מיכל לסטר, מנכ"לית קרן ויקימדיה בישראל, שמתפעלת בין השאר את הגרסה העברית של האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, הודיעה על פרישה לאחר שש שנים. לסטר מחפשת כעת את האתגר הבא שלה - גם הוא בעולמות האינטרנט וההיי-טק בכלל.

פרישתה בפועל של לסטר תהיה בעוד כמה חודשים וטרם מונה לה מחליף. יבוא מי שיבוא, הוא ימצא אתר גדול בהרבה מאשר כשהיא התחילה לשמש כמנכ"לית שלו, עם שירותים רבים יותר. ויקיפדיה העברית נמצאת במקומות הראשונים בין האתרים הנצפים בישראל, עם כשישה מיליון כניסות מדי חודש וערכים שמספרם מתקרב לרבע מיליון. כמו כן, לסטר ציינה כי הארגון הרחיב בתקופה זו את מצבת העובדים שלו - מעובדת אחת ב-2013 לשבע עובדות. זאת, יחד עם קהילת ויקיפדיה העברית, שמונה עשרות מתנדבים, כותבי ועורכי ערכים.

[caption id="attachment_195328" align="alignleft" width="300"] לוגו ויקיפדיה[/caption]

לצד האנציקלופדיה החופשית, קרן ויקימדיה הישראלית החלה בשנים האחרונות בשורה של פעולות, בהן חברתיות: היא קיימה שני כנסים בינלאומיים - אחד ב-2016 וכנס נוסף בנובמבר אשתקד, שניהם בהפקת אנשים ומחשבים. כמו כן, הקרן פעילה בתחום החינוך - פעילות שלסטר מתגאה בה במיוחד - ומעבירה סדנאות והרצאות לבני נוער בעברית ובערבית, לנשים ולגמלאים. ויקיפדיה אף השיקה לא מכבר כלים פשוטים ונוחים יותר לכתיבת ועריכת ערכים.

לדברי לסטר, היא עוזבת "כי אחרי שש שנים, הגיע הזמן למנהיגות חדשה, שתיקח את הארגון קדימה. אני משאירה ארגון מפואר ומחפשת את האתגר הבא. מי שימונה לתפקיד יקבל ארגון פעיל, יצירתי, עובד, שאפשר יהיה להצעיד אותו קדימה גם ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית".

"הרוב המוחלט של האנשים בישראל נכנסים לוויקיפדיה והיא שולטת בחיפוש המידע האנציקלופדי בארץ. לכן, קיימת יש לקהילת הוויקיפדים וליצירת תוכן משמעותי עבור הקוראים, מה שאנחנו עושים עם הקהילה. יש לכך גם ערך אקדמי-חינוכי והיסטורי".

ויקיפדיה היא המיזם הראשון של קרן ויקימדיה. האנציקלופדיה החופשית נוסדה בינואר 2001 על ידי ג'ימי ויילס, וכמה חודשים אחר כך עלתה לאוויר הגרסה העברית שלה. מלבד ויקיפדיה, מפעילה הקרן כמה וכמה מיזמים, למשל ויקיציטוט, שכולל יותר מ-4,000 ציטוטים של אישים שונים, ויקימילון, ויקיספר -ליצירת ספרי לימוד חופשיים, ו-ויקינתונים, שמאחסן את כל הדטה שנצבר בקרן. לסטר מנהלת, עד לעזיבתה, את ויקימדיה העברית וכיו"ר הארגון משמש איציק אדרי, שבכובעו האחר הוא סמנכ"ל בדבי תקשורת.

הפוסט מיכל לסטר פורשת מתפקיד מנכ"לית ויקיפדיה העברית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שבע נציגות של חברות סטארט-אפ שמנוהלות על ידי נשים הציגו לפני ימים אחדים את הפיתוחים שלהן בפני משקיעים, במסגרת אירוע PantherUP שערכו פנתרה וברוקס קרת. לאירוע הגיעו משקיעים, אנג'לים ונציגי קרנות הון-סיכון, ביניהם משה צרפתי מקריפטון VC; רון וליאורה מוסקוביץ'; סנדרין מונטסומה, מנכ"לית ריג'נס; לילך הוד מאיי אנג'לס; ורד ישר מקומנסנס; שרי וציון חלפון; גיל קרת; ומשקיעים מהתעשייה האווירית.

גלית בן שמחון, מייסדת (יחד עם שני בורשטיין ולימור דהאן) ומנכ"לית פנתרה - מיזם שתומך ביזמות נשית, ציינה במהלך האירוע כי "אחת הסיבות שהקמתי את המיזם היא כדי למצב נשים בצמרת עולם העסקים. אירועים מסוג זה, שנתונים ביטוי למודלים עסקיים חברתיים, המובלים על ידי נשים, מגשימים את החזון של פנתרה לקידום נשים והגדלת אחוז ההון המוחזק על ידיהן".

שרון גולדמן, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של ברוקס קרת, שליוותה ומלווה מיזמים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, ציינה את החשיבות בהגדלת החשיפה של היזמיות למשקיעים פוטנציאליים ולקולגות.

בסוף האירוע נהנו האורחות והאורחים ממופע ג'אז של דוד שטרית ולהקתו.

במהלך הערב חזו המשקיעים ושאר המשתתפים בתצוגות של: עדי זמיר, מייסדת ומנכ"לית פינק אוף וויו, שהציגה את האינדיקטור הדיגיטלי שהחברה מפתחת להערכת וחיזוי הסיכון לחלות בסרטן השד, ללא רקע גנטי או משפחתי; טל פרנס, מייסדת ומנכ"לית אוקפי, שמפתחת מערכת הפעלה לטלפונים ומכשירים טכנולוגיים מבוססת לשון, במטרה לתת מענה לצרכי היומיום של אנשים עם מוגבלויות קשות; עו"ד מילי אינדיג, מנכ"לית פמיליסט, שמקלה על הורים גרושים לשתף פעולה למען ילדיהם; מיכל הובשמן, מייסדת VDroom Travel, שמטרתה לשפר את חוויית ההזמנה אונליין של חדרים בבתי מלון ושל דירות נופש על ידי התאמת גלריית תמונות לפרופיל המשתמש; ניצן גל, מנכ"לית ומייסדת שותפה של Clique.ai, שפיתחה כלי עזר למנהלי קהילה להשיג את המטרות שלהם דרך מדידה, אוטומציה ותובנות סביב עשייתם; תמר איש כסית, מייסדת הגבס השקוף, שמטרתה לאפשר לאנשים עם פגיעות ומוגבלויות בידיים לקבל פתרון שיעזור להם להחלים, ולחזור ולהשתמש בהן; ויסמין שמואל מקלוור, שפיתחה מערכת דיגיטלית בהשראת טינדר, שיוצרת חיבור בין משקיעים פוטנציאליים, ארגונים פרטיים, ממשלתיים וציבוריים לסטארט-אפים וסטארט-אפיסטים, בעזרת פרופיל אישי של המשתמש.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

[caption id="attachment_295815" align="alignnone" width="600"] מימין" שרון גולדמן, גלית בן שמחון, עו"ד מילי אינדיג, ציון ושרי חלפון, ולילך הוד. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295817" align="alignnone" width="600"] עדי זמיר, מייסדת ומנכ"לית פינק אוף וויו. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295818" align="alignnone" width="600"] טל פרנס, מייסדת ומנכ"לית אוקפי. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295819" align="alignnone" width="600"] עו"ד מילי אינדיג, מנכ"לית פמיליסט. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295820" align="alignnone" width="600"] מיכל הובשמן, מייסדת VDroom Travel. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295821" align="alignnone" width="600"] ניצן גל, מנכ"לית ומייסדת שותפה של Clique.ai. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295823" align="alignnone" width="600"] תמר איש כסית, מייסדת הגבס השקוף. צילום: שי גבריאלי[/caption]

[caption id="attachment_295824" align="alignnone" width="600"] יסמין שמואל מקלוור. צילום: שי גבריאלי[/caption]

הפוסט משקיעים בפנתרות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גוגל הגיעה סופסוף לפשרה ולהסדר בתובענה ייצוגית נגדה בגין הפרת פרטיות שאירעה בפרויקט Street View שלה. החברה הסכימה לשלם 13 מיליון דולר עקב מעלליה בפרשה זו. השופט, במקרה שנדון בבית המשפט בסן פרנסיסקו, עדיין צריך לאשר את ההסדר, כך על פי דיווח ב-CNN Business.

הכל החל כשלפני תשע שנים גוגל מצאה את עצמה מעורבת בפרשייה שזכתה לכינוי Wi-Spy, ושמסגרתה אספו מכוניות Street View שלה - ששייטו ברחובות הערים בכדי למפות אותן - מיילים, סיסמאות, שיחות צ'ט ונתונים אישיים אחרים מרשתות Wi-Fi לא מוגנות שפעלו בבתים ובדירות שהמכוניות חלפו לידם.

התובעים והנפגעים לא יקבלו דבר - גוגל תשלם שישית מהכנסה יומית שלה

באופן מגוחך למדי, למרות שהפרשה השפיעה על עשרות מיליוני בני אדם כנראה, ושהתביעה עוררה ציפייה שהתיק יעלה לגוגל מיליארדי דולרים, מכיוון ש-22 התובעים טענו כי איסוף הנתונים הפר את חוקי האזנת הסתר הפדרליות - ההסכם שבמסגרתו תשלם הענקית ממאונטיין וויו 13 מיליוני הדולרים הוא בעצם כסף קטן במושגים של החברה. 13 מיליון דולר אינם אפילו שישית ממה שהחברה האם של גוגל, אלפבית, מרוויחה ביום אחד.

בנוסף, הכספים לא יגיעו בכלל לתובעים ולנפגעים עצמם. לאחר שכר טרחה משפטי, הפיצויים יתחלקו בין קבוצות הפועלות למען פרטיות הצרכנים, שהיו מעורבות במקרה וסייעו להשקת התביעה הייצוגית.

כחלק מההסדר גוגל הבטיחה גם להיפטר מכל הנתונים שיש להם עדיין מ-Wi-Spy, וכן שתעבוד עם משתמשיה על דרכים טובות יותר להגן על פרטיותם.

גוגל טרם הגיבה על החדשות אודות הפשרה אבל בלומברג מצטט דובר מטעמה שאמר בעבר: "אנו עובדים קשה כדי לטפל בפרטיות נכון בגוגל, אבל במקרה זה לא, וזו הסיבה שהדקנו במהירות את המערכות שלנו בכדי לטפל בבעיה. מנהיגי הפרויקט מעולם לא רצו את הנתונים האלה, ולא השתמשו בהם, ואפילו לא בחנו אותם".

הפוסט גוגל תשלם 13 מיליון דולר על הפרת הפרטיות ב-Street View הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כחלק ממהלך של עיריית תל אביב יפו להגברת האכיפה בנושאי רכיבה אסורה על המדרכה של אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים, כולל תפיסת כלי רכב זעירים שיתופיים, המהווים מכשול במרחב הציבורי, עודכנה אפליקציית 106 פלוס, המאפשרת כעת לדווח על כלי שיתופי חוסם.

תושבי העיר יוכלו לדווח על מפגעים בזמן אמת ובפשטות למוקד 106 העירוני, במקרים כגון חסימת מדרכה, הפרעה למעבר חופשי במדרכה, הפרעה בכביש וכו'.

אפליקציית 106 פלוס היא אפליקציה נפרדת מהאפליקציה העירונית, והיא מדווחת בצורה ישירה ונקודתית למוקד העירוני על מפגעי תברואה, סדר ציבורי, תאורה, אלימות או רעש בלחיצת כפתור. תפעול האפליקציה היא חלק ממערך כולל של עיריית תל אביב-יפו לשיפור פני העיר וניקיונה.

האפליקציה מאפשרת לדווח באמצעות בחירת אחד מהמפגעים הנפוצים שמופיעים ברשימה, או באמצעות מלל חופשי בתוספת תמונה של המפגע ומיקומו המדויק על גבי המפה העירונית. הדיווח מועבר אל מוקד השירות 106 ומשם ליחידת התפעול הרלוונטית. נוסף על דיווח על מפגעים, ניתן לבדוק באמצעות האפליקציה אם הרכב נגרר, את מיקום הרכב ואת דרכי ההגעה מהמיקום הנוכחי. מוקד השירות 106 פלוס פועל 24 שעות ביממה, בכל ימות השבוע, ונותן מענה לתושבי תל אביב יפו ולמבקריה.

בנוסף, האפליקציה מאפשרת צפייה ברשימת דיווחים קודמים וכן בפרטי הדיווח עצמו, צפייה במפת מפגעים, המציגה דיווחים שדווחו בסביבה הקרובה ללקוח (מדובר בשמונה דיווחים שכיחים שדווחו ב-48 השעות האחרונות) ועוד.

הפוסט תל אביב: דיווח על מפגעי כלי רכב שיתופיים באפליקציית 106 פלוס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היקף הרכש של אינטל בכלכלה הישראלית הסתכם בעשור האחרון ב-40 מיליארד דולר - כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית ה-13 במספר של החברה, שאותו היא פרסמה הבוקר (ג'). עם זאת, ב-2018 עמד הסכום על 1.7 מיליארד דולר בלבד, כאשר שלושת רבעי מהסכום הגיע מספקים קטנים ובינוניים. כך או כך, אינטל היא המעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר בישראל ואחת החברות הבינלאומיות הבולטות בפעילותה בארץ, ומשכך היא מבצעת כאן רכש רב, שתורם לכלכלה הישראלית.

על פי הדו"ח, שמציין 45 שנות פעילות של אינטל בישראל, היצוא שלה ב-2018 הסתכם ב-3.9 מיליארד דולר, והיווה 1% מהתל"ג של מדינת ישראל וכ-7.5% מהיצוא של ההיי-טק הישראלי. עוד ציינה החברה כי ההשקעה המצטברת שלה בהקמה ושדרוג מרכזי פיתוח וייצור בישראל לאורך השנים הסתכמה ב-20 מיליארד דולר, וכי היא השקיעה יותר מ-350 מיליון בחברות ובמיזמים בשלבים הראשונים של מחזור חייהם. בסך הכל, מעריכים באינטל את ערך ההשפעה של יוצאיה על הצלחת תעשיית ההיי-טק בישראל בלפחות 100 מיליון דולר בשנה.

נשים - רק כרבע מעובדי אינטל ישראל

בצד הפחות חיובי, נשים מהוות כרבע (24%) בלבד מעובדי אינטל בישראל. עם זאת, ב-2018 היא גייסה לשורותיה 800 נשים ישראליות, 90% מהן לתפקידים טכנולוגיים. עוד עולה מהדו"ח שבשנה שעברה היא קנתה בסכום של 102 מיליון דולר מספקים מגוונים ישראליים - שם קוד לעסקים בבעלות נשים ובני מיעוטים. מדובר בזינוק של כ-36% לעומת 2017. בסך הכל, אינטל מעסיקה בישראל 12,800 איש, יוצרת תעסוקה עקיפה בהיקף של 42 אלף עובדים ומשפיעה על 55 אלף בתי אב.

מספר עובדי אינטל ישראל שהתנדבו ב-2018 לפחות יום אחד צמח ב-40% והגיע לכמעט מחצית מכלל העובדים - 6,000 איש. מספר השעות שהם הקדישו להתנדבות זינק בשליש ועמד על 60 אלף. אחת הפעילויות החברתיות שמפעילה אינטל היא יוזמת 5 פי 2, שמתקיימת זו השנה החמישית, במטרה לחזק את החינוך המדעי-טכנולוגי. החברה מסרה כי פעילות זו השיגה את יעדיה והכפילה את מספר המשתתפים בה שלומדים לחמש יחידות במתמטיקה. מספר התלמידים בוגרי המיזם שניגשו לבחינת בגרות בחמש יחידות במתמטיקה עלה ב-13% ומספר בתי הספר שהשתתפו בו זינק בכ-85%.

השנה כוללת אינטל בדו"ח את פעילותה למען איכות הסביבה, בהתאם ליעדי הקיימות שהתווה האו"ם. הנתונים מעלים כי כתוצאה מהשקעות בפרויקטים להתייעלות אנרגטית, החברה הפחיתה אשתקד את פליטת גזי החממה מהמפעלים שלה בישראל ב-5,400 טון.

בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי חוץ באינטל ישראל, מסרה כי "אנחנו יוזמים ומניעים כל העת תהליכים חדשניים, שמשדרגים את האופן שבו אנחנו משפיעים על הכלכלה, החברה והסביבה בישראל. פעלנו בהרחבה להגברת ההתנדבות במפעלים שלנו בקריית גת, חיפה וירושלים. כמו כן, אנחנו מחויבים ליעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימא, שמקדמים את היעדים שרלוונטיים לפעילותנו".

יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, אמר כי "45 שנים אחרי הקמת אינטל ישראל, היסודות שהניח המקים, דב פרוהמן, גדלו לחברה שמעסיקה מעל ל-12 אלף עובדים, ומספקת תרומה אדירה לישראל ולאינטל העולמית. אינטל ישראל היא גורם בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית, על האקו-סיסטם הטכנולוגי המקומי ועל החברה בישראל".

הפוסט אינטל ביצעה בעשור האחרון רכישות בישראל בשווי 40 מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני מספר חודשים אישרה גוגל כי היא מתכננת למזג את השירותים שלה 'שופינג' - המספק דרך לחפש מוצרים מחנויות רבות במקום אחד - ו'אקספרס' - שהוא חנות משולבת של מספר קמעונאים - ולהפוך אותם לשירות קניות חדש בשם Google Shopping. כעת היא משיקה פורטל אונליין תחת המיתוג הזה, על אף שהיישום לניידים עדיין נושא את השם הישן אקספרס.

לאורך העשור האחרון נוצר הרושם שענקית החיפוש פשוט הניחה לאמזון לשלוט אבסולוטית בתחום המסחר האלקטרוני, אבל כעת נראה שבהתחשב בגודל השוק העצום, ואולי גם בכך שאמזון מתפשטת הלאה לאפיקים רבים אחרים, גוגל נכנסת לתחרות ישירה מול החברה מסיאטל עם הפיתוח החדש שלה - פלטפורמת קניות אונליין חדשה, שעתידה להיות זמינה לאנשים בארצות הברית בלבד, לפחות כהתחלה.

פורבס דיווח כי השירות הוכרז לראשונה במאי, אך נבדק עד כה רק במספר מקומות בודדים, כולל צרפת.

[caption id="attachment_279004" align="alignnone" width="600"] קניות אונליין. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

הצעות של קמעונאים המותאמות לחיפושים של משתמשי גוגל

על פי הדיווחים, פלטפורמת הקניות החדשה Google Shopping לא תכלול עם זאת היצע בדמות מלאי משל גוגל או משלוחים. הפורטל המדובר עומד לשלוח למשתמשיו המלצות מותאמות להם ולצורכיהם, בהתאם להיסטוריית החיפושים שלהם דרך המנוע של הענקית, וקונים יצטרכו להיכנס אליו באמצעות חשבון גוגל שלהם, בכדי לקבל את ההמלצות הללו.

אם משתמש ירצה לקנות מוצר של גוגל, כמו למשל הרמקול החכם שלה, Google Home, הוא יכול להשלים את הרכישה מחנות החברה. 

הרוב המכריע של המוכרים דרך האתר החדש של גוגל הם למעשה אותם הקמעונאים שמציעים את מרכולתם ב-eBay או ברקוּטן, כך על פי אתר החדשות אנדרואיד פוליס. אבל במיזם יש לגוגל גםם שותפות רציניות - רשתות הכלבו האמריקניות הענקיות טארגט וקוסטקו לוקחות חלק משמעותי בפרויקט. כמה חנויות ענקיות אחרות, כאלו המתמקדות בהיצע של סחורה בתחומים מסוימים, כמו בסט-ביי המתמחה באלקטרוניקה וטכנולוגיה, או אדורמה, שמספקת ציוד צילום ואביזרים נלווים, עדיין לא החליטו אם לקחת חלק ביוזמה.

בנוסף כדאי לדעת שהחברה הציגה גם תכונה בשם 'אחריות של גוגל', שבאמצעותה יקבלו משתמשים החזר של 100% אם קמעונאי לא יספק את הסחורה הנדרשת בהתאם לתכנית ולהבטחותיו ללקוחות.

עם השקתו השירות אינו קרוב בכלל לאמזון, לא בגודל ולא בהיקף, ובכל זאת התקשורת מתייחסת אל החידוש כאל תחרות ישירה של גוגל מול ענקית המסחר האלקטרוני אמזון. אין כל ספק כי ה"מוצר" החדש הזה של גוגל נראה מעניין וכזה שיכול לאתגר את אמזון בשלב מסוים בעתיד. עם זאת, נכון לעכשיו, לא סביר להניח שתהיה לו דריסת רגל משמעותית בתחום, או שינגוס נתח אמיתי ומורגש מעסקי אמזון העצומים.

הפוסט אמזון, מאחורייך: גוגל השיקה פורטל קניות אונליין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בין רוחב ועומק – אנחנו באוניברסיטת תל אביב מעדיפים עומק", כך אמר פרופ' גדי אריאב, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב במהלך פאנל שהתקיים במערכת אנשים ומחשבים ועסק בהיערכות האקדמיה לקראת שנת הלימודים הבאה, בנושא הכשרת מהנדסים ומקצועות המחשב. את הפאנל הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי באנשים ומחשבים

פרופ' אריאב התייחס בכך למודל ה-T שבו משתמשים חלק מעמיתיו, ולפיו בחלק מהתואר הסטודנטים מקבלים הכשרה רוחבית ורק בחלק ממנה נכנסים לעומק בנושא מסוים, או לומדים חוגים דו-מסלוליים.

"באוניברסיטת תל אביב מלמדים גם מדעי המחשב, גם הנדסת תעשייה וניהול ומקצועות הנדסיים נוספים. אליי מגיעים המהנדסים כשהם מגלים שהם צריכים את הניהול כדי להתקדם הלאה. האם נגרם להם נזק בלתי הפיך בשל הכשרה אקדמית או לא? אני עצמי גדלתי בפרקטיקה. יש פה עניין של הכשרת מהנדסים, מנהלים ומורים להנדסה – זה נושא מוזנח. מי מלמד את המורים? הנדסה בתפישה המאוד רומנטית שלנו זה התבוננות בבעיות ובפתרונן", אמר אריאב.

"הדרישה לתואר זו שאלה מעניינת, אם צריך או לא. היה מחקר שבדק ועשה ניתוח של תואר אקדמי, רוב הערך של התואר היה בקבלה לעבודה, ואז כולם דיברו על אלו שנשרו ובכל זאת הצליחו בעסקי הטכנולוגיה - מייקל דל, ביל גייטס, שהתקבלו להרווארד, אבל לא היו צריכים את זה כדי להמשיך הלאה", המשיך ואמר.

"אנחנו, כמי שמכשירים מנהלים בתחומי הטכנולוגיה, מתחבטים בזה המון שנים. בהתחלה לימדנו מנהלי מערכות מידע קטנים, אחרי זה הקמתי בית ספר לניהול היי-טק, סגרנו אותו בסופו של דבר כי המסקנה המכאיבה שלי זה שזה היה צר מדי. הכשרנו אנשים שבאו מכל מיני זרמים, רובם היו מהנדסים לניהול היי-טק, ובעצם הפכנו אותם לנכים. ההתמקדות הצרה בטכנולוגיה הייתה טעות. היום, בגלל הנפוצות של המחשבים, צריך אנשים עם רקעים שונים כגון תכנון, תקשורת, תחומים אמנותיים, כמו מוזיקה. לדוגמה, כל המוזיקאים עוברים עכשיו לתווים ממוחשבים. יש כמות נקודות זכות מוגבלת אם פותחים קורס מוזיקה? על מה מוותרים? לדעתי אזרח העולם צריך להבין את היסודות של מדעי המחשב. רוב הילדים מסתכלים ב-iPhone וחושבים שהם מבינים מערכות מידע, ואין להם מושג ירוק", אמר פרופ' אריאב שהוסיף כי "הניסיונות ליצור חממות באוניברסיטאות מעוררים שאלות".

[caption id="attachment_295845" align="alignleft" width="300"] פרופ' שאול מרקוביץ, סגן דיקן לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב, הטכניון. צילום: פלי הנמר[/caption]

פרופ' שאול מרקוביץ, סגן דיקן לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב בטכניון: "התהליך של ההכשרה הוא תהליך מורכב מאוד, אנחנו בונים שכבות שכבות של ידע וכישורי מחשבה, לבוגר שיכיר את המכונה שקרויה מחשב – המכונה הכי משוכללת שהאדם ברא אי פעם. כדי לדעת להשתמש בה בצורה נכונה צריך להכיר אותה לעומק. 7-8 קורסים בתכניות להכשרת מהנדסים מתחומים אחרים זה לא מספיק לעומק. השכבה השלישית – קורסי יסוד בתחומים שונים כמו גרפיקה, תקשורת, סייבר; והשכבה הרביעית – קורסי התמחות כגון למידה עמוקה, שמלמדים אותם האנשים הכי מומחים בעולם. האוניברסיטאות הטובות בישראל מוציאות את הבוגרים הטובים בעולם כי בארה"ב התכנית מערבת הרבה לימודים כלליים. חברות כמו גוגל ויאהו מבינות שזה התוצר. הבוגרים גם עומדים באתגרים מחשבתיים – קורסים מתמטיים גבוהים מאמנים אותם בשיטת מחשבה אבסטרקטית"

[caption id="attachment_283991" align="alignright" width="300"] ד''ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר, המכון הטכנולוגי חולון, HIT. צילום: ניב קנטור[/caption]

ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר של המכללה האקדמית HIT בחולון: "אחד התפקידים שהמכון לוקח על עצמו, למרות העיסוק במחקר, הוא להכשיר אנשים לתעשייה עם יכולות וידע טכנולוגי. מצד אחד, כל מה שנאמר על לימודי מחשב ברמה הכי גבוהה ולימודי מתמטיקה... אני עובד במשרה מוזרה אני לא עובד של המכון, עצם העובדה שהנשיא שלנו הוא מתמטיקאי, ודווקא בנושא של סייבר יש צורך במעגלי חשיבה. אצלנו עוסקים בהכשרה של אנשים שייקלטו אחר כך בתעשיות, ואנחנו גם רואים את האנשים מגיעים לזה. בסייבר צריך רקע, אבל זה נכון גם בהנדסת טכנולוגיות למידה ממוחשבת. הסטודנטים שלנו עושים פרויקטים עבור רשות המים, עושים עבודה מול תאגידי מים. יש לנו עובדים בצ'ק פוינט".

"בתעשייה יש הרבה מאוד סוגים של תפקידים"

[caption id="attachment_295843" align="alignleft" width="300"] ד"ר רותי גפני, ראשת התכנית לניהול מערכות מידע. בית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית ת"א-יפו. צילום: פלי הנמר[/caption]

ד"ר רותי גפני, ראשת התכנית לניהול מערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה של המכללה האקדמית ת"א-יפו: "רוב השנים עבדתי בתעשייה ובתעשייה יש הרבה מאוד סוגים של תפקידים. צריך אנשים שיעבדו על האלגוריתמיקה של מנועי חיפוש, או של טיל ששוגר לחלל, אבל בתעשיות ההיי-טק יש הרבה מאוד תפקידים אחרים שצריך עבורם ידע אחר. בחוג למערכות מידע, אנחנו מכשירים אנשים בהרבה מאוד תחומים וגם זה נבנה כפירמידה – קודם כול המתמטיקות והסטטיסטיקות, ואחר כך כל סוגי המקצועות שיש להם דרישה בעולם ההיי-טק. 98 אחוז מהבוגרים עובדים בתעשייה במרחב גדול של חברות. לא כולם חייבים להיות בוגרי מדעי המחשב במדויק.

אנחנו עושים האקטונים משותפים עם מוסדות באירופה ויוצרים צוותים וירטואליים. כל סטודנט יושב במדינה אחרת והם צריכים לעבוד עבודת צוות באנגלית בתחום טכנולוגי. הסטודנטים שלנו הולכים אחר כך לעבוד בחברות רב לאומיות, והם כל הזמן יהיו בקשר בטלפון או בסקייפ עם הרבה עמיתים ברחבי העולם".

פרופ' שמואל וימר, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן: "עד לפני עשר שנים הייתי מהנדס מהמניין בחברת אינטל, כמו כל מנהל בתעשייה גייסתי, ראיינתי עובדים, הרבה ירידי תעסוקה שאליהם באים נציגי HR של חברות כמו אינטל ויבמ, ומגיעים בוגרים.

[caption id="attachment_295844" align="alignleft" width="300"] מימין: יהודה קונפורטס, עורך ראשי, אנשים ומחשבים; פרופ' שמואל וימר, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר אילן. צילום: פלי הנמר[/caption]

כאשר מדובר בבוגרי ממדעי המחשב והנדסת חשמל אנשי ה-HR מפנים אותם הלאה. אבל אם מגיעים אנשי מתמטיקה, תעשייה וניהול - הם לא מצליחים לעבור את המחסום. תמיד ביקשתי שישלחו אלי אנשים כאלה. אני לא זוכר כשלונות של אנשים. פיזיקאים מתמטיקאים, אנשי תעשייה וניהול, כל אדם צריך חשיבה עצמאית, צריך יוזמה, צריך ביקורת... התכנית הבסיסית שמספקים כל המוסדות האקדמיים במשך שנה וחצי זה מוסיף. המקצועות הספציפיים שמתעסקים בדברים שהם כרגע אופנתיים הם בעיניי חשובים פחות. לחברה שהבוגר יעבוד בה יקח אולי עוד חצי שנה להכניס אותו לתחום המדוייק, אבל ההשקעה שווה.

אין חשיבות אם לוקחים אדם שצריך להתעסק בלמידה עמוקה, אבל לא בא עם רקע בזה. כל מי שיש לו תשתית מדעית יוכל ללמוד. לא כל מהנדס צריך לדעת הכל. היום עובדים בצוותים", סיכם פרופ' וימר.

הפוסט "בין רוחב ועומק – אנחנו באוניברסיטת תל אביב מעדיפים עומק" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ב-25 ביולי 2019 ייכנס לתוקפו חוק שש הדקות, שלמעשה מהווה הרחבה לחוק הגנת הצרכן, בהיותו אבן יסוד נוספת בדרך של מדינת ישראל להיטיב עם הצרכן. חוק זה הינו תוספת לחוק שלוש הדקות, שהיה קיים עד כה, ובו התקשו לעמוד חברות השירות, כאשר כעת גם מתרחבת ההתייחסות למגזרים הנדרשים לעמוד בחוק, כשהוא רלוונטי למגזר הפיננסי ולחברות ביטוח, בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד. מהות ההרחבה לחוק היא מתן מענה מקצועי תוך שש דקות, על ידי נציג מוסמך לבעיה הנדרשת לשמה פנה הלקוח, בשלושה מקרים – טיפול בתקלה, בירור בחשבון וסיום התקשרות.

היכולת של ארגון לעמוד בדרישות הרגולציה טמונה בשלושה גורמים – הון אנושי, חדשנות טכנולוגית וניצול הזדמנויות:
הון אנושי – ארגונים משנים את התפישה ביחס לחשיבות השירות בארגון, ורואים את מערך שירות הלקוחות כדבר שעומד בחזית ומטפל בכל הקונפליקטים בין הלקוחות לארגון, וכן כמערך שבאמצעותו ניתן לייצר הזדמנויות עסקיות. העולם הולך לכיוון שירותי יותר, כאשר ארגונים מנסים לענות על דרישות הלקוח שמצפה לקבל חוויית שירות מלאה ושלמה.

השימוש באפליקציות כמו ווייז, אובר ואמזון גרמו ללקוח לחוות שירות שמעלה את רף הציפיות של הצרכן בכל מפגש שירותי אחר שיקבל. תהליכים אלו יוצרים מצב בו מצד אחד יש חוסר סבלנות של הצרכנים למפגש עם נציגי השירות, ומנגד, החוק מחייב את נותני השירות לספק מענה אנושי ראוי ללקוח.

ארגונים צריכים לאמץ תפישה לפיה הלקוח הוא של כל הארגון וכולם אחראים עליו ועל החוויה שלו, ולא רק נציג השירות במוקד השירות או במוקד המכירות.

ארגונים שמצליחים לייצר חווית לקוח מוצלחת הם ארגונים שבהם כל זרועות הארגון פועלות יחד כדי להגדיר את הצלחת חווית הלקוח. לכן, נותני השירות שהם אלו שנמצאים במגע ישיר עם לקוח הקצה צריכים לעבור לקדמת הבמה של חווית הלקוח. העומד בראש מערך השירות בכל חברה חייב להיות גורם מוביל בקבלת ההחלטות, על מנת לייצר את השינוי העסקי הנדרש לעמידה ברגולציה ובחוויית הלקוח הנדרשת.

[caption id="attachment_295852" align="alignnone" width="600"] שירות לקוחות טלפוני. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

חדשנות טכנולוגית – העולם המודרני מאפשר למצוא לכל אתגר פתרון טכנולוגי יעיל, נוח וקל ליישום. המהפכה שרוצה לחולל חוק שש הדקות יכולה להתרחש באמצעות טכנולוגיות חדישות, הכוללות פתרונות לתפעול יעיל יותר שמקצר תהליכים, כמו צ'אטבוטים, בוטים קוליים, בוטים היברידיים המשלבים פעילות של עובד אנושי ורובוט ,יכולות של העברת מסרים וויזואליים ועוד. כמו כן, ישנו עולם שלם של בינה מלאכותית ואוטומציה שמטפל בבק-אופיס ובחוויית נציגי השירות, ומסייע בסופו של יום לשפר את השירות ואת חוויית הלקוח.

בין הפתרונות הקיימים בשוק ומספקים מענה לדרישת חוק שש הדקות: שירות העברת מסרים וויזואליים בשיחה יוצאת ונכנסת, תוך הצגת שם המותג על גבי המסך – פתרון שפותח על ידי חברת PicUP המציע לצרכן זיהוי שיחה, אפשרות לבחירת שעה אחרת לחזרה, מעבר לפלטפורמות דיגיטליות אחרות, ועוד מגוון רחב של יכולות ; Lithium – פתרון לניהול קהילות בכלל הערוצים הדיגיטליים, בדגש על תמיכה ושירות שניתן בסופו של יום על ידי הלקוחות עצמם;  Wyze - פתרון כולל לניהול הידע בארגון בתחום השירות, התמיכה והמכירות, אשר מעניק לנציגים את היכולת לספק שירות מהיר, יעיל ומדויק יותר, ואף יכול לשמש פלטפורמה להעברת ידע מונגש ללקוחות; Servicefriend - פתרון שמספק מערכת מסג'ינג (Messaging) מבוססת ווטסאפ או SMS, אשר יודעת לייצר מענה היברידי ללקוח, המשלב בין מענה אנושי לבוט וטכנולוגיית בינה מלאכותית, וכן מגוון פתרונות של בוטים קוליים אשר מאפשרים לנהל תהליכים טכניים בשפה טבעית (NLP) בשירות עצמי, ובכך לחסוך זמן יקר של הנציג.

כמו כן, לצד ניהול התהליכים ישנה מערכת אנליטיקה המבוססת על תמלול שיחות, אשר מאפשרת יצירת דו"חות המסייעים ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית, שבאמצעותם מסוגלים הארגונים לקבל החלטות עסקיות טובות יותר על ידי אניליזות ודו"חות שונים.

כל ארגון בבואו לערוך שינוי כלשהו, על אחת כמה וכמה כשהשינוי כל כך מהותי כמו השינוי שנדרש לעמידה בחוק שש הדקות, מעוניין לוודא קודם לכן שיש בו רווח כלכלי - ROI (החזר על ההשקעה). מכיוון שישנם מחקרים המוכיחים ששירות וחוויית לקוח טובים יותר תורמים באופן ישיר להצלחת הארגון, ישכילו חברות השירות לעשות אם יטמיעו טכנולוגיה חדישה ודיגיטציה כמרכיבים מהותיים שיאפשרו את הטרנספורמציה ואת שיפור רמת השירות, ויסייעו לחברות הן לצמוח עסקית מצד אחד והן לעמוד בחוק שש הדקות מן הצד השני.

ניצול ההזדמנות – החקיקה הצרכנית בישראל הולכת ותופסת תאוצה. הרגולציה הזאת גרמה לשיפור בתוצאות העסקיות של חברות שהחלו להתאים את עצמן למודל החדש.

מעבר לעובדה שהיא טובה עבור הצרכן, היא מחייבת ארגונים להשתפר ולהפוך טובים יותר ולמצוא פתרונות טכנולוגיים עסקיים לדברים שלא חשבו עליהם קודם לכן. מדובר ב-Win Win Situation.

אנו מזהים את הרגולציה הזאת כהזדמנות לצמיחה כלכלית ושיפור חווית הלקוח. זוהי ההזדמנות לכל החברות לשפר את יכולות מתן השירות הטלפוני שהן מציעות, להוכיח שהן מחוללות את המהפכה המתבקשת, ולמצב עצמן כמובילות בעולם מערך מוקדי השירות הטלפוני. באפשרותן לעשות זאת באמצעות הרמוניה נכונה בין טכנולוגיות מתקדמות והון אנושי, תוך ניצול המחויבות לעמידה ברגולציה והורדת זמני השיחות, על מנת להשיג צמיחה כלכלית ומובילות עסקית וטכנולוגית.

הכותבים הם סמנכ"לית לקוחות וסמנכ"ל פיתוח עיסקי בבאבקום סנטרס, חברת בת של מטריקס, המספקת שירותי מוקד טלפוני וטכנולוגיות מתקדמות לעולם השירות והמכירות

הפוסט משפרים את חוויית השירות על פי חוק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החשש של ארגונים מנושאי אבטחת סייבר במהלך תהליכי רכישה ומיזוג גדל - כך על פי מחקר של פורסקאוט, שפורסם באחרונה.

המחקר, שנערך בהשתתפות יותר מ-2,700 מקבלי החלטות עסקיות ומנהלי IT בארצות הברית, צרפת, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, סינגפור והודו, בחן את הדאגה הגוברת בארגונים סביב סיכוני הסייבר, ואת החשיבות של הערכת סייבר במהלך מיזוגים ורכישות ותהליכי האינטגרציה שבאים בעקבותיהם.

הנתונים מעלים כי 65% ממקבלי ההחלטות בנושאי ה-IT בארגונים חשו חרטה לאחר סגירת מיזוג או רכישה, כתוצאה מחששות בנושאי אבטחת סייבר. 53% מהם ציינו שלאחר השלמת אינטגרציה של רכישה חדשה הם איתרו מכשירי IoT ו-OT (אינטרנט של הדברים וטכנולוגיות תפעוליות) שלא היו ממופים.

רוב מכריע של המנהלים: אנחנו שמים דגש רב יותר על סייבר

על פי המחקר, ביצוע הערכה נאותה של מצב אבטחת הסייבר אורך זמן, בעוד שתהליך הרכישות והמיזוגים הוא לעתים קרובות קצר יותר, מה גם שעסקות רבות נמצאות במירוץ כדי להגיע לקו הסיום. רק 36% מהמשיבים ציינו שצוות ה-IT בארגון שבו הם מועסקים קיבל את הזמן הנדרש בטרם השלמת הרכישה כדי לסקור את מלוא ההתקנים, התהליכים והפרוטוקולים של אבטחת הסייבר. הדו''ח קובע כי נדרש מיקוד גדול יותר על אבטחת סייבר במהלך רכישות ומיזוגים. ואמנם, רוב מכריע של המנהלים העסקיים והטכנולוגיים עושים זאת: על פי הנתונים, 81% מהם ציינו שהם שמים דגש רב יותר על מצב אבטחת הסייבר של הנרכשת מאשר בעבר. הסייבר הופיע בעדיפות גבוהה בקרב שני סוגי מקבלי ההחלטות.

לשאלה מה שם ארגונים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר תוך כדי תהליכי IT נתקבלו שלוש תשובות בולטות במיוחד: טעויות אנוש והגדרות חלשות (51%), ומכשירים מרושתים (50%).

יותר מ-53% זיהו בעיות סייבר חמורות במהלך ביצוע עסקה

הדו''ח מצביע על צמיחה בהיקף בעיות אבטחת הסייבר. כך, יותר מ-53% מהמשתתפים דיווחו שהארגון שבו הם מועסקים זיהה בעיות אבטחת סייבר חמורות במהלך ביצוע עסקה, שהעמידו אותה בסיכון. 73% מהם הסכימו שדליפת נתונים שלא דווחה בחברה מסוימת היא עילה מידית להפסקת הליך רכישתה.

עוד עולה מהנתונים שצוותי IT פנימיים נעדרים לעתים קרובות את היכולת לבצע הערכות סייבר. כך, רק 37% מאנשי ה-IT אמרו שלצוותיהם יש את הכישורים הנדרשים כדי לבצע את ההערכה הנדרשת לצורך רכישה.

"מהלך של מיזוג הוא נקודת מפנה בחיי חברה, אבל הפריצות האחרונות שהתפרסמו מבהירות היטב את המשמעות של בעיות אבטחת סייבר, ובמיוחד בתהליך מיזוג ורכישה: חברה לא רק רוכשת חברה אחרת, אלא גם את סטטוס אבטחת הסייבר שלה, ואולי בדרך גם סוס טרויאני", אמרה ג'ולי קוליוואן, סמנכ"לית טכנולוגיה בפורסקאוט, "ביצוע הערכה של מצב אבטחת המידע צריך לשחק תפקיד חשוב יותר בתהליכי בדיקת הנאותות. יש למנוע מצב שבו 'רוכשים' פירצה. חשוב לבצע בדיקות נאותות בסייבר לפני הרכישה ולהמשיכה לאורך כל תהליך האינטגרציה. הימנעות מכך היא כמו רכישה של מכונית יד שנייה תוך הסתמכות על המוכר, שמבטיח שהרכב במצב טוב, ומבלי ללכת למוסך כדי לבדוק את זה".

הפוסט מחקר: מיזוגים ורכישות מגדילים בעיות הגנת הסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רענן ביבר, המנכ"ל, דיוויד אזולאי, מנהל הפרה-סייל, ואורן לוי, מנהל הצ'אנל, שמהווים את צוות הנמרים של פוג'יטסו ישראל, באו באחרונה לבקר במאורת הנמר. השלושה זכו לקבלת פנים חמה מהנמר החבר המעורר, והיו במצב רוח מרומם במיוחד לאור הצלחות פעילות החברה בישראל ובפרט אלו מן השנה האחרונה.

"שנת הכספים 2019 נפתחה בסערה, הכפלנו את עסקי הרבעון הראשון 2019 (שהסתיים ביוני) מול אותה תקופה ב-2018", אמר רענן ביבר, שהוסיף ש"מגמת הגידול המואץ נמשכת. אנחנו זוכים להרבה הערכה של המנהלים בחו"ל".

"אנחנו סופרים את המספרים בהרבה מיליונים", הוסיף בגאווה אורן לוי. "אין יום שעובר בלי שצירפנו לרשימת הלקוחות שלנו לקוחות חדשים. פוג'יטסו, כחברת טכנולוגית מהמובילות בעולם, משקיעה בידע וכלים ללקוחות ולשותפים העסקיים בכדי לתת את המענה המיטבי".

המיקוד העסקי של החברה בישראל, כמו גם בעולם, הוא לקוחות עסקיים בדגש למערכות המידע לדטה סנטר. "מכרנו בישראל אלפי שרתים ללקוחות מהגדולים בישראל, וכן עשרות רבות של מערכות איחסון, ברובן בטכנולוגיות All Flash, ומערכות גיבוי לדיסק המגיעות כ-Appliance", אמר דיוויד אזולאי. "אנחנו מביאים חדשנות רבה ללקוחות בישראל, הראשונים להשיק את הטכנולוגיות הכי חדשות, ולקוחות מבינים את הערך המוסף של הטכנולוגיות בכלל ושל פוג'יטסו בפרט".

רענן ביבר סיכם בנחת: "הבטחנו רעידת אדמה יפנית עם כניסתנו לשוק, וקיימנו". ואכן במאורת הנמר הורגשו בביקור תזוזות יוצאות דופן... 

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: צוות הנמרים של פוג'יטסו ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבוע שעבר הודיעה אינטל כי החברה משהה את המכירה הפתוחה של הפטנטים בנושא קישוריות אלחוטית שלה לטובת משא ומתן מול קונה יחיד. ההערכות לאחר ההודעה היו שמי שיושב על כסא המשא ומתן מול החברה הם אנשי אפל, למרות שבאופן רשמי אינטל ניסתה להסתיר את הקלפים - והם מציעים כמיליארד דולרים, אבל לא רק עבור הפטנטים אלא עבור החבילה כולה.

לפי הערכות שונות מדובר במשא ומתן מתקדם מאוד, שייתכן שיבשיל לכדי הסכמה כבר במהלך השבוע הבא, וזאת במטרה של אפל לקדם ייצור מודמים בעצמה לקראת פרוץ ה-5G לתחום המסחרי באופן משמעותי.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, למרות קבירת הגרזן המשפטי מול קוואלקום, שפתח את הדלת לרכישה של מודמים מהיצרנית עם המודמים המהירים ביותר בשוק, באפל רוצים להקים חטיבת מודמים עצמאית - ולאינטל כבר יש דריכה בשוק ה-5G, עם פטנטים מתאימים שבאו לידי ביטוי גם בהכרזה על מודמים מתאימים לשוק הטלפונים בפרט והמחשוב בכלל.

באפל כבר מכירים את מה שיש לאינטל ביד, משיתוף הפעולה בין שתי החברות לאורך תקופת הסכסוך עם קוואלקום, והענקית מקופרטינו מעוניינת גם בהעברת האנשים לשרותיה, ולא רק בידע. אין ספק שאחרי שנכוותה פעם אחת באופן משמעותי, היא לא רוצה שכל קלפי המודמים יהיו בידיים חיצוניות.

הפוסט אפל במגעים מתקדמים לרכישת עסקי המודם לניידים של אינטל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כתבה: שירלי מוסטר, ראשת תחום פיתוח עסקי בתחומי הפינטק והבלוקצ'יין ב-BDO.

חטיבת הבלוקצ'יין של BDO והעומדים בראשה, השותפים איתן ים וצביקה גרוס, אירחו, כחלק מכנס Fintech Junction 2019 של אנשים ומחשבים, פאנל תחת הכותרת בלוקצ'יין - העתיד המבוזר של שוק ההון. הפאנל דן באופן שבו תעשיית הבלוקצ'יין מעצבת מחדש את שוק ההון והשתתפו בו נציגי חברות בולטות באקו-סיסטם: יוני אופיר, מייסד קרן הגידור פינובה מבית אלטושלר שחם, אלעד קופמן, שותף מייסד בסטלרו, ויותם אביחי, מנכ"ל הילטופ.

הסוגיה המהותית שעליה נסב הפאנל היה ההשלכות על השוק של כניסת ליברה - המטבע החדש של פייסבוק ושותפותיה, בהן ויזה, מסטרקארד ואי-ביי. לשחקנים שונים בתחום יש דעות שונות לגבי האופן שבו המהלך ישנה את השוק. אולם, בעוד שקשה לצפות כרגע איך זה ישפיע על שוק ההון בכללותו, אין ספק שמי שהולך לחוות את השינוי בצורה עמוקה ביותר הוא ענף הבנקאות, שעל פי עמדות המשתתפים בפאנל המטבע יוכל לשנות לחלוטין את האופן שבו אנחנו חושבים ואת האופן שבו מעבירים כסף.

בנוסף, העריכו המשתתפים כי פרויקט ליברה יהווה את הגשר לאימוץ עולם הקריפטו, שכן שני מיליארד בני אדם מחוברים לפייסבוק ועוד 90 מיליון עסקים עובדים דרכה. כל אלה יוכלו להשתמש בליברה בקלות דרך הטלפון שלהם. מדובר בשינוי עצום, ומי עוד יכול להוביל שינוי כל כך עצום בגישה כלפי קריפטו ולהעביר אותנו לעולם כלכלי חדש אם לא פייסבוק בעלת המשאבים הבלתי נדלים של כוח אדם, כספים, קשרים ועוצמה בינלאומית, ציינו המשתתפים.

עוד התפתחויות בתחום

שחקנית נוספת בתחום היא בנק ההשקעות ג'יי.פי. מורגן, שהשיק מטבע משל עצמו. זאת, כאשר במקביל, הולכת ומתרחבת פריחה של אופציות ונגזרים על הקריפטו. באחרונה קמו פלטפורמות למסחר בחוזים עתידיים על ביטקוין כמו CME ובורסות לנכסים דיגיטליים דוגמת באקט, שמוקמות על ידי תאגידי ענק כמו ICE - בורסת ניו-יורק, מיקרוסופט וסטארבאקס. תאגידים אלה צועדים לקראת העולם החדש וחושפים את המשקיעים לאפשרויות השקעה חדשות במגוון מורחב של נכסים.

כמו כן, אנחנו מתחילים לראות כניסה של משקיעים מוסדיים, בהם קרנות פנסיה ציבוריות בארצות הברית, שמושקעות בנכסים דיגיטליים באמצעות J.P. Morgan Creek. זאת, בעיקר הודות לאחת מחברות הנכסים בגדולות בעולם - פידלטי, ששינתה את כללי המשחק כאשר השיקה שירותי קאסטודיאן (שירותי משמורת) לנכסים דיגיטליים. ברמה המוסדית, ללא פתרון שכזה לא הייתה מתאפשרת כניסה של מוסדיים לעולם הנכסים הדיגיטליים. נכון לעכשיו, יותר מ-100 גופים מוסדיים משתמשים בשירותי הקאסטודאן של פידלטי.

נכס דיגיטלי בעל מאפייני נייר ערך

ברם, הבשורה האמיתית למשקיעים המוסדיים בעולם הנכסים הדיגיטליים הינה ה-STO (ר"ת Security tokens offring) - מכשיר שמייצג נכס דיגיטלי בעל מאפייני נייר ערך, לרוב חוזה השקעה, ועל כן כפוף לדיני ניירות ערך. ה-STO טומן בחובו יתרונות, ובראשם חשיפה למגוון חדש של נכסים שעד היום לא היו סחירים, גישה קלה להזדמנויות השקעה גלובליות, וכן מסחר מידי ומהיר בשוק המשני 24/7, מסביב לעולם.

באופק, סברו חברי הפאנל, נמצאת תשואה במקומות חדשים, שיציעו יחסי סיכון:סיכוי חדשים. הנגישות למידע והעלויות הדרושות להשקעה בבעלות או שברירי אחזקות בחברות פרטיות שאינן נגישות כיום למשקיע הפשוט מאפשרות את הורדת חסמי הכניסה הגבוהים להשקעה בבורסה המסורתית ובנדל"ן מניב. על פי ההערכות, בשנים הקרובות נראה התעצמות והצטרפות גופים נוספים שיידרשו לייצר מקורות הכנסה חדשים, פרופיל השקעות מגוון וכן גידור אלטרנטיבי יצירתי על מנת להצטיין ולשרוד.

הפוסט הבלוקצ'יין הוא העתיד המבוזר של שוק ההון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: לירן טראב.

תפקיד: אנליסטית תפעול גלובלית בדל טכנולוגיות ישראל

ותק בתפקיד: שנתיים.

תפקידים קודמים: דטה אנליסטית ב-EMC

השכלה / שירות צבאי:

השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

שירות צבאי: מפקדת שליטה ימית במוצב ארז בגבול עזה.

משפחה: נשואה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני חושבת שהטכנולוגיה נוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו במידה כזו או אחרת. תמיד הייתי ריאלית ומחוברת מאוד למספרים, ולכן המסלול לתחום הטכנולוגיה היה טבעי לחלוטין. כאשר סיימתי את לימודיי הגעתי לחברת הטכנולוגיה - EMC (שהיום כבר חלק מ-Dell Technologies) למשרה זמנית של שלושה חודשים בלבד, וכיום אני גאה לומר שכבר עברו חמש שנים.

מהר מאוד התאהבתי בטכנולוגיות החדשניות ובקצב העבודה המשתנה. מדובר בעולם דינמי ומאתגר, אין רגע משעמם.

ההחלטה להתמקד בתחום האנליזה הגיע ממקום יותר רציונלי. אני סקרנית מטבעי ואוהבת לפענח דברים, ולכן אני מתחברת לתחום זה, החל בלמידת כלים אנלטיים חדשים ומתקדמים, דרך בניית אנליזות מורכבות, ועד קבלת החלטות מבוססות נתונים.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בנושא והמגמה בהחלט חיובית, אך יש עוד דרך לעבור. עדיין ניתן לראות פערים מובהקים בין שיעור הגברים לנשים בתעשיית ההיי-טק ככל שעולים בדרג הניהולי. גם בנושא השכר הפערים בולטים, והשכר של הנשים עדיין נמוך יותר משל הגברים.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי, הארגון בו אני עובדת משקיע מאמצים רבים בתחום הגיוון (Diversity), ולכן ברמה אישית לא נתקלתי באפלייה על בסיס מגדרי במקום העבודה שלי.

דוגמא ששווה לציין (ולאמץ) הינה מודל גיוס המוטמע אצלנו, ולפיו הארגון מכוון לכל הפחות למועמדת אחת אשר מגיעה לשלבים סופיים לכל משרה.

דוגמא נוספת הינה תכנית המכונה Women Development Program, שזכיתי להיות חלק ממנה. מטרת התכנית הייתה לחשוף אותנו הנשים לכלים, גישות ושיטות ניהול קריירה אשר לוקחת בחשבון את האילוצים לצד השאיפות בתכנון הקריירה לטווח ארוך. בתוכנית זו הפנמתי שהאחריות להתפתחות אישית תלויה בי, וישנו יחס ישר בין היכולת והתשוקה שלנו הנשים לערך אשר נביא לארגונים ולכך שנמקסם את יכולתיהם העסקיות.

הפוסט נשים ומחשבים: לירן טראב, דל טכנולוגיות ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ארגונים יודעים שמיכון תהליכים עסקיים הוא הדרך לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה וכורח המציאות, אולם לעתים הם לא יודעים כיצד לעשות זאת. אנחנו מציעים להם יכולות מיכון גבוהות, מבוססות בוטים ובינה מלאכותית, שיקצרו תהליכים, ייעלו אותם ויביאו להסטת כוח האדם שהתפנה למשימות מורכבות ואיכותיות יותר", אמר משה (צ'יקו) יבניאל, משנה למנכ''ל Yael-IFN.

לפני ימים אחדים נערך האקתון במשרדי קבוצת יעל בכפר סבא. 20 מתמודדים שנבחרו מתוך 50 מועמדים התחרו על בניית בוט שיעבוד על הפלטפורמה של יבמ, כשמומחי Yael-IFN, יבמ ו-Automation Anywhere סייעו להם בהקמה. בהאקתון התחרו שמונה קבוצות שהצליחו, בתוך שעות בודדות, ליישם בוט על בסיס מוצר Automation Anywhere. חלק מהבוטים שילבו את ווטסון, מחשב העל של הענק הכחול, לטובת זיהוי של משתתפים בשיחת וידיאו, אחרים הקימו שירות לזיהוי מאמרים, שירות אוטומטי למשלוח ברכות ועוד. הקבוצה הזוכה הקימה בוט המייצר אוטומטית רשימת קניות אופטימלית, על בסיס מתכונים ושליפת מידע מאתרי מזון.

בהאקתון נכחו אורחים ומדריכים שהגיעו במיוחד לארץ על מנת להנחות ולקחת חלק בפעילות, ביניהם: כריס דן-הוט, אחראי לפתרונות מיכון תהליכים ביבמ אירופה, וכן רלף מולבאך, מנהל בכיר לשותפויות אסטרטגיות, ושון גורלי, מנהל ההדרכה - שניהם מ-Automation Anywhere.

[caption id="attachment_295876" align="alignnone" width="600"] מימין: מרון מהדב, מזוכי ההאקתון, משה (צ'יקו) יבניאל, משנה למנכ"ל Yael-IFN, גבי בלקו, מזוכי ההאקתון, ושון גורלי, מנהל ההדרכה של Automation Anywhere. צילום: יח"צ[/caption]

"RPA - ההייפ החדש"

Yael-IFN מקבוצת יעל היא שותפה בכירה של יבמ לפתרונות ניהול התוכן הארגוני, מיכון תהליכים ודיגיטל. ב-2017 חברו יבמ ו-Automation Anywhere למיזם OEM לאספקת פתרון בוטים למיכון ולניהול תהליכים עסקיים המשולב בפלטפורמת הענק הכחול.

יבניאל אמר כי "משימות ארגוניות רבות חוזרות על עצמן, גוזלות מהעובדים זמן יקר ומונעות מהם להיות יצירתיים ומוכווני לקוחות. RPA (ר''ת Robotic Process Automation) הוא ההייפ החדש. מיכון תהליכים עסקיים מסייע להשיב את הזמן היקר לעובדים. שילוב יכולות מיכון התהליכים העסקיים של הענק הכחול עם אלה של Automation Anywhere, כשהן יחדיו על גבי IBM Digital Business Automation (DBA) Platform, מביא למיכון כולל, התייעלות, הגדלת התפוקה בארגון ולאג'יליות".

"הבוטים הארגוניים", הסביר יבניאל, "יתזמנו את תהליכי העבודה, ישולבו בחוקים העסקיים בארגון, יחלצו נתונים וינהלו תוכן - וכך יביאו להשגת המטרות העסקיות של הארגון במהירות ובאופן חדשני". הוא ציין כי "המנמ''רים רוצים מיקרו-שירותים, וזה עונה לכך. כך מתייתר הצורך לבנות ממשקים בין מערכות".

כך, נתן יבניאל דוגמה, "באיילון חברה לביטוח הטמענו בוט שמטפל בקריאת המיילים מהסוכנים ומהמבוטחים. הרובוט 'מבין' את ההקשר והתוכן, עושה תיקוף ודיוק לפוליסה, ואז מטיל משימה על עובד אנושי, הרלוונטי לסוג הביטוח. הבוט קורא אלפי מיילים ביום ומביא לקיצור הזמן בטיפול במיילים, תוך הבנייה של תהליך עסקי יעיל".

"RPA - רכיב מפתח במסע הדיגיטלי"

דן-הוט אמר כי "חברות שעוברות טרנספורמציה דיגיטלית במובן הרחב נדרשות למכן תהליכים. לנו יש פלטפורמה שעונה לכל הדרישות הארגוניות: מיכון תהליכים וניהולם, חילוץ נתונים וניהול תוכן ארגוני. זאת, לטובת יצירה של תהליכים חכמים, המשפרים את קבלת ההחלטות ומייעלים את התהליכים. RPA הוא רכיב מפתח במסע הדיגיטלי: הוא מאיץ את התהליכים העסקיים, מצמצם הוצאות תפעוליות ועונה לדרישות העסקיות בארגונים".

הוא סיים בציינו כי "מחקרים מעלים שבכל ארגון ניתן למכן 40% מהתהליכים. חיברנו את הפלטפורמה לחלקים מווטסון, כדי להביא יותר 'שכל' לתהליכים".

הבוט - העובד הדיגיטלי

מולבאך ציין ש-"שוק ה-RPA עומד כיום על חצי מיליארד דולר ויגיע ב-2023 ל-7.5 מיליארד. אנחנו חווים זאת בעצמנו, עם גידול שנתי של 60% בפעילות. ארגונים מחפשים בנרות פתרונות למיכון תהליכים ולצמצום משימות משעממות, כדי שהעובדים יעשו דברים בעלי ערך".

לדבריו, "המיכון מביא לארגון איכות: אין שגיאות, כי בני אנוש לא מעורבים בתהליך. אנחנו מטמיעים שני סוגי בוטים: כאלה שעושים עבודות בנפרד מהעובדים וכאלה שעובדים בצמוד להם. כל אחד מהבוטים מביא התייעלות שונה. אנחנו מכנים את הבוטים 'העובד הדיגיטלי'. יש לנו חנות בוטים, עם פתרונות לרובוט שעובד עם מערכת ספציפית. לאחר שתפרנו עבור הבוטים הגנריים משימות ייחודיות, לקוחות אחרים יכולים להשתמש בהם".

הוא סיים באמרו כי "היתרון שלנו הוא שאנו מוכוונים ארגונים, ולכן אנחנו מובילי שוק בהיבטי אבטחת מידע ופיתוח ממשקים. יש לנו ממשקים לכל המערכות והכלי שלנו קל לתפעול".

יבניאל ציין לסיום כי "ב-2020 יהיו לנו עשרות לקוחות ארגוניים שיישמו מאות בוטים גנריים למשימות השונות".

הפוסט חמישה בוטים פותחו בחמש שעות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט ו-OpenAI הודיעו על שיתוף פעולה במסגרתו תשקיע הראשונה סכום של מיליארד דולרים בפעילות של OpenAI, במטרה לקדם את השימוש ב-Azure במערכות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, כולל יצירת פלטפורמת חומרה ותוכנה מלאה, עם פיתוח טכנולוגיות מחשוב על עבור Azure לקידום מה ששתי החברות מכנות בינה מלאכותית כללית, או AGI.

OpenAI היא חברה שהוקמה לפני כשלוש שנים בידי משקיעים כמו אילון מאסק וסם אלטמן, המשמש כמנכ"ל החברה, כדי לעזור לפתח יוזמות לשימושים אחראיים בבינה מלאכותית, וכדי למנוע סיכונים שיכולים לנבוע מפיתוחים לא אחראיים - כאלה שיכולים אף, כפי שחזה בזמנו מאסק, לגרום נזק לאנושות.

[caption id="attachment_262647" align="alignnone" width="600"] בינה מלאכותית. צילום: Phonlamaiphoto/BigStock[/caption]

AGI, לפי OpenAI, תספק כלים שיכולים לפתרון בעיות בדרך משולבת, תוך בדיקה מכמה היבטים, כולל יכולת לבדוק קישורים לרוחב דיסציפלינות שונות בדרך שאף אדם לא יכול לבצע, עם יכולת עיבוד רבת-מדדים.

"היצירה של AGI תהיה ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית, עם פוטנציאל להגדיר את המסלול של האנושות. המשימה שלנו היא להבטיח ש-AGI תהיה טכנולוגיה שתטיב עם כל האנושות, ואנחנו עובדים יחד עם מיקרוסופט כדי לבנות את היסודות של מחשוב העל עליו נבנה את AGI", אמר אלטמן בהודעה לעיתונות.

בעקבות ההסכם, OpenAI תעביר לענן של מיקרוסופט את כל השירותים שהיא מציעה, והיא תשמש בו כדי ליצור טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות, ומיקרוסופט תשמש עבורה כשותפה מועדפת למסחור של הטכנולוגיות החדשות הללו.

"בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה הטרנספורמטיבית ביותר בעידן הנוכחי, ויש לה את הפוטנציאל לעזור לפתור רבים מהאתגרים הלוחצים ביותר של העולם. בשילוב של הטכנולוגיה פורצת הדרך של OpenAI עם טכנולוגיות מחשוב העל של Azure AI אנחנו שואפים לדמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית - תוך כדי שאנחנו שומרים על שימוש בטוח, כדי שכולם יוכלו ליהנות מזה", אמר סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט.

הפוסט מיקרוסופט משקיעה מיליארד דולר ב-OpenAI – בשותפות רב שנתית חדשה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האקרים מכוונים מאמצים רבים לחטיפה של חשבונות בעלי הרשאות רחבות - של מנהלים בכירים, מנהלי IT ואחרים. החשבונות מאפשרים להם תנועה נוחה לרוחב מערכות רגישות, וכן את האפשרות להתחפר בתשתיות.

במהלך ארבע השנים האחרונות גדל מספרן של דליפות הנתונים בכמעט פי ארבעה, והשנה הן אחראיות, בינתיים, לנזקים בהיקף של 2.1 טריליון דולר, עם 3,809,488 רשומות שנגנבות בכל יום מבסיסי נתונים. למרות זאת, על פי דו"ח מצב ניהול הגישה לשנת 2019 של Thycotic, כ-85% מהארגונים לא מצליחים להפעיל יכולות PAM (ניהול הרשאות גישה) בסיסיות.

ארגונים נאבקים להטמיע גם את תהליכי האבטחה הבסיסיים

מתן הרשאות גישה מרחיבות למידע ארגוני ולתשתיות רגישות הוא נקודה קריטית לאבטחה של ארגונים. אם ניהול ההרשאות נעשה בצורה נכונה, הוא מאפשר לארגונים לצמצם את מישור התקיפה ולשמור על הסודיות של מידע רגיש. אם הוא נעשה בצורה גרועה או לא נעשה בכלל, הנזקים יכולים להיות גדולים.

במציאות שכזו, ארגונים חייבים להבטיח לא רק שהאנשים הנכונים מקבלים גישה לנכסים רגישים, אלא גם להבטיח שהמשתמש הינו מי שהוא טוען שהוא. אלא שארגונים בהיקפים גדולים עדיין נאבקים כדי להפעיל תהליכי אבטחה בכל הקשור לניהול הרשאות גישה.

שיתוף פעולה חדש בין Thycotic ל-Yubico, ששתיהן מיוצגות בישראל על ידי מולטיפוינט, מאפשר להפעיל תהליכי PAM בקלות ובמהירות גדולות מאי פעם. Yubico מאפשרת הטמעה של אימות דו שלבי (2FA) על בסיס חומרה, כדי לייצר גישה בטוחה לאפליקציות רשת ולמכשירים המאחסנים מידע רגיש. זו אחת הדרכים היעילות ביותר למזער סיכונים הקשורים בגישה בלתי מורשית למשאבים רגישים. Thycotic מספקת את מערכת ה-PAM הטובה מסוגה, שמשרתת יותר מ-10,000 לקוחות, בהם 15% מארגוני הפורצ'ן 1,000.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות מסתמך על WebAuthn - סטנדרט גלובלי חדש לאימות ברשת. הסטנדרט משלב הצפנה עם מפתח ציבורי לצד בדיקת מקור הפנייה. תפיסה זו מחזקת את האבטחה על גישה לחשבונות, ומגנה מפני ניסיונות פישינג והשתלטות על חשבונות. ה-WebAuthn מאפשר למשתמשים גמישות גדולה יותר בשיטות האימות. לדוגמה, כדי לגשת לשירות בענן, ניתן לשלב בין רכיב אימות חיצוני, כגון מפתח אבטחה (Yubico), ורכיב אימות פנימי, כגון משטח מגע ביומטרי או זיהוי פנים במחשב נייד.

WebAuthn תומך בכל הדפדפנים המובילים, מערכות ההפעלה והמכשירים. לכן, פתרון ה-PAM של Thycotic עם התמיכה בפרוטוקול מאפשר למשתמשים אימות קל, נוח ומאובטח, ולא משנה איזה מכשיר או איזו מערכת הפעלה הם מעדיפים.

עם השילוב בין Thycotic לבין Yubico קל להבטיח כי כל המשתמשים בעלי ההרשאות הרחבות מפעילים אימות כפול בחשבונות שלהם, ולחזק בכך את ההגנה על מידע חיוני.

"Yubico שותפה למחויבות של Thycotic להגנה על משתמשים מפני מתקפות סייבר. שילוב בין אימות חזק לבין WebAuthn וניהול הרשאות עוצמתי ומקיף מייצר אסטרטגיה יעילה במסגרת המשימה לאבטח גישה ברחבי הארגון המודרני”, אמר ריקרדו רסניק, מנכ”ל מולטיפוינט.

ניתן לרכוש כעת את מפתחות Yubikey באתר מולטיפוינט.

למידע נוסף אודות Thycotic לחצו כאן.

הפוסט כך תגנו על חשבונות עם הרשאות רחבות מפני ההאקרים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מליסה די-דונאטו מונתה למנכ''לית חברת הקוד הפתוח הגרמנית SUSE - כך הודיעה החברה. היא תחליף את ניל ברוקמן, ששימש כמנכ''ל בשמונה השנים האחרונות והודיע על רצונו לפרוש מסיבות אישיות. תהיה זו הפעם הראשונה ב-27 שנות החברה שאישה תעמוד בראשה.

די-דונאטו שימשה בשנתיים וחצי האחרונות כמנהלת התפעול הראשית של סאפ ולפני כן הייתה מנהלת ההכנסות בענקית התוכנה הגרמנית. בטרם הצטרפה לסאפ, היא שימשה במגוון תפקידי סגנית נשיא בסיילספורס באזור EMEA. בנוסף, היא משמשת יו"רית הקבוצה הטכנולוגית של 30% Club - עמותה בינלאומית שמטרתה להביא לכך שעד השנה הבאה, 30% מחברי ההנהלות של חברות ה-S&P 100 תהיינה נשים.

SUSE linux היא הפצת לינוקס נפוצה ואחת ההפצות הוותיקות ביותר שעדיין מפותחות. כיום יש מספר הפצות שונות בשם הזה: OpenSUSE הקהילתית והחופשית, ו־SLES‏ (ר"ת SUSE Linux Enterprise Server) לשוק הארגוני.

ראשי התיבות של SUSE משמעותם פיתוח תוכנה ומערכת (Software und System Entwicklung). תחילת דרכה של מערכת ההפעלה הזו הייתה כגרסה מתורגמת לגרמנית של הפצה ותיקה יותר, והיא הופצה על ידי חברה פרטית במדינה. ב-2003 הוקמה OpenSUSE, תחילה כגרסת הפצה קהילתית חלקית של ההפצה SUSE, ובהמשך, כשמה החדש של המפיצה המקורית (הלא ארגונית) SUSE, שהפכה להיות חופשית לחלוטין ויותר קהילתית. עוד באותה השנה היא נרכשה על ידי נובל תמורת 210 מיליון דולר. ב-2011 נרכשה נובל, ובה SUSE, על ידי אטצ'מייט האמריקנית. שלוש שנים לאחר מכן התמזגה אטצ'מייט עם מיקרו פוקוס הבריטית ו-SUSE הפכה לחלק ממנה. ב-2018 מכרה מיקרו פוקוס את החברה לקרן ההון השבדית הפרטית EQT תמורת 2.535 מיליארד דולר. כעת, לאחר רכישת יבמ את מובילת השוק בעולם הקוד הפתוח, רד-האט, SUSE היא חברת האופן סורס העצמאית הגדולה בעולם.

"הקוד הפתוח - קריטי באסטרטגיה של כל ארגון מצליח"

די-דונאטו, שתיכנס לתפקיד בתחילת החודש הבא, אמרה כי "כיום, כאשר הקוד הפתוח הופך לחלק קריטי באסטרטגיה העסקית של כל ארגון מצליח, יש לנו את כל התנאים כדי להיות החברה המובילה הברורה של השינוי ההיסטורי הזה. עם היכולות שלנו לבצע טרנספורמציה דיגיטלית ללקוחותינו בקצב שלהם, יחד עם מגוון פתרונות ארגוניים גמישים בענן, החברה במיקום מצוין להעניק ליותר ארגונים את הכלים שהם צריכים כדי להיות מובילים".

אהוד ברץ, מנהל SUSE ישראל, אמר ש-"ברוקמן ניהל את החברה בשמונה השנים האחרונות וב-2018 הוא הוביל לגידול של 15% בהכנסותיה. הבחירה בדי-דונאטו מראה עד כמה החברה רצינית ומציבה בראש הפירמידה מישהי שיכולה להמשיך את הגידול שלה. בהודעה לעובדים היא כתבה שהיא מגדירה את עצמה במשפט 'האומץ להיות שונה' - וזה משפט ש-SUSE מתנהלת לאורו בשנים האחרונות".

די-דונאטו מצטרפת לשורה של בכירות בהיי-טק וב-IT העולמי, שחלקן משמשות בתפקידן גם כיום והאחרות פרשו ממנו בשנים האחרונות: קרלי פיורינה ומג וויטמן, שהיו מנכ''ליות HP; אורסולה ברנס, שהייתה מנכ''לית זירוקס - האישה האפרו-אמריקנית הראשונה שניהלה חברה ברשימת פורבס 500 והאישה הראשונה שחברתה נכנסה לרשימה לאחר שנוהלה ברצף על ידי שתי מנכ"ליות נשים; ג'יני רומטי, מנכ''לית יבמ; צפרא כץ, מנכ''לית משותפת באורקל; סוזי ווג'קיקי, מנכ''לית יוטיוב ולשעבר סגנית נשיא בכירה בגוגל; מריסה מאייר, בכירה בגוגל ולשעבר מנכ''לית יאהו; שריל סנדברג, סמנכ''לית התפעול ומספר שתיים בפייסבוק; ורות פורת, סמנכ''לית הכספים של אלפבית, החברה האם של גוגל.

הפוסט מליסה די-דונאטו מונתה למנכ"לית SUSE הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נציגים של שבעה סטארט-אפים שהוקמו על ידי חרדים הציגו היום (ג') בבית הנשיא בירושלים, באירוע שהתקיים במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין. הדוברים באירוע עמדו על פוטנציאל כוח האדם שיש לתעשיית ההיי-טק במגזר החרדי, שאינו ממומש, על אף המחסור החמור בעובדים בענף.

הסטארט-אפים שהציגו באירוע השתתפו בתכנית ביזלאבס, שפועלת תחת המרכז ליזמות ולחדשנות ביזמקס. התכנית נוסדה לפני כשנתיים ונועדה לתמוך בסטארט-אפים ובמיזמים חרדיים. היא הוקמה על ידי קרן ק.מ.ח, קרן אחים והרשות לפיתוח ירושלים, ומופעלת בשיתוף גוגל, אמזון, KPMG, האוניברסיטה העברית וגופים נוספים.

שבעת הסטארט-אפים שהציגו באירוע הם: הילאבלס - חברת בריאות דיגיטלית שפיתחה פלטפורמת ריפוי משולבת; קוז - חברה שמספקת פתרון מבוסס בינה מלאכותית לייעול תורים במערכת הרפואית; וקטורד פוטוניקס, שמפתחת תחנת עגינה ייעודית לבית חכם, שמופעלת על ידי חיישנים; נו-סטאק, שהשירות שלה מאפשר פיתוח יישומים באופן קל ופשוט, בכך שהוא הופך כל מתכנת פרונט אנד למתכנת פול סטאק; אוטונומאיי - חברת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, שמפתחת משקפיים חכמים לעיוורים, שישמשו עבורם כעיניים לצורך הכוונה וניווט בדרך; בוטנוהלת', שפועלת בעולם האגרוטק, ומייצרת פתרונות אפקטיביים וירוקים לפטריות ומחלות שפוגעות ביבולי חקלאות; ואיזיסק - חברת סייבר בתחום האינטרנט של הדברים.

"ב-2018, רק 1% מהפוטנציאל במגזר החרדי מומש"

הנשיא ריבלין בירך את נציגי הסטארט-אפים שהשתתפו באירוע ועמד על הפוטנציאל הגלום במגזר החרדי. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, התייחס בדבריו למצב ההיי-טק בישראל ולתכניות של הרשות, בהן כאלה שמיועדות למגזר החרדי, שהרשות פיתחה במטרה להגדיל את חלקו בתחום היזמות. "התכניות הללו נותנות למיזמים חרדיים תמיכה מוגדלת, בהיקף של עד 75 אחוזי מימון למשך שנתיים, פגישות עם יזמים, הדרכה וסדנאות". לדבריו, "בשנה שעברה חל גידול של 50% במספר הבקשות שקיבלנו ממיזמים חרדיים, וביזלאבס הוא אחד מהם".

[caption id="attachment_295897" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: מארק ניימן, לע"מ[/caption]

אהרון הוסיף כי "ההון האנושי הפוטנציאלי בתחום ההיי-טק והחדשנות במגזר החרדי מבוזבז ולא מנוצל כהלכה. בשנה שעברה, רק 1% מסך כל פוטנציאל כוח העובדה במגזר זה הצליח להשתלב בהיי-טק. זאת, בשעה שיש בענף 15 אלף משרות פתוחות, שלא מצליחים למצוא מי שיאייש אותן".

איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס, ציין שמאז הקמת המרכז הצטרפו אליו 100 חברות ויזמים. לדבריו, המרכז מסייע למאות ואלפי יזמים ובעלי עסקים חרדים, שרוצים להיות בעסקי הטכנולוגיה אבל לא רוצים לוותר על אורח החיים החרדי. "במחקר מקיף שערכנו מצאנו שבחמש השנים האחרונות הוקמו בישראל 40 חברות של יזמי היי-טק חרדים, שגייסו כסף ראשוני - חלקם ממשקיעים פרטיים וחלקם מרשות החדשנות, אבל רק חברות בודדות הצליחו לשרוד. מטרתה של ביזמקס היא לסייע לאותם יזמים ולאפשר להם להמשיך", אמר קרומבי.

[caption id="attachment_295898" align="alignnone" width="600"] גיל שורקה, מנהל חממת ביזלאבס. צילום: אהרון קרומבי[/caption]

גיל שורקה, מנהל חממת ביזלאבס, ציין כי "כל החברות שמסיימות היום הצליחו לגייס כסף ראשוני, והן יוצאות לדרך חדשה וקשוחה. לא כולן ישרדו, אבל היזמים ילמדו שיעור שיוביל אותם להצלחה בפעם הבאה".

הפוסט היזמות החרדית הגיעה לבית נשיא המדינה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נבחרת הטאף מאדר של אנשים ומחשבים ופרינטר סנטר סיימה את אתגר הטאף מאדר למען גדולים מהחיים של השנה ממש לא מזמן, וכבר מתכוננת לאתגר של השנה הבאה, שייערך ביולי 2020. גם הפעם מתעתדים חברי הנבחרת להתרים ולתרום למען הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם, כחלק מאתגר C3 Tough Mudder for Larger Than Life 2020. בכל אחת מסדרת הכתבות הזו נציג בפניכם את אחד.ת ממשתפי.ות הנבחרת, שנקראת על שם שלמה טירן. הפעם זהו רוני טל, מנהל מכירות בכיר ב-2BSecure.

זו השנה החמישית שבה נבחרת מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלים נוספים תצא לבצע את אתגר הטאף מאדר, שיתקיים הפעם בסקוטלנד. הנבחרת תבצע את המסלול הקשוח שאותו עושים הכוחות המיוחדים של בריטניה - 20 ק"מ של עליות וירידות בבוץ טובעני, יתמודדו עם מכשולי צלילה לקרח, יעברו דרך תילי חשמל ויידרשו לשלב כוחות בעבודת צוות על מנת לעבור את המכשולים. את כל זה הם יבצעו למען מטרת על - גיוס התרומות לעמותת גדולים מהחיים.

ארבע הנבחרות הקודמות השיגו סכום כולל של יותר מ-2.5 מיליון שקלים, שהועברו לעמותה לצורך הקמת "גן חלומות" טיפולי, שיקומי וחינוכי בבאר שבע, לרווחת ילדי הדרום החולים בסרטן ובני משפחותיה. אנשים ומחשבים מפיקים ומובילים גם השנה, בפעם הרביעית, את הפעילות המבורכת, בניהולה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, שהשתתפה בעצמה באתגר כבר פעמיים. יגאל פדאל, שישתתף באתגר בפעם הרביעית, קיבל על עצמו את האחריות לטיפול בהשגת התרומות, ועובד על תכניות חדשות ויצירתיות לגיוס היעד, שעומד השנה על 1.2 מיליון שקלים.

אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר וקפטן הנבחרת, יוביל אותה שוב לאתגר. הוא אמר כי "אבן הפינה לגן בבאר שבע הונחה בתחילת השנה, ואנחנו נחושים להמשיך במאמצים למימון הקמתו והפעלתו. חברי.ות נבחרות הטאפ מאדר לדורותיהן מחבקים ופועלים במהלך השנה גם בפעילויות התנדבות למען הילדים החולים ובני משפחותיהם".

לגבי האתגר בסקוטלנד הוא ציין כי "הנבחרת מתגבשת בימים אלה ותתחיל את אימוניה בינואר הקרוב. במשך חצי שנה היא תעבור אימוני ריצה, קרוספיט ונינג'ה, כמו גם סדנאות תזונה והכנה מנטלית. המטרה היא שכל אחת ואחד מהמשתתפים ת.יעבור בהצלחה את האתגר, שמי שיתחיל את האתגר גם יסיים אותו".

רוני טל

תפקיד: מנהל מכירות בכיר ב-2BSecure. אני עובד מול עשרת הלקוחות הגדולים ביותר במשק, מתמחה בפתרון קונפליקטים מורכבים מול לקוחות ולא חושש להציב בפניי יעדים מאתגרים.

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? התנדבתי בעבר בעמותת לתת, בתכנית לתת לנוער, שבמסגרתה הובלתי נוער במצוקה להצלחה בבחינות הבגרות במתמטיקה. זו הייתה מבחינתי חוויה מדהימה וסגירת מעגל.

למה אתה רוצה להיות בנבחרת? לתרום לילדים חולי סרטן זו שליחות מבחינתי. בנוסף, תמיד אהבתי אתגרים וזה משתלב עם אורח החיים שלי, מאחר שאני עושה ארבעה אימוני קרוספיט בשבוע. השנה השתתפתי במד-ראן בישראל, ואין לי ספק שלרוץ בטאף מאדר למען מטרה כה חשובה מוסיף המון ערך. הנבחרת הזו מעניינת אותי וברור לי שנוכל לצמוח יחד.

מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? אני רץ ועושה אימוני קרוספיט - ביחד זה יוצא ארבע-חמש פעמים בשבוע.

מהם תחביביך? לטייל בארץ, בפרט בשביל ישראל. בנוסף, תחום ההישרדות בשטח (בושקראפט) מרתק אותי.

מהי השכלתך ומה למדת בחיים? מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. למדתי בחיים שבסוף, הכל זה אנשים, ושעם תכנון ועשייה ללא חששות, השמיים הם הגבול.

ספר קצת על בני משפחתך ושתף אותנו מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת. הם מאוד תומכים וגאים בי. שני הילדים הגדולים שלי מתאמנים כמעט בכל יום - אלה בקראטה ובקרוספיט, ואיתמר בקפוארה, וגם הוא התחיל באימוני קרוספיט. אגב, השנה אימנתי את שניהם לתריאטלון הוד השרון, ואני גאה בהם.

מה רוב האנשים לא יודעים עליך? ששנים עישנתי שתי קופסאות בסיגריות ביום - והפסקתי ביום אחד, לפני שש שנים.

רוצים.ות להיות בנבחרת? אתם.ן מוזמנים.ות להגיש מועמדות כאן.

רוצים.ות לתרום לגדולים מהחיים? אתם.ן מוזמנים.ות להיכנס לכאן.

הפוסט הכירו את משתתפי נבחרת הטאף מאדר: רוני טל, 2BSecure הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחת המוסכמות בתעשייה, במיוחד בשנים האחרונות, היא שיש צורך שהמנמ"רים יכירו לעומק גם את הצד העסקי של הארגון שבו הם עובדים, את הביזנס שלו. הסיבה היא, לדברי המצדדים בכך, ההצלחה של הארגון, ושל המנמ"רים בתוכו. נתונים שפרסמה באחרונה סרוויס נאו מראים שהמוסכמה הזו מחלחלת ליותר ויותר מהם.

על פי מחקר שהזמינה החברה, מנמ"רים מחברות מובילות בעולם מתמקדים יותר בהובלה עסקית ובמתן מענה למטרות וליעדים של הלקוחות והעובדים, מאשר בתפעול הטכנולוגי בכלל, ושל מערכות המידע בפרט, בארגון.

המחקר, שכלל 516 מנמ"רים מרחבי העולם ונוהל על ידי חברת המחקר אוקספורד אקונומיקס, בוצע ב-24 מגזרי תעשייה ב-11 מדינות (לא בישראל). הוא בחן מהן היכולות החשובות ביותר עבור המנמ"ר המודרני. בעוד שבעבר, מנמ"רים התמקדו כמעט רק בניהול מערכות המידע בארגון, המחקר הנוכחי מגלה ש-63% מהם מאמינים שמיומנויות של הנהגה והובלה עסקית חשובות עבורם ועבור עמיתיהם למקצוע יותר מאשר התמקדות בפן הטכנולוגי. לדידם, המנמ"רים המצליחים ביותר בשוק הם אלה שמיצבו את עצמם כבעלי חזון עסקי.

המנמ"רים היעילים - אלה שמתמקדים בדיגיטל ונמצאים בהנהלה הבכירה

הנתונים מראים שהמנמ"רים שתופסים את עצמם כיעילים ביותר המתמקדים בטרנספורמציה הדיגיטלית ובלקוחות, ונמצאים, במידה זו או אחרת, בהנהלה הבכירה של הארגון. המנמ"רים המחזיקים בביצועים הגבוהים ביותר שמים את הדגש על האסטרטגיה במקום על התפעול, ויוצרים התאמה בין יעדי ה-IT ליעדים העסקיים. מנהלים אלה מדווחים על רמות גבוהות יותר של פרודוקטיביות, חדשנות ושביעות רצון של הלקוחות, והם גם אוחזים במערכות היחסים ההדוקות ביותר עם המנהלים האחרים, ובעיקר עם המנכ"ל וסמנכ"ל משאבי האנוש.

כמו כן, המחקר מצביע על הסכמה גורפת בין המנמ"רים בכל הנוגע לבניית שיתופי פעולה וצוותים משולבים ברמת ההנהלה כמרכיב חשוב בתפקיד שלהם. כך, 64% מהמשיבים הסכימו שהתפקיד שלהם הוא לחנך חברי הנהלה אחרים לגבי טכנולוגיות דיגיטליות; 69% אמרו ששיתוף פעולה עם המנכ"ל בנוגע לבניית מפת דרכים ארגונית עתידית הוא גורם מכריע בתפקיד שלהם; ו-77% ציינו שיתוף פעולה עם סמנכ"ל משאבי האנוש לגבי אסטרטגיות גיוס ושימור טאלנטים כאחד מתחומי האחריות המרכזיים שלהם.

עוד מצאו החוקרים שהמנמ"רים המצליחים ביותר הם אלה שמובילים להסכמה ופועלים למען אוטומטיזציה ואינטגרציה של תהליכי עבודה, ומציגים תהליכים דיגיטליים שמביאים לתוצאות. 80% סבורים כי תהליכי עבודה דיגיטליים מגדילים את היעילות הארגונית, 78% אומרים כי הדיגיטיזציה משפרת את הביצועים הפיננסים ואת הפרודוקטיביות, 76% מצביעים על השפעה של הדיגיטל על ביצועי העובדים ו-75% סבורים שהדיגיטל מעודד חדשנות.

"המנמ"ר נתפס כמוביל דעה"

"בזמן שטכנולוגיה הופכת להיות מרכיב קריטי בהצלחה העסקית, הציפיות מהמנמ"ר גדלות באופן אקספוננציאלי", אמר כריס פופ, סמנכ"ל חדשנות בסרוויס נאו. "בעבר, המנמ"ר היה טכנולוג מצטיין, ואילו כיום, מנמ"ר מצליח הוא דווקא מי שנתפס כמוביל דעה, חדשני ובעל חזון עסקי".

"אני בהחלט רואה את זה גם בשוק המקומי", ציינה לימור אפיק, מנהלת אזורית בסרוויס נאו. "למנמ"רים המובילים תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית יש הזדמנות להגיח לקדמת הבמה, לתפוס מקום של כבוד בשכבת ההנהלה ובארגון כולו, ולהשפיע על חוויית העובד וחוויית הלקוח, דרך שינוי של מנגנוני התפעול בארגון, אוטומציה ודיגיטיזציה של תהליכי עבודה. כך יובילו המנמ"רים את הארגונים לביצועים גבוהים יותר ולהצלחה עסקית".

הפוסט רוב המנמ"רים: המיומנויות העסקיות חשובות מאלה הטכנולוגיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות