ניר שטרן, עד לא מכבר מנכ"ל סלקום, עזב באחרונה את החברה ומונה למנכ"ל פז. אחת ההחלטות הבוערות שהוא יצטרך להידרש להן בקרוב היא מינוי מנמ"ר חדש. חברת האנרגיה הגדולה מתנהלת מזה כשנתיים ללא מנהל מערכות מידע במינוי קבוע, לאחר שהמנמ"ר הוותיק שלה, משה סבג ז"ל, נפטר בעקבות מחלה קשה. במהלך התקופה הוגשו מועמדויות להנהלת החברה ואף רואיינו מספר מועמדים, אולם המשרה עדיין לא אוישה.

לפני קצת יותר משנה הוצעה המשרה למנמ"ר בכיר מהמגזר העסקי, אולם בשל התארכות המשא ומתן והעדר החלטה מצד הנהלת פז, הסיר אותו מנמ"ר את מועמדותו לאחר שסגר בחברה אחרת - אחת מספקיות ה-IT.

בסוף 2019 גויס מנמ"ר בכיר אחר, מאחת החברות הגדולות במשק, ולאנשים ומחשבים נודע כי אף נחתם אתו חוזה העסקה והוא כבר קיבל רכב חברה. אלא שסמוך למועד כניסתו לתפקיד חלו זעזועים בהנהלת פז: המנכ"ל הוותיק, יונה פוגל, התפטר ובמקומו מונה, כאמור, שטרן. לאחר משא ומתן קצר קיבל אותו מנמ"ר פיצוי מסוים מפז על הפרת החוזה וסגר כמנמ"ר בכיר בחברה אחרת, שבה החל לכהן באחרונה.

[caption id="attachment_221688" align="alignnone" width="600"] ניר שטרן, מנכ"ל פז. צילום: סיון פרג'[/caption]

"מערכות המידע - תחום חשוב ומתפתח בפז"

פז היא חברת האנרגיה הגדולה בישראל, על פי דירוג דן אנד ברדסטריט לשנת 2019, והיא היחידה ביניהן שבנוסף לתחנות דלק, יש לה בתי זיקוק ומסופי אחסון. החברה מפעילה 270 תחנות דלק, מניותיה נסחרות בבורסה של תל אביב והיא מתנהלת ללא גרעין שליטה. השינויים בצמרת החברה נבעו מאי שביעות בעלי המניות מהתוצאות העסקיות שלה בשנה שעברה, ובעיקר מהירידה ברווחיות בתחום בתי הזיקוק. נראה שהמנכ"ל החדש יקדם מינוי מנמ"ר לחברה, על מנת להתחיל ולהאיץ תהליכים מבוססי חדשנות וטכנולוגיה.

מהנהלת פז נמסר כי "תחום מערכות המידע אצלנו הינו תחום משמעותי ומתפתח. בקבוצה כולה מועסקים כ-100 עובדים בתחום מערכות המידע, כולל בחברות הבנות. עם כניסתו של ניר שטרן, מנכ"ל החברה החדש, לתפקידו, בכוונתו לפעול לאיוש תפקיד חשוב זה".

הפוסט פז: האם כניסת המנכ"ל החדש מבשרת מינוי מנמ"ר? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האיחוד האירופי שוקל להשהות את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במרחב הציבורי לתקופה של חמש שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שלטענת הוועדה המפקחת על התחום באיחוד, יש צורך בעובדה רבה כדי לקבוע תהליכים שימנעו שימוש לרעה בצילומים הללו.

[caption id="attachment_308509" align="alignnone" width="600"] מצלמת CCTV. צילום: BigStock[/caption]

הכוונה היא בעיקר לתמונות פנים שלוכדים כוחות הביטחון, ובעיקר משטרה, ממצלמות CCTV כדי להשוות אותן באופן מיידי למאגר תמונות שמורכב מרשימות של אנשים שהוחלט לפקח אחר תנועותיהם.

המסמך הזמני מקבע שניתן יהיה לחרוג ובכל זאת להשתמש בטכנולוגיות הללו במקרים של פרויקטי אבטחה מוגדרים, וכן לצורך מחקר ופיתוח. הוועדה קוראת בינתיים להטיל מגבלות על המפתחים ועל המשתמשים בבינה מלאכותית לצרכים הללו, והיא קוראת למדינות באיחוד להקים רשויות שיעקבו אחר המימוש של התקנות.

במהלך תקופת ההשהיה יש, לפי הוועדה, "לקבוע מתודולוגיה מוצקה להערכת ההשפעות של הטכנולוגיה הזו וכן לפתח אמצעים לטיפול בניהול סיכונים שיתעוררו עקב השימוש בה".

הפוסט האיחוד האירופי שוקל לפעול נגד שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מהו שמך? "מרינה פלטוק".

מהו תפקידך? "אני אחראית על תכנית המומחים ב-Site123, חברה שעוסקת בבניית אתרים. התכנית מזמינה מעצבים לבנות ללקוחותיהם אתרים בפלטפורמה שלנו, ולקבל על כך עמלות והטבות מגניבות נוספות. כמו כן, אני משתתפת בקורס ניהול לנשים והעצמה נשית, שמתקיים בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע".

מה את עושה במסגרת תפקידך? "אני מנהלת את כל מה שקשור לתמיכה, גיוס ופיתוח של התכנית. כך, אני מנהלת את התמיכה במעצבים שעובדים אתנו, אחראית על תהליכי גיוס של מומחים חדשים ומבצעת את הגיוס עצמו. בנוסף, אני אחראית על העבודה של המומחים מול הפלטפורמה, פתרון של בעיות טכניות, ועבודה מול צוות הפיתוח על שיפורים ושינויים בתכנית".

ספרי לנו על הרקע האישי שלך. "נולדתי באוקראינה, עליתי בגיל צעיר לדימונה, ומשם עברנו יחסית מהר לבאר שבע. גדלתי והתחנכתי בנגב. אחרי שירות ב-8200 למדתי לתואר ראשון בפילוסופיה ובלשנות אנגלית באוניברסיטת בן גוריון, כעת אני לומדת לתואר שני במנהל עסקים - גם הוא בבן גוריון. אני מאוד אוהבת את הנגב ואת באר שבע במיוחד. אחרי הצבא גרתי בתל אביב לשנה וחצי, אבל לאחר שחזרתי לבאר שבע - לא עזבתי אותה. בארבע השנים האחרונות עבדתי במספר חברות בפארק ההיי-טק החדש - כמנהלת פרויקטים בחברת סייבר, בסטארט-אפ בתחום הבלוקצ'יין ועוד. הפארק הוא ברכה, ואני מאושרת שאני יכולה לפתח את הקריירה שלי בדרום".

מה למדת במסגרת הקורס? האם הוא עזר לך בעבודה? "למדתי המון בתכנית, מבחינה אישית ומבחינה מקצועית. מעבר לחומרים תיאורטיים, שיוצאים מהקופסה ומביאים רעיונות חדשניים וגישות חדשניות בתחומים של בניית תכנית עבודה, ניהול ומנהיגות, הצגה מול קהל ועוד, התפתחתי אישית והביטחון העצמי שלי כאישה התחזק. למדתי להבין את התהליכים בחברה במבט רחב יותר, איך להתנהל באופן יעיל יותר ובמיוחד כיצד לפתח את הקשרים עם חברים לעבודה עבור המטרה המשותפת שלנו. עוד למדתי כמה חשוב שיהיה לחברה חזון ברור לבסיס יציב וכמה התקשורת הבין אישית משפיעה על החוויה היומיומית שלנו".

האם את חושבת שיש אפלייה נגד נשים בהיי-טק? "לצערי, כן. אין הרבה נשים בהיי-טק, ויש חברות שיש בהן ממש מעט נשים, אם בכלל. יש הרבה מתכנתות, אבל אני לא רואה אותן. בנוסף, איפה שיש נשים, הרבה פעמים הקרקע לא מוכנה עדיין. אנחנו צריכות להוכיח את עצמנו פי 14 כדי לקבל הערכה. זה מתבטא גם בשכר נמוך יותר, בתפקידים שמקבלות נשים וביחס שהן מקבלות מהמנהלים שלהן ומחבריהן לעבודה. קשה להיות אישה יחידה בחברה גברית. התחומים השונים בהיי-טק מאוד שכליים ומורכבים, והתחושה היא שנשים חזקות בענף צריכות להיות כמה שיותר דומות לגברים בהתנהלות, בשיח וביחס לאחרים, כדי לקבל הערכה ויחס כמו שגבר חזק יקבל".

האם נתקלת אי פעם באפליה על רקע היותך אישה? "אני תמיד רואה את עצמי כשווה ומתנהגת ככה, אבל זה כנראה לא מספיק, כי האפליה בכל זאת 'תפסה' אותי. אני מרגישה שמעצם היותי אישה, הדעות שלי, במיוחד הנחרצות שבהן, תמיד נתקלות בסירוב או בהרמת קול. פעם הייתי מקפידה 'לא להגזים', אבל ב-Site123 זה אחרת. לעומת זאת, בחברה אחרת שעבדתי בה, המנכ"ל לקח אותי לשיחה על השם שלי. הוא טען שבלינקדאין, מרינה נראה כמו שם של מישהי מאוקראינה שבאה למכור שירותי מיקור-חוץ. כמובן שלא שיניתי את השם".

הפוסט נשים ומחשבים: מרינה פלטוק, Site123 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החרם האמריקני המתוקשר על וואוי, שמונע ממנה לרכוש מוצרים – חומרה ותוכנה - אמריקניים, מאלץ את יצרנית הסמארטפונים למצוא להם תחליפים. המוצרים ה"אסורים" בעלי ההשפעה העיקרית על מוצריה של וואווי הם, כמובן, כל השירותים של גוגל, ובהם מפות גוגל.

כעת אישרה וואווי, כי התחליף לתוכנה הגוגלית יבוא מחברת הניווט טום-טום, שמספקת תוכנת מפות וניווט ומידע בזמן אמת על עומסי תנועה, שתוטמע בסמארטפונים של וואווי.

טום טום היא חברה הולנדית, כך שוואווי יכולה לרכוש ממנה מוצרים.

בשיחה של דובר טום-טום עם אתר רויטרס, הוא ציין כי העסקה עם וואווי סוכמה כבר לפני זמן מה, אך החברה העדיפה לא לפרסם אותה מסיבות שלא פורטו.

הפוסט וואווי תטמיע במכשיריה את תוכנת הניווט של טום-טום ההולנדית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"על מנת לעמוד במשימה של רציפות תפקודית, לכל ארגון, לרבות רשות מקומית, נדרשת מערכת תומכת תפיסה - ולא ההיפך. מערכת אחודה, מרכזית, אשר בלחיצת כפתור עוברת משגרה לחירום ובחזרה", כך אמר עו"ד אנואר סעב, מייסד ומנכ''ל ליקומפאס-טק.

סעב, אלוף משנה במילואים, דיבר במסגרת כנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים בשבוע שעבר במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

החברה, אמר סעב, מתמחה, בין השאר, בייעוץ ואבחון ארגוני בתחום הרציפות התפקודית ובפיתוח מערכות שו"ב טכנולוגיות מתקדמות, ומייעצת למשרדי ממשלה, לחברות וארגונים, לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים בנושאי הניהול והשליטה בשגרה, במצבי חירום ובכל נושא ההיערכות לחירום. "הקמתי את החברה", אמר, "יחד עם פורשי מערכת הביטחון בתחומים שונים, מתוך כוונה לספק מענה ברמה הלאומית לבעיות ולאתגרים שעימם צפויה להתמודד מדינת ישראל בעתיד לפי תרחיש הייחוס הלאומי".

על מנת שמערכת שכזו ברשות מקומית תפעל באופן המיטבי, אמר סעב, "המעבריות שלה בין מצבי שגרה וחירום צריכה להיות אוטומטית, עם תהליכים חצי-אוטומטיים. יש למזג בה דיווחים, גם כאשר המוקד העירוני 'מוצף'. למשל, צורך בפינוי גזם, מעלית תקועה, שריפה ועוד. יש להתיך את מכלול הדיווחים, שיהפכו לאירוע בר-ניהול ושליטה. זה ייעשה, בין השאר, באמצעות יכולות NLP, עיבוד שפה טבעי". לדבריו, "צריך להכיל את האירוע ולמנוע את הצפת המוקדים".

הוא הציג את המערכת פרי פיתוח החברה, אשר הוטמעה, לדבריו, כבר בכעשרים רשויות מקומיות בארץ. "המערכת, MY CITY", הסביר, "מיועדת להפעלה על ידי רשויות מקומיות וארגונים גדולים, ומטרתה לאפשר רציפות תפקודית ומעבר מהיר בין מצבים שונים. באמצעות המערכת ניתן לנהל אירועים, תשתיות ומידע - בצורה גרפית, תוך אפשרות גישה למערכת מכל מקום ומכל מכשיר. למערכת יכולת למידה עצמית ופיתוח בינה מלאכותית, כך שהיא משפרת את יכולותיה ואת המידע באופן עקבי".

הוא הוסיף, כי "המערכת היא אינטראקטיבית, ומחברת בין מקורות דיווח שונים, דוגמת חדשות, דוברות, מערכות הודעות מתפרצות והודעות SMS. היא מתפקדת באופן מלא בשגרה ובחירום. היא כוללת מודול פינוי אוכלוסייה בעת משבר ומחוברת למערכות של גופים נוספים, דוגמת שוע''ל של פיקוד העורף, מערכת שומר סף - לפתיחה, נעילה, שליטה ובקרה על מקלטים וחדרי ביטחון, מערכת צבע אדום, קישוריות לאתרי אינטרט, CRM מלא בשגרה ובחירום". הוא סיים באומרו, כי "המערכת פועלת למיזוג דיווחים ופשוטה להפעלה".

הפוסט "לקבלת רציפות תפקודית נדרשת מערכת תומכת תפיסה ולא ההיפך" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תחום התשתיות הוא אחד התחומים הטכנולוגיים שצברו תאוצה בחלק האחרון של העשור שהסתיים לא מכבר. הקריטיות של התשתיות העלתה אותן למעלה, והן מהוות חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים רבים. בעשור הקודם, הדגש היה על תוכנות ויישומי קצה, שנועדו לשרת את הצד של הביזנס. אבל כעת הגיעה העת לבדוק האם התשתיות הקיימות בארגון ערוכות להתמודד עם העתיד לבוא.

מה שמניע את התהליך הוא השיפור ביכולות האוטומציה של תהליכים פנימיים בארגון, כגון RPA, שילוב תוכנות בתוך רכיבי חומרה, אינטרנט של הדברים ועוד.

גרטנר מיפתה את המגמות הצפויות בתחום זה, שמן הסתם נכונות גם למה שקורה בשוק הישראלי. האנליסטים של חברת המחקר מציעים למנכ"לים, במקום להיצמד לקיים ולמה שהם מכירים, להכין את עצמם ולאפשר לאנשי המקצוע בארגון להיערך נכון למגמות החדשות, שכבר נמצאות מעבר לדלת.

באשר לאוטומציה, כדאי לארגונים לקחת לתשומת ליבם את ההערה הבאה של גרטנר: "על אף שאוטומציה מאומצת על ידי ארגונים רבים, חלק גדול מפעילויותיהם חסרות אסטרטגיה כוללת. הדבר נובע מהסיכון לשכפול כלים ותהליכים, יצירת עלויות נוספות ומניעת קנה המידה של העסק בצורה יעילה. לכן, על המנהיגים של הארגונים להשקיע בבניית אסטרטגיית אוטומציה מתאימה, ולא להתפתות ללכת אליה בכל מחיר".

DR, אג'ייל ו-Low Code

אחד הנושאים הבולטים בעולם התשתיות הוא הטיפול ביכולות ההתאוששות מאסון (DR) של הארגון. כאן יעמוד בפני הארגונים אתגר לא פשוט, משום שלטענת גרטנר, הענן ההיברידי, שמסתמן כפתרון לצרכים של ארגונים מבוזרי אתרים ושרתים, לא תוכנן מראש לעבוד בסביבה היברידית, והדבר עלול לשבש את תהליכי ה-DR המסורתיים ולהוות סיכון משמעותי לארגונים. לכן, העצה של מומחי החברה היא לשדרג תשתיות, כדי שתהיינה מוכנות לעבוד עם עננים היברידיים, ולא לחכות להיברידיות ולחפש פתרונות רק כשהיא תגיע לארגון.

נושא אחר הוא האג'ייל. ארגונים שמאמצים אג'ייל עלולים למצוא שהם לא יכולים לשדרג את יכולות ה-DevOps שלהם. לכן, ממליצים בגרטנר ללכת על פלטפורמה משותפת לצוותים שונים בארגון, שמאפשרת להם לשאוב פרטים מארגז כלים דיגיטלי. עם הפופולריות של הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, הם מציינים, ארגונים יצטרכו לשקול כיצד יתמודדו עם זרימת הנתונים המוגברת. המחקרים האחרונים מראים שארגונים ישתמשו פחות בדטה סנטרים מסורתיים ולא ייצמדו למרכזי הנתונים הקיימים. בגרטנר מזהירים בהקשר זה אזהרה חמורה לגבי אתגרי ההגנה על הנתונים, וחייבים לקחת את זה בחשבון.

באשר לאינטרנט הדברים – זה לא תחום חדש, אבל בעשור הקרוב יתחדד הצורך למצוא עבורו פתרונות מלאים, מקצה לקצה. לכן, ההמלצה היא שהמנהלים הטכנולוגיים יבטיחו תאימות ותמיכה מתאימים של ה-IoT לתשתית הארגונית.

טרנד אחר הוא המעבר לפיתוח בקודים פשוטים, מבוססי ויזואליזציה (Low Code), מאחר שהם יכולים להתאים להרבה רכיבים ופלטפורמות. מדובר במודל של שירות עצמי בעולם הפיתוח כתחליף למערכת קידוד מסורתית. אלא שכמו בתחומים אחרים, שבהם יש דיגיטציה בחלק העליון של פירמידת המוצר אבל לא משקיעים ביתר הרכיבים, התחזית היא שככל שיעברו לקודים קלים ופשוטים, חלקם אוטומטיים, העומס על ה-IT המסורתי יהיה גדול יותר. גם את זה ממליצים מומחי גרטנר לקחת בחשבון בתכנון התשתיות לעתיד.

לבסוף, יש לשים לב לשיח עם הספקים ולהבין היטב האם יש להם פתרונות מתאימים לתשתיות דיגיטליות היברידיות (HDIM). על פי חברת המחקר, יש לדרוש מהם להציע פתרונות אמיתיים ולקבל תשובות ישירות לאתגרי התשתיות לשנים הבאות.

השורה התחתונה: השנים הבאות תהיינה שנים משמעותיות בכל מה שקשור לעולם התשתיות. בשנים הקרובות נראה יותר ויותר שאלות שכבר נשאלות: מה מקומו של הענן? האם הוא מילא את הציפיות הרבות שתלו בו? האם המעבר לענן אכן חסך עלויות ושיפר תהליכים, כפי שטענו בעשור הקודם? כך או כך, המסקנה מההמלצות של גרטנר היא שבהיערכות לקראת העשור הנוכחי, כאשר מתכננים את המסע הטכנולוגי והדיגיטלי של הארגון, נא לא לשכוח את התשתיות.

הפוסט 2020 – שנת הטרנספורמציה של התשתיות; האם אתם מוכנים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לקראת הבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים, שתתקיימנה בעוד 10 ימים בדיוק - ב-30 בינואר, בא לבקר אותי באחרונה במאורת הנמר אחד המתמודדים - ד"ר רון תומר, בעלים ומנכ"ל משותף של חברת התרופות אוניפארם, שמפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות גנריות מאז 1975.

ד"ר תומר, חבר נשיאות התאחדות התעשיינים, שטח בפניי את האני מאמין שלו - איך ההתאחדות תסייע להיי-טק, ואת התכנית שלו למען הענף, שאותה הוא יוציא לפועל אם וכאשר ייבחר לתפקיד הנשיא.

לדבריו, "אני מאמין שיש להפוך את התאחדות התעשיינים לבית התומך בתעשיית ההיי-טק כולה מול גורמי הממשל ביתר שאת, לקדם יוזמות מתוך הבית למען הצלחתה ולדאוג להצבת תפיסת המגזר היצרני-יצירתי בעדיפות גבוהה בממשל".

כך, הוא מבטיח לחזק את הסינרגיה בין התעשיות הטכנולוגית והמסורתית; לפעול לאיגום המקורות האפשריים למימון התעשייה; ליצור מסלול מיוחד בתקציבי רשות החדשנות עבור תעשיות היי-טק "מלאות" - כאלה שכוללות הן פיתוח והן ייצור; לפעול להגדלת מצאי המהנדסים והעובדים הטכנולוגיים באמצעות תכניות ייעודיות בשיתוף גופים כמו האקדמיה וצה"ל – מה שיביא לצמצום במחסור בכוח האדם שקיים בתעשייה; להקים מערך הדרכות ללימודי המשך לכוח האדם הטכנולוגי; להדק משמעותית את שיתופי הפעולה בין ענף הטכנולוגיה לאקדמיה; ליצור פלטפורמה לסיעור מוחות, בהשתתפות תעיינים ויזמים; להקים מערך קשרים עם גופים בינלאומיים; לסייע לחברות קטנות ובינוניות בשיווק בינלאומי; לפעול להגדרת ההשקעות בהון האנושי כהשקעות בתשתית; לפעול לגמישות בחוזי החשב הכללי במשרד האוצר מול חברות התוכנה; ולגבש תכנית לאומית לתעשייה 4.0.

התכנית של ד"ר תומר, שניתן לקרוא אותה במלואה כאן, נשמעת מבטיחה, ומטפלת בבעיות הדחופות של תעשיית ההיי-טק, שפתרונן ייטיב עם הכלכלה והמשק בכללותם.

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: ד"ר רון תומר, אוניפארם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רון שבילי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סלקום, הודיע על כוונתו להתפטר מתפקידו, במועד שטרם סוכם - כך מסרה החברה אתמול (א') בהודעה לבורסה. טרם ידוע מי ימלא את מקומו.

שבילי, אל"מ במיל', מונה לתפקיד באוגוסט 2013, לאחר קריירה צבאית בת 23 שנים, שכללה מגוון תפקידים ביחידות טכנולוגיות.

הודעת הפרישה של שבילי מסלקום מגיעה זמן קצר לאחר שניר שטרן פרש מתפקידו כמנכ"ל סלקום ומונה למנכ"ל פז. את שטרן מחליף אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל בזק ויו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני. מקורות הקשורים לסלקום מדגישים כי פרישתו של שבילי אינה קשורה למינוי של גבאי.

שטרן בירך את שבילי על פועלו בסלקום ואמר כי הוא "הוביל בהצלחה את חטיבת ההנדסה וה-IT בתקופה של שינויים טכנולוגיים מהירים, שהם קריטיים ביותר לחברה". במהלך כהונתו ביצעה חברת התקשורת מספר פרויקטים מרכזיים, כמו פרויקט CRM, הטמעת דור 4, הטמעת סיבים אופטיים למערכות ביתיות, השקת פתרונות מתקדמים להגנת נתונים ופרויקטים רבים בתחום תשתיות ה-IT.

בשלב זה לא פורסם מה יהיה התפקיד הבא של שבילי. בשוק הארגוני יש כעת מספר תפקידים של מנמ"רים בכירים שטרם אוישו. כך, הפניקס ממשיכה לחפש אחר מנמ"ר שיחליף את שלמה שמאי, שעבר לחברת ביטוח אחרת - איילון. פז, שכאמור, שטרן מונה למנכ"ל שלה, תחדש גם היא בקרוב את החיפושים אחר מנמ"ר.

הפוסט רון שבילי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סלקום, פורש; לאן הוא יעבור? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האקר, שלא פרסם את שמו, העלה השבוע לרשת רשימה מסיבית של אישורים לכניסה למערכות המבוססות על שימוש בפרוטוקול Telnet. הרשימה שפרסם מכילה לא פחות מ-515 אלף שרתים, נתבי אינטראנט ביתיים והתקני האינטרנט של הדברים.

הרשימה - הגדולה ביותר אי פעם מסוגה - הועלתה לפורום של אחד מאתרי הפריצה הפופולריים ברשת, והיא כללה את כתובות ה-IP של ההתקנים יחד עם שמות משתמש וסיסמאות. למעשה, כל מי שהיה מחובר לפורום וקיבל את המידע יכול היה די בקלות להתחבר להתקנים הללו באמצעות שירות Telnet ולעולל בהם דברים.

יתרה מכך, ההאקר הוסיף הסבר בו הוא תיאר כיצד הרכיב את הרשימה: הוא התחיל בביצוע סקירה פשוטה יחסית ברחבי האינטרנט אחר התקנים שיציאת ה-Telnet שלהם הייתה חשופה. לאחר מכן הוא ניסה להשתמש בסיסמאות ברירת מחדל שעמן יוצאים התקנים כאלה מהמפעל, ובהמשך השתמש גם בשורה של שילובי סיסמאות שונות שקל יחסית לנחש. התוצאות, מנקודות המבט שלו, היו מאוד טובות.

בדרך כלל, סריקות מעין אלה משמשות כדי לצוד בוטים, מכשירים שבהם יכולים האקרים להשתמש כדי להשתיל רושעות שונות ולהעביר אותן הלאה, או כדי להשתלט על המחשבים באופן מוחלט - וזו הסיבה שהן בדרך כלל, כמובן, לא מתפרסמות.

לפי הידוע, מי שהדליף את הרשימה הוא האקר שרצה לפרסם את השירותים שלו כמבצע התקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) להשכרה. הרשימה שהעלה הוכנה במהלך אוקטובר-נובמבר 2019, כך שייתכן שחלק מהנתונים כבר השתנו מאז.

ההאקר פרסם מאוחר יותר שהסיבה לפרסום הרשימה היא שבמקום להשתמש בבוטים מבוססי התקני אינטרנט של הדברים הוא פשוט שוכר שרתים מספקי ענן לצורך הענקת "השירותים שלו".

הפוסט דליפת ענק: האקר פרסם רשימה של חצי מיליון אישורי כניסה ל-Telnet הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת ראדיאקשן הישראלית דיווחה השבוע על סגירת סבב גיוס הון בסך כולל של 18 מיליון דולר. החברה גייסה את הכסף מקרן ההשקעות האמריקנית InnovaHealth Partners LP, והכסף ישמש את החברה כדי לעבור מתהליך פיתוח לתהליך ייצור. החברה גם מתכננת לעשות שימוש בכסף כדי לגייס עובדים נוספים.

המשקיעה היא קרן הון סיכון פרטית בתחום הטכנולוגיות הרפואיות, אשר מנהלת כ-200 מיליון דולר ובעלת יותר מ-100 שנות ניסיון בהשקעות גלובליות בשוק המכשור הרפואי.

ראדיאקשן, שייסד היזם הסדרתי ד"ר אמיר בלסון, פיתחה מערכת רובוטית אשר מפחיתה באופן משמעותי את החשיפה לקרינת רנטגן של הצוות הרפואי המבצע פרוצדורות צנתור תחת שיקוף רנטגן. המערכת פועלת על ידי פריסה אוטומטית של מגני קרינה ממכשיר השיקוף, אשר מתאימים עצמם לגוף המטופל ולזווית השיקוף, חוסמים את הקרינה המתפזרת, ומספקים הגנה לכל הגוף לכל אנשי הצוות הרפואי בחדר. המערכת שמה דגש על בטיחות ונוחות השימוש, ומשתלבת באופן חלק ונטול הפרעות בפרוצדורה הרפואית.

[caption id="attachment_308547" align="alignnone" width="600"] יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן. צילום: שני נחמיאס[/caption]

יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן, אמר היום, כי "הגיוס הנוכחי מהווה קפיצת מדרגה משמעותית לחברה, ויאפשר לנו להביא את הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו לחדרי הצנתורים – לעבור מפיתוח לייצור, לגייס כוח אדם איכותי נוסף, להגדיל את מערך השיווק ואף לפתח מוצרים חדשים. אנו נרגשים משיתוף הפעולה עם InnovaHealth ומצפים להגשים את חזון החברה – לדאוג לבריאות הצוות הרפואי בחדרי הצנתורים, אשר סובל מתוצאות החשיפה הממושכת לקרינה מידי יום".

למכשיר של RadiAction יש את הפוטנציאל לאפשר לרופאים להוריד את פרטי הלבוש והמיגון הכבדים העשויים מעופרת, הנמצאים כיום בשימוש בחדרי צינתור ושלא השתנו זה עשרות שנים, כמו גם לספק להם רמת הגנה טובה יותר. מניסויים שערכה החברה עולה כי לטכנולוגיה של ראדיאקשן פוטנציאל להפחית ב-97% ואף יותר את רמות הקרינה לכל חלקי הגוף, ברחבי חדר הצנתורים.

שכיחות פרוצדורות הצנתור המתבצעות בפולשנות מינימלית, ותחת שיקוף רנטגן, נמצאת במגמת עלייה מתמדת בכל העולם. כיום, המצנתרים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לללקות בגידולים במוח, קטרקט, פגיעות קוגניטיביות וכן בסוגים שונים של סרטן. בנוסף, אמצעי ההגנה הכבדים והמסורבלים שהם נאלצים ללבוש מובילים לפגיעות אורטופדיות רבות, שמגבילות את היקף העבודה של הרופאים, ואף מובילות פעמים רבות לפרישה מוקדמת שלהם מהמקצוע.

הפתרון של ראדיאקשן יאפשר לצוות הרפואי לעבוד בנוחות וביעילות, וכן להפחית בצורה משמעותית את הסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה ואת הפגיעות האורתופדיות, שהפכו לשגרה בחייהם בעקבות לבוש העופרת הכבד.

הפוסט ראדיאקשן הישראלית השלימה גיוס של 18 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כשבוחנים את מה שהתרחש בשנים האחרונות בחיל האוויר רואים שתחום הרחפנים הוביל לכך, שמאפס זה הפך לכלי הטיס הנפוץ ביותר בחיל. בהתאם לכך, המגמה שלנו היא בסופו של דבר לקנות הכל כחול-לבן. זו תהיה המגמה היחידה בעתידי - בגלל השיקול הציוני, אבל גם בשיקול המאוד פרקטי: אם אני רוצה לעשות שינויים ולשלב יכולות מסווגות, כמובן קל הרבה יותר לעשות זאת יחד עם התעשיות המקומיות", כך סיפר עמיחי מגל, ראש תחום כטב"ם בחטיבה הטכנולוגית בצה"ל בפאנל "מגמות עולמיות בתחום הרחפנים", שנערך במסגרת הכנס השנתי אנשים ורחפנים.

הפאנל, בהנחייתה של אשת התקשורת סיגל גפני, נערך מול מאות אנשי מקצוע, שמילאו את כל פינות האולם בלאגו אירועים, בהפקת אנשים ומחשבים, ומגל התייחס לשאלתה של גפני האם יש שינוי מגמה של כוחות הביטחון לרכוש מוצרי מדף.

"נכון, בעבר השתמשנו ברחפנים סיניים, כפי שאת מכנה אותם מוצרי מדף, בגלל שזה זול וניתן לרצף בקלות ובמהירות יחסית את כל החיל. הם בהחלט אפשרו לנו, ועדיין מאפשרים, להתאמן כאילו יש ברשותנו רחפנים מאוד טובים, וגם לדמות שיש לאויב רחפנים, וזה לא פשוט, אבל אין ספק שבמלחמה הבאה אלה יהיו רק ישראליים, ובעוד שנים הרוב המוחלט של הרחפנים בחיל יהיה ישראליים", הוא אמר.

הוא גם התייחס לשאלה כיצד משנים את הרחפנים לקראת השתתפות בשדה הקרב המודרני. "לפני שמשנים את שדה הקרב משנים את היום יום, בביטחון השוטף. היום אם יש אירוע הכלי הראשון שמגיע הוא הרחפן - עוד מצלמה לאורך הגדר, שיכולה לבדוק מלמעלה מה קורה, וכל תצפית הביטחון השוטף השתנתה עקב התוספת הזאת. אלה הם שינויים שחייבים ללמוד אותם, וזה משנה לשני הכיוונים, כי גם לאויב יש רחפנים. טכנולוגית, תוך שנה שנתיים ניתן יהיה לפתח תרגולות ולהביא לשדה הקרב, אבל כפי שלמדנו, ברוב המקרים היה צורך במלחמה כדי להבין באמת, אבל במקרה הזה אני מקווה שנלמד הרבה יותר מהר", הוא סיכם.

השוק הפיננסי מתעניין בתחום

נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל, אישרה את הקביעה של גפני, כי בשנים האחרונות השוק הפיננסי מגלה יותר עניין בהשקעות ברחפנים. "זו הסיבה שגם אנחנו כאן. באנו לחפש חברות ולחבר אותן לשוק האירופי והאמריקני. אנחנו בעיקרון בודקים את המגמות ובודקים עם רשת השותפים הגלובלית שלנו מה מעניין אותם, ואז מחפשים את הסטארט-אפים המתאימים ועוזרים להם דרך שלב ההשקעה הראשון, עם קרן של 100 מיליון דולרים שעומדת לרשותנו. לאחרונה השקענו, למשל, ב-SkyX. אחד הדברים שמעניינים את הלקוחות שלנו הוא העברת מטענים ממקום למקום, במיוחד משלוחים של הקילומטרים האחרונים, כיסוי של שטחים גדולים", היא אמרה.

[caption id="attachment_308556" align="alignnone" width="600"] נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל. צילום: ניב קנטור[/caption]

אוליאל ציינה גם, כי יש שינוי בשוק בהיבט של הובלת המגמות. "מצאנו שהחברות המסורתיות הצליחו למצוא את הערוץ שהוביל לשנות את הלך החשיבה ולהתחיל להתנהג כמו מאות חברות הסטארט-אפ שנכנסו לתחום. אז נכון שיש לחץ מצד החברות הקטנות, אבל החברות הגדולות מודעות לכך והן רוצות לסגור את הפער ולהפוך חזרה את המגמה. אנחנו עובדים איתן מקרוב כדי להתפתח עם השוק מחדש", היא אמרה.

גם בעמק הסיליקון יש עניין

ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל, סיפר, כי לחברה יש משרדים מסביב לעולם, כולל באירופה ובישראל עצמה, וזהו תחום שבו הם עוסקים מזה כמה שנים. "כשנכנסו לתחום שאלנו את עצמנו ואת המשקיעים מה הם בדיוק רוצים. אנחנו מגלים שבעמק הסיליקון יש עניין רב בתחום הרחפנים, אבל בעיקר בהיבט של התוכנה דווקא. יש בעיה עדיין עם הרגולציות, ולכן הייתה ירידה לתקופה מסוימת, אבל עכשיו יש שוב התעוררות, אבל עם שינוי מסוים: משקיעים בעיקר בחברות שמצליחות לענות בחיוב לשאלות האם כבר יש לכם תעבורה, האם יש לכם לקוחות - לא משנה אם מדובר בתחום הצבאי או האזרחי, אבל רוצים לראות לקוחות", הוא סיפר.

[caption id="attachment_308554" align="alignnone" width="572"] ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל. צילום: ניב קנטור[/caption]

רחפנים = אמצעי לחימה

עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות', ומובילה את תחומי תעופה וחלל והפרקטיקה הביטחונית במשרד, התייחסה לשאלה האם יש שינוי במעמדם של הרחפנים כיום  מבחינת הדין והתקנות.

"רחפנים הינם כלי טיס בלתי מאוישים ונחשבים גם כיום, על פי אמנות בינלאומיות, לאמצעי לחימה. הגדרה זו מקשה על מסחר חופשי במערכות אלו. האם נוכח היישומים האזרחיים והשימושים הרבים של רחפנים על ידי גורמים אזרחיים צפויה מגמה זו להשתנות? אני לא חושבת שצפוי שינוי בהסדרים הבינלאומיים מחר בבוקר, אבל כבר רואים שיש מודעות לפער בין ההנחות שעומדות בבסיס ההגדרות הקיימות בהסדרים לגבי 'כטב"ם מפוקח'  או 'כטב"ם רגיש מאוד" לבין המציאות בשטח. המודעות הזאת מייצרת שיח, ואני חושבת שבסופו של דבר, ככל שהיישומים האזרחיים יתרבו, המדינות החברות בהסדרים יעמיקו בשיח ויהיו חייבות להתאים את עצמן, לפחות במידה מסוימת, למציאות", היא אמרה.

[caption id="attachment_308557" align="alignnone" width="602"] עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות'. צילום: ניב קנטור[/caption]

עוד ציינה מרגלית, כי מדובר בסופו של דבר בשני הסדרים עיקריים: הסדר ואסנאר והסדר MTCR, כאשר בכל אחד מההסדרים האלו חברות עשרות מדינות. הקביעות מה נחשב לציוד דו שימושי ומה לא - לרוב עומדות בבסיס חקיקת הפיקוח על ייצוא של המדינות שחברות בהסדר, הגם שלא כל מדינה מאמצת את הרשימות כלשונן, ויש פערים מסוימים בין הרשימות הבינלאומיות לבין הרשימות הלאומיות של כל מדינה ומדינה. כפי שהיצואנים בארץ יודעים, רוב הכטב"מים האזרחיים המסחריים מופיעים גם ברשימות של הסדר ואסנאר, ויש כטב"מים ארוכי טווח, שמופיעים גם ברשימות של MTCR. זה המצב כבר שנים רבות", היא סיפרה.

הפוסט צה"ל מעדיף רחפנים כחול-לבן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מנכ"ל גוגל ואלפבית, סונדר פיצ'אי, סבור כי יישור קו בינלאומי הוא עניין חיוני לצורך יצירת תקן רגולטורי עולמי לפיתוח AI. הבינה המלאכותית "קריטית מכדי" מכדי שלא תוסדר, טען פיצ'אי, וזאת משום הנזק שהיא עלולה לגרום אם לא תפוקח.

פיצ'אי, שנאם באירוע סחר בבריסל, קרא להשהיית יישום טכנולוגיית זיהוי פנים, בזמן שרגולטורים מעריכים את הסיכונים הגלומים בה. המנכ"ל עשה זאת ימים ספורים לפני פרסום הצעת מפתח של האיחוד האירופי בנושא, שעיקרה דרישה לעיכוב השימוש ביכולות זיהוי הפנים שנלכדו במצלמות אבטחה המוצבות במרחב הציבורי.

לפי דיווחים אחרונים, האיחוד האירופי שוקל להשהות את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במרחב הציבורי לתקופה של חמש שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שלטענת הוועדה המפקחת על התחום באיחוד, יש צורך בעובדה רבה כדי לקבוע תהליכים שימנעו שימוש לרעה בצילומים הללו.

[caption id="attachment_277299" align="alignnone" width="600"] זיהוי פנים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

בנוגע לנושא הנפיץ הספציפי, פיצ'אי חשף כי העקרונות של גוגל מציינים שהחברה לא תתכנן או תפרוס בינה מלאכותית במצבים מסוימים, כולל כאלה ש"תומכים במעקב המוני או פוגעים בזכויות אדם".

לפי תעתיק של הנאום, פיצ'אי מסכים עם התפישה הזו ואמר כי השימוש הנכון ב-AI אמנם יכול להציל חיים, אך סוגיות כמו טכנולוגיית הדיפ-פייק, הנגזרת מיכולות AI, ו"שימושים זדוניים בזיהוי פנים" הראו כי הדבר עלול גם להוות סכנה לביטחון הציבור.

"מוטל עלינו לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם"

על פי הפייננשל טיימס, פיצ'אי אמר כי יש צורך בוויסות הטכנולוגיה על מנת למנוע השפעה של הטכנולוגיה משימוש מעוות, כמו גם כדי להגן על בטיחות הציבור ופרטיותו. "חברות כמו שלנו לא יכולות רק לבנות טכנולוגיה חדשה ומבטיחה, ולתת לכוחות השוק להחליט כיצד יעשה בה שימוש. מוטל עלינו באותה מידה לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם", אמר.

המנכ"ל סיפר גם: "כשגדלתי בהודו, הוקסמתי מהטכנולוגיה. כל המצאה חדשה שינתה את חיי משפחתי בדרכים משמעותיות. הטלפון חסך לנו נסיעות ארוכות לבית החולים לקבלת תוצאות בדיקות, המקרר פירושו שיכולנו להקדיש פחות זמן להכנת ארוחות, והטלוויזיה אפשרה לנו לראות את החדשות העולמיות ואת משחקי הקריקט דמיינו פשוט בזמן שהאזנו לרדיו", סיפר.

פיצ'אי המשיך ואמר כי "עכשיו, זו הזכות שלי לעזור לעצב טכנולוגיות חדשות שאנחנו מקווים שישנו את חייהם של אנשים בכל מקום. אחד המבטיחים ביותר הוא בינה מלאכותית. עם זאת, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות כיצד סגולות הטכנולוגיה אינן מובטחות. מנועי בעירה פנימית איפשרו לאנשים לנסוע אל מעבר לאזורים שלהם, אך גם גרמו ליותר תאונות. האינטרנט איפשר להתחבר לכל אחד ולקבל מידע מכל מקום, אך גם נהיה קל יותר להפיץ מידע שגוי".

פיצ'אי הצביע על העקרונות שפרסמה גוגל בנושא AI, ואמר כי כללים קיימים, כמו תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, יכולים לשמש כבסיס להסדרת הבינה המלאכותית.

"רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים"

לדבר פיצ'אי, בכדי להגיע להסכמה רב לאומית על אסדת התחום, "אנו זקוקים להסכמה על ערכי ליבה".

פיצ'אי הוסיף והבהיר כי ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו רוצה לעבוד עם אחרים על עיצוב הרגולציה. הוא אמר: "התפקיד של גוגל מתחיל בהכרה בצורך בגישה עקרונית ומוסדרת ליישום AI, אך זה לא נגמר שם. אנו רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים כאשר הם מתמודדים עם המתחים ושקלול התמורות הבלתי נמנעים. אנו מציעים את המומחיות, הניסיון והכלים שלנו כשננווט נושאים אלה יחד".

"ל-AI יש פוטנציאל לשפר מיליארדי חיים, והסיכון הגדול ביותר יכול להיות להיכשל בלעשות זאת. על ידי הבטחת התפתחותה באופן אחראי, באופן המועיל לכולם, אנו יכולים להעצים את הדורות הבאים להאמין בכוחה של הטכנולוגיה כמותי".

[caption id="attachment_296796" align="alignnone" width="600"] מוצר מוביל מבוסס בינה מלאכותית. Google Assistant[/caption]

למרות הדברים, כדאי לזכור גם שגוגל היא אחת ממפתחות הבינה המלאכותית הבולטות בעולם - Google Assistant, העוזר הווירטואלי הקולי שלה, מופעל על ידי הטכנולוגיה, והחברה עובדת גם על מספר מוצרים משמעותיים אחרים, כולל מכוניות אוטונומיות, שפעילותן מבוססת AI. אפשר להאמין לפי'צאי שהוא והחברה שלו רוצים באמת ובתמים פיקוח על השימושים האפשריים ביכולות הבינה המלאכותית, השאלה היא רק מה יקרה כשהרגולציה, אם תתקבל, תפגע ביכולת של גוגל ואלפבית להרוויח מ-AI בהתאם ליעדיהן. ימים יגידו.

הפוסט סונדר פיצ'אי מנכ"ל גוגל: "צריך רגולציה לבינה המלאכותית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפי דיווח בוול סטריט גו'רנל, אמזון מפתחת מערכת תשלומים באמצעות כף היד, ובניגוד לדיווחים קודמים שהמערכת תתאים רק לרשת הסופרמרקטים הול פודס (Whole Foods) שבבעלותה, הדיווח מציין שהמערכת תתאים גם לעסקים נוספים.

לפי הדיווח, אמזון מפתחת מסופים שימוקמו במסעדות, בבתי קפה ובחנויות שמקיימים מכירות חוזרות רבות עם לקוחותיהם. המסופים הללו יאפשרו לצרכנים לשלם על רכישותיהם באמצעות כף היד באמצעות קישור שייעשה בין פרטי כרטיס האשראי שלהם לטביעת כף ידם. שיטה זו יכולה לייתר את הצורך בשימוש פיזי בכרטיס האשראי או בטלפון כדי לבצע תשלומים.

גורמים המקורבים לנושא ציינו, כי תוכניות הפיתוח של המסופים האלה מצויות בשלבים מוקדמים. אמזון החלה בבדיקתם יחד עם חברת האשראי ויזה רק לאחרונה, ומצויה גם במגעים עם מסטרכארד, כשג'יי-פי מורגן צ'ייס, וולס פארגו וסינכרוני פייננשל הביעו גם הם עניין במתן אפשרות תשלום במסופי אמזון לחשבונות כרטיסי האשראי של לקוחותיהם.

מערכת התשלומים של אמזון תצריך מצד הלקוחות חיבור המידע של כרטיסי האשראי ונתוני כף היד שלהם באמצעות המסוף, אם כי עדיין לא ידוע כיצד בדיוק זה ייעשה. אחת האפשרויות היא הכנסת כרטיס האשראי למסוף, שלאחר מכן יבצע סריקה של כף היד של בעל הכרטיס. לאחר שמתבצע רישום ראשוני, יוכלו הצרכנים לשוב ולשלם באמצעות כף היד בכל העסקים שישתמשו במסופים ובמערכת התשלומים של אמזון. לפי הדיווחים, הנתונים שיעברו במערכת התשלומים יאוחסנו בענן של אמזון, וצפוי כי ייעשה בהם שימוש לצורכי מודעות מוכוונות לקוח על ידי החנות של אמזון.

הפוסט דיווח: אמזון מפתחת מסופים שיאפשרו תשלום באמצעות כף היד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יומיים לאחר שסלקום פרסמה את ההודעה על עזיבתו של רון שבילי את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, מסתמן הג'וב הבא שלו: מנמ"ר הפניקס, במקום שלמה שמאי, שעזב לפני חודש. לאנשים ומחשבים נודע כי שבילי אמור להיכנס לתפקידו רק בתחילת אפריל השנה, אולם המינוי אושר עקרונית בהנהלת החברה.

הפניקס חיפשה מנמ"ר כמעט שלושה חודשים, מאז הודיע שמאי על כוונתו לסיים את תפקידו. במהלך תקופה זו החברה פנתה לשורה ארוכה של מנמ"רים בכירים במגזר הפיננסי ובמגזרים אחרים, אולם אלה דחו את ההצעה. אחת הסיבות לדחיות היא השינויים שעברה החברה במבנה הניהולי שלה, מינוי מנכ"ל חדש, אייל בן סימון, ופרישה של ארבעה בכירים בהנהלה, כולל שמאי. סיבה אחרת היא מגבלת השכר שקיימת בחברות פיננסיות - מגבלה שגרמה למנכ"ל הקודם של הפניקס, אייל לפידות, לעבור לסקטור הנדל"ן, כמנכ"ל שיכון ובינוי, שם אין מגבלות שכר.

מינוי שבילי הוא המינוי הראשון של בכיר בידי בן סימון. שבילי לא מגיע מעולם הפיננסים: ב-6.5 השנים האחרונות הוא כיהן, כאמור, כסמנכ"ל הטכנולוגיות של סלקום, אליה הגיע לאחר קריירה של 23 שנים בצה"ל. טרם ידוע מי יחליף אותו בסלקום, וסביר להניח שזה יהיה אחד הדברים שנמצאים על שולחנו של אבי גבאי, המנכ"ל החדש של החברה.

למה מנמ"רים נוטשים את חברות הסלולר?

שבילי הוא המנמ"ר השלישי שעוזב תפקיד בכיר בחברת סלולר ועובר למגזר אחר: רז ברטוב עבר מפרטנר לביטוח ישיר ודורון פלח עבר מ-יס לכלמוביל. בפלאפון, שמהווה חלק מקבוצת בזק, משמש כיום כמנמ"ר רונן הורוביץ, עד לא מכבר מנמ"ר בזק בינלאומי, שבעקבות איחוד תשתיות ה-IT בקבוצה מונה למנמ"ר גם של חברת הסלולר ושל חברה נוספת בקבוצה - יס.

ההערכה היא שאחת הסיבות לעזיבות היא מצבו הקשה של ענף הסלולר, בגלל התחרות הקשה ועקב ההשקעה האדירה שהחברות צריכות להשקיע בדור 5.

תפקידי מנמ"רים פתוחים

עם מינויו המיועד של שבילי נותרו פתוחים מספר תפקידי מנמ"רים בולטים: ב-פז, שבשנתיים ומעלה האחרונות מתפקדת ללא מנמ"ר, ובמוזיאון ישראל, שם הודיע מוטי דוזטו בסוף השבוע האחרון על סיום תפקידו.

בממשלה יש שני תפקידי מנמ"רים שלא מאוישים: בביטוח הלאומי, במקום יהודה סרוסי, שסיים את תפקידו בסתיו האחרון ויצא לחופשה, ובמשרד הכלכלה, במקום שמעון ברונר, שפרש לגמלאות.

הפוסט מסתמן: רון שבילי ימונה למנמ"ר הפניקס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טמפו נוסדה ב-1953 על ידי משה בורנשטיין וכיום היא מהחברות המובילות בישראל בתחום המשקאות. החברה הוותיקה חרטה על דגלה לפתח טכנולוגיה מתקדמת, למען אפקטיביות עסקית ואחריות חברתית.

כמה נתונים על פעילותה של טמפו: היא מעסיקה כ-1,200 עובדים, מגיעה לכ-11 אלף נקודות מכירה ברחבי הארץ ומשלחת 300 מיליון ליטרים בממוצע מדי שנה. נפגשנו לשיחה עם אהוד הומינר, מנהל תשתיות, טכנולוגיה ומערכות מידע בטמפו, על מנת להבין מהם האתגרים בתחומי המידע והתשתיות שניצבים בפני חברות בסדר גודל כזה.

לטמפו מערכות עצומות, שעובדות 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. רווחיות החברה נובעת מפעילותן השוטפת של שלל המערכות יחד בסנכרון מדויק, יעיל ומדוקדק, שמאפשר לארגון כולו לייצר ולפעול ברמה הגבוהה ביותר.

“האתגר הכי גדול שלנו היה למצוא מערכת אמינה וחזקה, שתאפשר שליפת נתונים מהירה וזמינות גבוהה. היה ברור שבחירת התשתית הנכונה הינה בחירה קריטית, כיוון שמערכת שלא תדע לספק את כל אלה עלולה להוביל לתגובת שרשרת, שתשליך באופן ישיר על תפוקת החברה כולה", אמר הומינר.

הפתרון של לנובו

כחלק ממערך הפתרונות שלנובו מציעה, היא מאפשרת תשתית ייחודית, שתומכת בפלטפורמת SAP HANA ומותאמת לדרישות השוק העסקי הישראלי, מתוך היכרות עם האתגרים, כמו גם ניהול מערכות המידע ושמירה עליהן.

לנובו היא יצרנית החומרה היחידה שמעמידה עבור הלקוחות בישראל מומחים מקומיים ברמה עולמית בעולמות SAP HANA, המלווים את הלקוח החל משלב התכנון, דרך היישום וההטמעה וכלה בליווי לכל אורך חיי הפרויקט. הפתרון של החברה מספק מעטפת מלאה, ששמה דגש על יעילות, מהירות ואמינות, ועל כן הופכת אותו לפתרון המוביל כיום בשוק המתפתח של מאגרי המידע.

היתרון של לנובו: נגישות מידית וזמינות גבוהה

"מבחינתנו", אמר הומינר, "הייתה חשיבות מכרעת לבחור בחברה שתדע לספק תשתית שתוכל לעמוד בלחץ העבודה ובאינטנסיביות שלה".

לדבריו, "מהנדסי לנובו היו קשובים לאתגרים שהעלינו ולדרישותינו, וידעו ליישם את פתרון ה-HA עבור המערכת הקריטית שלנו, שהיא מערכת ה-ECC. הפתרון שיושם מבוסס על טכנולוגיה מובנית במערכת ההפעלה SUSE, בשילוב עם טכנולוגיות מובנות של סאפ. פתרון זה ענה על הצורך המהותי ביותר שלנו כשמדובר במערכת ליבה".

הוא התייחס כגם לאפשרות שהמערכת תקרוס. "אין אפשרות כזו", אמר הומינר. "הטיפול בתקלות חייב להיות בנגישות מידית וזמינות גבוהה, בכדי לייצר המשכיות עסקית. פתרון ה- HA שהוצג בפנינו נתן מענה שהוכיח את עצמו בפועל".

הומינר ציין כי "לאחר עבודה מול חברות אחרות, היתרון הגדול ביותר מבחינתנו היה זמינות המהנדסים לטיפול שוטף בבעיות, במידה שהיו, בשלב ההטמעה, ולאחר מכן במענה מידי בשעות לא קונבנציונליות. לא בכדי, כיום, כל המערכות בטמפו הן של לנובו. עם שביעות רצון ויעילות עסקית אי אפשר להתווכח".

לדברי דני ארז, מנכ"ל לנובו ישראל, "לקוחותינו נמצאים ברדיפה מתמדת אחרי הפקת תובנות מהמידע הנעול ברשותם. היכולת להאיץ את קצב קבלת ההחלטות על בסיס פתרון טכנולוגי בשילוב ידע מקומי ביישום עשרות פרויקטי תשתית בתחום מייצר ערך עסקי ללקוח. כל פרויקט שאנחנו מסיימים מייצר את העסקה הבאה, דרך שביעות רצון לקוח. אנחנו מבינים HANA, הפתרון שאותו אנחנו מספקים אמין וברור, והכי חשוב - יש לנו ניסיון אדיר בתחום".

יוסי סוויסה, מוביל תחום תשתיות SAP HANA בלנובו, אמר כי "הבידול שלנו בתחום זה נובע מהסקלביליות והגמישות באופן יישום הפתרון הטכנולוגי. החברה מספקת פתרון מהודק ואמין עבור סביבת תוכנה ספציפית, מה שמגדיל את הביטחון של הלקוחות ביישום".

"במקרה של טמפו", אמר, "הארכיטקטורה הייתה מורכבת, מאחר שנדרש מענה לשרידות מלאה בפריסת החומרה בין שני דטה סנטרים מרוחקים. הפתרון כלל מתגי תקשורת של לנובו ושרתי HANA בתצורת HA".

"בזכות היכולת והידע המקומי, ההתקנה והאינטגרציה של הפתרון נעשו במעבדת לנובו בישראל, בה דימינו את הסביבה והרשת האמיתיים של טמפו", ציין סוויסה. "זה אפשר יכולת הטמעה בזמן קצר מאוד. בתוך שעות בודדות מרגע פריקת הציוד מהמשאית כבר היינו באוויר והתחלנו בבדיקות קבלה. ממש “Plug and Play.

שותפים לדרך

כאמור, בעקבות הפרויקט, טמפו עברה לעבוד רק עם תשתיות לנובו, שהוכיחו וממשיכות להוכיח את עצמן אל מול האתגרים של החברה.

הומינר אמר כי "אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה בכל הזירות, וזהו בהחלט שיתוף פעולה שתורם לצמיחה העסקית".

הפוסט טמפו מציגה: כך תשיגו צמיחה עסקית – בעזרת תשתיות לנובו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בעלי כרטיסי מאסטרקארד שהונפקו על ידי ישראכרט יוכלו לשלם החל מסוף החודש באמצעות מגוון דגמי השעונים של יצרנית השעונים והאביזרים גארמין (Garnin). החברה השיקה היום את שירות GARMIN PAY – שירות מאובטח ומתקדם, שיאפשר לבצע תשלום באלפי בתי עסק ורשתות מובילות ללא מגע באמצעות שעוני החברה, בהם זארה, H&M, דלתא, אופטיקנה, אדידס, נייק, דקטלון, אייבורי, KSP, סבון של פעם, פקטורי 54, re-bar, עד העצם אקספרס, תכשיטי פדני ועוד.

לקוחות שיהיו מעוניינים לשלם באמצעות השירות החדש יזינו את פרטי כרטיסי האשראי שלהם (ניתן להזין עד 5 כרטיסי אשראי לשעון) אל הארנק הדיגיטלי המאובטח באפליקציית GARMIN CONNECT, ויוכלו להעביר את השעון בקורא הכרטיסים בקופה ולשלם.

היכולת לשלם באמצעות שעוני גארמין מתאפשרת הודות לטכנולוגית הטוקניזציה לארנקים דיגיטליים מבית מאסטרקארד ומתאפשר בכל בית עסק שתומך בתשלומים ללא מגע בארץ ובחו"ל וללא צורך באינטגרציה נוספת עם בית העסק.

רמת האבטחה הגבוהה מתאפשרת מכיוון שכרטיסי מאסטרקארד וישראכרט מוחלפים ב"טוקן" דיגיטלי ייחודי, הנשמר בשעון באופן מוצפן ומאפשר לבצע עסקאות מבלי לחשוף את פרטי כרטיס האשראי המקורי.

"אנו גאים להיות הראשונים בישראל שמאפשרים ללקוחותינו וללקוחות ישראכרט ומאסטרקארד לשלם באמצעות שעונים חכמים", אומר אבישי פריז, מנכ"ל רונלייט, נציגתה הרשמית של גארמין בישראל. "היכולת לשלם עבור מוצרים ושירותים ללא צורך בארנק או בטלפון חכם היא בשורה שאנו שמחים להביא אל הציבור בישראל, שידוע בחיבתו לטכנולוגיות מתקדמות ולדברים הקטנים שמשפרים את חיי היום יום" הוסיף.

ד"ר רון וקסלר, מנכ"ל קבוצת ישראכרט מסר: "חוויית התשלום מהווה רכיב משמעותי בחוויית הקנייה ובשביעות רצון הלקוח. הצרכנים מצפים לתשלום מהיר, פשוט, נוח ובטוח. אנו ממשיכים להשיק שירותים מתקדמים, השמים את קבוצת ישראכרט בחזית החדשנות בעולם הקמעונאות".

עוז עזריה, דירקטור פיתוח עסקי במאסטרקארד מציין, כי: "מאסטרקארד שמחה להוביל יחד עם ישראכרט וגארמין את מהפכת ה-"ללא מגע" בישראל. היכולת לשלם ללא מגע מהווה שיפור משמעותי בחוויית התשלום. אנחנו מברכים את גארמין על שבחרו להיות הארנק הגלובאלי הראשון בישראל, ואת ישראכרט על הרצון להוביל את שוק התשלומים המתקדמים ולהצעיד את ישראל צעד נוסף קדימה לעולם ה-EMV. המהלך הנוכחי הינו צעד אחד מיני רבים שמאסטרקארד עושה על מנת לאפשר לצרכנים בישראל לשלם כמו בחו"ל, ואנו צופים ש-2020 תהיה השנה שבה השינוי יתפוס תאוצה".

הפוסט תשלום אלחוטי באמצעות השעונים החכמים של גארמין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט, השתתף השבוע בכנס השנתי Digital Life Design שנערך במינכן, גרמניה, והתנבא כי אפליקציית טיק-טוק עומדת להדיח את אינסטגרם ממיקומה המצליח בגזרת המדיה החברתית.

במהלך מפגש "שיחות ליד האח" שנערך בכנס DLD, השיב שפיגל לשאלת הקהל על דעתו אודות טיק-טוק. "אני אוהב את TikTok; אני מעריץ גדול", הצהיר שפיגל, שאחר כך פירט: "המדיה החברתית במבנה המקורי היא באמת על סטטוס, מייצגת את מי שאתה, מראה לאנשים שאתה מגניב, מקבל לייקים ותגובות, דברים כאלה". אבל שפיגל עושה אבחנה וטוען כי משתמשים יוצרים תוכן ב-TikTok בכדי להפגין כישרון ולא להדגשת מעמדם החברתי. הוא טוען כי מדובר ב"אנשים שבילו כמה שעות בלימוד ריקוד חדש, או שחושבים על דרך יצירתית חדשה ומצחיקה לספר סיפור, והם באמת עושים מדיה כדי לבדר אנשים אחרים".

לפי סברתו של מנכ"ל סנאפ, השוני הזה יכול להוות גורם מפתח בהדחת אינסטגרם ממעמדה הרם ומהפופולריות העצומה שלה. "אני חושב שזה בהחלט אפשרי, מכיוון שתוכן מבוסס כישרון הוא לעתים קרובות יותר מעניין מתוכן מבוסס סטטוס", אמר שפיגל לקהל.

[caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] אפליקציית טיק-טוק. צילום: BigStock[/caption]

אז מי שהביא את סנאפצ'ט לעולם אוהב את טיק-טוק - והוא לא לבד. לאפליקציה, שנוצרה על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית בייט-דאנס, יש כ-400 מיליון משתמשים יומיים, על פי הערכות של חברת המחקר ניקו פרטנרס.

את דבריו של שפיגל מחזקים גם דיווחיה האחרונים של חברת סנסור טאוור – קבוצת ניתוח ליישומים לנייד – אודות האפליקציות שהורדו הכי הרבה פעמים בשנת 2019. לפי סיכום השנה של סנסור טאוור, אפליקציית טיק-טוק – פלטפורמה פופולרית שמספקת אפשרות לייצירת ושיתוף סרטוני לולאה קצרצרים, מבוססי מוזיקה ומאוד טרנדיים, ושהיא בעצם גם מעין רשת חברתית - חלפה על פני אפליקציית הרשת החברתית פייסבוק, שהגיעה "רק" למקום השלישי, ועל פני המסנג'ר שבבעלות פייסבוק, שהשיג את המקום הרביעי, וכעת היא מדורגת במקום השני, כשפופולרית ממנה רק אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שנמצאת גם היא בבעלות פייסבוק. ואינסטגרם (גם היא בבעלות פייס, כמובן)? הרחק במקום החמישי.

[caption id="attachment_308249" align="alignnone" width="600"] טבלת האפליקציות הפופולריות ביותר להורדה ב-2019. צילום: סנסור טאוור[/caption]

מבחינת מספר משתמשים היומיומי המצב עדיין מעט שונה - ב-2019 הייתה אפליקציית TikTok ממוקמת ממש מאחורי אינסטגרם במספר המשתמשים היומיים שלה, כך על פי חברת האנליסטיקה של האפליקציות אפ-אנני, כשאינסטה חצתה את רף מיליון המשתמשים כבר ב-2018. אבל כל זה בהחלט יכול להשתנות בהתחשב במאמצים החדשים של היישום המצליח - נתוני סנסור טאוור מראים כי הורדות טיק-טוק הגיעו לשיא של כל הזמנים ברבעון הרביעי של 2019, עם כמעט 220 מיליון התקנות, שייצגו עלייה של 24% לעומת הרבעון השלישי של 2019.

העניין הוא שהצמיחה של אינסטגרם הואטה לאחוזים בודדים, לראשונה מאז שהושקה כרשת חברתית מבוססת צילומים ב-2010. נכון לעכשיו, שתי האפליקציות TikTok ו-ICurrent - שירות חדשות ומידע בהתאמה אישית המספק חווית מידע פשוטה למשתמשים שלו - צמודות זו לזו מבחינת מספר המשתמשים הפעילים החודשיים, ולשתיהן יש בערך מיליארד כאלו, ומסתמן שהיד, לפחות של טיק-טוק, עוד נטויה.

סנאפצ'ט של שפיגל, אגב, משתרכת מאחור. הפלטפורמה חוותה מאז השקתה טלטלות קשות. היא שהביאה לעולם את קונספט הסטוריז ואת הצילומים המפולטרים עם המסננים המגניבים, וסחפה צעירים רבים, אלא שהתכונות שהמציאו קברניטיה "שובטו" על ידי מתחרותיה ללא היסוס ומינפו בעיקר אותן. נכון לסוף 2019, היו לה "רק" 210 מיליון משתמשים פעילים ביום, כך שהיא אינה מהווה כיום תחרות אמיתית לא לאינסטגרם ובטח ובטח שלא לטיק-טוק - הכוכב העולה בגזרת הרשתות החברתיות.

ואם כבר מזכירים שיבוטים, הרי שבאחרונה השיקה אינסטגרם תכונה שהיא ממש העתק של מה שטיק-טוק מציעה לעולם – Reels שמה. מדובר על כלי עריכת סרטוני ווידיאו בני 15 שניות, המבוססים על מוזיקה - ושהמשתמש מככב בהם במעין ריקוד ותנועות - ושמועלים אחר כך לסטורי. כעת נצטרך לחכות ולראות האם גם במקרה הזה, אינסטה בעלת הגב העצמתי של פייסבוק תוכל להמציא את עצמה מחדש באמצעות ה"גניבה" שלה, ולהותיר עוד מתחרה קטנה מאחור. או שבמקרה הזה המנצחת במירוץ לאהבת הקהל תהיה דווקא האפליקציה שממנה "הושאלו" הרעיונות החדשניים.

הפוסט אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'ט: "טיק-טוק יכולה להדיח את אינסטגרם" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סופו של ה-IGTV באינסטגרם: אינסטגרם הסירה את כפתור ה-IGTV חסר השימוש שמוקם בפינה העליונה של האפליקציה שלה.

כפתור ה-IGTV הוסף לאינסטגרם בקול תרועה ביוני 2018 כמעין מענה ליו-טיוב, ואפשר סרטוני וידיאו ארוכים יותר ממה שמאפשרת האפליקציה הבסיסית, אך לא זכה לאימוץ המשתמשים. עם זאת, עדיין ניתן למצוא קישורים לסרטוני IGTV בפרופיל המשתמש, לסרטונים מסוימים ולכפתור חיפוש.

נציין, שאם בעבר ה-IGTV שימש כאלטרנטיבה ליו-טיוב, נראה שהאתגר של אינסטגרם כעת הוא אפליקציית טיק-טוק, שמאיימת על מעמדה, וסביר להניח שבתקופה הקרובה נראה עדכונים נוספים באינסטגרם במסגרת מאמציה להתחרות בטיק-טוק בזירה זו.

דובר של פייסבוק, בעליה של אינסטגרם, הגיב על הסרת כפתור ה-IGTV ואמר, כי "במסגרת מאמצינו להקל על אנשים ליצור ולגלות תוכני IGTV למדנו שמרבית האנשים מוצאים תכנים כאלה באמצעות תצוגות בפיד, ערוץ ה-IGTV בחיפוש, בפרופילים של יוצרים ובאפליקציות אחרות. מעט מאוד אנשים מקליקים על כפתור ה-IGTV בפינה העליונה של מסך הבית באפליקציית אינסטגרם... מאז ומתמיד שאפנו שהאפליקציה תהיה פשוטה ככל האפשר. בהתבסס על הממצאים האלה ועל תגובות הקהילה שלנו, הסרנו את הכפתור".

הפוסט כפתור ה-IGTV באינסטגרם – OUT הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנחנו, הישראלים, אוהבים את ווטסאפ הרבה יותר מאשר את פייסבוק ואינסטגרם, תחום הבתים החכמים הולך וצובר אצלנו תאוצה והסטרימינג פופולרי בכל שכבות הגיל בישראל, ובמיוחד בני הנוער - כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק, שהחברה פרסמה היום (ג').

הדו"ח בוצע בהתבסס על מחקר מעמיק אודות הרגלי הגלישה שלנו - ממאגרי בזק ומניתוח של השוק. כחלק מהמחקר בוצע סקר, בשיתוף מכון TNS-Kantar., שכלל הסקר כלל מדגם ארצי מייצג בקרב 1,400 מרואיינים בגילאי 13 ומעלה מכלל המגזרים, כמו גם, בפעם הראשונה, מדגם של ילדים בגילאי 8-12.

טיקטוק בנסיקה - אבל עדיין פחות מאינסטגרם

על פי הנתונים, מספר גולשי האינטרנט בישראל עומד על 6.6 מיליון. בכל בית במדינה מורידים קבצים בנפח ממוצע של תשעה ג'יגה-בייט ליום, 27% מהבתים בישראל חכמים ו-24% מהגולשים חוו מתקפת סייבר.

ווטסאפ ממשיכה להוביל בקרב האפליקציות, עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, כשפייסבוק ואינסטגרם ניצבות בפער ניכר אחריה - עם 81% ו-52%, בהתאמה. בדומה למגמה הכלל עולמית, אינסטגרם פופולרית יותר בקרב בני נוער - 81%, כאשר רק מחצית מהם גולשים בפייסבוק, ואילו הרשת החברתית של מארק צוקרברג נמצאת בשימוש של 85% מהבוגרים. טיקטוק המדוברת זינקה השנה והפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות שלה בקרב הילדים, עם 60% מהם שכבר פעילים ברשת.

[caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] הולכת וצוברת פופולריות בקרב בני הנוער. טיק טוק. צילום: BigStock[/caption]

פייסבוק ממשיכה לבסס את מעמדה כרשת קהילתית ופחות אישית: כל אחד מאתנו חבר ב-16 קבוצות בממוצע. עובדה נוספת שמקבל אישוש בדו"ח של בזק היא שהרשתות החברתיות גורמות לנו להרגיש חלק מהקהילה, אך במקביל מכניסות אצלנו הרבה מתח ותחושת החמצה.

פחות שיימינג

מגמה מעודדת שעולה מהנתונים היא ירידה בשיימינג: שליש מבני הנוער ציינו שנחשפו אליו השנה לעומת 42% בשנה שעברה. עם זאת, ההורים עדיין שומרים על ערנות: 95% מהם מודאגים שילדיהם ייחשפו לתכנים פוגעניים ברשת וייפגעו מהם, וכמחצית חוששים מתקיפה פיזית נגדם. 75% מההורים מחטטים בווטסאפ של ילדיהם. ואם כבר הורים, תופעת ה-Sharenting (הורים משתפים ברשת) בלטה השנה, כאשר 52% מהם מאמינים שיקבלו יותר לייקים אם יעלו תמונה של ילדיהם ו-33% מתוכם בודקים לפחות פעם בשעה את כמות הלייקים שקיבלו לתמונה כזו. כשליש מבני הנוער בודק לייקים בכל כמה דקות ו-59% מהם חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו.

[caption id="attachment_200659" align="alignnone" width="600"] ירידה בשיימינג - בתקווה שהמגמה תימשך. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

שאלה נוספת שיש תשובה עליה בדו"ח היא מתי הילדים מקבלים סמארטפון ראשון - בגיל 10. עם זאת, ההורים מבינים שצריך להגביל את זמן הצפייה במסכים, כאשר 85% עושים זאת, לשלוש שעות ביום. בשנה שעברה הנתון עמד על 57%.

עוד נתון מעניין מראה שהסרטונים של היוטיוברים המובילים משפיעים על הילדים - המקצוע הנחשק ביותר בקרבם הוא כוכב/ת רשת (23%). זאת, לעומת שחקן/נית כדורגל עם 15% וזמר/ת עם 8% בלבד. 55% מהילדים מעלים לרשת סרטון לפחות פעם בשבוע, ו-60% מודים שהתמונות שהם מפרסמים ורודות יותר מהמציאות. נתון אחר צריך לעורר את תשומת לבם של הפוליטיקאים, בפרט בתקופת הבחירות הנוכחית: מחצית מבני הנוער שינו את דעתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות החברתיות (48% מהם, לעומת 31% בקרב הבוגרים).

יותר סטרימינג - אבל גם עם הסלולר ביד

הדו"ח מעיד גם על העלייה בתפוצה של הסטרימינג בישראל: 30% מאתנו צורכים טלוויזיה בפס רחב, כאשר אצל בני הנוער הנתון מגיע ל-47%. שלושת רבעי מבני הנוער ו-45% מהמבוגרים בגיל 55 ומעלה גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה.

[caption id="attachment_276893" align="alignnone" width="600"] הטלוויזיה המסורתית ודאי מסתכלת בקנאה על הסטרימינג. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

עוד נתונים בתחום הפנאי: 30% מהתל אביבים משתמשים בתחבורה שיתופית, לעומת 16% בלבד בשאר המדינה (כאן יש לציין שהקורקינטים זמינים רק בערים מסוימות) ו-82% מאתנו קונים באינטרנט - נתון שדומה לזה שהתקבל בשנים קודמות. קניית הבגדים ברשת הוכפלה ב-2019 לעומת השנים הקודמות ועומדת על 45%. עלייה בולטת נרשמה גם ברכישת מוצרי המזון אונליין - שליש מאתנו עושים זאת.

באשר לדרכי התשלום שלנו, 34% ציינו שהם זנחו את המזומן לטובת תשלום באמצעות אפליקציות - בין אם להעברת או קבלת כספים ביישומונים כמו ביט, פפר פיי ופייבוקס, לתחבורה ציבורית ואף לתשלומים שקשורים ללימודים של הילדים.

"הילדים מתייחסים למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי"

קרן לייזרוביץ', סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, ציינה כי "החלטנו לשלב השנה לראשונה את קבוצת הגיל הצעירה כי זהינו את הדומיננטיות שלה ברשת. הקבוצה הזו, שנולדה לתוך הרשת, מתייחסת למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי. הנתונים של הדו"ח תומכים בכך ומראים שהדור הצעיר נמצא יותר ברשתות, מגלה אחריות מפני הסכנות ברשת ולוקח בערבון מוגבל את התכנים שהוא נחשף אליהם אונליין".

"השנה, יותר מתמיד, ניתן לראות איך כולנו, הורים וילדים כאחד, הפכנו להיות חלק מתעשיית הלייקים, מוקפים במדיה 24/7 ולעתים אף צורכים תוכן משני ערוצים שונים במקביל. נראה שהשלמנו עם זה שאנחנו מקבלים פרסומות רלוונטיות אחרי שיחה עם חבר באותו הנושא, ומוכנים לשלם את מחיר הפרטיות עבור הנוחות", הוסיפה. "בעיקר אנחנו רואים שצריכת התוכן הולכת וגדלה ובמקביל קבוצת הגיל שנחשפת אליו הולכת ויורדת".

הפוסט דו"ח האינטרנט: אלה הרגלי הגלישה של הישראלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת מגדל ביצעה בהצלחה פרויקט חדשני של שדרוג רשת משתמשי הקמפוס לרשת מוגדרת תוכנה, בהיקף של מיליוני שקלים. הפרויקט הוטמע על ידי מהנדסי בינת והצוות הטכנולוגי של מגדל, בהובלת יגאל אהרונוביץ', מנהל תחום תפעול ותשתיות בחברת הביטוח.

הרשת החדשה משדרגת משמעותית את תפיסת ניהול רשתות התקשורת, ומשלבת אוטומציה ויכולות אבטחת מידע ונראות מוגברות ברשתות קבוצת מגדל.

הפרויקט, שנמשך כשנה, החל לאחר תהליך בחינה רחב שבוצע על ידי הצוות הטכנולוגי של מגדל, שבמסגרתו נבחנו כלל הפתרונות המובילים בשוק. בסיומו נבחר פתרון הגישה מוגדרת התוכנה (Software Defined Access) בשילוב עם ה-NAC של סיסקו, כאשר את ההטמעה ביצעה, כאמור, בינת.

פתרון הגישה מוגדרת התוכנה של סיסקו הנו פתרון חדשני לרשתות הקמפוס, המשנה לחלוטין את תפיסת הניהול. הפתרון נותן מענה לאתגרי התפעול, הניהול, אבטחת המידע והנראות, ומשלב יכולות רחבות להתמודדות עם תקלות שקיימות ברשתות ארגוניות גדולות.

הפרויקט המורכב הוטמע בהצלחה מרובה וכלל שדרוג של מאות מתגים ושדרוג כלל מערך ה-NAC במגדל. הוא תומך בכלל האתגרים העסקיים של החברה ברשת המשתמשים לעשור הקרוב. הרשת החדשה מאפשרת יכולות אוטומציה נרחבות, יכולות אבטחת מידע מוגברות בגישה לרשת ויכולת אכיפה (Micro-Segmentation) על בסיס תגיות חכמות, וכן נראות מלאה וזיהוי אנומליות לכל התנועה והתהליכים ברשת, התממשקות מבוססת API למערכות אבטחת מידע נוספות הקיימות במגדל ועוד.

"הפתרון תומך ומייעל את התהליכים התפעוליים והאבטחתיים"

תמי אוחנה-קול, מנהלת חטיבת הטכנולוגיות במגדל, אמרה כי "האתגרים הקיימים בחברתנו, כארגון פיננסי, הם עצומים. עולם רשתות הקמפוס משתנה ומגדל, כמובילה טכנולוגית, הטמיעה את פתרון הקמפוס המתקדם מבוסס התוכנה, שתומך ומייעל את התהליכים התפעוליים והאבטחתיים בחברה, ומאפשר לחטיבה הטכנולוגית לתמוך ביעדים העסקיים של הארגון. הטכנולוגיה והשותפים בפרויקט נבחרו לאחר תהליך ארוך, והפרויקט הוכתר כהצלחה גדולה במגדל".

[caption id="attachment_308602" align="alignnone" width="600"] חן אזולאי, סמנכ"ל בכיר למכירות ופרויקטים אסטרטגיים בבינת. צילום: יח"צ[/caption]

חן אזולאי, סמנכ"ל בכיר למכירות ופרויקטים אסטרטגיים בבינת, ציין ש-"כחברה מחויבת להובלה טכנולוגית מול לקוחותיה ולתמיכה ביעדיהם העסקיים, בינת בחנה בשנים האחרונות את טכנולוגיות ה-Software Defined על מנת להנגיש אותן בצורה מיטבית ללקוחות, וביצעה השקעה נרחבת ברכישת ידע בכל הרמות. הפרויקט במגדל הוא פרויקט חדשני ופורץ דרך, ובינת גאה להיות שותפה של צוות מגדל במימושו".

הפרויקט קיבל הוקרה כפרויקט מצטיין לשנת 2019 על ידי הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל.

הפוסט מגדל שדרגה את רשת משתמשי הקמפוס למוגדרת תוכנה – במיליוני שקלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות