מאות מיליוני שקלים על הפרויקט, גבע דגל בדרכים אחרות.

בפעם הראשונה, בפרויקט פנינה - מערכת הליבה של ביטוח ישיר, שבוצע בזמן אפס, במונחי מערכות ליבה. המערכת מאפשרת לנציג המכירות של החברה לראות בדיוק את אותו מסך שהלקוח רואה, כדי לעשות את ההתקשרות ביניהם לטובה ויעילה יותר. בפעם השנייה, בניגוד למרבית עמיתיו המנמ"רים בעולם הביטוח, החליט גבע להשאיר את 400AS ,RPG וקובול, להכשיר עוד כוח אדם על מנת שידע לתפעל אותן, ולהמשיך לפתח אותן אין האוס. בכך הוא חסך לאיילון סכומים אדירים, לעומת רכישת מערכת ליבה חדשה והסבה ממושכת.

חשיבה ייחודית נוספת שראיתי אצל גבע היא שבמקום מערכות אורקל או סאפ, שרווחות במגזר הפיננסי, הוא העדיף את הפתרון של פריוריטי.

אבל הדבר שהרשים אותי אצלו במיוחד הוא גישתו המעניינת לעולם הפתרונות העסקיים: פתרונות טכנולוגיים-עסקיים ללא מחסום של טכנולוגיה וחדשנות בבחירתם. בעיניו, הקריטריונים המרכזיים לבחירה הם ניהול סיכונים, קבלת החלטות מהירה בתנאי אי ודאות והצלחה רבה במימוש - בשאיפה ל-100%, כמובן. כנראה שהגישה הזאת נובעת מכך שהוא רואה את עצמו כחבר הנהלה לפני היותו מנמ"ר.

בתיאבון!

הנה כי כן, אתם יכולים להתרשם שגבע מבין טכנולוגיה ויותר מכך, איך לייצר ממנה ערך לביזנס. אבל מה שהוא מבין בו הכי הרבה הוא אוכל איכותי, ולא סתם, אלא מסעדות שף מכל הסוגים, שבהן הוא מבקר באופן קבוע בימי חמישי. אם פעם ראינו את ימי חמישי כימים "סגורים" לבילויים בגלל המשחקים של מכבי תל אביב בכדורסל, כיום אפשר ללכת בעקבות גבע - למסעדות שף. אם תרצו, להחליף את הגרעינים והפיסטוקים מול המסך הקטן לאוכל גורמה.

בקרוב יזכו לפגוש אותו יושבי מסעדות השף של ברלין, שם תעצור ה-"רכבת" לתחנה הבאה בקריירה שלו - חברת הנדל"ן אראונד טאון של המיליארדר הישראלי יקיר גבאי, שלפני כמה חודשים הוסיף סכום נאה להונו, לאחר שמכר 9.99% מהחברה שלו לענקית נדל"ן גרמנית אחרת - TLG.

הפוסט המנמ"ר הישראלי ש-"ממריא" גבוה, לענקית נדל"ן בברלין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כל מי שמעורב בשלטון המקומי צריך לחרות על ליבו את העיר החכמה, ואת העובדה שהיא משדרגת את הרשות", כך אמר מאיר גבעון, מנכ"ל גיב סולושנס.

גבעון דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים. הכנס נערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי גבעון, "עיר היא הסכם בין הממשלה לרשות המקומית, כאשר הפריבילגיה הכמעט יחידה של ראש העיר היא שהוא יכול לחוקק חוקי עזר. אם לא מבינים את זה, לא מגיעים לעיר חכמה".

לדעתו, "הדבר הראשון בהפיכת עיר לחכמה הוא שמקבלי ההחלטות יהיו האנשים המתאימים לתפקיד. אלא שכיום זה לא מספיק, כי ניהול מבוסס על מערכות מידע. לכן, מקבלי ההחלטות והרשויות המקומיות צריכים פלטפורמה שמעצימה אותם, מקצרת תהליכים וזורמת".

"המוח והלב של העיר החכמה הם מערכת לניהול ארגונים חכמים, שעושה את התעדוף, מנהלת חוקים, מספקת מידע זמין ורלוונטי לכל מי שצריך, פרו-אקטיבית ומשתפרת באופן מתמיד", אמר.

גבעון ציין את הפתרון שגיב סולושנס מייצגת בישראל - Infor EAM, שמהווה פלטפורמה לניהול, יתירות ותפעול עבור נכסים ותשתיות. הוא אמר שהמערכת "מאפשרת להוריד את העלות בעלות כוללת, להתעסק עם המעבר מבנייה לתפעול, מציעה פתרון מלא של הנדסה, יתירות, לוגיסטיקה וראייה כלכלית. מדובר בכלי עם אופטימיזציה, וכלי שאין לו אופטימיזציה לא מתאים לניהול ארגוני. כשעושים אופטימיזציה, מקבלים הפניית תקציבים לדברים אחרים והארכת החיים של התשתית. אנחנו מאפשרים את זה".

המערכות של גיב סולושנס מוטמעות ברשויות מקומיות רבות בישראל. גבעון ציין שתי דוגמאות להצלחה: הטמעת המערכת הביאה, לדבריו, לירידה של 35% בתלונות על הניקיון בבת ים ולהתייעלות אנרגטית של 20% במי אביבים, חברת המים של תל אביב-יפו.

[caption id="attachment_233124" align="alignnone" width="600"] עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט. צילום: ניב קנטור[/caption]

עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט, אמר כי המגמות העיקריות ב-2020 בתחום העיר החכמה, ובעולם הטכנולוגי בכלל, הן הרחבת השירות של הרשויות המקומיות בדיגיטל, IPT וביג דטה.

"האתגר שלנו הוא איך לשפר ולתת את מקסימום השירותים בעולם הדיגיטל", אמר. "פיתחנו כמה פתרונות, בהם אפליקציית תיק תק, שנותנים מענה לסוגיות הבאות: התושב במרכז, חוויה ממוקדת לקוח; שקיפות וזמינות של המידע לתושבים ולמקבלי ההחלטות; שיתוף מידע וביג דטה, כולל בינה מלאכותית; ומוכנות לחירום".

הוא הציע לערים לקחת דוגמה מהבנקאות הדיגיטלית ואמר ש-"השימוש הנרחב בה יכול להוות בסיס לשירותים הדיגיטליים של העיר החכמה. כמו שמנגישים את מרבית השירות הבנקאיים בדיגיטל, כך יונגשו השירותים בערים. נכון שהמגזר המוניציפלי נמצא בהקשר זה מאחור ביחס למגזרים אחרים, אבל בסוף זה יקרה".

לדברי רובין, "במקום שכל רשות מקומית תפתח אפליקציה משלה, תיק תק היא אפליקציה אחת שנותנת את כל השירות לתושב. זאת פלטפורמה שכל רשות מקומית עושה לה קסטומיזציה בהתאם לצרכים שלה. עיריות כמו אלה של חדרה, רמלה וחריש בחרו את הפתרון ונמצאות בשלבי יישום מתקדמים".

רובין הביע תקווה "שהרגולציה תאפשר לנו להתחבר לאזור האישי הממשלתי, כך שהתושב יקבל את כל השירותים המוניציפליים והממשלתיים במקום אחד".

הדבר נכון, לדבריו, גם לספקים של הרשויות המקומיות. "אין סיבה שספק שעובד עם כמה עיריות ייכנס בכל אחת מהן לפורטל העירוני, אלא כדאי שיהיה פורטל ספקים אחוד לכלל הרשויות. פיתחנו את מוצר סטור נקסט. ספק שעובד במערכת הזאת יכול לתת שירות לחברות ועיריות כאחד דרך אותה מערכת. ככלל, הגישה שלנו היא שכל גוף שנותן שירותים לעירייה או לקוח שמקבל שירותים מהעירייה יעבוד דרך פלטפורמה אחת", ציין.

הפוסט "כל המעורבים בשלטון המקומי צריכים לחרות את העיר החכמה על ליבם" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: ריטה, מפתחת אלגוריתמים במערכות אוטונומיות ברפאל, ומשתתפת משתתפת בקורס ניהול לנשים והעצמה נשית, שמתקיים בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע".

כיצד הגעת לקורס?
"הגעתי אליו במקרה. המנכ"ל שלי שלח לי קישור, נרשמתי והתחלתי להגיע למפגשים".

האם את לומדת בו דברים חדשים?
"יש בו דברים שאני יודעת אבל גם נושאים שנחשפתי להם בפעם הראשונה, כמו הנעת עובדים. אני מצפה ללמוד בקורס העברת מסרים, ניהול נכון של פרזנטציות, ניהול משא ומתן וישיבות צוות בהנהלה בכירה. תמיד הייתי בהנדסה, אבל עכשיו אני צריכה להניע את העובדים, להגדיר תכנית עבודה, חזון וכדומה, ואני מצפה להיעזר לצורך ביצוע התפקיד שלי בכלים שאני מקבלת בקורס".

האם צריך להיות קורס מיוחד לנשים?
"אני חושבת שלא".

אז מדוע הצטרפת?
"כי זה קורס עם המון תכנים של ניהול והמטרה שלו נפלאה".

האם לדעתך יש בתעשיית ההיי-טק יחס שונה כלפי נשים וגברים?
"כן. מעולם לא נתקלתי בזה, אבל אני יודעת שזה קיים. נשים בגילאי ה-30 יקבלו פחות הזדמנות, כי הן צריכות להקים משפחה ולהוליד ילדים - וזה פקטור משמעותי. מבחינת כישורים, אין הבדל בין נשים לגברים, אבל יש הבדל ביחס".

האם התפיסה הזאת באה לידי ביטוי גם ברפאל?
"ברפאל אני לא מרגישה תפיסה כזאת".

איך את מסבירה את זה? הרי מדובר בתעשייה ביטחונית, והענף הזה די גברי.
"יש ברפאל רוח חדשה, נגד אפליה ובעד העצמת נשים".

הפוסט נשים ומחשבים: ריטה, רפאל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גיוון בהיי-טק הוא דבר חשוב - גם בגלל התרומה החברתית וגם בגלל התרומה לצמצום המחסור בעובדים בענף. זה היה נושא השיחה המרכזי שערכתי במאורת הנמר עם אביטל ינובסקי, חברה ותיקה, שפועלת ב-10 השנים האחרונות על מנת לגוון את אוכלוסיית א.נשי ההיי-טק הישראלי - ומצליחה.

ינובסקי מלווה א.נשים מוכשרים.ות שיש להם את הידע והיכולות להשתלב בתעשייה ומסייעת להם להתגבר על חסמים, אתגרים, מגבלות או מוגבלויות שבגללם.ן הם.ן לא מתקבלים.ות לעבודה.

אחרי שנים של היכרות אישית עם ההיי-טק הישראלי, ינובסקי מאמינה שיש בענף מקום לכולם ולכולן. היא אמרה לי ש-"במצב שבו התעשייה משוועת לכוח אדם, צריכים להתאמץ יותר ולגייס גם מועמדים 'שונים'. יכולות טובות באות בכל מיני אריזות ובכל מיני גוונים".

"תהליך הליווי שאני מציעה מתמקד ביכולות המקצועיות של המועמדים - שיגיעו מוכנים לדרישות החברות ושידעו להראות את זה", הדגישה. "בליווי מתאים, של המועמדים ושל החברות הקולטות, נרשמות עוד ועוד הצלחות: עובדים שמשתלבים היטב ותורמים להצלחת החברות".

ינובסקי מייעצת גם לחברות היי-טק שרוצות ליישם גיוון אצלן. "זה דורש עבודה, כמו כל תהליך ארגוני, וזה מביא המון תועלות", סיכמה.

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: אביטל ינובסקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מרבית הגופים המנהלים אתרים ואפליקציות לימודיות וחינוכיות המיועדים לקטינים - מפרים את הפרטיות של בני ובנות הנער המשתמשים בפלטפורמות אלו, כך עולה מדו''ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות.

בשנים 2018-19, ביצעה הרשות 233 הליכי פיקוח רוחב, לבדיקת היבטי הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בקרב מגזרים שונים במשק, ביניהם 38 גופים המנהלים אתרים ואפליקציות לימודיות המיועדות לקטינים. בדו"ח נכתב כי "מאפייניו הייחודיים של מגזר זה כוללים בין היתר את פערי הכוחות המובנים בין הפלטפורמות הלימודיות האוספות את המידע הרגיש, האישי והמזוהה - לבין הקטין. פלטפורמות אלו אוספות מידע אישי על קטינים, שנמסר על ידי מסגרות חינוכיות, או בעת שהקטין נרשם לפלטפורמה, וכן צוברות מידע נוסף בעת השימוש של הקטין בהi, כגון ציונים, התקדמות לימודית, תמונות ועוד". הביקורת בחנה ארבעה קריטריונים להגנת הפרטיות: בקרה ארגונית וממשל תאגידי, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ושימוש בשירותי מיקור חוץ.

[caption id="attachment_308634" align="alignnone" width="600"] אינפוגרפיקה מנתוני הדו''ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות[/caption]

"מרבית הגופים לא מקפידים דיים ליידע את ציבור הקטינים על האופן שבו נאסף המידע אודותיהם, אינם מיידעים את הקטינים בצורה מספקת בדבר זכויותיהם מכוח חוק הגנת הפרטיות", נכתב בדו''ח, "נמצאה רמת עמידה נמוכה בהוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע להסתייעות בשירותי מיקור חוץ, לשם ביצוע פעולות לעיבוד מידע אישי, הכולל פרטי קשר, ציונים, שיוך למוסד חינוכי ועוד". עוד העלה הדו''ח כי "מרבית הגופים שנבדקו מחזיקים את מאגרי המידע בענן ובחוות שרתים שונות, המספקים שירותי אבטחת מידע שונים, דבר הגורם לגופים לייחס עמידה בתנאי האבטחה הנדרשים בחוק, בעוד שנדרשים שירותי אבטחה ספציפיים, או נקיטת צעדי אבטחה עצמאיים באופן מקיף יותר".

ליקויים ב-23 מתוך 24 הגופים המפוקחים 

בתחום של ניהול מאגרי מידע עלה פער משמעותי בין רמת עמידתם הגבוהה יחסית של גופים גדולים מהמגזר, לבין גופים קטנים, "שרמת עמידתם בהוראות החוק והתקנות נמצאה נמוכה יחסית". לאחר ניפוי, נותרו מה-38 גופים שנבדקו - 24. בסיום ההליך נמצאו ליקויים ב-23 מתוך 24 הגופים המפוקחים. הרשות הורתה להם לתקן את הליקויים שנמצאו, ולספק תכנית מפורטת לתיקונם, בצירוף הצהרה של בעל תפקיד בחברה שיטפל בביצוע והשלמת התיקונים.

[caption id="attachment_308636" align="alignnone" width="600"] אינפוגרפיקה מנתוני הדו''ח שערך מערך פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות[/caption]

"למרות שאותם גופים הכירו את דרישות החוק והתקנות והטמיעו או מצויים בשלבי הטמעה של עיקרי הדרישות", נכתב בסיכום הדו''ח, "הרי שדרישות אלו נמצאו כמקיפות באופן חלקי בלבד בהיבטי הממשל הארגוני, ניהול מאגרי המידע ואבטחת המידע, בדגש על הגופים הגדולים הפועלים במגזר זה. נמצאו ליקויים משמעותיים באופן יישום הוראות החוק והתקנות, בכל הנוגע לאופן ההתקשרות של גופים אלו עם מיקור חוץ לצורכי עיבוד ואחסון המידע והנחיית הרשות היא כי על הגופים המשתייכים למגזר זה להקפיד על יישום החובות המוטלות עליהם בחוק, בתקנות ובהנחיות הרשות", סוכם בדו"ח.

הפוסט רוב הפלטפורמות הלימודיות מפרות את פרטיות הנוער המשתמש בהן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשל ריבוי מקורות מידע, כמו גם הגידול בהיקף הנתונים הארגוניים, מנמ''רים נדרשים להשביח את תשתיות המידע שלהם, על מנת להגיע לתובנות מושכלות – ולעשות זאת בהשקעות לא מטורפות", כך אמר טל דורון, מנהל אזורי, חטיבת נתונים בלתי מובנים, דל טכנולוגיות.

דורון דיבר בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית ה-IT. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך תחת הכותרת Data First, התקיים אמש (ג') באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות יותר ממאה לקוחות החברה, לרגל מלאת עשור להשקת פתרון אייסילון (Isilon) בארץ.

צילום ועריכת ווידיאו: ליטל רובינשטיין
"אנו נמצאים כיום", אמר דורון, "בעידן בו ארגונים נדרשים לצלוח את המסע הדיגיטלי, תוך טיפול בנתונים הממשיכים לצמוח באופן מעריכי (אקספוננציאלי). בין השאר, הנתונים גדלים בשל גיוון מקורות המידע, ומגמת האינטרנט של הדברים".

"ארגונים מבינים כיום", אמר דורון, "כי ניתוח נתונים שלא טופלו עד היום, יסייע להם בהשגת יעילות תפעולית והיבטים עסקיים נוספים. לכן, יש צורך בהקמה של אגמי מידע, במסגרתם ניתן יהיה לתקשר בין סוגי הנתונים בתשעה פרוטוקולים שונים. זאת, כדי למנוע מצב של איים ולשלב נתונים המגיעים ממקורות שונים. המערכות המונוליטיות המסורתיות לא יודעות להתמודד עם אתגר זה. המערכת שלנו היא היחידה בשוק בעלת יכולות לגידול לינארי (Scale Out), עם איזון עומסים אוטומטי, ומנגנוני לימוד מכונה".

"EMC רכשה את אייסילון לפני 15 שנים", סיכם דורון, "ומאז שהמערכת הגיעה לארץ, לפני עשור, יש לנו כבר מאות לקוחות. בתחילה היו אלה בעיקר חברות מדיה ואינטרנט, וכיום, גם ארגוני אנטרפרייז מכלל המגזרים. בשנה החולפת חווינו גידול דו-ספרתי באחוזים, ואני מעריך שכך יהיה גם השנה".

[caption id="attachment_308676" align="alignnone" width="600"] גנאדי פקר, מהנדס מערכות בכיר, לאזור ישראל, מלטה, קפריסין ויוון, דל טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור[/caption]

גנאדי פקר, מהנדס מערכות בכיר, לאזור ישראל, מלטה, קפריסין ויוון ב-דל טכנולוגיות, אמר כי "אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים הוא ניהול מידע - זה לב הארגון. ארגונים נדרשים לפתרון שיפשט את הטיפול במידע ויקל את הגישה אליו. זה מתחבר לאסטרטגיה שלנו, 'מידע דבר ראשון', המתמקדת בהנגשת המידע לכל".

"כך", אמר פקר, "הטמענו את המערכת בחברת ביטוח. ארכיב הנתונים שלהם הכיל מיליוני פריטי מידע, והיה להם קשה לטפל בו ולעמוד ברגולציות. לצד הטמעת אייסילון, חיברנו לו את פתרון האחסון ECS. כך, הארגון קיבל תהליכים כוללים עבור הנתונים הלא מובנים. הטיפול בנתונים והגיבוי שלהם נעשו פשוטים מאד, כמו גם ההגנה עליהם. הארגון שלט בנתונים בצורה טובה יותר". פקר סיים בהציגו את החיבור שערכה החברה לסביבות ענן היברידי, של גוגל, AWS ואז'ור. "זה מאפשר צריכה במודל SaaS, הנתונים יכולים להיות למטה או בענן, אך הניתוח נעשה בענן".

[caption id="attachment_308677" align="alignnone" width="600"] ציון גבאי, מנהל אזורי לתחום מידע לא מובנה, דל טכנולוגיות. צילום: ניב קנטור[/caption]

ציון גבאי, מנהל אזורי לתחום מידע לא מובנה, דל טכנולוגיות, אמר כי הוא היה העובד הראשון של אייסילון, הקים את פעילות החברה בארץ, ולאחר מכן עשה זאת באזור אגן הים התיכון ואפריקה. לדבריו, "אייסילון משתלבת במהפכה הטכנולוגית, בעזרת שותפויות מגזריות לעולמות השונים, ביג דטה, רפואה ועוד". גבאי סיכם באומרו כי "פתרונות אייסילון הם לא רק אחסון, אלא פתרונות משולבים, שמטרתם לסייע לארגונים להוציא יותר מידע מהנתונים הלא מובנים, עם יכולת הפקת החלטות מושכלות, מבוססות נתונים".

[caption id="attachment_308678" align="alignnone" width="600"] ליאור פוני, מנכ''ל דל טכנולוגיות ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

ליאור פוני, מנכ''ל דל טכנולוגיות ישראל, אמר כי "לפני 3.5 שנים מייקל דל הודיע שיש לו כוונה לרכוש את EMC וליצור את קבוצת ה-IT הגדולה בעולם. באותם ימים זה נשמע כמעט מדע בדיוני".

"הצלחנו לבנות את החברה הממוזגת", אמר פוני, "ניצחנו את הסטטיסטיקות שמראות כיצד חלק ניכר מהמיזוגים נכשל. מסע דיגיטלי כבר מזמן אינו באאז, ואנו מייעצים ללקוחות כיצד לצלוח אותו, ועושים זאת על בסיס מתודולוגיה סדורה שפיתחנו, הכוללת ארבעה תחומים: אפליקציות, IT, כוח עבודה ואבטחת מידע".

הפוסט "מנמ"רים נדרשים להשביח תשתיות המידע להשגת תובנות מושכלות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה קבע השבוע (ב') כי מאז דצמבר 2016 לכל הפחות, הטעתה טריווגו את הצרכנים בכך שהציגה באתר האינטרנט שלה, שירות שהיה אמור לסייע למשתמשים לגלות את התעריפים הזולים ביותר שיש בעבור לינה ושהות במלון מסוים, אולם לא עשתה כן בפועל. הפסיקה עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בשירות ובתדמיתה של טריווגו לא רק באוסטרליה אלא בעולם כולו.

התיק הובא בפני בית המשפט על ידי נציבות התחרות והצרכנות האוסטרלית, ה-ACCC, כבר באוגוסט 2018. על פי ZDNet, בית המשפט קבע כי טריווגו השתמשה באלגוריתם כדי לספק "כובד משקל משמעותי" לאתרי הזמנת בתי המלון ששילמו לה את העלות הגבוהה ביותר לקליק, ולכן לא הציגה לעתים קרובות את התעריפים הזולים ביותר לצרכנים.

יו"ר ה-ACCC, רוד סימס, אמר כי "דירוג תעריפי החדרים במלון של טריווגו התבסס בעיקר על אילו אתרי הזמנה מקוונים היו מוכנים לשלם ככל האפשר לטריווגו. על ידי הצגה מובלטת של הצעה ב'מיקום עליון' באתר שלה, טריווגו הציגה כי ההצעה הייתה ההצעה הזולה ביותר, או שיש לה תכונה נוספת שהופכת אותה להצעה הטובה ביותר, כאשר לרוב זה לא היה המקרה".

הנציבות הציגה בפני בית המשפט ראיות לכך שהתופעה זוהתה יותר מ-400,000 פעמים בין סוף 2013 ועד אמצע 2018, והשבוע קבע בית המשפט כי עד ליום 2 ביולי 2018 לפחות, טריווגו הטעתה את הצרכנים שהיו תחת הרושם כי אתר האינטרנט שלה מספק השוואת מחירים הוגנת וחיונית לגבי חדרים במלונות. 

"בניגוד לרושם שנוצר מההתנהלות הרלוונטית, אתר טריווגו לא סיפק שירות להשוואת מחירים נטול פניות, אובייקטיבי ושקוף", קבע שופט בית המשפט הפדרלי מארק מושינסקי. "העובדה שטריווגו קיבלה כסף מאתרי ההזמנות אונליין לא הובהרה", כך נקבע בפסק הדין.

[caption id="attachment_308684" align="alignnone" width="600"] תוצאות של חיפוש מלון אקראי בטריווגו. צילום מסך: גלי פיאלקוב[/caption]

מחירי חדרים פשוטים הושוו לאלו של חדרי היוקרה באותו מלון

בית המשפט מצא גם כי הצגת תוצאות השוואת מחירי המלונות של טריווגו, שהראתה לגולשים את תוצאות השאילתות באמצעות הדגשת מחירים בצבע או בקו תחתון, יצרה אצל הצרכנים רושם כוזב של חיסכון.

הסיבה לאשלייה, ולכך שלמעשה מדובר בהטעייה מכוונת של הגולשים, היא שלעתים קרובות ההשוואה נעשתה בכלל בין תעריפי חדר סטנדרטי מול אלו של חדרי יוקרה באותו מלון. משמע, כשמשתמש חיפש מאיזה אתר להזמין לינה ושהות במלון, הוא ראה מחירים שלכאורה היו זולים יותר באתר הזמנות X לעומת אלו שנראו גבוהים בהרבה מאתר Y. אלא שההשוואה שבוצעה בחנה במכוון תעריפים של אפשרויות לינה אחרות באותו מלון, וכך זכה אתר התיירות ששילם לטריווגו להופיע כאילו הוא הזול יותר - מה שגרם למשתמשים רבים יותר להזמין דווקא ממנו.

דובר טריווגו אמר לתקשורת, כי השירות "יבחן מקרוב" את ההחלטה. "פסק הדין שהתקבל אתמול מבית המשפט נותן הנחיות חדשות כיצד להציג תוצאות אתרי השוואה כמו טריוואגו ואחרים באוסטרליה", אמר הדובר. "אנו פועלים כדי להבין במהירות את ההשלכות של החלטה זו על עיצוב האתר שלנו, וההשפעה הכוללת שלה על ענף התיירות האוסטרלי ועל אופן התכנון של אתרי אינטרנט באוסטרליה. אנו נמשיך לעזור למיליוני אוסטרלים לחקור ולמצוא עסקאות אירוח נהדרות, ונצפה להמשיך לעזור ללקוחות שלנו למצוא את המלון האידיאלי בעבורם".

יצוין כי השירותים Trivago, Expedia, Booking.com, Agoda, Hotels.com ו-Ebookers חתמו כולם בעבר על התחייבויות להפסיק "מכירת תחת-לחץ, הנחות מוליכות שולל וחיובים נסתרים".

המקרה יחזור לבית המשפט הפדרלי לניהול התיק בתאריך שטרם נקבע.

הפוסט בימ"ש: טריווגו הונתה משתמשים ו-"שיחקה" בחיפושים לטובת אתרים ששילמו לה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפי דיווח שפורסם ברויטרס, לפני קצת יותר משנתיים דיווחה אפל ל-FBI כי היא מתכננת להחיל הצפנה מקצה לקצה על הגיבויים בשירות iCloud שלה. כעת מסתבר, שאפל זנחה לחלוטין את התוכנית הזאת, לאחר שה-FBI הביע התנגדות, על אף שהדיווח מציין כי לא ברור אם התנגדות זו של הסוכנות הפדרלית הייתה גורם בהחלטה של אפל.

לפי הדיווח, עובד לשעבר באפל אמר, כי החברה לא רצתה לסכן את עצמה בבדיקות קפדניות של גורמים ציבוריים בטענות כי החברה מגינה על פושעים, או להיחשף לתביעות על כך שהיא חוסמת מידע לנתוני שהיו נגישים בעבר, או שהצעד יעודד איזושהי חקיקה חדשה נגד הצפנה.

"הם החליטו שהם לא רוצים שוב 'להעיר את הדוב'", אמר אותו גורם, בהתייחסו למאבק המשפטי שניהלה אפל מול ה-FBI ב-2016 בנוגע לפריצה ל-iPhone שהיה בשימושו של היורה בסן ברנרדינו שבקליפורניה". המאבק המשפטי הסתיים לאחר שה-FBI הודיע כי הצליח לפרוץ למכשיר (לפי הדיווחים בתקשורת העולמית בעזרת סלברייט הישראלית).

הפוסט בניגוד לכוונתה בעבר – אפל לא תצפין את הגיבויים בשירות iCloud הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_303791" align="alignleft" width="300"] יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. צילום: וויקיפדיה[/caption]

מכשיר הסמארטפון של מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, נפרץ לאחר שקיבל את מה שהיה ככל הנראה קובץ וידיאו נגוע שנשלח אליו בווטסאפ. השולח, כך לטענת הגרדיאן הבריטי, הוא לא אחר מאשר יורש העצר הסעודי, בנו של המלך סלמאן, מוחמד בן סלמאן. המקרה אירע ב-2018, כך לפי גורמים ששוחחו עם הגרדיאן.

הגרדיאן הדגיש כי הקובץ הזדוני נשלח ממספר הווסטאפ של מוחמד בן סלמאן. ככל הנראה, הסרטון ששלח לכאורה הנסיך כלל "תוכנות זדוניות שחדרו לטלפון הנייד של בזוס וסיננו ממנו כמות גדולה של נתונים בתוך שעות".

ניתוח הטלפון של בזוס על ידי מומחים העלה, על פי הדיווחים, כי בעקבות התכתבות ידידותית לכאורה בין השניים, קובץ וידיאו ששלח יורש העצר ב-1 במאי 2018 הוא שהשחית את מכשיר הטלפון של בזוס, והפך את הנתונים הרבים שנשמרו עליו לפגיעים. הפרה זו היא כנראה מה שהוביל בסופו של דבר להדלפות מביכות מחייו האישיים של בזוס.

הפייננשל טיימס טוען שבזוס השיג את המספר של בן סלמאן בארוחת ערב בלוס אנג'לס באביב 2018 - עניין שבזוס כנראה התחרט עליו בדיעבד.

צהובן איים לפרסם תמונות סלפי בעירום של בזוס

נזכיר כי בפברואר 2019 טען בזוס שהוא נסחט על ידי הנשיונל אינקוויירר שלדבריו איים בפרסום תמונת סלפי שלו בעירום מלא. הדברים הגיעו חודש לאחר שבזוס, ואשתו, מקנזי, הודיעו שהם מפרקים את הקשר שלהם אחרי 25 שנות נישואין בציוץ החתום על ידי שניהם. מיד לאחר מכן הסתבר שהגרושים הקרבים ובאים, שהצטיירו כידידותיים ומלאי הבנה, קשורים לקשר אחר שטיפח בזוס עם אשתו (בנפרד) של חבר קרוב, מגישת הטלוויזיה לורן סנצ'ז. התקשורת האמריקנית הוצפה בדיווחים צהובים על אסמסים ששלח אייל ההיי-טק בטעות למקורות אחרים, ולא למאהבת שאליה התכוון לכתוב, ואשר חשפו את הפרשייה, לכאורה.

הגרדיאן לא עודכן על ידי המקורות אודות התכנים המסוימים שאולי נשלפו מהטלפון של בזוס בעקבות התקרית, אך החדשות על כך שהמלך הבא של סעודיה היה מעורב ישירות בפעילות האקרית ביסודה הן עניין דרמטי בפני עצמו, אשר לו יכולות להיות השלכות על קשרי בן סלמאן עם מנהיגי העולם וכן עם אנשי עסקים רבים.

[caption id="attachment_299207" align="alignnone" width="600"] העיתונאי מתנגד המשטר, ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock[/caption]

בזוס, שהוא הבעלים של הוושינגטון פוסט, האשים בעבר את ממשלת סעודיה בפריצה לטלפון שלו, ויועץ האבטחה שלו, גאווין די בקר, טען כי הסעודים "התכוונו לפגוע בג'ף בזוס מאז שהפוסט החל בסיקור הבלתי נלאה שלו" אחרי רצח בעל הטור, העיתונאי ג'מאל חשוקג'י באוקטובר 2018.

דיווח של הוושינגטון פוסט מסר כי הממצאים אשר קושרים את בן סלמאן לטלפונו של בזוס הועברו למומחית המשפט של האו"ם, אגנס קלמרד, שתצאות התחקיר שלה יפורסמו בקרוב.

הן האו"ם והן הגרדיאן מתייחסים לעיתוי הפריצה ככזה שאירע חודשים לפני הרצח של חשוקג'י, מה שהופך את קו העלילה הקושר בין המקרים ללא הגיוני במיוחד.

למרות זאת, מסתמן קשר עקיף לנושא, שכן מומחים סעודים - מתנגדים ואנליסטים - אמרו לגרדיאן כי הם מאמינים שבזוס ככל הנראה היה על הכוונת של הנסיך ואנשיו משום בעלותו על הפוסט, והדיווחים של העיתון על סעודיה - בעיקר הפרסומים הביקורתיים של חשוקג'י על בן סלמאן ועל מסע הדיכוי שלו נגד פעילים ואנשי רוח במדינה, שהרגיזו את יורש העצר, ואת המעגל הפנימי שלו, כך נטען.

אנדרו מילר, מומחה למזרח התיכון שכיהן במועצה לביטחון לאומי תחת הנשיא אובמה, אמר שאם בזוס היה יעד של יורש העצר, זה משקף את הסביבה "מבוססת האישיות" שבה פועל הנסיך. "הוא כנראה האמין שאם ישיג משהו על בזוס זה יוכל לעצב את הכיסוי של סעודיה ב-פוסט. ברור כי לסעודים אין מעצורים או גבולות ממשיים מבחינת מה שהם מוכנים לעשות כדי להגן ולקדם את מוחמד בן סלמאן, בין אם זה לרדוף אחרי ראש אחת החברות הגדולות בעולם, או אחרי מתנגדים עצמאיים", הוסיף.

ערב הסעודית הכחישה בעבר את החשדות שהיא שמיקדה את הטלפון של בזוס, אולם חקירות קודמות קבעו ב"ביטחון רב" כי ריאד עומדת מאחורי המאמצים. הממלכה הגיבה בנוגע לפרסומים האחרונים בטענה שמדובר בסיפור "אבסורדי".

יצוין כי על פי דיווחים של The Intercept, הנסיך נהג לפטפט בקביעות ב-WhatsApp עם יועץ הבית הלבן וחותנו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר. האם גם השיחות הללו קיבלו תפנית דומה למה שאירע במקרה של בזוס? השאלה הזו נותרה פתוחה בינתיים.

הפוסט יורש העצר הסעודי פרץ לנייד של ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון דרך ווטסאפ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט הודיעה כי בשנה הבאה היא תשלים הקמה של דטה סנטר בישראל, ראשון מאז החלה לפעול בארץ. הדטה סנטר יהיה מבוסס ענן, כחלק מאזור ישראל שהיא מקימה (Cloud Data Center Region). משמעות הדבר היא השקעה בסך מאות מיליוני דולרים של מיקרוסופט בישראל, נוסף על הכספים שהיא כבר משקיעה בארץ.

בחברה מציינים כי הדטה סנטר החדש יענה לדרישות אבטחה שמתאימות לגופים עסקיים וציבוריים. על פי מיקרוסופט, האזור הישראלי יופעל בהתאם לעקרונות הענן והסטנדרטים של החברה העולמית.

אזור ישראל מצטרף ל-56 אזורים ב-21 מדינות שבהם מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים. הדטה סנטרים האלה משרתים יותר ממיליארד לקוחות ו-20 מיליון עסקים.

פורסם השלב הראשון במכרז הענן הממשלתי

ההודעה על ההכרזה מגיעה פחות משבוע לאחר שהממשלה פרסמה, ללא כל פרסום תקשורתי, את השלב הראשון במכרז המדובר על הענן הממשלתי - פרויקט נימבוס. חברות שמעוניינות להשתתף במכרז זה חייבות להשתתף בשלב הראשון, ורק אלה מהן שיעברו אותו יעלו לשלב הבא. בהודעת מיקרוסופט אין התייחסות למכרז. מה שכן מצוין הוא ש-"ההשקעה בהקמת אזור ענן בישראל תאפשר למשתמשים נגישות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, תוך הקפדה על דרישות רגולציה, אחסון דטה ואבטחת מידע במדינת ישראל (Data Residency). שירותי הענן של מיקרוסופט תואמים לדרישות הגנת הפרטיות באיחוד האירופי – GDPR".

מישל ואן דר בל, נשיא מיקרוסופט לאזור EMEA, אמר כי "ההשקעה בדטה סנטר בישראל מבטאת את החיבור הרב שיש למיקרוסופט עם אומת הסטארט-אפ".

[caption id="attachment_294175" align="alignnone" width="600"] רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט[/caption]

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, רונית אטד, ציינה כי "ההשקעה היא הוכחה נוספת לכך שמיקרוסופט רואה בישראל שוק אסטרטגי והיא סמלית, לאור העובדה שאנחנו מציינים 30 שנים להקמת הסניף הישראלי".

בחודשים האחרונים הודיעו שתי מתחרות של מיקרוסופט – אמזון ואורקל - על הקמת תשתיות לדטה סנטר בישראל. גם הן לא פרסמו כל התייחסות למכרז הענן הממשלתי ולא ציינו האם הן מתכוונות להתמודד במסגרתו.

הפוסט מתחמם הקרב על הענן הממשלתי: מיקרוסופט תקים דטה סנטר ייעודי לאזור ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם לפני ימים אחדים את המכרז המדובר לאספקת שירותי ענן על פלטפורמה ציבורית עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, המכונה מכרז נימבוס. נכון לעכשיו, מדובר בשלב הראשון במכרז. המשתתפים בשלב זה יעברו תהליך סינון, ואלה שיעמדו בתנאים יעלו לשלב השני.

הממשלה ציינה כי מדובר בשלב ראשון המהווה חלק ממכרז גדול, שיתייחס בצורה מקיפה ומעמיקה לנושא אספקת שירותי ענן עבור משרדיה.

פרסום המכרז נעשה לאחר תהליך בחינה ממושך שביצעה הממשלה, באמצעות רשות התקשוב. בשלב המקדים פרסמה הממשלה קול קורא לקבלת חוות דעת, לרבות מהספקים המובילים בענן: מיקרוסופט, אמזון, גוגל, אורקל ואחרים. בקול קורא זה פורסמו התנאים הקשיחים שהממשלה מעמידה בפני מי שיזכה במכרז, במיוחד בתחום האבטחה. הדרישות הבסיסיות הן שישראל תוכרז על ידי ספק הענן כאזור עצמי ויוקמו לפחות שני דטה סנטרים, שיהיו מנותקים מיתר האזורים, אולם ניתן יהיה לתקשר איתם לצורך הפעלת יישומים.

תנאי סף נוספים הם שלמציע יש נציגות רשמית בישראל ושההכנסות שלו מאספקת שירותי ענן עומדות על לא פחות משני מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019. עוד נדרש המציע להיות מפעיל של לפחות ארבעה אזורים ציבוריים שונים מחוץ לישראל - למשל ארצות הברית ואירופה - כאשר אחד מהם צריך לביות באחת ממדינות אסיה. כמו כן, הדרישה היא ל שלושה מתחמים שונים, המרוחקים לפחות 25 ק"מ זה מזה. בנוסף, על חברה שמעוניינת להשתתף במרכז להציע SLA עבור השירותים שהיא מעניקה, וכן מחירונים שקופים.

מועד הגשת ההצעות לשלב הראשון הוא 4 במרץ.

ספקיות הענן הגדולות נמנעות מלהתייחס לאפשרות השתתפותן במכרז. במיקרוסופט מדגישים את הכרזתה מהיום (ג') על הקמת דטה סנטר מבוסס ענן שמותאם לדרישות של גופים ציבוריים ועסקיים.

"הקמת הענן הממשלתי תועיל למשק כולו"

שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, רואה בפרסום המכרז היסטוריה בהתהוותה. "לפני שנתיים היינו הקול הבודד בממשלה שניסה להסביר מדוע חייבים ענן ממשלתי", כתב ברכה בהודעה שפרסם. "הגעה של חברות ענן לישראל תהיה בשורה משמעותית לכל המשק הישראלי, בעיקר לחברות וגופים מוסדיים, מונחי רגולציה".

הוא ציין כי "המכרז שפורסם הוא הראשון בסדרה של ארבעה מכרזים, שיסללו את הדרך להעברת הממשלה כולה לשירותי ענן - אירוע שהוא משמעותי לכלל המשק הישראלי".

"הצוות שעבד אתי על הפרויקט במשך יותר משנה בחן כל חלופה וקרא מחקרים. כמו כן, מנהל הרכש הממשלתי נענה לסייע לנו בניסוח המכרז ובהוצאתו לפועל", הוסיף ברכה. הוא ציין כי מטבע הדברים, הפרויקט מלווה על ידי מערך הסייבר הלאומי.

הפוסט מכרז הענן הממשלתי יצא לדרך; מי הענקיות שישתתפו בו? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מתחילת המאה ה-19 נכנסות טכנולוגיות ומדעים חדשים לחקלאות העולמית, שמובילים לגידול האוכלוסייה בסופו של דבר. מתחילת שנות האלפיים מדובר בחישה מרחוק, והרובוטיקה וה-AI הם הדברים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על החקלאות. זהו אחד התחומים שבהם הרובוטיקה תחליף את האנשים עוד הרבה לפני המכוניות האוטונומיות. הרובוט היחיד שאפשר לרכוש כיום באופן מסחרי הוא רחפן, שנכנס לשימוש בחקלאות יותר ויותר", כך סיפר שימחה שור, מנכ"ל ארגוסופט, בכנס אנשים ורחפנים של אנשים ומחשבים שנערך זו השנה הרביעית בשבוע שעבר.

"הדבר העיקרי הוא איתור מזיקים ומחלות. אנחנו מטיסים בגובה של שני מטרים בלבד ואפילו משתמשים ברוח של המדחפים כדי להפוך את העלים ולבחון האם יש מזיקים. זה להחליף את התפקיד של הפקח", סיפר שור. "רוב המגדלים בעולם מאבדים כ-20%-40% מהיבול שלהם בגלל מזיקים ומחלות, וזה אבסורד בתקופה שבה אנחנו צריכים הרבה יותר מזון, ואנחנו משתמשים ביותר ויותר כימיקלים מאז מלחמת העולם השנייה, שגורמים נזק. אנחנו מצליחים להקטין את האובדן ל-5%-10% וזה כבר שיפור מדהים".

נחילי רחפנים

גם אילון שורק, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ סקייקס, התייחס לשימוש ברחפנים בתחום החקלאות. הוא התמקד בשימוש בנחיל רחפני ריסוס. "נחיל זה ביצועים, נחיל זה זמן. ככל שנשתמש ביותר רחפנים בו זמנית, שעובדים יחד ומשלימים את התמונה האחד של השני, וככל שמשתמשים יותר, מגלים שבסופו של דבר ברוב המקרים זה גם יהפוך לכלכלי. למשל, עם רחפן אחד אפשר לסרוק שדה בשלוש שעות, אבל עם ארבעה רחפנים סורקים אותו בשעה בלבד. הכיסוי של השטח חייב להיות אופטימלי ואחיד. השימוש בנחיל גם מאפשר לחסוך חומרי הדברה, כי הטיפול הכימי מבוצע רק על האזורים שממש זקוקים לכך", סיפר שורק

[caption id="attachment_308715" align="alignnone" width="596"] אילון שורק, מנכ"ל סקייקס, צילום: ניב קנטור[/caption]

לדבריו, "אחד הדברים החשובים שצריך להבין הוא, שאין שני שדות זהים, ולכן התפיסה שלנו היא, שהשימוש בנחיל לא תלוי בגודל, באופן כללי, ואנחנו גם מציעים את האפשרות להשתמש ברחפנים קטנים לצד גדולים", הוא אמר.

התרומה לתחום הביטחוני

רועי בחר, ממייסדי ליגת FRIL, סיפר על ליגת מירוצי הרחפנים ועל התרומה שהיא הביאה בסופו של דבר גם לתחום הביטחוני. "רחפן מרוצים הוא ידני לגמרי. אין בו שום דבר אוטונומי, ושולטים בו באמצעות שלט ומשקפיים שבהם רואים את מה שהמצלמה שמחוברת אליו רואה. אנחנו קיימים כבר ארבע שנים ויש כבר 3,800 חברים בארץ. אנחנו חלק ממועדון תעופה עם נציגות בוועד המינהלת, ומקיימים שש תחרויות בשנה, ועוד אירועים. אל התחום הביטחוני הגענו כדי לעזור במלחמה נגד בלונים ועפיפונים על גבול עזה. הצבא חיבק אותנו, וזה ממש כיף בגלל היכולת לפוצץ את הבלונים לפי שהם גורמים נזק", הוא סיפר.

[caption id="attachment_308720" align="alignnone" width="599"] רועי בחר, ממייסדי ליגת FRIL. צילום: ניב קנטור[/caption]

איך לקסום למשקיעים

אסף פכטר, מנהל גיוסי האקוויטי בפאנדיט, ניסה להסביר כיצד לדעתו יזמים יכולים לגרום לחברה שלהם לקסום למשקיעים. "אתה מזהה המון ידע כשנכנסים לערוצים טכניים, אבל טכנולוגיה לא מספיקה כדי לגייס כסף ולהצליח. אם אין הבנה עסקית, אם אין צוות חזק מאוד בחלק הלוגיסטי והשירותי, יהיה לכם קשה מאוד לגייס, ועוד יותר קשה לפרוץ לשוק הזה ולהצליח בו. אתם צריכים להבין, שאתם נכנסים למחזורים ארוכים ומאוד לא פשוטים, ולכן כדאי שתיקחו מקדם בטחון מאוד גבוה. לשיחות עם משקעים עדיף לבוא עם מקדמי הגנה גבוהים, זה לא יהפוך אתכם לפחות מקצועיים, אלא יגרום למשקיעים להבין, שיש מולם אנשים שמבינים את חוקי המשחק ונערכים אליו", הוא טען.

[caption id="attachment_308719" align="alignnone" width="600"] אסף פכטר, מנהל גיוסי האקוויטי, פאנדיט. צילום: ניב קנטור[/caption]

הוא הסביר, כי גם בעולם שמבוסס בחלקו הגדול על אנשים שמגיעים מהתעשיות הביטחוניות ומהשירות הצבאי כלל האצבע תקף, ואולי אף יותר. "לפעמים הצורך העסקי מאוד שונה מהטכני. שימו לב טוב מאוד, שאתם מבינים מה הצורך המסחרי והעסקי האמיתי. שכחו את הפרדיגמות של הצבא והתעשייה הביטחונית, עסקים זה עולם שונה לחלוטין", הוא סיכם.

הפן הרגולטורי

עו"ד דן אור חוף התייחס להיבטים המשפטיים של הפעלת רחפנים. "הפן הרגולטורי זה הנושא הגדול שמתקדם בהיבט של הרחפנים. אני חושב שזה נע בכיוון החיובי ויעזור לתעשיית הכלים הבלתי מאוישים להתקדם הרבה יותר ממצבה כיום. יש שינוי פדיגמה, שמאפשר הצלחה לפרויקטים גדולים. CISA פרסמה לאחרונה על התקפות אירניות גם בהקשרים של תקיפה אפשרית באמצעות כלי טיס בלתי מיואשים - הם נמצאים בשנים האחרונות על סדר היום של הרגולטורים. ומעבר לכך, הסייבר: כל מי שרוצה לפתח לתעשייה הזאת חייב לקחת את הנושא של אבטחת מידע והגנת סייבר בצורה מרכזית, תוך התייעצות במרכזי הסייבר הלאומיים", הוא הסביר.

[caption id="attachment_308721" align="alignnone" width="597"] עו"ד דן אור חוף. צילום: ניב קנטור[/caption]

הפוסט מחקלאות ועד ביטחון – תרומת הרחפנים הולכת ומתרחבת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות