העדכון המצטבר ל-Windows 10, שמיקרוסופט שחררה ב-10 בספטמבר, ממשיך "להפיל חללים". הפעם מדובר בעוד פגיעות שהעדכון, שמספרו KB4515384, יצר, על אף שבעת שחררו ציינה החברה שהוא מיועד לתקן פגיעויות אחרות - את בעיות השימוש הגבוה במעבד ועוד כמה דברים שהתגלו בעדכון הקודם לו.

מיקרוסופט כבר אישרה טענות קודמות שהוא משפיע על התפקוד של תפריט ההתחל של Windows ועל החיפוש של מערכת ההפעלה, וכן שהוא גורם לכמה בעיות במערכת האודיו במחשבים מסוימים. אבל זה לא עוצר שם: מספר רב של משתמשי Windows 10 העלו לפורום של הענקית מרדמונד ברדיט טענות שלפיהן התקנת העדכון גורמת לבעיות בתפעול של כרטיסי רשת מקומית ושל חיבורי ה-Wi-Fi. כל הכותבים ציינו שהתקנת מנהלי התקנים מעודכנים עבור כרטיסי הרשת והחיבור האלחוטי לא עזרו, והדרך היחידה להתגבר על הבעיה הייתה להסיר את העדכון באופן מוחלט - כך שגם הבעיות שהוא רצה לתקן נשארות כמות שהן.

ואם זה לא מספיק, החלו להופיע תלונות של משתמשים שטוענים שלאחר התקנת KB4515384, מרכז הפעולות של Windows לא נפתח, ובמקרים מסוימים אפילו דפדפן ה-Edge של מיקרוסופט עצמה. גם במקרה הזה, רק הסרת העדכון פתרה את הבעיה.

מיקרוסופט עוד לא הגיבה לטענות הללו.

הפוסט העדכון המשתולל ל-Windows 10 שוב מרים את ראשו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"Istio הוא כלי פיתוח שמלווה אותנו מזה שלוש שנים לערך, והוא נולד אל תוך העולם החדש של מיקרו שירותים שמקנים גמישות רבה, אבל גם כזה שמגלם לא מעט אתגרים, כולל האבטחה שלהם. צריכים לאכוף זאת, ואף לתת לכך תמיכה, כמו גם לקבוע את שרשרת האחריות בין השרתים השונים ועוד, והכלי הזה עוזר למצוא את האיזון בקלות רבה יותר", אמר מוטי סופר, מנהל תחום DevOps באג'ייל-ספרקס, שהציג את הכלי, המאפשר לעבוד באופן נוח יותר עם קוברנטיס, בכנס Hybrid Cloud & Kubernetes שנערך השבוע (יום ב') בהפקת אנשים ומחשבים באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.

הבעיות רק גדלות בחברה שיש בה כמה ערמות תוכנה מקבילות. "כל אחד מפתח במיקרו שירות שהוא בחר כמתאים, אז איך נותנים פתרון? כולם צריכים לדעת תמיכה, כדי שבפועל המערכת תהיה יציבה ועובדת, וזה מסבך את העניינים, בעיקר כשלמפתח יש לחצים מצד הייצור ומצד החדשנות. עם Istio מקבלים איזון אוטומטי בין המיקרו שירותים שלנו, ויש לנו גם יכולת לשלוט בהגירה לפי חוקי ניווט, שמגדירים מה קורה לבקשה לשירות מסוים וכיצד הוא מנותב", הוא אמר.

ליאור נבט דיבר על שימוש בברוקרים טבעיים לשליחת מסרים למיקרו שירותים באמצעות הפיתוח של KubeMQ, שבה הוא משמש כמנהל טכני ראשי. "לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל, ואפשר להשתמש בכלים שכבר יש עם התאמות. התרגלנו שלכל דומיין יש את העולם שלו. כך חילקנו את זה. הכל נוהל בתוך דומיינים בהתאמה. ההפרדה בין הדומייניים רק הלכה וגברה, ואז החלו לחשוב למה לא להשתמש גם בברוקרים להעברת מסרים, כולל בעת המעבר לשימוש בקונטיינרים", הוא אמר.

[caption id="attachment_299530" align="alignnone" width="602"] ליאור נבט, מנהל טכני ראשי, KubeMQ. צילום: ניב קנטור[/caption]

אבל לדבריו, לא כל דבר שעובד בעולם הישן אפשר להעביר לקונטיינרים. "וגם אם זה יקרה, זה לא יהיה יעיל, כי קוברנטיס מאוד קשה לנהל והוא זקוק חשיבה אחרת. צריך 'המון דבק' כדי לחבר בין כולם, יש צורך בפיסות קוד לא מעטות כדי לנהל את העולם הזה, וזה גם לא בדיוק טבעי לשימוש בענן. הפתרונות הקיימים לא מאפשרים דברים רבים, ולעתים יש גם בעיות פריסה, והשימוש ב-KubeMQ יכול מאוד לפשט את זה", הוא סיפר.

ארכיטקטורה משולבת קוברנטיס

דרור מרדכי, מהנדס מכירות ופיתוח שוק בסיטריקס, שוחח על בחירת הארכיטקטורה המתאימה לאספקת אפליקציות באמצעות ענן. "רוב הלקוחות שלנו עד 2022 ישתמשו באפליקציות בקונטיינרים ויהיו חכמות, ובענן. למי פונים היום? לאנשי הפלטפורמה. זהו צוות שונה לחלוטין - לא אנשי פיתוח שמשתמשים ב-DevOps שעושים את כל הכתיבה ואת כל הפיתוח של מיקרו שירותים" הוא אמר.

[caption id="attachment_299524" align="alignnone" width="601"] דרור מרדכי, מהנדס מכירות ופיתוח שוק, סיטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption]

לדבריו, ההתפתחות של קוברנטיס מהירה ומשתנה כל הזמן. "אבל אנחנו צריכים להיות שם, והמענה של סיטריקס הוא הטכנולוגיה Cloud Native Computing Foundation, שבה משתמשות סביבות הענן הגדולות בעולם. אנחנו מאפשרים ללקוחות ארכיטקטורה משולבת קוברנטיס לצרכים שלהם. עם תמיכה מלאה בענן מולטי היברידי, עם תמיכה מלאה בהתקנים עם עננים ציבוריים שיכולים לשמש כקונטיינר ולא משנה איפה", סיפר מרדכי.

[caption id="attachment_299529" align="alignnone" width="599"] יעקוב שטוץ, מהנדס מערכות מרכזי נתונים, סיסקו. צילום: ניב קנטור[/caption]

יעקוב שטוץ, מהנדס מערכות מרכזי נתונים מסיסקו הציג את Cisco Conatiner Platform. "זהו פתרון קוברנטיס כשירות שמגיע מהרקע, שלפיו צריך לקחת אפליקציות מסביבת פיתוח ולהעביר אותן לסביבת ייצור, ואנחנו רוצים שימוש בקוברנטיס שעובד באופן הרבה יותר מורכב, ואם אנחנו עובדים בסביבה של מולטי ענן אנו צריכים שיהיו השירותים המתאים. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להריץ קוברנטיס כקלאסטרים עם עדכונים מהירים לפי מה שהמפתחים רוצים ומבקשים, ואנחנו יודעים להתקין את זה בענן וגם באופן מקומי. אנו משתמשים ביכולות הניהול של העננים הציבוריים, עם אינטגרציה לרשת, שעונה לדרישות שרידות, אבטחה וכל מה שצריך בהיבטים הללו", הוא אמר.

בלי מהפכות

גרישה סוקולובסקי, סגן נשיא ומנהלXGlobe Hybrid בטלדור, טען, כי הבחירה בשירות הנכון קשה מאוד כיום. "יש כמות עצומה של מושגים ושירותים, לפחות ברמה התיאורטית, והבעיה היא מה מתאים לכל ארגון? היכן להשקיע את התקציב המצומצם שלי? ומה מניע את נושא הקוברנטיס והדוקים? זמן ההגעה לשוק הפך להיות מהיר מאוד בתחום הארגוני, כי אין ברירה: ללקוחות כבר נמאס מתהליכים שלוקחים זמן ממושך, מכיוון שסטארט-אפים מודרניים הופכים להיות תחרותיים מאוד, ויש יותר דרישה מה-IT", הוא אמר.

[caption id="attachment_299523" align="alignnone" width="598"] גרישה סוקולובסקי, סגן נשיא ומנהל XGlobe Hybrid, טלדור. צילום: ניב קנטור[/caption]

לדבריו, עם זאת, אסור לעשות מהפכה. "צריך תהליך אבולוציוני. להתחיל עם מעין סטארט-אפ בתוך הארגון, ולבנות מה שצריך עם השירותים שצריך. אנחנו בונים איזושהי ארכיטקטורה שמבוססת על הדברים שקיימים אצל הלקוח, ובכל זאת עוזרים להקים את הדברים באופן מודרני יותר", אמר סוקולובסקי.

גל עופרי, מנהל טכני ראשי פיתוח עסקי, בזק בינלאומי, הציג את היכולות של Azure. "אני צריך לשלוט בכל רמות התשתית שלי, אז אני מכניס הכל תחת תהליך ניהול אחד אל תוך Azure, וזה עניין של דקות. אנחנו מדברים במיוחד על עולם הפיתוח, התאמה של אפליקציות, הכנסה של יכולות DevOps, ואנחנו יודעים לתמוך גם בענן היברידי, ולא פלא שיש גדילה יפה של Azure בארץ", הוא אמר.

[caption id="attachment_299522" align="alignnone" width="600"] גל עופרי, מנהל טכני ראשי פיתוח עסקי, בזק בינלאומי. צילום: ניב קנטור[/caption]

הוא הוסיף, שזה מעבר לשרתים ולאפליקציות. "צריך גם לבדוק איזה סוג של אפליקציות, ויש לנו תשתיות שמאפשרות ללקוחות לבנות אפליקציות מודרניות להרצה במובייל ואתם מקבלים את זה מובנה במעבר ל-Azure", סיפר

הפוסט על קוברנטיס, מיקרו שירותים וענן וכל מה שביניהם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פורום המנמ"רים בשלטון המקומי בחר בסוף השבוע שעבר את חברי ההנהלה החדשים שיכהנו לצידה של היו"ר, ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית ת"א יפו.

הבחירות נערכו במהלך הכנס השנתי של פורום המנמ"רים, שנערך בשבוע שעבר באילת. הבחירות נערכו בצורה ממוחשבת, על גבי אפליקציה שבאמצעותה הגישו המועמדים את עצמם ומשתתפי הכנס הצביעו.

את הבחירות ניהל מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. ליאורה שכטר, היו"ר, נבחרה לקדנציה נוספת. לראשונה נבחר מנמ"ר מהמגזר הערבי כחבר הנהלה.

להלן שמות חברי ההנהלה: ראפע מסארוה - נצרת עלית; איריס אלפסי - מעלה אדומים; יובב יהב - ראש העין; ירון ריבו - נתניה; ערן מועלם - מגדל העמק; וענת שלומוביץ - פתח תקווה. 

מאחר שתקנון ההנהלה קובע כי רק שישה חברי הנהלה יכולים לכהן, שני מנמ"רים שנבחרו - איתמר קורנפלד, מנמ"ר ירושלים, ואיציק כרמלי, מנמ"ר ראשון לציון - ויתרו על מקומם, על מנת לאפשר למנמ"ר מנצרת להיכנס.

ליאורה שכטר בירכה את ההנהלה החדשה, וציינה כי כל המועמדים שהגישו את מועמדותם היו ראויים. היא קראה להם ולכל האחרים להצטרף לפעילות ההנהלה ולתרום לפורום.

הפוסט הנהלה חדשה לפורום המנמ"רים בשלטון המקומי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לנובו היא יצרנית המחשבים הראשונה שמציעה למכירה בישראל מחשב נייד המבוסס על הדור החדש העשירי של מעבדי ה-Core של אינטל. מדובר ב-Yoga C740, עם מסך מגע בגודל 14 אינץ', דגם שהוכרז על ידי החברה בתערוכת IFA שהתקיימה לאחרונה בברלין, והגיע לארץ במהירות מפתיעה משהו.

Yoga C740 מוצע עם מעבדי Comet Lake המיוצרים ב-14 ננו-מטר. מעבדים אלו, Core i5-10210U ו-Core i7-10510U, שייכים לקבוצת המעבדים השנייה לשוק הנייד, שעליהם הכריזה אינטל במסגרת הדור העשירי של מעבדיה, וכמו מעבדי ה-Ice Lake שמיוצרים ב-10 ננו-מטר, הם משויכים למשפחות ה-U וה-Y שמיועדות למחשבי 2-ב-1, במיוחד הפיכים, וכן למחשבים דקים וקלים במיוחד.

שני המעבדים מגיעים בתצורה של 4 ליבות פיזיות ו-8 ליבות לוגיות, ולשניהם מעטפת תרמית של 15 ואט בלבד, כמקובל במשפחות הללו. שניהם גם תומכים ב-Wi-Fi 6 ובזיכרונות DDR4 במהירות של 2,666 מגה-הרץ.

המסך של Yoga C740 מציע רזולוציית FHD עם תמיכה ב-Dolby Vision, כשמתחתיו רמקולים שתומכים ב-Dolby Atmos. לסוללה יש יכולת עבודה, לפי לנובו, של יותר מ-13 שעות רצופות. מעבר למעבדים, המחשב נמכר בתצורות שונות של 8/16 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-512/1024 גיגה-בייט SSD במחירים רשמיים שנעים בין 5,090 ועד כ-5,590 שקלים.

הפוסט הגיע לישראל Yoga C740 של לנובו – הראשון בארץ עם מעבד אינטל מהדור העשירי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ערוץ הטלגרם של אנשים ומחשבים מעדכן אתכם מדי יום על כל מה שחם בהיי-טק: ידיעות על מינויים, פרויקטים, רשתות חברתיות, טכנולוגיות חדשות, הנחות מיוחדות לכנסים ועוד הרבה דברים מעניינים. מלבד זה, יש בערוץ הטלגרם שלנו מדור מיוחד בשם "שאלת היום", שבו אנחנו שואלים אתכם דברים העוסקים ביומיומיות של עולם ההיי-טק. במדור החדש שלנו נציג מדי שבוע את תוצאות סקרי השבוע הקודם, וננסה לעמוד קצת על טיב מנעד הדעות בענף.

השאלות בסקרים שלנו עוסקות בנושאים כלליים, שמעסיקים גם ציבורים אחרים בארץ ובעולם, וכן בנושאים שהם בעיקר מנת חלקו של עולם ההיי-טק.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אנשים ומחשבים.

אין לכם טלגרם? הזדמנות מצוינת לתקן זאת כאן.

הפוסט הסקרים החמים של השבוע בעולם ההיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת וואן פלוס, האחראית לטלפון הדגל OnePlus 7 Pro שנסקר לאחרונה באנשים מחשבים, מצאה דרך נחמדה מאוד לחגוג ציון דרך למערכת ההפעלה שלה OxygenOS.

החברה רצתה לציין בסוף השבוע האחרון 1,500 ימים מאז החלה להשתמש במערכת ההפעלה המבוססת על אנדרואיד, אך מציעה אופן עבודה נקי ומהיר יותר, עם הרבה עדכונים מהירים. כדי לעשות זאת היא הודיעה בטוויטר עי תשתול עץ עבור כל מי שיעלה ציוץ לטוויטר בסוף השבוע עם ההאשתג OxygenOS#.

החגיגה המיוחדת הזאת, שהיר מבצעת במשותף עם פרויקט 'לאמץ עץ' של WWF סניף הודו, הניב בסופו של דבר 27,333 ציוצים נושאי ההאשתג עם שם מערכת ההפעלה, ועצים במספר הזה יישתלו ברחבי הודו - המדינה שבה החברה זוכה למכירות נאות.

אבל כמו בעדכון של מערכת הפעלה מהשורה, שתילת העצים לא תתבצע בבת אחת אלא בכמהשלבים הדרגתיים, עד לסיומו של הפרויקט.

הפוסט וואן פלוס חוגגת – עץ על על ציוץ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: ד"ר ססיליה וייסמן.

תפקיד: סמנכ"לית למחקר ופתוח במיינדסט, זרוע החדשנות של מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

ותק בתפקיד: שבע שנים, מאז הקמת MindCET.

תפקידים קודמים: מרצה באוניברסיטת תל אביב, מנהלת בית ספר אבן גבירול במדריד, מנהלת מחקר בתחום בריאות הנפש בממשלת ספרד, יועצת מחקר באיחוד האירופי וחוקרת באוניברסיטת לונדון. 

השכלה/שירות צבאי: ד"ר לפסיכולוגיה, תואר שני בפילוסופיה, תואר ראשון בפסיכולוגיה. 

משפחה: נשואה +3, סבתא ל-1. 

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אנו חיים בעולם בו הטכנולוגיה הפכה לחלק טבעי מעולמנו. בני אדם ומכונות חכמות משולבים כמעט בכל אספקט של חיינו. למרות שהתכלית של מערכות חינוכיות היא לתת מענה לצרכים של הדורות הצעירים, מילדות ועד בגרות, הן הפכו ללא רלוונטיות. חוסר היכולת וההתנגדות שלהם לאמץ את המהפכה הטכנולוגית יצרו פערים גדולים במה שהם יכולים להעניק לצרכים של הלומד בעידן הדיגיטלי. החלטתי לחקור ולהבין את הטכנולוגיות המתפתחות, אשר משנות את הדרך בה אנו לומדים, במטרה להציע אלטרנטיבות חינוכיות שיכולות לשנות ולחדש את מערכות החינוך.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה גלויה, אך בהחלט יש הטיה ברורה שלא מאפשרת לבנות להימשך, להתעניין ולרצות בהכשרה בתחומים הקשורים לטכנולוגיה.

תפקידנו הוא לעזור להתגבר על המחסום החברתי והתרבותי, שנמצא גם בינינו ההורים וגם בהיצע הקיים בשוק העבודה הנוכחי, לרבות בתפקידים צבאיים המוצעים לבנות. כל אלו מחזקים את ההטיה החברתית-תרבותית אשר משפיעה באופן משמעותי על ההזדמנויות הטכנולוגיות של בנות.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מאז שנכנסתי לעולם המחקר, שהוא פחות מוטה, לא נתקלתי באפליה. עם זאת, אני נתקלת מדי יום בחוסר הנראות והיעדר הקול של נשים בתחום בו אני עוסקת. 

הפוסט נשים ומחשבים: ד"ר ססיליה וייסמן, מיינדסט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בסוף השבוע יצאה קבוצת מנמ"רים ומנהלי תשתיות מלקוחות נט-אפ, בהובלתם של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל וצוות מנהלים בחברה, לסיור לימודי במפעלי חברת האופנועים האיטלקית המהירים והחזקים, דוקאטי בבולוניה. מה למפעל אופנועים ולמרוצים ולתשתיות IT? הרבה. למשל, חברת נט-אפ מיישמת את השינוי הדיגיטלי בענף מרוצי המכוניות ותומכת גם השנה בצוות דוקאטי בתחרות MotoGP 2019.

בסוף השבוע של "ימי מרוץ הנתונים" של נט-אפ בבולוניה נלמדו, בין היתר, הנושאים הבאים: מדוע ארגונים בכל הגדלים חייבים אסטרטגיית נתונים דיגיטלית, או שיהפכו לבלתי משמעותיים – זהו העידן של כלכלה מתקדמת, שבה לא ניתן לנהל שום מודל עסקי בלי חשיבה על התשתית, בייחוד על התשתית הדיגיטלית. החדשנות הדיגיטלית לעתים קרובות היא הדרך החיונית היחידה להעלות ערך ולשרוד באקלים הכלכלי הנוכחי.

[caption id="attachment_299569" align="alignnone" width="600"] מימין: פיטר ווסט, סגן נשיא בנט-אפ ומנכ"ל גרמניה הגדולה באירופה, והמנהל הישיר של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. הגרמני מלא הערצה לישראלי, ומשיב לשאלה "למה אתה מייחס את ההצלחה של הסניף בישראל, שמעמיד את הישגיו במקום הראשון ב-EMEA?" והתשובה קצרה "הגורם האנושי שבישראל - שלומי מצליח להוביל את הצוות לעבודה בין-אישית הרמונית ולמנהיגות טכנולוגית. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_299570" align="alignnone" width="600"] מימין: שלומי פרייס, סטפנו רנדינה, מנמ"ר דוקאטי, מארקו פוזוני, מנהל המכירות של נט-אפ איטליה. סטפנו מספר, שהיתרון שלו מול המתחרות מתמצה ביכולתו לסמלץ מירוץ ב-IT ולנצל את מדידות הביצועים כדי לתכנן את החלק המתאים לאופנועי דוקאטי. כפי שאמרנו כבר - הזמן הוא העיקר. חשוב יותר לקצץ אלפית השנייה מלחסוך עוד אלפיה (ירוקה). צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_299571" align="alignnone" width="598"] המוטו של נט-אפ ליצרנית האופנועים הוותיקה (כבת 100 שנים): כיצד עולם הנתונים מקדם את עולם המירוצים בדוקאטי. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_299572" align="alignnone" width="603"] מעל 150,000 אופנועים מחוברים בעולם, מה שעושה את דוקאטי המתחרה הקטנה לעומת ימאהה, סוזוקי והונדה הענקיות – ייחודית ומובילה בתחום ניהול מארג הנתונים בזמן אמת. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_299573" align="alignnone" width="601"] הטרנספורמציה הדיגיטלית בדוקאטי: שילוב של טכנולוגיה וכריית נתונים להשגת המהירות המאפיינת את עולם מרוצי האופנועים. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_299575" align="alignnone" width="597"] אלפית השנייה קובעת: אחת פחות - אתה מלך, אחת יותר - אתה על המקום הראשון מוותר. צילום: פלי הנמר[/caption]

המשך יבוא.

לחלק א' - לחצו כאן.

הפוסט מירוץ הנתונים של נט-אפ ודוקאטי בבולוניה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כנס Hybrid cloud & Kubrnetes של אנשים ומחשבים נערך ביום ב' האחרון באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

ראשון הדוברים בכנס היה עומר פורוס, ארכיטקט פתרונות בכיר ברד האט, שציין, כי "מחשוב הענן כבר מזמן איתנו, ועמו מגיעים עוד ועוד אתגרים, בהם המגמה ההולכת ותופסת תאוצה של עבודה בסביבה היברידית ומרובת עננים. כך, ארגונים מתמקדים באפליקציות ולא בתשתיות. ארגונים רוצים ליישם אפליקציות במהירות, ושהן תפעלנה בלי הגבלה בכל סביבות הענן. לכן, הקוברנטיס הפך להיות סטנדרט דה פקטו, תקן הלכה למעשה".

[caption id="attachment_299554" align="alignnone" width="600"] צילום: יח"צ[/caption]

משתתפי הכנס זכו לפעילות מרגשת בביתן רד האט, כאשר שיחקו במטרה לאסוף כמה שיותר כובעים אדומים. על העניין במשחק העיד הקהל הרב שהתכנס ליד דוכן רד האט, בשאיפה לזכות במארז מרשים שכולו Red Hat. את המשחק יזמה וארגנה חברת Gamechanger 42, וציפי, כדרכה, צפתה, נצפתה וחזרה עם התמונות.

[caption id="attachment_299550" align="alignnone" width="600"] פרס אדום. צילום: יח"צ[/caption]

הפוסט המרוץ לכובע האדום הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מחר (ג') נלך לקלפיות ונצביע על עתידה של מדינת ישראל. נכון שגם הפעם, רוב מערכת הבחירות מתנהלת סביב האישי - כן/לא ביבי, כן/לא לפיד, כן/לא ליברמן ועוד, אבל הפתק שנשים בקלפי יכריע לגבי כיוונה של המדינה בשלל תחומים, שההיי-טק הוא אחד מהם.

הטכנולוגיה, אומרת הקלישאה וצודקת, היא הקטר של המשק הישראלי, הענף מספר 1 ביצוא מהמדינה וזה שמביא לה הרבה מאוד גאווה בעולם. ועוד לא הזכרתי את המונח אומת הסטארט-אפ. אלא שהנושא לא מופיע כמעט בכלל בקמפיינים של המפלגות, כשהם כבר כן עוסקים בסוגיות ענייניות ולא בפוליטיקאי זה או אחר, והוא לא בולט גם במצעים שלהן. למפלגת השלטון, הליכוד, אין כלל מצע, ורק שלוש מפלגות שיש להן אחד כזה טרחו וכתבו בו פרק על היי-טק: כחול לבן, המחנה הדמוקרטי וימינה. בשני המקרים הראשונים מדובר בקופי-פייסט של דברים שנכתבו במצע לבחירות הקודמות (או הקודמות קודמות) של אחת המפלגות שמרכיבות אותן - יש עתיד במקרה של כחול לבן ומרצ במקרה של המחנה הדמוקרטי. מפלגות אחרות השאירו, במקרה הטוב, כמה מילים או משפטים שכבר היו במצע שלהן.

כחול לבן

המפלגה שמחפשת את השלטון מצביעה על כך ש-85% מהציבור הישראלי לא משתתף עדיין בחגיגת החדשנות, ומתחייבת לפעול על מנת לתקן מצב זה. כמו כן, היא כוללת, במסגרת התכנית הלאומית להשקעה בתשתיות הציבוריות שהיא מציעה להוציא לפועל, הגדלה של תקציבי המו"פ ותקציבי הרשות לחדשנות באמצעות חקיקה, עידוד השקעות במשק, הגדלת אחוז המועסקים בהיי-טק, חידוש התעשייה המסורתית וחדשנות במגזר הציבורי באמצעות רפורמת דיגיטציה וחדשנות בממשלה ובשירותים החברתיים.

[caption id="attachment_287374" align="alignnone" width="600"] בני גנץ ויאיר לפיד, ראשי כחול לבן. צילום: יניב הלפרין[/caption]

אנשי כחול לבן מבטיחים כי "בעולם שגבולותיו הולכים ומיטשטשים ולנוכח מהלכים פוליטיים המסכנים שותפויות מדעיות ותמיכה במחקר, הדרושים לנו כל כך, נפעל לשימור יתרונה היחסי של ישראל כאומת הסטארט-אפ".

עוד מצביעים במפלגה על כך ש-"ביחס ליוקר המחיה, משכורות מעמד הביניים נשחקות" ושיש למצב ההיי-טק השלכות חברתיות-כלכליות. "אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל נובע בין השאר מהפער בין תעשיית ההיי-טק לשאר ענפי המשק", הם כותבים. "הכלכלה העולמית החדשה היא כלכלת טכנולוגיה וחדשנות. זה היתרון היחסי של ישראל. אנחנו חייבים להשקיע מאמצים אדירים כדי להמשיך להיות מובילים ברמה העולמית ולעבור להיות חדשניים בכל המגזרים, בכל הענפים ובעוד אזורים גאוגרפיים במדינה. נושא החדשנות הוא בעל חשיבות מכרעת לחוסנה הלאומי של ישראל, אי אפשר לדבר על צמיחה כלכלית ועל טיפול באתגרים כלכליים וחברתיים ללא התייחסות מפורשת וללא שימוש בכלי החדשנות".

המחנה הדמוקרטי

באיחוד הקטן בשמאל חוזרים על הבטחתה של מרצ מהבחירות הקודמות לבטל את המאגר הביומטרי, ולתת חופש בחירה במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים האם לתת טביעות אצבע ומידע ביומטרי אחר או לא.

אנשי המפלגה גורסים כי החדשנות "אינה טובה או רעה. היא מאפשרת לאנשים לעשות טוב או רע בקנה מידה חסר תקדים". הם מצביעים על הצד השלילי שלה, למשל בדמות הפגיעה בפרטיות מצד ממשלות וענקיות טכנולוגיה. "תפקידו של השלטון הוא לייצר סביבה המאפשרות לחדשנות טכנולוגית להשיא תועלת מקסימלית לבני אדם, לחברה, לסביבה ולכלכלה, ובה בעת להגביל את אפשרויות השימוש לרעה בה", נכתב.

[caption id="attachment_299583" align="alignnone" width="600"] המחנה הדמוקרטי[/caption]

לשם השגת מטרה זו, המחנה הדמוקרטי מבטיח לפעול בכמה נקודות: האחת היא "הכרה בגישה לאינטרנט כזכות יסוד, בדומה לזכות לחשמל, למזון, למים ולקורת גג. זאת, מתוך הכרה שהיא תנאי לפיתוח אישי ולניידות חברתית".

כמו כן, היא קוראת "לקבוע בחקיקה את עיקרון ניטרליות הרשת. ייאסר על ספקי גישה להפלות בין המידע העובר דרכם כדי להגן על עקרונות דמוקרטיים של פתיחות מחשבתית, חופש ביטוי ושוויון". יש לציין שעקרונות ניטרליות הרשת התקבלו בארצות הברית בתקנות שכונן ממשל אובמה, אבל ממשל טראמפ שינה אותן.

עוד מתחייבים במחנה הדמוקרטי "לקדם רפורמה מקיפה בחוק הגנת הפרטיות, ברוח תקנות הגנת הנתונים האירופיות החדשות - GDPR. החקיקה החדשה תממש את זכות היסוד שהוכרה בישראל לפרטיות, אך סובלת מחקיקה אנכרוניסטית, שלא מגנה על זכותו של אדם בנתונים האישיים שלו אל מול חברות הענק, האוספות מידע עליו וסוחרות בו".

הבטחה נוספת היא "להגביל את האפשרות של חברות לסחור במידע אודות אזרחי ישראל. מידע כזה, אם יושג בהסכמת נשוא המידע (שבלעדיה אין לאפשר שמירתו כלל), הוא משאב בעל ערך".

נקודה אחרונה שבמפלגה כותבים שיפעלו ליישמה היא "לקדם חקיקה שתחייב את חברות הטכנולוגיה ליותר שקיפות בכל הקשור להסרת תכנים, חסימת גולשים ופגיעה בחופש הביטוי של הגולשים. נקדם חקיקה שתגן על הפרטיות ברשת, בפרט פרטיותם של קטינים, וחקיקה שתחייב ספקי שירותים ותוכן באינטרנט להגן על חופש הביטוי ולהגן על פרטיות המשתמשים".

ימינה

במצע מפלגתם של איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ נכתב כי "יזמי הסטארט-אפים ועובדי ההיי-טק הם האבות המייסדים של אומת הסטארט-אפ הישראלית. הם מעניקים לישראל כבוד, עוצמה מדינית וכלכלית, ומייצרים אלפי מקומות עבודה והכנסות עצומות לאוצר המדינה. נגן על ה-'אתרוג' הזה בכל כוחנו מפני שינויים לרעה בחוקי המס או דיני האופציות, בדיני העבודה, מרגולציה מיותרת או מחמדנות ממשלתית".

[caption id="attachment_298522" align="alignnone" width="600"] יו"רית ימינה, איילת שקד. צילום: חן גלילי[/caption]

עוד הם מתחייבים: "נילחם בבריחת המוחות, הגורמת למשק הישראלי לאבד בכל שנה כוח אדם משמעותי וידע רב הנצבר מחוץ לישראל. נבקש לייחד לעניין זה תכנית ממשלתית אשר תתמרץ עובדים איכותיים לחזור לישראל - הן לתעשייה והן לאקדמיה, לאחר פרק זמן קצר של מספר שנים בודדות בחו"ל. נתמרץ חברות מסחריות לאמן כוח אדם איכותי בתחום ההיי-טק, תוך מתן הטבות מס כנגד הוצאותיהן על הכשרת עובדים. תכניות אלה יתרכזו באוכלוסיות החרדית והערבית, שחלקן בתעשיית ההייטק קטן מחלקן באוכלוסייה. נפעל לטובת פתיחת צוואר הבקבוק המרכזי בהיי-טק הישראלי שהוא החוסר במהנדסים מעולים. השר בנט הזניק לשיא היסטורי את מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק. נמשיך כך".

כאמור, המצעים של שאר המפלגות לא שונו מהבחירות הקודמות. ניתן לקרוא על הבטחותיהן והמדיניות שלהן בתחום ההיי-טק כאן וכאן.

הפוסט בחירות 2019 מועד ב': מה מציעות המפלגות להיי-טק הישראלי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רכבת ישראל השיקה אתמול (א') מרכז לניטור סייבר, שלדבריה יאפשר לה לזהות איומים ומתקפות, להימנע מהם ולהגן מפניהם, אם הם כבר הצליחו לקרות.

יעל מור, מנהלת יחידת הסייבר ברכבת, אמרה לאנשים ומחשבים כי "ריכוז ההתראות על מערכות ה-IT והמערכות התפעוליות יאפשר מענה מהיר לאירוע סייבר".

לדברי מנכ"ל הרכבת, מיכה מייקסנר, המרכז שנחנך בארץ הוא הראשון מסוגו בעולם ומהווה "מרכיב אסטרטגי בזינוק הטכנולוגי אותו מבצעת רכבת ישראל, הכולל הטמעת מערכות איתות מבוססות סלולר, מעבר להנעה חשמלית, ניהול מנהרות וגשרים, וקליטת רכבות". הוא ציין כי "המרכז יופעל במתכונת של 24/7 וישדרג את יכולות הסייבר של הרכבת, שתפקידן להבטיח הגנה מיטבית על המערכות ובטיחות תנועת הרכבות".

[caption id="attachment_299589" align="alignnone" width="600"] מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל. צילום: צילום פרסום[/caption]

"בעשור האחרון הכפילה הרכבת את מספר הנסיעות המבוצעות בה, והפכה גורם תחבורה חיוני במשק הישראלי", הוסיף מייקסנר. "כמו כן, בשנים האחרונות מפעילה הרכבת מספר מנהרות ארוכות, המשלבות מערכות בקרה ותפעול. במקביל, היא פועלת להטמעת מערכת איתות מבוססת סלולר (GSM-R) ומבצעת פרויקט חשמול, שכולל התקנת מערכות הולכה ובקרה, תשתיות חשמל חדישות, והצטיידות בצי רכבות חשמליות".

"מבט מלמעלה על אירועי הסייבר"

בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים מה ייחודיות המרכז אמרה מור כי "רכבת ישראל מוגדרת כתשתית מדינה קריטית. מרכז הניטור הקיברנטי של הרכבת מאפשר ניטור ובקרה של כלל מערכות הליבה התפעוליות המאפשרות את תנועת הרכבות, כמו גם ניטור של מערכות המידע של הארגון. שילוב הניטור של כל המערכות תחת קורת גג אחת מאפשר קבלת התראות ומידע על אירועים בזמן אמת, ותמונת מצב רחבה לטיפול באירוע, על מנת לתת מענה מהיר ובכך למזער את הנזק".

"מרכז הניטור מאפשר ראייה כוללת ומשלימה של כלל האירוע, גם כאשר הוא מתחלק למספר אירועים שמתרחשים בו זמנית, במערכות שונות ברכבת", ציינה. "האירוע יכול להתגלגל ממערכות המידע של הארגון עד למערכות התפעוליות. לכן, מבט מלמעלה, על כל המערכות, נותן לנו שליטה רוחבית על האירוע".

[caption id="attachment_299588" align="alignnone" width="600"] יעל מור, מנהלת יחידת הסייבר ברכבת ישראל. צילום: צילום פרסום[/caption]

מהו הקשר ביניכם לבין מטה הסייבר הלאומי?
"מאחר שרכבת ישראל היא תשתית מדינה קריטית, מערך הסייבר הלאומי מנחה ומלווה אותנו בקשר ישיר ורציף. קיימים צוותי עבודה שנפגשים על בסיס קבוע לעדכונים ומשימות, במטרה להעלות את חוסן המערכות ולשפר את התהליכים של הארגון".

רפאל פרנקו, ראש מכלול העמידות במערך הסייבר הלאומי, ציין לגבי הקמת המרכז כי "רכבת ישראל השלימה נדבך חשוב בהגנת הסייבר. היכולת לגילוי וזיהוי מוקדם, בשילוב מעגלי ההגנה הנוספים, שמים את רכבת ישראל בחזית ההגנה והקדמה הטכנולוגית להגנת סייבר בתחבורה יבשתית. זהו חלק חשוב ממהלך לאומי שלם להגנת סייבר בתחום התחבורה, שמדינות רבות מתעניינות בו".

יצוין כי את הפרויקט הובילה רפאל ומטריקס שימשה בו קבלן משנה. זהו פרויקט הסייבר השלישי להגנה על תשתיות לאומיות שאותו החברה מובילה, כאשר קדמו לו חמ״ל הסייבר הלאומי בבאר שבע והגנה על מאגר האשראי של בנק ישראל. אושרי לוגסי, סמנכ״ל שיווק ישראל ברפאל, ציין כי "בפרויקט ברכבת נבנתה מתודולוגיית תפעול ותגובה, בשיתוף עם יחידת הסייבר של הארגון. צוות SOC ייעודי, שגויס והוכשר על ידי רפאל, יפעיל את המרכז, תחת הנהלתו של מנהל מהרכבת".

הפוסט הקטר של הסייבר? הרכבת השיקה מרכז לניטור מתקפות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אני חושב שרובנו, אם נפשפש קצת בקרבנו, מתייחסים באופן אוטומטי אל משהו שהוא זול יותר גם כאל משהו שנראה פחות טוב ממשהו שמקביל לו, אבל יקר ממנו. לדעתי זו רק סוג של התניה משלימה לכך, שהרבה מאוד מתייחסים למשהו שיקר יותר גם כאל משהו שהוא בהכרח טוב יותר.

והנה אנחנו מגיעים מהר מאוד לעולם המודרני הדיגיטלי, שבו הכלל "היקר יותר הוא בהכרח טוב יותר" אומץ במלואו על ידי השוק, ובשמחה רבה על ידי היצרניות הגדולות כמו סמסונג, אפל וגם וואווי, לפחות בינתיים. זה בא, כמובן, לביטוי שכבר מוכר במכשירים שעולים 3,000 ו-4,000 שקלים - ובקרוב גם כנראה יותר.

הכלל הזה במקרה המסוים של הטלפונים החכמים, להוציא יוצאי דופן, שבהם יש ויתור מסוים על איכות גימור וחומרי ייצור, הוא אכן נכון. החלוקה של השוק לצמרת, ביניים ושוק כניסה היא בדרך כלל צמודה למחירים, ובצדק.

אבל הנה באה חברה קטנה בשם יומידיג'י ומוכיחה, שטלפון זול לא חייב גם להיראות זול. המכשיר החדש שלה, A5 Pro, הוא מכשיר שמחירו הוא כ-10% בלבד לעמת מחירי מכשירי הדגל של השוק, עתירי הביצועים והתכונות וגם כסף עבור המיתוג, אבל מבחינה חיצונית הוא נראה כמו מכשיר דגל - ואני אפילו טוען קבל עם ועדה וכתיבה, שבגירסה שבה הוא הגיע אלי לבדיקה, עם גב זכוכית בצבע שהחברה מכנה כחול בדולח, ועם פס מתכתי שמקיף אותו סביב בסגנון 2.5D מודרני, הוא אחד היפים שיש כיום בשוק.

ויותר מכך, הוא אפילו מציע נגיעת עיצוב ייחודית למדי משלו, והיא, שחיישן טביעות האצבע שנמצא מאחור (טוב, בכל זאת מכשיר שוק כניסה) הוא בצבע תכלת בהיר בולט ומהנה, והוא משתלב היטב בסביבה - שיכולה לשמש לעת הצורך גם כמראה.

וזה לא ממש מפתיע במקרה של יומידיג'י. זו חברה שגימור גבוה נמצא אכן גבוה ברשימת הדברים החשובים, וזה בא לידי ביטוי ברוב הטלפונים שלה, למרות שהם מיועדים ברובם לשוק הביניים - ברובם.

התלונה היחידה שלי בהיבט הזה היא לא בקשר לעיצוב עצמו, אלא לכיסוי שמגיע בקופסה, שבמקום שיהיה שקוף ובהיר כדי שניתן יהיה להשתמש בו ועדיין לחוות את המראה הנהדר של הגב, ביומידג'י צירפו מגן סיליקון מחוזק במקצת אמנם, אבל בצבע שחור אטום. רואים רק את החיישן הכחול. חבל.

לחובבי הסביבה הנקייה

לא מעט חברות מעבר לגוגל עצמה בוחרות כיום להציע מכשירים שמגיעים לשוק עם מערכת ההפעלה האנדרואידית נקייה מתוספות. מה שגוגל שולחת, זה מה שיש בטלפון, ואם יש שינויים הם קלים מאוד ובדרך כלל באים לידי ביטוי באפליקציית המצלמה.

לא מעט משתמשים מעדיפים לרכוש מכשירים עם אנדרואיד נקי, ועבורם ה-A5 Pro הוא מכשיר שמתאים כמו כפפה ליד. הוא מגיע עם אנדרואיד 9 נקי ופשוט לחלוטין, כולל אפליקציית הצילום, וכולל תמיכה במערכת הניווט החדשה, שאפשר להשתמש בה במחוות במקום בכפתורי הניווט הראשיים שבדרך כלל מופיעים למטה - כשאפשר גם לבצע בחירות אחרות בקשר לכך, אבל זה לא ממש רלוונטי.

ויותר מכך, בזמן שהמכשיר נמצא בבדיקה הוא כבר זכה לשני עדכוני הגנה של גוגל, וגם זכה לעדכון של אפליקציית המצלמה. זה הבונוס השני של שימוש במערכת הפעלה נקייה לחלוטין.

מה המחיר של טלפון זול

התצורה של A5 Pro כמובן אינה יכולה להתחרות במכשירי הדגל של השוק, והיא גם לא מנסה. מדובר בתצורה בינונית אך מספקת לכל הצרכים, במיוחד בגלל שמדובר במכשיר עם אנדרואיד נקי, שהדרישה שלו למשאבים נמוכה יחסית.

המסך של A5 Pro הוא בגודל 6.3 אינץ' והוא מציע יחס מסך/גוף גבוה יחסית, של 92.7%, שאכן מקנה הרגשה של מסך נקי לחלוטין, להוציא המגרעת דמויות הטיפה בחלקו העליון, שממוקמת בתוכה מצלמה עם חיישן 16 מגה-פיקסל. המערכת על שבב היא מערכת שהייתה מיועדת לשוק הביניים בשנה שעברה, Helio P23 מתומנת הליבות, שמלווה ב-4/32 גיגה-בייט זיכרון ועם אפשרות להרחבה במגירה שיכולה להכיל שני כרטיסי SIM לצד כרטיס הזיכרון.

מאחור יש שלוש מצלמות, הראשית מבוססת על חיישן 16 מגה-פיקסל של סוני, עם מצלמת רוחב של 8 מגה-פיקסל ומצלמת עומק של 5 מגה-פיקסל, והתמונות באור יום סבירות עד טובות, עם תמיכה יפה באפקט הבוקה, אבל בלילה לא מצליחות להתמודד באמת עם המשימה ומלאות גרעיניות.

הסוללה היא בנפח עבודה של 4,150 מילי-אמפר/שעה והיא סיפקה בבדיקות יותר מ-10 שעות עבודה רצופות, אבל חבל שהמכשיר מגיע עם חיבור microUSB מיושן, שכמובן משפיע לרעה על זמן הטעינה.

A5 Pro של יומידג'י אינו מיועד למי שצריך טלפון עתיר ביצועים או עתיר איכות צילום. הוא מיועד לשימוש יומיומי ממוצע או לשמש כטלפון גיבוי. עם מחיר שעומד כרגע על 100 דולרים, הוא מציע תמורה יפה לכסף.

הפוסט Umidigi A5 Pro – טלפון זול שנראה נפלא ומספק תמורה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אומת הסטארט-אפים המאכלסת בתוכה את מיטב המוחות וההון האנושי שולחת את אזרחיה לממש את זכותם הדמוקרטית בעזרת פתקים וניירות ובשיטות של המאות הקודמות.

הוויכוח על מחשוב תהליך הבחירות צבר תאוצה במערכת הבחירות הנוכחית, בין היתר בגלל "חוק המצלמות" שהליכוד ביקש להעביר, תוך הכפשת ציבור שלם, המגזר הערבי, בניסיונות זיוף בבחירות הקודמות. טענות, אגב, שנכון לרגע זה לא נמצא להן שום ביסוס על פי בדיקת המשטרה. וכך הוסת הדיון סביב העניין העקרוני על מחשוב תהליך הבחירות לדיון פוליטי, שנועד מלכתחילה לא לטפל באמת בבעיית טוהר המידות, אלא כדי להשפיע על סדר היום הפוליטי.

המתנגדים לחוק הבינו גם כי אלף מצלמות לא יוכלו למנוע מוטיבציה של פעילים להטות את הבחירות, עם כל אפקט ההרתעה שלהם. הדרך היחידה למזער תופעות אלו היא למחשב ולמכן את התהליך.

בין מערכת בחירות אחת לאחרת, הדיונים סביב מחשוב תהליך הבחירות מתרכזים בטיעונים מדוע לא, כמו על פחד מתקלות שיבוש תוצאות בחירה באמצעות סייבר ועוד. טיעון נוסף נשען על ניסיונות לבצע בחירות ממוחשבות במערכות אחרות, כגון הרשויות המקומיות והפריימריז למפלגות. שבחלק מהן היו תקלות, שאף גרמו ב-2008 לביטול הפריימריז בעבודה, ולתקלות חמורות בבחירות לפריימיריז של הליכוד באותה שנה.

אלא שהתקלות האלו לא נבעו בגלל כשל בטכנולוגיה, אלא בגלל שיבושים והיערכות לא נכונה של המפלגות בכל מה שקשור לתשתיות ולתקשורת, בעיקר בגלל הצורך לחסוך.

בתזכיר חוק שהוגש לכנסת במאי 2009 יש תיאור מדויק של תהליך ההצבעה הממוחשבת. אז דובר על זיהוי של המצביע בתהליך הרגיל המוכר כיום, ולאחר זיהויו ואישור זכאותו להצבעה יונפק לו כרטיס חכם שבאמצעותו יצביע בעמדת מחשב באמצעות מסך מגע, בחירתו תירשם הן במחשב ההצבעה והן בכרטיס החכם, ובסיומה של ההצבעה הכרטיס ישולשל לקלפי. לאחר תום ההצבעה תתבצע ספירה ידנית אוטומטית של כל הכרטיסים החכמים ותתבצע השוואה לנתונים האגורים במחשב ההצבעה.

התהליך השני הוא תהליך ספירת הקולות, שהוא בחלקו ממוחשב כיום, אלא שהוא מבוסס על הקלדה ידנית של תוצאות הבחירות המגיעות מהקלפיות בארץ . כיום ניתן להעביר את תוצאות ההצבעה בכל קלפי באופן ממוכן היישר למחשבי ועדת הבחירות המרכזית, שמאובטחים ומוגנים ללא כל קשר למה שקורה בקלפיות.

הכנסת נדרשה לנושא זה כמה פעמים בשנים האחרונות, ואף פורסמו מסמכים שונים. המסמך האחרון נכתב בתחילת ספטמבר השנה, וכותרתו: "בחירות ממוחשבות - מבט משווה", והוא חובר על ידי אהוד בקר ואלמוג לוטן ממרכז המחקר של הכנסת. המסמך מציג מידע על כלים ממוחשבים, המשמשים בבחירות במדינות שונות והיתרונות והחסרונות. בין היתר, הם מציינים כי "כלים ממוחשבים עשויים לשמש כמה שלבים ביום הבחירות: הזדהות הבוחר בקלפי, ההצבעה עצמה, ומידע על תוצאות הבחירות, כולל ספירה ממוחשבת של הקולות. עוד כותבים מחברי המסמך, כי בספרות המקצועית מונים כמה יתרונות לשימוש בכלים ממוחשבים, והעיקריים שבהם הם ייעול תהליך ההצבעה, חיסכון בזמן, והפחתת סיכונים שנלווים לאופן ניהול הבחירות.

מובן שיש גם סיכונים לפגיעה זדונית או של תקלות לא מכוונות, קשיים באימות נתונים ופגיעה בחשאיות ההצבעה. בישראל, מציינים במסמך, כי ההזדהות וההצבעה הן ידניות, אבל סיכום הקולות ופרסום התוצאות הם ממוחשבים.

המסמך מציין בגילוי נאות, כי בסקר שנערך על ידי האו"ם בין השנים 2016-2018 ב-183 מדינות, רק 17% מפעילות הצבעה ממוחשבת, ורק רבע מהן משתמשות במערכת ממוחשבת להזדהות בקלפי. לעומת זאת, ברוב המדינות יש שימוש במערכות מחשב לסיכום הקולות.

המסמך מביא דוגמאות מכמה מדינות באירופה, שערכו ניסויים בבחירות ממוחשבות בחלקים שונים של התהליך, ולא המשיכו בו בגלל חשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי.

אי אפשר להתעלם, כמובן, מנתונים ידועים אלו. אבל ישראל, הנתפסת בעולם כמובילת חדשנות, צריכה ויכולה להוביל תהליכים שיוכיחו לעולם, כי אפשר לנהל מערכת בחירות ממוחשבת, עם התמודדות ומתן מענה לכל החסמים והסיכונים שמועלים בספרות המחקרית, סיכונים, אגב, שהם רלוונטיים לכל ארגון שמקיים תהליכים קריטיים על בסיס ממוחשב.

אומת החדשנות יכולה ומסוגלת להיות חלוצה גם בתחום זה בעולם ולהוכיח, שבעזרת כלים וטכנולוגיות חדשות, המאפשרים לבצע תהליכי מחשוב מסוג זה, אפשר להתגבר על כל הסיכונים שמתוארים במחקר של הכנסת ולמקסם את היתרונות של בחירות ממוחשבות: שקיפות, התייעלות, ובעיקר הגברת האמון של הציבור בהליך הדמוקרטי למרות החשש הטבעי מטכנולוגיה.

יש בישראל תעשייה ותשתית אנושית של מומחים ואנשי טכנולוגיה, שיירתמו לטובת הכנסת והממשלה כדי להתחיל לבדוק את האפשרות לבחירות ממוחשבות בפעם הבאה, בתקווה שהן לא תהיינה שוב בעוד חצי שנה.

הפוסט מדוע אומת החדשנות עדיין מצביעה בקלפי בעזרת פתקים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בואו נדבר על סקרי בחירות. לנו הישראלים יש סוג של ספורט לאומי – מצד אחד להסתמך עליהם כעל קובעי גורלות, ומהצד השני לצחוק לאידם על טעויותיהם בכל מערכת בחירות מחדש. בעיני, זהו תחום בו חוסר הידע של הציבור הוא גדול מאד, ומכאן גם ההתייחסות הדו-ערכית אליו.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר, החוזרת על עצמה, משום מה, בכל מערכת בחירות היא השוואה בין הסקרים האחרונים המתפרסמים לבין תוצאות הבחירות. למה זו טעות? משום שבכל, אבל בכל, מערכת בחירות הסקרים עצמם מהווים אמצעי לשינוי דעתם של הבוחרים.

הסוקרים לא אשמים

לפני מספר שנים - מיד לאחר בחירות 2013 בהן קיבל יאיר לפיד 19 מנדטים שלא היו צפויים כלל - הזמנתי סקר ובו שאלתי את הנשאלים מתי החליטו על הצבעתם. מסתבר שאחוזים ניכרים מהם החליטו בשלושת הימים האחרונים, ביום האחרון, ובקלפי עצמה. אין סוקר בעולם המסוגל לנחש מה מסתובב בראשו של מצביע שטרם החליט סופית למי להצביע. זאת ועוד, בכל מערכת בחירות ישנו אחוז מסויים של אנשים שטרם החליטו. בבחירות אלה – אני למשל. כנראה שאחליט רק ביום הבחירות, אולי אפילו בדרך לקלפי.

אז כאשר הציבור טרם החליט, כאשר הציבור מושפע מהסקרים המתפרסמים – אין מה לבוא אל הסוקרים בטענות. הסוקרים נותנים לנו תמונת מצב, די מדוייקת למתרחש ביום עריכת הסקר. נקודה. בבחירות האחרונות השינויים בין יום עריכת הסקר האחרון, ימי ה'-ו' שלפני הבחירות, לבין יום הבחירות הביאו ל"אי-דיוקים" של מכוני המחקר המרכזיים בישראל ברמה של כ-40 טעויות(!!!). הסבר: אם הסקר האחרון העניק לליכוד 30 מנדטים והוא קיבל 35 מנדטים – הסטייה של הסקר לעומת התוצאה הסופית היא של 5 מנדטים. וכדומה. בסך הכל, כאמור – כ-40 מנדטים.

ואז, אומרים בציבור: "הסקרים לא ניבאו נכון את תוצאת הבחירות". זוהי שטות מקוממת – הסקרים אינם כלי ניבוי, אלא כלי מדעי הנותן תוצאה הנכונה ליום שבו הם בוצעו. הציפיה שבמשך 5 ימים, מיום ה' שלפני הבחירות עד מוצאי יום ג', יום הבחירות – לא יהיו שינויים – היא ציפיה מופרכת.

קחו למשל את נתניהו ואת בני גנץ. שניהם טוענים בפני מצביעיהם שאם לא יהיו 61 ממליצים, אזי הנשיא יעניק את הזכות להרכבת הממשלה למפלגה הגדולה ביותר. בין אם הדבר נכון בין אם לאו – המצב מביא לקמפיינים אגרסיביים מאוד של המפלגות הגדולות, לשאיבת קולות ממפלגות הלווין שלהן. דוגמה קלאסית: בסקר האחרון של ערוץ 13, הליכוד לפני בחירות מועד א' 2019 – קיבל 28 מנדטים, איחוד מפלגות הימין 7 והימין החדש 6. מה קרה בבחירות עצמן? איחוד מפלגות הימין ירדה ל-5 מנדטים, אילו הימין החדש נמחקה ואילו הליכוד צמח בגאון ל-35 מנדטים. שוב, אלה היו התנודות של הימים האחרונים.

[caption id="attachment_288492" align="alignnone" width="600"] בחירות 2019. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

"דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12 

נעבור ליום הבחירות. כולם נהנו לרדת על המכון של מנו גבע ומינה צמח על תוצאות המדגם שלהם, שלא חזה את התיקו בין כחול לבן לליכוד, והעניק ניצחון לכחול לבן. האמת, היתה זו ביקורת ממש לא צודקת: אם לא רוצים להיות פופוליסטים ולהגיד שהדבר היחיד שמעניין הוא "מבחן התוצאה", אלא רוצים להיות רציניים, אז צריך לבחון את המדגם בפרמטרים מקצועיים. ישנו מדגם מקלפיות הנמצאות באזורים על פי השיטה המדעית בה מאמין הסוקר. כדי לדעת אם השיטה טובה או לא – עליך לקחת את תוצאות האמת בכל הקלפיות שנבחרו למדגם, ולראות האם התוצאה דומה מאד לתוצאות הבחירות. זה בדיוק מה שקרה למנו גבע ומינה צמח – לאחר העליהום עליהם הם "שפכו" את תוצאות האמת בקלפיות המדגם והתוצאה הייתה בול.

אז מהיכן נבעה הטעות של מדגם ליל הבחירות? אך ורק משום שמצביעי ליכוד רבים החליטו "לסדר" את הסוקרים של הערוץ המרכזי במדינה, ערוץ 12, ולהצביע הפוך. אני ראיתי כמה וכמה דוגמאות לכך. ראיתי את תוצאות המדגמים שבחלקים רבים מציינים תוצאות שאינן דומות לתוצאות האמת. ליכודניקים לא מעטים הודו שהם במתכוון "דופקים" את הסקרים כדי "לדפוק" את ערוץ 12.

אני לא רואה סיבה למה שהם לא יעשו זאת גם הפעם, מבחינתם "האברמוביצ'ים" הם נגע רע, ולכן ראוי לקלקל לערוץ 12. כמובן שבמהלך הלילה הדברים מתאזנים, ואנחנו מקבלים תוצאות אמת. כולם יודעים היום שכך יקרה – אבל מה יהיה על הספורט הלאומי...?

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים

הפוסט סבב בחירות שני ב-2019: האם הנבואה ניתנה לסוקרים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט חשפה היום פלטפורמה חדשה (Power Platform), המסייעת למנהלי ידע ומשתמשים בארגונים לפתח אפליקציות עסקיות ללא צורך בידע מוקדם בשפות פיתוח. זוהי גישה חדשנית של מיקרוסופט, והיא צוברת תאוצה בעשרות ארגונים בעולם ובישראל. החשיפה נעשתה במסגרת אירועי היום השני של TLV CLOUD WEEK שעורכת מיקרוסופט השבוע בקמפוס הריאקטור שלה בתל אביב. הכנס כולו בהפקת אנשים ומחשבים.

הפלטפורמה החדשה כוללת את הגישה למערכת כמו BI, מערכת Power Apps ו-Microsoft Flow. הפלטפורמה מייצגת את תפישת Low Code, שמאפשרת למשתמשים לנתח מידע, לעבוד על אפליקציות ולהפוך תהליכים עסקיים לאוטומטיים. המערכת עובדת מעל הדטה הארגוני הקיים, והיא יכולה להתממשק עם אתרי אינטרנט, מערכות ארגוניות (ERP/CRM) ומקורות מידע מכל הסוגים.

לדברי עדי קריסטל, מנהלת תחום Microsoft 365, "הפלטפורמה מאפשרת לבנות אפליקציות מותאמות תוך שעות ספורות ולא תוך חודשים, ומחברת בין הדטה הארגוני וכלל המערכות הקיימות כדי להפוך בצורה פשוטה תהליכים פנים-ארגוניים לדיגיטליים".

"המטרה היא להביא את חווית המשתמש של כל עובד מחיי היומיום הפרטיים לאותה נוחות וזמינות בשימוש באפליקציות בתוך הארגון", המשיכה קריסטל. לדבריה, התחום הדיגיטלי בעולם העבודה מדביק עכשיו את הפערים לחיי היומיום, והכל הופך לזמין ונוח במובייל או בדסקטופ. כך אפשר להעביר תהליכים כמו דיווח על חופשים, הוצאות, כניסת עובד חדש לארגון, דיווח תקלות ברצפת ייצור, עדכון טכנאי שטח מבית הלקוח – "מגוון השימושים הוא אינסופי", הבהירה קריסטל.

[caption id="attachment_299603" align="alignnone" width="600"] סהר כליף, אלעד מערכות. צילום: יחסי ציבור מיקרוסופט[/caption]

הפלטפורמה הוצגה במסגרת סדנת התנסות שהובלה על ידי סהר כליף מאלעד מערכות ושירי הוכהאוזר ממיקרוסופט ישראל. "לקחנו תהליכים כואבים בארגון, ואיפשרנו למשתמשים המקצועיים לפתח יישומים שיאיצו אוטומציה של תהליכים שונים", הסבירו השניים. "מדובר בתהליכים כמו למשל התנהלות מול מחלקות פנימיות, כמו קבלות או מסמכים, שכל מה שצריך זה לצלם אותם והאפליקציה מנהלת את התהליך באופן אוטומטי, כולל כל תהליכי הקומפליינס, רגולציה ואישורים", הם הסבירו.

[caption id="attachment_299604" align="alignnone" width="600"] שירי הוכהאוזר, מיקרוסופט ישראל. צילום: יחסי ציבור מיקרוסופט[/caption]

במהלך היום השני, נערכו מסלולי הדגמות והתנסות בתחומים שונים, כולל מסלול האבטחה בעולמות השונים של מוצרי האבטחה של מיקרוסופט. את המסלול הובילו אילן לנץ, דורון רוזנברג ואיגור בקרמן.

מיקרוסופט השקיעה בשנים האחרונות מיליארד דולר בכל שנה במחקר ופיתוח של יכולות האבטחה חוצות הפלטפורמה שלה, והיא מיישמת יכולות בינה מלאכותית בכל מעטפת הסקיוריטי שלה. דגש מיוחד הושם על תפישת ה-Trusted Cloud, וצויין בין היתר כי החברה מחזיקה במספר הרב ביותר של תקני פרטיות ואבטחת מידע על לקוחותיה.

הכרזות נוספות ביום השני: שירות מנוהל שמסייע לנהל את כל התעבורה בתוך הקלאסטר, חלק משירותי הענן של אזור. מסלול זה הובל על ידי עידן שחר.

הפוסט מיקרוסופט חשפה פלטפורמה לפיתוח אפליקציות ללא צורך בידע שפות פיתוח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אורקל תקים בשנה הבאה שני עננים בישראל, האחד למגזר הממשלתי והשני למגזר המסחרי, כך הודיעה החברה בכנס הלקוחות השנתי שלה, Oracle Open World 2019, שנערך השבוע בסן פרנסיסקו, בהשתתפות עשרות אלפי לקוחותיה ושותפיה העסקיים.

ענקית ה-IT הודיעה כי היא מתכוונת להשיק 20 אזורי ענן חדשים עד סוף 2020, כך שיהיו לה 36 אזורי תשתיות ענן בעולם. התרחבות זו כוללת אזורים במדינות חדשות ואזורים כפולים ומופרדים-גיאוגרפית: בארה"ב, קנדה, ברזיל, בריטניה, האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, הודו, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית - וישראל. בבריטניה ובישראל יוקמו, לצד הענן המיועד ללקוחות מסחריים, גם עננים נפרדים למגזר הממשלתי.

על פי החברה, "לקוחות ושותפים יכולים לרתום את הכוח של הענן כדי לייצר חדשנות ולהניע צמיחה עסקית. בעזרת אזורים כפולים אלה, לקוחות יכולים לקבל גם שירותים ותשתיות בענן לטובת מערכי המחשוב שלהם, וגם יכולת להתאוששות מאסון במדינה שלהם. זאת, לטובת מענה לדרישות רגולטוריות של המשכיות עסקית".

[caption id="attachment_265947" align="alignnone" width="600"] עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: עזרא לוי[/caption]

"לקוחות ארגוניים ברחבי העולם דורשים אזורים המפוזרים גיאוגרפית, לצורך רציפות עסקית אמיתית, הגנה מפני אסונות ומענה לתקנות ורגולציות", אמר דון ג'ונסון, סגן נשיא בכיר לתשתיות ענן, אורקל, "בניגוד לספקיות ענן אחרות, אנו מציעים ענן שני להתאוששות מאסון בכל מדינה בה אנו משיקים את תשתיות הענן שלנו".

בשנה החולפת אורקל הקימה 12 אזורי תשתיות ענן, ובסך הכל יש לה כיום 16 אזורים ברחבי העולם - 11 עננים מסחריים וחמישה עננים ממשלתיים.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר עוזי נבון, מנכ''ל אורקל ישראל כי "במסגרת הדרישה ההולכת וגוברת לשירותי ענן בעולם ובישראל, אנחנו מרחיבים את תפוצת אזורי הענן בעולם ובתוכם גם שתי תשתיות ענן בישראל. הדבר מעיד על השקעה ואמון של אורקל בישראל כמדינה חדשנית ומובילה עולמית בתחום הענן. הענן המקומי שיוקם בשנה הבאה יאפשר ללקוחות הארגוניים להעביר עומסי עבודה בצורה מאובטחת לגרסה המתקדמת של הענן, OCI דור 2".

הפוסט פרסום ראשון: אורקל תקים שני עננים בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בסוף השבוע האחרון יצאה קבוצת מנמ"רים ומנהלי תשתיות מלקוחות נט-אפ, בהובלתם של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל וצוות מנהלים בחברה, לסיור לימודי במפעלי חברת האופנועים האיטלקית המהירים והחזקים, דוקאטי, בבולוניה. מה למפעל אופנועים ולמרוצים ולתשתיות IT? הרבה. למשל, חברת נט-אפ מיישמת את השינוי הדיגיטלי בענף מרוצי המכוניות ותומכת גם השנה בצוות דוקאטי בתחרות MotoGP 2019.

בסוף השבוע של "ימי מרוץ הנתונים" של נט-אפ בבולוניה נלמדו, בין היתר, הנושאים הבאים: מדוע ארגונים בכל הגדלים חייבים אסטרטגיית נתונים דיגיטלית, או שיהפכו לבלתי משמעותיים – זהו העידן של כלכלה מתקדמת, שבה לא ניתן לנהל שום מודל עסקי בלי חשיבה על התשתית, בייחוד על התשתית הדיגיטלית. החדשנות הדיגיטלית לעתים קרובות היא הדרך החיונית היחידה להעלות ערך ולשרוד באקלים הכלכלי הנוכחי.

[caption id="attachment_299609" align="alignnone" width="600"] הצלחות ה-IT של דוקאטי בסיוע פתרונות נט-אפ - מפתרון תואם GDPR ועד חיבוריות בין-עננית, דרך שילוש ביצועי האחסון. לקרוא ולקלוט. צילום: פלי הנמר[/caption]

נטאפ ודוקאטי הן שתי חברות בעלות תחומים שהולכים ומתפתחים. מה הם העקרונות שלהן לשינוי הדיגיטלי ככל שזה מגיע לשווקים, לדרישות הלקוח, לתיק הפתרונות, להליכים ועוד? מרכזי הכוח הארגוניים החדשים שמשפיעים על קבלת ההחלטות בדרך משמעותית – הדיגיטציה מציגה יכולות חדשות והיררכיות חדשות בארגון. צוותים מצפים שהתשתית והליכים ינוהלו בקצב העסקים, משום שהם מעוניינים בחדשנות ובהגעה לשוק מהר יותר ובאיכות טובה יותר מאשר המתחרים.

[caption id="attachment_299610" align="alignnone" width="601"] הפתרונות והמוצרים של נט-אפ במערכות ה-IT של דוקאטי עושים את נט-אפ לא רק לפורסת חסות, אלא גם למנהלת מארז הנתונים של דוקאטי - מהתכנון למסלול, דרך המרוצים. וכולם מרוצים. צילום: פלי הנמר[/caption]

כיצד ארגונים ממשים את ציפיות הצריכה החדשות האלה, מבחינה חיצונית ופנימית כאחד? אילו קולות חדשים נשמעים כאשר מנמ"רים מציגים את אסטרטגיות ההשקעה שלהם. וגם אילו אתגרים חדשים נוצרים?

כיצד טכנולוגיות מאיצות את האימוץ הצרכני של בינה מלאכותית, אנליטיקה, ומכשירים חכמים - הצמיחה של הנתונים הדיגיטליים לא מראה סימני האטה, וארגונים עד עתה פשוט "אחסנו" את המידע ודאגו לרגולציה. אך אם נתקדם ל2019 - עם ההתפתחות של תשתית ה-IT ושל מכשירים ניידים עוצמתיים יותר, מארגים של עננים היברידיים וניהול נתונים משולב - הפרדיגמות משתנות. בפעם הראשונה, משתמשים יכולים להסתכל על נתונים דיגיטליים בצורה הוליסטית ולתכנן פרויקטים של בינה מלאכותית בעולם האמיתי. הדוגמאות הן, למשל, תחזוקה מראש של ציוד רפואי, או שיפור שרשרת האספקה ללקוח והשירות ללקוח. יזמים עיקריים נכנסים למעגל זה אך מה יהיה השלב הבא?

פתרון HCI של נט-אפ מאפשר לצוות דוקאטי לגשת בקלות אל מרכז הנתונים ולקבל החלטות אסטרטגיות בזמן המרוץ.

[caption id="attachment_299611" align="alignnone" width="596"] שקף המפתח: איך ה-HCI של נט-אפ מתאים ביותר לדרישות ניהול הנתונים העכשוויות והעתידיות: פשט את ליבת ה-IT ונהל אותה אוטומטית; מנף תשתיות קיימות; האץ שירותים חדשים ובנה ענן היברידי. צילום: פלי הנמר[/caption]

חברת נט-אפ, המובילה בתחום הנתונים עבור הענן ההיברידי, מעניקה חסות לצוות דוקאוחi בתחרות העולמית MotoGP לשנת 2019. חברת דוקאטי, יצרנית מובילת של אופנועים, המאופיינים כבעלי מנועים עם ביצועים חזקים, עיצוב חדשני וטכנולוגיה עכשווית, החלה את החיבור שלה לחברת נט-אפ, בתחום אחסון המידע. לאחרונה הורחב שיתוף הפעולה ביניהן גם לצורך ניתוח הנתונים, כולל מידע לוגיסטי, מידע שיווקי וניהול קשרי לקוחות. במהלך שותפות זו, פועלים הצוותים של נט-אפ ודוקאטי יחד, כדי למקסם את חזון מארג הנתונים ולענות על הדרישות הייחודיות של יצרן האופנועים לניהול המידע ואחסונו.

[caption id="attachment_299613" align="alignnone" width="595"] תרומת ה-IT בדוקאטי: להסיר ולפשט את המורכבות האדירה של עולם תשתיות ה-IT – ולא להעמיסה על המנמ"ר של דוקאטי וצוותו – כדי שיתפנו לפתח ולתמוך ביישומים ובלקוחות שלהם בחברה. צילום: פלי הנמר[/caption]

בעזרת פתרון HCI של חברת נט-אפ, מרכז הנתונים יכול להיות מועבר בקלות לצוות של דוקאטי שנמצא במסלול המרוצים ולהקל עליו לקבל החלטות אסטרטגיות בזמן המרוץ. פתרון AFF של של נט-אפ מאפשר לדוקאטי לנהל יותר מ-200 אפליקציות מ-300 טרה-בייט של נתונים. הגישה לנתונים אלו יכולה להתבצע מכל מקום בעולם, עם ריבוי עננים ובכפוף לכללי ה-GDPR, והוא כולל אפשרות להתאוששות מאסון בצורה קלה ומהירה.

[caption id="attachment_299616" align="alignnone" width="596"] החסות של נט-אפ על המירוץ של דוקאטי בטישרט המסורתי הקלאסי. נט-אפ היא חסות ה-IT היחידה למארג הנתונים של יצרנית האופנועים המפורסמים בביצועים האדירים, ולדברי החברה גם ביציבות התפעולית של כלי הרכב הדו-גלגליים האימתניים. לא לחינם הדגם החזק מכונה מונסטר – כן, מפלצת.[/caption]

[caption id="attachment_299619" align="alignnone" width="603"] מימין: פיטר ווסט, סגן נשיא בנט-אפ ומנכ"ל גרמניה, ומארקו פוזוני, מנהל המכירות של נט-אפ איטליה, שניהם אוחזים במתנת ספר הנמר שקיבלו מפלי הנמר. הבטיחו לבוא לבקר כבר בקרוב במאורת הנמר. צילום: פלי הנמר[/caption]

לחלק א' – לחצו כאן.

לחלק ב' - לחצו כאן.

הפוסט מירוץ הנתונים של נט-אפ ודוקאטי בבולוניה: חלק ג' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: רותם דהן, מנהלת מוצר ונכסים דיגיטליים בחברת סיבוס סודקסו.

ותק בתפקיד: שנה וחצי.

תפקידים קודמים: מנהלת שיווק, מנהלת קהילה וכותבת תוכן.

השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בתקשורת וקולנוע מאוניברסיטת ת"א, קורס אפיון ממשק וחוויית משתמש ממכללת נטקראפט. שירות צבאי בחיל המודיעין, 8200.

משפחה: מאורסת לדור, מפתח תוכנה. אנחנו 8 אחים ואחיות ויש לי 12 אחיינים!

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

טכנולוגיה תמיד עניינה אותי ומשכה אותי. אני אוהבת לקרוא ולשמוע על חידושים טכנולוגיים, והעובדה שיש לי מפתח תוכנה בבית, שכל היום מתעסק בטכנולוגיה, גם תרמה לזה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

אני לא חושבת שיש אפליה, אך מה שכן, יש פחות נשים בתעשייה, והייתי שמחה לראות יותר נשים שעובדות בתחומי הטכנולוגיה, כמו פיתוח מוצר או תוכנה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

לא. אצלנו בסיבוס יש רוב נשי מוחלט במגוון רחב של תפקידים, כולל במחלקת הפיתוח, שעובדות בה שלוש מפתחות תוכנה.

הפוסט נשים ומחשבים: רותם דהן, סיבוס סודקסו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פייסבוק פרסמה אתמול (ג') אמנה של מועצה מפקחת ייחודית, שהיא מקימה בכדי לבחון את החלטותיה בנושאי תוכן, או נכון יותר - בנוגע לתכנים שנויים במחלוקת. המועצה תעסוק ככל הנראה בעיקר בתכנים טעונים מבחינה פוליטית וחברתית, ובהבלטה בעניין 'דיבור שנאה' (hate speech) והפצתו על פלטפורמת הליבה שלה.

המועצה המוקמת תהיה רב-לאומית ותכלול בסופו של דבר 40 חברים, שיחליטו יחד לגבי כמה עשרות סוגיות תוכן סבוכות בשנה, כך אמרו בכירי החברה לכתבים בשיחת ועידה. היא תחל את פעולתה הלכה למעשה ברגע שימונו לה 11 חברים, ובתחילה אמורה להיות מעורבת רק מקרים שיזמה פייסבוק. המועצה תתחיל לשמוע ערעורים שיזמו משתמשים, מהמחצית הראשונה של 2020, לפי דברים שמסרה החברה.

מקרים שבהם תעסוק מועצת התוכן בעדיפות גבוהה יהיו כאלו שמעורבים בהם תכנים "המאיימים על קולו, ביטחונו, פרטיותו, כבודו או שוויונו של מישהו אחר" ומשפיעים על מספר גדול של אנשים, כך פורט בפוסט שפורסם בבלוג של פייסבוק.

Today we are sharing the charter and selection process for the Oversight Board, an independent group that will make final content decisions for Facebook https://t.co/FwKU2sdd1D

— Facebook (@facebook) 17 בספטמבר 2019

צוקרברג - רצה עזרה

מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, למעשה הודיע לראשונה על התכניות להשקת מועצת תוכן עצמאית בשנה שעברה, לאחר שפייסבוק עמדה בבחינה אינטנסיבית, עקב כשלים בהגנה על פרטיות המשתמשים ובגין חוסר יכולתה להסיר במהירות וביעילות פייק ניוז ומידע מוליך שולל, דיבור שנאה וקמפיינים שלהם השפעה "ממאירה" על הפלטפורמה ועל משתמשיה. "פייסבוק לא צריכה לקבל בעצמה כל כך הרבה החלטות חשובות בנוגע לביטוי חופשי ולבטיחות", כתב אז צוקרברג.

ביום ג' פרסם המנכ"ל מכתב פתוח ובו ציין כי הגוף החדש נועד להעניק למשתמשים ביטחון שקיים תהליך שכל מהותו להגן על זכות הביטוי החופשי שלהם. 

מועצת התוכן תהיה כאמור עצמאית ומוסמכת לקבל החלטות מחייבות בשאלה אם פוסטים או מודעות מפרים את תקני החברה. כל החלטה שהיא תכריע בעניינה תחשב כ"קו מנחה" של פייסבוק. בנוסף המועצה תוכל להפוך החלטות של בכירים בנוגע לשיקולי תוכן ברשת החברתית הדומיננטית, אפילו כאלו שקיבל צוקרברג עצמו.

[caption id="attachment_230947" align="alignnone" width="600"] הנושא החם ביותר - שליטה על תכני שנאה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

דרך להשתיק מבקרים או צורך אמיתי לפיקוח חיצוני?

מבקריה הרבים של פייסבוק עוסקים רבות בעניין איכות ניהול התוכן שלה, ואף אופן החלתו - כמו למשל במקרה הרציחות במסגדים בקנדה, שהתרחשו במרץ האחרון, אז אפשרה החברה לתיעוד המחריד בלייב שעשה הרוצח למסעו השנאה שלו להיות מופץ בה ולהפוך לוויראלי. המבקרים כמו גם מחוקקים של מדינות הם שקראו להקמת מועצה לפיקוח על תוכן, לרגולציה נוקשה יותר או אפילו לפירוקה.

החברה עומדת כיום בפני חקירות שונות, שחלק מעניינן הוא הפרת אמון המשתמשים. אחת מהחקירות, שאותה השיקה נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC כבר הסתיימה והנציבות אישרה באמצע יולי קנס בסדר גודל של כחמישה מיליארד דולר שהיא משיתה על פייסבוק, ושהוא תוצר של "פשרה" מול הענקית ממאנלו פארק וכענישה על אופן הטיפול של החברה בנתוני המשתמשים בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, שנחשפה, ובענק, לציבור בשלהי 2017. הסכום שנקבע כקנס הוא הגדול ביותר שהטילה ה-FTC אי פעם, והגיע לאחר יותר משנה של בדיקה מעמיקה. כעת, עם סיום חקירה זו והסדרתה, פייסבוק שרויה בעוד בדיקות, הפעם בעיקר בעניין כוחה הרב והחשש שהיא מפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, גם בקונגרס וגם מטעם קבוצה של תובעים כלליים ממדינות ארה"ב.

לא ברור אם הבחירה להקים את מועצת התוכן העצמאית היא תוצר של לחץ ציבורי ורגולטורי, או צורך אותנטי של פייסבוק בסיוע חיצוני בשיקולי התוכן הכה מורכבים שמולם היא ניצבת חדשות לבקרים.

הפוסט פייסבוק תמנה מועצה מפקחת עצמאית ובינלאומית לתוכן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בימים אלה השלימה אוניברסיטת אריאל הליך הסמכה לשני תקני ISO - האחד ISO 27000 והשני ISO 27799 - תקנים אשר מסדירים את כלל היבטי אבטחת המידע בארגון. ההליך כולו לווה על ידי חברת סיטאדל, שסייעה לאוניברסיטה לתכנן ולהוציא לפועל בקרות והליכים המורכבים ממגוון רב של נושאים המסדירים סטנדרט איכות על מגוון נושאים בארגון. 

תקן 27799 הינו תקן המסדיר הליכי אבטחה ופרטיות בתהליכים רפואיים, והוא בוצע כחלק מהכנת האוניברסיטה לקבלת היתר לבית ספר לרפואה.

בכך הפכה אוניברסיטת אריאל לגוף האקדמי הראשון בישראל המוסמך לתקנים יוקרתיים אלה. 

ישי לבקוביץ, מנהל מערכות המידע של האוניברסיטה, מסר: "בחרנו לעבור הליך הסמכה מקיף כחלק ממדיניות הארגון לעבוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בעולם, האוניברסיטה סיימה הסמכה ל-5 תקני ISO בעולמות השונים, ולמעשה הפכה למוסד המוגדר 'יהלום' (5 הסמכות), כך שתקני אבטחת המידע הם נדבך נוסף בהליך הכולל. הבחירה בחברת סיטאדל כגוף המקצועי והמוביל בנושא אבטחת מידע בישראל הייתה ברורה והתבררה כאיכותית ועל כך תודתי להם".

מוטי קארו, מנכ"ל Citadel מסר: "מתוך עשרות גופים אותם ליווינו להסמכה לתקן, מצאנו באוניברסיטת אריאל גוף שרתום להליך מרמת ההנהלה ועד אחרון העובדים. הסמכה לתקן זה מסייעת רבות לניהול אבטחה תקין בארגון ושומרת על סטנדרט גבוה לאורך שנים. התקן הינו כלי ניהולי ראשון במעלה המסייע לארגון לנהל הליכי בקרה שוטפים ואנו רואים יותר ויותר ארגונים מאמצים אותו כסטנדרט".

יורם שי, מנכ"ל האוניברסיטה: "כחלק מחזונה של האוניברסיטה להוות מוסד אקדמי מוביל אנו משקיעים מאמץ להוביל גם בתחום אבטחת המידע. אנו עוברים תהליכי שיפור והסדרה של אבטחה, ובעיקר אבטחת מידע בתחום הרפואה, ההולך ומתפתח באוניברסיטה בשנים האחרונות ודורש כלים מותאמים להגנה על מידע רפואי. אני בטוח שבעזרת המשך השת"פ עם חברת סיטאדל נמשיך להוביל בנושא זה גם בשנים הקרובות".

הפוסט הסמכת ISO לאוניברסיטת אריאל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות