סברבנק (Sberbank), הבנק הגדול ביותר ברוסיה, וקרן ההון סיכון הבינלאומית 500Startups משיקים את המחזור השלישי של מאיץ הסטארט-אפים הבינלאומי המשותף שלהם – Sber500, ופותחים אותו לראשונה גם לחברות מישראל. מדובר בתוכנית יוקרתית לקידום סטארט-אפים.

התוכנית פתוחה בפני סטארט-אפים שכבר נרשמו כחברות, רשמו כבר את מכירותיהם הראשונות ואשר יש בידם מוצר בר-קיימא מינימלי (Minimum Viable Product – MVP) בענפים הבאים: פתרונות שיווק ופרסום, פתרונות בתחום האוטומציה של תהליכים, מיפוי וגיאולוקציה (זיהוי מיקום גיאוגרפי), טכנולוגיה חינוכית וטכנולוגיית משאבי אנוש, טכנולוגיה רפואית, טכנולוגיית ספורט, פתרונות בתחום האנליטיקה של נתונים, פתרונות בית חכם וכיו"ב.

בניגוד למחזורים הקודמים, במחזור השנה, השלישי במספר, יכולים להגיש מועמדות גם סטארט-אפים ממדינות מחוץ לרוסיה, ובהן ישראל, בלרוס, קזחסטן, לטביה, ליטא ואסטוניה.

התוכנית תתקיים אונליין ותורכב משני שלבים: שלב bootcamp בן שבועיים, שיועבר בפורמט של למידה מקוונת עבור 500 הסטארט-אפים המובילים שייבחרו לתוכנית. בזמן ה-bootcamp, הצוותים יעבדו על בניית הצעת ערך ייחודית ללקוחות ולמשקיעים, ילמדו איך ומתי ליצור תקשורת עם מגזרי יעד שונים וילמדו איך להניע לקוחות לבצע רכישות. שלב המאיץ העיקרי, שאליו יתקבלו 25 הסטארט-אפים שיתגלו כחזקים ביותר בשלב הראשון. כבעבר, כל שלבי תוכנית ההאצה יתקיימו בפיקוח מנטורים מעמק הסיליקון ומומחים בינלאומיים.

השלב השני של התוכנית יסתיים ביום הדגמות מיוחד, שבו הסטארט-אפים את הפרויקטים שלהם בפני יותר מ-500 משקיעים, אנג'לים ותאגידים חדשניים מהגדולים ביותר בעולם, בהם קרן הסיד של פורט רוס ונצ'רס (Fort Ross Seed Fund), אשר פתחה השנה נציגות בישראל והשקיעה כבר בכמה חברות ישראליות, בהן ת'טאריי (Thetaray), איטורו (eToro) וקריון (Kryon).

המועד האחרון להגשת מועמדות הוא ה-10 בינואר 2021, כאשר ניתן להגיש מועמדות באתר התוכנית.

לב חסיס, סגן יו"ר חבר המנהלים, סברבנק: "כל החברות הגדולות והמצליחות היו פעם טירוניות לא בשלות עם חלומות ענקיים, וחיפשו שותפים שיאמינו בהן. מיזם Sber500 הוא היד שאנו מושיטים כדי לסייע לסטארט-אפים מוכשרים, קרש קפיצה למודלים עסקיים, מוצרים ושירותים משבשים. אנחנו מבקשים להודות לעשרות תאגידים רוסיים ובינלאומיים מהגדולים ביותר, אשר משתתפים יחד עמנו במיזם זה ותומכים בחברות סטארט-אפ בשעתן הקשה. השנה אנחנו שמחים לקבל למאיץ לא רק חברות רוסיות, אלא גם צוותים טכנולוגיים מתקדמים זרים, אשר חולמים לשנות את העולם לטובה. הרחבת הגיאוגרפיה של המיזם תגביר את התחרות בין הסטארט-אפים ותסייע בקידום הרעיונות והפתרונות החזקים והמגניבים ביותר בשוק".

בדי יאנג, שותף מנהל בקרן 500Startups: "משתוכנית ההאצה השלישית שלנו יוצאת לדרך, סברבנק הפגין מחויבות עמוקה לחדשנות, ואנחנו מתחילים לראות את ההשפעות, וסטארט-אפים בוגרי מיזם sber500 כבר מראים סימני הצלחה. המטרה שלנו היא להמשיך לעבוד בשיתוף עם Sberbank להפיכת האקוסיסטם של רוסיה לאחד מהתוססים ביותר".

הפוסט הבנק הגדול ביותר ברוסיה מחפש סטארט-אפים ישראליים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה: 2005.

אם הייתם שואלים היום, בשנת 2020, את אנשי העסקים בישראל את מי היו רוצים לפגוש – סביר מאוד שג'ף בזוס, המייסד והבעלים של אמזון, היה זוכה במקום הראשון. שהרי בימינו הוא האיש העשיר בעולם, גם לאחר שנאלץ להיפרד בשנה שעברה ממחצית הונו לטובת אשתו בעקבות גירושיהם. אבל אז, לפני 15 שנים, היה מיודענו ביל גייטס, המייסד והמנכ"ל של מיקרוסופט, האיש העשיר בעולם. אריה סקופ היה אז יו"ר מיקרוסופט ישראל ודני ימין – המנכ"ל. סקופ הקים את הסניף המקומי כ-15 שנים לפני כן והיה מיודד אישית עם גייטס, שהכיר בעוצמתו של הסניף וחדשנותו של סקופ, שהיה היחיד שערך הגירה מלאה לעברית של כל תוכנות Office, מה שסייע לבסס את שליטתה של מיקרוסופט בשוק הישראלי וגם הקל על ההגירה לערבית. אז סקופ הזמין – וגייטס האגדי הגיע. מאות התמונות מהאירוע לכדו את כל ראשי התעשייה והמשק עומדים בתור ללחיצת יד עם הטייקון החייכן בן ה-50, העשיר בעולם, מרדמונד, במדינת וושיגטון, ארה"ב, שייסד את חברתו 30 שנה לפני כן בהיותו בן 20 בלבד. אגב, באותה תקופה כל טייקוניי התעשייה פעלו, כמו היום, בעמק הסיליקון מדרום לסן פרנסיסקו.

הפוסט הנמר זוכר: עומדים בתור כדי ללחוץ את ידו של ביל גייטס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קלאודאדג' (CloudEdge) וטראסטנט (TrustNet) חתמו על הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה, שבמסגרתו יציעו השתיים לארגונים הגנה לסביבות ושירותי הענן שלהם. במסגרת ההסכם, ארגונים יקבלו פתרון SIEM|SOC (ר"ת Security Information and Event Management) – ניהול אבטחת מידע ואירועים בענן, Native Cloud.

קלאודאדג' הוקמה על ידי אביחי חג'ג', MVP של מיקרוסופט, אושרי דהן, ניסים כספי ואריאל מונפו. אף שהוקמה רק לפני שנתיים, הפכה החברה לשחקן מרכזי בתחום הענן. החברה מספקת ללקוחות שירותי ענן מקיפים, בדגש של פלטפורמת Azure מבית מיקרוסופט. החברה שותפת זהב של מיקרוסופט ובעלת ההסמכה המקצועית הגבוהה ביותר לעולמות Azure, שחברים בה קבוצה עלית מצומצמת בעולם. עם לקוחותיה נמנים בנק ישראל, שירותי בריאות כללית, משרדי ממשלה, חברות ביטוח, בנקים ועוד לקוחות רבים במגזרים השונים במשק. קלאודאדג' שמה דגש גם על עולם הסטארט-אפים. החברה מונה יותר מ-20 עובדים, ובשנה שעברה נרכשה על ידי קבוצת איווייב (Ewave).

חברת הסייבר טראסטנט הוקמה ב-2005 ומובילה בישראל בתחומי האינטגרציה והייעוץ באבטחת מידע והגנת סייבר. לחברה עשרות לקוחות מנוהלים מתחומים שונים, בהם פיננסים, תעשייה, היי-טק ועוד. החברה מציעה שירותי מומחה בתכנון ובהקמה של תשתיות תקשורת ואבטחת מידע, ומממשת פתרונות מלאים להגנה על לקוחותיה מפני איומים חיצוניים ופנימיים. החברה מתמחה בתכנון פתרונות מותאמים לארגון על פי מידותיו והסכנות שאליהן הוא חשוף. היועצים שלה מלווים את התהליך מהתכנון והעיצוב ועד ליישום מלא ומקיף של ההגנה על תשתיות הארגון. החברה מספקת שירותי SOC מנוהלים, כולל צוותי תגובה – Incident Response ומסייעת לארגון להתמודד עם מתקפות סייבר.

לדברי חג'ג', "לשיתוף הפעולה אנו מביאים את הצד הטכנולוגי-מקצועי הקשור לבניית ארכיטקטורה ב- Azure, לצד ידע אבטחתי. הצוות של קלאודאדג' מונה ארכיטקטים בכירים עם ניסיון עשיר בבניית פתרונות וארכיטקטורות בענן בשילוב עם ניסיון מעמיק באבטחת מידע. טראסטנט מביאים ידע אבטחתי לגבי מתאר האיומים הכולל. יחד, אנו בונים תרחישים על השירות המנוהל. הצוות של טראסטנט מונה אנליסטים, הפועלים סביב השעון, מנטרים ודוגמים את מערכות הלקוח, מתריעים מפני אירועים ואיומי סייבר, ואם נדרש – פועלים לתגובה מהירה ממוקדת ויעילה".

עוד הוסיף חג'ג', כי "המעבר לתשתית ענן מגביר את האבטחה אל מול הסיכונים ומבטיח הגנה טובה יותר של משתמשי הקצה, התשתיות הארגוניות, זהויות העובדים ועומסי העבודה המנוהלים. בשל משבר הקורונה, ארגונים רבים מאפשרים גישה ועבודה מרחוק, המהווה פתח לסיכונים חדשים. ניהול המערכות בתשתית ענן מוכרת ומאובטחת מבטיח את החזית העדכנית והמתקדמת ביותר גם לעמידה בפני איומים חדשים. חשוב ששותף הענן שלך יידע איך לאבטח בענן, איך להגיב לאירוע, כיצד למנוע דליפה. יש להבין את מגרש המשחקים החדש".

גיא ליברמן, סמנכ"ל סייבר, טראסטנט. צילום: יח"צ

, אמר, כי "מ-2015 אנו מעניקים לארגונים, מהגדולים בישראל, שירותי SOC מנוהלים. מרכז ה-TSOC (ה-SOC של טראסטנט) הוא שירות מנוהל מוביל, שמאפשר לארגונים ליהנות מצוות ברמה הגבוהה ביותר מבלי להקים אותו בתוך הבית, מה שמצריך השקעה אדירה. בשילוב קלאודאדג' ומיקרוסופט אנו מספקים ללקוח את כל הנדרש לניטור ותגובה לאירועי אבטחת מידע תוך שיפור מתמיד של רמת האבטחה והתמודדות עם הסיכונים הארגוניים".

לדבריו, "לקוחות הענן חשופים לסיכונים רבים הנובעים מארכיטקטורת התשתית ועד לשימושים האפליקטיביים בענן. ממה שאנחנו רואים במרכז ה-TSOC, מרבית המתקפות בעולמות הענן נובעות מפרצות בתשתית הארגונית כתוצאה מהגדרה לא נכונה או שימוש לא נכון ביכולות ותכונות שהענן מספק לנו. ארגונים רצים לענן במהירות בלי להטמיע את תפיסת Secure by design (SBD). אנחנו מספקים ללקוחות יכולות אנליטקה וידע רב באבטחת המידע האפליקטיבית, בזמן שקלאודאדג' בונים אבטחה ברמת התשתיות. יש לבנות את המצודה כמו שצריך – ואז להגן עליה מסביב לשעון מפני איומים".

"שיתוף הפעולה שלנו", סיכם חג'ג', "מאפשר ללקוחות לעשות חשיבה מחודשת על הסביבה שלהם, להבין אותה, לבנות אותה נכון, ולהגדיר את מתאר האיומים הנכון עבורם. כך, ארגונים יכולים לקבל מאיתנו אבטחת מידע בכל הרמות – מהסיכונים ועד הניטור התגובה – בצורה מוכללת. להערכתי, ב-2021 נממש עשרות פרויקטים משותפים – כי השוק זקוק וצמא לפתרון המשותף שלנו".

הפוסט שיתוף פעולה אסטרטגי בעולמות אבטחת המידע בענן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השימוש של רשויות אכיפת החוק של ארה"ב בטכנולוגיית זיהוי פנים, המכונה FRT (ר"ת Facial recognition technology), עומד לבחינה בארצות הברית במשפט מעניין במיוחד, אחרי מאסרו בניו ג'רזי של גבר חף מפשע – ושחור עור, מן הסתם – בגין פשע שלא ביצע.

ניג'יר פארקס בן ה-33 תובע את המשטרה האמריקנית, לאחר שמנגנון זיהוי הפנים שלה שלח אותו לכלא על לא עוול בכפו. בשנת 2019, פארקס הואשם באופן שגוי בגניבה מחנות של מלון, ובניסיון לפגוע בקצין משטרה עם מכוניתו, וזאת למרות שבאותו זמן היה במרחק של 30 קילומטרים ממקום ההתרחשות. 

השוטרים הוזעקו למלון המפטון-אין, שם הגנב מהחנות, לכאורה, הציג בפניהם רישיון נהיגה מטנסי, שהתגלה בדיעבד כמזויף. אלא שהרשויות השתמשו במערכות זיהוי הפנים, כדי לנתח את התצלום מתעודת הזהות, ומצאו את מה שנראה כהתאמה בינה לבין תצלום תעודת הזהות של פארקס, והוא נעצר. עקב הזיהוי השגוי פארקס "בילה" 10 ימים בכלא, ושילם אלפי דולרים בהוצאות משפט, כשלבסוף התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. כעת הוא תובע, כאמור, את המשטרה המקומית ואת העיר וודברידג' שבניו ג'רזי, בגין הפרת זכויות האזרח שלו, מעצר שווא ומאסר שלא בצדק.

כשלים בזיהוי עקב הטיה גזעית

פארקס הוא האדם השלישי שנעצר שלא כדין בארה"ב, בהתבסס על טכנולוגיית זיהוי פנים שכשלה בביצועיה. גם בשני המקרים האחרים מדובר על גברים שחורים, מייקל אוליבר ורוברט וויליאמס, שניהם תושבי אזור דטרויט – שנעצרו בחשד לביצוע פשעים שלא באמת ביצעו, על בסיס התאמות גרועות שביצע מנגנון זיהוי הפנים. אוליבר, כמו פארקס, גם הוא תבע את המשטרה על מעצרו שלא כדין.

מבקרים ומחקרים טוענים כי הטכנולוגיה אינה מדויקת ופוגעת באופן לא פרופורציונלי באנשים שחורים ובמיעוטים אחרים.

יחידות משטרה בכל רחבי ארצות הברית משתמשות בטכנולוגיית זיהוי פנים מזה מספר שנים. ואולם, מחקר פדרלי משנת 2019, שבחן יותר מ-100 אלגוריתמים לזיהוי פנים, מצא שרוב התוכנות לזיהוי פנים הנפוצות בשימוש כיום מבצעות את ניתוחיהן על בסיס הטיה גזעית, עם שיעורי זיהוי-שווא גבוהים יותר במקרים של פנים של אנשים שחורים ואסיאתיים, בהשוואה לפנים של לבנים.

עוד קודם לכן, ב-2018, התגלו לא מעט טעויות והטיות גזעיות בעת השימוש בטכנולוגיה זו. המגזין Wired חשף כי גוגל (Google) חסמה את הבינה המלאכותית שלה מלתייג תמונות בתגיות "קוף", "שימפנזה" ו-"גורילה" – שני סוגי קופים שדומים למדי לבני אנוש. הסיבה לכך היא ששנתיים וחצי קודם לפני כן החברה נאלצה להתנצל לאחר שהתברר שהבינה המלאכותית שלה תייגה את מפתח התוכנה ג'קי אלקין מניו-יורק, ואת חברתו, כגורילות. גוגל הואשמה בזמנו בכך שה-AI שלה גזענית, והבטיחה לנקוט בצעדים כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד. אולם אז הסתבר כי במקום ללמד את אלגוריתם זיהוי העצמים בתמונות להבדיל בין אנשים כהי עור לקופי אדם, גוגל הורתה לתוכנה לא לתייג כלל הן את אלה והן את אלה.

מאבק שעורר מודעות ככלית לאפליה גזעית. תנועת BLM. צילום: BigStock

חברות הטכנולוגיה לוקחות צעד אחורה

את הטכנולוגיה מפתחות כיום חברות היי-טק מובילות ואולם יש לציין כי באחרונה יותר ויותר מהללו נסוגות בהן מלהציע את היכולות למשטרה ולרשויות אכיפת החוק, בגלל המוניטין הבעייתי שיצא לה.

ביולי 2018 פנתה מיקרוסופט (Microsoft) מיוזמתה ובאופן חסר תקדים אל הקונגרס האמריקני בבקשה לחקור את היכולת החדשנית ולפקח אחר השימוש בה, ובכך הייתה לענקית הטכנולוגיה הראשונה לדרוש רגולציה על התחום. 

ביוני האחרון יבמ (IBM) הודיעה במכתב לקונגרס כי לא תציע יותר תוכנות לזיהוי פנים וניתוחים הקשורים לתחום. ארווינד קרישנה, המנכ"ל החדש של החברה ציין במכתב שנדרשעים "מאמצים חדשים למרדף אחר צדק ושוויון גזעי".

"החברה תפסיק להציע תוכנה לזיהוי פנים, והיא מתנגדת לכל שימוש בטכנולוגיה שכזו למטרות פיקוח ומעקב על ההמונים ובניית פרופיל גזעי", כתב קרישנה. הוא קרא לחקיקת חוקים פדרליים חדשים ש-"יביאו לכך שהמשטרה תנהג ביותר אחריות על התנהגות בלתי הולמת".

קרישנה, במכתבו למחוקקים, לא קשר את הפסקת הפיתוח של הטכנולוגיה לזיהוי פנים על ידי הענק הכחול לרצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר לבן במיניאפוליס, ולפעילות תנועת BLM בעקבותיו, שהתרחשה באותם ימים, אך ציין כי "כעת הגיע הזמן להתחיל שיח לאומי בשאלה האם וכיצד צריך להשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים על ידי גורמי אכיפת החוק".

באותו חודש גם אנדי ג'סי, מנכ"ל AWS, הודיע על הקפאה לשנה של שימוש משטרות בארה"ב ב-Amazon Rekognition – שירות זיהוי הפנים של החברה, וזאת אחרי שבפברואר עוד גונן עליו באדיקות.

יצוין כי גם באירופה ההתנגדות לשימוש ב-FRT הולכת וגואה. בפברואר חשפה הנציבות האירופית שהיא שוקלת את האפשרות לחסום את השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים באזורים ציבוריים למשך של עד חמש שנים.

אפילו האפיפיור פרנציסקוס, הביע חששות מהפצת הטכנולוגיות המתבססות על AI, והוותיקן הראה את תמיכתו בדברים בנאום בשמו של האפיפיור, שהוקרא באירוע בו השתתפו נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', וסגן נשיא יבמ, ג'ון קלי, השותפים כולם בהתחייבות המכונה "קריאת רומא לאתיקה של AI", שעיקר תביעה שהבינה המלאכותית תכבד את הפרטיות ותעבוד ללא משוא פנים, תוך התחשבות בזכויות אדם.

הפוסט משטרת ארה"ב נתבעת: טכנולוגיית זיהוי הפנים זיהתה גבר שחור כפושע לשווא הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

2020, שנת הקורונה, לא תיזכר כשנה טובה לכלכלה – הישראלית והעולמית, בלשון המעטה. עסקים קורסים, אבטלה בעלייה וסגרים שפגעו בכיסים של רבים מאתנו היו מנת חלקה. עם זאת, 2020 תירשם כשנה שעשתה טוב, ואפילו טוב מאוד, לקשר שבין ההיי-טק לשוק ההון – גם כאן, הן בישראל והן בבורסות העולם, ובעיקר בנסדא"ק. הדבר בא לידי ביטוי בעליות במניות של חברות הטכנולוגיה ומדדי הטק, ובהנפקות.

הביצועים הפיננסיים של מניות ההיי-טק בקורונה היו טובים בהרבה משאר המגזרים. לראייה, מדד הנסדא"ק קומפוסיט הניו-יורקי, שמשקף במידה רבה מאוד את החברות הטכנולוגיות, עלה השנה ביותר מ-43%, ואילו מדד הדאו ג'ונס הכללי גדל ב-5% בלבד. גם בבורסה של תל אביב, מדד מניות הטכנולוגיה חגג בו בזמן שהמדד הכללי ירד: במהלך השנה, התל-טק עילית רשם גידול של כ-36%, ואילו המדד המוביל, הת"א 35, קטן ביותר מ-11% – בעיקר כתוצאה מהשפעתן השלילית של מניות הבנקים.

נקודה ראויה לציון נוספת בהקשר של בורסת תל אביב היא ש-13 מתוך 30 החברות שהצטרפו השנה למסחר, או 43%, היו חברות היי-טק. אחרי שנים שבבורסה מנסים לעודד את חברות ההיי-טק להירשם למסחר, המאמצים האלה נושאים פרי.

הבורסה בתל אביב עלתה השנה על המפה של ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר

למה ההיי-טק הצטיין והמדדים הכלליים לא?

ההבדל שבין העליות הבולטות במדדים הטכנולוגיים לביצועים הפחות טובים של החברות באופן כללי מעלה שאלות. ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל, מסביר: "סביר שהשלכות והשפעות משבר הקורונה תישארנה איתנו עוד שנים רבות, וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין ויכוח: לטכנולוגיה, על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב ואף חיוני, שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגיים לצד שווקים חזקים, שמוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יצרו מציאות שלפיה הצלחת המדדים בתל אביב קשורה קשר ישיר במידת החשיפה לחברות טכנולוגיה במקום לחברות מסורתיות. זאת הסיבה שבעוד שהשנה, מדד ת"א 35 הושפע לרעה בעיקר ממניות הבנקים, מדד ת"א 125, שמכיל גם חברות טכנולוגיה, השיג תוצאה טובה יותר ומדד הת"א טק-עילית רשם עלייה פנומנלית".

בעבר, סטארט-אפ ישראליים לא הצליחו לגייס כסף בתל אביב. האם זה משתנה? האם המוסדיים כבר מוכנים להשקיע בחברות טכנולוגיה?
"בשנים האחרונות, חברות טכנולוגיה נשענו רבות על כסף פרטי, אנג'לים וקרנות הון-סיכון. מגמה זו לא צפויה להשתנות, ולשחקנים אלה תפקיד חיוני לקיומו ולהתפתחותו של שוק ההיי-טק בישראל. יחד עם זאת, ועוד מוקדם לקבוע באם מדובר במגמה ארוכת טווח, עושה רושם שלחברות מסוימות קיימות כעת אלטרנטיבות מימון נוספות, שעיקרן שימוש גובר בכוחם של השווקים הסחירים בארץ ובעולם. יש לזכור כי ההגדרה של חברת סטארט-אפ היא רחבה, ונוגעת הן לחברות שזה עתה הוקמו והן לחברות שנמצאות בשלב מתקדם יותר, לאחר מספר גיוסים, עם הכנסות וצוות עובדים רחב.

ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל. צילום: יח"צ

הנפקה לציבור היא אירוע מכונן שיש צורך להיערך אליו, והוא פחות מתאים לחברות צעירות מדי. לצורך כך השיקה הבורסה את כלי ה-Tase-Up, שמציע אלטרנטיבת ביניים ונועד לחברות שמצויות בשלבים מוקדמים ולא ערוכות להנפקות. כלי זה עדיין צועד את צעדיו הראשונים ובאם יצליח, הוא מהווה בשורה לחברות היי-טק צעירות, שכן הוא מאפשר 'סמי הנפקה' או קרש קפיצה נוח יותר לעולם הציבורי.

לגבי חברות סטארט-אפ בגדלים משמעותיים יותר, נראה ששוק ההנפקות, בשילוב עם מעורבות גוברת מצד המוסדיים בגיוסי טרום הנפקה, מהווים בהחלט, בתנאים מסוימים, אלטרנטיבה ראויה".

באיזו מידה הגידול בנזילות בשוק יתרום לחברות ההיי-טק?
"זאת שאלת השאלות. נשאלת השאלה האם אירועי התקופה האחרונה הינם זמניים, אפיזודה חולפת, או שמא מדובר במגמת אמת ארוכת טווח. זהו המבחן האמיתי. אם שוק ההון הישראלי ישכיל לייצר יכולת אנליזה מסוקרת ברמה גבוהה, המבוססת על אנליסטים בעלי היכרות עם חברות הטכנולוגיה לצד הנהלות בוגרות, שמבינות את המשחק הציבורי. אם זה יקרה, ייווצר שוק פעיל עם סחירות בריאה לאורך זמן. בהנחה שזה יקרה, אני מאמין שנוכל לנשום לרווחה ולהבין שאכן, חל מהפך ארוך טווח.

הנפקה היא לא המטרה – היא אמצעי שאם הוא מנוהל נכון, הוא מאפשר בהמשך יכולת נזילות עדיפה באמצעות גיוסי משנה ואף רישום דואלי בבורסות נוספות, יחד עם הבורסה בתל אביב".

הפוסט 2020: שנה טובה להיי-טק בשוק ההון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור

אנשי השנה שלו: מפתחי האפליקציות ותוכנות הפגישות האינטרנטיות.

"אפליקציות כגון וובקס של סיסקו, זום ומיקרוסופט טימס אפשרו את המשך קיומם של קשרים עסקיים וחברתיים, על אף התנאים הקשים והמציאות המוזרה שנחתה עלינו בשנה האחרונה. בזכות אותם מפתחים, חברות וארגונים הצליחו לקיים דיונים מעמיקים ולשתף מצגות מרחוק, וכך לשמור על פרודוקטיביות ושירות טוב הן לעובדים שלהן והן ללקוחות. מעבר לכך, וחשוב לא פחות, אותן אפליקציות הצליחו לרכך ולו במעט את תחושת הבדידות עבור רבים מהאנשים – ולזה אין מחיר. בתקופות של סגר ובידוד חברתי, משפחות רבות קיימו קשר מרחוק עם הסבים והסבתות ונתנו תחושה שגם אם אי אפשר להיפגש, הילדים והנכדים עדיין איתם ודואגים לבריאותם. מכל הסיבות הללו, מפתחי אפליקציות המיטינג והשיתוף מרחוק הם אנשי השנה שלי".

אורן יונגר, משקיע בקרן ההון-סיכון GGV Capital

איש השנה שלו: ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל קראוד סטרייק.

"2020 הייתה שנה משמעותית לאבטחת הסייבר. בפרט, החשיבות של אבטחת תחנות קצה עלתה בצורה משמעותית עקב המעבר החד לעבודה מהבית, שחייב לא רק טרנספורמציה דיגיטלית, אלא גם טרנספורמציה אבטחתית. קורץ הוא איש חזון, שפתר את האתגר העצום של אבטחת תחנות קצה בעולם מבוזר. יתרה מזאת, הפתרון שלו לא מעורר אנטגוניזם מצד משתמשי הקצה, בניגוד לאנטי וירוסים מסורבלים, שמייצגים את העולם הישן.

ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראוד סטרייק, צילום: יח"צ

קראוד סטרייק היא ענקית אבטחה, שנסחרת כיום בכ-45 מיליארד דולר, המייצגים עלייה של פי ארבעה לשווי החברה מתחילת השנה. אני חוזה עתיד ורוד לחברה בהנהגת קורץ על ידי פתיחה של פלטפורמת מרקט פלייס וזרוע השקעות, וכן פעילות רכישות".

אודי ניסמיאן, מנכ"ל Sealed.ai

אשת השנה שלו: דבורה גולדן, מובילת פרקטיקת הסייבר והסיכון האסטרטגי של דלויט בארצות הברית, הודו וישראל.

"גולדן היא מומחית סייבר שהצליחה להקים מרכז משותף שמספק טווח הגעה עולמי 24/7 ותמיכה אזורית לאיתור, הפחתה ותגובה של פגיעות ואיומים ביטחוניים באופן יזום. הפעולות שמבצע המרכז שהקימה גולדן מאפשר למדינות וחברות רבות לחלוק ולשתף מידע על מתקפות בזמן אמת, ובכך להקשיח את משטח התקיפה ולמקסם את השימוש בטכנולוגיות סייבר חדשניות".

שיר מאיר לדור, ראשת צוות מדע נתונים באינטואיט ישראל

אשת השנה שלה: קייט קרופורד, פרופסורית וחוקרת מובילה במיקרוסופט.

"פרופ' קרופורד הקדישה את העשור האחרון, כולל את השנה האחרונה, לחקור ביסודיות את ההשלכות החברתיות של מערכות נתונים, למידת מכונה ובינה מלאכותית. מה שנתפס אצלי כמרתק במיוחד הוא מכון המחקר AI Now Institute בניו-יורק, שהיא הייתה ממקימיו ושהוא מכון הבינה המלאכותית הראשון אי פעם שהוקם והובל על ידי נשים.

פרופ' קייט קרופורד, חוקרת מובילה במיקרוסופט. צילום: Andresmh, מתוך ויקיפדיה

אין כיום תקנים ברורים בתעשייה שמגדירים כיצד להעריך וליצור הוגנות בתהליכי קבלת החלטות מבוססות AI, מה שהופך את עבודתה של פרופ' קרופורד לחיונית לעתיד התעשייה. אני מאמינה שהמחקר המתקדם שלה יהדהד לעוד שנים רבות".

מיכל זימלר, סמנכ"לית חטיבת הצלחת לקוח וחברת הנהלה במיקרוסופט ישראל

אשת השנה שלה: רשמה סאוג'ני, מייסדת ומנכ"לית הארגון Girls Who Code.

"2020 הייתה שנה קשה ומאתגרת עבור כולם, אבל היא הנחיתה מכה קשה במיוחד בעיקר על נשים. לפי המחקרים, נשים הן, על פי רוב, הנפגעות העיקריות בזמני משבר. הנתונים מראים שמספר המנהלות שחושבות לצמצם את משרתן או לעזוב גדול פי 1.5 ממספר המנהלים, וכמחצית מהן העידו על תשישות – כמעט פי שניים בהשוואה למנהלים בעמדות מקבילות. לאורך השנים, נשים התקדמו באופן עקבי, אם כי איטי, בכל דרגות הניהול, אך מגפת הקורונה, המאיימת על המשק העולמי, פוגעת בראש ובראשונה בהן ומאיימת לדרדר את מעמדן בשוק העבודה שנים אחורה.

בעיקר מסיבה זו בחרתי בסאוג'ני כאשת השנה שלי בהיי-טק העולמי. סאג'וני הקימה את ארגון Girls Who Code לפני כשמונה שנים, מתוך כוונה לצמצם פערים בין גברים לנשים בעולמות ההיי-טק, ולהכשיר נערות לרכוש השכלה בתחום ולעודד אותן להשתלב ולהוביל בתעשייה. היא הצליחה לגייס ולהכשיר יותר מ-10,000 נשים ב-42 מדינות, שלומדות את מקצועות ההיי-טק השונים.

רשמה סאוג'ני, מייסדת ומנכ"לית הארגון Girls Who Code. צילום: Fuzheado, מתוך ויקיפדיה

סאג'וני, שפילסה בעצמה את דרכה בפוליטיקה האמריקנית השמרנית והפכה לאישה ההודית הראשונה בקונגרס של ארצות הברית, מבינה על בשרה את הצורך ביצירת תיקון לאפליה ולפערים המגדריים. ערכי הגיוון וההכלה מהווים עמוד שדרה מוסרי ואני מאמינה שחובתנו, כחברה, היא לספק לנשים קרש קפיצה מקצועי, שיאפשר להן לבחור בעצמן את מסלול הקריירה שלהן, ללא סטריאוטיפים או עמדות קדומות. סאג'וני יזמה פעילות שמהווה את קרש הקפיצה, שרלוונטי השנה יותר מתמיד ושנזדקק לו במיוחד ביציאה מהמשבר".

דניאל אבידור, מנכ"ל ומייסד FMS

איש השנה שלו: אריק יואן, מייסד ומנכ"ל זום.

"מעבר לסיבה הטריוויאלית של הפלטפורמה כמלכת הקורונה, קיימות כמה סיבות נוספות שמאפיינות את היוזמות המצליחות ביותר בהיי-טק, בהן התמדה, עקשנות, נחישות ועם כל זאת פשטנות וחדשנות. בעת הקמתה של זום היו לא מעט תוכנות שיח באינטרנט, וחלקן אף מובילות ברמה העולמית, אך בדומה למקרה של גוגל, שנכנסה לעולם החיפוש ברשת כשיאהו הייתה מובילת השוק, הטוויסט בעלילה שזום העניקה הפך אותה ואת יואן למובילי שוק בזמן קצר ביותר. העובדה שזום מאפשרת עד היום לשוחח בחינם במשך כ-40 דקות הפכה את הממשק הקל שלה לנחלתו של כמעט כל בית – מצעירים ועד מבוגרים – והיוותה חלק בלתי נפרדה מהצלחתה".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

הפוסט סוגרים את 2020: בכירים בהיי-טק בוחרים את איש השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אמזון (Amazon) הודיעה על עסקה לרכישת חברת הפקות הפודקאסטים המשגשגת וונדרי (Wondery) ועל תכניתה להפוך אותה לחלק מרכזי מפעילות ההזרמה של אמזון מיוזיק (Amazon Music) שלה. התנאים הכספיים לעסקה לא נחשפו, ואולם מוקדם יותר החודש בדיווח הוול סטריט ג'ורנל על כך שהחברות מנהלות מגעים בעניין רכישה ומיזוג,  הוערכה העסקה ביותר מ-300 מיליון דולר.

וונדרי הוקמה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל שלעבר של Fox International Channels, הרנן לופז. הפודקאסטים שלה הפכו למאוד מצליחים, וביניהם נכללים: ג'ון הנבל, שהפך בשל הצלחתו לסדרת טלוויזיה, וד"ר מוות, שנמצא בפיתוח לטלוויזיה גם הוא.

תחום הפודקאסטים אמנם אינו עיסוק שאמזון מפורסמת בו, ואולם בשוק זה צפויות ההכנסות השנתיות מפרסום לעבור מיליארד הדולר בארה"ב בשנת 2021.

"כאשר העסקה תיסגר, שום דבר לא ישתנה עבור המאזינים, והם ימשיכו להיות מסוגלים לגשת לפודקאסטים של וונדרי באמצעות מגוון ספקים", ציינה אמזון בפוסט שהעלתה לבלוג שלה ובו עדכנה אודות הרכישה הקרבה ובאה.

הקורונה העלתה את הביקוש להם. פודקאסטים. צילום אילוסטרציה: BigStock

הקורונה ייצרה ביקוש לפודקאסטים

"באמצעות אמזון מיוזיק, וונדרי תוכל לספק תוכן חדשני ואיכותי עוד יותר, ולהמשיך במשימתה להביא עולם של בידור וידע לקהלים שלהם, בכל מקום ממנו הם מאזינים". במילים אלו מבהירה למעשה אמזון את אחד העקרונות העומדים ככל הנראה מאחורי הרכישה – קהל עצום ותאב תרבות ובידור יושב כיום בגלל הקורונה בבתים, ולפיכך אפשר להעריך כי הביקוש לשירות הפודקאסטים רק ילך ויגדל עוד. והיכן שיש צמיחה יש הלא כסף – ושם אמזון מתייצבת.

אמזון מיוזיק השיקה פודקאסטים בספטמבר 2020. גם אודיבל (Audile) – שירות השמעת ספרים מוקלטים באינטרנט, שנמצא בבעלות אמזון ואשר לו שפע של תוכן בידורי אבל גם תכני למידה רבים, השקיע רבות בפודקאסטים.

"יחד עם וונדרי, אנו מקווים להאיץ את הצמיחה וההתפתחות של פודקאסטים על ידי הבאת יוצרים, מארחים וחוויות סוחפות לעוד יותר מאזינים ברחבי העולם, בדיוק כמו שאנחנו עושים עם מוזיקה", הוסיפה אמזון והבהירה בפוסט. "זהו רגע מכריע להרחיב את ההיצע של אמזון מיוזיק מעבר למוזיקה, עם התפתחות הרגלי המאזינים", רמזה הענקית מסיאטל לשינויי הצריכה של תוכן שהכתיבה הקורונה.

יצוין כי תחום השמע (Audio) הוא אלמנט מרכזי באסטרטגיה של אמזון במגוון מכשירים שלה, ביניהם הרמקול החכם אקו (Echo). אמזון מוזיקה שולבה יותר ויותר במגוון מכשירים, והשירות הכניס אל המכשור הזה מוזיקה ופודקאסטים, בהתאם לביקוש העכשווי של הצרכנים.

הפוסט אמזון רוכשת את חברת הפקות הפודקאסטים וונדרי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כתב: הילל יוסף.

"מתקפות כופרה הפכו בשנה האחרונה ל-'להיט היסטרי' עבור ההאקרים, וכאב ראש וחשש גדול למנהלי אבטחת המידע והתשתיות. הן מהוות איום סייבר הולך וגדל על ארגונים מכל הסוגים ובכל הגדלים ברחבי העולם. בימים אלה התחלנו לייצג בישראל את מערכות האחסון של ASUSTOR – חברה בת של אסוס. הן מהוות את המענה האולטימטיבי עבור ארגונים בהיבט הגיבוי של המידע הארגוני כנגד מתקפות כופרה", כך אמר ירון גיא, ה-CTO של צג-עליתה.

צג-עליתה מערכות מחשבים נוסדה ב-1997 בשמה החדש, והיא ממשיכה את פעילות צג סי.אס.סי, שהוקמה ב-1985, כחברת אינטגרציה ואחת מיבואניות המחשבים והציוד ההיקפי הגדולות והוותיקות בישראל. החברה מציעה קשת רחבה של מוצרים טכנולוגיים ופתרונות מחשוב. היא פועלת תחת התקן הבינלאומי ISO 9001 להבטחת איכות המוצרים והשירות שאותם היא מספקת.

תחומי הפעילות של צג-עליתה

לחברה כמה תחומי פעילות. פעילותה של מחלקת התעשייה בה נחלקת לשני תחומים: מערכות מבוססות GPU ומערכות אחסון מסוגים שונים. צג-עליתה מפעילה בנוסף צוות אפיון, תמיכה ושירות. באחרונה היא החלה, כאמור, להפיץ ולייצג בארץ את ASUSTOR, שמספקת מערכות אחסון, שלדברי גיא, "אחת היכולות שלהן היא הגיבוי". הוא הוסיף כי "ארגונים מפנימים יותר ויותר שהשאלה היא לא 'האם תהיה מתקפת כופרה על הארגון?' אלא 'מתי המתקפה תתרחש?'. כיוון שאין חברה שחסינה מפני כופרות, הרי שהדרך הטובה ביותר להגנה על הנתונים הארגוניים היא באמצעות גיבוי תקין. אנחנו יודעים לתמוך ולייעץ איך להטמיע את המערכות בצורה שתאפשר להגן על הגיבוי ולמנוע את הצפנת המידע המגובה".

תחום פעילות נוסף הוא יבוא והפצה של מוצרי מחשוב – מארזים תעשייתיים, ספקי כוח תקניים, לוחות אם, דיסקים קשיחים, מעבדים, זיכרונות, צגים, תחנות עבודה, ציוד היקפי ועוד. כמו כן, היא פועלת בעולם המחשוב עתיר הביצועים (HPC). צג-עליתה מתמחה במתן פתרונות מבוססי GPU ועתירי CPU לעולמות לימוד המכונה והלימוד העמוק (ה-Machine learning וה-Deep learning), ומייצגת בארץ כמה יצרניות מובילות בתחום. יש לה מעבדה, שבה מבוצעות הרכבות לתחנות עבודה ושרתים, מרביתן על פי הגדרות ומפרטי הלקוחות. הדבר נעשה בעזרת מערך טכנאים מיומנים, שעוברים הכשרות מקצועיות לציוד שהחברה משווקת. על לקוחות מחלקה זו בחברה נמנות כל האוניברסיטאות בישראל, כמו גם חברות ענק בהיי-טק, שנדרשות למחשוב עתיר ביצועים לצרכי חישובים מורכבים ועצומים.

"ספקית שירותי ה-NAS המובילה בעולם"

"ASUSTOR היא ספקית שרתי ה-NAS המובילה בעולם", אמר גיא. "לשרתי ה-NAS שלה יש פתרונות לענן פרטי, המאפשרים יכולות גישה לנתונים מכל מקום בארגון ומחוצה לו – ומכל פלטפורמה. בנוסף ליכולות גיבוי נתונים, יש לשרתים אלה היצע רחב של אפליקציות למגוון יישומים".

"למערכות של ASUSTOR יש יתרונות רבים עבור מנהלי התשתיות והאחסון, בהם ניתן למנות את היכולת לשימוש בספריה משרדית משותפת, המאפשרת את הגבלת הגישה בתוך הארגון. רכיב זה מקל על שיתוף קבצים בתוך הארגון בין עובדים. מערכת ה-NAS מאפשרת לייצר ספריה מגובה ולשתף אותה גם מחוץ למשרד. הפתרון מגיע עם מערכת ההפעלה הייחודית והמתקדמת ADM מבית ASUSTOR. מערכת ההפעלה נהנית מעדכון גרסאות באופן שוטף ויש לה חנות אפליקציות, שמאפשרת מגוון רחב של שירותים נוספים: שיתוף גיבוי בענן, הקלטה ושליטה על מצלמות אבטחה, שיתוף ספריות מחוץ למשרד ועשרות אפשרויות נוספות", ציין.

"השוק צמא לפתרונות מתוחכמים וקלים לתפעול, הנותנים החזר השקעה מהיר", סיכם גיא. "אני מעריך שבשנה הקרובה נגדיל את היקף הפעילות שלנו בתחום בשיעור משמעותי".

הפוסט ירון גיא, צג-עליתה: "ASUSTOR – המענה האולטימטיבי לכופרות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אודיופילים (חובבי אודיו) מתייחסים ברצינות רבה מאוד למעטפת המוזיקלית שמכסה את חיי היום יום שלהם, במיוחד כאלה שצליל אחד שמושמע לא במקום או לא בטון המתאים יכול להרוס להם את החוויה. כשמחברים את הצורך הזה במוזיקה סופר מדויקת עם עולם הגאדג'טים זה יכול להיות מעניין במיוחד, כמו שמוכיחות האוזניות Eleven Edition (מהדורת ה-11) מבית אולטרסון – חברה שמתמחה באוזניות מיום שהיא נוסדה ומתייחסת לעצמה כאחת שמייצרת אוזניות עם נשמה.

מהו הדבר הכי גאדג'טי שיש לאוזניות הללו להציע? עוד לפני איכות המוזיקה, העובדה שהחברה החליטה שהיא תייצר מהן רק 1,111 יחידות (כנראה שלכן השם מהדורת ה-11), ורק לפי הזמנה – כך לפחות נטען באתר שלה. ולמה כך? כי הן מיוצרות בעבודת יד בגרמניה מחומרים איכותיים במיוחד, כדי להקנות להן עמידות ויוקרתיות גם יחד.

כיסוי אוזניות מעץ אגוז

מדובר באוזניות בתצורת מעל האוזן, שמכסות את האוזניים לחלוטין ומספקות רמה מסוימת של השתקת רעשים סביבתית. כריות האוזניים עשויות מספוג שמכונה ויסקו, והוא ספוג זיכרון שיודע להתאים את עצמו לצורת האוזן, כיסוי האוזניות עשוי מחתיכה אחת של עץ אגוז וקשת האוזניות עשויה מאלומיניום מרופד.

מבחינה טכנית, האוזניות מבוססות על דרייברים בקוטר של 40 מ"מ יחד עם מגנט ניאודיניום, והן מציעות היענות לטווח תדרים עצום, שקשה למצוא כמוהו בשוק – מ-6 הרץ ועד ל-42 קילו-הרץ, שזה הרבה מעבר למה שאוזן אנושית רגילה יכולה לשמוע.

באולטרסון מייעדים את Eleven Edition לאנשי מקצוע כמו טכנאי קול באולפנים, וכמובן גם לאודיופילים, משום שהן נוחות מספיק להאזנה ממושכת מבלי לסבול, וכפי שצוין בתחילת האייטם, זה מה שהם אוהבים. בארץ הן נמכרות בידי היבואנית טקטופ והמחיר שלהן הוא 3,980 שקלים, שזה בכ-400 שקלים יותר מ-1,111 דולר, לפי השער הנוכחי.

הפוסט Eleven Edition: אוזניות נדירות – ומדויקות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מוקדם יותר החודש אישר פיט לאו , מנכ"ל וואן פלוס (OnePlus), בציוץ בטוויטר, כי החברה מתכוונת להשיק את השעון החכם הראשון שלה בתחילת 2021, אם כי עדיין לא ברור איזו האם החברה תשתמש במערכת ההפעלה Wear OS של גוגל (Google), או במערכת הפעלה משלה. מכל מקום, לפי דיווח חדש שהתפרסם אתמול, נראה שהמוצר הלביש הראשון שלה, שיגיע לקו הגמר עוד לפני השעון, יהיה דווקא צמיד כושר.

לפי הדיווח, וואן פלוס תשיק צמיד כושר במהלך הרבעון הראשון של 2021, שיהיה מתומחר ב-40 דולר. מחיר זה מציב אותו בתחרת מול רצועות הכושר של שיאומי ושל סמסונג, המתומחרים גבוה יותר., ומול צמידי כושר אחרים זולים הקיימים בשוק לרוב. לפי הדיווחים, הצמיד של וואן פלוס יהיה בעל מסך AMOLED, עמיד למים ובעל חיי סוללה ארוכים.

כמו בנוגע לשעון, בהתחשב בקרבה שבין וואן פלוס לאופו (Oppo) (אותם בעלים), ההשערה היא שהשעון ישאב חלק מן העיצוב והתכונות מהצמיד של אופו, שהושק ביוני האחרון, ומחירו עומד על כ-30 דולר.

הפוסט דיווח: עוד לפני שתשיק שעון חכם, וואן פלוס תשיק צמיד כושר זול הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד מהדוברים המרכזיים שישתתף בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ב' בשבוע הבא, יהיה פרופסור איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, הוא משיב על השאלה כיצד תיראה העיר העתידית ב-2030, מדבר על המגמות המסתמנות בעולם, האם הקורונה תשנה את המגמות האלו, ומדוע ישראל מצטיינת בפיתוח טכנולוגיות לערים חכמות אבל חלשה ביישום.

פרופסור איל יניב, מהו המרכז לערים חכמות שאתה עומד בראשו, ואיך הוא מתקשר לפעילות האקדמית של בר אילן?
פרופסור יניב: "מרכז בר אילן לערים חכמות הוא אחד ממרכזי האימפקט שפועלים בבר אילן. הרעיון הוא הצורך ליצור מרכזים שבאמצעותם הפעילות האקדמית תתרחב מעבר לקהילה המדעית, ולשתף קהילות נוספות. המרכז הוא למעשה נקודת מפגש של בעלי עניין: אקדמיה, הערים עצמן, ספקי טכנולוגיות, שיחד מחפשים ומיישמים פתרונות לערים חכמות".

מתי הקמת את המרכז ומדוע בעצם?
"אני יזמתי את הקמת המרכז ב-2016. ראשית, כי חדשנות עניינה אותי תמיד, עוד מהתקופה שלפני כניסתי לאקדמיה, כאשר ניהלתי חברות טכנולוגיות. בנוסף, הנושא של עיר חכמה, הנוגע כמעט בכל תחום בחיים,  מרתק בעיניי, והוא רלוונטי יותר מתמיד. אנחנו חיים בעידן שבו מחצית מכלל אוכלוסיית העולם גרה בערים, וזו מגמה שתלך ותגבר בשנים הבאות".

כיצד פועל המרכז?
"במרכז יש צוות של שישה אנשים ועוד 47 חוקרים מכל מחלקות האוניברסיטה, דבר שמאפשר לבצע מחקרים משולבים, כי זה הערך האמיתי של טכנולוגיה, שאינה עומדת בפני עצמה. אנחנו משתפים אצלנו חברות טכנולוגיות ומעמידים לרשותן את הקמפוס שלנו, בשטח של 540 דונם, שזה כמו עיר קטנה. הם עושים פה ניסויים, נפגשים עם חוקרים. כך למשל, כעת מתבצע פה מחקר מעשי של רכבים חכמים שנוסעים בקמפוס, ונבדקים נושאים שקשורים ברמת האמון של המשתמשים ברכב האוטונומי, נושא שיתמודדו איתו בשנים הבאות. ויש עוד הרבה מחקרים שנמצאים בתהליכים. כל אחד מראשי הערים מישראל שחבר במרכז ביקר עם הצוותים שלו, נפגש עם החוקרים, אנחנו מסייעים להם בייעוץ והטמעה.

נושא הרצאתך בכנס הוא עיר חכמה 2030. במה המדובר?
"אני מצייר שני תרחישים, טובים ולא טובים. התרחיש הטוב הוא שמבחינה טכנולוגית אנחנו נמצאים בנקודה מאוד מיוחדת, שבה סדרה גדולה של פיתוחים הבשילו והם זמינים יותר מאשר בעבר, ומאפשרים את שילובם בהרבה מאוד דברים. כמו למשל כל הנושא של בינה מלאכותית, שמוטמעת כיום בכל תחום בחיינו. טכנולוגיה אחרת היא הנושא של תלת-ממד, שמאפשר הדפסת בתים שלמים במדפסת, רובוטיקה, ועוד".

ומה הם התסריטים הלא טובים?
"הדברים הפחות טובים הם בגלל השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה, כשדווקא דור המילניום הוא הפגיע יותר. בגלל הבינה המלאכותית למשל, לא מעט משרות ייעלמו, עד כדי כך שמדברים היום על מעמד חדש בעולם – 'מעמד הפגיעים' בשוק התעסוקה. הטכנולוגיה גם מגדילה פערים במקומות שבהם יש עוני, וכבר כיום קיימים פערים אדירים בין עושר ועוני אדירים. נכון הוא שנושאים אלו הם לכאורה בעיות לאומיות, אבל עוני ופשע קיימים בתחום הערים והן צריכות להתמודד איתו. גם פה יש צד חיובי, כי יש הרבה מחקרים בעולם שהראו כי באזורי עוני בעולם, כמו אפריקה, ילדים שקיבלו מחשבי iPad למשל, למדו קרוא וכתוב תוך זמן קצר – דוגמה איך הטכנולוגיה סייעה לשפר מציאות מסוימת. הטכנולוגיה אינה חיה בפני עצמה, אלא משולבת בתחומים שונים".

היכן ממוקמת ישראל בנושא של ערים חכמות?
"לצערי ישראל אינה במקום טוב. אנחנו מצטיינים בפיתוח טכנולוגיות לתחומי עיר חכמה, אבל היישום אצלנו רחוק לעומת מדינות אחרות. אנחנו לא נוכחים במרבית המדדים שמדרגים ערים חכמות, אפילו לא העיר תל אביב שהיא עיר מתקדמת ומשקיעה המון בעיר חכמה".

מדוע לדעתך זה קורה?
"אני חושב זה עניין של יישום, וניהול כולל. לא מזמן היה דו"ח מבקר המדינה על ערים חכמות, והוא קרא להקים גוף מתכלל אחד שיטפל בנושא של ערים חכמות. יש גם חסמי רגולציה, למשל בתחום של רכב אוטונומי, שבישראל מחמירים יותר, עד כדי כך שזה מקשה על ביצוע ניסויים".

האם הקורונה תשנה את התחזיות האלו שיש להניח שהן נעשו לפני פרוץ המגיפה?
"לדעתי לא. יש דברים שלא ישתנו. המגמות הן אותן מגמות. אלו הם דברים חזקים, שתמיד יהיו ואולי דווקא עכשיו ירוצו מהר יותר, ויש חלק מהם שאי אפשר לעצור. יש טכנולוגיות שיסייעו יותר לתרום לאותם אזורים שזקוקים להם, כך שבסך הכל איני רואה שינוי גדול".

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: כיצד תיראה העיר החכמה בשנת 2030? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בסוף כל שנה, כתבי הטכנולוגיה קובעים שהייתה זו השנה הגרועה ביותר בסייבר. כך ב-2010, כשהווירוס המתוחכם סטאקסנט, שלפי פרסומים זרים פותח על ידי ארצות הברית וישראל, פגע בתוכנית האטום של איראן; כך ב-2014, כשהאקרים צפון קוריאנים השביתו את ה-IT של אולפני סוני, בגלל סרט שלעג לרודן המדינה, קים ג'ונג און; וכך ב-2016, כשהאקרים שלוחי רוסיה התערבו בבחירות לבית הלבן ותקפו את מערכות המפלגה הדמוקרטית. אלא שנראה שהשנה שמסתיימת לה היום (ה') מאפילה עליהן, בגלל הרבה סיבות, ובמרכזן הנוזקה שהודבקה לתוכנת אוריון של סולארווינדס, שפגעה במאות ארגונים ובעשרות גופי ממשל פדרליים.

12 החודשים האחרונים היו כאוטיים לחלוטין עבור העולם כולו – מבחינה בריאותית וכלכלית, אבל גם מבחינה טכנולוגית, בין היתר בגלל הצורך לעבור לעבודה מהבית. אי הוודאות הבלתי נגמרת הזו העניקה הזדמנות מעולה לפושעי סייבר לזרוע הרס ברחבי העולם – ממתקפות פישינג שקושרו לקורונה ועד להאקרים שלוחי מדינות שתקפו מכוני מחקר, חברות תרופות וארגוני בריאות שעוסקים בפיתוח חיסון לקורונה, לרבות ארגון הבריאות העולמי.

בשל המגיפה, התלות בשירותי הענן השנה הפכה לכורח. יישומי הענן של מיקרוסופט אופיס 365 – טימז, אאוטלוק, שיירפוינט ואחרים – לא היו זמינים או פעלו חלקית למשך 10 ימים בספטמבר-אוקטובר. ביוני, יבמ האשימה צד ג' בהשבתת שירותי הענן שלה – תקלה שגרמה להורדת אלפי אתרים של לקוחותיה. החודש, גוגל חוותה תקלת גלישה עולמית נרחבת, ששיבשה, או השביתה, את שירותי יוטיוב, ג'י-מייל, Google Drive ,Google Maps ,Google Home ו-Google Docs. השבתה נוספת בענן של גוגל אירעה במרץ. כמו כן, המאגר של גיטהאב סבל מהפסקות שירות מרובות בסוף אפריל, וגרם לכאבי ראש למפתחים. זום, שצמחה במהירות, חוותה באוגוסט השבתה חלקית. גם היישומים של סיילספורס לא פעלו משך כמה שעות החודש, בשל בעיה של שרת וירטואלי. ואלה רק דוגמאות אחדות.

שנה של כופרות, כופרות ועוד כופרות. אילוסטרציה: BigStock

כופרות – המתקפות ה-"כוכבות" של 2020

אחת המתקפות אירעה יום לפני ש-2020 נכנסה – ב-31 בדצמבר 2019. הקורבנות היו המערכות של חברת הפיננסים טראוולקס, שנפגעו מהכופרה Sodinokibi. ההאקרים ניצלו שתי פרצות שלא הוטלאו, אף שהטלאים היו בנמצא. החברה שילמה לתוקפים דמי כופר של 2.3 מיליון דולר בביטקוין. באפריל, קוגניזנט נפגעה מאחת הכופרות הבולטות השנה – Maze. עלות ההתאוששות עמדה על בין 50 ל-70 מיליון דולר.

ככלל, השנה הייתה שנת הכופרות. אלה "כיכבו" מבין מתקפות הסייבר והכניסו חברות רבות לצרות. חלקן העדיפו לשלם את הסכום ולגמור עם זה, ואחרות אפילו לא ניהלו משא ומתן רציני. אחת המתקפות בפרופיל תקשורתי גבוה אירעה במאי, כשפירמת עורכי הדין DSMS חוותה כופרה מקבוצת ההאקרים REvil. חבריה איימו שאם הפירמה לא תשלם להם כופר בסך של 21 מיליון דולר, הם ישחררו פרטים אישיים על הלקוחות הידוענים שלה, בהם אלטון ג'ון, ברברה סטרייסנד ומדונה. והם אמנם עשו זאת. לאחר משא ומתן שכשל, ההאקרים הכפילו את סכום הכופר ל-42 מיליון דולר ופרסמו קבצים נוספים, שקשורים לליידי גאגא. ההאקרים טענו בנוסף שבידיהם "כביסה מלוכלכת" אודות נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ – אבל אותה הם לא פרסמו.

שמה שורבב לאחד מאירועי הסייבר השנה. מדונה. מקור: BigStock

מתקפות – גם על ה-תוכנה של השנה

הגידול האקספוננציאלי בשימוש בזום השנה שם את שירות הווידיאו במוקד תשומת הלב של האקרים. אחת הדוגמאות לכך נחשפה ביולי, כשצ'ק פוינט דיווחה על בעיית אבטחה שאפשרה להתחזות בשירות הפופולרי לחברות מובילות. החוקרים איתרו מנגנון פגיע במערכת זימון הפגישות של זום, שאפשר לגורמים חיצוניים לבצע מניפולציות בלינקים לפגישות ולהתחזות לחברות שונות שמשתמשות בשירות.

חודש יולי אף הביא עימו שתי זכיות "מפוקפקות": F5 הוציאה תיקון אבטחה לפגיעות משמעותית, שניצולה עלול להביא ל-"סיכון כולל של מלוא המערכות". הפגיעות מאפשרת לתוקפים לבצע פקודות מערכת שרירותיות, ליצור קבצים, למחוק קבצים או להשבית שירותים. הפגיעות "זכתה" לקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי (10) מ-CVSS, מערכת ניקוד הפגיעויות. כמה ימים קודם לכן נמצאה פגיעות אבטחה קריטית ברכיבים רבים של פאלו אלטו, שמאפשרת לתוקפים מרוחקים לעקוף את מנגנון האימות ולהפעיל נוזקה על מערכות – מה שעלול לאפשר פריצה מלאה לרשתות ולמערכות הארגון.

בספטמבר התריעו המשרד האמריקני לביטחון המולדת והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית מפני חולשת אבטחה "קריטית" שנמצאה ב-Windows. כשמה כן היא – הפגיעות, זירולוגון, מאפשרת להאקרים לחדור למערכות ללא צורך בכניסה באמצעות סיסמה והרשאה. כמו F5, גם זירולוגון "זכתה" בדירוג החומרה הגבוה ביותר ב-CVSS.

רוסיה ואיראן נגד ארצות הברית – ולהפך

יולי ממשיך "לככב" בסקירה זו: בחודש זה פורסם כי ה-CIA תקף בסייבר את משמרות המהפכה של איראן, את סוכנות הביון הרוסית FSB (היורשת של הקג"ב) ומטרות אחרות. כמו כן, טראמפ הודה – בראשונה – שהאמריקנים תקפו בסייבר ב-2018 את הסוכנות לחקר האינטרנט, שהיא חברה רוסית שמאחוריה האקרים שלוחי המדינה. ה-CIA הדליף קוד מקור של כלי ריגול איראני בסייבר ופרסם פרטי 15 מיליון כרטיסי תשלום של שלושה בנקים איראניים, וכן פרץ לשני קבלנים שעבדו עם ה-FSB.

ואם כבר איראן, באוקטובר דיווחנו כי הרפובליקה האסלאמית עומדת מאחורי גל מיילים שנשלחו לבוחרים בארצות הברית. על פי ראשי ה-FBI והמודיעין הלאומי האמריקני, ההאקרים האיראניים השתמשו בזהותה של קבוצת הימין הקיצוני האלימה Proud Boys, שלחו מיילים למצביעים דמוקרטים ואיימו עליהם שיישאו בתוצאות אם הם לא יצביעו לטראמפ בבחירות לנשיאות. הם כתבו: "הצביעו לטראמפ – או שנגיע אליכם".

שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום ארכיון: משרד החוץ האמריקני

ולא רק רוסיה ואיראן: באוקטובר, הממשל האמריקני התריע את המגזר הפרטי מפריצות של האקרים המקושרים לממשלת צפון קוריאה. הקבוצה, קימסוקי, פגעה במטרות בדרום קוריאה, ביפן ובארצות הברית. חוקרים העריכו שהיא עמדה גם מאחורי הפעילות בסייבר נגד מפעילת תחנת הכוח הגרעינית Korea Hydro & Nuclear Power – שלא נפגעה. החודש אמר שר החוץ האמריקני, מייק פומפיאו, שצפון קוריאה וסין מהוות איומי סייבר גדולים על ארצות הברית יותר מאשר רוסיה, ו-"הצפון קוריאנים מנסים בעקביות לפרוץ לשרתים שלנו ולהשיג מידע מסווג". לפי קראוד סטרייק, "נדרשו לצפון קוריאה רק שנים ספורות לקדם את יכולות הסייבר שלה ממסעות הרסניים בלבד לפעולות טכניות מתוחכמות".

ומה איתנו?

לצד פרסומים רבים ולא נעימים על חלקה של ישראל בסייבר התקפי אמר החודש הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי "מרחב הלחימה המשמעותי ביותר שהשתנה ב-2020 הוא ממד הסייבר, שביצענו בו השנה מבצעים התקפיים רבים". הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוא התייחס לנושא הסייבר ההתקפי. השנה יוחסו לישראל כמה מתקפות סייבר, בהן נגד איראן. הוושינגטון פוסט פרסם שישראל היא שעמדה מאחורי המתקפה רחבת ההיקף על נמל שהיד ראג'עי שברפובליקה האסלאמית, שגרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים ארוכים בו ובסביבתו.

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. צילום: דובר צה"ל

לסיום, שתי מילים טובות: לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שגם השנה המשיך לשמש כמשווק המצטיין של ענף סייבר הישראלי, ולקווין מנדיה, מנכ"ל פייראיי, שחשף – בין אם באומץ ובין אם בשל הרגולציות המכריחות אותו – את המתקפה על ארגונו, שהביאה לפרסום פומבי של מתקפת הענק של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29 על תוכנות אוריון של סולארווינדס.

הפוסט סיכום המתקפות ב-2020: הכאוס העולמי עשה רק טוב לפושעי הסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

NSO שוב בכותרות, והפעם בגלל מחקר בריטי שקובע שהחברה הישראלית השתמשה במידע של 32 אלף אזרחים, בהם ישראלים, כשהציגה לממשלות וללקוחות פוטנציאליים נוספים ברחבי העולם את התכונה שלה, בראשית ימי הקורונה. אלה התעניינו בתוכנה כדי לעקוב אחרי חולי קורונה, בניסיון למגר את המגיפה. הפעם מדובר בתוכנת פלמינג ולא בתוכנה המפורסמת שלה, פגסוס.

המחקר בוצע על ידי קבוצת החוקרים Forensic Architecture, שבראשה עומד הישראלי ד"ר איל ויצמן. החוקרים בחנו את אפליקציית פלמינג, שהושקה במרץ השנה וזכתה לגיבויו של נפתלי בנט, שהיה אז שר הביטחון. הם מצאו כי כדי להדגים את היישומון בפני רוכשים פוטנציאליים, NSO השתמשה במידע על אנשים אמיתיים – טענה שאותה החברה מכחישה. בעבר טענה NSO כי מדובר בדמו שהוצג לנציגי יותר מ-100 מדינות ולעיתונאים בארץ ובעולם, וכי הוא כולל "מידע אקראי, ולא מכיל כל מידע מזהה אישי, שממילא לא מצוי בידי החברה". אלא שהחוקרים מצאו כי החברה השתמשה במידע שהתקבל מיותר מ-500 אלף "נקודות נתונים" שבהן נמצאו מעל 30 אלף מכשירים סלולריים, וכי היא עשתה זאת במשך שישה שבועות – בין 10 במרץ ל-13 באפריל השנה. ימים אלה היו שיא תקופת הסגרים הראשונים של הקורונה במדינות רבות בעולם, בהן בארץ.

"נקודת נתונים", מציינים החוקרים, "מספקת מידע אודות מרווחי הזמן השונים שבהם נצפתה מטרה מסוימת במיקום מסוים. בחלק מ-'נקודות הנתונים' האמורות מצוינים זמני ההתחלה והסוף, או הזמן האחרון שבו הן נצפו".

החוקרים פנו לאורן גנץ, מנהל ב-NSO, וקיבלו ממנו תגובה ש-"הדמו של פלמינג לא מבוסס על מידע אמיתי. מדובר באילוסטרציה של מידע מעורבל, שלא כוללת כל מידע אישי מזהה מכל סוג שהוא". החברה גם הכחישה כי היא קנתה נתונים על מיקום של אנשים מברוקרים של מידע.

שוב תחת ביקורת. NSO

החוקרים טוענים כי התגובה של NSO "לא ברורה וסותרת את עצמה". לדבריהם, "מידע מעורבל" הוא בעצם "מידע אמיתי" שעובר תהליך של שינוי מרחב וזמן, כדי לעכב זיהוי או לשחזר את המידע. לאחר שהמידע ותגובת ה-NSO עוררו את החשד של החוקרים, הם חקרו האם הנתונים שהיו מצויים בידיהם היו של אנשים אמיתיים, חפים מפשע, ואם כך – האם הם עורפלו באופן שלא יאפשר את זיהוים, כמו שטוענים ב-NSO. החוקרים מצאו שלא כך הדבר, ושהנתונים שהובאו אליהם הגיעו ממכשירים בישראל, ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ומדינה לא מזרח תיכונית אחת – רואנדה. בכל המדינות הללו דווח בעבר כי נעשה שימוש בתוכנת פגסוס. כמו כן, החוקרים פיתחו תוכנת קוד פתוח בשם TimeMap ודרכה מצאו שדפוסי התנועה של האנשים שמכשיריהם נכללו באותו דמו הם כמו של אנשים אמיתיים.

NSO: "יש לתהות על מסקנות הבדיקה"

מ-NSO נמסר כי "לא ראינו את הבדיקה לכאורה שנעשתה ויש לתהות על מסקנותיה, שכן בניגוד גמור לנטען, אנחנו עומדים מאחורי תגובתנו המקורית שלפיה הדמו שהוצג לכלל אמצעי התקשורת לא היה מבוסס על מידע אמיתי של חולים בקורונה. המידע שעל בסיסו נבנה הדמו לא כלל כל מידע אישי מזהה של אדם כזה או אחר. הדמו, כאמור, היה סימולציה שנבנתה ממידע מעורבל".

עוד אומרים בחברה כי "מערכת פלמינג פותחה ככלי אנליטיקה שנועד לסייע למקבלי החלטות להתמודד עם התפשטות מגפת הקורונה. NSO לא אוספת מידע עבור הפעלתה ובנוסף, אין לחברה כל גישה למידע שנאסף על ידי משתמשי הקצה המדינתיים".

ענקיות טק נגד NSO

NSO נמצאת כבר מזה זמן תחת ביקורת על הפעילות שלה. בין היתר נטען שתוכנת פגסוס, שבחברה אומרים שמשמשת כוחות ביטחון למלחמה בפשיעה ובטרור, משמשת בפועל ממשלים למעקב אחרי גורמי אופוזיציה, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואחרים. פייסבוק הגישה בשנה שעברה תביעה נגד החברה הישראלית, בטענה שהיא ניצלה פרצה בווטסאפ כדי לעקוב אחרי משתמשים. מיקרוסופט, גוגל, סיסקו, VMware ואיגוד האינטרנט בוושינגטון – שמייצג עשרות חברות, ובהן אמזון, פייסבוק וטוויטר – הצטרפו בשבוע שעבר לתביעה זו. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', קרא לנשיא הנבחר של ארצות הברית, ג'ו ביידן, לתמוך בתביעה וכינה את NSO "שכירי חרב של המאה ה-21".

מוקדם יותר החודש פורסם מחקר של קבוצת סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו, שגילו שבוצעה פריצה למכשירים של עשרות עיתונאים של רשת אל ג'זירה באמצעות תוכנת פגסוס. החוקרים סבורים "במידה בינונית" כי מזמינות הפריצה היו ממשלות איחוד האמירויות וערב הסעודית – שתי מדינות שנמצאות בסכסוך עם קטאר, שאל ג'זירה הוקמה על ידי השליט שלה. ב-NSO טענו אז שהחוקרים לא מצאו כל ראיות שתומכות בטענותיהם.

הפוסט מחקר: NSO השתמשה במידע של 32 אלף אזרחים, בהם ישראלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

במונולוג הפתיחה שנשא באירוע הענקת פרסי גלובוס הזהב שהתקיים בינואר המנחה, ריקי ג'רוויס, מתח ביקורת על אפל, מול מנכ"ל החברה, טים קוק, שישב בקהל: "אפל התגלגלה למגרש הטלוויזיוני עם The Morning Show, תוכנית מעולה", אמר ג'רוויס על הסדרה המקורית של שירות אפל TV פלוס, "דרמה מעולה על חשיבות הכבוד ועשיית הדבר הנכון, שנעשתה על ידי חברה שמנהלת סדנאות יזע בסין". הוא התייחס לעובדה שבעבר, ושוב ושוב, פוקסקון הסינית ,המייצרת את מכשירי אפל, מעסיקה קטינים ועובדים בתנאי עבדות מודרנית. המנחה גם מתח ביקורת על אמזון ודיסני.

בינואר, מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, ערך ביקור לא פשוט בכלל, בן שלושה ימים בהודו. ביקור הפתע כלל "סינון" דרמטי ומביך למדי של האיש העשיר בתבל על ידי ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי. לפני כן, רבבות סוחרים קטנים הפגינו נגד אמזון ובזוס. אמזון ו-וולמארט, בעלת פליפקארט ההודית, הואשמו שזרקו חברות קטנות מחוץ לשוק, כי מכרו סחורה במחירי הפסד.

לכתוב על דונלד טראמפ "מביך", זה כמו לציין שהשמש זורחת במזרח. במאי, בראשונה, החליטה טוויטר (Twitter) לתייג ציוץ של נשיא ארה"ב כ"דורש בדיקת עובדות". ציוצו מעורר הסערה של טראמפ היה: "אין מצב (אפס!) שהצבעה במייל תהיה משהו שהוא פחות מרמאות ממשית". טוויטר הוסיפה מתחת לציוץ תגית אזהרה: "קבלו את העובדות בקשר להצבעות במיילים", שלחיצה עליה מפנה לדף שבו נטען, כי טראמפ מציג טענות לא מאומתות על כך שהצבעות במיילים יובילו לרמאויות. לאחר מכן הופיע סעיף שטוויטר תיקנה את הטענות השקריות של הנשיא. שטות נוספת של טראמפ צויצה החודש, ולפיה את מתקפת הענק בסייבר, שסוכנויות הביון האמריקניות קבעו שערכו האקרים רוסים – ביצעה סין.

ביל גייטס מתח ביקורת על משאיות חשמליות בבלוג שלו. הסוללות הכבדות, הסביר, לא תוכלנה להתמודד עם הובלה למרחקים ארוכים, ולכן לא ניתן יהיה ליישם טכנולוגיה זו ביעילות על מטוסים, ספינות ומטוסי מטען. להתבטאות הגיב אילון מאסק בציוץ לקוני: "אין לו (לגייטס) שמץ של מושג". בפברואר, לאחר שמייסד מיקרוסופט אמר שקנה מכונית חשמלית מסוג טייקן (Taycan) מתוצרת פורשה (Porsche) ולא טסלה, מאסק צייץ "השיחות שלי עם גייטס הפליאו בכמה שלא-היו-מדהימות, דרך אגב".

לא מאוהבים. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. צילום: וויקיפדיה

שימוע וירטואלי שנערך באוקטובר בסנאט האמריקני  אירח את ראשי ענקיות הטכנולוגיה טוויטר, פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). ג'ק דורסי, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי הופיעו בדיון בהתנדבות, כדי לדון בחוק המגן על חברות אינטרנט. הדיון עסק בעיקר בצנזורה של עמדות ימין שמרניות שמתנהלת ברשתות החברתיות, כך לטענת המחוקקים הרפובליקנים, ולא במה שלשמו כונס. רפובליקנים רבים בוועדה ניצלו את ההזדמנות "לצלות על הגריל" את המנכ"לים, בגלל החשד כי חברותיהם ועובדיהם מוטים נגד השמרנים.

מימין: סונדר פיצ'אי, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, מנכ"לי גוגל, טוויטר ופייסבוק. צילום מעובד מוויקיפדיה ומ-BigStock

חצי שנה בלבד לאחר השקתו, ולאחר שהושקעו בו כמעט שני מיליארד דולר, ירד באוקטובר המסך על שירות הסטרימינג קוויבי (Quibi). בראש החברה עמדה מג וויטמן. היא שימשה מנכ"לית אי-ביי (eBay) במשך כעשור והביאה לשגשוגה. האנליסטים חלוקים לגבי מורשתה העסקית כמנכ"לית HP ו-HPE. וויטמן הרפובליקנית הייתה מעורבת בפוליטיקה, בלא הצלחה. ב-2009 הודיעה שתתמודד על משרת מושלת קליפורניה. כאישה הרביעית בעושרה בקליפורניה, עם נכסים שנאמדו בכ-1.3 מיליארד דולר, היא הוציאה על המירוץ מכספה הפרטי יותר מכל מועמד אחר בהיסטוריה: 144 מיליון דולר, לצד 34.5 מיליון מתרומות. ב-2010 הובסה על ידי ג'רי בראון.

מי ישמור על השומרים? בתחילת דצמבר,ענקית הגנת הסיייבר פייראיי (FireEye) חשפה שחוותה פריצה בסייבר. התוקפים השיגו גישה לכלים שפייראיי משתמשת בהם לדמות מתקפות. קווין מנדיה, מנכ"ל החברה, כתב, "כי זו הייתה עבודה של תוקף מתוחכם מאוד, שמשתמש בטכניקות תקיפה חדשניות". החשיפה הביאה לפרסום מתקפת הענק של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, שפגעה במאות חברות ובעשרות ארגונים פדראליים. חברות אבטחה רבות נפגעו בהצלחה לאורך השנים, כולל סימנטק, טרנד מיקרו, פאלו אלטו, קספרסקי, RSA ו-Bit9 1.

עוד חברת סייבר שנפגעה השנה הייתה פורטנוקס. קמפיין מתקפת Pay2key הביא לפרסום מסמכים רבים, שאותם הצליחו ההאקרים האיראנים לגנוב מהרשת הארגונית של חברת אבטחת הסייבר הישראלית. קבוצת ההאקרים האיראנית פרצה גם למחשבי התעשייה האווירית ולמחשבי הבאנה לאבס הישראלית מבית  אינטל. לפי חוקרי קלירסקיי הישראלית, את הכופרה מפעילה קבוצת התקיפה האיראנית FoxKitten, חתלתול-שועל, והיא ביצעה תקיפות סחיטה וכופרה מול עשרות חברות בישראל.

ועוד איראן: ביוני פורסמו פרטים חדשים על מתקפת הסייבר האיראנית על ישראל ממאי: "גורם מודיעין מערבי", שצוטט בפייננשל טיימס, אמר, שהמתקפה האיראנית על מתקני מים בישראל נועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ. ישראל לא נשארה חייבת, ונקמה במתקפת סייבר, שהביאה לשיתוק פעולת נמל איראני.

החודש פורסם, כי בכל יום שעובר הולך וגדל החשש בקרב גורמי חקירה ואכיפה פדראליים בארה"ב, כי ההיקף האמיתי של מתקפת הסייבר שבוצעה כנגד מאות ארגונים בארה"ב, ובהם עשרות גופים פדארליים – גדול יותר מהמשוער. בין כלל הלקוחות של תוכנת ניהול הרשת Orion, של סולאר-ווינדס (SolarWinds) – שנפגעו מהנוזקה שהודבקה עליה – היה נתון מביך, ואף מדאיג: ההאקרים תקפו גם את הרשתות של מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב.

ולסיום, איך שגלגל מסתובב: עליבאבא (Alibaba) – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם והחברה הקמעונאית אונליין הגדולה בסין – הפכה כנראה לחזקה מדי עבור ההנהגה הקומוניסטית במדינה. לפני ימים אחדים רשויות ההגבלים העסקיים החלו לחקור אותה בחשד להתנהלות מונופוליסטית, על אף שהדומיננטיות שלה בתחומי עיסוקיה ניכרה מזה זמן רב. ברור שקונגלומרט עליבאבא הפך באופן מובהק לחזק ומאיים מדי בעיני הממשל הסיני, וכי זו נקמתו במייסד המיתולוגי של עליבאבא, ג'ק מא.

תיחקר בחשד להתנהלות מונופוליסטית בסין. קבוצת עליבאבא. צילום: BigStock

הפוסט עשר הפאדיחות של 2020 ב-IT הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זבוב הפירות הים תיכוני גורם לנזקים נרחבים לגידולי פירות חקלאיים. הוא פוגע בכ-250 סוגי יבולים ונחשב למזיק המסוכן ביותר בחלקים נרחבים בעולם. מדבא מערכות פיתחה את Agri insight – מערכת בינה מלאכותית מרחבית, שתומכת בהדברתו. החברה משתמשת לצורך כך במומחיות בניהול מידע מרחבי ובהקמת מערכות תומכות החלטה (SDSS) מבוססות אלגוריתם.

מדבא מערכות נוסדה ב-2014 על ידי כמה שותפים, ביניהם איתן זימרן, המנכ"ל. ד"ר אביהוא כהן, ה-CTO, הוא מומחה למערכות תומכות החלטה.

"זבוב הפירות הים תיכוני מטיל אימה על החקלאים, גורם נזקים נרחבים לפירות ועלול להביא להטלת סגר על יצוא המדינה", אמרו זימרן וכהן. "הזבוב 'עלה' ארצה בתחילת המאה ה-20 ומאז, בעולם וגם בארץ, נחשב למזיק לאומי. הנזק הנוסף הוא האקולוגי, שנגרם עקב הדברת יתר".

איתן זימרן, מנכ"ל וממייסדי מדבא מערכות. צילום: יח"צ

המכון להדברה ביולוגית מטפל בהדברת הזבוב ועושה זאת באמצעות Agri Insight. "זו פלטפורמה לניטור, איסוף, ריכוז, ניהול וניתוח מידע מגוון ממקורות שונים", הסבירו השניים. "אל המערכת נאסף מידע משלל מקורות ובאמצעים שונים: מאנשי שטח, מגופים שונים, ממקורות עולמיים, מתחנות מטאורולוגיות ועוד. העושר, העדכניות ושלמות המידע מאפשרים למקבל ההחלטות לבצע ניתוחים מורכבים ולקבל תובנות מהירות, אמינות ובעלות ערך יישומי מידי. המערכת מעבדת ומציגה למקבל החלטות מפות הדברה, נתונים כמו ממצאי לכידה של הזבוב לאורך זמן, רמת רגישות של החלקות השונות לאורך העונה, נתוני מזג אוויר עדכניים והיסטוריים, ועוד. כמו כן, היא מספקת המלצות פעולה. השימוש במערכת מפחית את מספר הטיפולים בעונה בצורה ניכרת, מביא לחיסכון במשאבים ולתרומה לאיכות הסביבה".

"הלקוח מפזר כ-2,000 מלכודות ברחבי החלקות המעובדות", אמרו זימרן וכהן. "המלכודות מנוטרות אחת לשבוע לאורך העונה, על ידי אנשי שטח. אלה מזינים את הפרטים באפליקציה וכך הנתונים עוברים למערכת. בנוסף, אנחנו אוספים נתוני מזג אוויר שמגיעים מתחנות מטאורולוגיות, ונתונים על החלקות: גיל, זנים, מבנה פיזי ועוד. כל המידע נצבר ומנוהל בפלטפורמה מרכזית".

"כפר חכם" ו-"תובנה אזרחית"

לדברי השניים, "המערכת פועלת במקומות שבהם מידע בעל מאפיין גיאוגרפי עוזר בקבלת החלטות. אנחנו פועלים בתחומי הנפט והגז, ניהול מים, סקרים וניהול עירוני. הפתרון שלנו, Smart Village, מספק את כל המידע הדרוש לניהול יישובים כפריים – תשתיות, אוכלוסייה ועוד. המערכת יודעת להתממשק עם מערכות קריאה מרחוק של שעוני מים ולהבחין בדליפת מים, שבהרבה מקרים קשורה לפיצוץ צינור".

ד"ר אביהוא כהן, ה-CTO של מדבא מערכות. צילום: יח"צ

הם ציינו כי "מערכת Civil Insight שלנו תומכת במנהלי הפרויקטים הגדולים בישראל, כגון כביש 6 צפון. במשך שנים רבות סיפקנו לשפיר הנדסה מערכת שהציגה בכל זמן נתון את מצב העבודות, תוך שימוש בצילומי מטוסים ורחפנים. כמו כן, הכלי מהווה פלטפורמה ניהולית לתעשיית הנפט באנגולה".

"AWS היא ספק הענן שלנו", הוסיפו זימרן וכהן. "אנחנו מתכננים להשתמש בשירות Earth On AWS, שמאפשר לבצע עיבוד של הנתונים שאותם אנחנו אוספים יחד עם מידע גיאוגרפי ש-AWS מספקת. המידע הזה כולל נתונים חקלאיים, פני שטח וצילומי לוויין של כל כדור הארץ. כל המידע ייקלט במערכת Agri Insight, ויעזור לה להיות מדויקת יותר ולתת תמונה שלמה יותר למקבלי ההחלטות. טכנולוגיות לימוד מכונה ובינה מלאכותית מאפשרת למערכת שלנו להגיע לתובנות והמלצות מהירות ומדויקות עבור המשתמשים שלנו, גם כשמדובר במידע רב שהמערכת צריכה לנתח. שירות SageMaker מאפשר לבנות, לאמן ולפרוס מודלים במהירות ויעילות, בלי שנצטרך לרכוש מחשבים יקרים עם כוח מחשוב רב. נשתמש בפלטפורמה הייעודית של AWS לתחום האג-טק לטובת שיתופי פעולה עם חברי הקהילה הזו".

הפוסט הפיתוח שמסייע להדביר את זבוב הפירות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ה-IT הוא בקופות החולים לב ליבו של מבצע החיסונים הלאומי נגד מגפת הקורונה, והיה במרכז ההיערכות לביצועו, כולל אצלנו", כך אמר מוריס קסנר, מנמ"ר קופת חולים לאומית, בראיון לאנשים ומחשבים במסגרת סדרת הכתבות על ה-IT שמאחורי החיסון.

מיד לאחר קבלת ההתראה הקצרה לתחילת מבצע החיסונים נערכו קסנר וצוות אגף מערכות המידע שבראשותו לתת מענה לביקושים הרבים שצפו – ואמנם קרו – מצד מבוטחי הקופה, כדי להזמין תור לחיסון. "העמדנו בזמן קצר שלושה מוקדים עם 150 מוקדנים, כאשר בגלל מגבלות הקורונה, חלק מהם ישבו בבית וחלק פיזית במתקנים שלנו", אמר. "לצורך כך טיפלנו בכל התשתיות הנדרשות, העמדנו VPN מאובטח ורבים מאוד מהלקוחות שלנו קיבלו מענה מעובדים שלנו שלא היו במשרדים או בסניפים, אלא בביתם".

קסנר ציין כי סייעה להיערכות המהירה העובדה שיש לקופת חולים לאומית תשתית שירותי דיגיטל שפועלת כל השנה, ומאפשרת לזמן תורים ולהיות בקשר עם הרופאים אונליין. עם ההתראה על המבצע המתקרב עשו הוא ואנשיו פעולות התאמה, כדי לאפשר את תהליך זימון התורים לחיסון – מהלך שלדבריו בוצע בהצלחה.

הוא הוסיף כי "הטענות על המתנה ארוכה יחסית בימים הראשונים של המבצע נבעו מהעובדה שהביקושים היו בהיקף כזה שאף מערכת טלפונים לא יכולה הייתה לעמוד בהם, אבל בהמשך הכול התאזן". קסנר הוסיף כי גם הפעילות במוקדי הדיגיטל גדלה ואפשרה זימון תורים בצורה מהירה יותר. ההערכה היא כי הזמנים יתקצרו ככל שיותר מבוטחים של הקופה יתחסנו.

מחשוב וניהול תהליך מתן החיסונים

אתגר נוסף שאתו התמודד אגף מערכות המידע בלאומית הוא מחשוב וניהול תהליך מתן החיסונים. "כל תהליך הרישום הוא ממוחשב, באמצעות מחשבים ניידים שיש אצל הצוותים בכל אחד מהאתרים שבהם אנחנו מחסנים", אמר קסנר.

כמו כן, אנשי ה-IT של לאומית ביצעו בהצלחה הנגשת הכלים שמספקים מידע סטטיסטי-ניהולי למקבלי ההחלטות והקימו מערך המאפשר דיווח של ניתוחי BI ועוד למשרד הבריאות. כל זאת, ציין קסנר, בוצע "בלוח זמנים קצר ביותר".

.

הפוסט "ה-IT עמד בליבה של ההיערכות למבצע חיסוני הקורונה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מושג המפתח שהיה פופולרי אצל ארגוני ה-IT בקורונה הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית. כמו בהרבה דברים, גם כאן הקורונה שימשה מעין נייר לקמוס, שמשקף מציאות שהייתה קודם לפרוץ המגיפה. ארגונים, מגזרים, ערים וממשלות שהשקיעו בטרנספורמציה דיגיטלית לפני ינואר 2020, הצליחו להתמודד עם המשבר טוב יותר.

המנמ"רים שעשו זאת, היו פחות היסטריים כאשר הבינו שמעתה סביבת העבודה משתנה ויש להיערך למציאות חדשה. האתגרים היו לוגיסטיים, פיזיים, וגורמים שאין לאף אחד תלות בהם, כמו למשל רמת התחלואה, אבל באופן כללי שגרת החיים הבסיסית נמשכה ברוב מדינות העולם, בתנאי סגר, ומגבלות אחרות.

לפי כל התחזיות, גורמים בתעשיית הטכנולוגיה מצפים כי מנמ"רים, אלו שכבר החלו את הליך הטרנספורמציה ואלו שלא, ימשיכו בתהליך הזה גם בשנת 2021. ההערכה היא שהם יתמקדו יותר באופטימיזציה של עלויות תפעול, כדי לספק לארגון את היכולת להתנהל ולהתייעל. מהלך זה ישפיע, כמובן, גם על כל אופי העבודה שלהם, והתאמתו למציאות החדשה.

אבל יש צד שני לתמונה האידיאלית הזו. במהלך החודשים האחרונים, היו הערכות של אנליסטים, לפיהם התקציבים המוגדלים שהזרימו ההנהלות למנמ"רים כדי להתמודד עם האתגרים המיידיים בתחילת הקורנה, לא יוכלו להימשך ללא גבול.

הדרישה מהמנמ"רים תהיה לנצל את המשאבים שניתנו להם, כדי לאמץ יותר טכנולוגיות קיימות ולהימנע מכניסה להרפתקאות פנימיות במטרה להמציא את הגלגל מחדש, כמו למשל העברת יישומי ליבה לענן, צמצום הדטה סנטרים המקומיים ומעבר למודלים של שירותי אירוח פיזיים או בענן, וכל דבר שיצמצם את הוצאות התפעול אבל יביא רווח גדול יותר לארגון.

מי יהיו הכוכבים הטכנולוגיים של שנת 2021?

באופן כללי הכוכבים הטכנולוגיים של שנת 2021 יהיו אלו שכיכבו השנה, אבל אולי כעת – ביתר שאת.

הבלוקצ'יין, למשל, ימשיך לצבור תאוצה, שהחלה בתחילת השנה. הנוכחות שלו בשנים האחרונות במגזרים שנחשבים שמרנים, כו בנקים, מגבירה את הדחיפה להרחיב את השימוש בו מעבר לניהול ספר חשבונות מבוזר, ומתן תשתית אבטחת אמון גדולה ביותר בפעילות העסקית של הגופים השונים. 

2021 תהיה ללא ספק גם שנת מימוש חזון הענן בכל מקום. בישראל זה יהיה דרמתי במיוחד, לאור העובדה שבמחצית הראשונה של שנת 2021 הממשלה תכריז על הזוכים במכרז נימבוס הגדול, שמשמעותו הקמת דטה סנטרים מקומיים רק לישראל, על ידי ענקיות ההיי-טק הפועלות בארץ ומפעילות שירותי ענן. כבר כיום כניסת הענן במדינות רבות, כולל בישראל, מורגשת בשווקים אנכיים כמו קמעונאות, משום שהיא מאפשרת את ניתוח כל המידע שזורם לרשתות מהלקוחות, הקמת תשתית אונליין להזמנות מרחוק, ויצירת חווית לקוח טובה יותר.

לכאן מצטרף שחקן טכנולוגי משמעותי ביותר, שיככב בכל התחומים בשנה הבאה והיא הבינה המלאכותית, וכל נושאי BI, ביג דטה, ועוד.

2021 תהיה השנה שלהם? בוטים ורובוטים. אילוסטרציה: BigStock

כוכבים טכנולוגים נוספים שצפויים להיות בולטים ב-2021, כהמשך לשנה זו, הם הבוטים והרובוטים. הם נכנסו לחיינו ב-2019, הרגשנו אותם ב-2020 ,אבל קצב הכניסה היה איטי ומהוסס, בגלל אתגרים אחרים שהבוט מייצר בעת הפעלתו. אבל יותר ממגזר אחד בזמן הקורונה למד על בשרו שאם היה מפעיל יותר בוטים בשירות הלקוחות שלו, במוקדי השירות, לא רק היה חוסך הרבה כסף אלא היה מספק ללקחותיו חווית שירות טובה יותר.

בישראל הבינו את זה גם האזרחים שהיו צריכים את שירותי הביטוח הלאומי, רשות המיסים, שירות התעסוקה וממש כעת, במבצע ההמוני לקבלת תורים לחיסון. בקיצור, הבוט יהיה עתה הרבה יותר מידידו הטוב של העובד, והאתגר מונח לפתחם של המנמ"רים, כמובן.

ואי אפשר בלי הסייבר, שמעסיק את כל העולם בחודשים האחרונים ולמעשה מאז פרוץ הקורונה. מחקר שנערך באחרונה בקרב מנמ"רים, ושבמסגרתו לפחות שליש מהם הודה שאין להם פתרונות מלאים להתמודד עם התקפות הסייבר, לא מעודד במיוחד. עוד על פי המחקר – מרבית המנמ"רים עוסקים בנושא הסייבר ומשקיעים בו מאמצים, כדי לשפר את רמת האמון של הלקוחות של הארגון, שנפגעו קשות כתוצאה ממתקפות הסייבר הרבות.

ומה בישראל?

סביר להניח שהמגמות הטכנולוגיות העולמיות חלות גם על ישראל. הפקת הלקחים ממשבר הקורונה, שאמור להסתיים עד הקיץ הבא, יכללו גם מסקנות בתחום החדשנות, הדיגיטל ומערכות המיחשוב.

כל ארגון וכל מגזר, פרטי או עסקי, יצטרכו לנתח ולהבין כיצד היו יכולים לתפקד טוב יותר אילו ההשקעות, קידום הפרויקטים והטרנספורמציה הדיגיטלית היו נעשים בקצב מהיר יותר.

שורה תחתונה: במגיפת הקורונה המנמ"רים התמודדו עם אתגרים שלא ידעו כמותם בעבר. עבור המנכ"לים שלהם, הדרך להתאוששות עסקית תדרוש הרבה מאוד יצירתיות, כי שום דבר לא יהיה דומה למה שהיה ערב הקורונה. ולכן, על תכניות העבודה שלהם להיות מבוססות על תשתיות דיגיטליות שתהווה תשתית לכל תכנית עבודה במציאות בלתי צפויה לחלוטין. לשם כך הם צריכים את המנמ"רים לידם, הרבה יותר קרוב מאשר אי פעם.

שנה אזרחית טובה לכל קוראינו!

הפוסט 2020: האתגרים שאיתם התמודדו המנמ"רים ומה צפוי ב-2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הרובוטים אטלס וספוט של בוסטון דיינמיקס (Boston Dynamics) כבר יודעים לרוץ, להתעמל, לעשות פארקור וגלגולים לאחור, לפתוח דלתות, לשטוף כלים ואפילו לקבל משרות פה ושם.

כעת החליטה החברה שמייצרת אותם להוסיף לרפרטואר שלהם גם ריקוד פרוע, ופרסמה את יכולותיהם בווידיאו, שבו אטלס ההומנואיד וספוט הכלב, יחד עם הרובוט הנדל, פוצחים בריקוד שובבי לצלילי השיר "Do you love me".

אין זו הפעם הראשונה שבוסטון דיינמיקס מציגה את יכולות הריקוד של ספוט, אבל הווידיאו החדש לוקח את כישורי הריקוד שלו לרמה אחרת, שלא הייתה מביישת גם רקדנים מקצוענים, ובייחוד כשמצטרפים אליו אטלס והנדל, וה"להקה" כולה מפזזת על רחבת הריקודים בריקוד מתואם.

בוסטון דיינמיקס נרכשה לאחרונה על ידי יונדאי (Hyundai), שרכשה אותה מסופטבנק (SoftBank) תמורת 1.1 מיליארד דולר. במקור הוקמה החברה על ידי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם התפרסמה בזכות הרובוט-כלב שלה, הדגם הראשוני של ספוט.  ב-2013 היא נמכרה לחטיבת X של אלפבית, ולסופטבנק ב-2017.

אטלס והנדל הנראים בסרטון הם עדיין דגמי אב, אבל ספוט כבר מוצע למכירה – תמורת 74,500 דולר. הייתם קונים?

הפוסט עכשיו הזמן שלי לרקוד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מתקפת הענק של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, שהחלה באוקטובר 2019 ונחשפה בדצמבר האחרון, ממשיכה לעורר גלים.

מיקרוסופט (Microsoft) הודיעה בבלוג שלה בסוף השבוע, כי האקרים הצליחו להגיע לחלקים רגישים בחלק מהמערכות שלה, שאפשרו להציג קוד מקור של תוכנות. למרות זאת, חוקרי הענקית מרדמונד ציינו כי להאקרים לא היו הרשאות לשנות את הקוד, או את המערכות – כי אם רק הרשאות "קריאה".

מיקרוסופט אמרה בעבר, כי היא נמנית עם אלפי חברות שגילו נוזקות במערכותיה לאחר שהורידו עדכון תוכנה שגרתי לתוכנת Orion של סולארווינדס (SolarWinds), שהכילה "דלת אחורית" עבור ההאקרים, שבאמצעותה קיבלו גישה לנתוני החברה. אולם ההודעה ביום חמישי היא הפעם הראשונה שמיקרוסופט מודה, כי התוקפים עשו יותר מאשר הצבת עדכון תוכנה נגוע במערכת שלה: האקרים פרצו בהצלחה למערכות החברה וצפו בקוד המקור, ה-DNA השמור בקפידה של מוצרי התוכנה של החברה.

מיקרוסופט אמרה, כי לאחר שסברה שהיא חסמה את החדירה, "פעילות חריגה" כלשהי ב"מספר קטן" של חשבונות עובדים שלה – הביאה להתראה. כשחברה חקרה את ההתראה התגלה ממצא מדהים: קוד המקור של החברה "בכמה מאגרי קוד מקור", היה נגיש להאקרים. הענקית מרדמונד אמרה, שקוד המקור של החברה לא שונה על ידי התוקפים: "לחשבון לא היו הרשאות לשנות כל קוד או מערכות הנדסיות, ובדיקתנו אישרה גם, כי לא בוצעו בהם שינויים. חשבונות אלה נחקרו ותוקנו", נמסר מהחברה.

הענקית מרדמונד הבהירה, כי לא מצאה "עדות כלשהי לגישה לשירותי הייצור או לנתוני לקוחות… לא נמצאו עדויות לכך שהמערכות שימשו לתקוף אחרים. אנחנו מניחים, כי בכל מקרה המתחרים שלנו יודעים את קוד מקור שלנו, ולכן אנחנו לא מסתמכים עליו כדי לשמור על אבטחת המוצרים". במיקרוסופט לא מסרו אילו קודים נחשפו ולמה הם שימשו.

מומחי אבטחה ציינו, כי מדובר בהודעה רצינית וגרועה, עבור החברה ולקוחותיה – כי למיקרוסופט יש מיליארדי משתמשים, כמעט בכל ארגון ברחבי העולם. עוד הם העלו את החשש, כי הגילוי הזה עלול להקל על התוקפים לחשוף פגמים נוספים במערכות במיקרוסופט, אך ציינו, כי "למרות זאת, הרי שהחששות הגרועים ביותר (שינוי קוד המקור, י.ה.) – לא מומשו".

על פי דייוויד קנדי, המנהל את חברת TrustedSec מאוהיו, שחקרה את הפריצה, "אנו סומכים על המכשירים שבהם אנו משתמשים. אנו סומכים על המחשבים שלנו. אנו סומכים על הטלפונים שלנו שבהם אנו משתמשים באופן יומיומי. ולכולם יש קוד מקור שפועל במכשירים. התקווה שלי היא, שכל אלו לא נפרצו, אולם אנחנו פשוט לא יודעים את זה בשלב זה". לדברי קנדי, הודעת מיקרוסופט מעלה כמה שאלות: "האם מה שעשו ההאקרים משפיע על מנגנוני האימות, וכיצד מוגנים שמות המשתמש והסיסמאות? האם הם נמצאים בצד מערכת ההפעלה – או בפרויקטים עתידיים? אלה דברים מרכזיים שעלינו להבין כדי לדעת עד כמה החדירה הייתה עמוקה. ככל שהייתה להם יותר גישה, כך יהיה נזק פוטנציאלי גדול יותר בעתיד".

עוד ציינו מומחי אבטחה כי עובדות רבות נותרו לא ידועות על אופן ההתקפה על מיקרוסופט: החברה לא אמרה לאילו מוצרים קשור קוד המקור שבו צפו ההאקרים, או כמה זמן ההאקרים הצליחו להישאר בתוך מערכותיה.

דובר מיקרוסופט סירב להגיב מעבר למה שפורסם בפוסט בבלוג של החברה.

הפוסט זה לא נגמר: האקרים הצליחו לצפות בקובצי מקור של מיקרוסופט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד האתגרים בפניהם ניצב צה"ל הוא הקפיצה הטכנולוגית של ארגוני הטרור. מוצרים שבעבר נמצאו רק בידי צבאות, ניתנים כיום לרכישה בשוק האזרחי, ביניהם: מצלמות, מכ"מים, רחפנים, אמצעי קשר מוצפן, חיישנים, שבשי קליטת GPS ומערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית). מרכז הל"א וניהול הספקטרום האלקטרו-מגנטי שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, נפתח מחדש, כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה. הוא אחראי על שיבוש מערכות הקשר והתקשורת של האויב והגנה על מערכות צה"ל מפני ניסיונות שיבוש מצד האויב. חיילי הגדוד של המרכז, "פסגות", ביצעו מאות שיבושים להפלת רחפנים של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחיזבאללה בשנה החולפת.

לפי סיכום שנת 2020 של האגף, בשנה החולפת הוכשרו במרכז ל"א 60 לוחמי ולוחמות ספקטרום, ולצידם, 18 חוקרי ספקטרום הוצבו בגופי צה"ל שונים – מרמת האוגדה עד המטה הכללי.

התגוננות מפני מתקפות סייבר. משימה גם בצה"ל. צילום אילוסטרציה: BigStock

בשנה האחרונה: עשרה פרויקטי AI חדשים לפתרון בעיות מבצעיות

האתגר של הצבא הוא להביא לידי מיצוי את הטכנולוגיות הקיימות והמידע, על מנת לממש בהצלחה את הטרנספורמציה הדיגיטלית. בתחילת השנה שעברה, אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית באגף התקשוב בצה"ל, כי "אנחנו באחוזי מיצוי מאוד נמוכים, של 30% – ונדרש להגדיל את הנתון הזה". לדברי תא"ל אבטליון אז, "ישנן ארבע בעיות מרכזיות שמביאות למצב הקיים: על מנת למצות טכנולוגיה – צריך טכנולוגיה; הדיגיטל הוא שדה חדש ומורכב, בישראל אין רגולציה לתחום, והתקינה והחוקים לא תומכים בהשתנות טכנולוגית; תשתית תומכת; אנשים: הטכנולוגיות והדיגיטל הפוכים לגנום האנושי. הדיגיטל הוא נתון קיים – ה-'סיפור' הוא הטרנספורמציה".

כך, מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שבאגף הובילה בשנה החולפת עשרה פרויקטים חדשים, מבוססי AI, שנועדו לפתור בעיות מבצעיות (מפעלי מידע). במסגרת תכנית קמפוס דיגיטלי, אותו מובילה המנהלת, בוצעו בשנה החולפת הדרכות לתחום הדיגיטל ב-15 בסיסי הדרכה.

מטרת חטיבת ההגנה בסייבר היא לאפשר את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר ובים, ולייצר לצה"ל עליונות בממד הקיברנטי. החטיבה מפעילה אמצעים טכנולוגיים רבים ומגוונים, על מנת לנטרל תקיפות ואיומי סייבר של אויבים ויריבים. מערך ההגנה בסייבר פועל לצד כמה מרכזים ייחודיים בחטיבה: מרכז מבצעים להגנה, מרכז מודיעין להגנה, מרכז טכנולוגי (יחידת מצו"ב) ומרכז ל"א. בשנה החולפת, חיילי החטיבה ניטרו עשרות רשתות צה"ליות, והקליטו ועיבדו עשרות טרה בייט של נתונים. על פי האגף, חיילי החטיבה סיכלו ב-2020 עשרות אירועי תקיפה בסייבר.

מענה לאויב שמציץ, משגר, יורה – ונעלם

עוד ציינו באגף כי השנה הפכה מערכת מעגל אש למבצעית. מטרתה לשפר את החיבור בין הגופים השונים בצה"ל, ואת הממשקים בין המפקדות והלוחמים בשטח. מימד שינוע הנתונים בזמן אמת הוא חשוב במיוחד, כאשר האויב מציץ, משגר, יורה – ונעלם. המערכת מגדילה את ייצור המטרות, הקצב, ההספק ודיוק התקיפה, תחת היגיון ידוע מראש. המערכת רוצה לקבוע לכל מפקד, באמצעות בינה מלאכותית, האם השלים את המשימה ועמד בהישג הנדרש שנקבע לו.

עוד מערכת, פרי פיתוח יחידת מצפן באגף, שעלתה לאוויר בשנה החולפת, היא מערכת הערכת מצב, ההופכת את החטמ"רים (חטיבה מרחבית) לחכמים. היא מאפשרת למפקדים בשטח לקבל החלטות מבוססות מידע ולהבין מה קורה בגזרתם. מדובר בפלטפורמה מבוססת ענן מבצעי, שמספקת למפקדים מידע מונגש בשפה הצה"לית, מותאם לגזרתם, תוך התבססות על נתונים משותפים – בהקשרי זמן ומרחב – מהחטיבה עד הפיקוד. המידע מתקבל מנתונים שמגיעים מחיישנים בגזרה, לצד ההיסטוריה שלה, תוך הקשרים לוגיים בין אירועים. המערכת מכונה דרור, על שם אל"מ דרור וינברג ז"ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה השנייה. אל"מ וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל ומפקד יחידת מגלן, שימש מפקד חטיבת יהודה ("חטיבת חברון") באוגדת איו"ש, שם גם בוצעה ההטמעה הראשונה של המערכת, בפברואר השנה. השנה המערכת תוטמע ב-13 חטיבות מרחביות נוספות.

הפוסט אגף התקשוב ביצע בשנה החולפת מאות שיבושים להפלת רחפנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות