על גג בניין מטריקס בהרצליה פיתוח הרימו כוסית לרגל השנה החדשה עובדי בנק ישראל, עובדי מטריקס ושותפי החברות באירוע הוקרה עבור כ-200 אנשי מקצוע, אשר לקחו חלק בפרויקט הקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני האשראי של בנק ישראל. האירוע נערך בנוכחותם של חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס,

[caption id="attachment_300235" align="alignnone" width="602"] סיבה למסיבה. מימין: עירון זדה - מנהל הפרויקט מטעם מטריקס, צורי תמם - הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, ליאורה הרץ - סמנכ"לית מכירות במטריקס ודליה רובינסון - סמנכ"לית ומנהלת חטיבת פתרונות פיננסיים וטכנולוגיות במטריקס. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

הקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני האשראי של ישראל הוקם לאחרונה על ידי מטריקס במועד, כאשר קיימת אופציה בהסכם עם הבנק גם לתפעל ולתחזק את המאגר ב-15 השנים הבאות. מדובר באחד מפרויקטי המחשוב הגדולים בישראל, שהיקפו הכספי נאמד ביותר מ-130 מיליון שקלים. הוא בוצע בהתאם לדרישות קפדניות של רגולציה ואבטחת מידע ותוך עמידה מדויקת בלוחות הזמנים – 18 חודשים בדיוק מיום תחילת הפרויקט.

"הוצאנו לפועל פרויקט לאומי יוצא דופן וראשון מסוגו במדינה", אמר כאלו באירוע. "מערכת נתוני האשראי היא בעלת חשיבות אסטרטגית לכלכלה, ביכולתה להגביר את התחרות, להוזיל עלויות, להעצים את הלקוח ולייצר שינויים מהותיים רבים שכל כך חיוניים להתפתחות המשק. זכינו לעבוד עם שותפים מקצועיים וספק איכותי כמו חברת מטריקס, שעמדה ביעדים ובהתחייבויות וסיפקה לפרויקט זה את מיטב אנשיה. הפרויקט נוהל כמו 'מבצע צבאי', תוך עמידה בלוחות זמנים קפדניים ושילוב מוטיבים של הגנת לקוח, הגנת פרטיות והגנת סייבר, שהיו מרכיבים מרכזיים מאוד במהלך הפרויקט. כל זאת קרה בזכות כל אחת ואחד מכם, ועל כך מגיעה לכם כל ההערכה והתודה. נכונו לנו עוד אתגרים גדולים, ואני רוצה לאחל לכולם הרבה בהצלחה ושנה טובה".

גוטמן אמר, כי "פרויקטים מטבעם מייצרים מערכת התקשרות ארוכה בין מי שמזמין את הפרויקט לאלו שמבצעים אותו, הכרוכה באתגרים רבים. הפרויקט הזה הוא דוגמה פנטסטית למערכת יחסים מופלאה בין לקוח וספק. האירוע היום מאפשר לנו לראות כמה גדול היה הצוות שעסק בפרויקט הזה, ואני רוצה להגיד תודה רבה לכל אלו שעסקו במלאכה. כולנו יכולים לתכנן מערכות שונות, טובות ככל שיהיו, אבל מה שגורם לזה לקרות הוא האנשים, והאנשים שהיו בפרויקט הזה הם אנשים מופלאים. שאפו לכולם. מדובר בפרויקט שניתן להגדיר אותו כהצלחה גדולה. אין הרבה דוגמאות לפרויקט בסדר גודל כזה, בהיקף כזה ובוודאי חובק חברה כפי שהיה הפרויקט הזה. שתהיה לנו שנה טובה מלאה בפרויקטים מוצלחים בדיוק כמו זה".

[caption id="attachment_300236" align="alignnone" width="603"] מימין: ירון נתיב, רן יצחקי, אריאלה טל, סיוון מוס וניר אברהמי. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

[caption id="attachment_300237" align="alignnone" width="604"] מימין: טימור אחמרוב, לב גנטמן וערן מעוז – מטריקס. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

הפוסט הרמת כוסית לאנשי המקצוע שהרימו את המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הבחירות לנשיאות ארצות הברית יתקיימו בשנה הבאה והמפלגות טרם בחרו את המועמד שלהן לתפקיד הנחשק והחשוב. במפלגה הדמוקרטית מובילים את המירוץ הפנימי לקביעת המתמודד המוביל לבחירות 2020 הסנטורית אליזבת וורן, ג'ו ביידן והסנטור ברני סנדרס. מאחר שזו הישורת האחרונה כמעט במאבק הפנים-מפלגתי, המתמודדים שולפים כעת את התותחים הכבדים ומציגים את תכניותיהם לעתיד לבוא.

[caption id="attachment_273920" align="alignnone" width="600"] הסנטור ברני סנדרס. צילום: מרכז מילר, מתוך ויקיפדיה[/caption]

וורן כבר העלתה את הרעיון ל"מס עושר", אבל השבוע (ד') למדנו על תכניתו של סנדרס שעוסקת במיסוי הנוגע בפסגת איילי ההון של אמריקה - מיסוי ששמו פשוט "מס העושר הקיצוני" (Extreme Wealth Tax). השם מבטא הלכה למעשה את התכנית כולה, ואת מי שכלפיו היא מכוונת, רק אל 0.1% ממשקי הבית במדינה.

סנדרס - לא עומד להיות חביב במיוחד על קברניטי הטכנולוגיה

להבדיל מתכניתה של וורן, שמעוניינת להטיל מס של 2% על מי שהונו הוא מעל 50 מיליון דולר ו-3% על הון של מעל מיליארד דולר (בסך הכל 75,000 משפחות), "מס העושר הקיצוני" של סנדרס יחול על מי שהשווי הנקי שלו מתחיל "נמוך" יותר, ב-32 מיליון דולר, ושידרש לשלם "רק" אחוז מכספו כמס (מיסוי שיחול על כ-180,000 בתי אב במדינה). אלא שאז יטפס המיסוי כלפי מעלה, כאשר העשירים ביותר, מי ששווי הונם עומד על 10 מיליארד דולרים או יותר, יחויבו בתשלום 8% מס מתוך כלל כספם למדינה. במסגרת הקמפיין סנדרס טוען שהמיסוי המסוים יצבור 4.35 טריליון דולר לקופת המדינה.

הרעיון, רובין הודי במהותו, הוא לקחת מהעשירים ביותר לטובת העם. זו גישה סוציאליסטית במיוחד, גם בקרב המחנה הדמוקרטי, וסביר שהיא לא תהווה גישה מנצחת. עם זאת מעניין לגלות מה משמעותה בכל הנוגע באלפיון העליון של עשירי ארה"ב, שהם גם לרוב עשירי תבל המובילים, כשבראשם עומד בגאון לא אחר מאשר ג'ף בזוס, הבוס של אמזון, שהונו מוערך כיום, על פי פורבס - אחרי ש"חילק סכום נכבד ממנו לגרושתו מקנזי בזוס השנה - ב-110.3 מיליארדי דולרים.

לפי התכנית של סנדרס, שפוגעת בתיאוריה בבכירים רבים מעמק הסיליקון, יתבקשו המולטי-מיליארדרים של ארה"ב לשלם את המיסוי הבא: ג'ף בזוס - 9 מיליארד דולר; ביל גייטס - 8.6 מיליארד דולר; וורן באפט - 6.6 מיליארד דולר; מארק צוקרברג - 5.8 מיליארד דולר; לארי פייג' - 4.8 מיליארד דולר; צ'ארלס קוך - 4.8 מיליארד דולר; לארי אליסון - 4.7 מיליארד דולר; וסרגיי ברין - 4.6 מיליארד דולר.

משמע, סנדרס לא עומד להיות חביב במיוחד על קברניטי הטכנולוגיה בארה"ב.

באוגוסט אשתקד סנדרס כבר "עשה סיבוב" על בזוס ועל אמזון שלו, כשהציף את השאלה האם תנאי העבודה במחסנים הענקיים של הקמעונאית אונליין גרועים והשכר שהיא משלמת לעובדים שלה נמוך מדי. הנושא הועלה על סדר היום על ידי סנדרס - מי שהתמודד מול הילרי קלינטון על ייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית - בכובעו כסנטור מטעם מדינת ורמונט. הוא השתלח בחברה העצומה, ואמר שהיא לא צריכה לקיים מצב שבו אלפי עובדיה נעזרים בתכניות במימון ממשלתי לסיוע, למשל בצריכת מזון. אמזון מצידה טענה שדבריו "אינם מדויקים ומטעים".

ראוי לציין עם זאת כי התכנית הזו עתידה להתקל בבעיה - החוקה האמריקנית אוסרת מיסוי ישיר, למעט במקרה של מס הכנסה פדרלי. אבל עוד חזון למועד.

הפוסט כמה מסים ישלם ג'ף בזוס אם ברני סנדרס ייבחר לנשיאות ארה"ב? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידט

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה ראינו השפעה ניכרת של רגולציות בינלאומיות על תחום מערכות המידע, ולכן עלה אתגר חדש - היכולת לאזן בין הרצון להחזיר לפרט את הזכות לפרטיות לרצון לאסוף מידע באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ולמנף אותו למטרות עסקיות. רגולציות ה-GDPR וה-PoPi אמנם מסדירות את הנושא, אבל הן לא מתחשבות במשמעות התפעולית של ביצוען. אך להערכתי, הזכות לפרטיות תגבר בסופו של דבר על הצרכים המסחריים של החברות. בישראל, היצוא הטכנולוגי משמעותי בעוד השוק המקומי קטן. לכן, ארגונים ישראליים יאמצו את רגולציות ההגנה על הפרטיות, גם אם במחיר עסקי מסוים, על מנת להמשיך להיות מחוברים לשווקים חיצוניים".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"ב-תש"פ צפויות להתקיים שתי מגמות בו זמנית: מצד אחד, יותר חברות קטנות ייחשפו ליתרונות של שימוש בעננים ציבוריים - דבר שיקל עליהן בתחילת דרכן, ומהצד השני נראה התפכחות של חברות גדולות, שיבינו שהחזר ההשקעה בשימוש בתשתיות ענן ציבורי אינו מספק - הן בהיבט כלכלי והן בהיבט אבטחת המידע.

לכן, צפוי שתחום תשתיות המחשוב יחזור לגדול. נראה יותר שימוש בדטה סנטרים מודרניים - דבר שיאיץ את תחום בניית נדל"ן ה-IT. כבר כיום אנחנו רואים חברות שזיהו את הפוטנציאל והחלו להציע שירותים בתחום זה. לעומת זאת, יש לצפות שארגונים גדולים ובינוניים יעשו שימוש היברידי בעננים מקומיים ובינלאומיים".

[caption id="attachment_288318" align="alignnone" width="600"] אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידאט. צילום: יח"צ[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"אם בתחילת העשור ראינו צורך גדול של סטארט-אפים לעשות אקזיט ולממש את הפוטנציאל הכספי שלהם, כיום יש מגמה לשמר ידע ולבנות חברות ישראליות שיהפכו לשחקניות משמעותיות בשוק העולמי. חל מעבר מהכמיהה לעושר אישי לרצון להפוך למעצמת היי-טק אסטרטגית. אנחנו עדיין רואים חברות שנמכרות, אבל רואים גם יותר מהן שמניחות תשתית לתעשייה ישראלית יציבה ורבת שנים".

מיהם בעיניך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי הם המנמ"רים המשמעותיים, שמתחילים להגיע למעמד של מנכ"לי חברות. ככל שתחום מערכות המידע הופך אסטרטגי יותר לליבת העסק, כך המנמ"רים הופכים חשובים יותר לעתיד החברה. אנחנו רואים יותר מנמ"רים שעושים את הקפיצה לתפקידים של משנה למנכ"ל או מנכ"ל של חברה, בייחוד בתחום הפיננסי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו להמשיך להמציא מחדש את הגלגל, לגדול ולהתפתח, ולחברות ישראליות להוסיף לצבור תאוצה ותהילה בעולם. לישראל אין משאבים חומריים כמו נפט, אבל יש לה את המשאב החשוב ביותר בעידן הנוכחי - ידע, וממנו תבוא הבשורה".

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"המגמה הבולטת ביותר בשנה האחרונה הייתה ההתרחבות וההתבססות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית ביישומים עסקיים ובאלה שבשימוש של לקוחות. מחשבים עושים עבורנו דברים שעד כה רק אנשים עשו, כמו הפעלת אינטואיציה אנושית על מנת לגלות מידע".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"בשנה הקרובה נראה שלצד התבססות טכנולוגיית הבינה המלאכותית ביישומים שנועדו לקדם את המטרות העסקיות והמעורבות האישית של המשתמשים בה, גם פושעי הסייבר יאמצו אותה וישתמשו בה לפיתוח דרכים חדשות לביצוע פשעים. כבר למדנו שכשטכנולוגיה חדשה מוכיחה עד כמה היא יעילה, גם גורמי פשע מאמצים אותה".

[caption id="attachment_294272" align="alignnone" width="600"] מארק גזית, מנכ''ל ThetaRay. צילום: תומר פולטין[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בעשור האחרון, תעשיית ההיי-טק הישראלית עברה מהפך של ממש. היא הדביקה את הפער המנטלי והגאוגרפי משאר העולם ומציעה יכולות ניהוליות שאינן נופלות מאלו של האירופים או האמריקנים. ב-10 השנים האחרונות גדל מספרן של החברות 'חדות הקרן' (Unicorns) הישראליות, שמובילות עולמית תחומים רבים. ישראל לקחה את ההובלה גם בתעשיות רבות המשיקות להיי-טק, כמו ביו-טק, אגרוטק ופודטק. כמו כן, תעשיית הון-הסיכון המקומית התפתחה משמעותית וההשקעות הזרות, כולל של שחקנים חדשים יחסית כמו הסינים, תופסות מקום גדל והולך בפעילות של הסטארט-אפים הישראליים".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ד"ר אראל מרגלית, שעומד בראש קרן ההשקעות הגדולה בישראל, JVP - שהיא גם המשקיעה הראשונה והמשמעותית ב-ThetaRay. מרגלית הוא איש חזון, שלפני 25 שנים פתח את JVP, ומאז היא הפכה לאחת הקרנות הגדולות והמשמעותיות ביותר בישראל. בשנתיים האחרונות היא מינפה את הידע, המומחיות ויכולות הזיהוי האגדתיות שלה למקומות נוספים ופתחה האב בניו-יורק, ואף התפרשה לתחומי פעילות חדשים, כמו פודטק ואגרוטק. מרגלית השכיל לבנות צוות מנצח, שממנף כל השקעה של הקרן ועובד בצמוד לחברות שבהן היא השקיעה. יכולתו לרתום משקיעים אסטרטגיים מעולמות המסחר, ההיי-טק, מהאקדמיה, מהמגזר הציבורי והממשלתי גורמת לכך שכל חברה שבה JVP משקיעה מקבלת את התנאים המיטביים להצליח".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו המשך צמיחה והשקעות מתאימות. אני מצפה מהמדינה ומהתעשייה להשקיע יותר בחינוך ובהכשרה של צעירים, כמו גם באוכלוסיות מהפריפריה ומיעוטים שונים דוגמת החרדים והערבים. כל זאת, כדי שההיי-טק ימשיך להוביל את המשק ושישראל תשמור על הובלה עולמית בחדשנות ובמו"פ. כמו כן, אני מצפה לגידול משמעותי במספר החברות הגדולות שיונפקו ויהפכו לחדי קרן חדשים".

ארן אראל, מנהל פעילות F5 בישראל, יוון וקפריסין

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"אחד הדברים הבולטים ביותר בשנה האחרונה הוא שהיישומים הפכו לנכס החשוב ביותר של הארגון. כתוצאה מכך, ארגונים רבים החלו להסתכל על האפליקציות שלהם כחלק מפורטפוליו שלם. ארגונים אלה לרוב מצליחים לספק רמת הגנה גבוהה יותר - לא רק ליישומים הקריטיים, אלא לכלל הפורטפוליו, מה שמביא אותם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהגיע להצלחות עסקיות משמעותיות, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"ב-תש"פ נראה התחזקות של מגמת השינוי בהון האנושי בארגונים, שהחלה בשנה האחרונה ותמשיך בשנים הקרובות. ארגונים יעסיקו יותר אנשים עם כישורים חברתיים שמחברים פונקציות שונות בארגון ויודעים איך להניע תהליכים לרוחבו. אנחנו רואים עלייה בשימוש בכלי אנליטיקה מתקדמים, חלקם מבוססי בינה מלאכותית, והתוצרים של כלים אלה דורשים ראייה מערכתית ויכולות הובלת תהליכים רוחביות. הצורך בפונקציות כאלה, המחברות בין עולמות שונים וקבוצות שונות בארגון, צומח בקצב מסחרר, ונראה את המגמה הזו מתחזקת גם בשנה הקרובה".

[caption id="attachment_298588" align="alignnone" width="600"] ארן אראל, מנהל פעילות F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: יח"צ[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"הייתי מכתיר אותו כעשור קצב השינוי. הענף הטכנולוגי אופיין תמיד בשינויים, ובחדשנות שמובילה לשינויים. ארגונים שידעו לייצר חדשנות ושינוי התקדמו, וארגונים שידעו לנהל שינויים, להטמיע אותם ולנצל את הקדמה שהביאו - פרחו. לכן, מה שאפיין את העשור האחרון יותר מכל דבר אחר הנו השינוי בקצב השינוי. אם בעבר, טכנולוגיות חדשות, משנות שוק, יצאו בכל 5-6 שנים, בעשור האחרון ראינו את התקופה מתקצרת עד כדי שנה וחצי בעולמות מסוימים".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל שנדע להכיל ולשלב אוכלוסיות נוספות, כגון חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה הגאוגרפית. אמנם, יש ניצנים של עשייה בתחום, אך נדרשת השקעה מסיבית, גם של ארגונים גדולים וגם של הממשלה, על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום באוכלוסיות אלה. בנוסף, אני מאחל לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך להשקיע במו"פ, בהון אנושי ובתקציבים מתאימים, כדי להוסיף ולהצמיח את החדשנות הנפלאה שלנו, שאנחנו ידועים בה בכל העולם".

ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"המגמה הבולטת ביותר בשנה האחרונה היא שיותר ויותר חברות הגיעו למצב של צמיחה מסיבית. ניתן לראות זאת בסבבי גיוס בסכומים גבוהים, של כ-100 מיליון דולר ומעלה. מדובר בחלק מתהליך רחב יותר שמתרחש בשנים האחרונות בישראל, שבמסגרתו ההסתכלות על ישראל משתנה - הן מצד העולם והן מצדנו כאן, בארץ - ואנחנו עוברים מהיותנו סטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן. תהליך זה טומן בחובו אתגרים רבים, כשאחד המרכזיים שבהם הוא הצורך בגיוסים בהיקפים גדולים בחו״ל. חברות שהגיעו לצמיחה מסיבית מתמודדות עם תופעת בריחת המשרות לחו״ל, ונדמה שהמשק פחות ערוך לכך".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
״אני לא בטוח שזה הולך לקרות בשנה הקרובה בהכרח, אבל הערכות השווי של סטארט-אפים מושפעות יותר ויותר ממה שקורה בשווקים הציבוריים, שכשלעצמם מושפעים מתהליכים גיאו-פוליטיים עולמיים. למשל, חוסר הוודאות בין סין לארצות הברית גורם לחוסר ודאות כללי בשווקים, אך יחד עם זאת, למשקיעים אין כרגע אופציות אחרות חוץ מללכת על כיוון האקוויטי. תהליכים שקורים בשווקים הציבוריים מחלחלים גם לשווקים הפרטיים, ועם הזמן יש חשש אמיתי שככל שהבועה תגדל יותר, היא תתפוצץ באופן חזק יותר".

[caption id="attachment_300220" align="alignnone" width="600"] ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס. צילום: רועי ברקוביץ'[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"קשה לעשות את זה בכמה משפטים, אבל אם אני צריך להתמקד בתופעה אחת, הייתי אומר שהעשור הזה התאפיין בהבנת תהליכים ובירידה לפרטים, ברמה עמוקה יותר מבעבר. ניתן לראות ב-10 השנים האחרונות את השינוי בהתייחסות, הן של העיתונות הכלכלית והן מצד האקו-סיסטם, לפעילות חברות ההיי-טק והסטארט-אפים. אם פעם היינו מתלהבים מכל אקזיט, גם אם הוא היה בסכומים קטנים, כיום אנחנו מחפשים הצלחות גדולות ומעניינות יותר, בעלות השפעה מכרעת על המשק. כאשר מוקמים מרכזי פיתוח גדולים במקומות שונים בארץ או כאשר הסכומים בהן חברות נמכרות הם גבוהים מאוד, ההשפעה על השוק ועל המשק היא משמעותית. התהליך הזה משקף התבגרות שלנו: אנחנו כבר לא רק טופחים לעצמנו על השכם בגאווה, אלא רוצים להבין באופן עמוק יותר את הדברים, ואני בהחלט רואה בכך מגמה חיובית".

מיהי בעיניך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני רוצה לפרגן למאנדיי, שהשנה נכנסה למועדון חדי הקרן. הפלטפורמה שלה מחברת בין עובדים ותהליכי עבודה, כשהרעיון הוא יצירת שקיפות ומתן האפשרות לכל חלק בארגון לדעת ולעקוב אחרי סטטוס של פרויקטים ומשימות שונות. ביולי האחרון החברה השלימה גיוס בגובה 150 מיליון דולר לפי הערכות של 1.9 מיליארד, ואני בהחלט חושב שהחבר'ה שם עושים עבודה מצוינת".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
״אני מאחל לכולנו להמשיך ולחזק את מגמת הסקייל-אפ שעליה דיברתי קודם, תוך שמירה על צירוף של אנשים חזקים לתעשיית ההיי-טק - מגזרות שונות ומתחומים שונים. אני מאמין שכך נוכל להשפיע בצורה משמעותית יותר על המשק הישראלי ולאורך טווח. בנוסף, בתור מי שהגיע להיי-טק מהאקדמיה, הייתי רוצה שאנשי ההיי-טק ימשיכו לחשוב כיצד כולנו יכולים לתרום לשגשוג הענף תוך כדי השקעה בחינוך כבר מהשלבים הראשונים".

הפוסט רגע לפני תש"פ: עוד בכירים בהיי-טק מסכמים את תשע"ט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אורקל וגוגל הן מן הסתם מתחרות עסקיות, אבל בעברן נושאות שתי הענקיות גם שלל תקריות שהביאו אותן אפילו לקרבות מרים בבית המשפט. אפשר שעל הבסיס הזה, ומתוך ידיעת המצב הטעון בין השתיים, פנו באחרונה חוקרים לאורקל וביקשו ממנה מידע אודות אלפבית וחברת הבת שלה, גוגל, לצורך חקירת ההגבלים העסקיים בעניינה, כך על פי דיווח בלעדי של רויטרס מאמש (ד').

כזכור, ביולי - אחרי ביקורת חריפה מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בגין סתימת פיות, ומנגד קריאות של דמויות משמאל, כמו הסנאטורית אליזבת וורן, "לשבור את ענקיות ההיי-טק" - פתח משרד המשפטים האמריקני רשמית בבדיקת עומק בכדי לקבוע האם חברות כמו פייסבוק, אמזון, גוגל ואחרות פועלות בריכוזיות יתר וכמונופולים. חקירה זו הצטרפה לחקירת ההגבלים העסקיים הספציפית לגוגל, עליה בישר ביוני המשרד.

בנוסף, מחוקקים מהקונגרס האמריקני שלחו החודש מכתבים לארבע מחברות הטכנולוגיה הגדולות גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל, בדרישה שימסרו לידם מסמכים פנימיים, מיילים ומידע רגיש, וזאת כחלק מחקירה מתמשכת בנושא ההגבלים העסקיים כנגד ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות שעליה מנצחת ועדת המשנה למשפט הדו-מפלגתית של הבית.

אבל זה לא הכל. החודש נודע כי חקירה נוספת נגד גוגל הושקה גם על ידי תובעים כלליים של יותר ממחצית מהמדינות המרכיבות את ארצות הברית. על ההחלטה לפתוח בחקירה הוכרז ב-9 בספטמבר, והתובע הכללי של טקסס, קן פקסטון, הודיע כי מדינתו היא שתוביל את החקירה הגורפת, שתכלול 48 ממדינות ארצות הברית, את מחוז קולומביה ואת פורטו ריקו.

דרושות: נפגעות מהעבר שישמחו "להלשין"

לפי טענת רויטרס, אורקל, הבקיאה בעסקי הפרסום של גוגל, קיבלה באחרונה בקשות מידע ממשרד התובע הכללי של טקסס וכן מוועדת שופטי בית הנבחרים. על הדברים דיווח קן גלוק, המנהל הראשי של אורקל בוושינגטון, שטען גם כי אורקל נפגשה גם עם משרד המשפטים לצורך הבירורים הללו מולה.

בנוסף על פי רויטרס, ועדת המשפט של הקונגרס "מקוששת" אף היא מידע מעשרות חברות, שסביר להניח שנפגעו מענקיות היי-טק, כך על פי גורם המקורב לנושא. הוועדה תחליט אם להוציא זימונים בהתבסס על היענות החברות מרצונן לתחקור. לפי המקור, חברות מסוימות סבורות כי סיכוייהן לספוג נקמה מטעם ענקיות ההיי-טק, אם הרשויות והגורמים הרשמיים ייאלצו אותם לשתף מידע במהלך החקירה, מצטמצמים. משמע, הן יאתרו ללחץ לשתף פעולה עם החקירה ולא ינדבו בעצמן את האינפורמציה, על תקן "הלשנה".

גוגל סירבה להגיב בנושא.

הפוסט חקירת ההגבלים העסקיים: אורקל טוענת שהתבקשה לדווח על גוגל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לעיתים קרובות צריכים בכלל לשאול קודם כל מה זה חריגים. בדרך כלל מתייחסים אליהם כאל משהו שולי קיצוני, אבל לפעמים זוהי תופעה די גדולה, ועד שנזכרים, מתעוררים ומתחילים לטפל בה - היא הופכת לרצינית. אין זה גם בהכרח שגיאה של המערכת וזה לא גם חייב להיות בהכרח משהו פסול או לא תקין. למעשה, אין זו תופעה נדירה כל כך כמו שנוטים לחשוב. זו פשוט תופעה אחרת, תופעה שיש לה איזשהו שהוא שורש אחר ואנחנו רוצים וצריכים ללמוד איך לטפל בה. למעשה, בלא מעט מקרים, רעיונות איך לטפל בחריגים רעים נובעים מלימוד של טיפול בחריגים טובים", כך אמרה השבוע אדית אורי, מפתחת פתרון GT data mining ושל מדע הנתונים החדש, במפגש פורום Data Science מבית אנשים ומחשבים בנושא "זיהוי חריגים - מפתח לקבלת החלטות מהירות", שנערך ביס פלאנט בראשון לציון.

אורי, מהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון ובעלת תואר MSc מהפוליטכניק של ניו יורק, תיארה את הדרך שבה משתמשים כיום לזיהוי חריגים. "נכון להיום משתמשים בכוח המחשוב כדי להריץ את כל השילובים ואת כל האפשרויות כדי לבדוק האם אחד מהם מצליח להסביר תופעה חריגה, ואז עושים עוד הרצה ועוד אחת, ובסופו של דבר בוחנים מקרוב את ההרצה שמובילה לחיזוי הטוב והמהיר ביותר של החריגה", היא סיפרה.

אבל לדעתה לא מדובר בשיטה טובה דיה, ובטח לא לכל המקרים. "היא לפעמים מאכזבת, כי מה שרואים בסופו של דבר זו שרשרת ארוכה של משתנים, שבעצם לא אומרת כלום. אומרים שזה בגלל הביג דטה, אבל כבר הוכח שזה קורה גם כשהמידע לא ממש גדול. זה אומר שייתכן שהסיבה היא מחוץ למשתנים, ואז לא מצליחים להתאים הסבר, והמצב אפילו נהיה רע יותר", טענה אורי.

היא סיפרה שזה מה שהוביל אותה לפיתוח מדע הנתונים החדש. "אירועים אי אפשר שימשיכו, אבל חוקים כן. איך אנחנו מוודאים שמדובר באפשרות לבצע קריאה אמיתית למחר ולא מדובר במשהו מקרי? הכלי שאני מציעה הוא GT Data Mininig, והרעיון שלו הוא, שאם אני מזהה דפוסי התנהגות הסיכוי שהם יהוו חוק עתידי יהיה גדול יותר. כדי לעשות זאת אני משתמשת בקבוצות, כי קבוצות מאפשרות לסנן רעשים וגם עוזרות להפריד בין תופעות שונות, כי ההנחה היא שהקבוצה צריכה להיות הומוגנית", היא סיכמה.

זיהוי אנומליות של חתימות ביומטריות

אבי וינברג, מומחה בתחום הסייבר ולימוד מכונה, דיבר על זיהוי אנומליות של חתימות ביומטריות בעידן הפייק ניוז שהוא לטענתו מסוכן אף יותר ממה שחושבים, תוך שהוא מביא כדוגמאות סרטונים שהוכנו ומציגים נאומים דמיוניים של מנהיגים, כמו נאום מומצא של הנשיא האמריקאי לשעבר ברק אובמה, וכן תמונות מסונתזות של אנשים שנועדו להטעות את משטרות הגבולות ועוד.

"כדי לזהות דברים כאלה, אנחנו בעצם רוצים למצוא את הנורמלי מתוך מה שלא נורמלי, וזה אומר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגדיר מה זה נורמלי. החריגות לא חייבת להיות תופעה שולית, אלא תופעה ייחודית ומקורית, ואפשר למנף אותה לטובת הארגון. יש גם דברים שנמצאים על גבול החריג/לא חריג אבל זה אומר שההגדרות שלנו לא תמיד מדויקות", הוא אמר.

לדבריו יש כמה שיטות שונות שנלמדו לאורך הזמן בשביל לאתר שונות. " יש גישה כמותית, של בדיקת תוצאות רבות שיש לנו מול ואז מאתרים את אלו ששונות מאוד. גישה אחרת היא ניסויית והיא אומרת, שצריך לשחק עם הנתונים שלנו כדי לגלות מה קורה, ולא תמיד בצורה ויזואלית, אלא בצד המתמטי. ויש גם את השיטה הסטטיסטית, שמכמתת את הנתונים שלנו על ציר מסוים, על ממד מסוים", הוא פירט.

לפי ווינברג, זה הוביל בסופו של דבר לכניסה של הבינה המלאכותית ולימוד המכונה, ולשילוב כל המידע הזה בעולם אבטחת המידע והסייבר. "תקיפות הן למעשה סוג של אנומליות במערכת, והמטרה שלי היא ליצור מודל אחד מעל הנתונים ומכל הגירסאות של ההרצות כדי לבנות מודל זיהוי. השאלה היא האם לימוד מעמיק מספיק חכם כדי להתמודד עם תקיפות של לימוד מעמיק? לדעתי כן, ואנחנו בדרך לשם, וזה גם בא לידי ביטוי באלגוריתם שפיתחתי בשם MOFA, המאפשר לבדוק מהי רמת מהימנות של תמונות, ויתרה מכך, אם מזהים שמדובר בתמונות מסונתזות, ללמוד מה המקור שלהן", הוא סיפר.

צבי קצבורג

הפוסט "רעיונות איך לטפל בחריגים רעים נובעים מלימוד של טיפול בחריגים טובים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

WeWork הודיעה השבוע (ג') כי המייסד השותף שלה, אדם נוימן, יתפטר מתפקיד המנכ"ל, ישאר רק בכס היו"ר ויוותר על שליטה משמעותית בחברה, לאחר שתכניותיה להיכנס לבורסה נקלעו לקשיים. We Company, החברה האם, מינתה למנכ"לות משותפת את מנהל הכספים שלה, ארטי מינסון, שיכהן יחד עם סבסטיאן גוניהם, סגן היו"ר לשעבר, בתפקיד.

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי סביר להניח ש-WeWork כבר לא תוכל לצאת בהנפקה ראשונית לציבור השנה, כפי שתכננה, ושה-IPO ידחה ל-2020, כך לפי גורמים שמכירים את העניין.

הגשת המסמכים טרום הנפקה לרשות לניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, ופרסום התשקיף לקראתה בתחילת החודש, חשפו מידע שהוכיח כי החברה בצרות - היא רשמה הפסדים של כ-1.9 מיליארדי דולרים בשנה החולפת. בהתחשב בגילויים הערכת שווי החברה בטרם הנפקה החלה להצטמצם ולבסוף הגיעה מ-45 מיליארדי דולרים ל-15 מיליארד בלבד, או פחות.

העדכונים יצרו מומנטום שלילי סביב החברה, שפגע קשות בסטארט-אפ שמטהו שוכן בניו יורק, ושנוסד בשנת 2010 בתוך שהוא מציג את עצמו ככזה שמחולל מהפכה בתחום הנדל"ן העסקי, על ידי הצעת שטחי משרד משותפים להשכרה קצרת טווח וגמישה, ושפועל כיום בכ-111 ערים ב-29 מדינות.

[caption id="attachment_299925" align="alignnone" width="600"] אדם נוימן, יו"ר WeWork. צילום: מתוך ויקיפדיה[/caption]

הראשון שנאלץ לספוג את האש בהאשמות לניהול כושל היה, כאמור, נוימן היזם הישראלי, שנחשב למצליחן מעורר השתאות קודם לכן. נוימן נכנע לבסוף ללחץ הישיר מטעם לא אחר מאשר מסאיושי סאן, מייסד תאגיד סופטבנק היפני – המשקיע העיקרי בחברה - לסילוקו, והודיע על פרישה מהמנכ"לות. אלא שלא די בכך, לפי השערות שמתפרסמות כעת בתקשורת, בהמשך הדרך צפויים פיטורים נרחבים יותר בחברה.

לפי הביזנס אינסיידר, בהודעת דוא"ל לצוות העובדים ששלחו ביום ג' כתבו המנכ"לים המשותפים כי הם "יסקרו מקרוב את כל ההיבטים" של החברה, והכינו את הצוות לצפות "להחלטות קשות בהמשך".

על פי The Information החברה כבר מציעה למכירה חלק מנכסיה - שלוש חברות שרכשה בשנים האחרונות, המטפלות בשירותי ניקיון משרדים, במפגשים קבוצתיים ובשירותי שיווק, כך על פי שני אנשים הבקיאים בעניין. גם דיווח זה מתנבא כי מדובר בעוד סימן לכך שההנהלה החדשה של ספקית המשרדים המשותפים עוברת באגרסיביות לקיצוץ בעלויות ולניסיון לגייס מזומנים לסגירת הדפיציט שלה.

האם יוזרמו כספים לאישוש החברה? 

דיווח של רויטרס מאמש (ד') טוען כי לסופטבנק יש כוונה להעניק ל-WeWork זריקה פיננסית, בגובה של כמיליארד דולר או יותר - לצורך אישושה. סכום זה הוא נוסף ל-1.5 מיליארד דולרים שהתאגיד כבר התחייב להשקיע בחברה בשנה הבאה.

ההשקעה הנוספת מגיעה מכיוון ש-SoftBank מעוניינת ככל הנראה לשנות את תנאי ההסכם שלה עם WeWork, שעל פיו יופחת המחיר למניה שבה היא רוכשת את מניות WeWork, כך לפי המקורות.

אם אכן תשקיע את הסכומים הללו, סופטבנק עשויה לקבל אחזקה גדולה יותר בחברה. המקורות ציינו עם זאת כי המשא ומתן המחודש על יחסי התאגיד עם החברה הוא רק אחת מכמה אפשרויות העומדות בפני סופטבנק וכי השיחות עדיין בשלבים מוקדמים.

יצוין כי WeWork שוקדת בימים אלה על רכישת חובותיה, בסך כולל של 3-4 מיליארד דולר מסינדיקט של בנקים, כאשר העסקה מותנית בכך שתגייס תחילה הון נוסף, כך עולה מהדיווחים.

הפוסט WeWork אחרי עזיבת נוימן: מסתמנת השקעת מיליארד דולר נוספים מסופטבנק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מחוז ג'יאנגסו, מנוע הצמיחה של סין ושחקן מרכזי בתעשיית ההיי-טק שלה, פתח מרכז חדשנות בתל אביב. המרכז, הממוקם במגדלי אלון, מיועד לארח סטארט-אפים ישראליים, כמו גם חברות סיניות המעוניינות בפתרונות חדשניים, שיתאימו לדרישותיהן הספציפיות. מרכז ישראל-ג'יאנגסו הוקם על ידי אזור ההיי-טק ווג'ין (שמפעיל תוכנית ייחודית עם רשות החדשנות הישראלית בשם "פארק החדשנות סין-ישראל" בעיר צ'אנגז'ו), ומופעל במשותף עם צוותים ישראליים מקצועיים, במטרה לחשוף ולייצר פרויקטים של שיתופי פעולה, גיוסי הון ומובילי חדשנות גם בסין וגם בישראל.

לעיר צ'אנגז'ו, הממוקמת במחוז ג'יאנגסו, יש מוניטין של שחקן בולט בהיי-טק הישראלי: בעשור האחרון צ'אנגז'ו מעורבת באקוסיסטם הישראלי, ומארחת כיום יותר מ-80 חברות ישראליות, הפועלות באזור ההיי-טק ווג'ין.

בשאיפה לקדם שותפויות עסקיות ארוכות טווח בין חברות ישראליות וסיניות וליצור מנגנוני תמיכה עבור חברות ישראליות המבקשות להשתלב בהצלחה בשוק הסיני, משרד הכלכלה הישראלי, משרד המדע והטכנולוגיה של הרפובליקה העממית של סין, והממשל המקומי בג'יאנגסו חתמו על הסכם במאי 2014, שנועד לקדם את פעילותן של חברות ישראליות בפארק החדשנות סין-ישראל צ'אנגז'ו. אזור ההיי-טק ווג'ין ייסד שתי קרנות, המיועדות להשקעה בהייטק הישראלי, אשר כבר השקיעו 300 מיליון דולרים בחברות סטארט-אפ ישראליות.

מנכ"ל המרכז הוא אילן מימון, מהיזמים הישראלים הוותיקים בסין, שותף מייסד של החממה התעשייתית הישראלית בעיר צ'אנגז'ו ומייסד פרויקטים ישראליים רבים אחרים בסין.

"במערכת היחסים הבוגרת עם ישראל," אמר מימון, "מחוז ג'יאנגסו מבין, שהצעד הבא והטבעי ביותר צריך להיות נוכחות קבועה בישראל, נוסף על כל הפרויקטים הישראליים שכבר פועלים במחוז. יוזמה זו, שמציג עכשיו מחוז ג'יאנגסו, היא צעד חדשני לעידוד שיתופי פעולה עתידיים נוספים בין חברות סיניות לבין חברות סטארט-אפ ישראליות".

לי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין, אמרה באירוע, כי  " כמרכז עסקים וחדשנות גדול ג'יאנגסו מציע הזדמנויות מהטובות ביותר לחברות סטארט-אפ ישראליות. ג'יאנגסו וצ'אנגז'ו הראו עד כה את מחויבותם העזה למערכת היחסים עם האקוסיסטם הישראלי, עם פארק החדשנות שלהם, המארח חברות ישראליות ומספק להן מגוון שירותים, עם החממה התעשייתית ופרויקטים נוספים. הפארק מעניק הנחיה ותמיכה ממשלתית ומקטין את החסמים והסיכונים לחברות ישראליות המבקשות להיכנס לשוק הסיני. עם שפע המשאבים ועם השירותים המצוינים, מרכז החדשנות ישראל-צ'אנגז'ו מציע לחברות הישראליות נחיתה רכה בסין".

[caption id="attachment_300091" align="alignnone" width="600"] מימין: אילן מימון, מנכ"ל מרכז ישראל-ג'יאנגסו, ולי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין. צילום: רמי לוי[/caption]

עמיר לאטי, מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה במשרד החוץ הישראלי ציין, כי סין הפכה לשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל, עם היקף סחר של 13.9 מיליארד דולרים בשנת 2018. "סין היא שוק הייצוא השלישי בגודלו של ישראל, עם רכיב גדול של אלקטרוניקה (רובו אינטל). מטרתנו כיום היא לגוון את הסחר", אמר לאטי, "ולשם כך אנו מחפשים שותפים נוספים בסין כדי לסייע ליותר חברות ישראליות בינוניות וקטנות לצאת לשוק הסיני". עוד הוסיף, כי היוזמה של מחוז ג'יאנגסו היא דרך לחברות ישראליות לעשות עסקים לא רק בעיר צ'אנגז'ו, אלא ממנה להתפשט לשאר סין. "ג'יאנגסו הוא ראש הדרקון בכל ההסכמים לחדשנות שנעשו בין ישראל לסין עד כה. המרכז החדש בתל אביב הוא גשר נוסף לחברות ישראליות שרוצות להגיע לסין", אמר

בטקס הפתיחה, שהתקיים במשרדי המרכז, השתתפו חברי משלחת בכירים מהממשל של מחוז ג'יאנגסו, צוי יוטינג, יועץ מדע וטכנולוגיה בשגרירות סין, מתן וילנאי, שגריר ישראל לשעבר בסין ויו"ר לשכת המסחר ישראל-אסיה, בכירים מרשות החדשנות הישראלית ואורחים ישראלים נוספים.

[caption id="attachment_300093" align="alignnone" width="598"] מימין: אילן מימון, מנכ"ל מרכז ישראל-ג'יאנגסו, מתן וילנאי, יו"ר לשכת המסחר ישראל-אסיה ולשעבר שגריר ישראל בסין, ולי ליי, סגנית מנהל אזור ההיי-טק ווג'ין. צילום: רמי לוי[/caption]

הפוסט מרכז ישראל-ג'יאנגסו מגיע לתל אביב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רשות התקשוב הממשלתי מסיימת את השנה העברית עם ציפייה לתוצאותיו של אחד המכרזים היותר משמעותיים שיפורסמו בשנה הבאה: מכרז להקמת ענן ממשלתי, שיוקם על ידי אחת מהספקיות הבינלאומיות הגדולות הפועלות בישראל. בחודש שעבר פרסמה הממשלה קול קורא ראשוני, שכלל את עיקרי המכרז, במטרה לקבל הערות מהשוק. בימים האחרונים הוכנסו עדכונים למכרז, בעקבות ההערות שהתקבלו, ואם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הוא יתפרסם לקראת דצמבר, כאשר הכוונה היא לסיים אותו ברבעון הראשון של 2020.

הידיעה כי המכרז עומד להתפרסם דרבנה את החברות הגלובליות בתחום הענן להכריז על מהלכים שמקרבים אותו לישראל. הראשונה הייתה מיקרוסופט, שהכריזה על שיתוף פעולה עם MedOne, אחריה הייתה זו AWS ובאחרונה הודיעה אורקל כי היא מקימה שני עננים בישראל. המכרז ומהלכים אלה יאיצו בצורה משמעותית את תהליך המעבר לענן של המגזר הממשלתי, ובעקבותיו יעשו זאת שורה של ארגונים במשק, מוטי רגולציה, שמיקומם הגיאוגרפי של העננים הגלובליים לא מאפשר להם להרחיב את פעילותם העננית.

שנה מרובת פרויקטים

ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה ויועץ בכיר לה בתחום התקשוב, סבור גם הוא שהמכרז הענני הוא בין הפעילויות הבולטות של רשות התקשוב הממשלתי בשנה האחרונה. ככלל, לדבריו, השנה החולפת הייתה מוצלחת ורבת פעילות. "התקשוב הממשלתי העלה לאוויר את האזור האישי, המשפר משמעותית את השירות לאזרח. בהמשך יעלה לאוויר האזור האישי לעסקים, שיביא ברכה רבה לעולם זה", ציין. עוד הוא מנה פרויקטים כמו מנגנון ההזדהות החכמה, ההולך ומתרחב, ולדבריו כבר נרשמו אליו מעל לחצי מיליון אזרחים. כמו כן, הוסיף ד"ר אורון, "הצורך בהגנת הסייבר הולך ומתרחב, ויחידת יה"ב של רשות התקשוב הממשלתי מרחיבה את פעילותה. בנוסף, עד סוף השנה יהיה תקן ISO 27001 ל-30 משרדים".

[caption id="attachment_254962" align="alignleft" width="300"] ד''ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים במשרדי הממשלה ויועץ בכיר לתקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור[/caption]

עוד פרויקט שאורון ציין הוא הקמת אתר לרשם הירושות במשרד המשפטים. "המהלך הזה קיצר משמעותית את התהליך הכואב של קבלת צו ירושה, ומחשב אותו מתחילתו ועד סופו", אמר. כמו כן, השנה עלו לאוויר מערכת המשרתת את החוק החדש לחדלות פירעון ומערכת שער עולמי של רשות המסים לטיפול בסחר החוץ של ישראל. הרשות עצמה נמצאת בעיצומם של תהליכי שדרוג והטמעת מערכות IT - בהובלת ליאורה בן אפרים, מנכ"לית שע"מ, זרוע המחשוב של הרשות, והמנכ"ל שלה, ערן יעקב.

אורון שם את האצבע על מספר פרויקטים נוספים: האחד הוא מחשוב וצילום של מבחני הרישוי, לצד הטיפול ברישיונות רכב, "שמייתר לחלוטין את הצורך לבקר במשרדי הרישוי", לדבריו. השני הוא ייעול תהליכים ברשות האכיפה והגבייה, מה שמקל על החייבים. בנוסף, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה העמיד לרשות היבואנים מערכת ממוחשבת שמייעלת את תהליך התקינה ומשרד התיירות העלה מדריך תיירות ממוחשב, לסיוע לתיירים בעת שהותם בארץ. בנוסף, השנה התקדם משרד הבריאות בהטמעת פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית - פעילות שתקציבה עומד על כמעט מיליארד שקלים, ושמבוצעת בשיתוף משרדי ממשלה שונים, וכן ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב.

פרויקטי תקשוב מרכזיים נוספים במגזר הציבורי נעשו בשנה האחרונה בבנק ישראל, ובמרכזם המכרז להקמת בנק דיגיטלי, שקורם עור וגידים בימים אלה, ופרויקט ההיערכות ליישום חוק נתוני האשראי.

מסכמים עשור

סיומה של תשע"ט הוא גם סיומו של עשור בפעילות התקשוב הממשלתית - עשור שבה חלו שינויים רבים במסגרת הארגונית של פעילות התקשוב ובאופייה. אחרי שב-1999 הוקם מערך תהיל"ה, שנועד להגן על מערכות המחשוב של משרדי הממשלה, וב-2002 אישרה הממשלה את פרויקט ממשל זמין להפעלת שירותים מקוונים לאזרח, שנמשך עד היום, ב-2012, או תשע"ב, היא החליטה להקים מטה תקשוב. הסיבה לכך היא הצורך ליצור שפה משותפת, תקינה ממשלתית אחידה ותיאום בין המשרדים. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2015 - תשע"ה, עבר המטה לאחריות משרד ראש הממשלה, אחרי שבמשך שנים, באופן מסורתי, פעילות התקשוב הממשלתית הייתה באגף החשב הכללי של משרד האוצר. המטה, שבינתיים הפך לרשות, פועל עד היום במסגרת זו.

[caption id="attachment_264745" align="alignleft" width="300"] שחר ברכה, הראש החדש - והזמני של רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור[/caption]

נכון לעכשיו עומד בראש הרשות שחר ברכה, שמונה כממלא מקום זמני במקום יאיר פראנק, שפרש בפברואר השנה. מינוי קבוע דורש מכרז, אולם בשל העובדה שאנחנו עדיין בממשלת מעבר וטרם כוננה ממשלה קבועה, המכרז על התפקיד יידחה כנראה לאי שם בשלהי 2020. קיים גם חוסר ודאות לגבי המשך תפקוד הרשות במשרד ראש הממשלה, ובאוויר מתרוצצים תסריטים שונים, כמו איחוד עם ישראל דיגיטלית, שבמקור הייתה חלק מרשות התקשוב אולם לאחר בחירות 2015 עברה למשרד לשוויון חברתי, בראשותה של גילה גמליאל.

בדצמבר הקרוב ייערך eGov, הכנס השנתי של התקשוב הממשלתי, בהפקת אנשים ומחשבים. באירוע ייחשפו החידושים ותכניות העבודה של הממשלה, ויתקיימו שולחנות עגולים בהשתתפות מנמ"רי ממשלה ומנהלים בחברות טכנולוגיות שעובדות עם המגזר הממשלתי.

הפוסט זו הייתה השנה שהייתה בתקשוב הממשלתי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

העוזרת הקולית של אמזון, אלקסה, תיכנס בקרוב למיליוני כלי רכב של חברת ג'נרל מוטורס, כמו למשל לשברולט, ביואיק, קדילאק ו-GMC. על החידוש העתידי הודיעה GM אתמול (ד') באופן רשמי.

לפי החברה, מכוניות, משאיות ורכבי שטח במודלים החל משנת 2018 ואילך יכללו את אפשרויות הסייעת הקולית של אמזון על לוח המחוונים שלהן החל מתחילת 2020, כל עוד יש לרכב מערכת מתאימה.

שילוב אלקסה זמין כבר ברכבים חדשים מסוימים כמו אאודי, ב.מ.וו, פורד, לקסוס וטויוטה. לפי הדיווחים, אלקסה נבדקה גם בפורד EcoSport משנת 2018 וגם בלקסוס ES350 משנת 2019 ונמצא כי בשניהם היא לא עבדה בצורה חלקה כפי שהובטח, ושביצועי הבנת הפקודות הקוליות שלה במכוניות נפלו מאלו שהיא מציגה ב-Android Auto של גוגל או ב-CarPlay של אפל. אגב, לאמזון יש גם גרסה של מכשיר האקו שלה, שנקראת Echo Auto, שניתן להוסיף לכל מכונית כדי להעניק לה יכולת אלקסה.

[caption id="attachment_300282" align="alignnone" width="589"] בדרך לכלי הרכב של ג'נרל מוטורוס. אלקסה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

קשה לדעת האם אותן בעיות ישפיעו גם על ממשק אלקסה בג'נרל מוטורוס, אך יצרנית כלי הרכב הבטיחה שתהליך ההתקנה יהיה קל יותר. דוברת GM, ג'ורדנה סטרוסברג, הבהירה כי אלכסה תשולב במלואה במערכות המידע הקיימות של כלי הרכב ולא תאלץ את המשתמשים להוריד אפליקציה נוספת בטלפונים שלהם, כפי שנדרש בפורד ובלקסוס.

לבחור באיזה שירות עזרה קולי להשתמש

ההסכם מעניק לאמזון גישה למיליוני כלי רכב, והרחבה משמעותית של זיכיון Alexa שלה, עם זאת הטמעת אלקסה ברכבים היא רק חלק אחד מאסטרטגיה רחבה של התפשטות לשלל כיוונים עסקיים שהמנכ"ל והמייסד שלה, ג'ף בזוס, מעוניין לממש.

עבור ג'נרל מוטורס העסקה היא האחרונה בסדרת מהלכים לאימוץ מותגים רבים מהתעשייה הטכנולוגית. במשך שנים ניסתה החברה, כמו יצרניות רכב אחרות, לפתח טכנולוגיות מידע משלהן, אבל הלקוחות שבחנו את התוצאות העדיפו במובהק עוזרים דיגיטליים כמו אלקסה, Google Assistant של גוגל, או סירי של אפל.

מוקדם יותר החודש אמרה GM כי תטמיע את טכנולוגיית גוגל בלוח המחוונים של כלי רכב שתמכור מחוץ לסין החל משנת 2021.

סנטיאגו צ'אמורו, סמנכ"ל ג'נרל מוטורס לשירותים מחוברים גלובליים, אמר כי הלקוחות בסופו של דבר יוכלו לבחור באיזה שירות עזרה קולי להשתמש - בקרות הקול הרגילות של המכונית, אלקסה, העוזר של גוגל או אפליקציה המוטמעת בסמארטפון. בהתייחס לכך אמר נד קוריק, סגן נשיא אלקסה לאוטו באמזון, כי בחברה "מאמינים בעתיד בו יש ללקוח אפשרויות".

אלקסה יכולה להישמע כמו סמואל ל. ג'קסון

אמזון הודיעה גם כי השחקן סמואל ל. ג'קסון וסלבריטאים אחרים הם שיאיישו את קולה של אלקסה לרכב. הפיצ'ר הקולי של הסלבריטאים בעבור אלקסה יעלה 0.99 דולר, עדכן סגן הנשיא הבכיר דיוויד לימפ באירוע בסיאטל. בנוסף עדכנה החברה כי העזרה הקולית תתאפשר גם בצורה לבישה חדשה כאוזניות, משקפי ראייה וטבעת.

החדשות הגיעו במקביל להכרזות על מגוון חדש של רמקולי Echo בשליטה קולית, על מצב רב-לשוני חדש בעבור אלקסה ועל תכונת פרטיות נוספת למחיקת הקלטות קוליות באופן קבוע, וזאת כנראה בעקבות החשיפה על הקלטות המשתמשים ותעתוקן על ידי עובדי קבלן, לשם שיפור יכולות אלקסה, שהתקבלו בציבור בעין לא יפה.

הפוסט היכנסי כבר לאוטו: אלקסה של אמזון תשולב ברכבי ג'נרל מוטורס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שורה של סטארט-אפים התחרו על הבכורה בתחרות שנערכה במסגרת הוועידה השנתית תעשייה חכמה - כאן ועכשיו!, שהתקיימה שלשום (ג') בלאגו שבראשון לציון. החברות שהתחרו מציעות פתרונות כדי לקדם את התעשייה המסורתית ולהפוך אותה לטכנולוגית יותר.

ההכרזה על הסטארט-אפ הזוכה הייתה רגע השיא בוועידה, שבמסגרתה הוצגו החידושים הטכנולוגיים האחרונים, פתרונות לתעשייה 4.0 ולמפעל החכם, האינטרנט התעשייתי של הדברים, מערכות אוטומציה ורובוטיקה, כלי בינה מלאכותית, וכן מערכות סייבר ואבטחת מידע לרצפת הייצור. את התחרות הובילו התאחדות התעשיינים וקבוצת אנשים ומחשבים.

מבלי למתוח אתכם יותר מדי, את המקום הראשון בתחרות קטף הסטארט-אפ אקו-פלנט, בהובלת היזמים דורון פורת ומוטי יעקב. החברה פיתחה פטנט שמגדיל את יעילות המפעל, תוך השגת חיסכון אנרגטי משמעותי בפעילות המדחסים, הצורכים כמעט 60% מהוצאות האנרגיה של המפעל. החברה פועלת מ-2016, מעסיקה 10 עובדים וגייסה עד כה שני מיליון דולרים - מהמדען הראשי (רשות החדשנות) ומקרנות פרטיות.

באמצעות אלגוריתמים בתחום הבינה המלאכותית, הפלטפורמה של אקו-פלנט מבצעת סקרי אנרגיה מתמשכים ושולטת באופן דינמי על כל מדחס, כמו גם על המערכת כולה, במטרה להפחית משמעותית את בזבוז האנרגיה ולייעל את התחזוקה. בחברה אומרים כי פתרון זה מאפשר חיסכון מתמשך של מאות אלפי דולרים בשנה.

"מדחסים קיימים בכל מפעל בכל מגזר תעשייתי", הסביר פורת, מנהל הפיתוח העסקי של החברה. "המדחסים משמשים את תעשיות המזון, הפלסטיקה, הפארמה ותחומים רבים נוספים. לכן, הטכנולוגיה מתאימה למגוון סגמנטים". לדבריו, "יתרונות המוצר עבור התעשייה כוללים חסכון משמעותי באנרגיה, הפחתת עלויות כוח אדם ותחזוקה, הפחתת פליטות פחמן דו חמצני ואופטימיזציה של הציוד במפעל".

שני המיזמים הנוספים שעלו לגמר

למקום השני הגיע המיזם אומיקה ויז'ן מחיפה. החברה פיתחה ממשק קל לשימוש, המאפשר למפעלים להפיק תועלות מכלי בינה מלאכותית ולבצע בקרה על הייצור באמצעות לימוד מכונה ולמידה עמוקה. הפתרונות של אומיקה מתאימים לתחומים שונים, בין היתר לחקלאות, רוקחות, מוצרי צריכה, ציטוגנטיקה, פתולוגיה והגנה. המערכת מספקת יכולות צילום, לימוד, מיון של תמונות וניהול מלא של קו הייצור, כולל בקרה, דו"חות וסטטיסטיקות. נכון להיום מפעילה החברה מספר פיילוטים בארץ ובחו"ל.

לדברי ארז אהרונוב, ממקימי המיזם, "אנחנו מייצרים, באמצעות למידה עמוקה ולימוד מכונה, מערכות שקל ללמד וקל להטמיע. הפתרון שאנחנו מציעים מתחבר לכל מצלמה, כך שהוא אינו תלוי חומרה".

במקום השלישי דורג המיזם קסטור טכנולוג'יז, שפיתח מערכת קבלת החלטות לשימוש בהדפסת תלת ממד תעשייתית, המכונה "תוכנת ההדפסה התלת ממדית החכמה הראשונה לייצור". פלטפורמת התוכנה החכמה של קסטור פותחה כדי לעזור לעסקים להחליט כיצד ואיפה ליישם הדפסת תלת ממד בייצור שלהם.

"המטרה: לקדם ולהוקיר את החדשנות בתעשייה החכמה"

ועדת השיפוט של התחרות, בראשות אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, כללה מומחים לחדשנות בתעשייה, בהם עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים; יוגב קיסוס, מנהל קריית המפעלים של קבוצת ויסוצקי; רמי גזית, מנהל האקסלרטור מאיץ הגליל; ג'מיל אסתיתה, מנהל היחידה הטכנולוגית תעשייה 4.0 במטה שטראוס ישראל; ותומר רז, מנהל תחום פתרונות לוגיסטיקה וייצור טכנולוגיות מידע בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים.

ברוך אמר כי "אומת הסטארט-אפ מהווה קרקע פורייה ליזמות ולפיתוח פתרונות חדשניים. במקביל, יש בארץ מאות מפעלים המשוועים לפתרונות הללו. תחרות הסטארט-אפים מאפשרת לחברות הזנק הפועלות בתחום התעשייה החכמה לקבל חשיפה והכרה של המוצרים והשירותים אותם פיתחו. מטרת התחרות הנה לקדם ולהוקיר את פיתוח החדשנות בעולם התעשייה החכמה, תוך הטמעתה במפעלים מקומיים וברחבי העולם".

לדברי אלתר, "המיזמים שהשתתפו נבחרו על פי מספר קריטריונים, ובהם חדשנות וייחודיות במוצר, היכולת לרישום פטנט, תרומה למפעל, חיסכון ושיפור פעילותו, רמת הקושי ביישום, והאם הפיתוח נוסה בפיילוט בארץ או בעולם. בסך הכל נרשמו לתחרות כ-30 סטארט-אפים בדרגות בשלות שונות. שמונה החברות הבולטות, שהציגו את הרעיונות המקוריים ביותר, התחרו בשלב הגמר והציגו את המיזם שלהן בפני צוות השיפוט. אל קו הסיום הגיעו שלושה סטארט-אפים בעלי פוטנציאל ממשי לתרום לתחום התעשייה החכמה ולהצעדת מפעלים לעידן החדש בפעילותם, בהיבטים שונים".

הפוסט הכירו את הסטארט-אפ הכי חכם בתעשייה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בר הורוביץ, חיילת משוחררת שלמדה בתיכון בערד במגמת תיאטרון והתכוונה לצאת לטיול בעולם, לא חשבה על לימודים אקדמיים בתחום מדעי המחשב ובטח לא על השתלבות בעולם ההיי-טק. אבל לאחר שהגיעה למפגש היכרות בו הוצג קק"לטק-רד בינת - מיזם שיכשיר צעירים לעבודה בהיי-טק ויעניק תמריצים להתיישבות בפריפריה, היא נדלקה, שינתה תכניות ב-180 מעלות ובחרה להשתלב בו. הורוביץ ועוד 29 סטודנטים החלו את המסע שיהפוך אותם לבוגרי תואר במדעי המחשב ומוסמכי DevOps, ובהתאם, יש להניח, לעובדי היי-טק מבוקשים.

"זו מתנה לחיים - אף אחד לא ציפה שניתן יהיה ללמוד לימודים אקדמיים בערד וגם למצוא פה עבודה בתחום", אמרה הורוביץ בטקס ההשקה של המיזם, שנערך בערד. לצידה עמד ישראל ביטון, שסיפר איך התחנך בחינוך החרדי, ללא לימודי ליבה, עזב אותו בגיל 16 לחינוך הממלכתי, עשה צבא, סיים במהלך שירותו בגרויות, התקבל לתכנית קק"לטק-רד בינת ועובד קשה על מנת להשלים את הפערים הגדולים. לדבריו, "החלום שלי הוא להראות לכולם שאם רוצים אפשר להצליח, גם אם נקודת הפתיחה שלך שונה. אני רואה את העתיד שלי כאיש היי-טק והמיזם הזה הוא בדיוק המקפצה שחיפשתי".

"אנחנו מבטיחים המשך התפתחות טכנולוגית בערד"

התכנית, שאותה יזם יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת, היא שיתוף פעולה בינה לבין הקרן הקיימת לישראל, בתמיכת עיריית ערד. מטרתה היא לחזק את ההתיישבות בנגב בפרט ובפריפריה בכלל. במסגרת התכנית יוכשרו חיילים.ות משוחררים.ות לעבודה בהיי-טק, ומשתתפים.ות שאינם בני המקום יקבלו תמריצים להתיישבות בערד. המיזם מתקיים במסגרת תכנית "ישראל 2040 - קק"ל בונה את ארץ המחר" של הקרן הקיימת. במהלך האירוע נחנך קמפוס בינת בערד, שישמש את משתתפי התכנית במהלך תקופת לימודיהם והכשרתם, ובסיומה יהיה מקום העבודה שלהם.

משתתפי המיזם יקבלו מימון של שכר הלימוד ושעות תגבור לתואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, ובנוסף התמחות בעולמות הענן וה-DevOps. רד-בינת מבטיחה לצעירים המשתתפים לשלבם באחת מ-20 חברות ההיי-טק של הקבוצה, או באחת מהחברות שיצטרפו למיזם בהמשך. הסטודנטים יקבלו מלגות שכר לימוד וקיום בכל אחת משלוש שנות התואר, וכן מחשב אישי. לתכנית לא נדרשת עמידה בתנאי קבלה אקדמיים - חלק ממנה הוא הכשרת הסטודנטים במכינה כדי לעמוד בדרישות האקדמיות, והיא פתוחה לכל מי שמעוניין ונמצא מתאים להשתתף בה. התכנית פועלת כיום בערד ומיועדת להתרחב לערי פריפריה נוספות.

[caption id="attachment_300293" align="alignnone" width="600"] יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת, במהלך האירוע. צילום: אמנון גוטמן, מערך ההסברה של קק"ל[/caption]

לדברי זיסאפל, "מיזם קק"לטק-רד בינת משלב לימודים אקדמיים יחד עם מרכז היי-טק, שיספק לסטודנטים סביבת עבודה במהלך הלימודים ולאחר מכן, ויבטיח המשך התפתחות טכנולוגית לערד. המיזם הזה הוא דוגמה שאפשר יהיה לשכפל בערים נוספות בפריפריה, מה שיאפשר צמצום הפער הדיגיטלי, קידום הפריפריה מבחינה כלכלית וחברתית, וחיזוק ההתיישבות ברחבי הארץ".

"נדרשת התגייסות כללית למען הפריפריה"

את פעילות ההכשרה המקצועית והליווי התעסוקתי בקמפוס קק"לטק-רד בינת מובילה החברה הבת, בינת תקשורת מחשבים. אלון בן צור, מנכ"ל החברה, סיפר באירוע ההשקה שיש לו פינה חמה בלב לערד, משום ש-"יש בה פוטנציאל, הון אנושי, הנהגה תומכת ואוויר נפלא".

"אנחנו עדים להתחזקות ההיי-טק במרכז הארץ, בעוד שהפריפריה משלמת חלק מהמחיר ונחלשת. לזה יש להוסיף את מצוקת כוח האדם והמחסור בהון אנושי בעל הכשרה טכנולוגית. הפער בין הצרכים שלנו, במדינה, ליכולת של מעגלים נוספים בחברה להצטרף לתעשיית ההיי-טק מחייב התגייסות של כולנו. המיזם הזה הוא דרך נוספת לפעול ולאפשר לאנשים שפספסו את ההזדמנות להשתלב במעגלים אלה לרכוש מקצוע טכנולוגי מבוקש ביותר, שיעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי", הוסיף.

לדברי בן צור, "ישראל היא מדינה קטנה ואנחנו מחויבים לקרב את הפריפריה בעשייה מן הסוג הזה. חוסנן של הערים בפריפריה מותנה בכלכלה חזקה ותעשייה יוצרת, ובדרך זו נסייע להם להגדיל ולהרחיב את היכולות העסקית והתעסוקתית של העיר. הצלחת המיזם בערד תאפשר לנו לשכפל אותו לערים נוספות".

"אני גאה שבינת תקשורת מחשבים לוקחת חלק בעשייה הזו", אמר בן צור לסיום. "הבטחנו לפעול ככל שנדרש להצלחת המיזם. אנחנו, בבינת, נמדדים על ההצלחה העסקית שלנו, אבל לא פחות על תרומתנו לעשייה החברתית בקהילה. בינת תקשורת מחשבים תחגוג השנה 45 שנות עשייה. לאורך השנים היא מקפידה לעשות למען הקהילה, כאשר המיזם הנוכחי מצטרף למגוון רחב של פעילויות נוספות".

הפוסט רד בינת וקק"ל השיקו מיזם לעידוד ההיי-טק בפריפריה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אמזון הכריזה אתמול (ד') על דור חדש של Eero, נתיב רשת אריג מתקדמים, שלפי החברה אמורים לספק כיסוי WiFi לכל הבית באמצעות התקנה מהירה. הדור החדש משלב גם תמיכה רבה יותר בפקודות קוליות, שמאפשרות לשלוט בקלות בתפעול של הרשת האלחוטית, שמתאימה כמובן גם לשימושים במשרדים קטנים. מדובר בדור הראשון של Eero שמושק, מאז שאמזון רכשה את החברה מוקדם יותר השנה.

כאמור, מעבר לחומרה מעודכנת, הנתיב תומכים בפקודות קוליות ייעודיות רבות יותר. כך למשל ניתן יהיה לנתק/לחבר חזרה גישה של אורח ל-WiFi, להשהות חיבור של התקן מסוים לרשת - כולל, לדוגמה, קונוסולות משחק, וכן פקודות שעוזרות לבצע את ההתקנה במהירות.

מה שמפתיע הוא שאמזון החליטה גם לשחרר API המציע את אפשרויות השליטה החדשות, כך שהוא יהיה זמין גם לפתרונות נתיבים ורשת אריג של חברות מתחרות כולל אסוס, TP-Link, לינקסיס ועוד.

חבילה של שלושה התקנים, המבוססת על נתב ראשי ושתי יחידות קצה, אמורה לפי אמזון להציע כיסוי של שטח העומד על כ-460 מטרים מרובעים. התקשורת מבוצעת באמצעות אנטנות התומכות בערוצי 2.4 -5 גיגה-הרץ במקביל, והמערכת כולה תומכת ב-WiFi 802.11ac. יש גם שני חיבורי רשת מקומית לחיבור באמצעות כבלים, ויש גם תמיכה בבלוטות' 5 כדי לאפשר את הגדרת הרשת באמצעות טלפון חכם במהירות.

המחיר של נתב ה-Eero החדש יהיה 99 דולרים, ואילו של חבילה עם שתי יחידות קצה 249 דולרים. ההשקה תהיה קודם כל בארצות הברית אך באמזון מתכוונים להגיע עם המערכת גם לאירופה והלאה.

עסוקה מאוד ב-Echo

אמזון הייתה עסוקה מאוד אתמול בהכרזות, במיוחד עבור מכשירים שמציעים שילוב של העוזרת הווירטואלית אלקסה, וביניהם גם שדרוג והרחבה של קו מוצרי האקו שלה. מעכשיו הוא לא כולל רק רמקולים חכמים מסוגים שונים אלא גם אוזניות, וזו הפעם הראשונה שאמזון נכנסת לתחום של אוזניות אלחוטיות - אלה שמשום מה נוהגים לכנות אותן בשם True Wireless.

[caption id="attachment_300294" align="alignnone" width="600"] אוזניות אלחוטיות חדשות. Echo Buds. צילום: אמזון[/caption]

לאוזניות החדשות קוראים, איך לא, Echo Buds, והן אמורות לספק זמן עבודה רציף של 5 שעות ועוד שלוש הטענות נוספות מלאות באמצעות מארז הסוללה הנייד שלהן. החברה גם שילבה בהן טכנולוגיית סינון רעשים של חברת בוס, עבור אלו שאוהבים לצאת לפעילות ספורטיבית ולא לשמוע את הסביבה בכלל, אבל הנקודה העיקרית, כאמור, היא האפשרות להשתמש במיקרופונים המוכללים באוזניות כדי לתת הוראות לאלקסה תוך כדי הפעילות כדי שתשלוף מהטלפון את המידע שזקוקים לו ותשמיע אותו - בדיוק ברמקולים של הסדרה. המחיר 129 דולרים.

ואם כבר רמקולים, אמזון הודיעה על השדרוג של Echo ושל אחיו הקטן יותר Echo Dot, אבל מה שהיה מעניין יותר הוא שהיא הציגה רמקול חכם חדש העונה לשם Echo Studio, ושיעלה 200 דולרים. בעצם מדובר ברמקול שמורכב מחמישה רמקולים שמטפלים כל אחד בתחום תדרים מסוים, כדי לספק צליל איכותי לכל אורך התדרים, והוא גם מכיל בפנים מערך מיקרופונים לכוונון מדויק יותר של הצליל המופק ממנו. 

הרמקול תומך בטכנולוגיית Dolby Atmos כדי לספק קול היקפי איכותי יותר, ובנוסף ניתן לחבר שני רמקולים זה לזה, כדי לספק צליל סטריאופוני מלא יותר. יחד עם מזרים המדיה של החברה, 4K Fire Tv, הם יכולים לשמש גם כמערכת קולנוע ביתי מלאה.

[caption id="attachment_300297" align="alignnone" width="600"] Echo Studio. צילום: אמזון[/caption]

אלקסה במטבח

ואם זה לא מספיק, אז אמזון הכריזה גם על Smart Oven, שהוא למעשה מיקרוגל מודרני שגם מספק יכולות אפיה וחימום, שבשילוב עם מוצרי ה-Echo של החברה ניתן לתת לו פקודות שונות היישר מפיה של אלקסה, כמו למשל: לחמם מראש, להתחיל או להפסיק את הבישול או לקבל התרעות כששלב החימום המוקדם הסתיים, כמו גם הבישול כולו.

התנור החכם הזה, כפי שמכנה אותה אמזון, תומך ב-30 תכניות בישול מוגדרות מראש - כשבתכניות העתידיות מספיק יהיה לסרוק ברקוד על המזון כדי שהתנור ידע כיצד לבשל אותו, מיוחד במקרה של ארוחות חצי מוכנות. המחיר 249 דולרים.

הפוסט אמזון הכריזה על מוצרים חדשים ומסקרנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המכשירים החכמים, המקושרים ומכשירי האינטרנט של הדברים הופכים במהרה לחלק אינטגרלי משגרת יומנו. ההערכה היא כי קיימים כיום בעולם כ-27 מיליארד מכשירים כאלה והכמות תוכפל פי חמישה עד 2030, כך שלכל אדם על גבי הפלנטה יהיו 15 מכשירים חכמים בממוצע.

מהפכת האינטרנט של הדברים אמנם התחילה עם יישומים "כבדים" כגון חקלאות, תחבורה ותעשייה, אולם במהרה מצאה את דרכה אל בתינו ומקומות העבודה שלנו. במקביל לנוחות, כיף ויעילות שמכשירים אלה מכניסים לחיינו, כדאי לבחון אספקטים נוספים של אבטחה ופרטיות, בייחוד בסביבת העבודה, בסביבה העסקית.

שימוש במכשירים חכמים בסביבת העבודה חושף את הארגון לסיכוני אבטחה שקשה להפריז בחשיבותם. לדוגמא, נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית, נפרצה בשל מכשיר Raspebrry pi שהיה מחובר לרשת ללא אישור. מיקרוסופט חשפה בחודש שעבר שהאקרים רוסים משתמשים במצלמות חכמות, מדפסות מקושרות ועוד כדי לפרוץ לחברות שונות. מקרה נוסף אירע לפני שנה, כשהאקר פרץ לכ-50 אלף מדפסות רשת ברחבי העולם, והדפיס דרכן מודעה שקוראת לאנשים להירשם לערוץ של היוטיובר הפופולרי PewDiePie.

מדוע המכשירים החכמים מסוכנים ופריצים כל כך?

התשובה לשאלה שלמעלה היא כי הם מחשבים קטנים שמחוברים לרשת האינטרנט ומחוסרי הגנה.

קיימות לכך מספר סיבות, אמר ליאור בן עמי, מנכ״ל SpikeIT, שמתמחה בהפצה של פתרונות אבטחת סייבר:

• אבטחה נמוכה - מכשירים מקושרים הם לרוב מכשירים אלקטרוניים קטנים ופשוטים יחסית, שמבצעים פונקציות פשוטות (חישת טמפרטורה או הפעלת מזגן, לדוגמה). הם מחוברים לרשת הביתית או המשרדית באמצעות Wi-Fi או בלוטות', ודרך החיבור הם מתקשרים עם הענן או עם מחשבים מרוחקים. הגודל של המכשירים והפשטות (בנוסף למוטיבציה של היצרים להקטין עלויות) לא מאפשרים להתקין על גביהם תוכנות אבטחה, וכך קל יחסית להאקרים להשתלט עליהם.
• מודעות - בניגוד למחשבים (לפטופים, שרתים וציוד רשת), את ההתקנים החכמים יקנו לרוב העובדים ויתקינו לבדם, או שמחלקת אבטחת המידע לא תהיה מעורבת בתהליך. כך, למשל, התקנת מצלמות אבטחה נמצאת באחריות קצין הביטחון של הארגון. מכשירים שאינם מוכרים למחלקת אבטחת המידע מהווים "חור שחור" ברשת האבטחה, שעלול לפתוח אותה לאיומים מבחוץ. בנוסף, משתמשי הקצה לרוב לא יכירו את הסיכונים ולא יבצעו פעולות מינימליות, כגון שינוי סיסמת ברירת המחדל של היצרן, וכך הם יקלו על גורמים מבחוץ להתחבר למכשירים הללו.
• פתרונות האבטחה המסורתיים לא ערוכים להתמודד עם שילוב של מכשירים חכמים בסביבת העבודה - לא ניתן לפרוס תוכנת אנטי וירוס על המכשירים האלה, כלי ניטור הרשת לא מזהים אותם, ועל מנת לאתר ולאבטח אותם יש להתקין חומרה ייעודית ומסובכת לתפעול.

SentinelOne פיתחה את מודול Ranger, שאותו תציג SpikeIT באירוע שיקיימו שתי החברות ב-4 בנובמבר הקרוב, בין היתר בהשתתפות המנכ"ל והיזם של SentinalOne, תומר ויינגרטן. מטרת המודל היא להתמודד עם בעיות אלה ולספק לארגונים הגנה מפני איומים שמקורם במכשירים חכמים.

המערכת שפותחה על בסיס מודל זה מבוססת על שימוש במערכת אבטחת תחנות הקצה של החברה, שבהיותה מותקנת בהן, המערכת מייתרת את הצורך בהתקנת קופסאות נוספות. תחנות הקצה מנתחות את התעבורה בין הגורמים ברשת הארגונית ומזהות מכשירים שעליהם לא מותקנת התוכנה של החברה. מכשירים אלה עוברים תהליך של זיהוי (Fingerprinting), שמאפשר, על פי ניתוח דפוס הפעולה שלהם ומאפיינים טכניים, לזהות את סוג המכשיר ולייצר רשימת מצאי של המכשירים על פי סוגיהם, באופן אוטומטי. לאחר שהארגון ממופה, כל תוספת של מכשיר חדש מייצרת התראה מידית, וניתן לבדוק מהו המכשיר ומיהו העובד שחיבר אותו לרשת. לאחר מכן, כל מכשיר שמתנהג בצורה חשודה מביא את המערכת להתריע, וכך צוות האבטחה יכול לבחון האם הוא נפרץ ולנתקו מהרשת.

מכיוון שלא ניתן לעצור את המגמה של הכנסת עוד ועוד מכשירים חכמים, חשוב שארגונים ייערכו וייעבו את מערך האבטחה שלהם, על מנת להיות מוכנים לאיומים שמכשירים אלה חושפים את הארגון אליהם.

להרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפוסט כך המכשירים החכמים מסכנים את העסק שלך הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"עולם התקשורת בענן נדרש לניתוח מעמיק, מבוסס בינה מלאכותית. בדרך זו ניתן לשפר את חוויית המשתמש, להרחיב את הניהול המבוסס ענן ולספק נראות מקצה לקצה, מבוססת בינה מלאכותית - AI for IT ברשת הארגונית", כך אמר איציק מלכה, מנכ''ל ג'וניפר ישראל.

ג'וניפר דיבר באירוע השותפים הראשון לפתרון MIST שערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לפני ימים אחדים באולם חדר פרטי בתל אביב.

בדבריו ציין מלכה ש-"בחודש מרץ השנה רכשה ג'וניפר את מיסט סיסטמס תמורת 405 מיליון דולר. הנרכשת מתמחה ברשתות אלחוטיות, שמנוהלות בענן, ועושה זאת בעזרת בינה מלאכותית. הרכישה נועדה להרחיב את היצע המוצרים שלנו, עם שילוב פלטפורמת ה-LAN האלחוטי".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"מיסט", אמר, "בנתה פלטפורמה אלחוטית, מבוססת בינה מלאכותית, שהופכת את ה-Wi-Fi לצפוי, אמין ומדיד יותר. היא אף פיתחה את Marvis, המסייע הווירטואלי לרשתות, המבוסס אף הוא על בינה מלאכותית. הוא מאפשר לפשט פתרון בעיות אלחוטי ולספק תובנות אודות התנהגות משתמשים ורשתות". מלכה הוסיף כי "מיסט משתמשת בטכנולוגיית BluetoothLE וירטואלית, בשילוב עם Wi-Fi ואינטרנט של הדברים. זאת, לטובת אספקת שירותים אלחוטיים מבוססי מיקום ובעלי יכולות הרחבה".

"בדרך זו", הסביר, "חיזקנו את הנוכחות של ג'וניפר בתחום שנמצא בצמיחה - של רשתות אלחוטיות שמנוהלות בענן. כך, אנחנו מרחיבים את הניהול מבוסס הענן ומספקים למנהלי התקשורת בארגונים נראות מקצה לקצה על הרשת הארגונית, בהתבסס על בינה מלאכותית".

"אנחנו מאמינים בארגונים מוגדרי תוכנה"

"ג'וניפר", אמר מלכה, "מאמינה בארגונים מוגדרי תוכנה, והמיקוד של מיסט בהבאת הבינה המלאכותית ל-IT תואם את האסטרטגיה שלנו, שלפיה עלינו לפשט את התפעול ולשפר את חוויית הלקוח, ולעשות זאת תוך צמצום עלויות. כך, אנחנו מניעים את תעבורת הענן בארגון. כעת יש לנו יכולת לשנות את תחום ה-IT, על ידי יצירת דור חדש של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית".

לדבריו, "אנחנו מספקים לארגונים נראות מצוינת לכל החיבורים - החוטיים והאלחוטיים, ומנצלים את הבינה המלאכותית לטובת מיכון פרו-אקטיבי, מה שמתאים לסביבת הקמפוס שלנו".

מלכה מנה כמה מלקוחותיה הגדולים בעולם של ג'וניפר, שהטמיעו את הפתרון החדש: וריזון, Okta, היטאצ'י, NTT, אוניברסיטת סן פרנסיסקו וגאפ. לגבי ישראל, הוא ציין כי "התחלנו בבדיקות היתכנות בקרב כמה ארגונים בארץ ובאחרונה החלו כמה פרויקטים בתחום. לאור הדרישה ההולכת וגדלה, אני מעריך שיהיו ב-2020 פרויקטים רבים ונוספים בעולם זה. ניתוח מידע מבוסס בינה מלאכותית בענן - הוא העתיד".

הפוסט "ניתוח מידע מבוסס בינה מלאכותית בענן הוא העתיד" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אם היום ניתקל במישהו שמנסה לנווט למקום חדש עם ספר מפות - איך זה ייראה לנו? תמוה? בלתי נתפס? למה שמישהו היום יבחר לנווט באופן כה מסורבל? ומדוע לא להימנע מפקק תנועה אם יש מערכת שיכולה להתריע לנו על כך?

כשאני נפגש עם לקוחות ויצרנים, בארץ ובעולם, אני עדיין רואה ושומע על ארגונים רבים, שנדרשים לבצע בדיקה יזומה ומחזורית של מערך ההרשאות הארגוני מכורח החוק או תקנות ("רגולציות"), אך עדיין בוחרים לעשות זאת בשיטות ארכאיות ולא מדויקות.

לדוגמה, חברה פיננסית גדולה, עם אלפי משתמשים ומאות מערכות, שכולן מכילות נתונים רגישים ועל כולן יש לבצע פעילות מחזורית של בדיקת ההרשאות. זה תמוה, אך מסתבר שכמו הרוב המוחלט של הארגונים הגדולים באמת, אלה שמונים אלפי ועשרות אלפי משתמשים, אותה חברה פיננסית גדולה עדיין מנסה "להשתלט" על משימת בקרת ההרשאות באמצעות גיליונות נתונים של אקסל.

איך היא עושה זאת? אנשי המחשוב של החברה "שולפים" את רשימת כל המשתמשים וההרשאות מהמערכות הארגוניות אל תוך גיליונות נתונים באקסל, ומעבירים את הקבצים למנהלים האחראיים, כל אחד לפי תחומו. כל מנהל אמור לקרוא את הנתונים, להחליט ולסמן את מי מהמשתמשים או ההרשאות יש להשאיר ומה יש לבטל. בסיום, הקובץ חוזר לאנשי המחשוב, שאמורים לבטל במערכת התוכנה המבוקרת (למשל, מערכת הכספים) את ההרשאות שסומנו כלא תקינות.

במציאות, מדובר בעשרות ואף מאות קבצים בכל שנה. בנוסף, הנתונים בקבצים אינם מובנים ברובם המכריע למנהל (שפה "טכנית" של קודים והרשאות). יוצא מכך שהרוב המוחלט של סוקרי ההרשאות כלל אינם מבינים את הנתונים שעליהם הם נדרשים לחתום. יתר על כן, איסוף המידע לקבצים ופיזורו הם פעולות שלרוב מצריכות שילוב מספר גורמי מחשוב, מה שמסבך אף יותר את התהליך.

איפה הסכנה?

הצורך בבקרת הרשאות מיועד למנוע סיכונים לארגון. סיכונים כאלה קיימים אם מידע רגיש חשוף לעיניים לא רצויות, או ניתן לשינוי על ידי גורמים לא מוסמכים. במילים אחרות, אם למשתמשים קיימות הרשאות שלא לצורך.

אם תהליך הבקרה לא מסוגל לאתר את ההרשאות המיותרות (למשל, כי המנהל פשוט לא מבין את המונחים הטכניים של ההרשאות), יוצא כי בארגונים גדולים ומורכבים קיימות חריגות אבטחת מידע שפשוט "צועקות לשמיים", לא מאותרות ואינן מטופלות כראוי - למרות "תהליך בקרה" שלכאורה מבוצע שוב ושוב, מכורח החוק או הרגולציה.

כמו שרובנו משתמשים בווייז לניווט, כך אף מוסד פיננסי או בטחוני גדול לא היה "חולם" לנהל את קשרי הלקוחות או תהליכי התפעול הארגוניים שלו בקובץ אקסל. תארו לעצמכם שנציג שירות של חברת סלולר, קופת חולים או בנק גדול ינסה לשלוף או לעדכן מידע על הלקוח ששמור בין מיליוני שורות באקסל. הרי ברור שמלבד חוסר יעילות משווע, בתוך זמן קצר יופיעו טעויות של ממש.

כך קורה כשמטפלים ידנית באתגרים שדורשים מענה ממוכן.

מדוע ERP כן, ובקרת הרשאות לא?

נשאלת השאלה: למה לבסס את בקרת ההרשאות על "תהליך" ארגוני של תכתובות מייל וקבצי אקסל, במשחק ארוך ולא אפקטיבי בעליל של חתול ועכבר עם מנהלי המידע, העובדים הבכירים והזוטרים, הוותיקים והחדשים, ועם אפליקציות שאינן מתאימות?

זה משחק שלא ניתן לנצח בו ללא כלים מתאימים. התוצאה היא הקצאה עצומה של זמן ושל כוח אדם ייעודי (ואיכותי!), שרץ אחרי הזנב של עצמו בניסיון לסתום פרצות שיד אדם עם כלים בסיסיים פשוט לא יכולה לחסום לבדה.

פרולינק ניהול זהויות מציעה לארגונים את הידע והניסיון הנרחבים ביותר לכל תחומי ניהול הזהויות ובקרת ההרשאות הארגונית.

להרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפוסט מתקשים לראות, ולא מדליקים את האור הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תשע"ט בסייבר הישראלי הייתה עוד שנה של סייבר. גם השנה היו מתקפות, תולעים וכמה חברות מקומיות שעושות דברים שנויים במחלוקת, אם להשתמש בלשון זהירה. אחת מהן אפילו הייתה הנושא של תחקיר טלוויזיוני, שייתכן שניתן להגדיר דווקא אותו כאירוע שהכי העסיק את קהילת הסייבר המקומית השנה. והיו גם, איך לא, האויבים שלנו, ובראשם האיראנים.

בחודש הסליחות, אלול, שאו-טו-טו מסתיים, חשנו תחושת דז'ה וו, כאשר איראן שוב תקפה ישראלים בסייבר, בעיקר חוקרים המתמחים ברפובליקה האסלאמית. קלירסקיי, שכבר חשפה כמה וכמה מתקפות סייבר איראניות על גורמים ישראליים, מצאה הפעם שהמטרה של גל המתקפות היא להשיג מידע ולהשתלט על המחשבים של חוקרי אקדמיה ישראליים המתמחים באיראן, אישי מפתח מישראל וגולים איראניים בעולם. ההאקרים האיראנים - קבוצת תקיפה שקלירסקיי חשפה ב-2018 ושמכונה צ'ארמינג קיטן - התחזו לעיתונאים בכירים, בהם הפרשנית המדינית של CNN, סמנתה ווינוגרד, ולכתבי כלי תקשורת אחרים, לרבות של הדויטשה וולה, וכן לאתרים העוסקים בביטחון, כגון ISIS online (המוסד האמריקני למדע ולביטחון לאומי ולא דאע"ש - י"ה). ההאקרים הזמינו את הקורבנות למפגשים מקצועיים ולסמינרים ברחבי העולם. השלב הבא במתקפה היה ניסיון להשיג פרטי הזדהות וגישה לחשבונותיהם במייל וברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, ואז להשתלט על החשבונות שלהם ולגנוב מהם את המידע שנשמר שם, כולל נמענים, תכתובות ומידע רגיש.

[caption id="attachment_239875" align="alignnone" width="600"] שוב: איראן עם היד על כפתור הסייבר. צילום אילוסטרציה: daoleduc/BigStock[/caption]

עוד גילוי של קלירסקיי מהשנה הוא של רשת בת 150 אתרי פייק ניוז בשפות שונות שמפעיל המשטר בטהרן - לצרכי תעמולה ופנייה ישירה לגולשים במדינות אויבות של הרפובליקה האסלאמית, כמו ארצות הברית, סעודיה וישראל.

סטוקסנט שבה לכותרות

ישראל וארצות הברית, על פי פרסומים זרים, היכו בתכנית הגרעין האיראנית בפעולת סייבר ששיאה נחשף ב-2011. הן פיתחו את התולעת סטוקסנט, שפגעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת סימנס, ששולטות בצנטריפוגות במתקן ההעשרה של איראן בנתנז. המתקן היה מבודד מהרשת ועלתה השאלה כיצד בדיוק הודבקו הצנטריפוגות ששימשו להעשרת האורניום בנוזקה - מה שנותר כתעלומה עד כה.

חדשות יאהו! חשפו בחודש אלול פרטים אודות "חפרפרת הולנדית" שחדרה למתקן. סוכנות המודיעין והביטחון של הולנד, AIVD, תרמה תרומה מכרעת למתקפה, כשהחדירה סייען למתקן. ה-"חפרפרת" הייתה מהנדס איראני, שסיפק נתונים חשובים, קוד שיועד למתקן הגרעין בנתנז וכן מידע על גישה פנימית, שתאפשר להשתמש בכונן USB להדבקת המערכת בסטוקסנט. לפי הדיווח, AVID התבקשה על ידי המוסד וה-CIA לקחת חלק במבצע ב-2004, אולם הווירוס הושתל פיזית רק ב-2007. עד אז, עבד המרגל בחברת דמה.

[caption id="attachment_298627" align="alignnone" width="600"] שוב היא כאן. סטוקסנט. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

סטוקסנט הייתה חלק ממתקפת סייבר רחבת ההיקף, נייטרו-זאוס, שנועדה לשיבוש פעילויות התשתית החשובות של איראן, כמו מערכות הממשל, תחנות הכוח ורשתות החשמל. המתקפה זכתה לשם "המשחקים האולימפיים".

באייר דווח על קבוצת דיסאינפורמציה פרו-איראנית, שנוהגת מזה שנים להתחזות למותגי תקשורת עולמיים ומפיצה חדשות מזויפות על ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ישראל וסעודיה. קבוצת ההאקרים האיראניים, שמכונה Endless Mayfly, ניצלה את הקשב ותשומת הלב של משתמשי המדיה החברתית כדי להפיץ את מסריה - כך על פי ממצאי סיטיזן לאבס, שסותרים את התיאוריה של חוקרי סייבר אחרים, שסברו שמדובר בהאקרים רוסיים.

התחקיר המדובר של השנה

עוד באייר: בתחקיר של NBC על בלאק קיוב הישראלית נטען שהיא פועלת ומתייחסת לעצמה כאל "זרוע פרטית של המוסד", ושנאמנותה וקשריה למדינת ישראל הם טוטליים ומוחלטים. "הם אף פעם לא יעבדו בניגוד לאינטרסים הישראליים", אמר לרשת האמריקנית מקור שמכיר את החברה.

כחודשיים לאחר מכן, בסיוון, הייתה בלאק קיוב הנושא של תחקיר גם בישראל - בתכנית עובדה של ערוץ 12. התחקיר, שהיה לאחד האירועים המדוברים ביותר השנה בקהילת הסייבר הישראלית, אם לא המדובר שבהם, חשף את הקשרים שבין החברה לגורמים שונים. למשל, כך נטען, ראש מדינה דיקטטורית באפריקה ביקש להשיג באמצעותה מידע על המתנגדים לו, והוט שלחה את החברה לאסוף עבורה מידע מהעיתונאים גיא לרר ואדם שפיר מתכנית הטלוויזיה הצינור, ששידרה באותה העת סדרת תחקירים על שירות הלקוחות שלה.

עוד בין לקוחותיה, על פי הדיווחים, נמצאים עוזריו של דונלד טראמפ, ששכרו את שירותיה במטרה למצוא "לכלוך" על יועצים לשעבר של ברק אובמה, שעבדו על הסכם הגרעין עם איראן, וכן על עיתונאים התומכים בו. זאת, בניסיון לערער את אמינות ההסכם ולהקל על טראמפ לסגת ממנו - מה שהוא אכן עשה, בסופו של דבר. המקרה שהוא אולי המפורסם ביותר שנקשר בשמה של החברה הוא זה של המפיק ההוליוודי הארווי וויינסטין, ששכר את בלאק קיוב על מנת לסייע לו לנקות את שמו, לאחר שהואשם על ידי נשים באלימות מינית.

בלאק קיוב הגישה תביעה בבית המשפט העליון של בריטניה נגד מערכת עובדה ונגד אילנה דיין באופן אישי, וטענה כי היא פועלת על פי החוק, כי היא הפיקה את הלקחים ממקרה וויינסטין וכי בתכנית לא הוצגו הצדדים החיוביים של בלאק קיוב ותרומתה לחברה.

אקזיטים עלייך, ישראל

בחשוון, סיגניה, המספקת ייעוץ ותגובה למתקפות סייבר, נרכשה על ידי טמאסק, חברת השקעות בינלאומית המנוהלת מסינגפור, תמורת כ-250 מיליון דולר. הנרכשת היא חלק מפלטפורמת המחקר וייזום חברות הסייבר Team8. מנכ"ל הפלטפורמה הוא נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידה 8200 בצה"ל, והיה זה האקזיט הראשון שלה.

באדר א', פאלו אלטו רכשה את דמיסטו הישראלית, בסכום הנע בין 200 ל-300 מיליון דולר. הנרכשת מספקת אוטומציה של תגובות לאירועי אבטחה (SOAR) ועונה למחסור הכרוני בכוח אדם מקצועי בהגנת הסייבר. כשלושה חודשים לאחר מכן, באייר, היא קנתה את טוויסט לוק תמורת כ-450 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה לאבטחת מידע בקונטיינרים וירטואליים. הייתה זו הרכישה החמישית בישראל של הישראלי לשעבר ניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ענקית האבטחה. ואם בפאלו אלטו עסקינן, בחודש אב קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי משה בן אבו, ממייסדי סייברה, שאותה רכשה ענקית האבטחה ב-2014, נעשק על ידי שני שותפיו, נתנאל דוידי ואורי אלטר, ואלה חויבו להחזיר לו עשרות מיליוני שקלים.

[caption id="attachment_259356" align="alignnone" width="600"] רכש השנה עוד חברות בישראל. ניר צוק. צילום: ניב קנטור[/caption]

באותו החודש רכשה פרימטראיקס, המגנה על אתרים ויישומי מובייל מפעילויות זדוניות ומתמחה בזיהוי וחסימת בוטים, את פייג'סיל, שפועלת בתחום הגנת צד הלקוח - באקזיט שכולו כחול לבן.

באייר, מטא נטוורקס נרכשה על ידי פרוף פוינט תמורת 120 מיליון דולר. המוצר שהיא פיתחה פועל בארכיטקטורה של ZTNA (ר"ת Zero trust network access) ומחזק את הארכיטקטורה מבוססת הענן של הרוכשת - בגישת האבטחה המתמקדת באנשים.

בשבט קנתה צ'ק פוינט את פורסק, גם במקרה זה באקזיט כל ישראלי, על מנת לחזק את היכולות שלה בהגנה בתחום הבינה המלאכותית - תמורת כמה מיליוני דולרים.

באדר א', סימנטק קנתה את לומינייט ושילמה עבורה סכום שהוערך אז בבין 200 מיליון לרבע מיליארד דולר. הנרכשת פועלת בתחום ה-Software-Defined Perimeter ומציעה ענן ארגוני מאובטח.

ומילה רעה לסיום: NSO.

הפוסט תשע"ט בסייבר הישראלי: מתקפות, אקזיטים ותחקיר אחד מדובר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הראל טכנולוגיות מבית One1 הגישה לפני ימים אחדים תביעה נגד סמסונג העולמית ונגד אלקטיס, יבואנית סמסונג, על סך 1.1 מיליון שקלים. לטענת הראל, במסגרת מכרז חשכ"ל, סמסונג התחייבה לספק מדפסות להראל - אך לא עשתה זאת, כי היא מכרה את חטיבת המדפסות שלה ל-HP.

את התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, הגישו עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן, ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.

סמסונג ואלקטיס, נכתב בתביעה, הפרו התחייבות בוטה, עת התנערו לחלוטין מהתחייבותן לספק להראל ציוד שיועד עבור משרדי הממשלה, בהתאם למכרז ממשלתי שבו זכתה. לאחר שניסיונות הראל לקבל פיצוי מהנתבעות בגין הנזקים שנגרמו לה בשל התנהלותן לא נענו - לא נותר לה אלא להגיש את התביעה".

"אלקטיס", נכתב, "הייתה עד לסוף שנת 2017 היבואן הרשמי של מוצרי סמסונג בישראל, ובכלל זה של המדפסות, ובראשה עמד המנכ''ל אבי אשר. ביוני 2013 פרסם מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר מכרז לשנתיים לאספקת מכונות להפקת מסמכים וציוד נוסף, ובכלל זה חומרים מתכלים עבור משרדי הממשלה. מדובר במכרז רחב היקף. לפי תנאי המכרז, הזוכה מתחייבת לתקופת אחריות, אחזקה ושירות למשך שמונה שנים. זvו מכרז גדול בהיקפו הכרוך בהתחייבויות כספיות גדולות. להצעת המתמודדות צורפה הצהרה, שבה היצרן מתחייב אף הוא לתנאי המכרז ומתחייב לתת את מלוא הגיבוי למציע בארץ ולספק חלקי חילוף במהלך כל תקופת המכרז ותקופת ההתקשרות".

"ההתקשרות של הראל עם סמסונג נעשתה באמצעות אלקטיס, היבואן הרשמי של מוצרי סמסונג, ובכלל זה של המדפסות – והשתיים התחייבו לעמוד בתנאי המכרז מול הראל. סמסונג אף התחייבה שבמקרה שהראל תפסיק לשמש מפיץ, יבואן, או מייצג שלה בישראל - היא מתחייבת לתת את מלוא הגיבוי ולספק חלקי חילוף במהלך כל תקופת המכרז ותקופת ההתקשרות. ההתחייבויות הללו היו תנאי סף במכרז. בשלב הסופי של המכרז, התיחור הדינמי, נטלה אלקטיס חלק פעיל, ואשר ישב במשרדי הראל וסייע בגיבוש הצעותיה".

"הראל זכתה באחד הסלים במכרז, וביוני 2014 החלה לספק את המוצרים בהתאם לתנאי המכרז. לקראת סוף 2017 נודע להראל כי סמסונג מכרה את חטיבת המדפסות שלה ל-HP, ואילו אלקטיס הפסיקה לשמש כיבואנים רשמיים של מדפסות סמסונג. כתוצאה מכך, החלו עיכובים משמעותיים באספקת המוצרים, בניגוד להתחייבויות לפי תנאי המכרז. פניות אל סמסונג, באמצעות נציגתה אלקטיס, שהתחייבה באופן אישי כלפי הראל - נדחו, ונמסר לה שעליה לחפש תשובות אצל HP".

"סמסונג ואלקטיס התנערו לחלוטין מהתחייבויותיהן לספק להראל את הציוד שמכרז, משל ניתן לכבותן במתג בלא כל תוצאות", נכתב בתביעה, "אלא שגם פנייה ל-HP לא הולידה מענה. HP נטלה את זמנה בידה והציוד שהראל נדרשה לספק עוכב במשך חודשים רבים. כך מצאה עצמה הראל מתרוצצת חסרת אונים בין סמסונג ואלקטיס ובין HP - בלא יכולת לספק את הציוד בהתאם למכרז".

"כצפוי", נכתב, "תוצאות ההתנהלות של סמסונג ואלקטיס לא איחרו לבוא. ביוני 2018 קיבלה הראל מכתב ממינהל הרכש הממשלתי, שבו נמסר לה, כי עקב העובדה שהיא אינה מספקת באופן סדיר ועל פי תנאי המכרז מדפסות, מתכלים והרחבות למדפסות, הרי שמינהל הרכש עומד על מימוש הפיצויים המוסכמים בגין כך – בסך יותר משמונה מיליון שקלים. לפנים משורת הדין, הראל נדרשה לפצות את מינהל הרכש בסך 2.6 מיליון שקלים. לאחר דיונים, הסכום הוקטן ל-400 אלף שקלים. הראל פעלה מול HP לקדם את המצב, התנהלות שהסבה לה נזקים כבדים, כי היא נאלצה להקצות שטחי אחסון לציוד, ולאחר מכן אף לשאת בעלות השינוע וההפצה של המדפסות ללקוחות. עשרות רבות של שעות הושקעו על ידי מנהלי הראל בניסיון לפתור את המשבר החמור שנוצר, ופגיעה במוניטין שלה - בשל התנהלות סמסונג ואלקטיס".

"התנהלותן של סמסנג ואלקטיס לוקה בחוסר תום לב קיצוני, אשר מקומו בזלזול מופגן בהראל ובהתחייבות שנטלה בתנאי במכרז. הראל חשה נבגדת ומרומה על ידיהן, כי הן גרמו לה להפר את תנאי המכרז להם התחייבה".

"במעשיהן או במחדליהן, סמסונג ואלקטיס הפרו הסכמים ביניהן, גרמו להראל להפרת ההסכם בינה לבין מינהל הרכש, הטעו אותה, עוולו כלפיה בעוולות הרשלנות, הפרו חובות חקוקות וגרמו לה לנזקים כבדים. מכירת חטיבת המדפסות ל-HP, אשר גרמה לעיכובים משמעותיים באספקת הציוד, בניגוד להתחייבויות על פי תנאי המכרז, אינה פוטרת את סמסונג מהתחייבויותיה על פי תנאי המכרז. סמסונג גרמה להראל להפר חוזה מחייב בינה לבין מינהל הרכש. סמסונג פעלה בחוסר תום לב, שלא כדין, ולבטח שלא בהתאם לדרך מקובלת, בניגוד לחוק החוזים, עת התנערה לחלוטין מהתחייבויותיה כלפי הראל. אלקטיס הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי הראל, עת התנערה מהתחייבויותיה כלפיה וחדלה מלספק לה את הציוד".

לאור האמור, הראל תבעה מסמסונג ומאלקטיס פיצויים בסכום של 1.104 מיליון שקלים בצירוף הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

טרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות.

הפוסט הראל טכנולוגיות תבעה את סמסונג ואלקטיס – היבואנית שלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חופשה עירונית בלי לשמוע "ארזתם לבד?"

חגי תשרי נחשבים לאחת התקופות החמות ביציאה של ישראלים לחופשת חגים מעבר לים, ורצף החגים אף מאפשר לרבים לייצר "גשר" ולתפור חופשה ארוכה ואקזוטית ביעד מרוחק. עבור אלו שמוותרים הפעם על השאלה "ארזתם לבד?" התאחדות המלונות תל אביב רבתי יוצאת בימים אלו במסע פרסום נרחב, מלווה במבצעים משמעותיים בבתי המלון, ובצידם היצע של הטבות, כמו סיורי חינם ואטרקציות תיירותיות בהנחות, לשם עידוד תיירות הפנים.

[caption id="attachment_300347" align="alignnone" width="600"] ל-100 בתי מלון בתל אביב רבתי יש מה להציע. צילום: יח"צ[/caption]

בהתאם לקמפיין ההטבות הממוקד, בחגי תשרי יהיו זכאים אורחי המלונות בתל אביב רבתי (תל אביב -יפו, הרצליה, בת ים ורמת גן), למבצעים של ארוחת בוקר זוגית חינם, או לילה שני בחצי מחיר (50% הנחה) בעשרות מלונות, עם היצע של חופשות בנות 2 לילות במלונות, במחירים של החל מ- 750 שקלים לזוג, כולל ארוחת בוקר. בנוסף לכך, במהלך חג סוכות, יוכלו האורחים  להצטרף לסיור חינם, מתוך מרתון סיורים מרתקים שמארגנת מינהלת "עיר עולם" בעיריית תל אביב-יפו, וגם ליהנות משוברי הנחה לספארי ברמת גן – לבילוי משפחתי חביב על הדור הצעיר. עבור מי שרוצה להתעדכן בפעילויות השונות, הפיקה התאחדות מלונות תל אביב רבתי, בשיתוף מגזין הבילויים טיים אאוט, חוברת ערים לחופשה המושלמת, הכוללת מידע עדכני על הנעשה באזור.

[caption id="attachment_300348" align="alignnone" width="600"] המרינה הרצליה. צילום: יח"צ[/caption]

לונדון, פריז, רומא וגם - תל אביב!

[caption id="attachment_300350" align="alignleft" width="274"] עודד גרופמן, מנכ"ל התאחדות המלונות תל אביב רבתי. צילום: ישראל הדרי[/caption]

יש לציין כי מההתאחדות נמסר כי במהלך חגי תשרי אשתקד, בילו כ-60,000 אורחים ישראלים חופשה אורבאנית ללא הפסקה במלונות תל אביב רבתי, כאשר בכל שנת 2018 נפשו באזור כחצי מיליון ישראלים, ובכך נרשם שיא כל הזמנים לתיירות פנים באזור. "אנחנו מצפים שמגמת הגידול בתיירות הפנים של העשור האחרון תימשך גם השנה. למטרופולין תל אביב יש מוצר תיירותי, שמתאים הן לתייר מהעולם והן לאורח המקומי, בין אם הוא מגיע מניו יורק, פריז, ירושלים, או חיפה", אמר עודד גרופמן, מנכ"ל התאחדות המלונות תל אביב רבתי. "המגוון הרחב של האפשרויות התיירותיות, יחד עם היצע המלונות, מאפשר בילוי בחופשת City break והנאה ממבצעים והטבות לכל המשפחה", הוסיף.  לדבריו, "חופשת ה- City break, שהתפתחה בערים כמו לונדון, פריז וברצלונה, קוסמת לישראלים. הנתונים מלמדים על יציאה ליותר חופשות לפרקי זמן קצרים, המשלבות תרבות, קולינריה, חיי לילה, אטרקציות ופעילויות לילדים. באזור פועלים כ- 100 בתי מלון, שמשלימים את חוויית התייר. נתח השוק של תיירות הפנים עומד כיום על כרבע מכלל הלינות במלונות, וההערכה היא כי מגמת הצמיחה הזו תימשך".

הפוסט נשאר קל"ב? לחגוג את חגי תשרי בבועה התל אביבית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ערוץ הטלגרם של אנשים ומחשבים מעדכן אתכם מדי יום על כל מה שחם בהיי-טק: ידיעות על מינויים, פרויקטים, רשתות חברתיות, טכנולוגיות חדשות, הנחות מיוחדות לכנסים ועוד הרבה דברים מעניינים. מלבד זה, יש בערוץ הטלגרם שלנו מדור מיוחד בשם "שאלת היום", שבו אנחנו שואלים אתכם דברים העוסקים ביומיומיות של עולם ההיי-טק. במדור החדש שלנו נציג מדי שבוע את תוצאות סקרי השבוע הקודם, וננסה לעמוד קצת על טיב מנעד הדעות בענף.

השאלות בסקרים שלנו עוסקות בנושאים כלליים, שמעסיקים גם ציבורים אחרים בארץ ובעולם, וכן בנושאים שהם בעיקר מנת חלקו של עולם ההיי-טק.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אנשים ומחשבים.

אין לכם טלגרם? הזדמנות מצוינת לתקן זאת כאן.

חג שמח!

הפוסט הסקרים החמים של השבוע בעולם ההיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מנכ''לים ומנהלים עסקיים בארה"ב ובקנדה מודאגים יותר ויותר מהסיכונים הקשורים למתקפות רשת, כך עולה ממחקר שפורסם אתמול (ג') על ידי הפורום הכלכלי העולמי יחד עם קבוצת מארש מקלנן, העוסקת בביטוח, ניהול סיכונים וייעוץ השקעות.

כ-13,000 מנהלי עסקים התבקשו לבחור ב"חמשת הסיכונים העולמיים שלדעתך הם החשובים ביותר לעסק במדינה שלך בעשר השנים הבאות". הם התבקשו לעשות זאת מתוך רשימה של 30 סיכונים.

חמשת הנושאים המדאיגים ביותר מנהלים בארה''ב בשנת 2019 היו מתקפות סייבר, הונאת נתונים או גניבה שלהם, פיגועי טרור, נפילה של תשתיות מידע קריטיות והשבתה של תשתיות קריטיות. הנתונים דומים למחקר שיצא בשנה שעברה, אז הנושאים שהכי הטרידו את המנכ''לים בארה''ב היו: מתקפות סייבר, פיגועי טרור, הונאת נתונים או גניבה שלהם, משברים פיסקליים וכלי נשק להשמדה המונית.

[caption id="attachment_203168" align="alignnone" width="600"] מה יקרה אם יפרצו לדטה סנטר? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

גם מנהלים קנדיים ראו באיומי הסייבר את החשש העיקרי שלהם. לדעתם, הסיכונים העיקריים בשנת 2019 הם: מתקפות סייבר, הונאת נתונים או גניבה שלהם, אירועי מזג אוויר קיצוניים, עלייה דרמטית במחירי גז ונפט, וכישלונות של שלטונות - ממשל אזורי וגלובלי. בשנה שעברה, את המנהלים הקנדים הדאיגו הנושאים הבאים: מתקפות סייבר, היווצרות בועת נדל''ן, אירועי מזג אוויר קיצוניים, עלייה גבוהה של מחירי הגז והנפט ונפילות של תשתיות קריטיות. שקלול הדאגות של המנכ''לים מארה''ב ומקנדה מעלה כי איומי הסייבר מדורגים במקום השני ברשימת החששות הגלובלית.

עשרת הסיכונים העסקיים המובילים, אשר מעוררים את הדאגה הגדולה ביותר ברחבי העולם הם: משברים פיסקלים, מתקפות סייבר, אבטלה או תעסוקת חסר, עליית מחירי גז ונפט, כישלונות של שלטונות מדינות, חוסר יציבות חברתית עמוק, הונאת נתונים או גניבה שלהם, סכסוכים בין מדינות, נפילה של תשתיות קריטיות וחשש מהיווצרות בועת נדל''ן.

באירואסיה: חוששים מחוסר יציבות חברתי עמוק 

ביבשת אירואסיה, הסיכון הגבוה ביותר היה חוסר יציבות חברתי עמוק. הונאת נתונים או גניבה שלהם דורגו במקום השביעי, ואילו מתקפות הסייבר כלל לא הופיעו בין עשרת האיומים הראשונים. "הסיכונים החברתיים הם הדאגה העיקרית לעסקים באזור, ולאחריהם - הסיכונים הכלכליים", נאמר במחקר.

באירופה, לעומת זאת, מתקפות הסייבר היו החשש העיקרי, ואיום של הונאת נתונים או גניבה שלהם דורג במקום השישי. באמריקה הלטינית כישלון של ממשל היה החשש העיקרי, והונאת נתונים או גניבתם דורגו במקום התשיעי. איומי הסייבר לא הגיעו באמריקה הלטינית לעשיריה הראשונה.

ג'ון דרזיק, נשיא תחום סיכונים גלובליים ודיגיטליים בחברת הביטוח, אמר כי "איומי הסייבר נותרו הסיכון המדאיג ביותר את המנהיגים העסקיים בכלכלות מתקדמות. התלות של עסקים בטכנולוגיה, תלות ההולכת וגדלה - רק תגביר את האיומים ואת החששות מפניהם".

הפוסט איומי הסייבר – בראש דאגות מנכ"לים בעולם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות