משרד התקשורת הודיע על הטלת עיצומים בסך של כ-1.121 מיליון שקלים על ספקיות אינטרנט שלא הציעו ללקוחותיהם שירותי סינון על מנת להגן על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים ברשת.

מן המשרד נמסר, כי במהלך בדיקות שערך מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת התברר, כי בעסקאות שבוצעו לא יידעו הנציגים את הלקוחות בדבר אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם. כמו כן לא הוצעו למנויים אפשרות לקבל, ללא תשלום, כלים לסינון אתרים או תכנים, כפי שהן מחויבות ברישיונן. העיצומים שהוטלו: פרימו -   19,560שקלים, טלזר – 87,060 שקלים, טריפל סי -  59,620 שקלים, פרטנר – 225,750 שקלים, הוט נט -  111,060 שקלים, סלקום -  282,370 שקלים, בזק בינלאומי – 298,020 שקלים ואקספון – 37,370 שקלים.

המשרד מסר, כי ימשיך לפעול כדי להגביר את המודעות בקרב הציבור לגבי הסכנות הקיימות ברשת האינטרנט והאפשרויות להתגונן מפניהן, וזאת במטרה למנוע פגיעה בקטינים.

שימוע – פישוט תהליכים לגורם המעוניין לספק גישה לאינטרנט רחב פס

נוסף על כך, פרסם משרד התקשורת שני שימועים נוספים, שלדבריו יעודדו את התחרות ויפחיתו את הנטל הרגולטורי. הראשון עוסק בהקטנת מחויבות כספית ופישוט תהליכים לכל גורם המעוניין לספק גישה לאינטרנט רחב פס לטובת ציבור הצרכנים. בהודעתו ציין המשרד, כי " הליך קבלת רישיון כללי הוא מורכב, ועל כן, כחלק ממדיניות משרד התקשורת לעודד כניסת טכנולוגיות תקשורת חדשות ולקדם תחרות וכניסת מתחרים חדשים לשוק התקשורת, ועל רקע הפעולות שנוקט המשרד לעידוד פריסת תשתיות אינטרנט בפס רחב, המשרד סבור כי יש מקום להנמיך את חסמי הכניסה ודרישות הסף הפורמליות למפעילים חדשים המבקשים לספק את השירות". המשרד מציע שימוע מִדרג אסדרתי, כך שמי שמבקש לספק את השירות, יוכל לעשות זאת בשלב ראשון במתכונת של רישיון מיוחד ולא יחויב ברישיון כללי. מדובר באופן רישוי השירות למבקשים לספק את השירות למי  שאינם בעלי רישיון כללי.

שימוע – הפחתת סכומי ערבויות הרישיון לבעלי רישיונות תקשורת ב-50% עד 90%

השימוע הנוסף עוסק בעדכון גובה סכומי ערבויות הרישיון לבעלי רישיונות תקשורת, שעיקרו הפחתת גובה סכומי ערבויות אלו ב- 50% עד 90%.

בהודעתו, מציין המשרד, כי "בהמשך לבחינה שביצע המשרד בנושא ערבויות הרישיון הקיימות ברשותו, הוחלט לבצע עדכון של סכומי ערבויות אלה לאור שינויים בתנאי השוק לאורך השנים. בחינת גובה סכומי הערבויות בראי החשיפה המשרדית העלה כי יש מקום לערוך הפחתה משמעותית בגובה ערבויות אלה".

"עדכונם של סכומי ערבויות הרישיון תביא להקלה בנטל הרגולטורי הקיים לבעלי הרישיונות בשוק התקשורת בהליכי העמדת הערבות ובעלויות הנדרשות להקמתה ולהחזקתה", מסר המשרד. "בכוחה של הפחתה זו לאפשר לחברות התקשורת להפנות הון ומשאבים להשקעות ופיתוח ולתרום להתפתחות התחרות בשווקים השונים באמצעות צמצום חסם כניסה משמעותי".

[caption id="attachment_311725" align="alignnone" width="600"] גובה סכומי ערבויות הרישיון הקיימים והמוצעים. מקור: עיבודי אגף כלכלה, משרד התקשורת[/caption]

הפוסט המקל והגזר של משרד התקשורת: קנסות לצד הקלה ברגולציה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האימרה "ידע הוא כוח" נזקפת לזכותו של סר פרנסיס בייקון - פילוסוף, מדינאי ומדען בן המאה ה-17. האימרה מיוחסת אליו תודות לתפקידו החשוב בפיתוח מתודולוגיות מחקר שעד היום מיושמות, לפיהן על המדען לרכוש תחילה מידע וממנו להפיק מסקנות.

כיום האימרה נכונה מאי פעם. אם לדייק, בימינו סוג מסוים של ידע שווה יותר מאחרים. הכוונה ל-Data, כלומר נתונים: התנהגות גולשים, עלויות ייצור, עלויות שיווק, עלויות רכישת ושימור לקוחות, מדדי פעילויות פנים ארגוניים ועוד. מדובר בכמויות עצומות של פריטי מידע, שמתחברים יחד לסטטיסטיקות שניתן לנתחן בלי די.

ובתוך הררי המידע שצובר הארגון מסתתר הרווח - בייעול זמני עבודה, בגיוס לקוחות, בהכנסות לארגון. ברוב הארגונים, בעל התפקיד שאחראי על ניהול וניצול הררי המידע הוא ה-Chief Data Officer, או בקיצור CDO. בשנים האחרונות תפקיד זה הפך לקריטי מאי פעם, בעיקר לגופים פיננסיים, כמו בנקים וחברות ביטוח.

עליית ה-CDO: טרנד או אבולוציה עסקית?

תפקידי אנליסט מידע היו קיימים כבר משנות ה-80' של המאה הקודמת. עם השנים הטכנולוגיה התקדמה, האינטרנט והסמארטפונים נכנסו לחיינו. כל אלו מייצרים כיום כ-1.7 מגה של מידע בכל שנייה, עבור כל אדם בעולם. בהתאמה לעלייה בייצור המידע פותחו כלי ניטור, איסוף וניתוח, שמעניקים למידע שנוצר פוטנציאל ענק לתועלת עסקית.

כך נוצר הצורך בסוג חדש של אנליסט: אדם שמבין נתונים וטכנולוגיות, אבל גם עסקים ואנשים. שילוב תכונות זה מצייר פורטרט של אדם עם יכולת לאתר בסבך המספרים את הסיכונים, את המגמות, וכמובן גם הזדמנויות עסקיות שנובעות מהתנהגות אנושית.

עם הראשונים שמינו CDO ניתן לציין את קפיטל 1 (אחד הבנקים הגדולים בעולם) ב-2002, ופורטל יאהו שמינה CDO בימי גדולתו ב-2004. ב-2012 רק ל- 12% מחברות ה-Fortune 100 היה CDO. בשנת 2018 המספר זינק ל-68%. לפי הערכות, ב-2019 ל-90% מהארגונים הגדולים בעולם כבר יש CDO. המגמה לא פסחה על הארץ. דוגמה אחת מיני רבות: בשנת 2017 בנק לאומי יצר תקן חדש עבור CDO, והגדיר אותו כחבר הנהלת הבנק.

האדם עם המידע ינצח: מסטטיסטיקה לרווחים

אז איך ה-CDO's והצוותים שלהם אמורים לקדם את הארגון שמעסיק אותם? התשובה שונה מארגון לארגון בהתאם לפעילות ולצרכים השונים.

למשל, עבור בנקים וארגונים פיננסיים קיים הצורך התמידי לצמצם את הסיכון שמתלווה לכל השקעה. לאחרונה הבנק הסינגפורי UOB הצליח להשתמש בנתונים שצבר כדי לקצר משמעותית תהליכי חישוב סיכונים בהשקעות - מ-18 שעות לדקות בודדות. מדובר בניצחון ענק לצוות הדטה של הבנק. המערכת שפיתח הצוות העניקה למנהלי ההשקעות של הבנק יתרון עצום, בהתחשב בדינאמיות והמהירות שבהן מתנהל תחום ההשקעות.

אבל לא רק צמצום סיכונים. עבודה של CDO וצוותו יכולה להשפיע על התנהגות אנושית, לחזק רגשי נאמנות למותג ולהגביר מכירות. ב-2015 יצאה קוקה קולה בתוכנית נאמנות לקוחות חדשה שהתבססה על עבודת צוות הדאטה. החברה מיפתה את קהל לקוחותיה העצום וחילקה אותו לפי תחומי עניין. המידע למהלך נאסף ממגוון מקורות, כולל תוכן גולשים במדיה החברתית. בעזרת המידע, החברה יצאה בפרסומות מותאמות אישית לקהלים השונים (כלומר חובבי ספורט קיבלו פרסומת א' וחובבי מוזיקה קיבלו פרסומת ב'). תוצאות המהלך ניכרו בחיזוק נאמנות למותג והגברת מכירות בקרב הקהלים השונים. "יש לנו שתי אוזניים ורק פה אחד כי עדיף להקשיב מאשר לדבר", אמר ג'סטין דה-גראף, דירקטור אסטרטגיות דאטה בקוקה קולה, בראיון שנערך עמו בעקבות המהלך המוצלח.

אלו רק שתי דוגמאות מבין אלפי מקרים שבהם עבודה נכונה של ה-CDO וצוותו יכולים לקדם ארגון. המשמעות הפיננסית למהלכים מעין אלו נמדדת במיליוני דולרים ויותר מכך.

שינויים בהרגלי הצריכה (של המידע): ה-CDO חדש, הארגון עדיין ישן

למרות הפוטנציאל והביקוש הרב ל-CDO, לאלו שבוחרים להתמקצע בתחום הדרך עוד ארוכה. ראשית, מדובר במקצוע יחסית חדש, עם טכנולוגיות ופרקטיקות שעדיין לא הבשילו לחלוטין. כלומר, המתודולוגיות שבזכותן CDO אמור לעזור לארגון לפרוח מצויות עדיין בשלבי פיתוח.

בנוסף, חשוב להדגיש, כי CDO הוא בעל תפקיד שניתן למצוא בעיקר בארגונים וחברות גדולות - אלו שברשותן מאגרי נתונים עצומים ומשאבים פיננסיים שמסוגלים לתמוך במערכות מתקדמות וכוח אדם. מעצם מהותם, בארגונים גדולים ההתקדמות יחסית איטית. מה שסטארט-אפ צעיר הבין ויישם לפני שנה יכול לקחת גם עשור בארגון גדול. כבר קרו מקרים שבהם ארגון גייס CDO וצוות, אבל מקבלי ההחלטות לא אישרו רכישת מערכות נדרשות, תעדפו משימות באופן שגוי, או פשוט לא יישמו את ההמלצות שהתגבשו מהמידע שנותח.

כל המכשולים האלו יוצרים פיסת סטטיסטיקה מפתיעה - לפי מחקר שערכה חברת הייעוץ האסטרטגי גרטנר, כ-50% מה-CDO's בשנים הקרובות צפויים להיכשל בתפקידם. מה זה אומר לגבי עתיד המקצוע שרק לאחרונה נולד? נדרשים נתונים נוספים.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice.

הפוסט דטה היא כוח: עליית ה-CDO כאיש מפתח בהצלחת הארגון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עפר עמרני מונה לתפקיד מנהל מגזר ציבורי וממשלה בקבוצת יעל. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על כל פעילות הקבוצה מול גופי המגזר הציבורי וגופי הממשלה. פעילות זו תכלול את הובלת תהליכי המכירה ובניית אסטרטגיית הפתרון לצורכי הלקוח בפרוייקטים גדולים בתחומי הענן, הדיגיטל, דטה ואנליטיקה, אבטחת מידע ושאר מיומנויות הקבוצה בעולם הטכנולוגי. זאת, לצד ניהול הלקוח והקשר המתמשך איתו, במהלך הפרויקט ולאחריו. בתפקידיו הקודמים שימש עמרני - בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון - בתפקיד מנהל מכירות במגזר הציבורי-ממשלתי בחברת מטריקס לאורך השנתיים האחרונות, וכן כמנהל מגזר ציבורי-ממשלתי במלם מערכות ב-12 השנים שקדמו לכך.

הפוסט עפר עמרני מונה למנהל מגזר ציבורי וממשלה בקבוצת יעל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברי הנהלת וואן השתתפו לאחרונה באירוע קיק-אוף לשנת 2020. המנהלים ערכו סיור מרתק במילק אנד האני, מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל שזכתה בפרסים בינלאומיים.

במהלך הסיור במזקקה קיבלו המנהלים של וואן הסברים על תהליך ייצור הוויסקי, וכמובן שזכו לטעום כמה סוגים שונים של וויסקי משובח מתוצרת הארץ. בהיותה מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל, מילק אנד האני רואה את עצמה כסוג של סטארט-אפ, המקדם יזמות וחדשנות בתעשייה המאוד מסורתית של ייצור וויסקי.

מנכ"ל וואן, עדי אייל, סיכם שנה מצוינת, והודה לחברי ההנהלה על תרומתם להצלחת החברה. בהמשך דבריו עדכן את המשתתפים בהישגי החברה וכן בדבר סבב מינויים משמעותי בהנהלת וואן, והוסיף כי "יותר מכל, אני שמח לקדם מנהלים בכירים ומצוינים שצמחו אצלנו בתוך החברה, ובכך לחזק את הנהלת הקבוצה כולה".

בהמשך הערב השתתפו המנהלים בארוחת שף פרטית במתחם קופיולה בתל אביב, שבמהלכה קיימו דיון אסטרטגי כחלק מההיערכות לעוד שנה של חדשנות טכנולוגית בשירותם של הלקוחות המובילים במשק.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

[caption id="attachment_311745" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: רן רייכברג, מנכ"ל וואן Tingz; אלי כהן, ה-CTO של וואן; יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות; עודד טהורי, מנכ"ל וואן BI. צילום: יח"צ[/caption]

[caption id="attachment_311746" align="alignnone" width="600"] ארוחת שף פרטית במתחם קופיולה בתל אביב. צילום: יח"צ[/caption]

[caption id="attachment_311747" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: אלי כהן, CTO וואן; יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות; רונן בנבניסטי, מנכ"ל וואן ERP; עדי אייל, מנכ"ל וואן; סיריל סימון, מנכ"ל סטנגה; שלי כהן, מנכ"ל אוטומציה החדשה; אילה קדרון, מנהלת חטיבת פיתוח ומוצרים, וואן; יעקב רובינפיין, מנכ"ל חטיבת המגזר הביטחוני, וואן; צור אבנית, מנכ"ל חטיבות יועצים, בדיקות ומרכזי תמיכה, וואן; טל פרנקל, מנכ"ל FBC; שני אנקוריון, מנכ"לית XacTech; שמעון קצובס, מנהל חטיבת אורקל ונטסוויט; עדי שיין, מנהל מערך מכירות ללקוחות אסטרטגיים, וואן; שלום דיין, מנכ"ל חטיבת התשתיות והאינטגרציה; יובל טל, מנכ"ל וואן סמבה; עודד טהורי, מנכ"ל וואן BI. צילום: יח"צ[/caption]

[caption id="attachment_311748" align="alignnone" width="600"] טועמים סוגי וויסקי מתוצרת כחול-לבן, במזקקת H&M. צילום: יח"צ[/caption]

הפוסט הנהלת וואן מרימה לחיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: דיקלה ורד.

תפקיד: מנהלת חטיבת פתרונות, אקספריס ישראל.

ותק בתפקיד: שנה ושלושה חודשים.

תפקידים קודמים: מנהלת פרויקטים, מנהלת Edstart - חממה לקידום סטארט-אפים חינוכיים של אנשי חינוך.

השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני MBA – האוניברסיטה העברית בירושלים. שירות צבאי – קצינת חינוך.

משפחה: נשואה + 2.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? האמת שהתגלגלתי במקרה. החיבור הראשון שלי לטכנולוגיה הגיע עם התפקיד הקודם שביצעתי - זכיתי להקים ולנהל תכנית לפיתוח מיזמים טכנולוגיים חינוכיים לאנשי חינוך בשם Edstart. כך נחשפתי לתפקיד החשוב והמשמעותי שיש לטכנולוגיה בכל תחומי החיים, בטח בחינוך. הילדים שלנו נמצאים שם ואנחנו צריכים לדאוג לייצר להם תוכן וסביבה שתואמת את הצרכים והעולם שלהם.

משם הבנתי כמה טכנולוגיה מעניינת אותי, ובעיקר עולם הפתרונות הטכנולוגיים, תחום אותו אני מובילה היום ב-Experis Israel.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מעולם לא חשתי באופן אישי אפליה נגד נשים, ובמקום בו אני עובדת אני מרגישה את ההיפך – יש מקום משמעותי לצמוח כאישה. עם זאת, אני חושבת שלאורך שנים נשים נותבו ללמוד ולפתח מיומנויות במקצועות הומניים ופחות במקצועות טכנולוגיים, כמו גם לעבוד במקצועות שמאפשרים לשלב קריירה והורות, ובמקרים רבים בחלקיות משרה, כך שבאופן טבעי במהלך השנים נוצר פער משמעותי בין כמות הנשים הגברים בתעשייה.

אני חושבת שרואים שינוי משמעותי בעשור האחרון, הן בניתוב ילדות ונערות ללימוד מקצועות טכנולוגיים בבתי הספר, והן בעידוד נשים להתפתח במסלולי לימוד טכנולוגיים גם באקדמיה, ומתוך כך יותר נשים נכנסות גם למשרות משמעותיות בתעשייה. שינוי לא קורה ביום, כך שבהחלט ישנם עדיין פערים שצריך לגשר עליהם, אבל אני אופטימית.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא חשתי אפליה נגדי בתעשייה ואני חייבת לומר שגם לא בסביבתי. כואב לי מאוד לשמוע על כל אפליה שמתרחשת, הן בהקשר מגדרי והן בהקשר עדתי, לאומי או אחר.

הפוסט נשים ומחשבים: דיקלה ורד, אקספריס ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עמותת ויגן פרנדלי הוקמה לפני כשמונה שנים. בתחילה סימנה מסעדות המציעות היצע מספק של מנות טבעוניות ללקוחות. בהמשך פעלה העמותה לסימון מוצרים טבעונים שנמצאים היום בכל סופרמרקט ומכולת שכונתית. כיום מסומנים בתו העמותה למעלה מ-1,800 מסעדות וכ-7,000 מוצרים.

העמותה מסמנת גם בתי עסקים כמו מלונות או צימרים, נותני שירות עצמאים, חנויות אופנה והנעלה וכדומה. אבל היא לא עומדת לעצור שם. בחודשיים האחרונים החלה ויגן פרנדלי להעיק את התו שלה - לב אדום ועליו הכיתוב Vegan Friendly - גם לחברות וארגונים בתחום הטכנולוגי.

לפני שנבין מה לטבעונות ולהיי-טק, כדאי להסביר למי שנמנם בשנים האחרונות: טבעונות היא תנועה חברתית התופסת תאוצה בכל רחבי העולם, ושכל מהותה הפסקת צריכת מוצרים או שירותים המבוססים על ניצול בעלי חיים. הסיבות למעבר לטבעונות רבות ונפרסות על פני רבדים שונים, כשיותר ויותר אנשים בוחרים לקחת חלק בתנועה הטבעונית ולחדול מצריכת מוצרים מן החי.

ובכל זאת, איך כל זה קשור למקודדים, למפתחי אפליקציות ולמנהלי נתונים, שמרבית עיסוקם בכלל בעולם הווירטואלי?
"ההבדל המרכזי בין התווים הראשונים שחילקנו למסעדות ולמוצרי מזון, לבין התו החדש למעסיקים הוא שהפעם אנו מסתכלים על האנשים העובדים בארגון, ולא על המוצר עצמו", הסביר עידו אלישר, מנהל הפיתוח העסקי של ויגן פרנדלי, ומנהל פרויקט תו המעסיקים והחברות.
"לאורך השנים קיבלנו המון פניות בנושאי תעסוקה. לפעמים תלונות ולפעמים תשבחות ופרגון על רמת היכרות המעסיקים עם עולם הטבעונות. טבעונות היא מעבר לדיאטה, היא סט שלם של ערכים המורכב מאקולוגיה, בריאות וחמלה כלפי בעלי חיים. אנו מקבלים המון שאלות בנוגע להיכן כדאי לחפש עבודה ואילו חברות יידעו לתת מענה לצרכי הקהילה הטבעונית. לכן החלטנו להרים את הכפפה ולהקים את התו החדש המיועד לחברות וארגונים, ולמעשה לסגור את המעגל בין הקהילה שלנו ושוק העבודה. בתחילת חודש ינואר 2020 השקנו באופן רשמי את התו החדש ותוך שבועות בודדים כבר הצטרפו למעלה מ-20 חברות היי-טק ולמעלה מ-80 חברות נמצאות בתהליכי הצטרפות".

[caption id="attachment_311738" align="alignnone" width="600"] עידו אלישר, מנהל הפיתוח העסקי של ויגן פרנדלי, ומנהל פרויקט תו המעסיקים והחברות. צילום: עופר קידר[/caption]

מי פונה אל מי - אתם אל חברות הטכנולוגיה או הן אליכן?
"באופן טבעי בימיו הראשונים של הפרויקט יזמנו ויצרנו קשרים עם חברות שונות בעצמנו. ככל שהפרויקט גדל, כך המודעות לתו החדש עולה והשמועה עליו הולכת ומתפשטת, בעיקר בתוך קהילת משאבי האנוש של עולם ההיי-טק. מדהים אותנו לקבל שיחות טלפון מחברות ישראליות ובינלאומיות שמעוניינות להצטרף. מספר חברות ישראליות המחזיקות בסניפים שונים ברחבי העולם אפילו רוצות לסמן את את כלל משרדיהן ולהנהיג את אמנת התו (שמסבירה איך חברה ויגן פרנדלי צריכה להתנהג) גם בהם".

האם יש תו מקביל/דומה בחו"ל - בכלל ולהיי-טק בפרט?
"יש יוזמות דומות שנועדו לעזור לחברות להיות יותר אקולוגיות, למשל שימוש במערכת ניהול אופרציה לקבלת החלטות אקולוגיות, אך המניע הוא עסקי לחלוטין. יש, כמובן, סטנדרטים ותקנים בינלאומיים הנוגעים לאיכות סביבה ויצור מוצרים, כמו ISO 9001 או ISO 14001, שעוזרים לארגונים למדוד את השפעתם ואחריותם התאגידית-חברתית על איכות הסביבה והאקולוגיה. בנוסף, יש יוזמות הקוראות לעובדים בחברות לחולל שינוי בארגון בתחומים שונים, כמו הפסקת שימוש בכלים חד-פעמיים או הפחתה במזון מן החי.
התו של ויגן פרנדלי עוזר לחבר את עובדי החברה לערכי הטבעונות, ומביא גם לפגישה פרקטית עם עולם זה, כשהוא מכליל תחתיו את כל מגוון הנושאים והתחומים בהם יש לחברות הזדמנות לפעול לטובת בעלי החיים, בריאות העובדים וכמובן - איכות הסביבה.
רוב החברות שמצטרפות אלינו אף מבקשות מאיתנו להגיע למשרדיהן ולבצע הרצאות בנושאי איכות הסביבה, בריאות/תזונה והקשר שבין אדם לחיה. תוך חיזוק ערכי הטבעונות, הנגשת אופציות טבעוניות בחברה והפיכת התזונה הטבעונית לנוחה וקלה, אנו מאמינים שנצליח ליצור אפקט שיחצה את גבולות המשרד ואף יגיע עם העובדים לבתיהם ולמשפחותיהם".

כמה חברות היי-טק קיבלו תו שכזה בינתיים?
"רשימה חלקית של החברות שהצטרפו נכון להיום כוללת את אפלייד מטיריאלס, מיקרוסופט מו"פ, SQLink, סלינה, אפספלייר, דיפ אינסטינקט, MindAd Media, ווזימו ו-אקסטרה מייל".

רחל פישביין קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש באפלייד מטיריאלס אמרה על היוזמה: "אנחנו גאים לקחת חלק במגמה התופסת תאוצה בעולם בתחום הטבעונות, ושמחים לקבל את תו החברות של Vegan Friendly. אנו רואים לנכון לתת מענה למגוון הרחב ביותר של עובדים בחברה, וחשוב לנו שכל עובד ועובדת ירגישו שייכים ובנוח כאשר הם באים לעבודה. בנוסף לכך, אנו תומכים ביוזמות רבות ומגוונות שמטרתן לשמור על הסביבה".

[caption id="attachment_311739" align="alignnone" width="600"] עובדי חברת ווזימו עם תעודת ויגן פרנדלי. צילום: דניאל שני[/caption]

אלישר הציג גם דוגמה למהלך והרחיב: "כשנכנסנו לחברת SQLink בפעם הראשונה ממש נדהמנו. החברה מספקת ארוחת בוקר, צהריים, ואחר-צהריים לעובדים, כאשר הארוחות הן טבעוניות וצמחוניות (ללא דגים) מגוונות ועשירות. השף של SQLink סיפר שלחברה מאוד חשוב לעודד אורח חיים בריא, ולכן היא בוחרת להציע ואף מעודדת את עובדי החברה לבחור בתזונה הטבעונית". לדבריו, "חברת SQLink היא דוגמה יפה שמוכיחה שגם בחברות גדולות אפשר ליישם את אמנת התו החדש, ולפעול בצורה שכל העובדים מרוצים ותומכים במאמץ החברתי-אקולוגי המתרחש".

לאילו דרישות מתחייבות חברות הטכנולוגיה?
"תקנון התו נוגע בשלושה נושאים מרכזיים: הראשון - אופי פעילות ומהות החברה. למעשה, שהחברה לא פוגעת בסביבה ובבעלי חיים מעצם הפעילות העסקית היומיומית שלה; השני - הנגשת אופציות מזון טבעוני בחברה, במטבחונים, באירועים ובפעילויות, וכך למעשה נוצרת ההבטחה כלפי העובדים הרלוונטים בארגון למזון המתאים עבורם, בצורה מספקת, בכל הזדמנות; השלישי - מתייחס לציוד וריהוט, ונועד לאפשר לעובדים שלא מעוניינים להשתמש במוצרים מעור, למשל, לקבל ציוד וריהוט מחומרים סינטטיים. בנוסף, אנו מעודדים את החברות להפסיק את השימוש בכלים חד-פעמיים ולעבור לכלים רב-פעמיים".

האם קשה להפוך עסק כמו חברת היי-טק ל-ויגן פרנדלי, מבחינה קונספטואלית?
"לרוב אנו מקבלים תגובות מאוד חיוביות שמחממות את הלב. לעיתים, כמובן, ישנן התנגדויות וחששות שמעלים בפנינו מנהלים שונים, אך עוד לא שמענו על מקרה שבו הכנסת התו יצרה תגובה שלילית או התנגדות מצד העובדים. בפועל אין סיבה שתיווצר התנגדות, מפני שאנו מבקשים למעשה ליצור שוויון בין העובדים ולתת את האפשרות למעסיק לספק לכל עובדיו תחושת שייכות".

איפה הטכנולוגיה והעולם הטבעוני נפגשים, לדעתך?
"בישראל יש ענף ההולך וגדל בתחום הפוד-טק (טכנולוגית מזון). היום הרבה מאוד חברות גדולות וסטארט-אפים מסתכלים ורוצים לפעול בשוק תחליפי המזון המבוסס מהצומח. בשנה-שנתיים האחרונות אנו רואים גידול הן בהיצע המוצרים והן בשווי השוק של תחליפי המזון מהצומח (בשעה ששוק החלב יורד). ויגן פרנדלי פועלת לקידום תחום הפוד-טק, וממש לאחרונה קיימנו כנס מקצועי, Plant Based Professionals 2020, בו ארחנו למעלה מ-1,800 איש, ולמעשה יצרנו פלטפורמה לחיבור בין חברות מזון וסטרט-אפים בתחום המזון מבוסס מהצומח ולבין השוק המוסדי/חברות/מסעדנים. הכנס היה הצלחה מסחררת ואנו צופים שבשנה הבאה יהיה מוצלח אפילו יותר".

שמענו לאחרונה על עובדי אמזון שמוחים קשות נגד הבוס שלהם, ג'ף בזוס, והענקית שמעסיקה אותם, על שלא קיבלו על עצמם מחויבות להפחתת פליטות גזי חממה כמאבק במשבר האקלים. לדעתך - האם זה יקרה בקרוב גם לחברות טכנולוגיה שלא יהיו ידידותיות לטבעונים/טבעוניות לגמרי?
"אנחנו מאמינים שכל מעסיק צריך להקשיב לעובדיו ולפעול לפי הערכים החשובים להם. נתונים מראים כי לדור הצעיר של היום מאוד חשוב לעבוד במקום בו ערכי החברה תואמים את שפת ערכיהם האישית, עד כדי כך שהם מוכנים לוותר על שכר גבוה יותר בשביל זה. אנחנו לא קוראים לעובדים למחות, אנו קוראים למעסיקים לנקוט בצעד אקטיבי ולהראות לעובדיהם כמה הם מודעים למציאות בה אנו חיים ולחשיבותם של ערכי האקולוגיה, בריאות וחמלה ואהבה לבע"ח. אנו צופים שעוד ועוד חברות ייצטרפו לפרויקט, גם חברות שאינן טכנולוגיות, ומקווים שרוב השוק הישראלי בסופו של דבר יהיה חלק מהמאמץ החברתי-אקולוגי שמתרחש".

הפוסט הטבעונות מתרחבת בעולם ההיי-טק – והחברות נערכות בהתאם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), האחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב, הכריזה בשבוע שעבר על זכייתה של חברת ה.ב. חדשנות מבית ה.ב. איכות ויזמות במכרז לאפיון, יישום ואחזקה של מערכת ייעודית לניהול הבטיחות. המכרז הינו לתקופה של שלוש שנים, ומקיף את כלל עולמות התוכן של תחום הבטיחות: החל מניהול תכנית העבודה, ביצוע מבדקים וניהול תהליכי בטיחות.

ה.ב. חדשנות היא חברת היי-טק ישראלית, הפועלת לשיפור והאצת הביצועים הארגוניים בתחומי הבטיחות, איכות, איכות הסביבה, בשילוב עם תחומי האחזקה והתפעול בארגונים. החברה שמה לה ליעד לסייע לארגונים להטמיע שיפור ביצועים בשילוב חדשנות תהליכית וטכנולוגית, המתאפשרת באמצעות מערכת מובייל וממשק מנהל ייחודי אשר פותח בחברה.

[caption id="attachment_311765" align="alignleft" width="300"] גלעד בלום, מנכ"ל ה.ב. חדשנות. צילום: יח"צ[/caption]

לדברי גלעד בלום, מנכ"ל ה.ב. חדשנות, אנו רואים כיצד עולם הבטיחות משתנה מול עינינו. מתחום אשר אמון על אכיפה ועמידה בדרישות החוק, הפך תחום הבטיחות למוביל ארגוני בתחום שיפור הביצועים. מנהלי הבטיחות נדרשים היום יותר מתמיד, להציג ערך עסקי, להבנות ממשקי עבודה, לאתר נקודות שיפור בתהליכי הייצור, אחזקה והאיכות, ובכך, להוות גורם דומיננטי בישום מגמות מפתח בעולם התפעולי כגון מצוינות תפעולית ו-industry 4.0".

גלעד טוען ש-"מכאן גם באה הדרישה הגוברת לכלים ממוחשבים, התומכים במעבר מעולם ידני מבוסס תיעוד, למערכות דיגיטליות המאפשרות למנהל הבטיחות להיות מחובר בכל זמן ובכל מקום לפעילות הארגונית, להגיב במהירות ולהביא לידי ביטוי מקצועיות ומקצוענות בתחומו. בשנת 2020 מנהלי הבטיחות אינם יכולים עוד להשקיע זמן ברישום ידני ותיעוד ממצאים בקבצים ידניים (אקסלים או כל כלי אחר) נוספים. ככל מחלקה אחרת בארגון, גם הן נדרשים לסביבה טכנולוגית, המאפשרת להם לעקוב להתריע, להציף חריגים ולסנכרן את כלל הפעילות המאפשרת את רציפות ואיכות הבטיחות".

עוד אמר גלעד כי "מכרז נת"ע יאפשר את העצמת בעלי התפקידים בתחום הבטיחות על ידי בניית סביבת עבודה טכנולוגית המתחייבת מפרויקט בעל רמת מורכבות ואתגרים טכנולוגים ייחודיים. המערכת תשמש כ-300 בעלי תפקידים ובכל רגע נתון יתאפשר למנהלי החברה לראות את סטטוס הבטיחות והמיקוד הנדרש. הזכייה במכרז, הינה אבן דרך משמעותית בהכרה ביכולתיה של החברה כמובילה בתחומי פתרונות מייצרי ערך עבור תחום הבטיחות.
במכרז הבאנו לידי ביטוי, את ההיכרות העמוקה של החברה עם תחום הבטיחות מחברת האם ה.ב. בטיחות, אשר פועלת כמובילת שוק בתחום הבטיחות בשלושים השנים האחרונות, בשילוב עם בסיס טכנולוגי חדשני וייחודי, אותו פיתחה החברה, מיושמים כבר אפליקציות ופתרונות במגוון חברות ישראליות וגלובליות כגון: שטראוס, אורדן תעשיות, אבן קיסר, הגבעה, לוכסמבורג תעשיות, JLL ועוד". הוא סיכם ואמר: "החיבור בין נת"ע ל-HB innovation, מבטיח את הסינרגיה הנדרשת ליצירת יישום מוצלח המייצר ערך ארגוני".

הפוסט חברת ה.ב. חדשנות פיתחה מערכות IT לבטיחות וזכתה במכרז נת"ע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנו נמצאים בשלב המעבר ממדע קוונטי לטכנולוגיה קוונטית". כך אמר ד"ר טל דוד, המנהל הטרי של התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים באירוע שגרירי ההיי-טק, שהתקיים בשבוע שעבר בהרצליה.

"תפקידי לרכז את הפעילות של ישראל בתחומים הקשורים לטכנולוגיות קוונטיות, שהיום מבוזרת בגופים ממשלתיים רבים, כדי שנגיע לנקודת מוצא משותפת", אמר דוד.

המונח טכנולוגיה קוונטית משמעו לקחת את ההיבטים הבסיסיים של  הפיזיקה הקוונטית ואת נושא הסופר פוזיציה (היכולת של מערכת להיות בכמה מצבים בין 0 ל-1 בו זמנית א.ב.), ולהיעזר בתחומים שבהם הביצועים שלה עולים על אלה שאינם עושים שימוש בפיזיקת הקוונטים.

קיים מירוץ בינלאומי בתחום הטכנולוגיה הקוונטית. רק לאחרונה שמענו על הודו, שהקימה פרויקט דומה לקידום הטכנולוגיה קוונטית, וזה מצטרף לתוכניות נוספות, כגון תוכנית הדגל האירופית שמתוכננת לעשות מהפכה בתחום על פני עשור. ולא רק מדינות, גם חברות גדולות כמו יבמ, גוגל ואמזון, שבונות מחשבים קוונטיים, וכן חברות הבונות מערכות תקשורת קוונטית או קריפטוגרפיה קוונטית.

"רואים שהטכנולוגיות הקוונטית נמצאת בשלושה אזורי יישום. הראשון בהם הוא מטלורגיה ומדידת דיוק. התחום בשני הוא מחשוב ותקשורת קוונטיים, ולאחרונה שומעים על תחומים נוספים, כגון אימות קוונטי ואינטרנט קוונטי".

"לישראל יש יתרונות באקוסיסטם של הטכנולוגיה הקוונטית: תשתית אקדמית וטכנולוגית שנבנתה כאן שנים - ברוב האוניברסיטאות בישראל יש מחלקות מובילות לנושא הקוואנטי, וזו אקדמיה מולטי-דיסציפלינרית, המשלבת פיזיקה, הנדסה ומדעי המחשב. בתעשייה קיימים פה מרכזי מו"פ רב לאומיים בעלי יכולות רלוונטיות, כמו מרכז המו"פ של יבמ, לצד חברות ישראליות כמו מלאנוקס, אקיוביט, קוונטום מאשינס וקוונטום LR. בישראל פעילים היום שבעה סטארט-אפים בתחום, ולאחרונה אנו רואים עלייה בסטארט-אפים הנוצרים. "ישראל תשקיע 360 מיליון דולר בתחום, וחלקים מהתוכנית כבר מיושמים היום".

לדבריו, בנוסף לקשרים בין האקדמיה לתעשייה מבקשים בתוכנית הלאומית לטכנולוגיית קוונטים לפתח את הקשר הבינלאומי בנושא.

פיצוח ה-RSA

ד"ר יונתן כהן, ממייסדי וסמנכ"ל הטכנולוגיות של קוואנטום מאשינס, נתן הרצאה אקדמית למתקדמים בנושא חישוב ומחשוב קוונטי, והסביר מדוע יש לחשוש מפני פיצוחה של בעיית RSA, פרוטוקול האבטחה שעליו מבוסס כל המחשוב כיום.

RSA הוא פרוטוקול ההצפנה הנפוץ ביותר באינטרנט. כולנו משתמשים בו לאבטחת מידע  וכמובן בטרנזקציות כספיות. ה-RSA מבוסס על בעיה מתמטית קשה מאוד, שעושה שימוש במספרים ראשוניים ארוכים. מחשב קלאסי רגיל יכול לפתור את הבעיה, אבל זה ייקח לו כמיליארד שנה. מחשב קוונטי, אם כי בקנה מידה גדול בהרבה מזה שקיים היום, יוכל לפתור את הבעיה בתוך שעה. המחשבים הקוונטיים והמחשבים הקלאסיים שונים זה מזה בהיבטים הבסיסיים ביותר של חוקי הטבע ולא רק במהירות. לא מדובר בגודל רכיבי המחשב או בארכיטקטורה.

[caption id="attachment_311785" align="alignnone" width="600"] ד"ר יונתן כהן, ממייסדי וסמנכ"ל הטכנולוגיות, קוונטום מאשינס. צילום: גיל לופו[/caption]

כהן מספר על החברה שהוא  מנהל, ומציין כי "החברה מפתחת את שפת התכנות QUA ואת מערכת התזמור הקוונטית", המאפשרת לשפר את הביצועים ולמצות את הפוטנציאל של כל מחשב קוונטי ואף להטמיע מחשבים קוונטיים בענן באופן אופטימלי. עוד הוסיף, ש"המערכת תאפשר לרכיבים הקוואנטיים במחשבים היברידיים לתקשר עם הרכיבים הרגילים", ובכך הוכיח את יתרונות החדשנות המולטי-דיסציפלינרית הישראלית.

הזמנה לשיתוף פעולה עם הולנד

ד"ר רחלי קרייסברג, מנכ"לית מרכז החדשנות של הולנד ישראל ונספחת החדשנות של הולנד בישראל, אמרה, כי ממשלת הולנד הקצתה 23.5 מיליון יורו לקוואנטום ב-5 חמש השנים הבאות, ובהולנד פועלים מרכזי מו"פ בנושא קוואנטום, בהם קיוטק באוניברסיטה הטכנית דלפט, הפועל בשיתוף עם מיקרוסופט ואינטל. היא הזמינה את האקדמאים והיזמים הישראלים להשתלב בתוכניות השונות של ממשלת הולנד בנוגע לקוואנטום וציינה: "כולנו צריכים ליצור מסה קריטית של פעילות בתחום - והדרך לכך היא בשיתופי פעולה".

[caption id="attachment_311764" align="alignnone" width="600"] ד"ר רחלי קרייסברג, מנכ"לית מרכז החדשנות של הולנד ישראל ונספחת החדשנות של הולנד בישראל. צילום: גיל לופו[/caption]

אן-מארי פיינמן, ממייסדי וינובה (רשות החדשנות השוודית) ומייסדת וינובה ישראל (הסניף הראשון מחוץ לשוודיה, מתוך שלושה), סיפרה, שתקציב וינובה העולמי ל-2020 עומד על 300 מיליון דולר וכולל הקמת האב חדשנות פיזי בישראל.

[caption id="attachment_311766" align="alignnone" width="600"] אן-מארי פיינמן, ממייסדי וינובה ומייסדת וינובה ישראל. צילום: גיל לופו[/caption]

רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל הציגה את חזון סמסונג לנושא מהפכת הקוואנטום. מהפכת הקוואנטום תפתור עולם שלם של אתגרים, אחד מהם הוא האצת תהליך פיתוח התרופות – שבכל עשור משכו מוכפל! מחשוב קוונטי מקצר את התהליך ויאפשר את הפיכת ההאטה להאצה בפיתוח תרופות. "העולם הפיזי מבוסס על אלגוריתמים קוונטיים. כימיה קוונטית היא סוס המירוץ שיאפשר סימולציות של מולקולות מורכבות. עולמות הפארמה והפיננסים הם הבאים בתור - בעזרת הקוואנטום נגיע לאופטימיזציה של תיקי השקעות ושל פיתוח תרופות חדשות. התעשייה עצמה כבר מודעת למהפכה, רק בשבוע שעבר ישבתי במפגש עם חברת ביטוח, שמגלה עניין בתחום ומעוניינת בפתרונות". לאור בהלת הקורונה, ייתכן כי ישראל תתפוס מקום חשוב בפיתוחים העתידיים של סמסונג.

[caption id="attachment_311759" align="alignnone" width="600"] רותי אדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל. צילום: גיל לופו[/caption]

צילומים: גיל לופו

הפוסט העידן הקוונטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט בוחנת עיצוב מעודכן של התפריט 'התחל' ב-Windows 10. לפי הדיווחים החברה רוצה להדגיש מחדש את השימוש באריחים חיים, אלו שמציעים עדכונים מיידיים, כולל התראות כמובן.

הענקית מתכננת לפשט את הצלמיות המוצגות, להפחית את מספר הצבעים בהם ניתן להשתמש להצגת האריחים ולהעניק לכל אפיון עיצובי אחוד. לפי החברה זה אמור להקל על המציאה ו/או החיפוש של היישומים המותקנים במחשב.

במקביל, כפי שאמורים בקרוב להבין הבוחנים של Windows Insider, היא אינה מתכוונת כאמור להפסיק להשתמש בגרסה הרגילה של Windows 10 באריחים החיים, שימשיכו להתהפך ולהסתובב כדי להציג התראות והודעות חדשות, אם כי בתפריט 'התחל' של Windows 10X היא וויתרה עליהם.

למעשה, על פי הערכות, השאלה אינה - למרות המהלך הנוכחי של מיקרוסופט - האם היא תוותר בסופו של דבר על האריחים החיים, אלא רק מתי זה יקרה.

אבל בינתיים החזית של החברה אחידה. "האריחים החיים לא עומדים להיעלם, ולא הכרזנו שום דבר שדומה לכך. אלה שנהנים מהאריחים החיים שלהם, יוכלו להמשיך ולעשות זאת", אמר ברנדון ל'בלאנק, מנהל בכיר בקבוצת ה-Windows Insider.

הפוסט האם מיקרוסופט תעניק בקרוב לוק אחר לתפריט 'התחל' ב-Windows 10? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עולם המחשוב נמצא במרוץ אינסופי לפיתוח המוצר החדש, הטכנולוגיה הבאה שתשנה את העולם והסטארט-אפ של המחר, שיעשה שמות בתחום שלו. בין כל אלה, נעים מדי פעם לעצור קצת ולהביט אחורה, אל ההיי-טק הישראלי מהימים שעוד בכלל לא קראו לו היי-טק, ואל יחידי הסגולה שעשו אותו.

לכן, שמחתי שהגיע לידיי לפני ימים אחדים אלבום היסטורי שאותו קיבל מרדכי קיקיון, מי שהיה מנהל המחשוב של רפא"ל (אז היא עוד הייתה עם ראשי תיבות - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה), כאות הוקרה על עמידתו בראש ועדת ההיגוי של כנס איל"א השביעי, שנערך בבנייני האומה בירושלים ב-1971. האלבום המאובק מכיל תמונות היסטוריות של ראשי עולם המחשוב הישראלי של אותם ימים, לפני כמעט יובל שנים, שחלקם כבר אינם איתנו.

אבל לפני שתצללו לתמונות מהאלבום המרגש, כמה פרטים על קיקיון: מרדכי קיקיון, שהיה מוכר בכינויו קיקי, הוא בין אלה שייסדו את ענף המחשוב בישראל. אפילו בוויקיפדיה מסכימים לכך ומציינים זאת בערך על שמו.

קיקיון נולד ברוסיה ב־1915 ועלה לארץ ישראל כילד ב-1924. ב-1952, קצת לאחר קום המדינה, הוא היה בין מקימי רפא"ל וכעבור שנתיים התמנה לחשב המשביר המרכזי. ב־1959 הוא הומלץ בפני מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, כדמות שיכולה לעזור ולתרום בהקמת יחידת מחשוב חדשה בצה"ל. בפגישה בין פרס לקיקיון הציע לו מי שלימים היה ראש הממשלה ונשיא המדינה לשמש גזבר התעשייה האווירית, שאותה הקים, או לנהל תחום חדש בצה"ל - תחום החישוב והרישום הממוכן. ב־26 ביוני 1959 חתם ראש אגף המבצעים דאז, האלוף יצחק רבין, על כתב המינוי של קיקיון למפקד ממר"ם.

קיקיון נבחר להחליט איזה מחשב יהיה המתאים ביותר לממר"ם (ר"ת דאז מרכז מחשבים ורישום ממוכן). אחרי שהתקבלה ההחלטה שהמחשב יירכש מפילקו הוא ניהל את המשא ומתן מול החברה. קיקיון פרש מתפקידו ב-1967, בעקבות תקלת מחשב שאירעה בימים הקריטיים של מלחמת ששת הימים. הוא גם לא אהב את העובדה שבצה"ל לא הבינו עד כמה חשוב להקים מערך ארצי צבאי של תקשורת מחשבים. שלא לדבר על חוסר שביעות הרצון בצבא מהעובדה שאזרח מפקד על יחידה צבאית. קיקיון חזר לרפא"ל והקים שם מרכז מחשוב - פרויקט שהוא קיבל עליו את פרס קפלן. בהמשך הוא שימש כיו"ר איל"א ויועץ לענייני מחשבים למשרד האוצר, כמו גם לגופים ביטחוניים וכלכליים. קיקיון נפטר ב-1993.

ועוד הערה: מי מכם, קוראינו היקרים, שיש לו/ה תמונות של עולם המחשוב ובכירים בו מלפני עשרות שנים מוזמן/נת לשלוח אותן אליי בלוויית טקסט הולם, במטרה לתת את הכבוד לחלוצים לפני המחנה, שבלעדיהם ישראל לא הייתה הופכת לאומת היי-טק וחדשנות.

ועכשיו, נצלול אחורה בזמן:

[caption id="attachment_311789" align="alignnone" width="600"] על שולחנו של פלי הנמר מונח אלבום כנס איל"א השביעי, שהוענק למרדכי קיקיון, יו"ר הכנס. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_311791" align="alignnone" width="600"] הכניסה הצדדית לכנס, למכובדים[/caption]

[caption id="attachment_311793" align="alignnone" width="600"] תצוגת מעט החברות בתחום שפעלו אז בישראל - הרבה לפני שהמדינה הפכה לאומת ההיי-טק[/caption]

[caption id="attachment_311794" align="alignnone" width="600"] מרדכי קיקיון פותח את הכנס[/caption]

[caption id="attachment_311796" align="alignnone" width="600"] הדובר: סא"ל רוממיה הלוי-סגל (1935-2008) שהיה מפקד ממר"ם בשנים 1973–1978. לאחר מכן הוא שימש כסמנכ"ל באלביט ומנמ"ר אגד תעבורה, ובתפקידו האחרון היה ראש המועצה המקומית סביון - מ-1999 ועד לפטירתו[/caption]

[caption id="attachment_311797" align="alignnone" width="600"] האורחים הבכירים שהוזמנו מחו"ל מברכים את ראשת הממשלה, גולדה מאיר, אורחת הכבוד של הכנס[/caption]

[caption id="attachment_311798" align="alignnone" width="600"] ראשת הממשלה, גולדה מאיר, לוחצת ידיים. ברקע נראה אל"מ מנחם דישון, מפקד ממר"ם הצבאי הראשון, אחרי קיקיון, המפקד האזרחי הראשון[/caption]

[caption id="attachment_311799" align="alignnone" width="600"] משתתפים בכנס בבנייני האומה. מזהים את עצמכם? כתבו לי.[/caption]

[caption id="attachment_311800" align="alignnone" width="600"] עוד ממשתתפי הכנס[/caption]

[caption id="attachment_311801" align="alignnone" width="600"] אותות ההצטיינות שחילקה איל"א בכנס ב-1971[/caption]

[caption id="attachment_311802" align="alignnone" width="600"] סמ"ר מנחם שלגי מקבל את האות. אגב, בעמודו הראשון של הגיליון המודפס הראשון של אנשים ומחשבים, שיצא ב-18 בנובמבר 1981, פורסמה הכותרת "שלגי שב הביתה". זאת, לאחר שהוא חזר ארצה מרילוקיישן באוסטרליה מטעם אמדוקס[/caption]

אני מזכיר, אם גם לכם/ן יש תמונות היסטוריות של עולם המחשוב הישראלי, אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח אותן אליי.

הפוסט חתיכת היסטוריה: כך נראו בכירים במחשוב הישראלי בשנות ה-70 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בפעם השנייה השנה, קרן הון-סיכון קונה חברת היי-טק בעסקת ענק: לאחר שאינסייט פרטנרס רכשה לפני כחודש וחצי את וים תמורת חמישה מיליארד דולר, הפעם זאת תומא בראבו, שקונה את חברת האבטחה סופוס בסכום נמוך יותר, אבל עדיין גבוה - 3.9 מיליארד. סופוס קיבלה את ההצעה של הקרן לפני כארבעה חודשים, והיום (ד') הוכרז על העסקה, שתתבצע כולה במזומן. זאת, לאחר שבעלי המניות של סופוס אישרו אותה בדצמבר האחרון.

תומא בראבו היא קרן הון פרטית, הממוקדת במגזר התוכנה ושירותי הטכנולוגיה. במסגרת ההסכם, בעלי המניות של סופוס יקבלו 7.7 דולר למנייה. המחיר למנייה מהווה פרמיה של 168% על מחיר הנפקת החברה ביוני 2015.

יצוין כי תומא בראבו ביצעה 230 עסקות תוכנה בשווי של יותר מחצי טריליון דולר מאז 2003 וכיום בבעלותה 38 חברות בעולם זה. אלה מניבות הכנסות שנתיות של כ-12 מיליארד דולר ומעסיקות 40 אלף עובדים. השווי של תומא בראבו עומד על שבעה מיליארד דולר - פחות מפי שניים מהעסקה הנוכחית.

סופוס היא חברה בריטית שהוקמה על ידי ג'אן הרוסקה ופיטר לאמר, והחלה לייצר את מוצרי האנטי וירוס וההצפנה הראשונים שלה ב-1985. כיום מגנים מוצרי החברה על כ-420 אלף ארגונים ו-100 מיליון משתמשים ב-150 מדינות, במגוון תתי תחומים באבטחת מידע והגנת הסייבר: אבטחת נקודות קצה ורשתות מפני מתקפות מתפתחות כמו כופרות, נוזקות, ניצול פרצות ופגיעויות, סינון נתונים ופישינג. לענקית האבטחה יש הסכמי שותפות עם 53 אלף מפיצים, משווקים וספקי שירותים מנוהלים. המטה שלה יושב באבינגדון, אוקספורדשייר.

בשנתה הכספית 2019, שהסתיימה ב-31 במרץ, זינקו ההכנסות של סופוס ל-710.6 מיליון דולר - עלייה של 11.2% לעומת 639 מיליון בשנה הכספית הקודמת. רווחי החברה עמדו אז על 26.9 מיליון דולר - נתון המשקף שיפור ניכר לעומת הפסד של 60.9 מיליון. במחצית הראשונה של שנתה הכספית 2020 גדלו הכנסותיה ב-4.7% ל-365.8 מיליון דולר, לאחר שבתקופה המקבילה בשנה שלפני כן הן עמדו על 349.5 מיליון.

במאי 2010 נרכשה סופוס על ידי אפקס פרטנרס, חברת השקעות פרטית שפועלת מלונדון, תמורת 830 מיליון דולר. מעט יותר מחמש שנים לאחר מכן היא גייסה חצי מיליארד דולר והנפיקה את עצמה בבורסה בלונדון, לפי ערך של 1.6 מיליארד דולר. כעת היא נמכרת בפי 3.5.

יצוין כי תומא בראבו פעילה באופן מיוחד בעולם האבטחה ברשת וערכה כמה רכישות: היא קנתה את ברקודה נטוורקס בפברואר 2018 תמורת 1.6 מיליארד דולר; את ספקית ניהול אירועי האבטחה לוגרית'ם ביולי 2018; את אימפרבה הישראלית באוקטובר באותה השנה תמורת 2.1 מיליארד דולר; ואת ספקית אבטחת האפליקציות וראקוד חודש לאחר מכן, תמורת 950 מיליון.

תקופה של שינויים בעולם אבטחת המידע

תומא בראבו משתלטת על סופוס בתקופה שבה רבים מהמתחרים המובילים שלה עוברים שינויים גדולים. כך, סימנטק פוצלה וברודקום רכשה את עסקי האבטחה הארגונית שלה תמורת 10.7 מיליארד דולר במזומן. כחודשיים לאחר השלמת העסקה, ברודקום מכרה את יחידת שירותי האבטחה של סימנטק לאקסנצ'ר תמורת סכום שלא פורסם. יריבתה המיתולוגית של סימנטק, מק'אפי, מינתה מנכ"ל חדש והיא מחפשת אחר קרן הון פרטית שתרכוש אותה. ווברוט נמכרה לקרבונייט, שנמכרה בתורה לאופן טקסט. כמו כן, בחודש שעבר דווח כי סיסקו תרכוש את פייראיי. על פי הדיווח, שתי החברות מנהלות משא ומתן מזה תקופה ארוכה והן "קרובות מתמיד" להציג הצעה לרכישה רשמית, שככל הנראה תיעשה בשבועות הקרובים.

כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס, אמר בהודעה על הרכישה כי "אנחנו מתחילים כעת את הפרק הבא של צמיחה, שיהיה המשך למשימתנו להביא לעולם את טכנולוגיית הגנת הסייבר האפקטיבית ביותר. ברבעון האחרון, מערך מוצרי הדור הבא שלנו היווה יותר מ-60% מכלל הפעילות העסקית, וייצר צמיחה שנתית של 44%. באחרונה השקנו את טכנולוגיית אבטחת הרשת Sophos XG Firewall עם ארכיטקטורת Xstream. עם תומא בראבו, אנחנו מאמינים שנוכל להאיץ את ההתקדמות שלנו".

סת' בורו, שותף מנהל בתומא בראבו, ציין כי "סופוס מעלה בקביעות את הרף עם אבטחה מסונכרנת, טכנולוגיית למידה עמוקה וצמיחה מהירה בערוץ ה-MSP. נסייע למנף את ההצלחה שלה ולהעמיק את החדשנות באבטחת הסייבר".

הפוסט עוד רכישת ענק על ידי קרן: סופוס נקנתה ב-3.9 מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פורום WIT לנשים מנהיגות בעולם הטכנולוגיה וההיי-טק, שהוקם על ידי אנשים ומחשבים ומובילה אותו גילי שלזינגר מאורקל ישראל, יקיים את המפגש הראשון שלו ביום א' הקרוב. המשתתפות במפגשים ידונו על נושאים הקשורים לנשים, לטכנולוגיה ולמה שביניהן, ובפרט למעמדן של נשים ולקידומן בארגונים.

המטרה היא ליצור פורום ייעודי של נשים שעובדות בתחומי הטכנולוגיה בישראל וקהילה מקצועית שתסייע להן להתקדם בקריירה. זאת, מעבר ליתרונות שקיימים בכל פורום: נטוורקינג, שיתוף ידע והקניית כלים למנהיגות אישית.

במפגש הראשון תציג שלזינגר את הפורום ואת תכנית המפגשים השנתית. כמן כן, ייערך פאנל בהשתתפות חברות ועדת ההיגוי של הפורום. המפגש מתקיים בתאריך סימבולי - ה-8 במרץ, שהוא יום האישה הבינלאומי.

[caption id="attachment_219588" align="alignnone" width="600"] עידית חן, סמנכ"לית מנמ"רית דואר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

לקראת המפגש נידבה עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל ומחברות ועדת ההיגוי של הפורום, עצה לנשים שרוצות להתקדם בארגונים: "מאחורי כל אישה עומדת היא עצמה. מצאי את האני שלך במרקם החיים ואל תיתני לשום דבר ולאף אחד להפריע לך".

לדבריה, "החיים רצופים באתגרים מסוגים שונים. האתגרים של גברים ונשים שונים, אבל המטרות צריכות להיות זהות. אם את רוצה קריירה, יהיה עלייך להמשיך במסלול לאורך כל הדרך, בלי עצירות ובלי השהיות, כדי שתגיעי ליעד".

[caption id="attachment_273218" align="alignnone" width="600"] גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת האנטרפרייז באורקל אפליקיישן ישראל. צילום: עזרא לוי[/caption]

שלזינגר אמרה כי "אני מאמינה ביכולתן של נשים לקחת על עצמן פרויקטים רבים, להוביל אותם ולהצליח בהם, ולדעת לאזן בין הקריירה לחיים הפרטיים. יש לחברה הישראלית אתגר חשוב - לקדם נשים באופן כללי ובעולם הטכנולוגי בפרט. על אף שיש שיפור בשנים האחרונות, הסטטיסטיקה עדיין מצביעה על פערי שכר של כ-30% בין נשים לגברים, לטובתם, ויש פער ניכר באיוש משרות ניהול בכירות - גם כאן לטובת הגברים. הנתונים מראים שרק 15% מהבכירים בהיי-טק הם נשים".

היא ציינה ש-"כדי לשנות את המציאות הזו יש להתחיל ללמד חינוך טכנולוגי כבר מגיל הגן. כל אחד ואחת צריכים לשאוף להגיע רחוק, ללא תלות בגבר".

בחלק השני של המפגש תרצה אורנית עידן, יועצת עסקית בתחומי החדשנות והעתידנות הרפואית.

להרשמה לפורום לחצו כאן.

הפוסט על מה ידברו במפגש ההשקה של פורום הנשים בהיי-טק – WIT? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דיפלומטים ממדינות שונות שמשרתים בישראל מורגלים להשתתף בכנסים ומפגשים שמשרד החוץ וגופים אחרים מארגנים, כחלק מפעילותם פה. אבל נראה שאת אחד האירועים, שהם נטלו בו חלק השבוע, הם לא ישכחו זמן רב: אירוע שהפגיש בין נציגי סטארט-אפיסטים חרדיים, בוגרי ביזלאבס, החממה הטכנולוגית של מתחם החדשנות החרדי ביזמקס, לעשרות דיפלומטים המוצבים בישראל - שגרירים, נספחים כלכליים, נציגי סחר ואחרים.

האירוע נערך ביוזמת ביזמקס יחד עם משרד החוץ, ומטרתו הייתה להציג לקהילה הבינלאומית עוד פן של המשך הצמיחה של אומת הסטארט-אפ. בין הדיפלומטים שהשתתפו באירוע בלטו נציגי שגרירויות ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ונציגים ממדינות רבות מאירופה, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. מהצד הישראלי נטלו בו חלק, בין היתר, מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, סמנכ"לית רשות החדשנות, נעמי קריגר כרמי, מנכ"ל קרן ק.מ.ח., מוטי פלדשטיין, מייסד ויו"ר אחים גלובל, מוטי אייכלר, סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אודי בן דרור, ובכירים נוספים. עוד השתתפו בכינוס משקיעים, נציגי קרנות הון-סיכון, נציגי חברות רב לאומיות ואנשי עסקים ישראליים שמתעניינים בהשקעות ובשיתופי פעולה עם סצנת הסטארט-אפים החרדית המתעוררת, במטרה לסייע ליזמים החרדים לפתוח שווקים חדשים בעולם.

לדברי נעם כץ, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, "הסטארט-אפים החרדיים יכולים להיות חלון הראווה של החדשנות ושל תעשיית ההיי-טק הישראליות". גיל שורקה, מנכ"ל חממת ביזלאבס, אמר כי "המיזמים הטכנולוגיים שהוצגו באירוע הם חוד החנית של תעשיית ההיי-טק החרדית".

[caption id="attachment_311823" align="alignnone" width="600"] מימין: גדעון קופרמן, מנכ"ל בראשית; איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס; דן חג'ג' מבלאק בלט; אריה טנץ מ-Snapp IP; אהרון ברייאר מ-SelfCAD; יונתן הלר מפול פיוריטי; אלי וייס מבונדור; קלמן לייבוביץ' מלונטיר; הרב אליהו דורדק משנן לי; גיל שורקה, מנכ"ל ביזלאבס; ומשה לייבוביץ' וישעיה מוסקוביץ' מהילאבלס. צילום: יוגב כהן[/caption]

אלה שבעת הסטארט-אפים שהציגו באירוע

בלאק-בט - חברת HRtech, שמפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לגיוס מועמדים טובים יותר, בזול יותר ובאופן המהיר ביותר. היזמים: דן חג'ג' ועזרא פאייה.

בונדור - חברת פודטק ודליוורי בעלת אפליקציה חכמה ואינטואיטיבית להזמנת מזון נישתי בכל העולם באופן קל ומהיר. האפליקציה מאפשרת לכל אחד לבצע את ההזמנות לפי השפה והעדפות כשרות שלו, וסוג המטבח המועדף עליו. היזם: אלי וייס.

לונטיר - חברה לפיתוח ווב ו-MarTech, שמציעה פתרון לקמפיינים שיווקיים ללא שינוי בקוד המוצר. המערכת מעלה את הדטה מכל המערכות השונות, בסנכרון עם פייסבוק וגוגל, והצוות יכול להפעיל בקלות קמפיינים שיווקיים. היזמים: קלמן לייבוביץ' ושחר הסי.

פול פיוריטי - חברת ווטרטק וקלינטק בעלת טכנולוגיה לחיטוי וחמצון טבעי במים, שמסייע לפתרון בעיות תברואתיות במי המקוואות. החברה היא בעלת פטנט, באישור משרד הבריאות ומכון התקנים. היזמים: יונתן הלר ותומר לוי.

SelfCAD - חברה שמפתחת תוכנה מלאה ליצירת אובייקטים בתלת ממד. המוצר כבר נמצא בשימוש ומהווה פלטפורמה קלה ואינטואיטיבית לעיצוב והדפסה בתלת ממד. הוא מייתר את הצורך להשתמש בתוכנות עריכה גרפיות מתקדמות ומאפשרת לכל אחד לעצב לעצמו ולהדפיס את מה שהוא רוצה - ב-3D. היזם: אהרון ברייאר.

Snapp IP - חברת פודטק שמפתחת טכנולוגיה זולה, ירוקה ונקייה לייצור גז ממים עבור לחות. בחברה אומרים כי הטכנולוגיה שלה מאפשרת להאריך את חיי המדף של ירקות ופירות בצורה משמעותית, וכך לסייע בפתרון משבר המזון העולמי. היזם: אריה טנץ.

שנן לי - חברת אד-טק המיישמת טכנולוגיה לזיהוי דיבור, שמסייעת לתלמידים לתרגל קריאה שוטפת, מדויקת והבעתית של טקסט. משוב מדויק ומפורט בקול ובצבע מעודד את התלמיד לתקן את עצמו, ומכוון את המורה להתערבות יעילה ומהירה. היזם: הרב אליהו דורדק.

הפוסט סטארט-אפיסטים חרדים נפגשו עם דיפלומטים שמשרתים בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל מפתחת בו זמנית שישה מוצרי מחשוב חדשים, שחלקם אמורים להגיע לשוק עוד לפני סוף 2020, אך רובם מיועדים ל-2021. הפיתוח של המוצרים הללו, כך טוען האנליסט המוביל מינג-צ'י קו בהערות חדשות על אפל ששחרר השבוע לטובת המשקיעים, לא יושפע מנגיף הקורונה, על אף שעדיין לא ברור מתי המגפה תגיע לקיצה.

כל ששת המוצרים, מדווח קו, יהיו מבוססים על מסכי mini LED. זאת, לעומת הערכות קודמות שדיברו על שני מוצרים חדשים בלבד עם המסכים הללו בתקופה הקרובה. שני המוצרים הראשונים שיגיעו לשוק, כאמור - עוד לפני סוף השנה, הם המחשב השולחני iMac Pro עם מסך בגודל 27 אינץ' וטאבלט iPad mini עם מסך בגודל 7.9 אינץ'.

שאר המוצרים הם גרסה מעודכנת של הטאבלט המקצועי iPad Pro עם מסך בגודל 12.9 אינץ', MacBook Pro עם מסך 16 אינץ', iPad עם מסך בגודל 12 אינץ', וכנראה הכי מעניין מכולם: MacBook Pro עם מסך 14.1 אינץ'.

מדוע הכי מעניין? כי זו הפעם הראשונה שבה יש דיווח כלשהו על שימוש במסך 14.1 אינץ' בקו מוצרי ה-MacBook Pro של אפל. עם זאת, הוא ככל הנראה אמור להחליף את הגרסה עם מסך 13.3 אינץ' ולא להגדיל את רשימת הדגמים הזמינים.

הפוסט אפל תשיק בקרוב שישה מחשבים עם מסכי mini LED הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פיצ'ר חדש לעוזרת האישית של גוגל: החברה השיקה אמש (ד') את ריד איט (Read It) - תכונה שמאפשרת להמיר את הטקסט הכתוב כמעט בכל דף אינטרנט לקול, ולהקריא אותו למשתמש-המאזין. חלק נכבד מהתכונה החדשה פותח על ידי אנשי המו"פ של גוגל בישראל. למרות זאת, בשלב זה התכונה זמינה ב-44 שפות, שעברית אינה אחת מהן. לצד התכונה, החברה השיקה גרסת API של ריד איט למפתחים.

בגוגל אומרים שריד איט תסייע לכבדי ראייה, בעלי דיסלקציה ועוד להבין טוב יותר את הכתוב באתרי האינטרנט, ולאלה שמעדיפים שמיעה על פני קריאה - לעשות זאת. פרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז המו"פ של גוגל בישראל, העיד במפגש עם עיתונאים שהוא נוהג "לקרוא" מאמרים בנושאים שונים באמצעות התכונה בריצת הבוקר היומית שלו.

הטכנולוגיה של ריד איט מבוססת על בינה מלאכותית, לימוד מכונה ועוד, ובגוגל אומרים שהם מתכוונים להשתמש בה לפיתוח מוצרים נוספים. התכונה מצטרפת לשלל הפונקציות הכלולות בגוגל אסיסטנט, והוצגה בפעם הראשונה בתערוכת CES האחרונה, שנערכה בינואר בלאס וגאס. היא זמינה בשלב זה למשתמשי אנדרואיד בלבד, ועדיין לא ידוע מתי תושק גרסה ל-iOS, אם כי לפי אנשי גוגל, היא כבר נמצאת בעבודה.

לדברי פרופ' מטיאס, "אנחנו רוצים לאפשר להמיר כל טקסט או אתר באינטרנט לשמיעה, כדי שהוא יהיה זמין לכולם. הדרך לעשות את זה היא באמצעות גוגל אסיסטנט, שמטרתה לעזור לאנשים להשיג את המטרות שלהם. עם התכונה החדשה ניתן לשמוע כמעט כל אתר באינטרנט".

כדי להפעיל את התכונה צריך לבצע שתי פעולות אקטיביות: לא רק להיכנס לעמוד שרוצים לשמוע, אלא גם לומר "Read this page" באנגלית, גם אם בוחרים לשמוע את הטקסט בשפה אחרת. יצוין שיש כמה סוגי טקסטים שריד איט לא תוכנתה להקריא, כגון טבלאות ותוצאות של משחקי ספורט.

בניגוד למוצרים אחרים של גוגל, כמו ווייז, שבהם מדבר הקריין בצורה מונוטונית, רובוטית משהו, הקראת טקסטים מהאינטרנט - שיכולים להיות מצחיקים, עצובים, דרמטיים וכו'... - מצריכה אותו להביע רגשות. המפתחים התגברו גם על הבעיה הזאת וריד איט יודעת להתאים את צורת הקריאה לאופי הטקסט.

"עוד לא הגענו לעברית מספיק טובה"

הרעיון לפיתוח ריד איט נולד במוחו של רוני אמירה מגוגל ישראל, שסיפר על כך לפרופ' מטיאס בפינת הקפה במשרד. הוא נוצר כחלק מהמגמה של החברה לאפשר לעובדים שלה להתעסק ב-20% מהזמן שלהם בפיתוח רעיונות ומוצרים חדשים. תהליך הפיתוח - משלב הרעיון ועד ליציאת המוצר - נמשך שלוש שנים.

כאמור, על אף שהתכונה פותחה בישראל, היא לא תומכת, בינתיים, בעברית (אם כי כן בערבית). מנהל המוצר, דוד קדוש, אמר כי "עברית היא שפה מאתגרת, מאחר שיש לה מאפיינים מיוחדים. זאת אחת השפות היחידות בעולם שכדי להבין אותה צריך להבין את ההקשר של המשפט. אנחנו עובדים על זה ועדיין לא יודעים מתי ריד איט תתמוך בעברית - עוד לא הגענו לעברית מספיק טובה כדי לשחרר לשוק".

הפוסט גוגל קוראת לכם: השיקה את Read It הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת פייסבוק הודיעה אתמול (ד') כי תסגור את משרדה בסיאטל עד ה-9 במרץ, לאחר שאחד מעובדי הקבלן שלה נבדק והתגלה כנשא קורונה. החברה המליצה לכל מועסקיה לעבוד מהבית למשך שארית החודש, לנוכח התפשטות וירוס הקורונה במדינה.

טרייסי קלייטון, דוברת ענקית המדיה החברתית, אמרה כי עובד הקבלן שהועסק במשרדה ב-Stadium East אובחן כחולה בווירוס, ועדכנה שהחברה החליטה לסגור את המשרד עד השבוע הבא, כנהוג מטעמי שמירת בריאות לכל מי שבא איתו במגע.

[caption id="attachment_311840" align="alignnone" width="600"] האם חובה לסגור משרדים שבהם התגלה חולה? וירוס הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

גורמי הבריאות של מחוז קינג, שם ממוקמים המשרדים, אמרו כי כל עובדי פייסבוק באזור סיאטל צריכים לעבוד מהבית עד ה-31 במרץ. באופן שאינו תואם את התנהלות רוב המדינות שבהן כבר מתפשט הנגיף, גם פייסבוק, גם אמזון - שהשבוע התגלה כי עובד שלה חלה בקורונה כבר ב-25 בפברואר ונמצא בבידוד - וגם גוגל - כשבמקרה שלה בכלל מדובר בעובד בציריך, שוויץ, שהתגלה עם קורונה - לא תבעו מכלל העובדים שלהן במשרדים שבהם התגלה חולה להיכנס לבידוד, לפחות ככל הידוע ולפי המדווח בתקשורת העולמית. אמזון אפילו לא סגרה את המשרד לתקופה של 14 ימים.

דוברת פייסבוק - שאמרה כי עובד הקבלן הנגוע נכח במשרד של ענקית הרשתות החברתיות באחרונה ב-21 בפברואר - הצהירה רק כי "הודענו לעובדינו ואנו עוקבים אחר עצתם של גורמי בריאות הציבור לתעדף את בריאות ובטיחות הכלל".

יצוין כי הרשויות בארה"ב דיווחו אתמול שמניין המתים מהנגיף במדינה עלה ל-11. קורבנות וירוס הקורונה בארה"ב מתרכזים ברובם באזור סיאטל שבמדינת וושינגטון – כשחלקם הארי של הנפגעים והמתים הם שוכני בית אבות סיעודי בקירקלנד.

גם קליפורניה, מחוז משכנן של מרבית חברות ההיי-טק הגדולות וענקיות הטכנולוגיה, עדכנה על מקרה מוות ראשון בשטחה.

הפוסט פייסבוק סגרה את משרדיה בסיאטל אחרי שעובד התגלה כנשא קורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אינפינידט, ספקית מובילה של פתרונות אחסון לארגוני אנטרפרייז, הודיעה אתמול (ד') כי הוכרה על ידי Gartner Peer Insights כבחירת הלקוחות לאחסון עיקרי לחודש ינואר 2020.

גרטנר מגדירה כי אחסון עיקרי (Primary Storage) כולל פתרונות ייעודיים או קווי מוצר של מערכי אחסון היברידיים, מערכי SSA (ר"ת Solid State) או שניהם. אינפינידט הוכרה בעבר כבחירת הלקוחות של Gartner Peer Insights עבור מערכי אחסון רב תכליתיים, בפברואר 2019.

דן שפרונג, סגן נשיא בכיר לאזור EMEA באינפינידט, הגיב להכרה באמרו כי "אנחנו מאמינים שההכרה של Gartner Peer Insights כבחירת הלקוחות היא עדות לתועלת האדירה שאינפינידט מספקת לעסקים. אינפינידט מייצרת את תשתית האחסון הטובה ביותר שעליה ארגונים יכולים לסמוך - כיום ובעתיד, עם יכולת גידול, ביצועים גבוהים וגמישות רבה יותר מאי פעם. אנחנו גאים לראות את החזון של החברה משתקף מדי יום ברצפת הדטה סנטר של ארגונים ברחבי העולם. אינפינידט סבורה כי צמצום הסיכונים והחיסכון בעלויות, הנובעים מיכולות הקונסולידציה של מערכי אחסון מרובים (Multiple single array storage systems), יחד עם התמיכה שמעניקה החברה הניבו עבורנו ציונים גבוהים במיוחד".

לדבריו, "ארגונים באזור EMEA, ובכלל זה בישראל, מעצבים את תשתיות האחסון שלהם כבר כיום כדי לעמוד בדרישות המחר. קצב גידול המידע הולך ועולה, כמו גם הדרישה לזמינות גבוהה של מידע, שתאפשר להם להשיק שירותים חדשים ולצבור את התובנות העסקיות הדרושות בכדי להשיג יתרון תחרותי משמעותי בשוק".

בחירת הלקוחות של Gartner Peer Insights היא סובייקטיבית וכוללת ביקורות, דירוגים ונתונים פרטיים של משתמשים אונליין, המיושמים על פי מתודולוגיה מתועדת. הם לא מייצגים את הדעה ולא מהווים אישור מצד גרטנר או שלוחותיה.

הפוסט "ההכרה של Gartner Peer Insights – עדות לתועלת של אינפינידט לעסקים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

BMC, מובילה עולמית בפתרונות IT עבור ארגוני אנטרפרייז המיישמים טרנספורמציה דיגיטלית, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת קומפיוור, ספקית מובילה של פתרונות פיתוח, ותמיכה ביישומי Mainframe.

העסקה מבוססת על האסטרטגיה המוכחת של BMC בהשקעה בתחומים "חמים" בעלי פוטנציאל צמיחה, והיא צפויה להסתיים בחודשים הקרובים, בכפוף לתנאי הסגירה הנהוגים. התנאים הפיננסיים של העסקה לא נמסרו.

השילוב האסטרטגי של BMC וקומפיוור נבנה על הצלחתה של BMC AMI (ר"ת Automated Mainframe Intelligence) וסוויטת Topaz, טכנולוגיית ISPW, מבית Compuware, כדי להביא חדשנות נוספת לעולם ה-Mainframe.

עסקה זו מפגישה בין שתי חברות המתמקדות בפתרונות חדשניים ומובילים בתחומם, כדי לענות על צרכי ארגוני IT מובילים בעולם. השילוב יעזור ללקוחות בניהול יעיל וטוב יותר של פעילות ה-Mainframe, אבטחת הסייבר, פיתוח האפליקציות, אסטרטגית ה-DevOps , וכן יספק אינטגרציה חלקה של תהליכי פיתוח וניהול של פלטפורמות Mainframe מקצה לקצה.

"BMC ממשיכה את התמקדותה בטרנספורמציה דיגיטלית, פיתוח חדשנות, והשקעה במגוון פתרונות על מנת לתת מענה ואף לצפות מראש את צרכי לקוחותנו. זאת כדי לסייע בהצלחתם היום, ולהמשיך לעשות זאת גם בעתיד", אמר איימן סייד (Ayman Sayed), נשיא ומנכ"ל BMC. "זה הזמן האידיאלי להכניס את קומפיוור למגוון הפתרונות שלנו, בדיוק כששוק ה-Mainframe-AppDev המסורתי עובר ל-DevOps. אנו שמחים ומברכים על הצטרפות צוות קומפיוור אלינו, ומצפים לבנות יחד פתרונות Mainframe מודרניים ומובילים בתחומם".

"קומפיוור הוא שותף מוכח ומהימן בשילוב ה-Mainframe עם Agile ו-DevOps למיינסטרים של ה-IT. שילוב הכוחות עם בין קומפיוור ל-BMC יאפשר לנו להיות חלק משמעותי מהתחדשות הפלטפורמה", אמר זהר רונן, מנהל אזורי למזרח אירופה וישראל ב-BMC. "שתי החברות הינן מובילות בתחום החדשנות ב-Mainframe בחמש השנים האחרונות, ואנחנו מצפים לשלב בין החוזקות של הפתרונות המשלימים, כשהמטרה המשותפת שלנו היא להאיץ את התמורות הדיגיטליות המוצלחות אצל לקוחותנו. ללא ספק, BMC בשילוב עם קומפיוור מהווה השותף הטוב, והחדשני ביותר לדור החדש של מנהלי Mainframe".  

רונן הוסיף ואמר ש-"חברת BMC הינה מהבודדות בתעשייה הממשיכה להשקיע, לגייס ולפתח מוצרים חדשים בתחום ה-Mainframe, זאת גם במרכזי הפיתוח שלנו בתל חי ובתל אביב". לדבריו, "הרכישה של קומפיוור בתוספת הרכישה של RSM על-ידי BMC בשבוע שעבר, בתחום ה-Mainframe Security, מתיישבת עם מפת הדרכים של לקוחותינו אשר המכריזים שאינם רואים ירידה מה-Mainfarme בעתיד הקרוב - פלטפורמה אשר רבים הספידו כי תעלם לפני שנים רבות".

חברת BMC ו-קומפיוור מיוצגות בישראל על-ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס.

למידע נוסף על פתרונות ה-mainframe של BMC בקרו באתר: www.bmc.com/ami.

הפוסט BMC רכשה את קומפיוור הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סינאל מלל פייוויי, המספקת פתרונות תוכנה משולבי חומרה לניהול המשאב האנושי בארגון, השלימה בהצלחה פרויקט הטמעה של מערכת הענן לבקרת נוכחות עובדים Harmony Cloud במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. התוכנה מסייעת לייעל את ניהול עובדי החברה.

המערכת החדשה מספקת למשרד פתרון מקצה לקצה לניהול נוכחות עובדים באמצעות מכשירי נוכחות מתקדמים, אפליקציה לדיווח נוכחות סלולרי ופורטל אינטרנטי לעובד. היא מאפשרת דיווח, ניהול ובקרה של שעות העבודה ושעות ההיעדרות של העובדים בחברה, בין שהם עובדי משרד ובין שהם עובדים בשטח.

משרד עו"ד גולדפרב זליגמן מונה יותר מ-220 עורכי דין, ובכללם למעלה מ-80 שותפים, והוא מציע ללקוחותיו קשת רחבה של שירותים משפטיים. המשרד מתמקד בכמה תחומי ליבה מרכזיים: חברות ושווקי הון בישראל ובעולם, ליטיגציה לסוגיה, נדל"ן, וכן שירותי מומחים בתחומי מסים, מימון, בנקאות וביטוח, אנרגיה ותשתיות, תכנון ובנייה, הגנת הסביבה וקיימות, רגולציה ותחרות, דיני עבודה, נזיקין ועוד.

מערכת Harmony לניהול המשאב האנושי מותקנת בקרב אלפי חברות וארגונים בישראל ובחברות רבות נוספות ביותר מ-34 מדינות שבהן היא משווקת. המערכת מאפשרת למנהלים לצפות בזמן אמת בנוכחות העובדים ובביצוע משימותיהם באמצעות האינטרנט, ומאפשרת לעובדים לדווח נוכחות מכל מקום ובכל עת באמצעות הסמארטפון, המחשב הנייד או השולחני.

הפתרון החדש מחזק את יכולות הבקרה של מנהלים במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן באמצעות מגוון כלים: ממשק אוטומטי להתראות שנשלחות למייל אודות נתונים חסרים והשלמתם, נתונים שגויים ותיקונם, סגירת תקופת נוכחות, מנגנון התראות אודות אישורים בעלי תוקף לפי עובד, מנגנון בקרת שינויים אונליין ומעקב על ידי מנהל מורשה, מנגנון סריקה של אישורי היעדרות, סריקת מסמכים אישיים לפי עובד ועוד.

ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל מלל פייוויי, מסר: "הנהלת משרד עו"ד גולדפרב זליגמן קיבלה החלטה חכמה עם ביצוע השקעה טכנולוגית בפתרונות סינאל. לאור כך, אין לנו ספק כי ממשקי ענן ידידותיים יאפשרו למנהלי החברה לשדרג את ניהול הנוכחות של עובדיה, לייעל תהליכים ולחסוך משאבים ידניים רבים. העובדים ייהנו ממערכת דיווח נוחה, שמתעדכנת בזמן אמת ושומרת על מלוא זכויותיהם, ללא טעויות. המערכת מתאימה גם לשינויים המהירים בשוק העבודה ובמיוחד לתופעת העובדים הניידים, שרבים מהם נמצאים חלק משמעותי מזמנם בשטח - הן בארץ והן במדינות נוספות בעולם".

מגוון הפתרונות של סינאל

סינאל מלל פייוויי מפתחת ומספקת מגוון רחב של פתרונות משולבי תוכנה וחומרה קנייניים לניהול המשאב האנושי בארגון, הכוללים הפקת שכר וניהול נוכחות, סליקת כספי פנסיה, חסכון והשקעה, וכן ניהול ואנליטיקה חכמה של מערכי אבטחה פיזיים בארגון. החברה מספקת הדרכות ושירותי ייעוץ מקצועיים וטכנולוגיים בתחום דיני העבודה והכספים, המסייעים למעסיקים ולמנהלים להתמודד עם סוגיות ארגוניות קריטיות בצורה יעילה, חסכונית ורווחית.

מטה סינאל ומרכז המו"פ שלה ממוקמים ביקנעם. בנוסף, לחברה משרדים ברעננה ובאור יהודה וכן פעילות שיווק, מכירות ותמיכה ביותר מ-34 מדינות בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אסיה, חבר המדינות, אפריקה ואוסטרליה, המטופלים באמצעות חברות הבת Synel Americas ו-Synel UK. סינאל מעבדת מדי חודש מאות אלפי תלושי שכר עבור לקוחותיה, כאשר יותר מ-10,000 חברות וארגונים משתמשים במוצריה בישראל ומעל לשני מיליון עובדים במשק הישראלי מדווחים נוכחות בשעוניה יום יום.

בקרו בעמודי סינאל בפייסבוק ובלינקדאין.

הפוסט סינאל הטמיעה במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן את מערכת הנוכחות Harmony Cloud הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הסנאטור האמריקני, הדמוקרט אד מרקי, קורא למנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, לנטר היטב יותר את המתרחש בשירות המכירות אונליין הדומיננטי שלו. לדברי מרקי, הפלטפורמה שבניהול ובבעלות בזוס מאפשר למוכרים דרכה להפקיע מחירים, לכאורה בגלל וירוס הקורונה ובעיקר בגלל השפעת החרדה מפניו על הצרכן.

רשת CNBC דיווחה באחרונה כי אכן הן אמזון והן וולמארט, כמו חברות מסחר אלקטרוני אחרות, נאבקות על מנת לבלום מוכרי צד ג' שהקפיצו את מחירי המוצרים שהם מציעים דרכן יתר על המידה, וכמובן המדובר על מוצרים אשר להם נוצר ביקוש רב לנוכח התפשטות הקורונה.

[caption id="attachment_311854" align="alignnone" width="600"] אד מרקי, סנאטור אמריקני מהמפלגה הדמוקרטית. צילום: וויקיפדיה[/caption]

חבר הסנאט מרקי ציין במכתב ששלח אל בזוס אתמול (ד') כי אמזון נקטה בשבוע שעבר בצעדים בכדי להסיר אלפי פרסומי סחורות שכאלו, שעברו על מדיניות התמחור ההוגנת שלה, אך הסנאטור סבור שיש לעשות יותר כדי ללחום בתופעה הבזויה, הנשענת בעיקר על לחצם של הקונים ועל הבהלה שהמגיפה מעוררת בציבור.

"מכיוון שהעולם מתעמת עם הסיכוי למגיפה רצינית ומרחיקת לכת, אמריקה מחזיקה באחריות לא לעשות רווחים ממכירת פריטים כמו מסכות ידיים ומסכות כירורגיות", כתב מרקי. "אין לאפשר לאף אחד לקצור מציאות מפחד וסבל אנושי".

במקום 10 דולר - 400 דולר

"למרות שלאמזון ולמוכרים האחרים ב-Amazon.com יש זכות לצפות להחזר סביר על המוצרים שהם מוכרים, אין להם זכות להטיל מחירים לא מוצדקים באופן בלתי הוגן על צרכנים המבקשים להגן על עצמם מפני וירוס הקורונה", ציין מקי במכתב והוסיף "אבל לפי דיווחי העיתונות, זה בדיוק מה שקורה".

מרקי ציטט בדבריו דיווחים על סימונים מסיביים של סחורות בדמות מסכות פנים וחומרי חיטוי לידיים. לדבריו, קופסת חיטוי שאמורה לעלות 10 דולר, נמכרת כעת במקרים מסוימים במחיר מופרך של 400 דולרים.

מרקי כתב כי "דיווחים מתמשכים על הפקעת מחירים וחוסר שקיפות הותירו את הצרכנים חשופים לשיטות סחר בלתי הוגנות", וטען כי על קמעונאים המוכרים סחורות באינטרנט מוטלת אחריות מסוימת לגונן על הצרכנים מפני תופעות של הפקעת מחירים. הוא הסביר שהצורך מקורו בכך שבזמנים אלו הצרכנים "מוצאים את המדפים של החנויות הפיזיות המקומיות ריקים" כמו גם מהעובדה שהם "עשויים לרצות להימנע מלהסתובב בחנויות צפופות ובקניונים", ובמקום מעדיפים "לפנות לאינטרנט".

הסנאטור דרש מאמזון ובזוס תשובות לשאלות הבאות עד ל-18 במרץ: "כיצד אמזון קובעת אם מתרחשת הפקעת מחירים בגלל הקורונה בפלטפורמה?";  "באיזו רמה פריט נחשב לכזה שתומחר באופן לא הוגן?"; "כמה אזהרות מהפקעת מחירים הוציאה אמזון למוכרים המבקשים לנצל את נגיף הקורונה? וכמה מוצרים שפורסמו בה אמזון הסירה או השעתה?"; "אילו משאבים נוספים מקדישה אמזון בכדי להבטיח שתופעת מחירים-מופקעים-מבוססי-קורונה לא מתרחשת בפלטפורמה שלה?"

הפוסט סנאטור לבזוס: "כיצד אמזון פועלת נגד הפקעת מחירים בגלל הקורונה?" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות