גיל בכר, מנמ"ר חברת השכרת הרכב והליסינג הרץ, הודיע באחרונה על החלטתו לפרוש מעבודתו בחברה, לאחר 11 שנים בתפקיד. את בכר יחליף תמיר עדוי, מנמ"ר קבוצת לפידות, שהחל את עבודתו לפני ימים אחדים.

בכר יפרוש סופית בחודש הבא. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "החלטתי לפרוש כי הגעתי למיצוי אחרי 11 שנים, ואני רוצה לנסות ולהתרענן באמצעות עיסוק בתחומים חדשים".

לסיכום תקופתו הוא ציין כי "אני מסתכל אחורה בגאווה ובסיפוק רב. היו אלה 11 שנים מרתקות ומלאות עשייה אינטנסיבית, בתקופה מאוד מאתגרת לעולם השכרת הרכב והליסינג, שהתאפיינה בעיקר במעבר לדיגיטל. הפעילות של אגף מערכות המידע סייעה להרץ לעמוד באתגרים הלא פשוטים שעמדו בפניה, בגלל שינוי אופי השוק, התחרות והצורך בעמידה בסטנדרטים גבוהים".

לדבריו, "אני פורש בתקופה שבה יש לחברה ולאגף לא מעט אתגרים, שמערכות המידע יצטרכו לתת להם מענה בהמשך".

שלל פרויקטים ב-11 שנים

אגף מערכות המידע של הרץ מונה 20 עובדים קבועים ובמקרה הצורך, מתוגבר בכוח אדם בפרויקטים שונים. הרץ מצויה בבעלות קבוצת הרכב מאיר, שעומד בראשה יעקב שחר, שמחזיק בזיכיון העולמי של הרץ. שחר מוכר יותר כנשיא מועדון הכדורגל מכבי חיפה. הרץ מעסיקה בישראל 800 איש, ויש לה 40 סניפים, תחנות שירות ומוסכים, כמו גם שני מרכזי שירות גדולים, שמונים 100 אנשים. מנכ"ל הרץ הוא דני שמעוני, המכהן בתפקיד יותר מ-20 שנים.

בכר הגיע להרץ מחברת הדלק דור אלון. במשך תקופת כהונתו, הוא ניהל, יזם וקידם שורה ארוכה של פרויקטים, שהיו בליבת העשייה של החברה ושינו את אופייה ואת תהליכי העבודה שלה. "המשימה הראשונה שהוטלה עליי, כשנכנסתי לתפקיד, היא בניית וחיזוק תשתיות המחשוב של החברה, ומעבר לסביבה וירטואלית", אמר. השלבים הבאים היו פיתוח תהליכי עבודה מול החברה העולמית, כאשר הדגש, הסביר הרץ, היה על עולם ההזמנות, החלק המסחרי והשירות. "כל הפעילות הזו התרכזה בפיתוח תוכנה בצורה אינטנסיבית, תוך מתן מענה לשילוב עם סביבת המחשוב המרכזית שלנו - AS400", הוסיף.

[caption id="attachment_300147" align="alignnone" width="600"] תמיר עדוי, המנמ"ר החדש של הרץ. צילום: דרור כץ[/caption]

חברה ירוקה, ללא נייר

הפרויקט המרכזי והגדול ביותר שנעשה בהרץ בשנתיים האחרונות הוא המעבר למשרדים החדשים במתחם עזריאלי בחולון, כאשר גם בו, מחלקת מערכות המידע הייתה דומיננטית ביותר. "העברנו את כל החברה לטלפוניית IP, בעזרת שותפינו, סיסקו ובינת, וצמצמנו את עלויות התקשורת בצורה מטורפת", אמר. כמו כן, החברה השקיעה בשנתיים האחרונות מאמצים רבים בעולמות הסייבר, אבטחת המידע וההיערכות ליישום תקנות הפרטיות החדשות של האיחוד האירופי - ה-GDPR .

פרויקטי IT נוספים שאותם ביצע האגף בראשותו של בכר עסקו בעולמות הענן והדיגיטל. "אחד מפרויקטי הדגל שאנחנו גאים בהם הוא הפיכת הרץ לחברה ללא נייר בצורה מלאה ומוחלטת", אמר. הוא הדגיש שכל תהליכי השכרת הרכב, הטיפול במכוניות והתהליכים הפנימיים נעשים באמצעים דיגיטליים. פרויקט ענק נוסף שבכר הוביל הוא המעבר ל-Dynamics - מערכת ה-CRM של מיקרוסופט - והטמעת תהליכי העבודה בחברה בסביבה החדשה. "הפרויקט הזה חוצה את כל המחלקות של הרץ, החל מהשירות ללקוח ועד לגבייה", אמר.

המעבר לדיגיטל כלל גם פיתוח אפליקציה ארגונית, שמשמשת את בעלי התפקידים ואת לקוחות החברה. "הלקוח מקבל מאתנו את כל השירותים, כולל הזמנת טיפולים לרכב, דרך האפליקציה", הוסיף בכר.

מהם האתגרים שבכר משאיר למנמ"ר הבא?

"אנחנו נמצאים כרגע על פרשת דרכים: עלינו להחליט לגבי זהות הספק לפרויקט שדרוג מערכת ה-ERP שלנו ולבחור כזה שיוכל לתת מענה מרבי לסביבה המיוחדת ולאופי העבודה שלנו", אמר בכר. "האנשים שמתפעלים את מערכות ה-AS400 שלנו מתבגרים, חלק מהם יפרשו לפנסיה בעוד כמה שנים, ויהיה קשה מאוד למצוא להם מחליפים".

הוא ציין כי "תהליך הבחירה של מערכת ה-ERP הוא לא פשוט .הגענו למסקנה שהפתרונות של השחקנים הישראליים מסוגלים לתת מענה ל-60% מהצרכים שלנו, וזה לא מספיק".

המשימה הזו תוטל על המנמ"ר המחליף, עדוי, שהיה עד לאחרונה מנמ"ר קבוצת לפידות, שעוסקת בייבוא, הפצה ושיווק של מגוון פתרונות בעולם הבריאות. לפני כן הוא כיהן במשך כמה שנים כמנמ"ר רשות הטבע והגנים, וב-2010 נמנה על המנמ"רים המצטיינים של השנה מטעם אנשים ומחשבים.

הפוסט חילופי מנמ"רים בהרץ: גיל בכר פורש, תמיר עדוי מחליף אותו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפליקציית המסרים המידיים והצ'אט Kik Messenger נסגרת. החברה שמאחוריה הודיעה על כוונתה להתמקד במטבע הקריפטו שהשיקה, Kin, כך הודיע מנכ"לה, טד ליווינגסטון, השבוע (ב').

קיק אינטראקטיב הקנדית הודיעה כי היא סוגרת את אפליקציית המסנג'ר שהשיקה ב-2010 ומצמצמת את הצוות שלה אשר מנה יותר מ-100 עובדים, ל-19 אנשים בלבד. החברה מסרה כי תתמקד ביתר שאת בהצלחת Kin שלה - מטבע קריפטו שעומד בלב תביעה שהגישה לאחרונה הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, שתבעה את קיק ביוני בגין גיוס של כמאה מיליון דולר בהנפקת מטבע ראשונית (ICO), מבלי לרשום כראוי את ההצעה.

לקיק יש חיבור לישראל. בתחילת 2017, החברה רכשה את ראונדס הישראלית - שפיתחה אפליקציית וידיאו צ'אט למובייל, שאפשרה השתתפות של עד 12 אנשים בצ'ט אחד. קיק השקיעה בנרכשת 60-80 מיליוני דולרים, בתקווה שהטכנולוגיה שלה תסייע לה במאבקה מול המתחרה הנחרצת והעוצמתית שלה, פייסבוק, ויכולותיה בתחום המסנג'ר - ובעקבות הרכישה הפכה ראונדס התל-אביבית למרכז פיתוח של Kik בארץ. 70 עובדי המרכז עתידים ככל הנראה לאבד את מקום עבודתם, אך אפשר שחלקם יכללו בצוות הקריפטו שישרוד לאחר סיום דרכה של האפליקציה.

הסתבכה עם הרגולטורים בארה"ב וכרעה תחת עוצמת מתחרותיה

בשנת 2015, שהייתה שיאה, התגאתה אפליקציית ההודעות במאות מיליוני משתמשים רשומים והחברה הוערכה בשווי שוק פרטי של מיליארד דולר, מה שסיפק לקברניטיה ולה תקוות גדולות לבוננזה טכנולוגית, למשל כמו שקרה לווטסאפ המתחרה. אבל כעת החברה מסיימת את דרכה של אפליקציית הצ'אט שלה, לאחר שהסתבכה עם הרגולטורים בארה"ב ושכרעה תחת עוצמתם של מתחרותיה, בעיקר של הענקית ממאנלו פארק.

לפי טענותיו של ליווינגסטון בפוסט שפרסם במדיום, "אחרי 18 חודשי עבודה עם ה-SEC הברירה היחידה שנשארה בידינו הייתה להגדיר את Kin כנייר ערך' או להילחם בהם בבית המשפט". לדבריו, ההחלטה לסגור את Kik היא "תוצאה ישירה של הסכסוך המשפטי עם ה-SEC".

ליווינגסטון התייחס ל-Kin ואמר כי מדובר ב"מטבע שמשמש מיליוני אנשים בעשרות אפליקציות עצמאיות", והבטיח כי הצוות שנותר בחברה יתמקד מעכשיו ב"מטרה יחידה: "לגרום למיליוני אנשים לקנות kin בכדי להשתמש בו".

הפוסט אפליקציית המסנג'ר Kik מסיימת את דרכה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דותן אייזנמן מונה לסמנכ"ל חברת בדיקות התוכנה TESLink מקבוצת SQLink. במסגרת תפקידו יעסוק בפיתוח המקצועי והניהולי של פעילות הבדיקות בקבוצת SQLink. דותן, בוגר תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב, מביא לתפקידו ניסיון ניהולי ומקצועי של מעל 20 שנה בתחום בדיקות תוכנה ואבטחת איכות תוכנה לעולם ההיי-טק ומערכות מידע, עם דגש על פתרונות ייחודיים מבוססי SLA/KPI למיקור חוץ בדיקות ובכללם פרויקטים ופתרונות NearShore. בתפקידיו הקודמים ניהל את מחלקת הוריפיקציה בחברת טלרד תקשורת ואת חטיבת הפרויקטים והשירותים המנוהלים לעולם הבדיקות בחברת נס טכנולוגיות.

הפוסט דותן אייזנמן מונה לסמנכ"ל TESLink מקבוצת SQLink הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנחנו כבר מבינים כיום באופן ברור שאין פתרון יחיד כלשהו שבאמצעותו אפשר להשיג הגנת סייבר, ולא משנה אם מדובר ב-IT או ב-OT. מה שצריך לעשות זה לשלב מגוון פתרונות במספר מעגלי הגנה ולעסוק בטכנולוגיה, קצת בהדרכה וגם לבנות נהלים, וכל זה ייתן בסופו של דבר מעטפת מוצקה. לא אומר שהיא יכולה למנוע ב-100 אחוז את התקיפה, אבל היא בהחלט תקשה מאוד על התוקפים לבצע את זממם, וזה כבר אומר שהגענו למטרה", כך אמר דניאל ארנרייך, SCCE, בכנס ICS-Cybersec 2019 שנערך אתמול (ג') באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.

ארנרייך, יו"ר הכנס שנערך כבר בפעם הרביעית בהפקת אנשים ומחשבים, הסביר למאות אנשי המקצוע שהגיעו להשתתף כי המטרה היא למצוא את האדם שמבין את המערכת ואת האפליקציות היטב. "זה צריך להיות אדם שמבין היטב איפה מסתתרים הסיכונים, לא של נתיבי התקיפה האפשריים אלא בהיבט של המקומות בהם הארגון יכול להינזק. בהתאם לכך הוא צריך לפעול, ובהתאם לכך הוא צריך לבחור פתרון מבין מגוון גדול מאוד של פתרונות. ויותר חשוב, מערכות השליטה והבקרה, כדי לפעול נכון, חייבות להיות מתוכננות מראש כשאבטחה היא הדבר הכי חשוב, לפני כל דבר אחר", הוא הסביר.

אחד ההיבטים החשובים מבחינתו, וזה דבר שהוא חזר והדגיש לאורך היום, הוא מניעת התחברות מרחוק למערכת. "חייבים למנוע התחברות מרחוק למערכות תפעוליות, ומבחינתי זה בל יעבור, אלא אם מדובר במערכות שמיועדות לעזרה להצלת חיי אדם. אם אנחנו מאפשרים התחברות מרחוק למערכת תפעולית, אנחנו פותחים את הדלת לרווחה. ברגע שיש את האפשרות, אז מישהו כבר יצליח להאזין, לבדוק, וכבר למחרת הוא ייכנס באותה דרך כדי לגרום לנזק", אמר ארנרייך.

ומה השינויים שבכל זאת חלים? "אנחנו מתחילים לראות פתרונות שאוספים מידע מכל ההתקנים, החל בחיישנים והמתגים, כדי להנגיש את המידע כך שיהיה מוכן לבדיקה של אנליסטים. אנחנו גם מתחילים לראות כניסה של תקנים לתחום של הגנת הסייבר על מערכות תפעוליות, ובישראל כבר יש את תורת הגנת הסייבר שנותנת סוג של מענה. אבל ההצלחה לא נמדדת בסופו של דבר האם המערכת עומדת בתקן, אלא האם בניתי מערכת שעומדת ועובדת בצורה תקינה ללא בעיות", הוא סיכם.

[caption id="attachment_300159" align="alignnone" width="600"] ענר גלמן, דירקטור בחברת האבטחה ארמיס. צילום: ניב קנטור[/caption]

"כמות המכשירים שלא ניתן יהיה להתקין עליהם פתרון אבטחה רק תלך ותגדל"

ענר גלמן, דירקטור בחברת האבטחה ארמיס, התייחס לכך שבעולם כיום יש סוג של צונאמי של מכשירים לא מנוהלים. "עולם התפעול עובר כיום דיגיטציה, וזה כולל התחברות לרשת הארגונית. זה עולם חדש ומושגים חדשים שאנחנו צריכים ללמוד להכיר, וכמובן ללמוד להכיר אלו מכשירים יכולים לפעול בצורה חריגה ויכולים לפגוע בי וכיצד לתפעל אותם מבלי לפגוע ברצפת הייצור", הוא אמר.

לדבריו, אנשים לא מספיק מודעים לכך שכיום במשרדים רבים יש מכשירי קצה חכמים שפגיעים לא פחות לניסיונות חדירה למערכת. "בראייה שלנו, בכדי להגיע אל אותם מחשבי קצה יש סביבה משרדית שלא פחות פגיעה, כמו טלוויזיות חכמות עם מערכות הפעלה, מצלמות אבטחת מידע ועוד. כלומר, המכשור והמחשוב שצריך לעקוב אחריהם כבר מצטברים לכמות עצומה. זה אומר שכמות המכשירים שלא ניתן יהיה להתקין עליהם פתרון אבטחה רק תלך ותגדל, וזה גם אומר שלא תהיה אפשרות לנהל אותם. אנחנו נגיע לכמות ענקית של מוצרים שהפתרונות הקיימים לא יוכלו לתת להם מענה", הוא התריע.

"מכיוון שמדובר במכשירים שקשה מאוד להתערב בעבודה השוטפת שלהם צריך חשיבה אחרת", הוא סביר. "פתרון בו יש צורך בהתקנה לא בא בחשבון, לכן אנחנו מנסים להציע פתרון שמבוסס על ניתוח התעבורה ברשת ובאמצעות זאת לגלות חולשות ולתת מענה בשיתוף פעולה עם חברות אבטחה אחרות, באופן אידיאלי עוד לפני שהאירוע קורה, או במקרה שכבר קרה - לצמצם אותו ולנסות לנתח אותו", תיאר גלמן את שיטת העבודה של הפתרון שמציעה החברה שלו.

כדי לתת תשובה צריך להתמודד גם עם בעיה נוספת והיא שרוב הלקוחות לא בדיוק יודעים מה מחובר אצלם לרשת ואם כן מתי. "יכול להיות שמישהו פתח טורנט במחשב שלו ושכח לכבות אותו, יכול להיות שמישהו החליף סיסמה ולא יידע, וזה אומר שלא תמיד יודעים עם מי המכשירים מדברים ומתי. אנחנו צריכים פתרון שמזהה אנומליות וחריגות מהתנהלות תקינה, ובהאזנה פסיבית עם יצירת תמונה מלאה עבור כל המחשבים שאנחנו מזהים רשתית. אנחנו מסוגלים לזהות כל מכשיר שיש לו תעבורה ברשת, וזה לוקח כמובן זמן מה, ואז לבדוק איך הם מתנהגים ברשת, ולתת מענה במקרה הצורך", הוא סיפר.

הוא סיכם ואמר כי "הפתרון שלנו מבוסס ענן, כדי לתת פתרון בנקודה אחת עבור כל הבעיות שלכם, כולל במקרים בהם המשרדים במקום מסוים והמפעל בנקודה אחרת. אנחנו רוצים שתראו את כל הרשת מנקודה אחת וזה גם מאפשר לזהות תקיפות בין אתרים, לזהות אתרים שיש בהם תנועה חריגה ועוד". 

הפוסט "אין פתרון יחיד כלשהו שבאמצעותו אפשר להשיג הגנת סייבר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בוחרים בדרך המשא ומתן: ההסתדרות הודיעה לפני שעה קלה כי הגיעה להסכמות עם הנהלות פלאפון וסלקום, שלפיהן אלה ישהו את פיטורי העובדים שעליהן החליטו בתמורה להפסקת העיצומים ולחזרתם המלאה של העובדים לעבודה. במקום זאת, הצדדים ינהלו מגעים לגיבוש מתווים מוסכמים של פשרה בכל אחת מהחברות.

ההחלטות על כניסה למשא ומתן התקבלו ימים אחדים לפני ראש השנה, ולאחר הביטוי שקיבל בימים האחרונים המשבר העמוק בענף הסלולר, בדמות הדיווחים על כוונת פלאפון לפטר מאות עובדים וההודעה של סלקום לבורסה על "תכנית הבראה" שתכלול צמצום דרסטי בכוח האדם. בתגובה, החליטו הוועדים לנקוט עיצומים, והשביתו שירותים מרכזיים בכל אחת מהחברות.

אלא שבהתערבות ההסתדרות, החליטו הצדדים על שינוי כיוון וכניסה למשא ומתן. כך, בישיבה מיוחדת שכינס יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, סביב המשבר בפלאפון, הגיעו הצדדים להבנות עקרוניות ולמתווה שיהוו בסיס להסכם. על פי ההבנות, יבוטלו השימועים לכלל העובדים שזומנו להליך ערב החג, והחברה חוזרת בה, בשלב זה, מההחלטה על סגירת היחידה הארגונית שאליה הם משתייכים. במקום זאת, ההנהלה ו-ועד העובדים יגבשו מתווה מוסכם של פרישה והתייעלות.

[caption id="attachment_300135" align="alignnone" width="600"] עובדי סלקום מנהלים שיחת הסברה הבוקר (ד') במטה החברה בנתניה. צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות[/caption]

בהודעה משותפת להנהלת פלאפון ולהסתדרות נכתב כי "כחלק מההבנות שהושגו, בתיווכו של יו"ר ההסתדרות ובניסיון למנוע פגיעה בשירות שניתן לציבור, הוסכם על מסגרת להמשך המשא ומתן בין הצדדים עד לחתימת ההסכם. ההבנות כוללות, בין היתר, מנגנון ליישוב חילוקי דעות, תוך התחייבות הדדית להימנע מצעדים חד צדדיים".

"לפיכך ובהתאם לסיכום, יופסקו לאלתר הצעדים הארגוניים והעובדים ישובו לעבודה סדירה", נמסר בהודעה.

המשא ומתן בסלקום - מיד אחרי החגים

באשר לסלקום, הודיעה ההסתדרות כי הנהלת החברה תקפיא את כל הצעדים הקשורים לעובדים בתכנית הרה-ארגון שלה - לבקשת בר דוד. במקום זאת, נכתב, "הצדדים ייכנסו למשא ומתן בניסיון למצוא פתרונות מוסכמים מיד בתום החגים".

בהודעת ההסתדרות צוין כי בהנחיית יושב ראשה "יחזרו עובדי סלקום לעבודה סדירה באופן מידי. יו"ר ההסתדרות שב וקורא לממשלת ישראל להתערב באופן מידי במשבר העמוק בשוק התקשורת בישראל".

הקריאות להתערבות הממשלה בכלל, ומשרד התקשורת בפרט, במשבר נשמעו גם אתמול, אלא שבמשרד הודיעו שלא יעשו כן.

הרקע למשבר הוא המשך התחרות העזה בענף הסלולר, שהביאה לירידה דרסטית במחירים לעומת לפני כמה שנים, וההשקעות הרבות בתשתיות שהחברות בתחום נדרשות לבצע. כתוצאה מכך, החברות בתחום רושמות ברבעונים האחרונים עליות קלות ברווחים ואף הפסדים, וקבוצת בזק מחקה בדו"חות האחרונים כמעט מיליארד שקלים מהערך של פלאפון, שהיא חברה בת שלה.

הפוסט לקראת פתרון? הפיטורים בסלקום ובפלאפון הושהו, עיצומי העובדים הסתיימו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סימולייט היא חברה שמסייעת לחברות בארץ ובעולם לשפר את היכולת שלהן להתמודד עם אירועי אבטחת מידע על ידי זיהוי פערי אבטחה במערך הגנת הסייבר, כמו גם אופטימיזציה של האבטחה אל מול פתרונות האבטחה שיושמו, כולל בדיקות סימולציה של איומים מידיים חדשים ומזעור רמת החשיפה של החברות למתקפות.

באחרונה ביצעה סימולייט פרויקט מיגרציה מ-AWS ל-Azure. מהחברה נמסר כי הסיבות למעבר לענן של מיקרוסופט הן מגוונות, אך העיקרית שבהן היא הצורך במעבר ממונוליטיות למיקרו-שירותים ומינוף של השירות המנוהל AKS (ר"ת Azure Kubernetes Service). מעבר זה מביא עמו בניית מערכת שעומדת בעומסי עבודה גבוהים, דינמית, יציבה ואמינה, וכמובן שחוויית הלקוח הסופי מושפעת מהשינוי באופן ישיר, ומשתפרת באופן ניכר.

[caption id="attachment_300168" align="alignnone" width="600"] 2Bcloud, חטיבת הענן של GRTH[/caption]

סימולייט בחרה לבצע את המעבר עם 2Bcloud, חטיבת הענן של GRTH, שהיא שותף מוביל של מיקרוסופט, עם ניסיון עשיר בהטמעת פתרונות Azure. יצוין שלחברה יש ניסיון רב בעולמות היישומים שנולדו לענן (Cloud Native Application).

"העברנו את כל הסביבות להיות מבוססות AKS, ובכך אנחנו שומרים על אחדות ותאימות - הן מבחינת תהליכי הפיתוח והן מבחינת תהליכי ה-DevOps וה-CI\CD", אמר אייל פורת, סמנכ"ל המו"פ של סימולייט.

הוא הוסיף כי "במערכת מונוליטית קיימת תכונה מאוד בולטת, והיא החוסר בדינמיות. היכולת להתאים את כמות ה-Instances באופן דינמי בהתאם לצריכת המשתמשים חסרה. במערכות בהן קיים הצורך לספק מענה לקצב הגדילה של הלקוחות ושל כמויות המידע, לצד הצורך בביצועים טובים - אנחנו נדרשים להוסיף משאבים באופן דינמי ולספק מענה למקרי הקצה שציינו. באמצעות AKS, שהיא ארכיטקטורה המבוססת על מיקרו-שירותים, אנחנו מסוגלים לייצר כזו. יחד עם מעט התאמות לצורכי המערכת, ניתן לייצר מוצר יציב, המנצל את המשאבים באופן אופטימלי".

"התהליך הביא לשינוי בתשתית והחלפת ספקית הענן", ציין פורת. "על כן, נדרשה מאיתנו היערכות מוקדמת - החל משינוי קוד, דרך השלמת פערי ידע ועוד. בעקבות המעבר, התאמנו את מתודולוגיית הפיתוח בקבוצת המוצר ובצוות המו"פ, וברגע שצלחנו את האתגרים של התאמת הקוד והקונפיגורציה, התחלנו לבנות את תשתיות ה-DevOps, שבין היתר כללו כלי ניהול קוד, CI/CD, ניהול סביבות וניטור. לאחר השלמת התהליך ניתן היה לראות שינוי משמעותי בשירות, שהפך ליעיל, פשוט וזמין יותר".

[caption id="attachment_300169" align="alignnone" width="600"] אייל פורת, סמנכ"ל המו"פ של סימולייט. צילום: יח"צ[/caption]

גיל רון, מנכ"ל חטיבת הענן של GRTH, סיפר על היתרונות בתהליכי המודרניזציה. לדבריו, "תהליכי מודרניזציה הכוללים בתוכם מעבר לסביבה אג'ילית מביאים אתם מספר יתרונות: היכולת להתאים את כמות המשאבים של המערכת בהתאם לעומס ושימוש ברגע נתון גורמת לחוויית משתמש טובה יותר, אימוץ תהליכי CI/CD שמביא לזמן הגעה לשוק מהיר יותר, וכמובן - הבחירה בתשתיות מנוהלות, כמו AKS, מאפשרת להתמקד במטרות העסקיות".

פורת אמר כי "העבודה עם GRTH התנהלה באופן מאוד קואופרטיבי ומפרה לשני הצדדים. התאמנו את הצרכים ליכולות של AKS ובנינו מוצר שמסוגל לספק שירות גם בעומסים גדולים. אולם, העבודה עם GRTH לא נגמרת בשלב זה - אנחנו ממשיכים לקבל מהם שירות מנוהל הסביבה החדשה ותמיכה שוטפת בעולמות ה-DevOps".

פלטפורמה שמאפשרת להריץ סימולציות תקיפה - ולקבל דו"חות

סימולייט מציינת בימים אלה שלוש שנים להווסדה, שבמהלכן פיתחה פלטפורמה המאפשרת ללקוחותיה פתרון פשוט ואוטומציה שמעמידה במבחן את עמידות הארגונים למתקפות סייבר. הפלטפורמה מאפשרת להריץ סימולציות תקיפה בכל רגע נתון, עם מגוון רחב של מתקפות בטכניקות שונות. בצורה זו, הלקוחות ממפים את המתקפות שהם חשופים אליהן, בין אם הן ממוקדות כלפי הארגון עצמו או כחלק מקמפיין עולמי, כדוגמת WannaCry.

[caption id="attachment_300170" align="alignnone" width="600"] מקור: סימולייט[/caption]

הסימולציות מתבצעות על ידי מימוש ומינוף של וקטורי תקיפה שונים המיושמים על ידי תוקפים שונים ברחבי העולם - בין היתר, ניסיונות חדירה דרך שירותי המייל או הגלישה של עובדי הארגון. לאחר מכן מתבצעת עקיפה של מערכות ושירותי הגנה ולבסוף התפשטות בתוך הרשת, וכן ניסיונות להוציא מידע מהארגון ושאר טכניקות של Post exfiltration.

"בתום כל בדיקה, הלקוח יכול לצפות בדו"חות (טכניים ולמנהלים), המציגים את מצב רמת אבטחת המידע של הארגון, לצד מגמות שיפור ואף השוואה ללקוחות אחרים באותה התעשייה, פרצות האבטחה השונות שהתגלו והמלצות לתיקון הפערים", סיכם פורת.

GRTH היא חברת בוטיק ישראלית ושותפה מובילה של מיקרוסופט, המציעה פתרונות דיגיטליים בענן. החברה מספקת ללקוחותיה שירותי ענן מנוהלים, המבוססים על Azure - פלטפורמת הענן של מיקרוסופט . לחברה התמחות בעולמות ה-DevOps וניסיון עשיר בייעוץ, תכנון ויישום ארכיטקטורות מורכבות בענן.

הפוסט GRTH הטמיעה פתרון מבוסס AKS של מיקרוסופט בסימולייט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת אל על בשיתוף עם חברת כאל אירחה את פורום C3 של בכירי המנמ"רים בישראל, שבאו לשמוע על "ארגון מוכוון נתונים".

סמנכ"ל דיגיטל ומחשוב, שחר מרקוביץ, הציג את האסטרטגיה הטכנולוגית של אל על, שרוצה להיות "החברה החכמה של אומת הסטארט-אפ" - אסטרטגיה שמבוססת על שימוש במידע ואנליטיקה מתקדמת כדי לייצר ערך עסקי באמצעות שיפור חוויית הלקוח והעובד, הצעות ערך ממוקדות לקוח ושיפור היעילות התפעולית.

[caption id="attachment_300087" align="alignnone" width="600"] עדו ביגר, ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על. צילום: קרן מגל[/caption]

ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על, עדו ביגר, פירט כיצד ישיגו את האסטרטגיה. התוכנית של אל על מבוססת על "מידע כנכס" - שדרוג המידע לאורך כל שדרות הארגון, בניית "מפעל BI", המייצר דשבורדים לכלל הארגון בצורה אג'ילית, ומינוף מדע הנתונים כדי להשיג תוצאות כלכליות בארגון. ביגר הציג כיצד השימוש במידע הוביל לשיפור בדיוק המבצעי של אל על ובצריכת הדלק של טיסות.

אירנה פורטניק הציגה את הפעילות הרבה שנעשית בכאל סביב עולם המידע, כולל המיקוד בהנגשת מידע לבעלי התפקיד בארגון, ובראשם המנכ"ל.

[caption id="attachment_300175" align="alignnone" width="600"] המשתתפים באירוע. צילום: רותם אור[/caption]

שי איתן, ראש מדור מידע בכאל, תיאר בפירוט את התהליך של בחירת טכנולוגיות הדשבורדים שלהם (tableau)  והארכיטקטורה הטכנולוגית, הכוללת שכבת מידע אופרטיבית ומידע כשירות (Data as a Service).

[caption id="attachment_300186" align="alignnone" width="600"] מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על. צילום: עדו ביגר[/caption]

לסיום, מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על, תיארה את האתגרים שאיתם מתמודד המנמ"ר בעולמות הביג-דטה, והצורך העסקי לספק נתונים ולהעביר אותם ממקום למקום תוך התמודדות עם רגולציה, כמו חוקי הגנת הפרטיות ו-GDPR ונושאי סייבר. המנמ"ר, הסבירה מרכוס, צריך לאזן בין ניהול הסיכונים לבין הצורך לתת את השירות הכי מיטיב וליצור מערכת גמישה ופתוחה.

[caption id="attachment_300086" align="alignnone" width="600"] במרכז: רוני פינקלשטיין, ראש אגף שיפוץ מטוסים באל על, ושחר מרקוביץ', סמנכ"ל הדיגיטל והמחשוב של החברה. צילום: קרן מגל[/caption]

בהמשך הביקור סיירו המנ"מרים בהאנגר מטוסים של אל על וקיבלו הסבר מעמיק על תהליך שיפוץ המטוסים בחברה, ולבסוף ביקרו במרכז שליטה אווירי של אל על, שם הוסבר להם על המורכבות הרבה בניהול המבצעים האווירי.

הפוסט פורום C3 באל על בשיתוף כאל: איך להיות ארגון מוכוון נתונים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משרד הביטחון בוחן שינויים בצו הצופן, העוסק באמצעי הצפנה, במטרה למקד את הפיקוח במוצרים ביטחוניים ולצמצם את הנטל הרגולטורי על מוצרים אזרחיים.

אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) קיים אתמול את הכנס השנתי ליצואנים ביטחוניים, בהשתתפות אלוף (מיל') אודי אדם, מנכ''ל המשרד, בכירי מערכת הביטחון ומאות תעשיינים ביטחוניים. ראשת אפ"י, רחלי חן, הכריזה בכנס על חידושים ושינויים בפעילות הפיקוח.

על פי חן, האגף בוחן שינויים בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים - עיסוק באמצעי הצפנה, מה שמכונה ''צו הצופן''. כיום, החוק מחייב כל חברה ישראלית שעוסקת בתחום ההצפנה לקבל רישיון מיוחד ממשרד הביטחון. אפ''י בודק בימים אלה שינויים חקיקתיים, שיובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון עם כינונה של הכנסת הבאה. לדבריה, מטרת השינויים היא למקד את הפיקוח על מוצרים מוצפנים בעלי ערך בטחוני ובמקביל - לצמצם את הנטל הרגולטורי על מאות חברות שעוסקות במוצרי הצפנה ושעליהן חל הצו היום, בנוסחו הרחב.

עוד נמסר כי משרד הביטחון, ואפ''י בתוכו, נערכים להקמת חטיבה טכנולוגית לפיקוח על היצוא הביטחוני. החטיבה תגייס מהנדסים ומומחי תוכן מתחומים שונים, במטרה לתת מענה להתפתחות הטכנולוגית המהירה במערכות הצבאיות ובאמצעי הלחימה, ולאפשר קיצור בלוחות הזמנים לקבלת רישיונות שיווק ויצוא.

חן ציינה כי "אנחנו פועלים כל העת להקל, ככל הניתן, על היצואנים הביטחוניים. הרפורמה שהובלנו כבר הסירה חסמים, הקלה מאוד על יצואנים רבים ואפשרה למשרד הביטחון למקד ולהדק את הפיקוח היכן שנדרש. יחד עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחומי הסייבר, והמצב הביטחוני במעגלים קרובים ורחוקים מחייבים אותנו למשנה זהירות באישור של יצוא ביטחוני. נמשיך לפעול להקל, ככל הניתן על תעשיית הביטחון והסייבר, אך לא נאשר יצוא של מוצר למדינות שעלולות להשתמש בו נגדנו".

הפוסט מסתמן: משרד הביטחון יקל ביצוא מוצרי הצפנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אין לדעת מי יוביל את המהפכה התעשייתית החכמה: האם יהיו אלה רובוטים או שמא אנשים? אבל, מה שכן ניתן לעשות הוא לבחון את המגמות הטכנולוגיות המרכזיות, דרכן ניתן יהיה להשפיע לאיזה כיוון המהפכה תלך", כך אמרה ילנה וילנצ'יק, מנכ''לית אפקטיבנס ייעוץ והדרכה.

וילנצ'יק דיברה בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשיה חכמה - כאן ועכשיו!. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ''ל אלתרנט ויו''ר ועדת התכנים של הכנס.

בדבריה הציגה וילנצ'יק, שהינה מומחית לשיפור תהליכי עבודה וחדשנות תפעולית, את ג'וזף אנגלברגר, אבי הרובוט התעשייתי, שהיה פורץ דרך במהפכה התעשייתית השלישית. "כבר בשנות ה-60'", ציינה, "הוא חזה שהעתיד טמון ברובוטים. אז נבנה עבור ג'נרל מוטורס הרובוט התעשייתי הראשון".

היא אמרה כי בין אנגלברגר ובין אילון מאסק, פורץ הדרך של המהפכה התעשייתית הרביעית, יש שוני מהותי: "מאסק הכניס לתהליכי קבלת ההחלטות מוח אוטונומי. פה הנקודה המעניינת במהפכה - היא משלבת בין טבע ביולוגי, אנושי, ליכולות המלאכותיות. נכון להיום, היכולות הרובוטיות רחוקות מאלה המוטוריות של בני האנוש. לכן, יש להתמקד בשאלה איך בני אנוש יכולים להשפיע על כך שהמהפכה תלך לכיוונים הרצויים".

בהמשך דיברה וילנצ'יק על פיודור, רובוט דמוי בן אנוש, ששוגר לתחנת חלל בינלאומית ביולי השנה, הצטרף לאסטרונאוטים השוהים שם ומסייע להם במשימות המחקר. "הוא מבריג ברגים, קודח חורים ומחבר מגעים", אמרה.

איך אנחנו יכולים להשפיע על המהפכה התעשייתית החכמה?

לדבריה, "השאלה היא איך אנחנו יכולים להשפיע על המהפכה התעשייתית החכמה, כך שהיא תנוע בכיוונים הרצויים לנו. התשובה היא שיש לנו שלושה עוגני השפעה: טקטיקה - תהליכי עבודה, אפיון דרישות והכשרה; אסטרטגיה - מטרות וסדרי עדיפויות; וכללי עשה ואל תעשה. בהיבט הטקטיקה, ככל שהארגונים יקדימו להגדיר את הצרכים שלהם לפתרונות טכנולוגיים בצורה מדויקת יותר, כך הפיתוחים יהיו קרובים יותר לדרישותיהם של התעשיינים. בהיבט האסטרטגיה, יש לקבוע אסטרטגיה ארוכת טווח בהקשר של תעשייה 4.0. זו משימה מאתגרת, עקב אי ודאות גבוהה בנושא, אולם היא קריטית לקבלת כיוון ברור יותר של ההתקדמות".

"באשר לכללים", ציינה, "לא בהכרח יש לחשוב על הרובוט דברים רעים. רובוט שעונה לשם רומיאו מסייע לאנשים מבוגרים להתמודד עם בדידות ולעבור בדיקות רפואיות, וכן מלווה אנשים עם מוגבלויות. הוא משפר את איכות החיים שלהם. בהנחה שאנשים קובעים כללים שעליהם תתבסס הבינה המלאכותית, חייבים כבר כיום לתת את הדעת שכללים אלה יהיו ערכיים ואתיים".

מודל ליישום כניסה לתעשייה חכמה

בהמשך היא אמרה כי "כרבע ממנהלים בארגונים מעידים שחוסר הבנה או העדר ידע מונעים מהם את ההליכה לעבר המהפכה התעשייתית החכמה. לכן, אני מציעה מודל שפיתחתי, ליישום נכון של כניסה לתעשייה חכמה. נדרש לעשות כמה דברים: ללמוד שיטות מתקדמות; לבחון את המצב הקיים ולערוך ניתוח של המגמות; לקבוע 'תמונה מנצחת', המסמלת את המצב הרצוי; לתכנן וליצור תכנית עבודה ישימה; ואז - לבצע הטמעה ויישום".

לסיכום אמרה וילנצ'יק כי "אנחנו נמצאים בעידן של שינוי, במצב של פערים בין הדורות. מדובר בעיתוי שבו יש לשלב כוחות בין דורות שונים, בין מקצועות שונים ובין תעשיות. עכשיו בדיוק הזמן וההזדמנות לחולל שינוי באמצעות קביעת כללים, אסטרטגיה וטקטיקה - וכך להוביל את המהפכה לכיוון של עולם ערכי וחדשני יותר".

הפוסט מי יוביל את המהפכה התעשייתית החכמה – אנשים או רובוטים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לפי נתוני ארגון המזון העולמי, 30-40% מהיבול החקלאי הגלובלי אובד בגלל מזיקים ומחלות. בעולם בו יש רעב באזורים רבים, וצמיחת אוכלוסין מהירה, זהו מצב מזעזע הדורש שינוי. בעזרת הכלים שלנו אני מקווה שנצליח לשנות נתון זה", כך אמר שמחה שור, מנכ''ל ומייסד אגרוסקאוט.

שור נאם בכנס Oracle Open World 2019, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. שור שירת יותר משני עשורים בחיל המודיעין. "לאחר שפרשתי מצבא קבע", אמר בראיון לאנשים ומחשבים, "לקחתי את התובנות שהפקתי מהצבא - לעולם האגרוטק וחקלאות מדייקת. החלפתי את ה'רעים' של הצבא – במזיקים, טפילים ובמחלות, שגורמות נזק ואובדן עצום ליבול החקלאי".

חברת הסטארט-אפ ממוקמת בצפון הארץ, הוקמה ב-2017 ומונה חמישה עובדים. בסבב הגיוס הראשון היא גייסה מיליון דולרים מחברים, מרשות החדשנות ומטרנדליינס. כעת הם מסיימים סבב גיוס שני של כשני מיליון דולרים. "תכנית החממות של רשות החדשנות אפשרה לנו להפוך מרעיון למוצר", אמר שור, והוסיף  וסיפר כי הוא מגייס גם מהציבור הרחב, באקזיט-ואלי.

"פיתחנו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת", אמר שור, "שמשפרת את התפוקה של היבול החקלאי. היא מבוססת רחפנים, חישה מרחוק ועיבוד תמונה. בניגוד לשאר העולם, היקף אובדן היבול בשל מזיקים, טפילים ומחלות, עומד בישראל ובארה''ב על 5-10%. הסיבה לשוני בנתונים היא שבשתי ארצות אלו יש פקח, או אגרונום מקצועי, המשוטט בשדות, מחפש את המחלות שיש על הגידולים ואז קובע איזה כימיקל יש לשים, באיזה תזמון ובאיזו כמות. הבעיה היא שברוב העולם, בכשבעה מיליארד דונמים חקלאיים, אין פקחים שכאלה".

רחפנים בשדות

"אנחנו משתמשים בחיישנים ובמצלמה המותקנת על גבי רחפן מסחרי, שעלותו כאלף דולרים", הסביר שור, "פיתחנו אפליקציה שמטיסה את הרחפן מעל השדה, מצלמת אותו, מעבירה את הנתונים לאחור, לצורך הטענה, עיבוד וניתוח, וכך בעצם נעשה חלק ניכר של עבודת האגרונום, בלא הצורך שלהגעתו הפיסית לשדה".

[caption id="attachment_300193" align="alignnone" width="600"] רחפן פאנטום בשקיעה. צילום: יח"צ[/caption]

"אנחנו שותפים בתכנית הסטארט-אפים של אורקל", אמר שור, "לפני כמה חודשים עברנו מהענן של אמזון, AWS, לתשתיות הענן של אורקל, OCI. היא משמשת לנו כתשתית גלובלית להטענת התמונות. אנו נעזרים בתשתיות הענן ויכולות החישוב בו כדי לנתח את התמונות. המעבר לענן של אורקל היה מהיר וארך ימים אחדים. אנו מייתרים חלק ניכר מעבודת האגרונום וחוסכים משאב אנושי שחסר. האגרונום מקבל את התובנות בבית או במשרד".

[caption id="attachment_300194" align="alignnone" width="600"] רחפן מאבק בשדה. צילום: יח"צ[/caption]

הענן של אורקל - מקצר תהליכים ומספק התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר

לדבריו, "אורקל גם מסייעת לנו למצוא לקוחות ברחבי העולם, והענן שלה מקצר משמעותית את משך הטענת התמונות. הם גם מסייעים לנו בייעוץ ובפיתוח. צריך להבין שבכל שדה יש מאות דונמים שהתמונות שלהם, המצולמות פעם-פעמיים בשבוע – בעלות נפחים גדולים. ההטענה המהירה והניתוח המהיר, מבוסס לימוד מעמיק על גבי מעבד גרפי בענן - מקצרים תהליכים ומספקים את התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר. המכונה של אורקל לומדת תוך כדי תנועה ומביאה לשיפור ביצועים ותובנות. עוד אנו עושים שימוש בטכנולוגיות קוברנטיס וקונטיינרים".

[caption id="attachment_300195" align="alignnone" width="600"] אנשי אגרוסקאוט בשדה בוושיגטון. צילום: יח"צ[/caption]

כעת, ציין, "אנחנו מפתחים פתרון מבוסס קופסה, שישמש 'מוסך' לרחפן. נעבור לפתרון אוטונומי מלא. חברנו ל-Birdstop. המנכ''ל שלה, קית' מיאו, היה מנהל פיתוח בגוגל. היא פיתחה 'קופסה' בעלת יכולת רובוטית, המהווה תחנת עגינה לרחפן, מטעינה את הסוללה שלו, והופכת את כל תהליך הטיפול בו לממוכן".

"יש בעולם כחצי מיליארד חקלאים, רובם קטנים", סיכם שור, "אני צופה שאלפים מהם יהיו לקוחות החברה בשנים הקרובות. יש לנו כבר לקוחות בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית, באפריקה ובישראל - באזור עוטף עזה, שם מגדלים את רוב תפוחי האדמה בארץ. איסוף הנתונים, ניתוח מהיר של התמונות במקומות שונים מאפשר לקחת את הפתרון למגדלים ברחבי העולם ולסייע להם להגדיל את היבול ולספק ביטחון למזון, עם טכנולוגיה ואגרונומיה ישראליות". 

הפוסט "אנחנו רוצים להיות סופרמן-אגרונום" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"עבורנו, ב-KLA, הדבר הבולט השנה היה השלמת הרכישה של אורבוטק על ידי KLA העולמית. עסקה זו הצטרפה לרכישות גדולות של חברות ישראליות, כמו זו של סודה סטרים על ידי פפסיקו, של מלאנוקס על ידי אנבידיה ושל פרוטרום על ידי IFF. משנה לשנה, קצב הרכישות של חברות ישראליות הולך וגדל, מה שנותן ביטוי נוסף למצוינות ההון האנושי שלנו".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"הדטה תמשיך לצמוח בהיקפים משמעותיים, ובצידה הצורך לנתח אותה ולבצע בה מניפולציות. מה שמיוחד בתחום הזה הוא הרלוונטיות שלו לכל אחד מהענפים במשק".

[caption id="attachment_300199" align="alignnone" width="600"] אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בעשור האחרון, ההיי-טק הישראלי התחזק ונכנס לתחומים חדשים כמו סייבר, פינטק, פודטק ואוטוטק. מהצד השני, התעצמה הפעילות בתחומים קיימים כמו אלקטרו-אופטיקה - ענף שישראל הפכה למעצמה גלובלית בו. בעשור האחרון התבססה וגדלה גם תרבות הסטארט-אפים והאקו-סיסטם שהתעצבה סביבה. האקו-סיסטם נולד כדי לתמוך בסטארט-אפים מבחינה כספית ומבחינת ההון האנושי, ונראה שהמודל הזה עובד מצוין".

מיהי בעיניך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר לא בחברה, אלא במרכז פרס לשלום ולחדשנות, שהושק בתחילת השנה מחדש. המרכז שם זרקור על החדשנות וההיי-טק בישראל, מבליט את הישגי העבר ומכשיר את מובילי החדשנות של העתיד. הוא שופע במיזמים, פרויקטים וקורסים, ובד בבד מזמין את הציבור הרחב לבקר ולהיחשף לסיפור הבלתי יאומן של אומת החדשנות, במסע מרתק בהשראת חזונו של שמעון פרס ז"ל".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל שנמשיך להוביל את ההיי-טק ברמה בינלאומית ולקדם את ההון האנושי שלנו, שמהווה המנוע העיקרי מאחורי ההצלחה המסחררת של ישראל בעולם. ישראל צריכה להשקיע עוד ועוד משאבים בפיתוח ובטיפוח של מדענים, חוקרים, מהנדסים ומתכנתים, וליצור תמהיל עובדים רחב יותר, הכולל גם עובדים ממגזרים המיוצגים פחות בעולם ההיי-טק, כמו נשים, ערבים, דרוזים, חרדים ובני העדה האתיופית".

מיקי שטיינר, מנכ"ל מרכז החדשנות של אינוגי בישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"השנה היינו עדים לפריצתו של תחום הפרופטק (טכנולוגיות לתחום הבנייה) על כל גווניו, שתפס תאוצה בישראל בשל בשלות השוק - בעקבות הצלחת כמה חברות סטארט-אפ לחדור לשוק, פעילותן של חברות בנייה ומשקיעים, ויוזמות שיתוף כגון קונטק. הטכנולוגיות הפכו לזמינות יותר ומשלבות בינה מלאכותית, לייזרים, מציאות רבודה וכדומה. בעבר, לא נטו להשתמש בטכנולוגיות האלה בשל העלות הגבוהה, אך כיום הן זמינות וזולות יותר, ומאפשרות פיתוחים מדהימים, שמשפרים ומייעלים את תהליכי הבנייה, ואפילו עוזרים לפתור את בעיות הבטיחות. תעשיית הבנייה משוועת לחדשנות שתגדיל את הרווחיות ותייעל ותאיץ תהליכים".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"באחרונה, תעשיית האנרגיה המסורתית עברה שינויים רבים. החברות, שעד עכשיו התמקדו בעיקר בייצור ואספקת חשמל, מתחילות לבחון הזדמנויות טכנולוגיות חדשניות שישנו את הדרך בה נייצר ונצרוך אנרגיה, ומבינות שחייבים למצוא דרכים חדשות לייצר רווחים. לדוגמה, מציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, שהתחילו להוות חלק משמעותי מייצור האנרגיה ברחבי העולם. אני צופה שבשנה הקרובה נראה יותר ויותר מיזמים חדשניים בתחום והשקעות בהם".

[caption id="attachment_300200" align="alignnone" width="600"] מיקי שטיינר, מנכ"ל מרכז החדשנות של אינוגי בישראל. צילום: AB-Visualart[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"ללא ספק, היה זה העשור של תעשיית הרכב בישראל. תעשיית הרכב העולמית גילתה את ישראל כמקור לחדשנות ומקוריות, וכל החברות בתחום הגיעו לכאן. מרכזי פיתוח נפתחו, כמו גם מרכזי חדשנות לחיפוש וגילוי סטארט-אפים מקוריים. כמובן שלהצלחה של מובילאיי הייתה תרומה ניכרת לכך".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא גיא סלע, מייסד ומנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת סולאראדג', שלצערי נפטר באחרונה. סלע היה אדם יוצא דופן ביכולותיו ובתרומתו גם לביטחון המדינה וגם לכלכלה שלה, וצניעותו גרמה לכך שחלק גדול מתרומתו התברר לקהל הרחב רק אחרי פטירתו. כמנכ"ל סולאראדג', הוא הוביל את החברה להיות אחת מחברות האנרגיה הישראליות המצליחות בוול-סטריט, עם שווי שוק של ארבעה מיליארד דולר".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"הענף נקלע למחסור בכוח אדם מיומן - דבר שעלול לפגוע בהמשך צמיחתו. הסיכון שקיים בתעשיית ההיי-טק עקב מחסור גדול בעובדים, שמביא לעליות שכר דרמטיות ולחוסר יכולת להתמודד עם פרויקטים ומשימות, הוא גדול. לכן, אני מאחל שנצליח להשאיר יותר טאלנטים בישראל ושנכשיר היצע גדול של אנשים מוכשרים, כדי שלא ניאלץ להוציא משימות פיתוח למדינות כמו אוקראינה ופולין".

אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"בשנה החולפת חשתי כי תפיסת העולם של הארגונים משתנה, ותהליכים של מודרניזציה ארגונית מתחילים לחלחל ואף לרקום עור וגידים. בכלל זה, הנושא של ניהול זהויות התחיל לתפוס תאוצה וארגונים התחילו להבין את הנחיצות הגבוהה שלו, במיוחד בארגון שעושה את השינוי לעבר מודרניזציה ודיגיטל. קיימת ההבנה שהטרנספורמציה הדיגיטלית לא יכולה להתקיים בלי הטמעה רוחבית של ניהול זהויות, שכן שינוי דיגיטלי מהותי מערב את כל האוכלוסיות הבאות במגע עם הארגון, וארגון שרוצה להמשיך ולהיות מוגן חייב לנהל זהויות בצורה מתודולוגית ומתקדמת".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"היות שאני חי ונושם את עולם ניהול הזהויות, קל לי לזהות שאנחנו נמצאים בתחילת עידן חדש בנושא הזהות הארגונית, והנושא שצפוי לבלוט ביותר הוא המעבר להזדהות אמיתית, ללא סיסמאות. באופן פרדוקסלי, דווקא הסיסמאות, שנולדו על מנת להגן על המידע הארגוני, הפכו לערוץ פריצה של האקרים למערכות שלו. בשנה הבאה יהיה אימוץ נרחב של מהלכי הזדהות המתבססים על זיהוי ביומטרי וזיהוי פנים, ואלה יבטלו לחלוטין את הצורך בסיסמאות ובמענה על שאלות לשם הזדהות".

[caption id="attachment_228262" align="alignnone" width="600"] אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד. צילום: פלי הנמר[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"העשור האחרון התאפיין בכמה ציוני דרך משמעותיים ביותר, שמשפיעים על חיי היומיום שלנו הן ברמה העסקית והן ברמה האישית, ביניהם מחשוב הענן, תפיסת האבטחה הארגונית והאישית, הפרטיות והפגיעה בה".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני רוצה לציין את איש העשור שלי - דן ירושלמי, שחולל מהפכה בבנק לאומי. מהפכה זו הובילה את כל ההלך המחשבתי והמגמה של יציאת שוק הפיננסים לענן. ירושלמי, שהיה חבר הנהלה וראש החטיבה הטכנולוגית בבנק לאומי, הוביל את הכניסה של סיילספורס לבנק וביצע מהפכה ביציאתו לענן".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לשוק הישראלי כולו להכיר בקיומו של העולם הדיגיטלי הגלובלי ולהבין שתפיסת המחשוב הארגוני שינתה כיוון מהתפיסה המסורתית (און-פרמיס) לתפיסת הענן והמודל ההיברידי, שהם השליטים בשוק וימשיכו להיות, לפחות בעשור הקרוב. ברוח זו, אני מאחל לכל החברות בשוק הישראלי לשמור את הראש בעננים ואת הרגליים על הקרקע".

אלכסיי שלימוב, מייסד ומנכ"ל איסטרן פיק

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"כמות ההשקעות בהיי-טק הישראלי של חברות מהמזרח גדלה באופן משמעותי. החברות הללו הבינו את היתרונות היחסיים הגלומים בהיי-טק הישראלי, במיוחד בנושאים של חדשנות וחזון. כך, חברות יפניות ביצעו בשנים האחרונות מספר רכישות של חברות ישראליות בהיקף כולל של מיליארדי דולרים, בהן הרכישות של ניורודרם, אורמת ו-וייבר. בנוסף, היפנים ביצעו מאז 2014 יותר מ-300 השקעות הון-סיכון בישראל. אי אפשר להתעלם גם מסופטבנק היפנית, שהקימה קרן השקעות של 100 מיליארד דולר והשקיעה בין היתר בחברה הישראלית סייבריזן.

השילוב בין ההיי-טק הישראלי למשקיעים מהמזרח הוא מעניין, היות שעד לאחרונה, החברות שלנו היו מוטות ברובן כלפי ארצות הברית, וההצלחה של מפגש התרבויות הזה תיבחן בעתיד הקרוב".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"כנראה שתש"פ תהיה השנה של פתרונות הקשורים לאינטרנט של הדברים, שתופסים תאוצה בתקופה האחרונה, במספר מישורים - מכוניות אוטונומיות, ערים חכמות, בריאות דיגיטלית ועוד. כתוצאה מכך, גם תמהיל ההשקעות ומגוון הסטארט-אפים ישתנו. כמו כן, נמשיך לראות חברות בינלאומיות גדולות מקימות מרכזי מחקר ופיתוח בארץ".

[caption id="attachment_246749" align="alignnone" width="600"] אלכסיי שלימוב, מנכ"ל איסטרן פיק. צילום: יח"צ[/caption]

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"העשור האחרון היה רכבת שדים בהיי-טק הישראלי. הענף, ובמיוחד הסטארט-אפים, הצליח לבטא את היכולת הישראלית הייחודית לחדשנות ומעבר מהיר מחזון לביצוע. מספר רב של חברות הצליחו לעשות אקזיטים מוצלחים, דוגמת מובילאיי. יחד עם זאת, בעשור האחרון לא נוצרה כאן חברה בסדר גודל עולמי כמו צ'ק פוינט".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"הבחירה שלי היא באמנון שעשוע - סגן נשיא בכיר באינטל, מנכ"ל ומנהל הטכנולוגיה הראשי של מובילאיי, שאותה ייסד, מייסד-שותף של אורקם טכנולוגיות ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. פרופ' שעשוע הוא יזם סדרתי, שמדגים את הקשר החיובי שבין אקדמיה להיי-טק, ושהצליח לקחת רעיון ולבנות סביבו חברה מוצלחת, שבסופו של דבר נרכשה על ידי אינטל".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו מספר דברים: שיתפרש על כל הארץ ובקרב כל התושבים, לא רק באזור תל אביב. בכך הוא ישמש כגשר בין הפריפריה למרכז ובין יהודים לערבים. שנית, שידע להצמיח חברות גדולות ולא יתפתה למכור את הרעיון לחברות גדולות ובינלאומיות לפני שיגיע למיצוי. ולסיום, שאנשי ההיי-טק יהיו מעורבים יותר בחיי הקהילה, במיוחד בחינוך".

הפוסט עוד בכירים בהיי-טק הישראלי מסכמים את השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דווין ווניג, מנכ"ל אי-ביי, מסיים את תפקידו ויוחלף באופן זמני על ידי סקוט שנקל, סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הכספים של ענקית האי-קומרס - כך היא הודיעה היום (ד'). ווניג עוזב אחרי קצת יותר מארבע שנים בתפקיד. כסמנכ"ל הכספים מינתה החברה את סגן הנשיא שלה, האנליסט אנדי קרינג. בעקבות ההודעה, מניית אי-ביי יורדת בשעות אלה בוול-סטריט ביותר מ-2%.

[caption id="attachment_300206" align="alignleft" width="300"] דווין ווניג, המנכ"ל העוזב של אי-ביי. צילום: Cyndilam88, מתוך ויקיפדיה[/caption]

עזיבתו של מנכ"ל אי-ביי באה למרות תוצאות טובות מהצפוי שהחברה הציגה בדו"חות האחרונים שלה, שפורסמו לפני כחודשיים. עם זאת, מוקדם יותר השנה הציעו אליוט מנג'מנט וסטארבורד ואליו, מהמשקיעים בחברה, לבצע בה שינויים מבניים, לרבות מכירת חלק מהפעילויות שלה, כדי "להחיות אותה מחדש". באי-ביי מבצעים החל מחודש מרץ האחרון סקירה של פעילויות החברה, בין היתר כאלה המוגדרות סודיות, ובהודעתה היום היא הבטיחה עדכון על תוצאות המהלך "בסתיו הקרוב". לפי אתר CNBC, הסיבה לעזיבתו של ווניג היא חילוקי דעות בינו לבין מועצת המנהלים בנושא זה.

ווניג בן ה-52 מונה לתפקיד ביולי 2015. תומאס טיירני, יו"ר אי-ביי, ציין כי הוא "דחף ללא ליאות לשיפור בעסקים, במיוחד בהובלת החברה לאחר הספין אוף של פייפאל. אי-ביי חזקה יותר כיום מאשר הייתה לפני ארבע שנים". למרות זאת, לדבריו, "בהתחשב במספר שיקולים, הן ווניג והן מועצת המנהלים מאמינים שמנכ"ל חדש הוא הדבר הטוב ביותר לחברה כעת".

שנקל, אותו מנכ"ל חדש, עובד באי-ביי מזה 12 שנים, כאשר בתפקידו הראשון בה הוא היה מנהל תכנון פיננסי עולמי. לפני שמונה לסמנכ"ל הכספים של החברה כולה, הוא שימש במשך שש שנים בתפקיד דומה ב-eBay Marketplace. בטרם הצטרף לאי-ביי היה שנקל חבר הנהלה בג'נרל אלקטריק. מאי-ביי נמסר כי היא תשקול "מועמדים פנימיים וחיצוניים" למינוי כמנכ"ל קבוע של החברה. לדבריה, "בעודנו ממשיכים בחיפושים, נוסיף להתמקד בתכנית האסטרטגית שלנו ובפיתוח מוצרים, ונבטיח העברה חלקה של התפקיד".

הפוסט דווין ווניג, מנכ"ל אי-ביי, עוזב את החברה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המחשוב האוטונומי הוא בשורה אמיתית, המביאה לצמצום טעויות אנוש ולחסכון במשאבים, לצד שיפור רמת אבטחת המידע", כך אמר עוזי נבון, מנכ''ל אורקל ישראל.

נבון התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת Oracle Open World 2019 - הכנס השנתי של החברה, שנערך באחרונה בסן פרנסיסקו, בהשתתפות עשרות אלפי נציגי הלקוחות שלה ושותפיה העסקיים. הוא עמד בראש המשלחת הישראלית, שמנתה כ-100 איש.

לדבריו, "הכנס השנה היה משמעותי באופן מיוחד בשל ההכרזות שהיו בו. הכרזנו על הדור השני של תשתיות הענן. הרחבנו את גבולות האוטונומיות, יחד עם בסיס הנתונים האוטונומי, שעליו הוכרז בשנה שעברה. כעת יש אוטונומיות גם בתשתיות הענן וגם במערכת ההפעלה אורקל על גבי לינוקס. כך, אנחנו בונים מערכות מחשוב אוטונומיות, שמביאות לשיפור ביצועים, מניעת טעויות אנוש ואבטחת מידע טובה יותר. בניגוד לעננים אחרים, אנחנו, באורקל, לא רואים את הנתונים של הלקוח הארגוני".

"הכרזה שנייה", אמר נבון, "היא הרחבת יכולות בסיס הנתונים. כעת הוא יכול לכלול את כל סוגי המידע הקיים: רלציוני ושאינו כזה, בלוקצ'יין, מסמכים, מידע מובנה ולא מובנה, In memory ועוד. אנחנו מכניסים את כל היכולות הטכנולוגיות של בסיסי הנתונים הייעודיים ולמרות השונות, שמים אותם בבסיס נתונים אחד".

הוא הוסיף כי "הכרזה שלישית נוגעת לפתיחות ולשיתופי פעולה. ללקוחות הארגוניים יש כמה עומסי עבודה, חלקם בסביבת מיקרוסופט וחלקם באורקל. בשל שיתוף הפעולה של שני העננים, נבנתה קישוריות מהירה ביניהם, והלקוח הארגוני יכול לבחור על איזה ענן לשים איזה עומס עבודה".

אורקל ו-VMware - ממתיחות לשיתוף פעולה

"עוד הוכרז על שיתוף פעולה עם VMware", אמר נבון. "בעבר הייתה מתיחות בין שתי החברות. כעת, בשל שיתוף הפעולה האמור, ארגונים יוכלו להעביר בצורה קלה ומהירה עומסי עבודה מהמכונות של VMware אל הענן של אורקל".

"עקב ההשקה של מערכת הפעלה האוטונומית, אורקל על גבי לינוקס, מתייתר השימוש בלינוקס של רד-האט, כי גם מערכת ההפעלה שלנו מבוססת על מערכת ההפעלה הפתוחה", ציין. "כך, לקוחות ארגוניים יכולים להעביר את עומסי העבודה שרצו על רד-האט לענן שלנו, בלי תוספת תשלום".

השקה נוספת שהוא ציין בראיון היא זו של גרסה 2 של בסיס הנתונים אקסה דטה. "אנחנו יכולים להתקין אותה בחצר הלקוח - בצורה עננית. כלומר, זה אצל הלקוח, אבל זה בענן של אורקל. בדרך זו ניתן לשלם לפי צריכה, עם התקנה וניהול מהירים ושיפור דרמטי בביצועים", אמר. הוא הוסיף כי "עוד הוכרז בכנס על קבלת יכולות מחשוב על הענן של אורקל בחינם לסטודנטים, למפתחים ולמוסדות אקדמיים, לטובת פיתוח ולימוד".

מה המצב באורקל ישראל?

לדברי נבון, "אורקל ישראל ממשיכה לצמוח השנה. קלטנו עשרות עובדים ונוספו לנו לקוחות חדשים, לא רק סטארט-אפים. במקביל, לקוחות ארגוניים רבים הרחיבו את השימוש במוצרים נוספים של אורקל. העובדה שהחברה תקים בשנה הבאה שני עננים בישראל - האחד למגזר הממשלתי והשני למגזר המסחרי - תביא להמשך התנופה שלנו בארץ. בניית שתי תשתיות הענן אצלנו מעידה על השקעה ואמון של אורקל העולמית בישראל כמדינה חדשנית ומובילה עולמית בתחום הענן".

לסיכום הוא אמר כי "היתרון הגדול של אורקל הוא ביכולת לפעול על שלושת המגרשים - תשתיות, פלטפורמות ותוכנה - כולן כשירות. התפיסה של המחשוב האוטונומי היא חלק מהמגמה הכלל עולמית של 'אוטונומי' - בעולמות כלי הרכב, הרובוטים והאינטרנט של הדברים. אנחנו מובילים את המהפכה האוטונומית בעולם ה-IT".

הפוסט "המחשוב האוטונומי הוא בשורה אמיתית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפוסט המגמות הבולטות בעולם הטכנולוגי – חם או סתם? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בצפייה בטלוויזיה ובווידיאו כיום, הצופה הוא פסיבי. אנו גורמים לו להיות אינטראקטיבי", כך אמר זהר בבין, סגן נשיא לפלטפורמה וצמיחה, קלטורה.

בבין התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת Oracle Open World 2019, כנס הלקוחות השנתי של ענקית ה-IT, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו.

קלטורה נוסדה ב-2006 על ידי רון יקותיאל, המשמש יו"ר ומנכ"ל, מיכל צור, שי דוד וערן איטם. היא פועלת בתחום ניהול הווידיאו בארגונים, כולל תקשורת פנימית בין מנהלים ועובדים, הדרכה, שיווק, מכירות ושירות לקוחות. החברה גם פיתחה פתרונות וידיאו להוראה מרחוק עבור מגזר החינוך ופלטפורמה למתן שירותי טלוויזיה אינטרנטית עבור שוק המדיה והטלקומוניקציה. עo לקוחותיה נמנות חברות ענק, דוגמת AstraZeneca , סאפ ואורקל, מוסדות אקדמיים דוגמת אוניברסיטת NYU, בתי חולים כגון מאיו קליניק, וחברות מדיה ותקשורת, דוגמת וודאפון ו-ויאקום. החברה מונה כ-450 עובדים וגייסה עד היום יותר מ-160 מיליון דולרים.

"אנו מפתחים פתרונות ופלטפורמות לכל עולמות הווידיאו", אמר בבין, "מהתמודדות עם תוכני וידיאו בהיקף תעבורה גבוה ועד ניתוח חוויית משתמשים והרגלי צפייה. וידיאו הוא יחידת תוכן אינטראקטיבית. אנו גורמים לצופים להיות אקטיביים בבחירת התכנים. למשל, חלק ניכר מלימוד של סטודנט כיום הוא למידה מונחית וידיאו. תוך כדי הסרטון הוא עונה על שאלות, ובהתאם לתשובותיו התוכן משתנה". לדבריו, "פיתחנו 'מאחורי הקלעים' פלטפורמה אחת כדי לבנות את החוויות הללו ולנתח נתונים. אנו עושים ניתוח - לא רק של הרגלי צפייה, אלא ניתוח פרטני על כל צופה: מה צפה, מתי, אם עצר את הצפייה ולמה, וכן אנו מנתחים את האינטראקטיביות בתוך התוכן, למשל האם ענה על שאלות ובאיזו מידת הצלחה, האם הוא מזער את הסרגלים וצפה בסרטון במסך מלא, מה שמעיד על מחויבותו לצפייה".

"הצופה", הסביר, "הופך לאקטיבי, ועל בסיס המענה שלו נזרים לו סרטונים מותאמים אישית, כשהנראטיב משתנה בהתאם לבחירות. כך, הלקוח מקבל חוויה מותאמת אישית שעושה לו 'נעים בגב' וכיף. אנחנו עוזרים לארגונים להפוך למספרי סיפורים של מותג, תוך מתן חוויה נעימה לצופה, מה שמגדיל את הנאמנות. מהצד של הקמעונאי, כמויות עצומות של נתונים נאספות, מה שישפר את הצעות הערך ללקוחות פוטנציאליים".

כך, ציין בבין, "לאדם מבוגר, העושה ניתוח להחלפת ברך, נספק פריטי מידע שהוא לא חשב וידע עליהם. כך נחסך הצורך – שלא יקרה, כמובן – שיימצא בביתו פיסיותרפיסט סביב השעון. נייצר עבורו תכנים אישיים, לפי כל מיני מדדים, כמו מין, גיל, סוג הניתוח, מצב החולה ועוד. נהפוך לעוזר אישי השולח הודעות, כמו 'האם נטלת תרופות' בצירוף הסבר על התרופות, למניעת טעויות. כך נמנע תאונות, כי גורם מספר 1 לבעיות זה מטופל שלא טיפל בעצמו נכון".

לדבריו, "בנוסף למכירת מוצרי מדף של וידיאו לחברות וארגונים, אנו מנגישים למפתחים ולחברות IT, כגון אורקל, כלי פיתוח מתקדמים של וידיאו, המאפשרים להוסיף יכולות וחוויות בתחום לפלטפורמות טכנולוגיות קיימות".

"אורקל לקוחה שלנו מאז 2013", אמר, "הם נעזרו בנו לניהול ידע, לצילום ולשידור הרצאות של בכירי החברה ולשיווק". בתחילת החודש קלטורה חתמה על הסכם, שבמסגרתו תטמיע אורקל במוצריה את כלי הווידיאו של קלטורה - כשהם נמכרים כמוצרי אורקל, למרות שהטכנולוגיה היא של קלטורה ומונגשת מהתשתיות שלה. שיתוף הפעולה בין השתיים הוכרז בכנס. "חברות טכנולוגיה רבות נוספות הולכות בדרכה של אורקל ומעשירות את מוצריהן בכלי הווידיאו שלנו", ציין בבין.

"אנו עושים שינוי בתהליכי הצפייה", סיכם בבין, "עם ניהול התוכן, הנגשתו, ניתוח מעמיק ושיפור חוויית הצופה".

הפוסט "המטרה שלנו היא לשנות את חוויית הצפייה לאינטראקטיבית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

'בית חכם' היא הגדרה רחבה למקום מגורים שבו יותר ויותר מערכות וציוד מחוברים לאינטרנט וניתנים להפעלה ולכיוון מרחוק, פעמים רבות באמצעות הרמקולים החכמים, שרבים מאיתנו מאמצים לחיקנו בשמחה. טלוויזיות חכמות, מצלמות חכמות, תרמוסטטים ופעמוני דלת חכמים - כל אלו מציפים את השווקים, ונועדו לא רק כדי להפוך את החיים לנוחים יותר, אלא גם לגרום שמש אמצעי אבטחה לבית. אבל מה אם הגאדג'טים שאמורים לגרום לכם להרגיש בטוחים ונינוחים יהפכו לאמצעי להפחידכם ולגרום לכם להרגיש רע בביתכם, שאמור להיות מבצרכם?

בני זוג אמריקנים ממילווקי, ויסקונסין, חשו בדיוק כך, לאחר שהאקרים פרצו לביתם החכם והשתלטו על גאדג'טים רבים שהוא כלל.

על פי הדיווח של פוקס ניוז, ביום ג' לפני שבוע, כשסמנתה ווסטמורלנד חזרה לביתה היא גילתה שהתרמוסטט החכם שלה הוגדר ל-90 מעלות פרנהייט (שהן 32 מעלות צלזיוס) - הבית בער. היא הניחה שמדובר בתקלה, והחזירה את המערכת החימום לטמפרטורת החדר, אבל אז גילתה שמה שעשתה לא עזר ושהטמפרטורה ממשיכה לעלות. בהמשך היא ובעלה, למונט, שמעו קול שפנה אליהם ושבקע ממצלמת הנסט החכמה שבביתם, ואז הושמעה מוזיקה רועשת ו"וולגרית", להגדרתם, ברמקולים שלהם, בלי שהיה לה כל קשר אליהם או לחיבתם המוזיקלית.

[caption id="attachment_283412" align="alignnone" width="600"] מצלמת אבטחה בסלון. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

סמנתה ולמונט סיפרו כי חשו "כל כך מחוללים בנקודה ההיא". ביתם של בני הזוג מצויד במצלמת נסט, של גוגל, בפעמון חכם ובטרמוסטט חכם כבר כשנה, ומעולם לא נתקלו בבעיה דומה. שינוי הסיסמה בשלושת המכשירים גם הוא לא העלים את התופעה המכבידה והמאיימת. בסופו של דבר יצרו בני הזוג קשר עם ספקית שירותי האינטרנט שלהם וזו החליפה את ה-IDS (מערכת לגילוי חדירות) שלהם והכל חזר לקודמותו.

אין דרך בטוחה לדעת אם אכן מדובר באקרים, ומאיזה סיבות פעלו, אבל הווסטמורלנדים מאמינים שמישהו פרץ לרשת ה-Wi-Fi שלהם ולמצלמת הנסט, והטיעון שלהם נשמע הגיוני למדי.

בתגובה לאירוע, דובר גוגל דווקא טען שמכשיר ה-Nest לא חווה פריצה. לדבריו, "דיווחים שכאלה מבוססים על לקוחות שמשתמשים בסיסמאות שנפרצו. כמעט בכל המקרים, אימות דו-גורמי מבטל סוג זה של סיכון ביטחוני", מסר הדובר.

יצוין כי זה לא הדיווח היחיד על אירוע שבו מכשירי בית חכם נפרצו במטרה לתפעל מרחוק ציוד ומכשור במשכנם של בעליו. כך למשל בינואר משפחתה של לאורה ליונס שחיה בקליפורניה, ארצות הברית, זכתה לחוויה מצמררת כשהחלו להישמע בבית המשפחה התרעות מבעיתות על שלושה טילים בליסטיים בין-יבשתיים שנשלחו מקוריאה הצפונית אל לוס אנג'לס, שיקגו ואוהיו. אלא שאזהרת הטילים, שנשמעה מאוד משכנעת, התגלתה בדיעבד כמזויפת – מצלמת האבטחה מתוצרת Nest של המשפחה נפרצה וההתרעות, שהגיעו ממנה, היו סוג של "מתיחה", כך על פי דיווח של Mercury News.

הנושא עולה יותר ויותר כעיסוק בתחום אבטחת הסייבר, בהתחשב בתפוצת האינטרנט של הדברים והגדג'טים החכמים למיניהם.

הפוסט ארה"ב: בית חכם של זוג ממילווקי הותקף על ידי האקרים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: שיר יהב, ראש צוות QA באגף פיתוח, קבוצת מערכות.

ותק בתפקיד: שנתיים כראש הצוות וחמש שנים נוספות כ-QA מקצועית.

תפקידים קודמים: QA בצוות.

השכלה/שירות צבאי: בשירותי הצבאי שירתי כבודקת תכנה, ומטמיעת מערכות באגף התכנון של צה"ל, בדקתי תכנה חדשה שנכנסה לאגף, שארגנה את תקני כה"א והציוד בצה"ל שבאה להחליף תכנה ישנה יותר.

משפחה: נשואה ללא ילדים.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

האמת היא, שפשוט התגלגלתי אליו. בתום השירות הצבאי חיפשתי עבודה כדי להעביר את הזמן. מהרגע שנכנסתי לתחום, נשאבתי לאפשרויות הרבות ולתחומים הרבים שהוא כולל בתוכו - החל ממערכות מידע שהן הדבר העיקרי שאני מתעסקת בו וכלה בחומרה שמזדמן לי לחקור.

תחום ה-IT בכלל וה-QA בפרט הם נושאים שמאוד מעניינים אותי – על מנת להצליח בהם צריך יכולות מגוונות וידע שמתחדש כל הזמן. בכל יום אני לומדת משהו חדש וזה מה שמשאיר את הכל רלוונטי, מעניין, חדשני וסוחף. שני התחומים כוללים ירידה לפרטים, ראייה רחבה של המערכות ותחום העניין,

כל השלבים בתהליך העלאת מערכת לאוויר קשורים זה בזה ואי אפשר להצליח באחד מבלי להבין את בסיסו של האחר.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

אני חושבת שקיימת אפליה נגד נשים בכל התחומים, והתחום הטכנולוגי הוא אחד מהם. הסממן הבולט ביותר הוא האחוז שגברים לוקחים בתפקידים בכירים בטכנולוגיה לעומת נשים. ניתן לראות בבירור ברוב החברות בארץ שמרבית התפקידים הבכירים מאוישים על ידי גברים. לדעתי, חלק גדול ממנה מגיע גם בגלל שאנחנו מתקשות לדרוש את מה שמגיע לנו, בשונה מגברים, שיודעים לעמוד על שלהם ולדרוש אפילו יותר. אבל, אני מרגישה עלייה עצומה בנוכחות של נשים ובתוצאות שהן מביאות עמן.

כראש צוות אני משתדלת לשלב נשים בצוות ולחזק אותן בחברה באופן כללי וגם שומעת מנשים נוספות את ההתגייסות שלהן ושל החברות שהן עובדות בהן לשלב יותר נשים, לחזק אותן ולהכין את הקרקע לקראת קידומן. יותר ויותר נשים מחוזקות על ידיי נשים פורצות דרך אחרות, שמקדמות את עצמן ומפגינות את כישוריהן ללא חשש.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

למזלי, לא יצא לי לחוות חוויה כזאת. ואני אומרת 'מזל', מאחר שאם הייתי נכנסת לסיטואציה כזו בעבר כנראה שהיה לי קשה מאוד לעמוד על שלי. ככל הנראה, סיטואציה כזו הייתה מרחיקה אותי רחוק מאוד מהמקום שאני נמצאת בו היום, והיחס של אדם אחר היה יכול לשנות את דעתי שלי על עצמי.

היום, אני שמחה להגיד, שהנשים והגברים בחברה שאני עובדת בה נתנו לי את הכוחות להבין ששווה לאחרים, ובעיקר לי, להילחם עליי. שאני טובה מספיק בשביל לצאת מחוזקת מכל סיטואציה, להגיד את דעתי הכנה על כל שאלה וגם לעמוד עליה. אנשים היו מאחוריי לאורך כל הדרך וגרמו לי להאמין שאין דבר שיכול לעמוד בדרכי, גם גברים שחושבים שנשים פחותות מהם.

הפוסט נשים ומחשבים: שיר יהב, קבוצת מערכות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מערכת היחסים בין מפתח למכונה וירטואלית מורכבת. מצד אחד, מדובר בסביבה נוחה, בטוחה ומוכרת לפיתוח. מצד שני, היא דורשת עדכונים ושדרוגים ללא הרף (של השרת, בסיס הנתונים, יישומים ועוד), הזיכרון שלה מוגבל כך שלא ניתן להריץ עליה מספר גדול של יישומים ותמיד עשויה להיווצר התנגשות בין שלל הרכיבים והגירסאות שמרכיבים את היישום - מה שאומר יום ארוך ומתסכל עד לפתרון הבעיה.

כל הבעיות האלו ועוד רבות אחרות מדירות שינה מעיניהם של אלפי מפתחים ברחבי העולם. הפתרון שהמציאו גדולי המוחות? להכניס את סביבת העבודה לתוך קונטיינר.

ברצינות.

עידן הקונטיינרים: המיכל שמתכנתים חייבים להכיר

טכנולוגיית קונטיינרים פותחה על מנת להפוך את סביבת המכונה הוירטואלית ליעילה, נוחה ומהירה יותר. במקום לעבוד על יישום בתוך סביבה שמשפיעה עליו במגוון אופנים (סוג השרת, מערכת ההפעלה, גירסאות של יישומים ומאגרי מידע ועוד), היישום מאוחסן ב"מיכל" אטום ומבודד כמעט לחלוטין מסביבת הפיתוח. כלומר - קונטיינר.

כל קונטיינר מכיל יישומים ספציפיים, הנדרשים להרצת האפליקציה, בראשם מערכת הפעלה (Windows, Ubuntu, iOS ועוד). ניתן להוריד מגוון קונטיינרים מוכנים מראש מחנות וירטואלית של ספקיות השירות - חלקם הגדול בחינם. באופן זה, מפתחים יכולים לעבוד על יישומים בסביבה מבוקרת, שמתאימה במיוחד לצורכי הפיתוח, שאינה מושפעת מהשרת או מסביבת העבודה הפיזית או הווירטואלית. החברה שהובילה את פיתוח הטכנולוגיה היא דוקר (Docker), שאף הצליחה בשנת 2013 ליצור סטנדרט אחיד של קונטיינרים, שהפך למוסכם בין כל השחקנים שמפתחים יישומים בתחום.

נוח זו מילה חסכונית: החשיבות הקריטית של קונטיינרים 

השימוש בקונטיינרים יחסית חדש, ועל פי רוב מחשיבים אותו כנוח במיוחד. לכן חשוב להדגיש: סביבת העבודה הנוחה שיוצרים קונטיינרים צפויה לחסוך הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות - לארגונים, לסטארט-אפים, למפתחים עצמאיים. הנה רק חלק מהסיבות לכך:

• קונטיינרים מבוססים על קוד פתוח. רוב היישומים חופשיים לשימוש והתקנתם קלה. ברוב המקרים אין צורך לבזבז שעות עבודה או לשלם למתכנת חיצוני שיבצע התקנה.
• קונטיינרים מגדילים משמעותית את יעילות המכונה הווירטואלית. הם מנצלים ביעילות משאבי מערכת ומאפשרים להפעיל יותר יישומים בו זמנית בכל מכונה וירטואלית. בכך הם חוסכים את הצורך ברכישת שרתים נוספים יקרים.
• קונטיינרים מאיצים את תהליך הפיתוח. הם מקטינים את הצורך בתחזוקת יישומים ובהתקנות ומאפשרים לצוותי הפיתוח להתמקד בדברים החשובים - אפיון, כתיבת היישום, QA, השקה ועוד.

כל היתרונות האלו, ועוד רבים אחרים, לא נעלמו מעיני הארגונים הגדולים. לפי סקר שנערך ב-2018 וכלל 576 מנהלי IT של ארגונים וחברות ענק, נראה שהסיבה העיקרית שבגללה הם מתכננים לעבור לטכנולוגיית קונטיינרים היא חיסכון בכסף. עוד העלה הסקר, שכ-44% מאותם ארגונים מתכננים לשלב קונטיינרים ב-12 החודשים הקרובים; כ-50% מתכננים לשלב קונטיינרים גם בסביבת הייצור וכ-12% הצהירו שהם כבר שילבו אותם.

כידוע, לא כל טכנולוגיית פיתוח חדשה זוכה לכאלו תגובות נלהבות. יישומי Low Code, לדוגמה, עדיין גורמים להרמת גבות חשדנית בקרב מפתחים רבים, אולם החיסכון שקונטיינרים מציעים הוא אמיתי ומשמעותי. לפי אותו סקר, כ-55% מהחברות שייצגו הנשאלים מוציאות יותר מ-100 אלף דולרים על זכויות שימוש במכונות וירטואליות ו-34% מוציאות על הרישוי יותר מ-250 אלף דולרים בשנה. עבור רבים מאותם ארגונים שימוש בקונטיינרים צפוי לצמצם את ההוצאה בחצי ואפילו יותר.

העתיד בתוך מיכל: לאן צפויים קונטיינרים להביא אותנו?

כאמור, חברת דוקר נחשבת כמובילה העולמית בתחום הקונטיינרים - הן כמפתחת בולטת והן בזכות מאמציה ליצירת סטנדרט, שהפך למקובל בין כל השחקנים. מהלך זה התרחש ב-2013 והוביל לצמיחת התחום. לפי הערכות, יותר מ-30 אלף חברות כבר משתמשות בקונטיינרים של דוקר. מאחר שדוקר שולטת על כ-50% משוק הקונטיינרים, ניתן להעריך את סך החברות שמשתמשות בקונטיינרים ביותר מ-60 אלף (מתוכן כ-30% משתמשותם בקוברנטיס מבית גוגל כסביבת ניהול לקונטיינרים).

מעניין גם לראות מי הן החברות שמשקיעות בפיתוח יישומי קונטיינרים מלבד דוקר וגוגל המובילות שצוינו לעיל. בין השמות הגדולים אפשר לציין את מיקרוסופט, שאף יצרה שותפות רשמית עם דוקר, אמזון, סמסונג - שנכנסה לתחום לאחר רכישה בשווי 1.2 מיליארד דולר של חברת Joyent, סיסקו, יבמ, אורקל ועוד.

כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם בתחום הקונטיינרים האתגרים רבים וגדולים: השימוש של מספר גדול של יישומים בסביבת פיתוח אחת מביא עמו סוגיות אבטחת מידע שעדיין לא נמצאו לכולן פתרונות, שיתוף האימג'ים ומשאבי המערכת לא תמיד אידיאלי ועוד. ועדיין, הפוטנציאל של קונטיינרים ניכר כבר מהיום הראשון, והמעורבות של כמעט כל ענקית פיתוח בתחום רק מוכיחה - העתיד, לפחות של סביבות פיתוח, נמצא בתוך קונטיינר.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים

הפוסט החיים בתוך קונטיינר: להמציא מחדש את המכונה (הווירטואלית) הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אילן סגלמן מונה למנהל פיתוח עסקי בישראל בחברת דיגיטל אלמנט, הפועלת בתחום מידע מבוסס מיקום גיאוגרפי. סגלמן יוביל את התחום בישראל על מנת לספק שירות משופר ללקוחות הקיימים, להגביר את המודעות לפתרונות החברה ולשירותיה, ולהרחיב את בסיס הלקוחות ורשת השותפים, במטרה להוסיף ללקוחות החברה ערך לטווח הארוך.

סגלמן, בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון, הינו בעל ניסיון של יותר מעשור בתחומי השיווק והמכירות בתחום ההיי-טק. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בפאוור תקשורת, מפיצת פתרונות חברות אבטחת המידע הגלובליות סופוס וקספרסקי. לפני כן שימש כמנהל מכירות אנטרפרייז בחברת אינטנטיה, ולפני כן  כיהן בתפקידי מכירות שונים בקבוצת אמן.

הפוסט אילן סגלמן מונה למנהל פיתוח עסקי בישראל של חברת Digital Element הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אולקלאוד מינתה את אסף שביט לסמנכ"ל מכירות אירופה, מזרח תיכון ואפריקה (EMEA). שביט מביא איתו לתפקיד מעל 18 שנות ניסיון במכירות בינלאומיות של של תוכנה וניהול לקוחות. הוא ידווח לרונית רובין, המנהלת את אולקלאוד ב-EMEA. 

אולקלאוד נותנת שירותי ענן מקצה לקצה. סקטור שירותי הענן ב-EMEA גדל, וחברות מחפשות שותפים שיכולים לעזור עם כל הצרכים הטכנולוגיים שלהם, החל מבחירת הטכנולוגיה ועד ליישומה בפועל וניהול הטכנולוגיה שנבחרה.

"אלה לא חוזי שירות פשוטים", אמרה רובין. "צרכי הענן של חברות הם מורכבים מתמיד ואנחנו בונים צוות שיש לו את ההבנה בטכנולוגיות של השותפות שלנו ואת היכולת לנתח את הצרכים שלהן, לצד הייעוץ והשירות. הרקע של אסף מתאים למודל הזה". 

לפני שהצטרף לחברה, אסף עבד בחברות גלובליות כמו: נטקרקר, קונברגי'ס, קומברס ואמדוקס. 

בתפקידו כסמנכ"ל מכירות ומנהל לקוחות אסטרטגיים, שביט ניהל את המכירות והלקוחות בסגמנט האנטרפרייז באולקלאוד ויתמקד בהגדלת בסיס הלקוחות, בשימור ופיתוח תהליכי מכירה של שותפות החברה, בשרותי ענן של אמזון, סיילספורס ונטסוויט. 

"הנסיון של אסף בניהול צוותים של מכירות, בנייה ויישום של תהליכי מכירות חדשים ומכירות של עסקאות גדולות ומורכבות ללקוחות אנטרפרייז תעזור ל-AllCloud להגיע לשלב הבא", אמרה רונית רובין. "אנחנו נרגשים לצרף את אסף לשורותינו ומצפים למינוף וגידול העסקים ב-EMEA וביסוס מערכות יחסים עסקיות עם גורמי מפתח".

"אני נרגש להצטרף לארגון מתפתח וגדל, שעומד בחזית הטכנולוגיה באזור גיאוגרפי המאמץ את שירותי הענן במהירות", אמר שביט. "הנסיון שלי בתמיכה לחברות בניתוח יישום וניהול תוכנות אנטרפרייז יתרום ללקוחות אולקלאוד ויתמוך במאמצי השותפות שלנו".

על אולקלאוד - בבסיס החזון של AllCloud עומד הרצון לסייע ללקוחות לצמוח במהלך המעבר שלהם לענן ולאחריו. בחברה מאמינים כי רק חברה בעלת ניסיון רב בהבנת תחום הענן לעומק, יכולה לספק ללקוחותיה את הפתרונות הנכונים אשר ישרתו את הדרישות העסקיות שלהם בצורה הטובה ביותר. כשותפה בכירה של שרותי אחסון אמזון (AWS), סיילספורס ונטסוויט, אולקלאוד עוזרת לחברות במשק לחבר בין החלק האופרטיבי (בק אופיס) אל מול העבודה עם הלקוחות (פרונט אופיס), על-ידי בנייה של מודלים תפעוליים חדשים. 

לאולקלאוד משרדים בישראל, אירופה וצפון אמריקה.

למידע נוסף: https://www.allcloud.io/

הפוסט אולקלאוד ממנה את אסף שביט לסמנכ"ל מכירות ב-EMEA הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות