המכללה האקדמית גליל מערבי, בשיתוף עם המכון הישראלי לערים חכמות, משיקים קורס אקדמי מקוון להכשרת סטודנטים ללמידה מבוססת פרויקטים. הייחוד בקורס זה הוא, שלראשונה הכשרת  ליזמות תיעשה על בסיס הנצחת השואה באמצעים דיגיטליים. הקורס  יהיה בשפה האנגלית, בין היתר כדי לצרף אליו סטודנטים מכל העולם ולאפשר לסטודנטים במכללה ליצור קשרים ושיתופי פעולה בתחום היזמות.

הקורס יתנהל בצורה מקוונת וייפתח בסמסטר הבא, במתכונת של שעתיים בשבוע. הקורס גם מקנה נקודות זכות אקדמיות לתלמידי תואר ראשון במכללה.

הקורס נלמד במסגרת לימודי החטיבה ללימודי השואה, שפועלת באקדמיה, ועל פי תוכנית הלימודים הוא יכלול גם סיורים מקצועיים במוזיאונים לחקר השואה, בהם יד שם, חשיפה למוצרים גנוזים ונגישות למחקרים באמצעים דיגיטליים. כמו כן, ישולבו במהלך הקורס עדויות של ניצולי שואה.

תוכני הקורס ותכנונו נעשו  בשיתוף עם ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה, לי שריר, מנהלת פרויקטים במכללה, ובשיתוף עם המכון הישראלי לערים חכמות.

התכנים כוללים את  ההכשרה של כל המיומנויות בתחום היזמות: איתור הזדמנויות, בדיקת היתכנות, ניהול פרויקטים, פלטפורמות דיגיטליות בתחום הנצחת השואה והזיכרון, סיפורי הצלחה ועוד.

"השילוב בסיוע לצעירים מכל העולם ללמוד חדשנות מבוססת טכנולוגיה, תוך פיתוח מיזמים להנצחת השואה מרגש אותי מאוד", אומרת ד"ר עדנה פשר, יו"ר המכון הישראלי לערים חכמות, שמעידה על  עצמה כבת לניצולי שואה. "סטודנטים מן הארץ ומחו״ל יעסקו יחד בדיגיטציה של תיעוד שנמצא במקומות שונים בעולם סביב נושא משותף. למשל, ילדים בשואה, טיפול במגיפות בשואה, וכדומה." אומרת ד"ר פשר.

ד״ר בעז כהן ציין, כי "הסיבות לפיתוח הקורס האקדמי הזה  הוא התעניינות גוברת והולכת בלימודי השואה בכל העולם, לצד התעניינות בלימודי יזמות. בחרנו לשתף פעולה עם ד״ר עדנה פשר, מומחית ליזמות וחדשנות, כדי לשלב בין שני הצרכים האלה".

הפוסט הכשרת יזמים באמצעות לימודי שואה במכללה האקדמית גליל מערבי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הנסיקה של הביטקוין ממשיכה, ועם תחילת השנה החדשה, המטבע הווירטואלי ממשיך במגמה של השבועות האחרונים: הבוקר (א') הוא הגיע לשיא של יותר מ-34 אלף דולר ליחידה – 34,140, ליתר דיוק, שהם שווי ערך לכ-110 אלף שקלים. זאת, לאחר שרק אתמול הוא חצה את הרף של 30 אלף דולר.

הביטקוין זינק בשנה האחרונה ביותר מ-300%, לאחר תקופה ארוכה של שפל. מדובר בשיא של כל הזמנים למטבע הווירטואלי, אחרי שהשיא הקודם, שהושג ב-2017, עמד על כ-20 אלף דולר ליחידה.

העלייה הגדולה משויכת לרצון של המשקיעים להרחיב את מנעד המטבעות שבהם הם משקיעים, עקב הפגיעה של הקורונה הכלכלית תפגע במטבעות המסורתיים, ובעיקר בדולר. בנוסף, הביטקוין הפך לאמצעי תשלום לגיטימי – בין היתר בפייפאל, מה שהביא את ההשקעה בו למיינסטרים, ומשך אליו עוד ועוד משקיעים, שרואים בו אופציה לעשות רווח מהיר.

ימשיך לנסוק – או ייפול, כמו בפעמים קודמות?

אחת ההערכות בשוק היא כי הביטקוין יחצה השנה את הרף של 100 אלף דולר, בעוד שאחרים הזכירו שמדובר במטבע תנודתי, שלאחר השיא האחרון צנח לפחות מ-2,000 דולר ליחידה. לכן, הם העריכו שהתחזית הזאת מוגזמת. עם זאת, התומכים בהערכה הגבוהה סבורים שהפעם, העלייה של הביטקוין היא יציבה ולא נראים סימנים להיפוך המגמה.

לעומת זאת, הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) הגישה לפני כשבועיים תביעה נגד ריפל לאבס, שמנהלת את המטבע הקריפטוגרפי XPR, ושניים ממנהלי החברה – המנכ"ל, ברדלי גרלינגהאוס, והיו"ר, כריס לארסן, שגם ייסד את החברה, בטענה שמאז הנפקת המטבע ב-2013 הם מכרו 14.6 מיליארד מטבעות בסכום כולל השווה ערך ל-1.3 מיליארד דולר. זאת, על פי ה-SEC, "כדי לממן את פעילותה ולהעשיר את בכיריה בכ-600 מיליון דולר". מדובר בתביעה הגדולה ביותר שהרשות הגישה נגד חברות ואנשים שמנהלים מטבעות קריפטוגרפיים, והיא תתחיל להידון ב-22 בפברואר.

הפוסט הביטקוין ממשיך לזנק: הגיע לשיא של יותר מ-34 אלף דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'ק מא, איל הטכנולוגיה הסיני, נעלם. בשבועות האחרונים ציינו בתקשורת המקומית כי מא, מייסד קבוצת עליבאבא (Alibaba) וקבוצת ANT, לא נראה בציבור. ואולם, כעת רבים יותר החלו מרימים גבה לאחר ש-מא לא לקח חלק כשופט בגמר תכנית הריאליטי העסקית. הסיבה המרכזית לדאגה – ההיעדרות של מא מגיעה לאחר שהוא מתח ביקורת על ממשלתו של הנשיא שי ג'יאנפינג, וקיבל "בתמורה" חקירה רגולטורית קשוחה לחברות שבבעלותו.

מא – מיליארדר שהונו מוערך בכ-50 מיליארד דולר – הפסיק את השתתפותו בתכנית והוחלף על ידי שופט אחר דווקא באירוע הגמר של "גיבורי העסקים של אפריקה" (Africa's Business Heroes). בנוסף, תמונתו של מא הוסרה ממדור השופטים באתר התכנית, ואפילו הוצאה מסרטון הפרומו של הגמר. העולם הופתע מעצם העובדה שהאיש, שלמעשה עומד מאחורי סדרת הריאליטי, נעדר דווקא מאירוע הגמר ששודר לאחרונה, אך שצולם כבר בנובמבר – מה שאולי אף מאריך את תקופת היעלמותו של מא.

הוא נראה לאחרונה בציבור כשדיבר בפורום בשנגחאי, ב-24 באוקטובר. באותה תקופה השמיע מא ביקורת גם כלפי הממשל וגם כנגד הבנקים בסין, על כך שהם פועלים כמו בתי חרושת, וזאת בהקשר לביטחונות הקשורים לאשראי שלהם נזקק מא מהבנקים. לדבריו, התקנות הבנקאיות הרווחות מפריעות לחדשנות, ונדרשת רפורמה בסין, בכדי להעצים את הכלכלה שלה.

היעדרות מגמר התכנית שהיא הבייבי של מא

"גיבורי העסקים של אפריקה" היא הבייבי של מא. ה-ANPI, (ר"ת The Africa Netpreneur Prize Initiative), שהיא תכנית יזמים פילנתרופית של קרן ג'ק מא באפריקה, חתומה על השקתה. לפי האתר של תכנית הריאליטי, בקרן "שואפים לזהות, להדליק זרקור ולתמוך ביזמים אפריקאים גיבורים, היוצרים השפעה בקהילותיהם ובונים כלכלה כוללת יותר לעתיד". עוד נכתב באתר, כי הפיינליסטים של התכנית זוכים בשלל פרסים ובנוסף משתלבים בתכנית eFounder של עליבאבא, בה יצללו למשל שבועיים אל נבכי הכלכלה הדיגיטלית של סין.

תמותו של מא הוסרה. שופטי הגמר של "גיבורי העסקים של אפריקה". צילום מסך מתוך האתר של התכנית

ובהתאמה למעורבותו הגבוהה, מא בהחלט תכנן לקחת חלק בתכנית.

בציוץ מאוגוסט בעניין הריאליטי העסקי, כתב מא – מורה סיני לשעבר, שהקים את עליבאבא בעזרת 60,000 דולר שגייס מכ-80 חברים ב-1999, בדירתו הצנועה – שהוא כבר "לא יכול לחכות" כדי לפגוש את המתמודדים בתכנית. לאחר מכן, העלה עוד ציוץ נוסף בעניין אחר ב-10 באוקטובר, אך מאז, שלושת חשבונות הטוויטר הפעילים מאוד של מא פשוט קפאו מפעילות.

Congrats to the top 20 Africa's Business Heroes finalists! Selected from 22k+ applications across all 54 African countries, these entrepreneurs are from 14 countries & 11 industries, and more than 50% are women. I can’t wait to meet them! https://t.co/0eUze6TUOJ @africa_heroes pic.twitter.com/5C3HmwjWRJ

— Jack Ma (@JackMa) August 19, 2020

בתגובה לידיעה על היעלמותו, עליבאבא טענה כי מא, שהוא אב לשלושה, היה פשוט עסוק מכדי להשתתף בצילומים. "בגלל לוחות זמנים סותרים, מר מא כבר אינו שופט בגמר גיבורי העסקים באפריקה", ציינה עליבאבא בהודעתה לתקשורת.

כוח שגדל מדי ונתקל בשלטונות הקומוניסטים חזיתית

כזכור, הרשויות הסיניות החליטו להחיל חקירת הגבלים עסקיים על לא אחרת מאשר קבוצת עליבאבא – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם וחברה שהיא הקמעונאית אונליין הגדולה בסין. הסברה הרווחת היא שהחברה הפכה כנראה לחזקה מדי עבור ההנהגה הקומוניסטית במדינה, וזו חושדת בה לפתע שהיא מתנהלת כמונופול.

הממשל כבר העביר דרישות לקבוצת ANT – שגם היא וגם ענקית הקמעונאות אונליין, החברה האם שלה, נמצאות בבעלות מא, ושהיא זרוע הטכנולוגיה הפיננסית, שהופרדה מקבוצת עליבאבא. הרגולטורים, כך נודע, הודיעו שעל קבוצת ANT להתמקד מעתה בחזרה בעסקי התשלומים המקוריים שלה ו"תתקן" פעילויות הלוואות צרכניות וניהול נכסי הון סיכון, כדי לעמוד בכללי הרגולציה הנהוגים בשווקים הפיננסיים בסין.

קודם לאירועים אלו, מא תכנן ל-ANT השנה הנפקה בבורסה, לפי שווי של 34.5 מיליארד דולר – שהייתה אמורה להיות הגדולה בהיסטוריה – אבל זו בוטלה בהנחייתו האישית של ג'יאנפינג, הנשיא הסיני.

הפוסט העולם תוהה: לאן נעלם ג'ק מא? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: מיכל נינבורג, מעצבת מוצר ב-Spot.io.

ותק בתפקיד: שנה (הצטרפתי ל-Spot ביולי 2019).

תפקידים קודמים: מעצבת UI בסלברייט (Cellebrite), ארט דיירקטורית ב-eToro.

השכלה: תואר ראשון בתקשורת חזותית מ-HIT.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד אהבתי "לפצח" דברים, להבין איך הם עובדים ולעשות סדר. אני מאוד נהנית מהעשייה היומיומית: מאפיון ועיצוב של מערכות מורכבות ועד ללמידה של תוכנות חדשות. ככל שהמערכת מסובכת יותר, כך המשימה מאתגרת ומעניינת יותר. למזלי, בחרתי מקצוע שמאפשר לי לשלב את התשוקה שלי לפתרון בעיות עם חוש היצירתיות שלי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שהמצב משתפר בשנים האחרונות, אבל עדיין קיימים פערים בין נשים לגברים. זה מתבטא בשכר, ביחס בין נשים לגברים במקומות עבודה שונים, וביחס של נשים לגברים בתפקידים ניהוליים.
בעיני, הדרך לצמצום הפער הזה מתחילה בחינוך, על-ידי עידוד ילדות ונערות להתעסק גם בתחומים טכנולוגים, וממשיכה בנו, הנשים – על-ידי דרישת משכורות גבוהות יותר, הגשת מועמדות למשרות שאנחנו לא בהכרח עונות על 100% מהדרישות שלהן, להביע רצון להתקדם (בין אם זה לתפקידים ניהוליים או לכל אפיק אחר), להציב לעצמנו יעדים ומטרות, ולהשיג אותם מבלי לוותר או לתרץ.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי, מעולם לא חוויתי אפליה על רקע היותי אישה. כן יצא לי לעבוד בחברות שבהן הייתי המיעוט, והדינמיקה שהיתה מאוד הושפעה מכך שהיה רוב גברי.

הפוסט נשים ומחשבים: מיכל נינבורג, Spot.io הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה.

הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות, אבו דאבי.

כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים, בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט, שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים), יחד עם טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה.

בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת.

עמית דובר

ספר על עיסוקי/הישגיך.
"משנה למנכ"ל ומנהל את חטיבת התוכנה בקבוצת יעל. ההישג הכי חשוב הוא שאנו מצליחים להגשים את חזון חטיבת התוכנה ביעל "מקסימום פתרון במינימום קידוד" – התמקדות בפתרון בעל ערך עסקי ללקוח, ולא בכמות שורות הקוד".

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?
"השתתפתי בפעילות טאף מאדר למען גדולים מהחיים 2020. מעבר לכך אנו משמשים כמשפחה אומנה לכלבים דרך עמותת אס.או.אס".

למה אתה רוצה להיות בנבחרת?
"תרומה לגוף ולנשמה. עשייה חברתית חשובה במסגרת מתאימה".

מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל?
"מכון כושר (כשעוד היה אפשר) וריצה במסגרת הטאף".

מה הם תחביביך?
"טיולים, מוסיקה, כלבים, טכנולוגיה".

קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת?
"נשוי למירית, אבא למאיה ודן ולשני כלבים חמודים: ג'יין וטוני. כולם מפרגנים ומזדהים עם העשיה של הנבחרת ושותפים לחוויה".

מה למדת? השכלתך? ומה למדת בחיים?
"תואר בהנדסת חשמל, תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה. בחיים למדתי בעיקר להיות ישר ושלם תמיד עם מה שאני עושה – עוזר לישון טוב בלילה".

מה רוב האנשים לא יודעים עליך?
"שאני ואשתי עושים הסמכה מקצועית לאילוף כלבים".

הפוסט הכירו את משתתפי נבחרת הטאף מאדר: עמית דובר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הסכם השלום – או, אם תרצו, הנורמליזציה – בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות הביא אתו שפע של הזדמנויות לכלכלות של שתי המדינות, כולל בתחום ההיי-טק. אלא שכשמדברים על הנושא, מזכירים בעיקר את הכסף הרב של האמירתים ופוטנציאל ההשקעה שלהם בישראל, וכן שיתופי פעולה אפשריים בין חברות היי-טק משתי המדינות. נושא נוסף שעולה על הפרק הוא פעילות של חברות ההיי-טק הישראליות שם – בעיקר בטכנולוגיות סייבר וחקלאות. פחות מדברים על שיתוף פעולה בין יזמים וסטארט-אפיסטים אמירתים וישראלים.

לנישה הזאת נכנסת יוזמה חדשה בשם UAE-IL Tech Zone, שמכנה את עצמה "קהילת החדשנות של ישראל והאמירויות". הקהילה הוקמה על ידי שלושה ישראלים: נעה גסטפרוינד, מנהלת הייבריד – תוכנית אקסלרציה שמיועדת לסטארט-אפים בשלבי Early stage, שלפחות אחד מצוות המייסדים שלהם מגיע מהחברה הערבית; גיא קצוביץ', שותף-מייסד בקרן ההשקעות ותוכנית ההאצה Fusion LA, שמסייעת למיזמי טכנולוגיה ישראלים לחדור לשוק האמריקני; ובאסל פראג', מנכ"ל הסטארט-אפ נובקס (Nobex Technologies). המיזם מלווה על ידי סטארט-אפ ניישן סנטרל.

לטענתם, בקהילה, שהושקה רשמית באמצע החודש שעבר, חברים כבר מעל 1,000 אנשי עסקים, חדשנות טכנולוגית, משקיעים, מפתחים וגורמי ממשל משתי המדינות, שבשלב זה נפגשים בלינקדאין, אולם אחרי הקורונה הם מתכננים כנסים, שולחנות עגולים וסדנאות – שם וכאן. כחלק מזה, במהלך השנה אנשי UAE-IL Tech Zone צפויים להשיק פורומים להשקעות בהיי-טק, פינטק, סייבר, חקלאות, תחבורה חכמה ועוד.

חיבור יזמי בין ישראל לאמירויות. מקור: BigStock

מקימי הקהילה מגיעים מעולמות ההיי-טק והיזמות. פראג', למשל, עבד כמתכנת וראש צוות בחברה בת של בזק בינלאומי ובישראכרט, ולאחר מכן הקים סטארט-אפ בתחום הדיאטה ואורח החיים הבריא (הוא עצמו השיל 33 קילו). כחלק מתוכנית לשילוב יזמים ערבים בהיי-טק, שבה השתתף, הוא הכיר את גדי מזור, סמנכ"ל התפעול של ביוטץ', והצטרף כמנכ"ל לחברת נובקס שלו, שמספקת פתרונות ליוצרי תוכן בתחום האודיו – בעיקר תחנות רדיו ופודקאסטים.

הקמת הקהילה הישראלית-אמירתית החדשה החלה לפני כשלושה חודשים, סביב חתימת ההסכם בין ישראל לאמירויות. לדברי פראג', "אנחנו משדכים בין יזמים, משקיעים, אקסלרטורים, מנטורים וכדומה משתי המדינות. אנחנו לוקחים יזמים מהסקטורים שכל מדינה מתמחה בהם ומחברים ביניהם לבין לקוחות פוטנציאליים במדינה האחרת".

יזמים ערבים: קשיים בישראל, יתרון השפה באמירויות

UAE-IL Tech Zone היא קהילה שפונה לאנשי היי-טק וסטארט-אפיסטים מכל המגזרים – כולל מהחברה הערבית, שלהם יש את יתרון השפה. "ליזמים ערבים יש קושי ליצור בישראל", אמר פראג'. "לא חסרים טאלנטים בחברה הערבית – לא מהנדסים ולא אנשי תעשייה, אבל חסרים סיפורי הצלחה שישנו את התפיסה בתחום היזמות. בנוסף, המשקיעים הערבים לא מכירים עדיין את תחום ההשקעות בהיי-טק. משם אני מגיע ומשם אני מתחבר ליוזמה שלנו".

"בקרב היזמים הערבים הקיימים", ציין, "היו רבים שלפני ההסכם עם האמירויות פתחו יוזמות בבריטניה, קפריסין וכו'…, ומשם הגיעו לשוק האמירתי, כמו גם לשווקים ערביים אחרים – למשל בסעודיה. כעת, לאחר ההסכם עם האמירויות ועם הקהילה שלנו, יש להם חלון הזדמנויות, שמאפשר לשני הצדדים לקבל ערך".

"לפני שהאמירתים מפזרים כסף – הם רוצים להכיר אותך לעומק"

מיכל סרור, דירקטורית לפיתוח קהילות חדשנות בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אמרה כי "הרבה ישראלים נוהרים לאמירויות ומחפשים שיפזרו עליהם כסף, אבל זה לא באמת ככה. יש פער עמוק שצריכים להבין אותו, ואנחנו באים לספק לו מענה. ככל שייחתמו יותר הסכמים עם עוד מדינות ערב נצטרך להבין את התרבות, את העסקים שם ואיך נראית שם חדשנות. אנחנו מספקים את המקום להגיע ולשאול את השאלות לגבי זה, לפני שמתחילים לעשות שם עסקים".

מיכל סרור, דירקטורית לפיתוח קהילות חדשנות בסטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: יח"צ

לדברי פארג', "האמירתים עושים עסקים בצורה שונה מאתנו. בעוד שאנחנו רוצים להתחיל לעשות ביזנס כבר מהפגישה הראשונה, אותם זה לא מעניין. הם רוצים להכיר את הצד השני לאט לאט, מי הוא ומה הוא. אסור לשכוח שבגדול, הם לא הכירו ישראלים עד עכשיו, והייתה להם תמונה מסוימת עלינו. הם רוצים לבנות מערכות יחסים, להביא אותך לארוחה ולשבת אתך על קפה חמש פעמים לפני שהם מתחילים בעסקים. זה מגיע עד כדי כך שהיו לא מעט יזמים ישראליים שפנו אליהם שוב ושוב באי-מיילים, ובסופו של דבר הם הפסיקו לענות".

סרור ציינה כי "זאת ההזדמנות לאמץ במשהו את הגישה האמירתית – לעשות עסקים לאט ולטווח ארוך, ולשם אנחנו חותרים. אנחנו לוקחים את התוכנית צעד צעד יחד אתם ובונים אותה בהתאם לצרכים של שני הצדדים. הקהילה שלנו היא לא גוף למטרת רווח, אלא נועדה לקדם את שיתוף הפעולה האזורי, וזה דבר שצריך לדעת איך לעשות אותו".

עם מי נפגשתם שם ?
פראג': "נפגשנו עם אקסלרטורים, קרנות הון-סיכון וגורמי ממשלה, ושמענו מהם התעניינות רבה ביזמות ובהיי-טק מישראל. הוצאנו לשם משלחת של 30 משקיעים ישראליים כדי ליצור נטוורקינג והתחלה של פעילות שלהם שם. אבל, כאמור, צריך לדעת איך לעבוד אתם".

בינתיים אתם פועלים בעיקר שם ומביאים יזמים ישראליים אליהם. האם אתם מתכננים לפעול גם בכיוון ההפוך?
"בהחלט כן, אנחנו מתכננים לשנה הקרובה תוכניות שינסו להביא יזמים אמירתים למעורבות בשוק הישראלי. התוכנית שלנו היא דו צדדית, וגם הם רוצים לדעת עלינו".

לדברי סרור, "ההסכם בין האמירויות לישראל מייצר תקווה חדשה לכל האזור. מה שיפה בעולם החדשנות והיזמות הוא שיש כל הזמן תחושה של עשייה משותפת, שלא משנה מאיפה באת, אלא העובדה שקיימת תשוקה לעולם היזמי והחדשני, תשוקה לעבודה ביחד – והיא קיימת גם כאן. יש תקווה רבה בעבודה עם מדינה נוספת, שאנחנו לא מכירים, דרך החדשנות והביזנס".

הפוסט קהילה שעושה "שלום כלכלי" בין יזמים מישראל ומהאמירויות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל (Apple) תאפשר ל-Amphetamine (אמפטמין) – אפליקציה שמונעת ממכשירי מק (Mac) מלעבור למצב שינה, למשל בעת סריקת וירוסים – להישאר ב-Mac App Store שלה, וזאת לאחר שאמרה למפתח שלה שהיישום מפר את מדיניותה.

לדברי וויליאם סי גוסטפסון, המפתח, אפל הורתה לו לשנות את שם האפליקציה ואת הלוגו שלה ואמרה שזו לא תוכל להישאר בחנות, וכל זאת משום ש'אמפטמין' הוא סם ממריץ, סוג של ספיד. גוסטפון בחר כלוגו של היישום שפיתח – שכלל אינו קשור בסמים – גם תמונה של כדור אמפטמין, מה שמשך אליו עוד יותר את האש מאפל.

אפליקציית Amphetamine ב-Mac App Store. צילום מסך

הסיבה לבחירה בשם ובלוגו, היא ככל הנראה מהות היישום' ששומר, כאמור, שהמחשב לא ירדם ולמעשה "ממריץ" אותו. לאפליקציה שמוצעת בחנות של אפל תחת אותו השם כבר משנת 2014, יש יותר מ-400 אלף הורדות. בנוסף, אפליקציית ה-macOS החינמית אף זכתה בדירוג 4.8 בחנות.

גוסטפסון סיפר למשתמשי רדיט (Reddit) וגיטהאב (Github) – קהילות שמרבית המשתתפים בהן הם מתחומי הטכנולוגיה והעסקים – כי הענקית מקופרטינו הודיעה לו שיש לו שבועיים "להסיר את כל הפניות למילה 'אמפטמין' ולהסיר את הגלולה מהסמל" של היישום. לדבריו, אפל אמרה לו מפורשות שאם לא יצליח בכך, היא תסיר את האפליקציה מחנות האפליקציות ב-12 בינואר. ואולם, הדיווח שלו עורר גלים בביצה, ואלו שינו את המצב לחלוטין.

Just got off a call with @Apple. Appeal accepted and Amphetamine will remain on the @AppStore. Thank you all for your comments, opinions, and action. We may not all agree, but I am happy we all still have the freedom to express ourselves today. ❤️ pic.twitter.com/PV7eB9aUfn

— William C. Gustafson (@x74353) January 2, 2021

הפרסום והחשיפה של הסיפור המשונה כנראה שינו את עמדתה של אפל – כעת, ענקית הטכנולוגיה ביטלה את החלטתה והאפליקציה תישאר בחנות במתכונתה הנוכחית, כך דיווח The Verge.

"בדיוק סיימתי שיחה עם אפל. הערעור התקבל ואמפטמין תישאר ב-AppStore", צייץ גוסטפסון בטוויטר (Twitter) אתמול (ש'). "תודה לכולכם על הערותיכם, דעותיכם ופעולתכם. יתכן שלא כולנו מסכימים, אך אני שמח שלכולנו עדיין יש את החופש להביע את עצמנו כיום", הוסיף המפתח שזכה לתמיכת מרבית הקהילה הטכנולוגית.

הפוסט אפל דרשה להסיר מחנותה את אפליקציית אמפטמין – מדוע חזרה בה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ביקור של מנכ"ל חברת ההיי-טק בינלאומית, ועוד חברת ענק, הוא נחשב ביותר וגאוותו של כל סניף מקומי. כך זכינו במהלך השנים לצפות בזיו פניהם – פנים אל פנים – של העומדים בראשי חברות רבות: HP, אורקל, סאן ההיסטורית, EMC, דל, VMware, מיקרוסופט ונוספות.

החברה הגדולה אז בתעשייה – יבמ, הלוא היא הענק הכחול – הייתה חלוצת החברות הבינלאומיות בישראל, שפתחה כאן משרד משלה כבר ב-1949, וממש בשנים האחרונות, בעת כהונתו של המנכ"ל הקודם של הסניף הישראלי, ריק קפלן, הביאה לביקור ראשון בארץ את  המנכ"לית הקודמת של החברה העולמית, ג'יני רומטי. רומטי הייתה ידידה אישית של קפלן בעת שעבד ביבמ ארצות הברית והיא ניצלה את ביקורה על מנת לקדם את עסקי יבמ ישראל במכרז המעבר לדרום של צה"ל.

יש מבין אותם מנכ"לים ש-"התאהבו" בארץ וחזרו אליה כמה פעמים, בהם, לארי אליסון, מייקל דל ופט גלסינגר. כל אחד מהם ערך פגישות עם צמרת התעשייה והמשק. כך, למשל, בביקורו של ביל גייטס בארץ: כמעט כל מי שהיה בכיר במשק הישראלי – מנכ"ל, יו"ר, נשיא של חברה וארגון עסקי, ממשלתי וציבורי גדול בארץ – שאף ללחוץ את ידו של מייסד מיקרוסופט ולזכות בצילום היסטורי שיוכל לתלותו על קיר משרדו.

הפוסט הנמר זוכר: מנכ"לים של חברות טק בינלאומיות שביקרו בארץ – ואהבו לחזור הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד מבקשת מבית המשפט לקבוע כי גוגל פוגעת בתחרות בחנות האפליקציות שלה, Google Play, בהיותה מונופול בתחום. בתביעה לא צוין הסכום המבוקש, ונכתב כי ניתן יהיה לחשב אותו רק לאחר שגוגל תגיש מסמכים מתאימים.

בכתב הבקשה צוין כי מערכת ההפעלה אנדרואיד חולשת על 71% משוק הסמארטפונים בעולם (למעט סין) ועל 76% מהשוק בישראל, וכי Google Play מהווה חנות האפליקציות המשמשת כברירת מחדל ב-96%. לטענתה, החברה כובלת בהסכמים שלה מול יצרניות המכשירים ובתנאי השימוש המיועדים למפתחים בתנאים המנוגדים לחוק הישראלי ומנצלים לרעה את מעמדה המונופוליסטי של החנות. כך, למשל, היא מגבילה את הגישה לאפליקציות שלה, כגון כרום ויוטיוב, ו-"היא בעלת יכולת לכפות הגבלות אנטי תחרותיות שונות על יצרניות המכשירים, הזקוקות גישה למערכת האנדרואיד ולמוצרי גוגל השונים המיועדים לאנדרואיד, והיא עושה שימוש לרעה בכוחה זה".

כמו כן, נטען כי "הסכמי הרישיון של אנדרואיד משמשים את גוגל כאמצעי אפקטיבי מול יצרניות המכשירים כדי לקדם חבילת מוצרים שלה, שהיא קושרת באופן אסור יחדיו, כך שאין ליצרניות גישה למוצר אחד ללא המוצרים האחרים. Google Play נכללת ב-'חבילה' זו, תוך פגיעה בתחרותיות ובציבור". עוד היא טוענת שגוגל מחייבת את היצרניות למקם את החנות שלה "במקום בולט ונגיש, בידיעה שמשתמשים משנים את הגדרות ברירת המחדל שלהם רק לעתים רחוקות". המבקשת צירפה לכתב התביעה הסכמים רלוונטיים בין גוגל לבין סמסונג, HTC ומוטורולה. בבקשה נטען כי היו יצרניות מכשירים שניסו להתאגד כדי להניא את גוגל מדרישותיה – ללא הצלחה.

טענה נוספת של המבקשת היא ש-"גוגל משתמשת באנדרואיד ובסל מוצריה לאנדרואיד על מנת לבסס את הדומיננטיות שלה בשלל דרכים, המביאות לדחיקת מתחרים ופגיעה בתחרות ובציבור. ההסכמות שלה עם יצרניות המכשירים מקנות לה יתרון אדיר על חנויות אפליקציות מתחרות, והן מהוות הפרה של דיני התחרות".

"עמלה של 30% וקביעת טווח מחירים"

המבקשת מתייחסת גם להסכמים עם המפתחים וטוענת כי עקב שליטתה של Google Play בשוק, היא משמשת כ-"שומר סף" להפצת אפליקציות במרבית המכשירים בעולם. אלא שלפי הבקשה, גוגל מנצלת גם את מעמדה זה לרעה, בין היתר על ידי כך שהיא לא מאפשרת להפיץ במסגרתה אפליקציות מתחרות ושהיא שומרת לעצמה את הזכות להסיר כל אפליקציה שהיא סבורה שמפירה את ההסכם. כמו כן, צוין, היא גובה מהמפתחים עמלה גבוהה – של 30% – על כל הורדה של אפליקציה בתשלום וכל רכישה שמבוצעת מאותה אפליקציה. כמו כן, כל מפתח שפותח חשבון ב-Google Play מחויב בתשלום חד פעמי של 25 דולר.

עוד נטען כי בניגוד לאמור בהסכם, שלפיו המפתחים רשאים לקבוע את מחיר האפליקציה, גוגל קובעת מחיר מינימלי של 99 סנט, או שלושה שקלים, ליישומונים ולרכישות בהם, שמשתנים ממדינה למדינה.

סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית. צילום: מאוריציו פסקה, מתוך ויקיפדיה

תנאי נוסף שהמבקשת קובלת עליו הוא החיוב של גוגל את המפתחים, במסגרת ההסכם, להשתמש אך ורק בשירות התשלומים שלה – Google Payment – ולא במערכת תשלום עצמאית או של גורם אחר. זאת, למעט מוצרים או שירותים פיזיים, או כאלה שניתן לרכוש אותם דיגיטלית באתר או אפליקציה אחר.ת. עם זאת, גם שירותים כגון נטפליקס, ספוטיפיי ואתרי חדשות נדרשים להשתמש בשירות התשלומים של גוגל, כשהאפליקציות שלהם מורדות מ-Google Play.

זאת ועוד, מפתחי אפליקציות שניתן לרכוש אותן גם מחוץ ל-Google Play לא מורשים לפרסם זאת במידע שמפורסם בתוך החנות, ובמקרה שהם מציעים את היישומון במקומות אחרים במחיר נמוך יותר מאשר בחנות שלה – היא מסירה אותה מהחנות. כך, מצוין בכתב הבקשה, במקרה של פורטנייט, שהוצעה למכירה מחוץ ל-Google Play במחיר זול יותר ב-20%.

תביעות דומות בארצות הברית

המבקשת מציינת תשע תביעות דומות לבקשתם שהגישו משתמשים נגד גוגל בארצות הברית, שאוחדו לתביעה ייצוגית אחת, וכן שלוש תביעות של חברות שעוסקות בפיתוח אפליקציות, בהן זו של אפיק גיימס, מפתחת המשחק פורטנייט. כמו כן, היא מזכירה את החקירה שתת הוועדה להגבלים עסקיים בוועדת השיפוט של בית הנבחרים האמריקני מנהלת נגד ארבע ענקיות הטק – גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון. במסגרת זו אספה תת הוועדה 1.3 מיליון מסמכים, ערכה שבעה שימועים, חקרה ארוכות את המנכ"לים של ארבע החברות ופרסמה דו"ח ש-"מתאר את התנהלותה הפוגענית של גוגל באמצעות Google Play". יש לציין כי באוקטובר האחרון הגישו משרד המשפטים האמריקני והרשויות ב-11 ממדינות ארצות הברית תביעה נגד גוגל, בטענה כי היא משתמשת בדרכים שונות על מנת לסכל תחרות.

מגוגל נמסר בתגובה כי החברה לא קיבלה את כתב התביעה וכי לאחר שתקבל אותו, תשיב לטענות בבית המשפט.

הפוסט בקשה לתביעה ייצוגית בישראל: גוגל פוגעת בתחרות בשוק האפליקציות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משרד התקשורת מפרסם בימים אלה טיוטות להערות הציבור של שתי תקנות בנושא ייבוא ושימוש בציוד אלחוטי, שיאפשרו ייבוא והפעלה של טכנולוגיות מתקדמות מעולמות ה-IoT ועוד, וכן יקלו את הרגולציה על יבואני מוצרים אלחוטיים, מה שיגביר את התחרות בשוק התקשורת וצפוי לאפשר הורדת מחירים לצרכן.

במסגרת השינוי המוצע, מספר פסי התדרים האלחוטיים המותרים לשימוש בישראל יוגדל ויגיע לכ-100 פסים המותרים לשימוש חופשי. בתוך כך, לראשונה, יותר השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המשתמשות בטכנולגיית LoRaWAN, שעליה מבוססים שימושים רבים בתחום ה-IoT, כמו פיתוחים לערים חכמות, פיתוחים לעולם החקלאות ויישומים חכמים נוספים במרחב הציבורי. פסי התדרים החדשים שיותרו משמשים גם לגלאים וחיישנים מתקדמים בתעשייה, תדרי אינטרנט אלחוטי מסוג 5 גיגה-הרץ, אשר היו אסורים לשימוש שאינו ביתי עד כה, מערכות מכ"ם חכמות המותקנות ברכבים ובכבישים, טכנולוגיות רפואה מתקדמות ועוד.

יתר על כן, במסגרת השינוי המוצע, יבואנים מקבילים של ציוד תקשורת יוכלו לקבל אישור לייבוא ציוד אלחוטי, על סמך אישור קיים, מבלי שידרש מהם להציג מסמכי מקור מהיצרן, שאין בידם להשיג במרבית המקרים. שינוי זה הינו בשורה של ממש לשוק הייבוא המקביל, אשר צפוי להקל באופן משמעותי את תהליך הייבוא המקביל של ציוד תקשורת ולעודד את התחרות בתחום זה.

השינוי בתקנות אלה יכניס לפטור מרישוי עבור ייבוא מסחרי מוצרים רבים שעד כה היו פטורים רק עבור יבוא אישי. מדובר בהקלה משמעותית עבור יבואנים שנדרשו עד היום לקבל אישור ממשרד התקשורת עבור יבוא של מוצרים כמו טלוויזיות, סטרימרים, טאבלטים, מחשבים, ציוד נלווה למחשב ועוד.

הפוסט משרד התקשורת יאפשר הפעלת תדרים התומכים ב-IoT והקלות בייבוא ציוד אלחוטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סוג חדש של מחסור מאיים על שוק המחשוב, ובעיקר על אותו חלק המתבסס על בניית מחשבים לבנים, או בנייה עצמאית. לפי מספר דיווחים, חלק מערכות השבבים שמייצרת אינטל (Intel) חסרות לחלוטין במלאי, מה שיוכל להוביל לעלייה משמעותית למדי במחירים של לוחות האם שמתבססים על ערכות אלו.

ערכות השבבים עליהן דווח הן B460 ו-H410, שמיוצרות ב-22 ננו-מטר ומיועדות בעיקר לייצור לוחות אם בשוק התקציבי. היצרניות השונות קיבלו את המשלוחים שלהן כבר בחודש הקודם, והמצב אינו עומד להשתפר בחודשיים הקרובים. שלוש החברות הגדולות בשוק, אסוס (ASOS), גיגהבייט (Gigabyte) ו-MSI צפויות להעלות בקרוב את מחיריהם של הלוחות המתבססים על ערכות אלו, ולפי הדיווחים המצב של יצרניות קטנות יותר אפילו חריף יותר. מצבה של ערכת השבבים Z490 מעודד רק קצת יותר, אולי בגלל שהיא מיוצרת ב-14 ננו-מטר.

הבעיה יכולה להיגרר גם ללוחות סדרת ה-500 של ערכות השבבים של אינטל, המיועדים למעבדי ה-Rocket Lake-S. B560 ו-H510 מיוצרים גם הם ב-22 ננו-מטר, ורק Z590 מיוצרת ב-14 ננו-מטר, כך שגם במקרה הזה, אספקת הלוחות יכולה להשתבש באופן קשה – אולי אפילו מעבר לרבעון הראשון של 2021.

בעיה זו מצטרפת לשורה ארוכה של בעיות בתחום, כולל חוסר ברכיבים ועליית מחירים, ומצד שני יצרניות הלוחות לא יכולות לפצות על כך על ידי בחירה במעבדי AMD – גם במקרה שלה כבר יש חוסר במעבדים כמו גם בכרטיסי תצוגה.

הפוסט מחסור עולמי בערכות שבבים של אינטל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שקיפות המידע לציבור הוא אחד הנושאים המורכבים והלא מטופלים כל כך ברשויות רבות בישראל. אמנם לרשויות רבות יש אתר, ויש לכאורה נגישות לתושבי העיר למידע בסיסי, אבל זה לא מספיק. אם יזם כלשהו רוצה לבצע פעולה בעיר – נניח לפתוח עסק או להציע לה לפתח פתרון מסויים – בחלק גדול מהרשויות הוא יצטרך לכתת את רגליו, או לשוטט במשך שעות בין מחלקות העירייה, ומהר מאוד הוא יגלה שגם בתוך העירייה יש אתרים פנימיים שאינם מדברים אחד עם השני, וחלקם נעולים בשרת של בעל התפקיד, שעדיין חי בתקופה שבה חשבו שהמידע לא שייך לתושב אלא למנהל או לפקיד העירייה. מעבר לכך, גם רשויות שכבר הלכו למהלך של OPEN, וחשפו אותו למפתחים, אינן משתפות את אותו מידע עם רשויות אחרות, וזה מקשה או מהווה חסם ליזמים להציע שירותים לכמה רשויות על אותו תחום.

עם האתגר הזה מתמודדים בסדנא לידע ציבורי, שהחליטה לקחת על עצמה את האתגר הזה גם בשלטון המקומי. על כך מספרת דורית חיזי, מנכ"לית העמותה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת כנס עיר חכמה שבו היא מרצה, ושיתקיים מחר (ב').

"הפרויקט Data city נועד להתמודד עם המצב הנוכחי שבו רשויות משקיעות – המון משאבים בטרנספורמציה דיגיטלית, אבל אין יותר מדי פירות בשטח", אמרה חיזי שסיפרה כי הפרויקט מכוון בין היתר מנקודת מבטו של היזם. "המידע הוא משאב יקר ערך, והוא צריך לשמש לרווחתם, ולא כמטבע עובר לסוחר שגם קשה מאוד להשיגו", אמרה.

בראיון סיפרה חיזי על הפרויקט, שמהותו יצירת אקו-סיסטם של יישומי מידע עירוני פתוח בפורמט אחוד. הוא מורכב מהתוצר הסופי – פורטל בקליק, שהעירייה מקימה. זאת לאחר שהיא פותחת את המידע בפורמט OPEN, אז אנשי הסדנא שואבים את המידע ומאחסנים אותו במחסן הנתונים של הסדנא. מרגע זה המידע זמין בחנות אפליקציות שכל רשות יכולה להעלות על הפורטל, או לפתח בעצמה, והוא זמין לכל יזם או גורם שרוצה לבצע פעילות ברשות אחת או יותר.

פיתוח המיזם נעשה בעזרת הרשות לחדשנות, בעלות של שקל אחד לכל רשות. "שיתוף המידע, הופך את הרשות לקבוצות רכישה, דבר שמגדיל את כוח המו"מ שלהם מול היזמים, ומקל עליהם להציע פתרונות שלא יהיו טובים רק לרשות אחת אלא לכמה רשויות", הסבירה חיזי.

דוגמה ליישום הרעיון ניתן לראות בעיריית באר שבע, שהקימה על הפורטל את "שער לעסקים". חיזי סיפרה שבעזרת האפליקציה, יזם שמחפש להקים עסק בעיר, היישום מנגיש לו כל המידע הדרוש כדי לעשות זאת – מידע מכל המחלקות והאגפים, בצורה ידידותית ומהירה, עד לשלב של קבלת האישור. לדבריה, יש כ-20 רשויות נוספות שבודקות את יישום הכלי הזה, ביניהן, כפר סבא, ראש העין, ראשון לציון ואחרות.

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: כיצד רשויות יכולות לפתוח מידע לציבור בקליק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המגיפה העולמית הביאה לעלייה עצומה בכמות העובדים מרחוק, הקונים באינטרנט ובכלל – מיליונים נמצאים אונליין שעות רבות ביום. ארגונים ברחבי העולם עברו לעבודה מרחוק ולענן בלא היערכות מתאימה. פושעי הסייבר ינצלו את ריבוי נקודות התורפה שנוצרו לגניבת מידע בעל ערך, לסחיטת כספים או לגרום נזק למערכות; כך לפי חוקרי פאלו אלטו (Palo Alto Networks). חוקרי צ'ק פוינט (Check Point) ציינו, שהשפעות השינויים שהתחוללו בשל המגיפה ימשיכו להיות מוקד מרכזי לצוותי האבטחה בארגונים: 81% מהעסקים אימצו עבודה מרחוק המונית לעובדים, ומתוכם 74% יאפשרו זאת לצמיתות.

"אבטחת הסייבר היא מהנושאים החשובים ביותר שעולים בחדרי הישיבות הווירטואליים. אין ספק שהמתקפות שחוו מדינות בעולם – לרבות ישראל – בחודשים האחרונים יילכו וישתכללו", ציינו בפאלו אלטו. "ההאקרים ניצלו וימשיכו לנצל את השיבוש שיצרה המגיפה: 71% מאנשי האבטחה דיווחו על עלייה באיומי הסייבר מאז תחילת הסגרים", אמרה ד"ר דורית דור, סגנית נשיא מוצרים בצ'ק פוינט, "אין תרופה למעללים הקשורים לקורונה: הנגיף ימשיך לשלוט בכותרות, חדשות על התפתחויות בחיסונים, או מגבלות לאומיות חדשות ימשיכו לשמש במסעות דיוג, כפי שהיה ב-2020. חברות הפארם המפתחות חיסונים ימשיכו גם הן להיות מוקד למתקפות זדוניות של עבריינים או מדינות לאום".

הגידול בעבודה מהבית והכנסת מכשירים חכמים הביתה, כמו טלוויזיות ועזרים דיגיטליים, לצד הטלפונים והמחשבים, הביאה למצב שבו ניתן לעיתים למצוא בין 20 ל-50 מכשירים מקושרים בבית. ב-2020 היו בעולם כ-8 מיליארד חפצים מחוברים – מפחי אשפה ונורות חכמות, דרך גאדג'טים ועד מכוניות חכמות וקוצבי לב. "האישי והעסקי מעולם לא היו בסכנת ערבוב כה גדולה", כתבו חוקרי פאלו אלטו. "57%  מהמכשירים המחוברים חשופים במידה בינונית וגבוהה להשתלטות האקרים. מכשירי ה-IoT הופכים לסיכונים גדולים יותר ומהווים גישה למערכות ומידע קריטי של העבודה".

לדבריהם, כמות ההונאות הולכת וגוברת: "המצב הכלכלי הגרוע הוא הזדמנות לפושעי הסייבר. בעיתות ייאוש, יותר ויותר אנשים נופלים בפח, בתקווה להלוואה או הזדמנות פיננסית שטובה מדי מלהיות אמיתית". השנה העבריינים יכוונו לתהליכים חדשניים בלא מגע: יותר ויותר אנשים מאמצים שיטות תשלום בלא מגע בשל החשש להידבק בנגיף – וההאקרים פועלים בתחום, כפי שרואים בהדרכות המפורטות בנושא בדארקנט. לפי צ'ק פוינט, "ב-2020 נרשמה עלייה חדה במתקפות כופרה של סחיטה כפולה: האקרים מחלצים תחילה כמויות גדולות של נתונים רגישים, לפני הצפנת מאגרי הקורבן. אז התוקפים מאיימים לפרסם את הנתונים, אלא אם כן משלמים להם את הכופר, ומפעילים לחץ נוסף על ארגונים לעמוד בדרישות ההאקרים".

מגיפת הקורונה זירזה את המעבר לענן לפרקי זמן של חודשים ספורים. "ב-2021 ארגונים יחלו להכין עצמם כבר לשלב השני בתהליך המעבר לענן, בזמן שצוותי האבטחה עוד יהיו עסוקים בתיקון בעיות האבטחה שעלו בשלב הביניים. תהליך האינטגרציה המתמשך ושלב הביניים במעבר לענן יגרמו לפערים באבטחת המידע, ונראה יותר ויותר תקריות אבטחה בענן", אמרו בפאלו אלטו.

אבטחת "הנורמלי הבא"

"גם השנה הקורונה תשפיע על חיינו", אמרו בצ'ק פוינט, "עלינו להיות מוכנים לסדרה של 'הנורמלים הבאים' בתגובה לשינויים. בעקבות העבודה מרחוק המסיבית, ארגונים צריכים לאבטח טוב יותר את הרשתות החדשות והמבוזרות שלהם כדי לשמור על היישומים והנתונים שלהם. נדרשת אכיפה ואוטומציה של מניעת איומים בכל נקודות הרשת – מהניידים ונקודות הקצה של העובדים, אל מכשירי ה-IoT ועד לעננים – כדי למנוע התפשטות התקפות מתקדמות במהירות על פני ארגונים וניצול חולשות להפרת נתונים רגישים. מניעה אוטומטית תהיה קריטית, שכן 78% מהארגונים טוענים שיש להם מחסור במיומנויות סייבר".

על פי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "בתי ספר ואוניברסיטאות התמקדו בשימוש נרחב בפלטפורמות למידה אלקטרונית, כך שאין זה מפתיע שהמגזר חווה עלייה בתקיפות הסייבר במהלך 2020. המתקפות ימשיכו לשבש את פעילויות הלמידה מרחוק במהלך השנה".

עוד מציינים בצ'ק פוינט, כי "צבא הבוטנט ימשיך לצמוח: האקרים פיתחו משפחות נוזקות רבות לכדי בוטנט, כדי לבנות צבאות מחשבים נגועים שבאמצעותם ניתן יהיה להשיק מתקפות. Emotet, התוכנה הזדונית הנפוצה ביותר בשנת 2020, החלה כסוס טרויאני בנקאי, ומשם התפתחה להיות מהבוטנטים העקשניים והגמישים ביותר, המשיקים מגוון מתקפות מזיקות, מכופרות ועד גניבת נתונים".

אומה תתקוף אומה ודיפ-פייק ככלי נשק

"מתקפות סייבר על ידי מדינות לאום ימשיכו לצמוח, לצורכי ריגול או כדי להשפיע על אירועים במדינות אחרות", ציינו בצ'ק פוינט, "מיקרוסופט דיווחה כי שחקני איומים משלוש מדינות בלבד השיקו בשנה האחרונה 89% מאירועי הפריצה למדינת הלאום. במהלך השנים האחרונות, המיקוד היה על אבטחת תשתיות קריטיות לאומיות, ולמרות שזה נותר חיוני, חשוב גם להכיר בהשפעת המתקפות נגד מגזרים אחרים – ארגוני בריאות לאומיים ומחלקות ממשלתיות". לדברי החוקרים, "דיפ-פייק – טכניקות לייצור וידיאו או אודיו מזויפים מתקדמות מספיק כדי להפוך לנשק. ייעשה בהן שימוש ליצירת תוכן ממוקד במטרה 'לתפעל' דעות, מחירי מניות או גרוע מכך".

"פרטיות? איזו פרטיות?", סיכמו בצ'ק פוינט, "המכשירים הניידים של רבים כבר נותנים מידע אישי רב יותר ממה שהם מבינים, הודות לאפליקציות הדורשות גישה רחבה לאנשי הקשר, להודעות ועוד. התופעה הועצמה בגלל אפליקציות איתור המגע של חולי הקורונה, שיש להן בעיות של פרטיות ודלף נתונים. ואלו רק האפליקציות הלגיטימיות: נוזקות ניידות המכוונות לאישורי הבנקאות של המשתמשים ולביצוע הונאת קליקים במודעות – מהוות איום הולך וגובר".

הפוסט מה יהיה ב-2021 בסייבר? רע יותר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין

איש השנה שלו: פרופ' רוג'ר קורנברג.

"פרופ' קורנברג הוא זוכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2006, שעל בסיס מחקריו בנושא ה-RNA פותח החיסון נגד קורונה. שמחתי לראות את הפרסומים שלפיהם פרופ' קורנברג בחר לקבל את החיסון לקורונה דווקא בישראל, בבית החולים ברזילי, וכי הוא שותף בחברת סטארט-אפ ישראלית מפתח תקווה בפיתוח תרופה שעשויה להגן מפני זיהום גם אחרי החשיפה לנגיף. זוהי גאווה להיווכח בקשרים המדעיים החזקים שיש לישראל עם מדענים, אנשי טכנולוגיה וחזון בכל העולם. כולי תקווה כי המשך מחקריו פה, בישראל, יישאו פרי ויובילו את הפיתוח הרפואי העולמי".

ד"ר אורן איתן, מייסד ומנכ"ל אודיקס

איש השנה שלו: ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט.

"אפילו גייטס, שחשף כבר ב-2015 את החשש שלו מפני מגפה שתגרום למותם של מיליונים ותשפיע על האנושות עוד בימי חייו, כנראה לא תיאר לעצמו שחזונו יתממש בתוך שנים ספורות.

ביל גייטס. צילום: מחלקת DFID הבריטית, מתוך ויקיפדיה

עם פרוץ מגפת הקורונה, גייטס שיתף את משנתו, המצדדת בהטלת סגר עולמי, על מנת לעצור את ההדבקה האקספוננציאלית, אולם מנהיגי מדינות מובילות לא נשמעו לו בזמן. בשנה החולפת, גייטס הוכיח לכולנו כי לא נס לחו כמנהיג וכאיש חזון, ולכן אני חושב שראוי להטות אוזן ולהקשיב למוצא פיו גם בעתיד".

רביטל דואק, מנכ"לית משותפת בארגון צופן

איש השנה שלה: פרופ' זיאד חנא.

"פרופ' חנא עבר כברת דרך, והיה מחלוצי העובדים הערבים בענף ההיי-טק. הוא משמש כיום כמנכ"ל מרכז המו"פ של חברת התוכנה האמריקנית קיידנס בישראל וכסמנכ"ל מו"פ בכיר בחברה העולמית.

פרופ' זיאד חנא, מנהל מרכז המו"פ של קיידנס בישראל. צילום: ניב קנטור

השנה, כחלק מפועלו בפורום הציבורי לקידום ההיי-טק בחברה הערבית, קידם פרופ' חנא משמעותית את תוכנית החומש – תוכנית רב שנתית לקידום ההיי-טק בחברה הערבית. מתוך היכרות מעמיקה עם עולם ההיי-טק ועם החברה הערבית, הוא קידם מציאת פתרונות ישימים, שבעתיד ישלבו ערבים רבים בהיי-טק הישראלי ויקדמו את תעשיית ההיי-טק ברשויות ערביות".

איציק אלבז, מנכ"ל משותף של ארטליסט

איש השנה שלו: אילון מאסק.

"מאסק הוא יזם שמגיע פעם בכמה דורות. היכולת שלו להוציא לפועל רעיונות שאנשים לא מעיזים לחשוב עליהם היא הסיבה שבחרתי בו. הוא משפר את עתיד האנושות עם טכנולוגיות בתחומי רפואת המוח, החלל – עם SpaceX, והתחבורה – עם טסלה. הוא מצליח להגיע להישגים שמדינות מובילות לא מצליחות להגיע אליהם".

גיל טוב-לי, סגן נשיא לצמיחה בחברת הגיימינג אובר וולף

איש השנה שלו: אילון מאסק.

"בשנה האחרונה, טסלה המריאה לשיאים חדשים והמשיכה לבסס את מעמדה כיצרנית הרכב בעלת שווי השוק הגבוה בעולם. המניה שלה נסקה ונתוני הייצור שלה מרשימים מתמיד. עם מודל 3 החדש, החברה הפכה להיות יצרנית רכב רלוונטית ביותר גם לקהל הרחב".

מוטי פנחס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים

איש השנה שלי: אילון מאסק.

"מאסק הוא, ללא ספק, היזם, איש החזון והחדשנות הבולט ביותר של השנה ושל התקופה בכלל. בזכות דחיפתו לחדשנות ולשינוי פרדיגמות במספר תחומים ותעשיות, יש המכנים אותו 'סטיב ג'ובס של ימינו'.

בתחום החלל – הוא השיב לארצות הברית את היכולת לשלוח אסטרונאוטים לחלל לאחר תשע שנים ארוכות, תוך ניפוץ פרדיגמות בנוגע לאופן שבו חללית וטילי שיגור נבנים וטסים, והוא מקדם באופן משמעותי את חזון הטיסה המאוישת למאדים.

בתחום הרכב החשמלי – טסלה השלימה לא פחות ממהפכה בתעשיית הרכב המסורתית והפכה את התחום לחדשני ומלהיב ביותר, תוך יצירת אקו-סיסטם ענק של חדשנות לתעשייה זו.

ובכלל, יש למאסק כישרון וכריזמה לקחת תחומים 'מאובקים' ולהפוך אותם לאטרקטיביים, רלוונטיים ומלהיבים, באופן שמעורר השראה".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

הפוסט אילון מאסק ואחרים: אנשי השנה של בכירים בהיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפרקליטות הגישה לפני ימים אחדים כתב אישום נגד מפעיל קבוצות טלגרם שהופצו בהן תמונות וסרטונים של עשרות נשים, בגין ריבוי עבירות של הטרדה מינית והתנכלות על פי "חוק הסרטונים" ופגיעה בפרטיות.

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בנתניה נגד תושב העיר. על פי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הנאשם הקים, הפעיל וניהל קבוצות באפליקציית טלגרם, שבהן הופצו תמונות וסרטונים המתמקדים במיניות של עשרות נשים וצעירות ישראליות – ללא הסכמתן.

את כתב האישום הגישו עורכי הדין איתי גוהר ומורן אשול, ונטען בו שלפרסומים בקבוצות צורפו, על פי רוב, תצלומים מתוך הפרופילים האישיים של אותן נשים וצעירות ברשתות החברתיות, המכילים את פרטיהן האישיים. זאת, לשם זיהוי שלהן ועל מנת להוכיח לחברי הקבוצות כי התכנים המיניים שבהם הם צופים הינם של צעירות ישראליות אותנטיות. בקבוצות שניהל הנאשם היו חברים עשרות אלפי משתמשים, שנהגו לצפות בתכנים שהופצו על ידיו.

על פי הפרקליטות, הנאשם פעל לכל הפחות מאז יוני 2019 ועד למעצרו בנובמבר אותה שנה. עוד נטען כי על מנת להקשות על איתורו, הנאשם יצר את קבוצת הטלגרם תוצרת כחול לבן, ולקח חלק דומיננטי בתפעול וניהול של כמה קבוצות טלגרם: תוצרת כחול לבן זיהויים, המ**ש כחול לבן פתוחה, המ**ש WORLD וישראליות שוות. הוא פעל באמצעות כמה חשבונות טלגרם: גנרו, רוני, בן, אבי, עידן, Chiro di marzio ,Genaro Savastano, Shalom ,Ganro savastano. על פי כתב האישום, "מטרת הקבוצה תוצרת כחול לבן וייעודה היו הפצה של סרטונים ותמונות שבהן נחזות נערות ונשים ישראליות בעת ביצוע אקטים מיניים, או בתמונות חשופות המתמקדות במיניותן, בלא ידיעתן או הסכמתן. הנאשם קבע את חוקי הקבוצה, ובין היתר ציין, בהודעה שהוצגה בקבוצה באופן קבוע, את הדברים הבאים: 'מי שמ***ן ת'מוח יותר מדי, מלכלך על הקבוצה וכל מיני שטויות – עף מיידית!… מי ששולח משו (שגיאת הכתיב במקור – י"ה) – שישלח ישראליות ולא חו"ל!… מי שרוצה גישה לבוט ישראליות – שישלח סט ויקבל גישה, לא לבקש פה קישורים".

עוד נטען כי "נוסף על פרסום מרבית התכנים המיניים שפורסמו בקבוצה על ידיו, הנאשם שלט גם בתכנים שפורסמו על ידי אחרים, בכך שיכול היה להסיר תכנים אלה, לצרף משתמשים חדשים ולהסיר משתמשים קיימים. כמו כן, כיוצר ומנהל הקבוצה, הוא עודד משתמשים אחרים להפיץ תכנים מיניים בעצמם, ולשלוח לו או למנהל אחר בקבוצה תוכן מיני נדיר שישמש 'דמי כניסה' לקבוצת טלגרם סגורה, שהגישה אליה מוגבלת. בקבוצה זו פורסמו, לטענת המנהלים, תכנים מיניים ייחודיים, שלא הופצו בקבוצת הטלגרם תוצרת כחול לבן".

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר כי "הגשת כתב האישום מהווה צעד נוסף במאבק רשויות האכיפה נגד התופעה החמורה של הפצת תכנים מיניים של נשים וצעירות ישראליות בלא הסכמתן. ההפצה פוגעת באופן אנוש בזהותן הווירטואלית של הצעירות ומשפיעה על חייהן ברשת ומחוצה לה. בשנה החולפת, בפעילות משותפת של מחלקת הסייבר ומחלק הסייבר בימ"ר תל אביב שבמשטרה, הוגשו כתבי אישום נגד שמונה נאשמים שהפיצו תכנים מיניים באמצעות הטלגרם ופגעו במאות מתלוננות".

הפוסט אישום: הקים קב' טלגרם שהופצו בהן תכנים מיניים של עשרות ישראליות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מהיכן את?
"יפו".

ספרי על המיזם שלך.
"דה יאפא (De Yaffa – אירוח בערבית, וגם שמה הערבי של יפו) הוא בית אירוח חדש בשוק הפשפשים, שמציע לקבוצות ליהנות מחוויה קולינרית ותרבותית המשלבת את מטעמי המטבח הערבי לצד חוויה ערבית-יפואית אותנטית. בנוסף, בכל יום שישי מתקיים בדה יאפא יריד אוכל ססגוני ועשיר, שכולל מטעמים ומאכלים מעשה ידי הנשים היפואיות המקומיות".

מה הוותק שלך באקו-סיסטם?
"מ-2007 – השנה שבה הקמתי את עמותת ערוס אלבחר, שפועלת להעצמת נשים ביפו".

ספרי על אתגר שנתקלת בו במסגרת הפעילות שלך.
"היו אתגרים שונים – החל מאתגרים מימוניים בהתחלה, ועד לאתגר בבניית המוצר באופן שייתן ערך ללקוחות".

כיצד התגברת על האתגר?
"ביצעתי מחקר כדי להבין מהם הצרכים של הלקוחות הפוטנציאליים ואיך אני יכולה לתת מענה עם המוצר שלי. השתתפתי בתוכנית של עמותת פרזנטנס ליזמות בפריפריות הגיאוגרפית והחברתית, והכלים שקיבלתי ממנה – שכללו, בין היתר, פילוח הלקוחות לעומק והבנת הערך שנותנים לכל פילוח – עזרו לי להבין כיצד אני בונה תמהיל מוצרים עם ערך ללקוחות השונים".

האם נתקלת באפליה באקו-סיסטם?
"לא".

מהו הטיפ שלך ליזמים בתחילת דרכם?
"האמינו במיזם שלכם והקשיבו ללב שלכם, אולם גם תתייעצו עם אנשי מקצוע ומומחים שונים, כדי לקבל כלים מקצועיים על מנת להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות שעומדות בדרככם".

הפוסט Divers-IT; והפעם: ספא יונס, מנהלת ומייסדת דה יאפא הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

2020 הייתה שנה מעניינת בכל מה שקשור לרשתות החברתיות, ועושה רושם שהן שיחקו תפקיד רב יותר בחיים שלנו: את הזמן הפנוי שהיה לנו בסגר העברנו לא רק בנטפליקס, קצת משחקים ולהשגיח שהילדים באמת לומדים בזום, אלא גם בפייסבוק, טוויטר ופלטפורמות המדיה החברתית האחרות. הקורונה הייתה סיבה מרכזית לדומיננטיות של הרשתות החברתיות השנה: הן היו כר פורה למידע על הנגיף – בחלקו נכון ובחלקו האחר, ואולי הגדול יותר, לא.

בכלל, הפייק ניוז, או במילה הנרדפת החדשה-ישנה מיס-אינפורמציה, נסקו השנה – בכמות ובדמיון של המפיצים שלהן. חלק נכבד מזה הוא "בזכות" דונלד טראמפ, ש-"הפציץ" במידע חלקי במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע, לפני ואולי אפילו יותר מזה אחרי שהפסיד בבחירות לנשיאות.

ויש גם, איך לא, את ההסתה ושנאת החינם. דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון מראה כי החל מחודש מרץ, המועד שבו הקורונה רשמה את הקפיצה הגדולה בעולם שמחוץ לסין, כולל בישראל, חלה קפיצה גם בשנאה ברשת – עם עלייה של 72% לעומת החודש הקודם, פברואר, ושל 35% בהשוואה למרץ 2019.

עוד שתי נקודות שראוי להזכיר כשמסמכים את השנה ברשתות החברתיות הן מתקפות הסייבר שבוצעו דרכן והפעילות המוגברת של ממשלות, ובראש ובראשונה הממשל האמריקני, בניסיונות להטיל מגבלות ורגולציה על ענקיות התחום. גם כאן "מככב" טראמפ, עם הצו שלו, שאוסר על פעילות טיק טוק בארצות הברית – כחלק ממלחמת הסחר בינה לבין סין. וזאת רק דוגמה.

על רקע כל אלה, מערכת אנשים ומחשבים זימנה פאנל של כמה מומחי רשת ותקשורת, כדי לנתח את 2020 בעולם המדיה החברתית, ובעולם הווירטואלי בכלל, ולהעריך מה יהיה בשנה החדשה. בפאנל השתתפו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד חיים רביה ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר בץ; ד"ר שגית זילבפרב, מרצה וחוקרת מדיה דיגיטלית, מנכ"לית עמותת אשנב ושותפה מייסדת של הסטארט-אפ סופי סייף; איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת ביד ושם; איה אחימאיר, מנכ"לית דבי תקשורת; ודן בילסקי, עורך חדשות בכיר בתאגיד השידור הישראלי כאן. בכתבה הראשונה על הרב שיח הובאו דבריו של עו"ד הכהן. בכתבה זו מובאים דברי עו"ד רביה.

אילו תהליכים שקשורים לדמוקרטיה זיהית בשנה החולפת ברשתות החברתיות?
"השנה ראינו מעין מהפכה באופן ההתנהלות של החיים הדמוקרטיים, וזה בהחלט בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות. ראינו שהפלטפורמה של פייסבוק ואחרות היו בסיס להתארגנויות פוליטיות, כאשר בישראל זה בא לידי ביטוי בולט במחאה של הדגלים השחורים. הפצת המסרים, גיוס האנשים להגעה להפגנות והעברתן בשידור ישיר – כל אלה נעשו במדיה החברתית.

אחת ההפגנות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבלפור. צילום: יניב הלפרין

בנוסף, ובמיוחד בתקופות הבחירות שידענו בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים שימוש מסיבי של פוליטיקאים בהעברת מסרים ברשתות החברתיות. השנה הועלו בישראל טענות על כך שפייסבוק מאפשרת פתיחת חשבונות פיקטיביים, שהפוליטיקאים משתמשים בהם לתעמולה ברשת, כמו שטען עו"ד איתי לשם אודות חשבונות פיקטיביים של בנימין נתניהו".

איך ניתן למנוע את זה, מעבר להפניית דרישות לחברות עצמן?
"זה מחייב תיקון בחוק הבחירות. אבל לצערי, נוכחתי בתקופה האחרונה, במסגרת המאבק שלי בנושא הפרטיות והשב"כ, שעוד לא נולד הח"כ שיתקן חוקים שהוא לא יזם אותם. הם לא נוהגים לאמץ הצעות לא שלהם ולכן – זה חסר סיכוי".

לדברי עו"ד רביה, "יש תופעות לוואי לשימוש שעושים פוליטיקאים ברשת. המשטרה עוקבת אחרי הודעות על הפגנות, והיא מודה בכך בעצמה – לכאורה כדי למנוע התקהלות בלתי חוקית, אבל בפועל היא עוקבת גם אחרי הפגנות פוליטיות, כמו אלה שמתקיימות במוצאי שבת בבלפור. המסקנה מכך היא שהמשטרה עוקבת אחרי אזרחים ברשתות החברתיות".

מה לגבי פייק ניוז?
"אני מזהה שפלטפורמות מסוימות משמשות מקור למידע הרבה יותר מעמיק מאשר זה שמופיע בכלי התקשורת הקונבנציונליים. אלא שיש הרבה מאוד מקרים שבהם מדובר בהשפעה לא חיובית. זה קורה בכל העולם, וזה מביא לחשיבה מחדש על מקומן של הרשתות החברתיות בעולמנו. הוכחות לכך אנחנו רואים בחודשים האחרונים, כאשר ממשלות ארצות הברית, גרמניה ומדינות אחרות מתחילות לחקור חברות כמו פייסבוק ומנסות לאכוף עליהן עקרונות שונים, כי הן מבינות שאם לא, זה עלול להביא למשבר חמור".

הפוסט "אין מנוס מחקיקה שתאסור על חשבונות פיקטיביים של פוליטיקאים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד הוויכוחים הנצחיים בעולם הגיימינג הוא עד כמה, אם בכלל, משחקי מחשב עתירי אלימות גורמים לאנשים שמשחקים בהם להפוך לאלימים יותר באופן משמעותי גם במציאות. עד היום לא הוכח כל קשר ישיר שכזה, אולם זה לא מפריע למקטרגים לטעון שכך הוא המצב. מחקר חדש מגלה שהם לא בהכרח צודקים.

המחקר, שפורסם ב-Journal of Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, בוצע בידי החוקרות שרה מ. קויין ולאורה סטוקדייל לאורך עשור – הוא יצא לדרך בתחילת 2011. מחקר זה נבנה כמבחן צפייה ומעקב אחרי אנשים בעלי תכונות משותפות, שמשחקים במשחקי מחשב אלימים.

הן בנו שלוש קבוצות, לפי מספר הפעמים שבהן שיחקו הנחקרים במשחקים אלימים: גבוה (4%), בינוני (23%) ונמוך (73%). מהנתונים עלה כי חברי שתי הקבוצות חובבות האלימות גיוונו את המשחקים האלימים שבהם הם שיחקו לאורך הזמן, בעוד שבקבוצה העיקרית כמעט שלא חל שינוי במספר הפעמים הנמוך יחסית שבהן הם שיחקו במשחקים אלימים. כן ציינו החוקרות שהרוב המכריע של האלימים יותר היו גברים, ובין חברי הקבוצה האלימה יותר חלה עלייה במשחק במשחקים האלימים כשהם היו מדוכאים.

מהמחקר עלה כי אחרי 10 שנות מבדקים לא חל שינוי משמעותי בהתנהגות של הנבדקים – לא לרעה, אבל גם לא לטובה. הדבר היחיד שצוין הוא שבתקופה האחרונה של המבחן, דווקא הקבוצה הבינונית הייתה זו שהפגיעה את שיאי ההתנהגות האגרסיבית.

המחקר אמנם לא מוכיח באופן מוחלט שאין קשר בין משחקים אלימים לאלימות, אבל הוא בהחלט מוכיח שהם לא בהכרח מובילים לאלימות.

הפוסט מחקר: משחקי מחשב לא בהכרח מובילים לאלימות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, מדווחת על סיום תהליך כפול של הטמעת מערכות ממוחשבות עבור מכללת סמינר הקיבוצים: רישות מחודש למערכת הדיגיטלית בקמפוס הוותיק של המכללה, בשדרות נמיר בתל-אביב; ובמקביל, הקמת קמפוס דיגיטלי חדש שחנכה לאחרונה המכללה על פני שש קומות במגדל שלום מאיר (כלבו שלום). בזק בינלאומי, המתמחה במתן פתרונות IT לארגונים, מוסרת כי שני הקמפוסים יפעלו בצורה סינרגטית, יספקו מענה לאלפי משתמשים וישמשו כגיבוי בעת הצורך.

הפרויקט, שהושלם במהלך דצמבר, כולל הטמעת פרויקט IT ובניית קמפוס דיגיטלי חדיש. קמפוס זה ייתן מענה לכל הפעילות הממוחשבת במכללה. הפרויקט שם דגש על תחום אבטחת מידע – נושא רגיש במיוחד בעידן הקורונה, שבו חלקים ניכרים מהעשייה במכללה מומר לפעילות מקוונת מרחוק – ומבוסס על טכנולוגיית SDN ומערכת הניהול xMC (ר"ת Extreme Management Center).

פרויקט מורכב בלו"ז צפוף

שלמה בלנקה, מנהל ה-IT של מכללת סמינר הקיבוצים,. צילום: יח"צ

"ניהלנו פרויקט עמוס במיוחד בלו"ז צפוף מאוד", מספר מנהל ה-IT של מכללת סמינר הקיבוצים, שלמה בלנקה. "אחת המשימות שהעמדנו בפני האינטגרטור, בזק בינלאומי, הייתה יישום של פרויקט הקמפוס החדש בכלבו שלום בפרק זמן קצר, בטרם תחל שנת הלימודים – מבלי להפריע לסביבת העבודה בקמפוס ומבלי לפגוע בשגרת העבודה מרחוק של אלפי המשתמשים. פריסת תשתית פסיבית ב-1,000 נקודות והטמעה ציוד אקטיבי מבית אקסטרים נטוורקס – מתגי ליבה, מתגי קצה, בקרי רשת ונקודות גישה מדור 6".

"אחד האתגרים המרכזיים היה הצורך לספק מענה מקביל לשני קמפוסים, כאשר הקמפוסים מקושרים ומשלימים זה את זה על בסיס שוטף", אומר ערן לוזון, פריסייל לקוחות אנטפרייז בבזק בינלאומי, "וכל זה בזמן שפעילות המכללה נמשכת על בסיס שוטף ותהליך ההטמעה שלנו כלל לא מורגש".

הפעילות עוברת לאונליין

תקופת הקורונה העמידה את מכללת סמינר הקיבוצים בפני הצורך להעביר את מערך הלימודים לפורמט ממוחשב של לימוד מרחוק. הרגלים של עשרות שנות עבודה נאלצו להשתנות באופן מידי, כך שאלפי הסטודנטים, המרצים ועובדי המכללה יוכלו להמשיך בשגרת העבודה והלימודים מבלי להיפגע. מדובר באתגר טכנולוגי משמעותי, כאשר אחד הכלים ליישום הוא שדרוג התשתיות, גם בקמפוס הוותיק.

אלי קנדל, מנהל הפעילות של אקסטרים בישראל. צילום: יח"צ

"רחבי פס, איכות התקשורת וזמן תגובה הפכו בגלל הקורונה למשמעותיים הרבה יותר", אומר אלי קנדל, מנהל הפעילות בישראל של ענקית התקשורת האמריקנית אקסטרים נטוורקס. "כשיש 7,000 סטודנטים שמתחברים על בסיס קבוע מרחוק, חייבים להעלות את הסטנדרטים כדי לספק תשתית ושירות רציף נטול תקלות".

"המערכת נועדה לספק מענה לעלייה בצרכי המכללה", הסביר קנדל. "כל הפעילות עברה לאונליין וכל מערך הלימודים עבר לסטרימינג. נדרשה טכנולוגיה שיודעת לספק פתרונות מולטיקאסט משולבים בפתרונות יוניקאט, ברמה אינטגרלית שרק מערכת ניהול רשת מתקדמת יודעת לספק, כשהכל ממוקד ומנוהל ממקום אחד".

אוטומציה, אנליטיקה ורשת חבויה

כששלמה בלנקה מדבר על יתרונות מערכת, הוא מתמקד באוטומציה: "ציוד קצה שמתחבר לרשת – מחשב, מדפסת, מצלמה או כל אלמנט – יקבל הרשאה והגדרות באופן אוטומטי ומאובטח ברמה מקסימלית. האוטומציה מספקת שירות אופטימלי לכל משתמש, שינותב על ידי מתגי הליבה והשרתים למסלול הקצר והמהיר ביותר ברשת, כאשר ברגע שיש ניתוק – יזום, תקלה או מתקפה – השירות מוסר באופן מידי ומעלה באופן דרמטי את רמת אבטחת המידע".

מערכת הניהול מספקת ניתוח בזמן אמת של חריגות ומעקב אחר אנומליות, ומזינה את הממצאים לבסיס נתונים שעובר אנליטיקה ומזהה כשלים הנובעים מעומסים וצווארי בקבוק, והיא מגינה ממתקפות סייבר.

"מדובר בנקודה משמעותית, במיוחד כשאנחנו שומעים על ריבוי מתקפות מגורמים עוינים", אמר קנדל. "כדי להתמודד עם האיום הצבנו רשת SDN חבויה. לכל משתמש ברשת: מצלמת אבטחה שמחוברת, סטודנט שמתחבר לשיעור או מרצה עם הרשאות – יש אופציה להגיע רק לרובד שאליו הוא מיועד", הסביר קנדל. "אם אין לך הרשאות, אז הרשת פשוט לא קיימת עבורך. זה טוב נגד מתקפת סייבר וגם להגנה מסתם סטודנט למחשבים שמנסה לנצל את הגישה לרשת כדי לשנות ציונים".

ערן ברק, מנהל אגף לקוחות אסטרטגיים, בזק בינלאומי. צילום: יח"צ

ערן ברק, מנהל אגף לקוחות אסטרטגיים מבזק בינלאומי, מסכם: "בפרויקט בסדר גודל משמעותי כמו בסמינר הקיבוצים, ההצלחה נובעת בראש ובראשונה מהבנה של צרכי הלקוח. חשוב לקיים בחינת עומק של הרצונות, הכלים והיכולות, לבנות טופולוגיה של המהלך, ולצאת לדרך באופן שיבטיח הטמעה שקטה ושדרוג מערכות מושלם. אני שמח לבשר שגם בפרויקט הזה – בזק בינלאומי עמדה במשימה בהצלחה מרובה".

המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה לארגוני ענק ומתמחה בפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה

הפוסט מכללת סמינר הקיבוצים חנכה מערך IT חדש באמצעות בזק בינלאומי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קיימים פערים הולכים וגדלים ביכולות ובמשאבים העומדים לרשות מפעילי הכופרות. בקצה הגבוה, המשפחות הגדולות של הכופרות ימשיכו להתפתח ולרענן את הטקטיקות, הטכניקות והתהליכים (TTPs) כדי להפוך לחמקניות יותר, ולפעול ברמת תחכום של מדינות, מול ארגונים גדולים ודרישות כופר של מיליוני דולרים. בצד השני, יחול השנה גידול במספר המתקפות ברמת הכניסה הנמוכה ביותר. מתקפות אלה מתבססות על כופרות להשכרה המופעלות באמצעות תפריטים; כך לפי התחזית ל-2021 של חוקרי סופוס (SophosLabs).

"המודל העסקי של הכופרות הוא דינמי ומורכב", אמר צ'סטר ווישנייבסקי, חוקר ראשי בסופוס. "ראינו גם משפחות כופרה שמשתפות כלים טובים מסוגם, ויוצרות 'קרטלים' שיתופיים'".

"איומים פשוטים, כגון נוזקה מסחרית, כולל טועני קוד (loaders) ובוטנטים, או ברוקרים אנושיים של גישה ראשונית, ידרשו תשומת לב משמעותית, ציינו החוקרים. "איומים ברמה נמוכה שכזאת עלולים להיתפש כרעש רקע, אבל הם תוכננו להשיג דריסת רגל ראשונית אצל המטרה, לאסוף נתונים חיוניים, ולשתף את הנתונים חזרה עם רשת הפיקוד והשליטה לקבלת הוראות נוספות. לאחר שההאקרים איתרו את המכונה בעלת הערך הגבוה, הם ימכרו גישה למטרות בעלות הערך הגבוה ביותר", ציינו. ווישנייבסקי סיכם כי "כל הדבקה עלולה להוביל להדבקה אחרת. צוותי אבטחה רבים יחשבו שחסמו את האיום, אולם ייתכן שהם לא מודעים לכך שההתקפה בוצעה נגד יותר ממכונה אחת, ותופעל בלילה או בסוף השבוע. התעלמות מהדבקות 'קטנות' עלולה להתברר כטעות משמעותית ויקרה מאוד".

פגיעת סייבר בשרשרת האספקה. חיסוני קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

גידול באיומים על רקע הפצת חיסוני הקורונה

"בתי חולים לא נראים היום כפי שנראו לפני עשור. אז זה היה מוסד אנלוגי. היום יש בו בין 15 ל-20 מכשירים מרושתים בכל חדר, מחיישנים למעקב אחר מדדים חיוניים, דרך משאבות אינפוזיה ועד למערכות בניין אוטומטיות. כדי לשפר את יכולת הטיפול בזרם החולים הגדל עקב התפשטות המגיפה, הוסיפו השנה בתי החולים מאות מכשירים מרושתים חדשים, חלקם בבתי חולים מאולתרים ובאתרי בדיקות, שתרמו גם הם את תרומתם לגידול בסך המכשירים והאנשים שעובדים על רשת בית החולים", כתבו חוקרי פורסקאוט (Forescout). "בדומה לנגיף המקנן בגוף חולי הקורונה, רבים מהמכשירים המתווספים לרשת מכילים חולשות במערכי ה-TCP/IP שלהם. מדובר ברכיבי תוכנה בסיסיים המשמשים לתקשורת, הנמצאים בכל מכשיר מרושת. בעוד שחולשה מסוימת במכשיר בודד תשפיע רק עליו, החולשות במערך TCP/IP עלולות להשפיע על מיליוני מכשירים של ספקים ויצרנים שונים".

"השנה", מעריכים בפורסקאוט, "ינוצל אחד מהמכשירים האלה למתקפה על בתי חולים, מה שימנע מרופאים לספק טיפול מציל חיים או לגשת למידע רגיש של מטופל. אם ב-2020 זוהתה החולשה באחד מהרכיבים של מערך TCP/IP, בגילויים כגון Ripple20 או אמנזיה 33, אזיי 2021 תהיה השנה בה החולשה הזו תנוצל. הסיכון להתקפה ימשיך לצמוח ככל שיותר מכשירים יתווספו לרשת, וככל שבתי חולים ימהרו למנף טכנולוגיות לניטור, אוטומציה והגברת התפוקה, כדי לטפל בעומס הגדל. היכולת לשמור על היגיינת סייבר טובה ועדכון של מכשירי IoT ו-OT הופכת לקשה יותר ואף לבלתי אפשרית".

"ארגוני בריאות אינם היחידים שניצבים אל מול האיומים הללו. מאות ואלפי מכשירים שנכנסו לבתי חולים ב-2020 מיוצרים ומסופקים על ידי ארגונים הניצבים בפני אותם סיכונים בדיוק, והם חיוניים באותה מידה כמעט, כי הם מספקים לבתי החולים מזון, ציוד רפואי ותרופות. מתקפת סייבר עלולה לפגוע – וכבר עתה פוגעת – בשרשרת האספקה, בעיקר בארגונים המסתמכים יותר ויותר על אוטומציה כדי לצמצם מעורבות אנושית בתהליך". לדברי חוקרי פורסקאוט, "האפקט עלול להיות מורגש במיוחד עם הגעתם של חיסונים לקורונה, הדורשים שרשרת אספקה רפואית מורכבת, מהייצור ועד ההפצה. מרכזי הייצור והמפעלים כבר פועלים סביב לעולם כדי לענות על הביקוש לחיסונים, והתשתית החיונית וטכנולוגיות IIoT (האינטרנט התעשייתי של הדברים) יידרשו להגנות מסיביות מפני מתקפות סייבר".

החוקרים של פורסקאוט סיכמו באומרם כי "מכשירי IoT ביתיים, כמו מכונת קפה ומצלמת רשת, חשופים לאותם אתגרים של שרשרת אספקה עימם מתמודד המכשור הרפואי בבית החולים, אך עם פחות קישורים לרשת. ב-2021 ינוצל אחד מהמכשירים הביתיים האלה על ידי תוקפים, כדי לגשת לרשת הארגונית, ולגרום נזק משמעותי לארגון. כשגבולות המשרד מתרחבים ומקיפים גם את המשרד הביתי, נראה יותר תוקפים מנצלים מכשירים צרכניים חלשים – כצעד ראשון להתקפות על ארגונים".

לחלק א' בסדרה

הפוסט סופוס: מתקפות הכופרה כאן כדי להישאר – יצמחו ויהיו חמורות יותר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות