"המנמ''רים נדרשים לאפשר לעסק להצליח בעולם הדיגיטלי, לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית דרך שינוי ה-IT ושינוי התפעול שלו. עליהם לספק ללקוחות מוצרים ושירותים מהר יותר, למנף יכולות מהענן - ובלא סיכונים. המנמ''רים צריכים לחשוב על הנתונים באופן אסטרטגי. בעבר, הנתונים היו נלווים למערכות - וכעת הם המהות העסקית", כך אמר ג'ורג' קוריאן, מנכ''ל נט-אפ.

קוריאן היה דובר המפתח בכנס לקוחות בכירים שערך הסניף הישראלי של ענקית ניהול הנתונים. הערב, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אמש (א') באולם טראסק בתל אביב, והנחה אותו גיא רחמים, מנהל טכנולוגי בחברה.

"על המנמ''רים", אמר קוריאן, "לארגן את הצוותים שלהם עם יכולות חדשות, טאלנטים וכישורים חדשים של עובדי ה-IT. עליהם להכניס למערכי המחשוב הארגוניים טכנולוגיות חדשות, דוגמת למידת מכונה ו-DevOps. אנו עוזרים למנמ''רים להתמקד בנתונים, כי מהם תבוא להם הישועה העסקית-תפעולית. אנו מסייעים ל-IT להשתנות, ממחשוב ממוקד תהליכי IT, למחשוב העובד שונה - מוטה ומונע-נתונים. יש לאסוף את הנתונים, לנהלם, לנתחם, ולהפיק מהם תובנות עסקיות".

"מה שהיה אתמול הכי מהיר, הפך לנורמה ולהכי איטי החדש" 

"הטכנולוגיה הצליחה מעבר לכל דמיון פרוע", אמר קוריאן, "והפכה לליבה עסקית של כל ארגון. סביב ה-IT נבנו מחלקות טכנולוגיות, ובראשן – המנמ''רים. כלל לא בטוח שבעשור הבא המבנה הזה ותפקיד המנמ''ר – ישארו כמות שהם. ייתכן שכל יחידה עסקית בארגון תבנה לעצמה יכולות טכנולוגיות, עם 'מנמ''רים קטנים', או בלא מנמ''ר כלל. ייתכן שהמנמ''רים יהפכו למנהלי דיגיטל, CDO. ייתכן מצב שבו יהיו שני מנמ''רים, האחד לעולם הישן, מערכות הלגאסי, והשני, המנמ''ר הדיגיטלי, לעולם החדש. מה שבטוח זה שתפקיד המנמ''ר ישתנה. הוא יידרש להיות מוביל עסקי שיספק דברים ייחודיים, כמו דיגיטל. יהיה עליו לספק יכולות טכנולוגיות מעבר לאלו של היום: הטכנולוגיות החדשות יגיעו דרך הענן ועד הטלפון הנייד. הוא יעבוד צמוד יותר עם הלקוחות החיצוניים, כדי לספק את המוצרים והשירותים מהר יותר. המוטו שלו יהיה שמה שהיה אתמול הכי מהיר, הפך לנורמה ולהכי איטי החדש".

לפי קוריאן, "בעבר הנתונים היו מרוכזים כולם בדטה סנטר. כיום הנתונים מבוזרים בסביבות היברידיות, מרובות עננים, ברכיבי הקצה ובמחשוב הקצה. לכן, בנינו את מארג הנתונים, Data Fabric, החזון שלנו לפיתוח ולשמירה של הנתונים בארגונים מכל הסוגים. היא עונה לאתגר של שינוע מחסני נתונים ענקיים בין הדטה סנטר הפרטי לענן הציבורי, עם מידע נגיש בכל מקום, בלא קשר לסוג האחסון בו הוא נמצא ויכולת להחלפה לענן אחר בכל שלב. מארג הנתונים מפשט את המורכבות הנוצרת בסביבה מרובת עננים".

לשאלת אנשים ומחשבים על המתחרות של נט-אפ, השיב קוריאן כי "עתיד ניהול הנתונים והאחסון הוא תוכנה. אנו עושים זאת כבר כמה שנים, עם תוכנה שרצה בדטה סנטר - ובענן. המתחרים לא עשו זאת: יבמ, EMC ו-HPE ראו בספקיות הענן מתחרות. אנו רואים בהן הזדמנות לבניית פלטפורמות מבוססות לחדשנות. VMware בנתה יכולת לסביבה מרובת עננים, אבל יש להם בעיה: הם מארחים פלטפורמות לאפליקציות לגאסי בענן הציבורי. אנו, לעומתם, מספקים יכולת לחבר את הנתונים עם אפליקציות חדשות, הרצות בענן".

לדבריו, "הלקוחות בישראל מתוחכמים, בעלי מבט גלובלי על ה-IT, הם דורשים מאיתנו דברים ועושים זאת בישירות - ואנו אוהבים זאת. יש לנו בישראל מחקר ופיתוח עם יכולות חזקות, שנבנה על חברות שרכשנו. נרחיב פה את המו''פ, יש לו פיתוחים פורצי דרך".

"הרוב המכריע של המנמ''רים שמים את הטרנספורמציה הדיגיטלית בראש סדר העדיפות שלהם. בעסקים כיום, הנכס הכי חשוב אינו נדל''ן - אלא טלפון נייד", סיכם קוריאן, "עלינו לארגן את ה-IT בדרך שונה, כדי לאמץ את החדשנות של העולם החדש. כיום, כל עסק הוא תוכנה ונתונים. תוכנה תהיה לכל ארגון - מה שיעשו איתה יקבע אם ינצחו או יפסידו. בעסק פיסי הגודל הוא הקובע. בדיגיטל, המהירות היא מרכיב קריטי בהצלחה".

הפוסט "בעבר, הנתונים היו נלווים לעסק, היום הם העסק עצמו" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת האקרים אשר לה, לפי ההשערות, קשרים עם ממשלת וייטנאם, עומדת ככל הנראה מאחורי פריצה לרשתות המחשוב השייכות לשתי יצרניות הרכב המובילות: ב.מ.וו ויונדאי מוטור. כך על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית משבוע שעבר (ה').

ההתקפות התרחשו כנראה מתישהו באביב האחרון, ומאחוריהן עומדת, לפי החשדות, קבוצת APT32, המכונה גם Ocean Lotus. הקבוצה, הפעילה מאז 2014, על פי ההערכות פנתה בעבר למיקוד המגזר הפרטי, כמו גם ממשלות זרות, כמו גם לפגיעה וירטואלית במתנגדי ממשל ועיתונאים, עם דגש חזק על מי שמוצאם במדינות דרום מזרח אסיה.

לרדיו בוואריה (Bayerische Rundfunk) נודע כי גורמים מקבוצת הפריצה הצליחו לחדור בחשאי לרשתותיהם של ב.מ.וו ויונדאי בניסיון למצוא שם סודות מסחריים. 

[caption id="attachment_305119" align="alignnone" width="600"] גילתה את פעילות ההאקרים במהירות - אבל אפשרה להם לפעול במשך "חודשים" בכדי לאסוף נתונים, לפני שחסמה אותם. ב.מ.וו. צילום: BigStock[/caption]

ההתקפה על BMW כללה התקנת ערכת כלים בשם Cobalt Strike על המחשבים שמוקדו. ערכת הכלים משמשת כדלת אחורית לרשת, ומאפשרת גישה נוספת אליה, וממנה התאפשרה גניבת הנתונים. על פי דיווח ב-Engadget, ב.מ.וו גילתה את פעילות ההאקרים במהירות - אבל אפשרה להם לפעול במשך "חודשים" בכדי לאסוף נתונים, לפני שחסמה אותם בתחילת דצמבר. אף מידע רגיש לא דלף מ-ב.מ.וו, לדברי מומחה אבטחה אנונימי שצוטט בכתבה, והתוקפים לא חדרו לדטה סנטר המרכזי של החברה שנמצא במינכן.

על פי ההערכה, גם במתקפה על יונדאי נעשה שימוש במתודולוגיה דומה, אף כי לא פורסמו פרטים נוספים אודותיה ולא ברור מה נזקיה, אם היו כאלו.

ב.מ.וו סירבה להגיב על המקרה הספציפי, ואמרה כי בכל מקרה היא הפעילה ומפעילה "מבנים ותהליכים" אשר הגבילו ניסיונות פריצה חיצוניים ואפשרו לה לאתר כאלו במהירות, כמו גם להתאושש מפריצות ביעילות.

יונדאי לא סיפקה תגובה לדיווחים.

מה לפעולה ולממשלת ווייטנאם?

אותה קבוצה, APT32, היא ככל הנראה שעמדה גם מאחורי מתקפה על הרשת העולמית של טויוטה מוטור במרץ האחרון, שהביאה לגניבה של כ-3.1 מיליון רשומות לקוחות. סביר להניח שההאקרים עשו גם במקרה הזה ניסיונות לריגול ארגוני.

הסיבה לכך שעלו חשדות כי וייטנאם מעורבת בניסיונות גניבת הסודות המסחריים בתחום הרכב היא שמדובר במדינה שהפכה ליצרנית כלי רכב בצמיחה מהירה, המארחת בעיקר מפעלים שונים השייכים לחברות זרות. המדינה השיקה את המותג "הביתי" הראשון שלה, VinFast, בשנת 2017, וב-2018 העלתה לראשונה את כלי הרכב שיוצרו על ידיו לכבישי המדינה. עם זאת, עובדה מעניינת (ומוזרה) היא ש-ב.מ.וו היא שותפה עיצובית של VinFast והדבר מעלה את השאלה, אם אכן כך - מה היה המניע לפריצה?

ZDNet ציטט מומחים ששיערו כי ממשלת וייטנאם פשוט משתמשת באופן גורף בקבוצות פריצה בכדי לבצע ריגול תעשייתי אחרי חברות זרות מטעמים כלכליים, ושאלו נשלחות על ידיה למשימות שעניינן גניבת קניין רוחני, שבו יעשו שימוש תאגידים במימון המדינה לצורך מינוף כוחם והצלחתם, ושהפעולה בחברות כלי הרכב לא קשורה ישירות ל-VinFast ולרצון ספציפי שלה לגנוב סודות מסחריים מ-ב.מ.וו או מיונדאי.

הפוסט רשתות המחשבים של ב.מ.וו ויונדאי מוקדו על ידי האקרים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אם עד לא מזמן העבודה במרכז היוותה אתגר מתסכל לאנשי היי-טק "צפוניים" בגין העמידה היומיומית בפקקים, הרי שגזירות הקארפול החדשות הפכו את העניין למורכב עוד יותר. הפקקים אינם השיקול היחיד המביא חברות היי-טק להצפין, אלא גם חיפוש אחר אקו-סיסטם יזמי שמתנהל בקצב קצת אחר.

פארק היי-טק בר-לב, הממוקם בין עכו לכרמיאל, השיק לאחרונה חלל עבודה חדש בשם WORKPORT ומקווה להחזיר לצפון אנשי היי-טק איכותיים. בר-לב צפוי לכלול עם השלמת בנייתו שמונה בניינים, החולשים על כ-87,000 מ"ר, כאשר נכון להיום בניין אחד כבר עומד ופעיל. מהנהלת הפארק נמסר, כי "החזון הוא  לייצר כ-5,000 מקומות תעסוקה איכותיים חדשים בגליל, לצד עידוד המוטיבציה ללימוד מקצועות ההיי-טק בקרב תושבי האזור, כפרויקט בעל חשיבות לאומית שייצור צפון חדש".

[caption id="attachment_305114" align="alignnone" width="600"] חלל העבודה WORKPORT. צילום: יח"צ[/caption]

WORKPORT מקווה להוות את הסנונית הראשונה של השינוי. במתחם בן שתי קומות כ-30 משרדים פרטיים, 130 עמדות עבודה וחדרי ישיבות בגדלים שונים. המתחם פועל במתכונת המוכרת ומציע מכלול שירותי משרד וניהול משלימים.

יעל יגרמן לביא, יו"ר פארק הייטק בר לב, אומרת, כי "המתחם מבקש לאכלס סטארט-אפים לצד חברות היי-טק גדולות יותר, שרוצות לפתוח שלוחה בצפון ומחפשות חסמי כניסה נמוכים. יש באזור עובדי היי-טק ברמה גבוהה, בני דתות שונות, ו-35,000 סטודנטים בטכניון, באוניברסיטת חיפה, באורט בראודה ובמכללות נוספות. הדור הבא של ההיי-טק הישראלי כבר כאן, ויישאר כאן אם רק תהיה לו הזדמנות - לא כל אנשי ההיי-טק רוצים לגור ולעבוד באזור המרכז", ציינה. עד כה נכנסו למתחם בבר לב כמה חברות, בהן docdok.health, Breeze animation, Kaleidoo, Teralog, TALOS ו-Teramine.

שירות רפואי בהתאמה אישית

אחת החברות שהתאקלמו במתחם היא Docdok.health, חברה בת ישראלית של docdok.health AG  השווייצרית. החברה נוסדה ב 2017 ופועלת כיום משני אתרים: WORKPOR בבר לב ומתחם שיבא ARC במרכז הרפואי שיבא.

[caption id="attachment_305116" align="alignnone" width="602"] איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. צילום: יח"צ[/caption]

"docdok מספקת פלטפורמה תקשורתית רפואית תואמת GDPR ו-HIPAA, המקשרת בין הרופא לחולה ונותנת פתרונות רפואיים בהתאמה אישית לכל משתמש", מסביר ד"ר איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. "הפלטפורמה מספקת תקשורת ישירה ומאובטחת, שבאמצעותה החולים יכולים לתקשר עם הרופאים ולקבל מענה לשאלותיהם וצורכיהם. בנוסף, היא כוללת גם מודל מחקר ומחקר משלים, אשר יודע להתחבר אל המערכות הקליניות והמחקריות, מה שמסייע להערכת איכות ולניסויים קליניים", הוא מפרט. "הפלטפורמה מכילה שאלוני תוכן מותאמים אישית, הכוללים תוכניות לניהול מחלות בצורה פרסונלית. באמצעות כלי זה, הרופא יכול להכיר את החולה בצורה יסודית ואישית יותר, ובכך להעניק טיפול איכותי יותר. אנו משתמשים במידע הנאגר על ידי משתמשים באפליקציה במטרה לספק שירות רפואי טוב יותר בהתאמה אישית. הפלטפורמה מפחיתה עלויות וסיכונים ומונעת בזבוז זמן. קהל היעד שלנו - חברות פארמה/תרופות, בתי חולים אוניברסיטאיים וכו'".

השנה התקבלנו לפרויקט שיבא ARC, מעבדת החדשנות של בית החולים שיבא, שהוקמה כדי לקדם תהליכי פיתוח טכנולוגיים, שישנו את פני הרפואה בעתיד, אומר רוב שרייר, מנהל מוצר בחברה. "באמצעות שיתוף הפעולה עם שיבא, אנחנו חשופים להמון דאטה שעוזר לנו במחקרים הקליניים וכמובן למטופלים חדשים שנחשפים לפלטפורמה".

במענה לשאלה מה הביא אותם לפתוח שלוחת פעילות בפארק הצפוני במקביל לפעילות בשיבא, משיב שרייר, כי "אנחנו (אנוכי וד"ר נורדמן) מתגוררים בכרמיאל, וחיפשנו מתחם עבודה באזור, אשר יספק לנו משרד איכותי וחדרי ישיבות שנוכל לתאם פגישות עסקיות באזור. היה לנו חבל לבזבז זמן רב מיום העבודה בנסיעות למרכז. בנוסף, המתחם נותן לנו את האפשרות ליצור קשרים מקצועיים ולייעל את העבודה. החברה נמצאת כרגע בתהליכי צמיחה, ואנו מגייסים עובדים צפוניים מתחומים שונים: מתכנתים, אנשי QA  ועוד", הוא מסכם.

ביצה ותרנגולת

"בעוד שברור שעבורנו החלק העסקי ממוקם במרכז, החלטנו להקים את מרכז הפיתוח בצפון", אומר יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת, שמתמחה בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה. רוב החברות שאינן גדולות דיין, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בדאטה, אם בשל מחסור בכוח אדם מיומן או פערים טכנולוגיים ואף חוסר בהבנת הפוטנציאל הטמון בנתונים. מטרתנו לאפשר לחברות ליצר ערך זה, כאשר בחלק גדול מהמקרים, השלב הראשון בתהליך הינו עזרה לארגונים להבנת הערך והפוטנציאל", הוא אומר.

[caption id="attachment_305120" align="alignnone" width="600"] יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת. צילום: אונ' בר אילן[/caption]

בר און, תושב גוש משגב, בעל תואר שני במדעי המחשב וביו-אינפורמטיקה מהטכניון, מומחה בתחום הבינה המלאכותית ועד לאחרונה שימש כבכיר בתחום זה ברפאל. "המוטיבציה מאחורי המהלך הייתה לייצר אלטרנטיבה תעסוקתית בתחום ולאפשר לאנשים לגור ולעבוד בצפון. להחלטה היו כמה סיבות, בהן מיצוי פוטנציאל הטאלנטים מהאזור יחד עם איזון בית/עבודה. כיום, רוב הטאלנטים נמצאים במרכז, ואלו שלא - שוקלים את המעבר למרכז לאור הביקוש, ההיצע והאלטרנטיבות. מדובר על סוג של 'ביצה ותרנגולת'. מצד אחד כל עוד אין אופציות בצפון - אנשים לא יישארו, ומצד שני חברות שזקוקות לכוח אדם בתחום לא יגיעו, כי אין מספיק אנשים מתאימים! הבנתי שחייבים לשבור את המעגל", הוא מסביר.

באשר לגיוס עובדים לחברה, מסביר בר און, כי "הבינה המלאכותית והביג דאטה הם מהתחומים המבוקשים בשוק. ברשות החדשנות טוענים כי חסרים כ-10,000 עובדים בתעשייה, והצפי הוא שהביקוש רק יעלה. כחברה שכל עיסוקה מבוסס על בינה מלאכותית וביג דאטה - תחום העיסוק עצמו רחב מאוד, וזאת כחלק ממענה לכלל לקוחות בינת. יחד עם בינת, שמייצרת מעטפת חזקה של תשתית, בסיס טכנולוגי ולקוחות, אנחנו מייצרים פתרונות, מוצרים ושירותים במגוון תחומים. מי שנקלט בחברה, עובד במקביל על כמה פרויקטים בתחומים שונים, כגון בריאות, חקלאות, פיננסים, אקדמיה, תעשייה, ביטחון ועוד. יתרה מכך, אנו מציעים לעובדים מגוון רחב מאוד של הכשרות, אתגרים חדשים ומורכבים, וניסיון מולטי-דיסציפלינרי. בזכות העובדה שהעובדים יושבים יחד קיימת הפריה, עזרה ושיתוף הדדי בידע. אנחנו שותפים אסטרטגיים ועובדים צמוד עם כל המשתמע מכך", הוא מסכם.

הפוסט הצפון החדש – אקו-סיסטם יזמי שמתנהל בקצב אחר (ובלי פקקים) הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מחקרים בארץ מראים ש-15% מהאוכלוסייה המקומית סובלים מדיסלקציה, שהיא לקות מולדת, המסווגת כלקות למידה ומפריעה לתהליכים קוגניטיביים של ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים ישירות לכישורי השפה והנדרשים לקריאה. דיסלקציה מייצרת קושי רב ברכישת קריאה בשיטות הלימוד המקובלות בקרב תלמידים, סטודנטים ואזרחים מן השורה.

אנחנו, בעלמגו, נענינו לאתגר ופיתחנו טכנולוגיה שעוקפת את הקושי בקריאה. מדובר בכלי חדשני ועתיר טכנולוגי, שעוזר בהתמודדות עם הדיסלקציה. זוהי תוכנת הקראה בעברית בשם עלמה רידר, שממירה טקסטים דיגיטליים למגוון קולות אנושיים הניתנים לבחירה. עלמה רידר נשענת על טכנולוגיית DNN (רשתות נוירונים), שמספקת לה את היכולת להקריא באופן אוטומטי רצף של משפטים ומילים ממוחשבות, בקולות טבעיים, דומים מאוד לקול האנושי, ובדיוק מרבי. זאת, למרות מורכבותה של השפה העברית נטולת הניקוד ומלאת יוצאי הדופן: לדוגמה, כמה אפשרויות יש להקריא את צמדי המילים הבאים: דוד שמש? ערבי שירה? מעבר לקושי הדקדוקי של השפה העברית, רשתות הנוירונים "לומדות" טוב יותר את הדיבור האנושי (את הגיית הפונמות ואת האינטונציה, ה-"מנגינה" של הדיבור) ומאפשרות הקראה יותר "אנושית" ופחות מכנית.

לאחר התקנת עלמה רידר על המחשב, ניתן להקריא כל טקסט בעברית על ידי סימונו עם העכבר ולחיצה על צירוף מקשים. שימוש נפוץ נוסף בתוכנה הוא המרה של טקסט לקובץ MP3 להאזנה רציפה במועד אחר. מעבר לכך, אפשר ליהנות מההקראה באתר האינטרנט של עלמה רידר - מכל מכשיר ובכל עת.

אי לכך, עלמה רידר היא תוכנת ההקראה היחידה התומכת בעברית תמיכה מלאה, ומאז 2012 היא מותקנת ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בישראל. בחלקם היא מותקנת ככלי נגישות לצורכי בחינות (ועמידה בדרישות תקנות הנגישות) ובחלקם - על כל מחשבי המוסד, לרווחת כלל המשתמשים.

עלמה רידר מאושרת על ידי משרד החינוך לשנות הלימודים 2020 ו-2021.

יצוין כי עלמגו מפתחת טכנולוגיות הקראה בעברית מאז 2011. הטכנולוגיה שמאחורי עלמה רידר משמשת מוצרים נוספים, למשל להקראת שמות הרחובות בווייז, הקראת הודעות טלפוניות בחייגנים, הקראת הודעות בחברות הסלולר, הקראת מידע לצרכי נגישות בבנקים ועוד. במגזר תקשורת תומכת חלופית נעשה שימוש בקולות של עלמגו באפליקציית TouchChat ובמחשבי התקשורת שמחולקים דרך סל הבריאות, כמו גם כאלה שמושאלים על ידי עזר מציון. בשנה האחרונה מאפשרת עלמגו יצירה של הקראה אוטומטית בקולות אישיים באמצעות אתרים בעברית ובאנגלית.

הפוסט תוכנת עלמה רידר – הטכנולוגיה שמחוללת ניסים למתקשים בקריאה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ארגון מחדש של התשתיות הוא המפתח לתחרות בעולם הביטוח. כך אומר חיים אינגר, מנהל תשתיות, כללביט מערכות מקבוצת כלל ביטוח ופיננסים, במפגש פורום C6 מקבוצת אנשים ומחשים, שהתארח בחברה. את הפורום הנחה רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT, שהוא גם יו"ר פורום C6

לאחר שהציג את התשתיות של כללביט, הכוללות שני מרכזי נתונים גדולים, כשהעיקרי שבהם ממוקם בפתח תקווה, ובנובף אתר גיבוי תת קרקעי בהרצליה וגיבוי נוסף באתונה.

"עבורי, תשתית ה-IT היא כמו חשמל. כשאני מדליק את האור בשירותים אני לא צריך להתקשר למפעיל של הטורבינה של חברת החשמל. לפי גרנטר, תשתית המחשוב אינה מתמקדת בחומרה או בתוכנה, זה העסק של הארגון. במקום לדבר על מספר השרתים וכמות הטרות באחסון, צריך להבין את הצרכים העסקיים ולאחר מכן לנהל את התשתיות כך שיתאימו.

"מה שדוחף את המגמה הזאת הוא עולם הדיגיטל. חברות ביטוח חדשות מתחרות וחברות ביטוח אחרות מצטרפות אליהן עם הצעות כגון ביטוח לפי קילומטרז', ביטוח מכשירי IoT, ביטוחי בריאות מבוססים התקנים חכמים ועוד, ופתאום קמה מול כלל ביטוח חברה כמו ליברה, עם יישומים שנמצאים עכשיו, עם טכנולוגיות עדכניות. אין להם שום לגאסי. חברה שנולדה קמה בענן עם טכנולוגיות מודרניות – ואנחנו צריכים להתחרות בה, אחרת לא נשרוד. כך, לדוגמה, יצרנו ממשקים עם סוכני הביטוח כמו שעושה וובי – שהיא סוכן ביטוח דיגיטלי ולא חברת ביטוח.

"בגרטנר אומרים, שעד 2025 יסגרו 80% מהארגונים הגדולים את מרכזי הנתונים. אל תלכו אחרי ההייפ, בחרו את מה שמתאים לכם. ולא פחות חשוב – תאבטחו את המידע שלכם".

לסיכום אמר אינגר: "האתגר המרכזי בשנת 2020 יהיה להמשיך את הורדת העלויות".

בפאנל שהתקיים הנחייתו של זרצקי, אמר יורם רומנו, מנהל תשתיות, קבוצת שטראוס, כי הקבוצה נמצאת במעבר של חוות השרתים של החברה בפתח תקווה לענן. בתשובה לשאלתו של זרצקי, "האם אתה מסכים עם הטענה של מנמ"רים שאנשי התשתיות מונעים את המעבר לענן כי זה ייתר את העבודה שלהם?" השיב רומנו, כי מנהל התשתיות של החברה  צריך לעשות את מה שנכון לחברה. כשעשינו את הבחינה של ניהול תשתיות בענן לא מצאנו שנצטרך לוותר על אנשי תשתיות. הם יעשו דברים אחרים, כגון ניהול עלויות וניהול תהליכים אוטומטיים".

אינגר אמר בתגובה, כי ההצעות שקיבל להעברת המערכות לעננים של אמזון או מיקרוסופט היו יקרות מאוד והיה זול יותר לבנות לבד. "אני הייתי הגורם  המוביל, לא המפריע".

אבי פולק , מנהל תשתיות, בנק לאומי,  סיפר על  המגה פרויקט בבנק לאומי של החלפת מערכות ליבה, הנמצא בעיצומו. "זאת הזדמנות מבחינתנו לתכנן גם את ההיבט התשתיתי של הדברים האלה. אנו מתכננים איך אנחנו רוצים לראות את סביבות העתיד של בנק לאומי. סביבות הפיתוח חייבות להיות בענן, והייצור – אצלנו". לדבריו, החברה העתיקה את דרך העבודה של חברות ההיי-טק  כדי לשרת את הבנק הדיגיטלי פפר, ו"יצרנו אפשרות ל- Environment as a Service – ייצור סביבת מחשוב בלחיצת כפתור".

יגאל אהרונוביץ', מנהל תשתיות, מגדל, אמר, כי "האתגרים ל-2020 מאוד דומים לאלו שהציג אינגר, ולאו דווקא בגלל שאנו מתחרים, אלא  מנקודת המבט של התשתיות. הייתי מנמ"ר ומנהל תשתיות במשך 25 שנים. דרשתי ראייה של 360 מעלות מהמסד – הברזלים , הבניין, החשמל ועד הטפחות – אפליקציות והעסק, וגם ולראות איך נותנים מענה שמתכנס לתקציב, טכנולוגיות שמאתגרות לצורכי אבטחת המידע ולראות את כל זה מנוהל בראייה כוללת ונכונה. הוא ציין, כי "אנשי התשתיות דווקא רוצים ענן, כי זה מאתגר אותם טכנולוגיות. צריך לראות כיצד זה משנה את העסק, ואז עונים לכלל הצרכים. כלל הדרישות במינימום עלויות".

טל נתנוביץ', סמנכ״ל בקרה, תפעול ומערכות מידע, שיכון ובינוי, סולל בונה אמר, כי "תקציבי המחשוב יורדים בכל שנה. גם  ההשקעות וגם התקציב השוטף. צריך להסביר כל דבר ב-ROI. בהשקעות קשה להסביר, ולכן אנחנו טיפה מרדדים את זה, עוברים לפתרונות אג'ייל, אבל כשהתקציב יורד צריכים להראות ROI".

הפוסט "ארגון מחדש של התשתיות – המפתח לתחרות בעולם הביטוח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מנמ"רית חדשה לאוניברסיטת בן גוריון: המוסד האקדמי הודיע היום (ב') על מינויה של יפעת גודינר לתפקיד סמנכ"לית מחשוב ומערכות מידע, במקומו של מוטי מרגלית. היא כבר החלה למלא את התפקיד, שבמסגרתו היא מתמקדת בכל הצדדים המחשוביים באוניברסיטה הדרומית.

גודינר מביאה עמה ידע וניסיון בניהול מערכות מידע בהיקפים של אלפי משתמשים, בהובלת חדשנות דיגיטלית ובהובלת תהליכים למימוש אסטרטגיות עסקיות וארגוניות. בעברה היא הייתה מנהלת בכירה בקבוצת הדליוורי בטבע. במסגרת התפקיד היא ניהלה לקוחות פנים ארגוניים וסיפקה פתרונות טכנולוגיים מקצה לקצה. בנוסף, היא ניהלה יועצים בתחום ה-ERP בקבוצת יעל תוכנה, ועסקה בהקמה ובליווי של פרויקטי ERP.

לגודינר תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה, והיא בוגרת קורסים רבים, ביניהם קורס דירקטורים וקורס מנמ"רים.

לדברי דוד ברקת, מנכ"ל האוניברסיטה, "גודינר מצטרפת אלינו בתפקיד מכריע ובתקופה חשובה שבה אנחנו מפתחים את האוניברסיטה לעשור הבא - עשור שכולו פיתוח וצמיחה. אני סמוך ובטוח שעם הידע והניסיון שצברה, היא תוכל להצעיד את האוניברסיטה קדימה בתחום המחשוב ומערכות המידע, לשימוש ולנוחיות החוקרים ולקידום המחקר".

הפוסט יפעת גודינר מונתה לסמנכ"לית מחשוב ומערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אם מישהו חשב שקוואלקום תחשוב פעמיים לפני שתמשיך לנסות למצוא את דרכה בשוק המעבדים למחשבים הניידים, הכנס השנתי שנערך בהוואי נתן את התשובה. לא רק שהחברה ממשיכה, היא גם מנסה להרחיב במעט את סביבת הפעילות שלה עם תוספת של מעבדים שמיועדים יותר לשוק הביניים.

החברה הציגה את Snapdragon 8cx 5g ACPC. כמו המעבד שעליו הכריזה לפני שנה, גם המעבד החדש הזה מיועד יותר לקצה העליון של מחשבי ה-Windragon, ובגירסה החדשה שלו, בדומה למה שהציגה עם ה-Snapdragon 865 לתחום הטלפונים, גם את המעבד הזה היא תמכור יחד עם המודם החדש שלה Snapdragon X55, שיספק יכולות 5G למחשב עם מהירות העברת נתונים של עד 1.5 גיגה-ביט לשנייה ברשתות Sub-6.

מעבר לכך, כאמור, הכריזה החברה על שני מעבדים שהיא מכוונת אל שוק הביניים. Snapdragon 8c הוא, לפי החברה, המחליף של Snapdragon 850 עם שיפור של כ-30% בביצועים. הוא גם מגיע עם מנוע בינה מלאכותית שמציע 6 TOPS ביצועי מחשוב - לעומת 15 TOPS ב-865 שהוזכר לעיל. הוא מגיע עם המודם Snapdragon X24, כלומר עם תמיכה ב-4G בלבד.

Snapdragon 7c מציע, לפי החברה, ביצועים שנמוכים בכמה אחוזים לעומת ה-8c, והוא גם מכיל שבב גרפי חלש יותר. יכולות הבינה המלאכותית שלו נמדדות ב-5 TOPS, והמודם המשולב בו הוא Snapdragon X16, שמהירות העברת הנתונים המרבית שלו, בהורדה, מגיעה עד 1 מגה-ביט לשנייה, כמחצית מזו של ה-Snapdragon X24.

עדיין לא ברור מתי המעבדים החדשים יגיעו לשוק בפועל.

הפוסט קוואלקום מרחיבה את ההיצע לשוק הביניים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפופולריות של תקיפת התקני NAS באמצעות כופרות הולכת וגדלה. כך טוענת מעבדת המחקר של חברת האבטחה קספרסקי.

למעשה, מדובר באיום משמעותי ביותר, טוענים החוקרים. להבדיל מהתקפות שמבוצעות באמצעות דיוג או סוגי רמאות אחרים, שגורמים למשתמשים להוריד קובץ שבסופו של דבר הופך את המחשב או המערכת כולה לבני ערובה, בהיבט של NAS מדובר בהתקפות ישירות.

התקני NAS הם מערכי אחסון שמחוברים לרשת כדי לספק נקודת גישה ממוקדת וגם כדי לאפשר גיבוי מרכזי. הם פופולאריים מאוד בעיקר בעסקים קטנים, שאינם זקוקים לשרת אחסון מלא, אבל גם לשימושים צרכניים. הגישה אליהם היא, כאמור, דרך הרשת בלבד, ובדרך כלל הם מגיעים עם סוג של מערכת הפעלה מובנית, שהגישה אליה היא באמצעות דפדפן.

מערכת זו היא מקור הבעיה, מציינים חוקרי קספרסקי, ובאופן כללי מערכות אלו מכילות חולשות שמאפשרות להאקרים לפרוץ סיסמאות - ומשם הדרך להשתלת כופרה בכונן ולהשתלטות על כל הקבצים החשובים, קצרה מאוד.

מדובר בתחום שב-2018 כמעט ולא נמצאו עדויות לשימוש בו, אבל כבר ב-2019 המספר של התקפות הכופרה נגד התקני NAS עלה באופן משמעותי, ובקספרסקי מעריכים שכמות ההתקפות רק תלך ותגדל, אם כי ברבעון השלישי של 2019 נרשמה, לטענתם, ירידה כוללת של 11% בכמות התקפות הכופרה במונחים של שנה לשנה, וזאת למרות שמספר גירסאות הכופרות המוכרות צמח יותר מפי שניים, ליותר מ-13,000 סוגים - וכן, הכופרה WannaCry על גירסאותיה השונות ממשיכה להיות המועדפת על פושעי הסייבר.

הפוסט קספרסקי: תקיפת התקני NAS – הולכת וגדלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בזק בינלאומי הודיעה היום (ב') כי תשיק בימים הקרובים את חוות השרתים החמישית שלה, על שטח של כ-1,100 מ"ר ובעסקה מוערכת של כ-40 מיליון שקלים. חוות השרתים תושק בפארק אפק בראש העין, וזו גם כנראה הסיבה שהיא נקראת אפק (Afek).

חוות השרתים החדשה מצטרפת לארבע הקיימות של החברה - שלוש מהן בפתח תקווה ואחת בתל אביב. בסך הכל, תספק בזק בינלאומי שירותי אירוח במתקניה בישראל בשטח כולל של יותר מ-6,000 מ"ר. לצד החוות בארץ, החברה מפעילה שבעה אתרים במדינות אחרות, שמקושרים באמצעות רשת תקשורת שמבוססת על הכבל התת ימי שלה.

בחוות שלה מספקת בזק בינלאומי שירותי אירוח, שרתים וירטואליים, פתרונות ענן ושירותים מנוהלים תחת קורת גג אחת. בחברה טוענים כי היא ספק הדטה סנטרים הגדול בישראל מבחינת כמות הלקוחות במגוון המגזרים: תעשייה, היי-טק, חינוך, בריאות, תקשורת ומדיה, והמגזר הציבורי. בין הלקוחות שלה נמצאים משרדי ממשלה, לאחר שהיא זכתה במכרז של החשב הכללי במשרד האוצר לניהול ההתאוששות מאסון של משרדי הממשלה.

הדטה סנטר החמישי של החברה הושק לאחר שהיא חיפשה במשך שנה נכס שיתאים להמשך ההשקעות ארוכות הטווח ברשת חוות השרתים שלה, ולאחר שהיא הצליחה למכור את כלל שטחי האירוח בחוות הקיימות. האתר בראש העין גבר על תשעה אתרים אחרים באזור המרכז, והוא נבחר מאחר שמדובר במתקן במיקום מרכזי, נגיש, בעל תשתיות יציבות של אספקת חשמל, מיזוג מתקדם ויכולת התאמה לצרכים של בזק בינלאומי. לטובת האתר עמדה גם התאמתו הייחודית ל-Sub data center, מה שמאפשר ללקוחות ענק לרכוש אולמות אירוח פרטיים כחוות משנה בתוך החווה הראשית.

יותר ויותר ארגונים עוברים לאחסון היברידי

השקת הדטה סנטר החמישי של בזק בינלאומי באה על רקע המגמה המתרחבת בעולם לארח את ה-IT הארגוני הן בענן והן בחוות שרתים חיצונית. זאת, על מנת לייתר את הצורך להתעסק בתשתיות המחשוב ולפתור בעיות, לחסוך עליות ולהקל עליהם להתמקד בליבת העסקים.

לדברי רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, "נמשיך להשקיע בהרחבת רשת הדטה סנטרים שלנו ונקים חוות שרתים נוספות, על מנת לספק למגזר העסקי פתרונות IT מקצה לקצה".

רון גלב, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, ציין כי "האסטרטגיה של החברה לשנים הקרובות כוללת התרחבות של רשת הדטה סנטרים והטמעת פתרונות חדשים ויצירתיים. חוות אפק היא המשך של הגידול בדטה סנטרים שלנו וממקסמת את החיבור שלנו לצומת האינטרנט של ישראל והעולם, באמצעות הכבל התת ימי ורשת
הדטה הבינלאומית של החברה".

הפוסט בזק בינלאומי משיקה את הדטה סנטר החמישי שלה ב-40 מיליון שקלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפי דיווחים בתקשורת העולמית, סנאפצ'ט בודקת כעת תכונה ששמה Cameo, המאפשרת למשתמשים לשנות את תמונות הסלפי שלהם לווידיאו - אולם ממש לא סרטון סלפי שגרתי.

חדשנות וסנאפצ'ט היו שם נרדף מתחילת דרכה של הרשת החברתית הייחודית. היא אפילו הייתה המקור הפיונירי לתכונות ויכולות טכנולוגיות מקוריות ופופולריות - כמו מסנני התמונות וכמובן הסטוריז - שאומצו לאחר מכן על ידי מתחרותיה, בעיקר על ידי אינסטגרם ופייסבוק, בלי בושה.

התחרות הקשה, ושיבוט התכונות שהיא עצמה בראה, הזיקו לסנאפצ'ט ופגעו קשות במומנטום שלה, אבל למרות זאת החברה שמאחוריה, סנאפ, לא מפסיקה לבדוק תכונות חדשות בעבור הפלטפורמה שלה, וכעת היא הראשונה להכניס לשירות תכונה שלמעשה מאפשרת למשתמשים לייצר סרטון מעגלי, סוג של GIF, בנוסח דיפ-פייק (deepfake) - הטכנולוגיה החדשנית, אולי הדרמטית מכולן, שכבר מעוררת ציפיות עצומות, רעש תקשורתי וגם חששות.

Snapchat Cameo היא בעצם אלטרנטיבה ל-Bitmoji - אמוג'י מותאם אישית למשתמש - או למעשה, אופציה משודרגת שלו. השבוע (ב') דווח ב-Tech Crunch כי חברת סנאפ אישרה את קיומו של Cameo ואמרה כי התכונה נמצאת כעת בבדיקות מוגבלות במספר שווקים בינלאומיים, למשל בצרפת. "Cameo אינו מוכן לעלות לבמה, אך בקרוב יושק בבכורה עולמית", מסרה החברה.

אז איך זה עובד בפועל?

התכונה החדשה שתגיע בקרוב לסנאפצ'ט משתמשת בתמונת סלפי פשוטה שלנו כבסיס, ואז מאפשרת לבחור מתוך מקבץ סרטוני-לולאה (החוזרים על עצמם כמו קובץ GIF) שבהם נככב.

Cameo תשנה את פני המשתמש, בכדי שאלו יתאימו באופן מושלם למראה השחקן המקורי בסרטון (למשל תכניס פנים מלאים לתוך מבנה פנים צר של שחקן קיים, או תלביש פנים מבוגרים על שחקן בעל לוק צעיר), ואז תייצר לסרטון נראות משכנעת, כאילו המשתמש באמת מבצע את מה שצולם בסרטון. כך למשל, כבר ניתן לראות בסרטון ששותף בטוויטר, כיצד פני המשתמשת מצרפת שכבר מתנסה בתכונה הולבשו אל תוך סרטון שבו היא כמו זוללת שפע של דונאטס.

Vous avez Cameo sur snap ou je suis la seule? Je pleure de rire pic.twitter.com/G7E3ZKAilz

— Aca (•‿•) (@toddflanderrs) December 7, 2019

טכנולוגיית הדיפ-פייק עשתה לה במקור שם של כזו המיועדת להטעיית משתמשים לחשוב שמדובר בסרטון אותנטי, אבל במקרה שבו היא משמשת לצורך התכונה של סנאפצ'ט, קמאו, היא לא אמורה לשטות באיש אלא רק לייצר פאן טהור, כפי שסנאפצ'ט עשתה בעבר כשאפשרה לנו לעטות קרני אייל ולשרבב לשון כלבלב. 

צוקרברג יסתבך עם דיפ-פייק?

דיפ-פייק, כשהיא משמשת ליצירת "זיוף עמוק" - כמו התרגום המילולי של שמה - היא סיפור אחר לגמרי. מדובר בתחום שנוי במחלוקת למדי בזירת הטכנולוגיה ובמדיה. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת ליוצרים יומרניים וחדשניים לייצר כיום סרטונים שבהם מופיעות דמויות מוכרות, שנראות אותנטיות לחלוטין – כולל קולן והבעותיהן המדויקים – אבל שהן בעצם זיוף שנשען על יכולות בינה מלאכותית. נתקלנו כבר, לדוגמה, בסרטון דיפ-פייק שבו נראה מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מדבר על כוחה הרב של ענקית כמו החברה שלו ממאנלו פארק וכמה הדבר מסוכן, אבל היה זה סרטון מזויף שרק נראה כאילו הוא אמיתי. 

חששות רבים עולים כיום מכך שהטכנולוגיה משתכללת והולכת ועלולה להוליך שולל גולשים תמימים, למשל שיצפו בסרטון לכאורה של מנהיג עולמי, נניח טראמפ, שישא דברים לאומה, ושייגרום אפילו לתגובות מסוכנות של הציבור.

במקרה של סנאפ, כאמור, היכולות המתקדמת מבוססת ה-AI נועדה לכיף בלבד, וכן היא עתידה מן הסתם לעזור לרשת החברתית הקטנה בהרבה ממתחרותיה להיתפש כאטרקטיבית וחדשנית במיוחד בקרב משתמשים, ובכך להתבלט בין הרשתות החברתיות המתחרות, שמעתיקות בלאו הכי כל פיצ'ר חדש שהיא ממציאה.

הפעם הזאת יש סיכוי מסוים עם זאת, שאינסטגרם, שנמצאת בבעלות פייסבוק, עלולה להיתקל בבעיה אם תרצה לחקות את Cameo, גם בהתחשב במשאבים של פייסבוק בתחום, וגם אולי משום שהחברה בבעלות צוקרברג נמצאת בצרות סביב הפצת פייק ניוז, ואפשר שאימוץ טכנולוגיית דיפ-פייק, אפילו מטעמים כיפיים, לא תתפש בציבור או בקרב הרשויות כאקט לטובתה.

הפוסט חדש בסנאפצ'ט: סרטוני ווידאו-סלפי על בסיס טכנולוגיית דיפ-פייק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מלחמת הסחר מול ארצות הברית גרמה לממשלת סין להכתיב מדיניות חדשה שמטרתה להעניק דחיפה לקהילת הטכנולוגיה המקומית על חשבון שימוש בטכנולוגיות מערביות. המדיניות החדשה תבוא קודם כל לידי ביטוי במשרדים הממשלתיים ובמוסדות הציבוריים - לפי הוראת הממשלה, הם יצטרכו להחליף את כל החומרה והתוכנה שבארגון שלהם בחלופות סיניות, ולעשות זאת תוך שלוש שנים.

המדיניות הזו זכתה לכינוי 3-5-2. מספרים אלו מתקשרים עם אחוזי הביצוע שיש לבצע בכל שנה של התוכנית. הממשל מצפה שהארגונים שנדרשו לבצע את ההחלפה יסיימו 30% מהעבודה ב-2020, השנה הראשונה להרצתה, 50% ב-2021 ואת היתר, 20%, ב-2022.

המדיניות הזו הוגדרה כסודית ונחשפה ממש לאחרונה, וזכתה, כך נטען, לאישור של חברות פרטיות סיניות, שלמדו עליה מהלקוחות הציבוריים שלהן. החברות הפרטיות, לפחות בינתיים, לא יידרשו לבצע את השינוי הזה.

גם בהיקף הציבורי ההחלטה הזו של ממשלת סין יכולה לפגוע קשות בחברות כמו דל, HP ומיקרוסופט, כשלא ברור עדיין האם מדובר גם בהפסקת השימוש ברכיבים שאינם סיניים, כמו מעבדים, מודמים, מסכים וכדומה.

הפוסט סין: ארגונים ממשלתיים וציבוריים יחליפו את כל החומרה והתוכנה שלהם בחלופות סיניות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מחשוב נטול שרתים, Serverless, הוא הדבר החם הבא בעולם ה-IT, ויהווה את עתיד המחשוב", כך אמר אביעד מור, CTO ומייסד-משותף, לומיגו.

מור התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת הכנס השנתי של אמזון ווב סרוויסז, 2019 AWS re:Invent, שערכה החברה בשבוע שעבר בלאס וגאס. הכנס נערך בהשתתפות יותר מ-65 אלף לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית הענן.

החברה הוקמה לפני שנה וחצי על ידי מור וארז ברקנר, המשמש כמנכ''ל - שניהם יוצאי צ'ק פוינט. ברקנר ניהל את חטיבת מוצרי הענן בענקית הגנת המידע הישראלית, ואילו מור עמד בראש קבוצת המחקר לטכנולוגיות חדשניות. החברה מונה 17 עובדים ומשרדיה נמצאים בתל אביב. יש לה עשרות לקוחות, מכלל מגזרי התעשייה, וחלקם נמנים על פורצ'ן 500.

במאי שנה שעברה לומיגו השלימה סבב גיוס ראשוני (Seed) של שמונה מיליון דולרים. בסבב השתתפו שלוש קרנות: פיטנגו, גרוב, ומירון קפיטל.

AWS - דוחפת את תחום המחשוב ללא שרתים קדימה

"אנו פועלים לניטור ואיתור תקלות לסביבות מחשוב נטול שרתים", הסביר מור, "מחשוב נטול שרתים הוא הדור הבא של טכנולוגיית הענן, ו-AWS דוחפת את התחום קדימה. הוא מאפשר לפתח אפליקציות ענן שלמות, בלא להתקין אף שרת - ולהתרכז בליבה העסקית". הוא הוסיף כי "למרות השם - Serverless - שמשמעו בלא שרתים - הרי הכוונה היא שהשרתים עדיין קיימים בענן, רק שהם אינם 'בעיה תחזוקתית' של הלקוח הארגוני, כי אם של ספקית הענן".

לדברי מור, "אנו מאפשרים לאתר בעיות בשכבת המחשוב נטול השרתים, לזהות בעיות באופן פרואקטיבי ולהגיע לשורש הבעיה בתוך דקות".

"פיתחנו מערכת", ציין מור, "שמנתחת ביג דטה, על מנת לזהות תקלות אפשריות בטכנולוגיות מחשוב נטול שרתים. היא מאפשרת לחברות טכנולוגיה להשתמש בטכנולוגיה החדשה ולדעת על בעיות בתוכנה, לפני שהן קורות". לדבריו, "בסביבת מחשוב נטול שרתים, פועלים רכיבים רבים. אנו מאפשרים למנהלי ה-IT לראות איך כל הרכיבים הללו עובדים יחדיו, איך נראית התמונה הגדולה. כאשר רכיב חדל לעבוד - אנו מגלים בקלות איך הוא משפיע על כל המערכת".

"מי שמכניס אותנו לארגונים", אמר, "הם ארכיטקטי מחשוב ומפתחים, שרוצים לדעת על תקלות. שוק המחשוב נטול שרתים הולך וגדל בקצב מהיר - במאות אחוזים מדי רבעון - ואנו גדלים עימו. הטכנולוגיה מושכת את המפתחים החזקים ביותר בתעשייה, והיא מאפשרת ליישומי מחשוב נטול שרתים להסתגל לשינויים גדולים בקצב תעבורת המידע ובמספר המשתמשים במערכת".

"אנחנו עדים לשינוי עמוק בצורה שבה מפתחים בונים תוכנות בענן והתמקצעות בטכנולוגית serverless היא היערכות לעולם של מחר", סיכם מור, "אנו לקוחות של AWS מיום הקמת החברה. כל סביבת ה-IT של החברה היא מחשוב נטול שרתים. אנו צורכים כמה שירותים של AWS, ביניהם למדה, קינסיס, API Gateway, ואתנה. הענן מאפשר לנו להתפתח במהירות ולהתמקד במוצר שלנו - ולעשותו הכי טוב. מחשוב נטול שרתים היא טכנולוגיה חדשה, אשר פותרת בעיות שאיש לא פתר עד כה. יש קהילת Serverless אשר AWS עוזרת לטפח בעולם - וגם בישראל".

הפוסט "מחשוב נטול שרתים – הדור הבא של ה-IT" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

במשרד התקשורת אומרים שהם "עמלים בזמן האחרון בצורה אינטנסיבית על מנת להוציא את העגלה לדרך ולבסס את הדור הבא של התשתיות במדינת ישראל". האם המשרד יצליח לעשות זאת? המנכ"ל, נתי כהן, טוען שכן, ומנמק זאת בדברים שכבר קרו: "בשנה האחרונה התחלנו את הפריסה של הדור החמישי במדינה, אנחנו מצויים בשלהי מכרז התדרים והסיבים האופטיים נפרסים באופן מסיבי. כך שאין סיבה להניח שזה לא יקרה".

כהן דיבר במסגרת פנל שעסק בהשפעות של הטכנולוגיה בעידן הדיגיטלי ברמה הלאומית. הפנל, בהנחיית קרן מרציאנו מחדשות ערוץ 12, היווה חלק מהכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות מידע, שהתקיים לפני ימים אחדים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה. את הכנס כולו הנחה יו"ר הלשכה, אלי פרנק.

לדברי כהן, "נתוני צריכת התקשורת במדינת ישראל מכפילים את עצמם בכל שנה, כך שאנחנו חייבים להיערך לכך ולהתאים את עצמנו. המהפכה הבאה היא האינטרנט של הדברים המסיבי והמדינה תצטרך להיערך לכך שמכונה תדבר עם מכונה, מה שישנה לחלוטין את אורח החיים שלנו".

הוא הצביע על כך שחברות בינלאומיות מגיעות להשקיע בתשתיות התקשורת בישראל. "הבשורה הגדולה היא שחברות שיפרסו תשתיות דור 5 יתוגמלו בצורה משמעותית. אנחנו, ביחד עם אגף התקציבים ורשות התחרות, מאוד אופטימיים שזה יתרחש", אמר.

[caption id="attachment_305173" align="alignnone" width="600"] שחר מלכה, ממלא מקום ראש ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור[/caption]

שחר מלכה, ממלא מקום ראש ראש רשות התקשוב הממשלתי, דיבר על התפתחות השירות הדיגיטלי של הממשלה לאזרח. למרות הטענות השונות שמועלות נגדו, "הרשות משנה את השירות של כלל משרדי הממשלה, ואנחנו מקווים שזה יתפשט לכלל המגזר הציבורי, לרבות הרשויות המקומיות", ציין. הוא הוסיף כי "יש לנו מערכת ממשלתית מאוחדת, שמאפשרת למשרדי הממשלה להתמקד בליבת הפעילות שלהם".

עם זאת, ברכה הודה ש-"לא הכל בסדר, אנחנו כל הזמן מחפשים היכן להתייעל. בעוד כחודש יצא דו"ח של ה-OECD, שמראה שאנחנו במקום השני מבחינת השירותים הממשלתיים הדיגיטליים, מעט מאוד אחרי דרום קוריאה".

[caption id="attachment_305174" align="alignnone" width="600"] מרב כהן, סגנית ראשת ישראל דיגיטלית. צילום: ניב קנטור[/caption]

לעומת זאת, מרב כהן, סגנית ראשת ישראל דיגיטלית, אמרה ש-"הממשלה מתקדמת בתחום הדיגיטל, אבל העולם מתקדם בקצב מהיר יותר. לכן רואים בדירוגים שאו שלא קפצנו בתחום זה או שקפצנו מעט, אלא שהעולם קפץ יותר".

היא ציינה ש-"בישראל דיגיטלית, אנחנו מסתכלים על כלל המגזר הציבורי ועל האוכלוסייה. חמישית מאוכלוסיית ישראל כלל לא נמצאת בדיגיטל - בעיקר בציבור החרדי, במגזר הערבי ובקרב האזרחים הוותיקים. אלה אנשים שלא ישתמשו בדיגיטל ללא מתווך. אנחנו בונים מודלים היברידיים עם מתווך".

[caption id="attachment_305175" align="alignnone" width="600"] ד"ר תומר סימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

ד"ר תומר סימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל, אמר כי "בשמונה השנים האחרונות ראינו ירידה בכל המדדים, בתחום של ממשלה אלקטרונית ושירותים דיגיטליים לאזרח, אבל השנה יש מגמת שיפור. הממשל הזמין מביא אתו הרבה הזדמנויות. למשל, הוא מאפשר לחזק את החוסן של האוכלוסייה, להנגיש לה את כל המידע הרלוונטי בדיגיטל במצבי חירום".

[caption id="attachment_305176" align="alignnone" width="600"] רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור[/caption]

דובר נוסף בפנל היה רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי. הוא ציין כי המערך הגדיר 30 חברות כתשתיות קריטיות, שהמדינה צריכה להגן עליהן בכל מחיר על מנת שתוכלנה לספק שירותים חיוניים למדינה גם בעת חירום, או כשהן עוברות מתקפות סייבר. רמה אחת מתחת יש חברות המוגדרות כתשתיות חיוניות.

לשאלה האם התשתיות מוגנות ברמה מספקת השיב פרנקו כי "כיום, רמת ההגנה היא טובה. המדינה משקיעה את כל המאמצים הביטחוניים והאזרחיים על מנת להבטיח שהתשתיות הקריטיות יעבדו בכל מצב ובכל ניסיון תקיפה. גם התשתיות החיוניות מטופלות, והמצב הולך ומשתפר בזמן האחרון".

לדבריו, "יש עלייה ברמת התעוזה של ההאקרים לבצע מתקפות על תשתיות קריטיות במדינת ישראל, כמו גם ברמת הניסיונות - אבל לא ברמת ההצלחות. יש לישראל עליונות בתחום הסייבר, הן הגנתית והן מודיעינית, והיא משמעותית להגנה גם על המשק האזרחי".

עוד ציין פרנקו כי "בימים האחרונים העלינו לאוויר שורה של מערכות, כולל לניהול סיכונים וסקרי סיכונים בעולמות הדיגיטל והסייבר".

[caption id="attachment_305177" align="alignnone" width="600"] דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ניב קנטור[/caption]

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות, דיבר על ההשפעות של הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגונים עוברים על שוק התעסוקה. "אלה באות לידי ביטוי הן ברמה החיובית והן ברמה השלילית", אמר. "בתחום שאנחנו מטפלים בו, הטרנספורמציה הדיגיטלית מביאה אמנם לירידה במספר המועסקים במוקדים של חברות גדולות, אבל מהצד השני, הטכנולוגיה הכניסה לשוק העבודה אוכלוסיות שפחות השתתפו בו בעבר, בעיקר חרדים - ובמשרות איכותיות".

הפוסט "המטרה: לבסס את הדור הבא של התשתיות במדינה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשל השינויים הטכנולוגיים השונים, ובעיקר הקצב שלהם, ארגונים נדרשים לשינוי בתפישת ה-IT, כזו שתניב ערך לעסק. בעבר הנתונים היו חלק אחד, רכיב על גבי מערכות ה-IT. כיום, הנתונים בארגונים הם העיקר. לכן, נט-אפ עברה שינוי – מחברת אחסון לחברה לניהול מידע. בדרך זו היכולת שלנו לסייע לארגונים – גדלה", כך אמר שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל.

פרייס דיבר בפתח כנס לקוחות בכירים שערך הסניף הישראלי של ענקית ניהול הנתונים. הערב, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אמש (א') באולם טראסק בתל אביב, והנחה אותו גיא רחמים, מנהל טכנולוגי בחברה.

לדברי פרייס, "נט-אפ השלימה מהפך תפישתי וטכנולוגי אותו ערכה בשנים האחרונות. היא הפכה מחברת אחסון לחברת ניהול מידע. זה לא שחדלנו לעסוק בחומרה, אולם כיום אנו מציעים לארגונים פתרון בכל צורה שהיא: בענן, פתרון מבוסס תוכנה, בצורה של רכיב, התקן (אפליינס), או במסגרת תשתיות משולבות עמוק, Hyper Converged".

"המטרה", אמר פרייס, "היא לסייע ללקוחות הארגוניים לנצל את המידע שלהם ולהפיק ממנו יותר. אנו מסייעים בשמירת המידע, גיבוי והגנה עליו, ובשינוע המידע בין העננים השונים".

פרייס סיכם באומרו כי "נט-אפ מובילה את השוק בישראל עם פתרונות לניהול נתונים. על פי IDC, אנו עושים זאת רבעון רביעי ברציפות, עם נתח כולל של 49% מהשוק, עם 64% משוק האחסון מבוסס פלאש, ו-42% מהאחסון מבוסס SAN. אנו נותנים מענה לאתגרים החדשים, עם יכולות לניהול המידע במקומות שונים, עם יכולות לפעול בקצבים מהירים יותר, עם יותר ביצועים, יכולות וגמישות - בפחות כסף".

"נותנים ללקוח הארגוני לבחור מה הוא עושה עם המידע והיכן"

רחמים אמר כי "מטרתנו היא 'להוריד לעם' את מארג הנתונים, Data Fabric, החזון שלנו לפיתוח ולשמירה של הנתונים בארגונים מכל הסוגים. זאת, כי הנתונים והמידע כיום הם במרכז העשייה המחשובית, ולא משנה על איזו אפליקציה הם נמצאים".

"אנו", אמר רחמים, "נותנים ללקוח הארגוני לבחור מה הוא עושה עם המידע והיכן: ברצותו, ישמור אותו בדטה סנטר שלו, וברצותו, יעבירו לכל ענן ציבורי. בכל מקום נספק לו שירותים סביב הנתונים, ניתוח, אינטגרציה של נתונים להיפרוויזורים ולתשתיות המחשוב – והכל תחת מעטפת הגנה על הנתונים".

[caption id="attachment_305179" align="alignnone" width="600"] גיא רחמים, מנהל טכנולוגי, נט-אפ. צילום: ניב קנטור[/caption]

"פתרון ה-HCI, תשתית מחשוב היברידית של נט-אפ", אמר רחמים, "מספק לארגונים מכל הגדלים את הביטחון לאחד בקלות את כל עומסי העבודה, להתרחב בדרכים שלא ידרשו הגדלת משאבים, וכן את הביצועים הדרושים ליישומים של הדור הבא. זאת, לצד יכולת של הקצאה וניהול מחזור חיי האפליקציה - על גבי קוברנטיס".

רחמים סיים באומרו כי "כך, ללקוח הארגוני יש חופש בחירה: לערוך חידוש לאפליקציות הקיימות עם עננים ציבורים, או לפתח אפליקציות טבעיות לענן (Cloud Native) ולבחור היכן ליישם אותן. זאת, לצד תמיכה בעולמות החדשים של DevOps, בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים. אימוץ התפישה נמצא בתחילתו ואני מעריך כי הוא יתפוס תאוצה בשנתיים הבאות".

הפוסט "ארגונים נדרשים לשינוי בתפישת ה-IT שלהם" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כיצד טכנולוגיה יכולה לקדם יחסים מתוחים וקונפליקטים בין קבוצות? מחקר חדש בהובלת ראש תחום מחקר, יוסי חסון, בהנחיית פרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים מהבינתחומי הרצליה - ד"ר נעה שחורי-אייל, ד"ר ביאטריס הסלר, ד"ר יוני לוי ופרופ' דורון פרידמן - בחן כיצד שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה מסוגל להשפיע על התפישות והרגשות של חברי קבוצה אחת, שנכנסים ל"נעליהם" של חברי קבוצה יריבה, לאורך זמן.

המחקר כלל צמד ניסויים, בהם המשתתפים נדרשו לצפות בסרטון שכלל עימות ישראלי-פלסטיני. בניסוי הראשון נבחנו ההשלכות המיידיות על המשתתפים, ובניסוי השני נבחנו גם ההשלכות לאחר חמישה חודשים. הפקת הסרטונים נעשתה על ידי החוקר והאמן דניאל לנדאו.

לכל עימות בין פלסטינים לישראלים - שני צדדים

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLOS One. החוקרים קבעו כי צפייה באמצעות VR בסיטואציה עוצמתית, שכללה עימות בין פלסטינים לישראלים במחסום, מהצד של הקבוצה השנייה, הובילה לתפישות חיוביות יותר כלפי הצד השני ופחות מאיימות. משני הניסויים הסיקו החוקרים כי לשימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה, תוך שילוב ידע פסיכולוגי, יש פוטנציאל משמעותי לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות שונות בקונפליקט.

בשני הניסויים השתתפו 212 סטודנטים יהודים-ישראלים ממרכז הארץ (112 בראשון ו-100 בשני). הנבדקים הוכנסו לחדר ונדרשו לחבוש משקפי מציאות מדומה במשך כדקה וחצי (חצי דקה הסתגלות לחוויית הצפייה במציאות מדומה, ודקה נוספת לצפייה באינטראקציה בין הקבוצות), בה הם ראו קטע וידיאו שבו נראה עימות במחסום בין חיילים לזוג פלסטינים, הממהר להגיע לבית חולים לצורך בדיקות הריון. חלק מהמשתתפים צפו באינטראקציה מנקודת המבט של החיילים, וחלק מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני. 

החיילים שהופיעו בסרטון ביקשו מהזוג לרוקן במהירות את התיקים מתכולתם, ובן הזוג הפלסטיני ביקש לעבור לטובת בדיקה רפואית לאשתו ההרה, וטען שיש להם את כל המסמכים הנדרשים. הסרטון הסתיים בדרמה גדולה – הפלסטיני מכניס יד לג'קט כדי להוציא כביכול את המסמכים, בעוד שהחיילים מכוונים אליו את הנשק מחשש כי יוציא משם חפץ מסוכן. "הסצנה הקצרה מסתיימת בסוף פתוח, כדי לאפשר לכל אחד להשליך מעולמו על הסיטואציה וכך לראות איך הנבדקים מפרשים אותה", ציין חסון. 

לפני קבלת התוצאות לקחו החוקרים בחשבון פרמטרים חשובים, כמו אידיאולוגיה פוליטית (הייתה דגימה מכל הקשת הפוליטית), גיל ומגדר. העובדה שהמשתתפים לא צפו בסיטואציה מתוך גופם של אחד החיילים או של אחד מבני הזוג הפלסטיני, אלא עמדו מאחוריהם, היוותה יתרון מבחינת החוקרים.

"אנחנו משערים שעצם העובדה שהמשתתפים לא נכנסו לנעליהם של הדמויות המשתתפות בסצנה, אלא רק חוו אותה מנקודת מבטם, היא פחות מאיימת. פסיכולוגית, כשנכנסים לתוך גוף של מישהו בסיטואציה טעונה זה מלחיץ. זה מאיים במיוחד כשהיחסים בין הקבוצות הם שליליים. זה גם עלול ליצור התנגדויות למשתתפים שלא ירצו להשתתף בסיטואציה מתוך עיניהם של הפלסטינים או החיילים", הסביר חסון. 

[caption id="attachment_305188" align="alignnone" width="600"] נקודת מבט של החיילים ב-VR. צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים[/caption]

[caption id="attachment_305195" align="alignnone" width="600"] נקודת המבט של הפלסטינים ב-VR. צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים[/caption]

שינויים בהתייחסות למידת האנושיות

תוצאות הניסוי הראשון היו מסקרנות. אחד הפרמטרים שנמדדו היה מידת האנושיות שהנבדקים מייחסים לפלסטינים באופן כללי בדירוג בין 0 (כלל לא אנושיים) ל-100 (אנושיים כמו כולם). מדד זה בודק את מידת דה ההומניזציה שהמשתתפים מייחסים לפלסטינים כקבוצה. בעוד הדירוג הממוצע של אלה שצפו בסיטואציה מהצד של החיילים היה פחות מ-67, בקרב אלה שצפו מהצד הפלסטיני הדירוג הממוצע היה קרוב ל-78. כלומר, מי שצפה בסרטון מהצד הפלסטיני תפש את הפלסטינים באופן כללי כיותר אנושיים. אותו ממצא זה נמצא גם לאחר כ-5 חודשים, בניסוי השני.

בניסויים החוקרים שאלו את הנבדקים גם לדעתם אודות המקרה המפורסם של אלאור אזריה, לוחם בצה"ל שירה במחבל למוות, בעודו שוכב מנוטרל על הקרקע - פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות פתיחה באש של צה"ל. אירוע זה גרם לסערה תקשורתית בארץ ובעולם, ועורר ויכוח סוער בחברה בישראל בנוגע לאופן שצריך להתייחס למקרה. להפתעת החוקרים, משתתפים שצפו בסיטואציה הווירטואלית מנקודת מבטם של הזוג הפלסטיני שפטו את מקרה אזריה יותר בחומרה מאשר אלו שצפו מנקודת מבטם של החיילים.

החוקרים ציינו בהקשר זה כי "גילינו עד כמה ה-VR הוא כלי עוצמתי לשינוי תפישות. לא רק שמצאנו שינוי חיובי כלפי הזוג הפלסטיני בסרטון, אלא גם לשינוי תפישות כלפי החברה הפלסטינית באופן כללי".

החוקרים מאמינים כי כעת, כשההתפתחות הטכנולוגית של ה-VR מגיעה לסלולרי, ניתן יהיה לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה זו כדי לתרום לשיפור יחסים בין קבוצות שמצויות בקונפליקט בארץ ובעולם.

כעת, החוקרים ממשיכים בסדרת מחקרי המשך, בכדי לבחון איזה אזורים מוחיים מושפעים מחוויית מציאות מדומה מנקודת המבט של הקבוצה השנייה. כמו כן, הצוות פועל על פרויקט דומה בטורקיה, במטרה לבחון כיצד ניתן לשפר את היחסים בין פליטים סורים לטורקים בבתי הספר, תוך שימוש במשקפי VR. "ברור שהסוגיות בפרויקט הזה הן שונות ומדובר בחסמים פסיכולוגים אחרים, אבל אנחנו מחפשים לראות אם גם במקרה הזה ל-VR תהיה השפעה חיובית על היחסים בין הקבוצות", סיפר חסון.

פרופ' הלפרין ציין כי "אנחנו מחפשים כל הזמן איך לעשות שימוש בידע ומתודולוגיות מדעיות כדי לקדם יחסים שוויוניים וסובלניים בין קבוצות בסכסוך. השילוב בין הטכנולוגיה של המציאות המדומה, לבין הידע בפסיכולוגיה חברתית, מאפשר עולם חדש ומרגש של התערבויות". 

יוצר תוכן ה-VR, לנדאו, אמר כי "טכנולוגיית מציאות מדומה מאפשרת הבאת מחקר התנהגותי לתוך המעבדה, כפי שלא ניתן היה בעבר, בזכות תחושת הנוכחות והריאליזם ההתנהגותי. בתוך כך טמון גם פוטנציאל למהלך הפוך של יצירת התערבויות היכולות להשפיע על המציאות ולסייע לגשר בין קבוצות המצויות בקונפליקט".

הפוסט מחקר: טכנולוגיית מציאות מדומה יכול לשנות יחס של ישראלים לפלסטינים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"טיקטוק שמה לה למטרה שכל ילד באשר הוא יזכה לטיפול בבעיות ובאתגרים של דיבור, שנובעות מעיכוב התפתחותי או מבעיות נוירולוגיות, כדי שיוכל להשתפר ולהתקדם", פתח את הרצאתו רפי נשיא, מייסד ומנכ"ל, טיקטוק (tiktalk) – פלטפורמה דיגיטלית לטיפול בליקויי דיבור.

נשיא נמנה עם הדוברים בכנס Edutexpo של קבוצת אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"התחום שאנו עוסקים בו משיק ומתחבר לחינוך המיוחד, אבל יש בעיה, שתחום התקשורת בחינוך המיוחד סובל מאוד, בשל סיבות גיאוגרפיות: ילדים מהפריפריה לא זוכים בדרך כלל לקבל טיפול זריז. למשל, באשקלון התורים עומדים על שנה של המתנה לפגישה עם קלינאי תקשורת אם אין להם אפשרות לנסוע למרכז. ישראל זה בזעיר אנפין – בארצות הברית, כשמדובר על אזורים כפריים, מבודדים ולא כל כך נגישים, יש ילדים רבים שכלל לא זוכים לטיפול.

"בין 10% ל-15% אחוז מהילדים בעולם המפותח סובלים מאיזושהי בעיה של דיבור ושפה, וההשפעות של הבעיות האלה, לפי מחקרים, הן מאוד ארוכות טווח. לבד מן ההיבט החברתי - של בושה ואי יכולת לדבר נכון, או בעיית היגוי – כמו שיכול אותיות וצלילים – שמקשה על התקשורת איתם, יש השפעה כללית, של ילד שגדל ללא טיפול: אנחנו יודעים שהוא חש מבודד חברתית, ובנוסף, נפגע ביכולת הבסיסית שלו ללמוד ולהשיג יכולת השתכרות והשתלבות בחברה.

"לכן, התחום הזה משמעותי ורחב מאוד במערכת החינוך. בארצות הברית, למשל, 50% מעבודת קלינאי התקשורת נעשית בבתי הספר. בישראל הנושא משולב בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד ודרך כל מוסדות הבריאות. כמו כל אלמנט של שיקום, בפרדיגמה הנוכחית יש שני דברים: הקליניקה, שבה עובדים עם הילד רק במפגשים, ומסתבר שבבית הם לא מתרגלים. כשהתוודענו לבעיה הזאת, חשבנו על פתרון שיסייע לחבר את הילדים לטיפול. מצד אחד יש מחסור משווע של קלינאי תקשורת, וזה נכון  לכל העולם, וכתוצאה מכך התורים מתארכים והולכים ומגיעים לפעמים לאבסורד, ומצד שני - התרגול שאינו אפקטיבי. אנחנו מצאנו פתרון, שלדעתנו נותן את הצעת הערך של טיקטוק: האפליקציה עובדת על פלטפורמה, שמצד אחד יש בה בקרה מוחלטת של קלינאי התקשורת על כל הפעילות של הילד, בכל מקום שהוא מבצע אותה, וכך פרצנו את גבולות הקליניקה. הצלחנו לייצר זאת באמצעות פרוטוקול טיפולי שמיוצר על ידי הקלינאי בהתאם לצורך הייחודי של הילד, ובאמצעות הפידבקים שהוא מקבל שמאפשרים לו גם שינוי מרחוק.

"כדי לחבר את הילד אנו משתמשים במאמן הטיקטוק, שהוא טאבלט ייעודי, שיש בו את האפליקציה של טיקטוק בלבד, כדי להימנע מבעיות של קשב וריכוז, מה שמתאים גם לציבור החרדי, למשל, בשל רגישותו לנושא הגלישה באינטרנט.

"בטאבלט הזה מותקנת פלטפורמת משחקים, שבאמצעותם הילדים מתאמנים מדי יום כ-15-20 דקות, לעומת 15 דקות בשבוע לפי ממוצע מחקרי בשיטות הרגילות. הפלטפורמה מספקת משחקים שתואמים לרמת ההתקדמות, לגילאי הילדים וכד' , שמשולב בהם הפרוטוקול הקליני, והוא מאפשר לילד לשמוע מילים, לחזור עליהן, לשמוע משפטים, ליצור משפטים וכמובן לקבל פידבק. כל אלה עוזרים לייצר אינטראקציה שמסייעת לילד להתקדם.

"האלגוריתם שלנו בנוי בעצם על בינה מלאכותית, שמאפשרת לתת פידבק לילד. זה אומר שאנחנו צריכים לזהות, אפילו ברמה של צליל, מילה או משפט שהילד אמר וכמה הוא מתקרב לאט לאט אל המטרה של היגוי או דיבור נכון. הטכנולוגיה שלנו נעזרת גם בלימוד מכונה, המבוסס על הקלטות של ילדים עם ליקויי דיבור, מה שלא נעשה עד כה על ידי אף אחד. באמצעות פיילוטים שאנו עושים אנחנו מגיעים לנתונים הנכספים האלה, שמאפשרען לאמן את אותו מנוע שנותן את הפידבקים.

"הטכנולוגיה שלנו יוצרת משולש של טכנולוגיה-קלינאי-ילד, המחוברים תמיד ומכל מקום ויש זרימה תמידית של מידע, ובצורה כזאת אנחנו מייצרים קיצור משמעותי של התהליך, כמו גם האצה של תהליך הריפוי, עם שביעות רצון והרבה פחות 'עבודה שחורה' לקלינאי".

הפוסט טיקטוק – פלטפורמה לטיפול בליקויי דיבור, מכל מקום ובכל זמן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"זה עשור אנחנו מובילים את השינויים במערכי ה-IT הארגוניים. התחלנו עם וירטואליזציה לשרתים, משם עברנו לאחסון ולרישות. סיפקנו לענן הפרטי בדטה סנטר נראות ואבטחת מידע. לאחר מכן מימשנו את תפיסת הדטה סנטר מוגדר התוכנה (SDDC) עם מיכון וניהול. כיום, 70% מהארגונים מנצלים את ה-SDDC באופן מלא", כך אמר סילביאן קאזאר, סגן נשיא VMware לאזור EMEA (ר''ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה).

קאזאר, האחראי על דטה סנטר, רישות ואבטחה מוגדרי התוכנה בחברה, דיבר על הבמה במליאה המרכזית בכנס VMware vFORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 נציגי לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדבריו, "העובדה שארגונים הולכים לענן היא כבר לא חידוש. מחקרים מצביעים על כך שמרבית הארגונים הולכים, או ילכו, ליותר מענן אחד - לצד חלק מהפעילות שלהם, שיישאר בחצר הבית. על ספקיות ה-IT להיערך למצב בו הארגונים יפעלו בסביבה מרובת עננים, עם יכולת לעבוד בענן היברידי - כי זו תהיה הדרך הנפוצה".

הוא סיכם באמרו כי "המעבר לענן הוא עובדה קיימת. האתגר כיום הוא לפעול בצורה יעילה ואמינה בסביבה רב מערכתית ומרובת עננים. לכן, החזון שלנו מבוסס ארכיטקטורת תוכנה, המאפשרת לכל אפליקציה לרוץ על כל ענן - בכל מכשיר".

[caption id="attachment_305200" align="alignnone" width="600"] אלי שקד, מנכ''ל VMware ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

אלי שקד, מנכ''ל VMware ישראל, אמר כי "92% מהלקוחות רוצים להרחיב את הפעילות לענן הציבורי, לטובת פעילות בענן ההיברידי - כדי שהם יוכלו להגר לענן ולפתח עליו אפליקציות, בלי לוותר על השקעות העבר בדטה סנטר. הם רוצים ספק שירות שיעניק להם את אותן רמות של הלימה לרגולציות ואבטחת מידע שקיימות בענן הפרטי. עם VMware על גבי ספקיות הענן הציבורי, אנחנו מעניקים להם יכולות לפעול בענן היברידי בסביבה מרובת עננים. אנחנו מלווים את הלקוחות הארגוניים במסע היקר והמורכב שלהם, לכל אורכו. את המנמ"ר לא מעניין הענן, או איזה ענן, אלא האפליקציות והתאמתן לעבודה בעולם החדש. כך, המטרה היא שריבוי העומסים לא יפגע בביצועים".

שקד סיכם באמרו כי "בארץ, ההיצע שלנו לעולם הרישות ואבטחת המידע (NSX) הפך תקן הלכה למעשה. אנחנו מבחינים בתנועה לכיוון הכל מוגדר תוכנה, לרבות דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC). בתחום ה-VMC - המערכות שלנו בענן, ערכנו לא מעט פרויקטים גדולים, ואנחנו הסניף הפעיל ביותר של החברה בתחום באירופה. גם היקף הפעילות שלנו בתחום ה-HCI גדל. בעולם ניהול פלטפורמת הענן (CMP) חווינו זו השנה השלישית ברצף גידול דו ספרתי באחוזים. גם השנה הגדלנו את כמות הלקוחות החדשים שלנו ב-10%".

הפוסט "70% מהארגונים מנצלים את ה-SDDC באופן מלא" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פורטינט - חברת פתרונות אבטחת הסייבר המקיפים, המשולבים והאוטומטיים הבינלאומית - קיימה את הכנס השנתי שלה, ה-Fortinet Security Day, באוניברסיטת תל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים.

כ-600 לקוחות ושותפים אשר הגיעו לכנס התעדכנו בחידושים השונים בתחום אבטחת המידע והסייבר, ושמעו אודות הפתרונות של פורטינט בעולמות השונים, ביניהם ה-SD-WAN המאובטח בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית ומארג האבטחה של פורטינט הנועד להגן על סביבות OT.

[caption id="attachment_305206" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: אלי פרנס – סגן נשיא לאזור ישראל, יוון, קפריסין ומזרח אירופה בפורטינט; קארל ווינדזור – מנהל טכנולוגיה ראשי בפורטינט; סילביה גספרי – מנהלת שיווק לאזור ישראל, טורקיה, יוון, המזרח התיכון ואפריקה בפורטינט; ג'ו סארנו – סגן נשיא, שווקים בינלאומיים מתפתחים בפורטינט; ועופר ישראל – מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

ג'ו סארנו, סגן נשיא, שווקים בינלאומיים מתפתחים בפורטינט, התייחס בהרצאתו לאתגרי אבטחת הסייבר המרכזיים אשר הארגונים מתמודדים עימם בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית ואמר כי, "ישנם 3 תנאים עיקריים שיש לקיים למען הצלחת המהפכה התעשייתית הרביעית – חינוך, אקוסיסטם וטכנולוגיה".

לדבריו, "פורטינט פועלת בכל שלושת התחומים – עם תכניות הדרכה להיגיינת סייבר בכל רחבי העולם; בניית אקוסיסטם של שותפויות גלובליות עם חברות טכנולוגיה מובילות; וחדשנות טכנולוגית הבאה לידי ביטוי באמצעות מארג האבטחה של החברה".  

אלי פרנס, סגן נשיא לאזור ישראל, יוון, קפריסין ומזרח אירופה בפורטינט, אמר כי "בשנים האחרונות אנו רואים עלייה בניסיונות לפגוע בסביבות של טכנולוגיה תפעולית (OT). מסקר שערכנו לאחרונה, עלה כי 74% מארגוני ה-OT חוו פרצת נתונים בשנה האחרונה, אשר השפיעה לרעה על רמת האבטחה בארגונם וגרמה לירידה באבטחה, הפרודוקטיביות והרווח; חשיפת נתונים עסקיים קריטיים ופגיעה במוניטין של המותג".

פרנס הוסיף כי, "איומי אבטחה המתמקדים בתשתיות קריטיות, כמו תחבורה, בריאות ואנרגיה, יכולים להשפיע על הבטחת הצלחתם של ארגונים אלו, כמו גם על חיי היומיום של אנשים רבים מסביב, אשר מסתמכים על תעשיות אלו. כדי לסייע למזער את הסיכונים, על הארגונים לאתר את נקודות התורפה שלהם בכל הקשור לאבטחה וליישם אסטרטגיית אבטחת סייבר יעילה".

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

הפוסט ג'ו סארנו מפורטינט מגלה: מה יביא להצלחת המהפכה התעשייתית הרביעית? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השכר בהיי-טק ממשיך להיות גבוה, ואפילו בהרבה, מאשר במגזרים רבים אחרים: נתונים שאספה אקספריס מקבוצת מנפאואר מעלים כי הענף מוסיף לבלוט במשק.

גם הנתונים הללו, שמפורסמים בטבלה שלמטה, מראים שהמחסור בכוח אדם והמשרות הפנויות הרבות מעלים את השכר, לפחות בתחומים מסוימים. כך, יש עלייה הן בהיקף המשרות והן בכמות השכר של מדעני הנתונים. גם בשכרם של מבצעי הבדיקות האוטומטיות יש עלייה, כתוצאה מהגידול במספר המשרות בתחום. לעומת זאת, השכר הממוצע של מבצעי הבדיקות הידניות יורד.

על פי המספרים, חלק מהמנמ"רים יכולים להתקנא בחלק מעמיתיהם סמנכ"לי הטכנולוגיות: בעוד ששכרם של מנהלי מערכות המידע מגיע לבין 30 ל-45 אלף שקלים בחודש, זה של ה-CTO's יכול להאמיר עד לכדי 50 אלף שקלים. לעומת זאת, מנהלי ה-IT מקבלים בין 18 ל-28 אלף שקלים. בין התפקידים הנוספים הבולטים בשכר שהם מביאים בצדם (לבעלי הניסיון) ניתן למצוא את מפתחי הביג דטה, מהנדסי המערכות, מהנדסי הבקאנד, וארכיטקטי השבבים וה-SOC.

מעניין לראות שבחלק מהמקצועות, יש סתירה בינם לבין נתונים שפרסמה SQLink בחודש שעבר. כך, בעוד ששם חוקר אבטחת מידע בעל ניסיון של בין שלוש לשש שנים משתכר בין 29 ל-60 אלף שקלים בחודש, על פי נתוני אקספריס, השכר שלו מגיע לבין 24 ל-35 אלף שקלים בחודש. הבדל, אם כי פחות בולט, ניתן למצוא בין נתוני השכר של מפתחי הקרנל שפרסמו שתי החברות: בעוד שעל פי אקפסריס הם משתכרים בין 22 ל-35 אלף שקלים, על פי SQLink הם רואים בתלוש המשכורת סכום גבוה יותר בכ-10,000 שקלים – של בין 32 ל-45 אלף שקלים בחודש. גם כאן, מדובר בבעלי ניסיון של בין שלוש לשש שנים.

גלעד לוי, מנהל חטיבת אקספריס אקדמי, אמר כי "האופן שבו מרבית הענפים במשק הופכים להיות מבוססי ומוכווני דטה יוצר ביקוש אדיר לעובדים בתחום מדע הנתונים, שהפך לאחד התחומים המתגמלים ביותר בהיי-טק, גם עבור עובדים עם ניסיון מועט או אפילו ללא ניסיון כלל".

הפוסט כמה משתכרים בענף ההיי-טק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"תחום אבטחת המידע תקוע, ואינו עונה על הצרכים של הרשתות המבוזרות של היום. הפתרון היחיד – מיזוג עם הרשתות", כך אמרה סמנתה מדריד, סגנית נשיא ג'וניפר והאחראית על תחום אבטחת המידע בחברה, בכנס ג'וניפר שנערך בלונדון בשבוע שעבר.

"ההתפתחות של ענף האבטחה בכללותו נתקעה לפני 20 שנה. אנו עדיין משתמשים בפיירוולים, אנו עדיין משתמשים בזיהוי נקודת קצה, ואנחנו עדיין משתמשים בטכנולוגיות מבוססות פרוקסי ב-Gateway. פיתחנו את יכולות המודיעין לגילוי איומים, אך לא פיתחנו את האכיפה. היכולת שלנו לאכוף איומים נותרה ברובה מבוססת היקפית. הארגונים היום מתמקדים בווירטואליזציה של הדטה סנטר שלהם, וכדאי שישלבו בתהליך זה גם את אבטחת המידע", הסבירה מדריד.

"הרשת הפכה למבוזרת, והמשתמשים נכנסים אליה דרך הטלפון, שהפך להיות השער לארגון. הדבר דורש לדאוג לכך שהמודיעין שלהם יוכל לשלוט על הרשת. עלינו לבנות רשתות המודעות לאיומים. לפיכך הכרזנו על מערכת Connected Security, הבנויה על הצורך לספק אבטחת מידע לכל נקודת כניסה לרשת, ותגן על המשתמשים, האפליקציות והתשתיות", סיכמה מדריד.

שדרוג פתרון ה-SD-WAN, המקרב בין האבטחה והרשת

ג'וניפר הכריזה, כאמור, על שידרוג פתרון ה-SD-WAN, המקרב בין האבטחה והרשת. למעשה מדובר בהרחבה של הרשת גם לסניפים מרוחקים, משום שאבטחה לא יכולה להיות בלעדית לחומת אש. כמובן, ההגנה צריכה לכלול גם חומות אש, אך להוסיף עליהן נדבכים שיאפשרו לשמור על סביבת הרשת בטוחה. וכך תסייע החברה ללקוחות המחפשים פריסה היברידית בין הענן הציבורי והענן הפרטי.

פתרון ה-SD-WAN הקיים של ג'וניפר לניהול רשתות בענן הורחב כעת ויתמוך גם בתפעול SD-LAN. עוד דיווחה החברה כי היא הרחיבה את משפחת מוצרי ה-SRX וה-NFX CPE שלה, אשר יכללו אף יותר אפשרויות לקישוריות רשת עם אבטחת נתונים גבוהה ויכולות שדרוג טובות יותר.

"לג'וניפר יש חזון חדשני לאחֵד רשתות LAN, Wireless LAN, SD-WAN ואבטחת נתונים, תחת מערכת אחת, המספקת אוטומציה חסרת תקדים, מידע על הפעילות ברשת, ויכולות הפעלה ללקוחות העסקיים שלנו", אמר מאנוך לילניבס, מנהל מוצר ראשי בג'וניפר נטוורקס. "שיפורים אחרונים אלו מקרבים אותנו צעד נוסף לקראת חזון זה, בעזרת הרחבת מגוון הפתרונות שלנו לענן ואספקת יכולות הטמעה פשוטות יותר, בחיבור ישיר ובטוח עבור רשתות קמפוס וסניף".

פתרונות הרשת של ג'וניפר ב-CERN

[caption id="attachment_305220" align="alignleft" width="300"] CERN[/caption]

ג'וניפר נטוורקס הודיעה כי הארגון האירופי למחקר גרעיני, ה-CERN, אחד ממרכזי המחקר המדעי הגדולים והמוערכים ביותר בעולם, הטמיע את פתרונות הרשת של ג'וניפר להגדלת הקיבולת של מרכזי הנתונים שלו והרשת הטכנית, כדי להתאים לדרישות המחקר הגדֵלות. CERN הטמיע את מתגי ה-QFX Series switches, EX Series Ethernet Switches ואת מארג ה-Tungsten Fabric של ג'וניפר, על מנת לבנות רשת הערוכה למחשוב על.

"אחרי חשמל, רשתות תקשורת הן המרכיב החשוב ביותר עבורנו ב-CERN. הפיזיקאים זקוקים להעביר את נתוני הניסוי לדטה סנטר בו הם מעובדים ונשלחים לשותפינו בכל העולם. כמו כן יש לנו אלפי עובדים הזקוקים לגישה לנתוני המחקר דרך המייל ודרך הרשת. כך שאם רשת הנתונים לא עובדת - CERN לא עובדת. ג'וניפר סיפקה את הרשת שתומכת בתפעול ובניסויים, כמו גם במרכז הנתונים", אמר טוני קאס, מנהל קבוצת תשתיות ה-IT ב-CERN.

"ג'וניפר גאה מאד לעבוד עם CERN ובהטמעת אוטומציה דינאמית, רשת תקשורת חזקה ותמיכה בארגון ולסייע לו בדרכו לפצח את התגלית המדעית הבאה ולהמשיך לעזור להבין את היקום המסתורי שלנו", אמר ג'יימס מורגן, סמנכ"ל מכירות לארגונים באזור ה-EMEA בג'וניפר נטוורקס.

הפוסט "תחום אבטחת המידע תקוע, הפתרון היחיד – מיזוג עם הרשתות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות