חלפו כבר כמעט שנתיים מאז שחברת דירוג האשראי האמריקנית אקוויפקס גילתה לעולם אודות הפרת הנתונים החומורה שהתרחשה במאגרי נתוניה, שכללה חשיפת מידע אישי של כ-145 מיליון אמריקנים. כעת נדמה שהפרשייה לקראת סופה, והחברה מתקרבת להסדר עם רשויות המדינה והרגולטורים הפדרליים, שצפוי לעלות לה בין 650 ל-700 מיליון דולר, כך על פי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל ובניו יורק טיימס.

התקשורת האמריקנית מדווחת שהחקירה הפדרלית הגיעה למסקנה גורפת על אחריות החברה ועל כך שהגנבים הצליחו לגשת לפורטל שלה, לאחר שאקוויפקס לא הצליחה לתקן פגיעות אבטחה שהכירה ושיהיה בידה מספיק זמן לטפל בה. 

על פי הטיימס - שטוען כי ההודעה הרשמית על ההסדר צפויה היום (ב') - החלק הארי של סכום הפשרה יגיע אל מי שנפגעו מהפרת הנתונים, כשההסדר עצמו נעשה הן מול ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, הן מול הלשכה להגנת הצרכן, והן מול לפחות 48 פרקליטי מדינה. עוד דווח כי כחלק מתנאי ההסכם הרגולטורים החליטו "לאלץ את אקוויפקס לנקוט צעדים שמטרתם להגן על הנתונים שלה", אך לא ברור בינתיים מהם צעדים אלו.

איסוף מידע רגיש בלי אישור - האם ה-FTC תחמיר את האכיפה בתחום?

המפרט על הפרת הנתונים והיקפה השתנה מספר פעמים מאז שדווח לראשונה - בתחילה אמרה אקוויפקס בספטמבר 2017 כי מספרי הביטוח הלאומי של 143 מיליון אמריקנים נחשפו; כחודש לאחר מכן, המניין עלה ל-145.5 מיליון נפגעים, ואף קפץ שוב ל-147.9 מיליון במרץ 2018. במאי 2018 הודיעה ענקית האשראי על עוד 56,000 אנשים שגם רישיונות הנהיגה ודרכוניהם נגנבו באירוע האבטחה הקשה.

כשהפריצה החמורה התגלתה הסתבר כי מרבית האנשים שהמידע האישי שלהם נחשף כלל לא ידעו שאקוויפקס אספה אודותיהם את כל הדטה הזה, ולא אישרו את הדבר. 

באופן מטריד עוד יותר נודע גם שהחברה חיכתה כמה ימים עד שחשפה את דבר ההפרה - תקופה שבמהלכה מכרו כמה בכירים שלה חלק ממניותיהם בחברה. עניין זה זכה לחקירה פלילית נפרדת, שעל פי הדיווחים מצאה כי המנהלים המסוימים לא ידעו על ההפרה כאשר ביצעו את המכירות.

עקב הפרשה, בשנה שעברה העביר הקונגרס חקיקה החוסמת סוכנויות דירוגי אשראי מלגבות כספים לצורך הקפאת והפשרת דו"חות אשראי. לפי פוקס ניוז כמה מחוקקים, כולל הסנאטורים הדמוקרטית אליזבת' וורן שעתידה לרוץ לנשיאות בבחירות 2020, קראו לפעילויות אכיפה נחרצות יותר מטעם ה-FTC  לצורך הגנה על המידע של המשתמשים.

יצוין כי סכום הפשרה מול הרשויות נראה אולי גדול, אבל בעצם מזכיר במקצת את הפשרה של פייסבוק וה-FTC עקב הפרת הפרטיות מטעמה, שפורסמה מוקדם יותר החודש. גם שם הסכום שנקבע כפיצוי למדינה ולמשתמשים, 5 מיליארד דולר, נשמע עצום, אבל הן ענקית הרשתות החברתיות והן ענקית האשראי לא יתמוטטו מהקנסות הללו, מהסיבה הפשוטה - החברות מרוויחות כל כך הרבה שהסכום פשוט לא משמעותי באמת בעבורן.

הפוסט אקוויפקס תשלם 700 מיליון דולר כהסדר להפרת המידע החמורה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שחפת היא מחלה ששכיחות ההידבקות בה במדינות המפותחות נמוכה יחסית, ושיעור מקרי המוות קטן הרבה יותר. כך גם בישראל - בתחילת השנה נסגרה המחלקה היחידה בארץ לשחפת שעדיין פעלה, בבית החולים שמואל הרופא בבאר יעקב. אלא שהיא לחלוטין לא מוגרה: המחלה עדיין קוטלת רבים במדינות העולם השלישי ולפני חודשים אחדים הביעו מומחים חשש שהיא תשוב לפרוץ גם בארץ.

מכון ויצמן הודיע היום (ב') כי חוקרים שפועלים במסגרתו פיתחו אלגוריתם שיאפשר לנבא את הסיכוי לחלות במחלה - באמצעות רושם ראשוני. הם אומרים שכמו שאנחנו פעמים רבות חורצים את תדמיתו של אדם בעינינו לשנים רבות מיד אחרי שאנחנו רק פוגשים אותו, כך גם המפגש הראשוני של חיידק עם תאי מערכת החיסון שלנו מותיר בהם רושם שעשוי להתבטא רק שנים רבות מאוחר יותר, ולהביא להתפרצות מחלה. מדעני מכון ויצמן התחקו אחר אותן "פגישות ראשונות" ובחנו כיצד התאים במערכת החיסון מקבלים את החיידקים. הם עשו זאת באמצעות אלגוריתם, שלדבריהם עשוי לאפשר בעתיד לנבא את הסיכון לפתח מחלות זיהומיות, דוגמת שחפת, שנים רבות לפני שהן מתפרצות.

החוקרים, בהובלת ד"ר נעה בוסל בן משה וד"ר שלי חן אביבי, העמידו את האלגוריתם למבחן על קבוצה של נבדקים בריאים מהולנד, שנבחרו על סמך תיקם הרפואי. הם הדביקו דגימות דם שנלקחו מאנשים אלה בסלמונלה, וכאשר הסתכלו בשיטות אנליזה קיימות על ביטוי הגנים בדגימה - לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתגובת המערכת החיסונית. רק לאחר הפעלת האלגוריתם, נחשפו הבדלים ניכרים. בעקבות אותו מפגש, הם יצרו מאגר נתונים.

"יודעים לא רק את הרכב התאים, אלא גם את פוטנציאל התגובה"

במכון ויצמן אומרים שהאלגוריתם מאפשר לחלץ מידע שלא היה זמין קודם לכן בניתוח סטנדרטי של דגימות דם מבלי להזדקק לריצוף ברמת התא הבודד - דבר שקיים רק במרפאות ובבתי חולים מסוימים, ולכן פחות זמין. לדברי ד"ר בוסל בן משה, "אולי החידוש הגדול ביותר באלגוריתם שפיתחנו הוא היכולת להגיד לא רק מהו הרכב התאים אלא גם מהן רמות השפעול שלהם - כלומר, לא רק אילו תאים יש בדגימה אלא גם מהו פוטנציאל התגובה שלהם".

"באמצעות האלגוריתם הצלחנו למצוא הבדלים שמסבירים את השונות בין הדגימות ביכולת להרוג את החיידק", אמרה ד"ר חן אביבי. מעוּדדים מההצלחה, החליטו החוקרים לקפוץ מדרגה ולבדוק את האלגוריתם בחיידק מסוג אחר לגמרי (וקטלני בהרבה): מיקובקטריום טוברקולוזיס - החיידק מחולל השחפת. בשלב זה, הם רצו לבדוק מה מבדיל בין אלה החולים בשחפת לאלה שאינם מפתחים את המחלה. כדי לבדוק אם לאלגוריתם פתרונים, פנו החוקרים למאגר נתונים בריטי שתיעד נשאי שחפת במשך שנתיים. "במאגר נכללים אנשים שגורלם שונה מאוד - נשאים, חולים פעילים וכאלה שהפכו מנשאים לחולים במהלך אותה תקופה", ציינה ד"ר חן אביבי. על אף שהאלגוריתם מבוסס על מפגש עם סלמונלה, הצליחו החוקרים לגלות בעזרתו הבדל בין הנבדקים ברמת השפעול של תאי מונוציט. "כבר בשלב הרדום, כשאף אחד לא יכול היה לשער שנשאים אלה עומדים לפתח מחלה, ניכר הבדל משמעותי ברמת השפעול של המונוציטים בינם ובין הנשאים האחרים. משמעות הדבר היא שאפשר לכאורה לאתר הבדל זה בנקודות זמן מוקדמות, וכך אולי לחזות את התפרצות המחלה", הוסיפה.

החוקרים עומדים לבצע מחקרי המשך, שיכללו, בין היתר, את הרחבת מאגר המידע של האלגוריתם גם לשחפת. הם מעוניינים לפתח כלי שינבא מה הסיכון לחלות במחלה - ויאפשר למערכת הרפואית להציע טיפול אנטיביוטי מונע בשלב שבו העומס החיידקי עדיין קטן יותר, וסיכויי ההחלמה משופרים. בהמשך מתעתדים החוקרים "לאמן" את האלגוריתם על מחלות זיהומיות נוספות.

מתעניינים בבריאות דיגיטלית? רוצים לשמוע עוד בנושא? הירשמו לכנס dHealth 2019 של אנשים ומחשבים.

הפוסט אלגוריתם שפותח בישראל עשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עולם התקינה והציות הוא עולם מאתגר, שעובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, שהופכים את הנושא למורכב ומסועף אף יותר, בין היתר בשל עליית תקנות הגנת הפרטיות האירופיות - ה-GDPR.

ארגונים שונים, מכל הגדלים, התעשיות והאזורים, נדרשים לציית לעשרות רגולציות, תקנות וסטנדרטים בעת ובעונה אחת. כל רגולציה טומנת בחובה דרישות רבות, המאלצות את הארגון לנקוט בפעולות מידיות על מנת לציית לחוקיה. על מוקדי השירות, שכל אחד מהם הוא מרכז העצבים של הארגון והלב של הקשר בינו לבין הלקוח, מוטלות לרוב רגולציות רבות. מנהלי מוקדי השירות נדרשים להשקיע הרבה על מנת לציית לרגולציות השונות בתחום.

ההשלכות של אי ציות עלולות להיות הרות אסון, כולל במובן הכלכלי. לדוגמה, אי ציות ל-GDPR עלול לעלות לארגון ארבעה מיליון יורו או 20% מסך הכנסותיו, פגיעה במותג ובמוניטין, למשל בשל פרסום שלילי במדיה, ואפילו בהשלכות פליליות. מספר לא מבוטל של מנכ"לים ברחבי העולם הורשעו בפלילים ואף נאסרו בשנה האחרונה על עבירות Compliance (ציות).

הטכנולוגיות מפחיתות את התעסקות מוקדי השירות ברגולציה

בסקר שערכה נייס בקרב 300 מנהלי IT במרכזי שירות לקוחות נמצא שרבע מהזמן שלהם מושקע בתהליכים שקשורים ל-Compliance. כמעט כל המשיבים - 98% מהם - ציינו שהם רואים במשימות לצרכי ציות לרגולציות אחת מהמשימות שגוזלות מהם הכי הרבה משאבים ויחד עם זאת, 99% ציינו ש- Complianceבמוקד השירות הוא בין שלושת העדיפויות הגבוהות ביותר. הדבר לא מפתיע, לנוכח ההשלכות החמורות של אי ציות.

הדבר דומה מעט למה שקורה לכל אחד מאיתנו בבית. רובנו המכריע אוהבים סדר וניקיון - זה חשוב והכרחי, אבל לא אוהבים להתעסק בזה. פה נכנסת לתמונה הטכנולוגיה. בכדי לשמור טוב יותר על הניקיון, יש לנו מדיח שמבריק את הכלים, איי-רובוט שלא נח ועוד שלל פתרונות, שמאפשרים לנו לפנות זמן יקר לדברים החשובים באמת.

גם במוקדי השירות, הטכנולוגיה יכולה לסייע משמעותית בהקטנת כמות העבודה המושקעת בציות לרגולציה במקביל לשיפור הביצועים והגברת יעילות. מעבר לכך, היא יכולה אף להפחית סיכונים שקיימים באי ציות, למשל באמצעות זיהוי אוטומטי של חריגות רגולטוריות, ונקיטת צעדים מידיים ופעולות פרו-אקטיביות בנושאי רגולציה. בכך מנהלי מוקדי השירות יכולים להיות יותר זמינים לפעולות שבהן יש להם ערך מוסף אמיתי - מתן שירות.

בנייס מצביעים על כך שאימוץ טכנולוגיות המשלבות כלים מתקדמים של אוטומציה, אנליטיקה ועוד מפחית באופן דרמטי את הזמן המוקדש לתהליכי ציות ורגולציה. כך, למשל, 36 שעות עבודה בממוצע להכנת מידע לדו"ח ביקורת Audit יכולות להצטמצם לפחות משעת עבודה אחת, ומאות שעות של ניסיון לזהות חריגה מרגולציה מצומצמות לאפס. בשורה התחתונה, מנהלי IT המאמצים פתרונות חדשניים צפויים להשקיע כ-5% מזמנם בלבד בנושאי ציות ורגולציה, לעומת רבע ממנו כיום.

רגולציה על שימוש במידע שלנו מכרטיסי אשראי כדוגמה

ניקח, לדוגמה, את הרגולציה PCI DSS (ר"ת Payment card industry data security standard - תקן אבטחת הנתונים של תעשיית כרטיסי התשלומים). זוהי רגולציה שמוכלת על 99.9% מהארגונים - כל ארגון המעוניין לכבד כרטיסי אשראי חייב לציית לה. בבסיסה של הרגולציה דרישה לכאורה פשוטה - לעולם לא לשמור במסגרת המידע הנשמר בארגון את נתוני הזיהוי של לקוח המשויכים לכרטיס האשראי (CVV - אותן שלוש או ארבע ספרות של זיהוי בגב כרטיס האשראי). אך למוקד שירות שמטפל באלפי שיחות ביום, ולרוב מקליט ושומר אותן, זוהי דרישה מסובכת. על אף שמוקדי השירות מפעילים מנגנונים על מנת להימנע משמירת מידע חסוי זה, טעויות, בין אם טעויות אנוש או כשלים טכנולוגיים, קורות.

האם אנחנו יכולים לצפות מהארגון לעבור על מיליוני הקלטות של שיחות למוקד ולוודא שאין מידע חסוי? ללא שימוש בטכנולוגיה, היכולת למצוא שיחות בודדות המפרות את הרגולציה, שיכולות להסב כאמור נזק משמעותי לארגון כולו, מכלל השיחות משולה למציאת מחט בערימה של שחת.

פה נכנס לתמונה Compliance center - מוצר ייחודי של נייס, שמאפשר, בעזרת שימוש באוטומציה ומנגנונים אנליטיים נוספים, לזהות באופן פרו-אקטיבי כל חריגה שהיא מרגולציות שלהן צריך מוקד השירות להיענות, לבצע פעולה מתקנת על מנת להימנע מחריגה ולפנות את זמנו של מוקד השירות לדבר החשוב באמת - ללקוחות.

מידע נוסף ניתן למצוא בלינק הזה. כמו כן, נשמח להפגיש אתכם עם המומחים שלנו ולהציג לכם כיצד זה עובד. על מנת ליצור קשר אתם מוזמנים לשלוח מייל.

הפוסט רבע מהזמן של מנהלי ה-IT במוקדים מוקדש לרגולציה; איך פותרים את זה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פרנק פירס, אחד משלושת מייסדי מפתחת המשחקים בליזארד, עוזב את החברה. ההודעה על עזיבתו באה פחות משנה לאחר שהנשיא, מייקל מורהיים, עוד מייסד שותף של בליזארד, עזב גם הוא את החברה, מה שהותיר את ג'יי אלן בראק, המפיק בפועל של "העולם של וורקראפט", לתפוס את תפקיד נשיא בליזארד.

את חברת המשחקים ייסדו השותפים פירס, מורהיים ואלן אדהם בפברואר 1991 תחת השם סיליקון & סינפסה. כל אחד מהם השקיע בחברה הצעירה 10,000 דולר, בהמשך שונה שמה ל-Blizzard Entertainment. בתור אחד ממקימיה, פירס היה שותף להצלחתה של בליזארד, שהחלה אחרי שהחברה הוציאה בשנת 1994 את וורקראפט - משחק אסטרטגיה שבו נלחמים אלו באלו אורקים ובני אדם, שהיה להצלחה עולמית. בתחילת דרכו עבד פירס כמתכנת הכותרים המפורסמים של החברה.

כיום, אחרי מספר מיזוגים ושינויים ומאז 2008, בליזארד היא חלק מענקית המשחקים אקטיביז'ן בליזארד ומאחוריה משחקים פופולריים נוספים כמו דיאבלו, סטארקראפט ואוברווטץ'. אבל מייסדיה עברו טלטלות - אדהם פרש בשנת 2004, חזר לחברה ב-2016 וכעת משמש כסמנכ"ל בכיר בה; מורהיים, כאמור, עזב באוקטובר 2018, וכעת הגיע תורו של פירס לחפש את עצמו במחוזות אחרים.

מה מרמזת הקריאה לעובדים לשמור על ערכי החברה?

"הגיע הזמן שאצא מבליזארד ואמסור את הלפיד לדור הבא של המנהיגים", כתב פירס בפוסט הפרידה שלו שהתפרסם בבלוג החברה. "אני יודע שהעתיד של בליזארד יהיה מדהים בהדרכתם", הוסיף. "יש הרבה יוזמות מרגשות בעבודות, ואני לא יכול לחכות לראות את התוצאות הסופיות".

לפי ווריאטי, בהודעת בלוג נלווית פירגן לו בראק שכתב כי פירס אמנם שמר על פרופיל ציבורי נמוך, אך היווה חלק ענק מבליזארד במשך כמעט שלושה עשורים. "כמו רבים מאיתנו, פרנק הוא מופנם", כתב בראק, "לכן רבים מכם לא ראו הרבה ממנו בפומבי, וגם לא ראו את ההשפעה העמוקה שהיתה לו על בליזארד, ועל התרבות בפרט. אבל פרנק היה כאן מההתחלה, בנה ובהרחיב את היסודות, והנחיל את הערכים שמאחורי כל מה שיש לבליזארד". 

בדברים שכתב קרא פירס לעובדים להמשיך לחיות על פי ערכי החברה - "לשמור על כבוד ואדיבות". אפשר שהניסוח מעיד על כך שאינו מרוצה מהכיוון הנוכחי שאליו פונה ההנהלה. בתחילת 2019, למשל, פוטרו 800 עובדים בשל מה שתואר כשינוי מבני משמעותי. באותו זמן גם עזב מורהיים.

בפוסט פירס נשמע, עם זאת, כאילו שסיבות עזיבתו אישיות בלבד. הוא כתב שבכוונתו להרהר על מה יבוא בהמשך דרכו, הודיע כי לעת עתה הוא מתכנן "לבלות יותר זמן בפעילות בחוץ", וכי הוא כבר יודע שבכוונתו ללמוד לנגן.

הפוסט פרנק פירס – ממייסדי חברת המשחקים בליזארד – עוזב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גם בנאס"א חגגו את יום השנה ה-50 לנחיתת האדם על הירח במשימת אפולו 11 באירועים שונים, אבל יוזמה אחת נחמדה מאפשרת חוויה מיוחדת, בלי קשר למיקום המשתמשים, ובהנחה שלכל אחד יש היום סמארטפון מתקדם.

מחלקת המחקר של נאס"א פרסמה מודל מפורט של דוגמית האבן הראשונה שהובאה לארץ מהירח על ידי האסטרונאוט ניל ארמסטרונג.

סרטון מונפש אינטראקטיבי מציג את האבן בתלת-מימד ומאפשר הזזתה וסיבובה באמצעות מגע, תוך צפייה בכל צדדיה. רמת הצילום גבוהה מאוד – "ברמת מחקר", לדברי חוקרי נאס"א – והיא חלק מפרויקט גדול של נאס"א להקים ספרייה מפורטת של  דוגמיות של מטאוריטים ואבני ירח כדי להנגיש תכנים אלה ליותר אנשים.

דגם התלת מימד נוצר תוך שימוש בצילומים ברזולוציה גבוהה מאוד, שמציגים את האבן מ-240 זוויות שונות, היוצרות תמונה מדויקת, מפורטת במיוחד וקרובה ככל האפשר למראה במציאות.

בתוך כך, לאחר שאבני הירח נשמרו במשך כל השנים תחת מנעול ובריח, נאס"א הודיעה כעת כי היא פותחת בפעם הראשונה את מעבדת הדוגמיות של סלעי הירח לגיאולוגים, שיוכלו לבוא ובדוק אותן אישית.

הפוסט ירח בכף היד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תמונות חדשות שפורסמו על ידי OnLeaks@ מספקות מידע על דגם ה-Pixel 4 הצפוי של גוגל.

לפי התמונות, שנוצרו על בסיס השמועות וההדלפות, דגם ה-Pixel 4 הוא גירסה מוקטנת של ה-Pixel 4 XL, ובשניהם אין גומות על המסך למצלמה הקדמית.
https://twitter.com/OnLeaks/status/1152579012310568960

במקביל לתמונות האלה, גם Ice Universe@ פרסם שתי תמונות של הכיסויים של ה-Pixel 4 וה-Pixel 4 XL, ונראים בהן חיתוכים לשלוש מצלמות אחוריות בצד השמאלי של גב המכשיר – שתי מצלמות רגישות ועוד אחת עבור חיישן זיהוי הפנים. במרכז העליון של הכיסוי יש חיתוך לרמקול, ובצד הימני העליו מופיע חיתוך מסתורי, שלא ידוע למה נועד.

https://twitter.com/UniverseIce/status/1152563676240478208

לפי שמועות, גוגל תשלב בחומרה של המכשיר את פרויקט Soli – טכנולוגיה מבוססת רדאר שמאפשרת לעקוב אחר תנועות עדינות ומחוות, שהוצגה לראשונה על ידי גוגל בכנס המפתחים שלה ב-2015.

המשתמשים מצפים בהתלהבות לפיקסל 4

ובתוך כך, במשאל השבועי שעורך אתר androidauthority בקרב קוראיו על המכשירים שאמורים לצאת לשוק בגל ההשקות הקרוב של כל החברות המובילות (בהן גוגל, סמסונג, וואווי וגם מכשירים מתקפלים), שמתכוננות להשקות גדולות של מכשירי דגל אנדרואידיים לקראת עונת החגים המתקרבת, תפסה גוגל עם הפיקסל 4 את המקום המוביל.

על השאלה "לאיזה מכשיר אתה מצפה במיוחד בשנת 2019?", השיבו מרבית המשיבים – 42% - כי הם מצפים ל-Pixel 4 ול-Pixel 4 XL של גוגל. במקום השני, ובמרחק גדול – 15% -  הגלאקסי Note 10 של סמסונג, במקום השלישי – 12% - המשיבים נלהבים מה-Mate 30 וה-30 Pro של וואווי, במקום הרביעי – 11% - ה-7T של OnePlus, ובמקום החמישי - 8% – ה-Pocophone F2 של שיאומי.

הפוסט ה-Pixel 4 של גוגל – עוד פרטים והדלפות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_195188" align="alignleft" width="300"] גרטנר[/caption]

גרטנר - חברת מחקר השווקים - צופה ששוק הטלפונים החכמים יתכווץ ב-2019 בכ-2.5%, כשכמות המכשירים שימכרו עד סוף השנה אמורה להגיע לכ-1.745 מיליארד מכשירים, לעומת כ-1.813 מיליארד מכשירים ב-2018.

לפי האנליסטים בחברה, מדובר בירידה השנתית הגדולה ביותר של מכירות טלפונים מאז ומעולם - והיא כנראה מצביעה בטווח הארוך על המגמה, ועל המשך, לאורך זמן, בירידת המכירות.

"אם הטלפונים החכמים לא יספקו משהו משמעותי חדש, או קפיצת דרך ביעילות או בשימושיות, משתמשים לא ישדרגו אותם, והם בהדרגה וברציפות יאריכו את זמן החיים של המכשירים שלהם", אמר ראנג'יט אטוואל, מנהל מחקר בגרטנר.

לדבריו, כבר השנה צמח משך החיים הממוצע של הטלפונים ל-2.6 שנים, והצפי שעד 2023 זה כבר יעבור את קו ה-2.9 שנים בממוצע לפחות - תהליך מוכר בשוק המחשבים, אם כי בהפרש משמעותי של שנות שימוש.

בשנה הקרובה, 2020, צופה גרטנר קפיצה קלה חזרה, בגלל הכניסה המסחרית המשמעותית של הדור החמישי, שיוביל להחלפת מסוימת של טלפונים, עם צפי מכירות של כ-1.771 מיליארד מכשירים, שלאחריה תבוא שוב ירידה, ב-2021 ל-1.762 מיליארד יחידות נמכרות.

בשנה הבאה צפויים מכשירי 5G לתפוס כ-6% והם יעברו את קו המחצית מבין כלל המכשירים בשוק ב-2023, אז יגיעו ל-51% - כלומר, הרשת הסלולרית הרביעית עוד כאן להישאר זמן רב.

הפוסט גרטנר: עד 2023, עלייה של 51% במכירות ניידים מבוססי 5G הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גוגל רוצה שמצב הגלישה בסתר שמוצע בדפדפן כרום - המכונה אינקוגניטו (incognito) - יספק באמת גלישה מוסתרת, ולא לכאורה.

לפי החברה, בגרסה היציבה הבאה של כרום היא לא תאפשר לאתרים שגולשים אליהם, או להבדיל לספקי שירות, לדעת שהגולשים נמצאים באתרים אם עשו זאת במצב גלישה בסתר.

נכון להיום, גם כשעוברים למצב גלישה באופן פרטי, יש מידע רב שנשאר בכל זאת גלוי, כפי שהדפדפן עצמו מודיע בעת שפתוחים חלון חדש: "הפעילות שלך יכולה להיות מוצגת בפני אתרים שאליהם נכנסת, המעסיק שלך או בית הספר, ספק האינטרנט שלך".

למעשה, במצב הנוכחי כל מה שכרום עושה הוא שבמצב הגלישה בסתר הוא לא שומר את היסטוריית הגלישה, קבצי עוגיות ונתוני אתרים, וכן מידע שמוזן בטפסים - וכאמור, מדובר במידע שבסופו של דבר מספר גופים כן יכולים להגיע אליו בקלות.

לפי גוגל, היא תסגור לולאה פתוחה FileSystem API של הדפדפן, שמאפשרת נכון להיום למעשה להמשיך לעקוב אחר הרגלי הגלישה ולבטל לחלוטין את האפשרות למעקב ולשתילת עוגיות מידע.

הפוסט גולשים בסתר? בקרוב גוגל כרום ישמור על פרטיותכם באמת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: רבקה פלג.

תפקיד: מובילה טכנית.

חברה: צ'ג ישראל.

ותק בתפקיד: חודשיים.

תפקידים קודמים: מפתחת iOS, מפתחת iOS בכירה.

השכלה / שירות צבאי: תואר בהנדסת תוכנה ממכון לב.

משפחה: נשואה + 2.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר מגיל צעיר הייתה בי אהבה למתמטיקה, שיחד עם הכוונה נכונה של ההורים הובילו אותי לבחור במקצוע טכנולוגי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא נתקלתי באחת כזו, דווקא להפך. תמיד הרגשתי שיש הערכה גדולה לכוח הנשי בתעשייה. פעם שמעתי מאיש חכם ששוויון בין המינים זה לא לבחור באישה, אם לפניך 2 מועמדים בעלי אותו ניסיון וכישורים, אלא זה לבחור באישה אם שניהם מתאימים לתפקיד, גם אם למין השני, במקרה הזה לגבר, יש יותר ניסיון או כישורים. אני חייבת לומר שבתור אישה שלא דורשת לעצמה הנחות קשה לי עם ההנחה הזאת, אבל זה רק אומר שיש לנו לאן לשאוף.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בהחלט יכול להיות שיש מקומות ומעסיקים שנוהגים באפליה מובנית נגד נשים בתעשייה, למרות שבמקום העבודה שלי לא רק שלא נתקלתי במקרים כאלו, אלא שהחברה מקפידה לשדר לכל העובדים והעובדות שהמגדר אינו קשור למקצועיות.

אוסיף שלדעתי שוויון בין המינים מתחיל מתרבות, ברגע שהשוויון יתחיל מהבית, כלומר גברים יהיו יותר מעורבים בבית, עם הילדים בחופשת לידה וכדומה, זה מה שיגרום לכל המעסיקים להבין שלמעשה עומדות בפניהם אופציות זהות. אבל, מכיוון שכיום לרוב עדיין חופשת הלידה היא עניין שרלוונטי רק לנשים, והנטל של הבית ברובו על האישה, אז ייתכן שיש לכך השלכות גם בתעשייה.

הפוסט נשים ומחשבים: רבקה פלג, צ'ג ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האם האקדמיה עוקבת אחרי הקצב של הטכנולוגיה? האם היא מתאימה את עצמה לעולם התעסוקה החדש של הסטודנטים שיוצאים ממנה? ואם כן - האם היא עושה את שני אלה מהר מספיק? שאלות אלה עלו ברב שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים.

הפנל, שאותו הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, עסק בהיערכות האקדמיה לקראת שנת הלימודים הבאה, בפרט בתחומי המחשבים והטכנולוגיה. השתתפו בו פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' שלמה דולב מאוניברסיטת בן גוריון; פרופ' שמואל מרקוביץ' מהטכניון; פרופ' שמואל וימר מאוניברסיטת בר אילן; ד"ר רותי גפני מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו; ד"ר עמיר תומר מהמכללה האקדמית כנרת; פרופ' דפנה וינשל מהאוניברסיטה העברית; ד"ר הראל מנשרי מ-HIT; אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה להנדסה; וטל טרוסמן, מנכ"לית חברת ההשמה להיי-טק דיאלוג.

רבים מהמשתתפים ברב השיח טענו שהאקדמיה מאמצת את השינויים לאט מדי וכי יש עוד הרבה מה לשפר. לדברי ברנע, "האקדמיה איטית בתגובה שלה לתמורות בעולם הלימוד ובעולם התעסוקה, ובכלל זה לשינויים הטכנולוגיים".

[caption id="attachment_263792" align="alignleft" width="300"] אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה להנדסה. צילום: הילה ספאק[/caption]

"הממסד האקדמי לא מפנים את קצב השינוי הדרמטי ולא מתאים את עצמו מהר מספיק. צריך להתחיל בהבנת 'דמות המהנדס', להבין את מגוון הצרכים והתפקידים בתעשייה ובאקדמיה, ובהתאם לבנות תכניות לימוד עם בסיס מובנה וגמישות רבה להתאמה אישית, בהישען על כישורים, צרכים (שמשתנים במהירות - א"ב), העדפות אישיות ועניין אישי של הלומד", ציין.

לדבריו, "לא ניתן להתאים לעידן החדש תכניות לימוד שהנן קשיחות ובגדול דומות מזה 70 שנים, לפחות לא באופן מלא. העובדה שהממסד האקדמי לא מתאים אותן מספיק מהר מובילה לצד הקיצוני השני - תכניות שרחוקות מלהיות תואר אקדמי, כמו בוטקמפים (קורסים ממוקדים בתחומים מסוימים, למשל תכנות - א"ב). על האקדמיה להיות מוכנה להשתנות ומהר, למצוא את האיזון הנכון בין לימודי ליבה מתמטיים לפיתוח חשיבה וכישורים חיוניים, ולהוציא אקדמאים שהם גם מקצועיים ואנשי העולם הגדול".

לשאלה האם האקדמיה עושה מספיק להתמודדות עם המחסור החמור בכוח האדם בהיי-טק השיב ברנע כי "ההתייחסות לכך צריכה להיות רב ממדית. השאלה היא למה מתכוונים במילה מספיק. האם ניתן לבטל את המחסור רק באמצעות פעילויות שבאחריות המוסדות האקדמיים? זו שאלה שצריך לדון בה. האם מה שאנחנו מלמדים מספיק מתאים לצרכים של התעשייה? זו שאלה נוספת. רואים שזה לא תמיד קיים".

הוא אמר שבניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, האקדמיה מכשירה את הסטודנטים למחקר בתחום הטכנולוגי, אבל גם לעבודה בתעשייה. "אנחנו מכשירים את הסטודנטים לכל האפשרויות, משום שכאשר בחור צעיר מתחיל את לימודיו, הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות. עובדה שרבע מהבוגרים ממשיכים לתארים מתקדמים".

"להוסיף שכבת כישורים רכים"

טרוסמן אמרה בנושא זה כי "שוק העבודה השתנה ואתו אופן חיפוש העבודה. לכן, גם צורת ההוראה במכללות ובאוניברסיטאות צריכה להשתנות. כשאנשים מחפשים עבודה, הם הרבה פעמים לא יודעים שצריך לעבור בחינת בית לפני שמגיעים לחברה, וכן ראיונות בסקייפ, שההכנה אליהם אחרת לחלוטין. על האקדמיה ללמד גם דברים כאלה".

[caption id="attachment_295753" align="alignleft" width="300"] טל טרוסמן, מנכ"לית דיאלוג. צילום: פלי הנמר[/caption]

היא התייחסה להבדל ביחס של החברות הרב לאומיות לבוגרי אוניברסיטאות אל מול בוגרי מכללות, ולניסיון התעסוקתי הנדרש. "כמות המשרות המוצעות לבוגרים טריים קטנה יותר מאשר לאנשים בעלי ניסיון של שלוש שנים ומעלה. יש משרות, אבל גם דרישות גבוהות. לכן, יש מחפשי עבודה שיכולים למלא את התפקידים המוצעים, אבל הם צריכים להמשיך לחפש עבודה. הסיבה לכך היא שבחברות מסוימות, בעיקר בחברות האמריקניות, הדרישות למשרות אקדמיות ספציפיות אינן משהו שניתן להתפשר עליו", ציינה.

לסיכום אמרה טרוסמן כי "ייתכן שצריך להוסיף גם שכבת כישורים רכים, כדי לסייע לבוגרים להתכונן לעולם העבודה המשתנה במהירות".

סיקור החלק השני של רב השיח יפורסם מחר.

הפוסט האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יש עיתונאים טכנולוגיים שאולי יספרו לכם ששוק הטאבלטים הוא עולם הולך ונעלם. יש כאלה, מצד שני, שיספרו לכם שיש לפתע התעוררות בתחום, במיוחד בהיבט של טאבלטים שאפשר לקרוא להם יוקרתיים. אז אלה טועים וגם אלה טועים.

השאלה מהו מיקומו של הטאבלט בארגז כלי המחשוב העסקי/צרכני לא תמצא את התשובה המדויקת אף פעם, לכאורה, אבל העובדה היא שהטאבלטים כאן, והם ממש לא נעלמים. הם גם לא זקוקים לתחייה, כי הם לא הלכו לשום מקום - זהו שוק שחי בקצב משלו, עם כמה חברות שמושכות את העגלה קצת קדימה, לכיוון הגבוה, כמו אפל בעיקר עם iPad, אבל גם לנובו עם ThinPad X1 Tab, שמכוונים לכיוון העסקי, וגם סמסונג, שהטאבלט שלה Galaxy Tab S5e הוא מושא הסקירה הזו.

הן עושות את זה לאט, אבל הן עושות את זה בהתמדה, ויחד עם עוד מספר חברות אחרות דואגות שמי שירצה לרכוש טאבלט ימצא את מה שהוא מחפש.

Tab S5e הוא טאבלט ששייך לקצה העליון של השוק המצומצם הזה. בסמסונג לא חסכו מאמצים, חיצוניים לפחות - אל מה שבפנים אתייחס בהמשך - כדי להציג משהו שנראה יוקרתי ומרהיב כאחד. החברה צמצמה שוליים ובכל זאת דחסה פנימה מסך 10.5 אינץ', עם יחס מסך לגוף של קצת יותר מ-80%. המסך מציע רזולוציה גבוהה של 2,560x1,600 פיקסלים, המלווה בבהירות יחסית גבוהה, שמקלה על השימוש גם בחוץ באור שמש, גם אם לא מזיזים את מחוון הבהירות במערכת ההפעלה עד הסוף שמאלה.

מתחת למסך מסתתרת סוללה שאפשר להגדיר אותה רק כענקית, ומציעה נפח עבודה של 7,040mAh, ותומכת בטעינה מהירה בהספק של 18 וואט. בבדיקת הזמן הקבועה שאני מבצע למכשירים המבוססים על אנדרואיד הצליח הטאבלט לחלץ כמעט 11 שעות עבודה, וזה יותר ממרשים, בעיקר שהבדיקה בוצעה בבהירות שבהחלט מספקת לכל השימושים האפשריים: מקריאת ספרים, דרך צפייה בסרטים ועד משחקים.

דקיקות וקלילות מעוררות השראה

אבל מה שהכי מרשים כנראה בכל המכלול הזה הוא שהמשקל של ה-Galaxy Tab S5e הוא 400 גרם בלבד, ועוביו מגיע ל-5.5 מ"מ - עובי של שלושה דפי הדפסה לערך. העובי, או נכון יותר הדקיקות, של הטאבלטים במשפחת ה-Galaxy Tab S היו תמיד אחד מהמוקדים של מהנדסי העיצוב של סמסונג, וזה ממשיך ברמה מעוררת השתאות גם ב-Tab S5e.

עוד דבר שהופך את הטאבלט הזה ליוקרתי הוא שילוב של לא פחות מארבעה רמקולים איכותיים שפותחו בשיתוף עם AKG. הרמקולים משובצים בפינות של ה-Galaxy Tab S5e, וסמסונג סיפקה עבורם גם תמיכה ב-Dolby Atmos. כך שהאיכות גבוהה, ההרגשה שיש צליל היקפי, וחוויית המשחק והצפייה בסרטים ותכנים אחרים רק מקבלים חיזוק עקב התכונה הזו.

בסמסונג מדגישים, לפחות הפעם, שמדובר בטאבלט לצריכת מדיה ולא ליצירה, כך שהוא מיועד לספק פתרון לכל אחד מבני המשפחה, בכל מגוון אפשרויות צריכת התוכן בבית. בהתאם לכך, החברה מציעה בין השאר מצב 'ילדים', שחייב השגחת הורים עם סיסמה, לפחות ביציאה ממנו, אבל גם בכל פעם שמנסים לחרוג ממה שמוצע במסך המיוחד למצב הזה - כולל גלישה בטוחה עם דפדפן ייעודי. יש גם מצב משחקים, בו המטרה לא להפריע ולא לספק יכולות האצה כמו בטלפונים הייעודיים, שמגיעים בשנה האחרונה לשוק. ויש גם עוד כלים שמאפשרים לשתף חוויה.

מעבר לכך, וכמו כמעט בכל שנה - זה כבר הפך לסוג של מנהג - כשרוכשים את Galaxy Tab S5e מקבלים במסגרת מבצע שעורכת סמסונג ישראל, יחד עם אתר הספרים עברית, עשרה ספרים במתנה. יש רשימה ייעודית לסמסונג, והיא מכילה ספרים עבור כל אחד, בכל גיל, ובכל תחום התעניינות. לפי החברה זו מתנה ששוויה כ-400 שקלים.

מה עם התאמה למשחקים מודרניים?

[caption id="attachment_295754" align="alignleft" width="300"] לא בטאבלט הזה - משחק רב משתתפים. באטל רויאל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

והנה הגענו לקראת הסוף למה שיש בפנים, והוא אולי מספיק אכן לרוב סוגי צריכת המדיה, אבל ממש לא למשחקים מודרניים, וזה הורגש היטב בבדיקות, במיוחד לאור העובדה שמדובר במסך ברזולוציה גבוהה. 

בדרך כלל סמסונג מציעה בטאבלטים היוקרתיים שלה את המערכות על שבב החזקות ביותר. הפעם משום מה היא הסתפקה ב-Snapdragon 670 של קוואלקום שיחד עם 4/64 גיגה-בייט זיכרון זה מספיק אבל גבולי, במיוחד למי שמחפש ביצועים והיה רגיל בעבר לקבל ביצועים בסדרה הזו.

הטאבלט מציע גם תמיכה בבלוטות' 5.0 וב-WiFi 802.11ac, ויש גם מצלמות: הקדמית עם חיישן בגודל של 5 מגה-פיקסל, והאחורית עם חיישן בגודל של 8 מגה-פיקסל ותמיכה במיקוד אוטומטי - אבל מי קונה טאבלט כדי לצלם?

Galaxy Tab S5e עולה בחנויות כיום כ-1,900 שקלים, בתצורת הזיכרון בה הגיע לבדיקה, ומי שמחפש עיצוב גבוה, בהחלט ימצא בו תשובה.

הפוסט סקירת הטאבלט של סמסונג Galaxy Tab S5e הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כשמדברים על טכנולוגיה לבני הגיל השלישי, האסוציאציות הראשונות הן בדרך כלל טכנולוגיות בתחום הבריאות ופיתוחים שיעזרו לילדים לשמור על הקשישים מפני כל צרה שלא תבוא: בין אם אלה נפילות או יחס לא נאות, עד כדי התעללויות, של המטפלים והמטפלות שלהם. האייג'טק - כך נקרא התחום - עוסק בזה, אבל לא רק.

"תחום האייג'טק נמצא בתחילת דרכו", אמרה ד"ר יעל בנבנישתי, מנהלת ושותפה בקרן ההשקעות מגדלי הים התיכון ונצ'רס, שעוסקת בתחום. "יש בו הרבה קשיים: קשה ליזמים להבין את הצורך בפילוח, למה צריך לפתח טכנולוגיות דווקא לבני אוכלוסייה זו, מה הפוטנציאל בה. אוכלוסיית בני הגיל השלישי מגוונת מאוד ולכל תת קבוצה ישנם צרכים שונים".

"הקושי קיים גם בזיהוי הגורם המשלם", הוסיפה. "קיים קושי להגיע ללקוחות הפוטנציאליים, כיוון שהם לא נמצאים ברשתות החברתיות, ומערך השיווק הופך יקר ומסורבל. מחסום נוסף הנו מחסום הידע: חוסר הידע בנוגע לצורכי ופילוח אוכלוסיית בני הגיל השלישי קיים בקרב היזמים אבל גם בקרב אוכלוסיית בני הגיל השלישי. הם לא מודעים למה שקיים בשוק ועד כמה הטכנולוגיה יכולה לשפר את איכות חייהם".

לדבריה, "מכיוון שאין הרבה מכירות, מחירי הפתרונות הטכנולוגיים גבוהים, עיצוב המוצרים מגושם ולא אטרקטיבי, ופרסומם משדר מצוקה - דבר שגורם לקהל היעד להירתע מרכישת מוצרים אלה".

במגדלי הים התיכון, שמציעה בתי אבות ודיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת, הבינו את הפוטנציאל שקיים בטכנולוגיה לבני גיל זה והקימו את הקרן לפני כשנתיים, כחברה בת. זו משקיעה בפתרונות מבוססי טכנולוגיה הבאים לשפר את איכות החיים של בני הגיל השלישי, ומתמקדת במיזמים ישראליים בשלבי הסיד או הפוסט סיד, בסכומים של עד חצי מיליון דולר. בנוסף, היזמים מקבלים גישה לצוות ולדיירי הרשת, על מנת לעצב ולדייק את הפתרונות.

בין המיזמים שמגדלי הים התיכון ונצ'רס משקיעה בהם ניתן למצוא את יוניפר - אפליקציה המסייעת לבני הגיל השלישי לשמור על קשרים חברתיים ולהיות פעילים, במטרה להפיג את תחושת הבדידות; Home, שמסייעת במניעת נפילות ובשמירה על הבטיחות של בני הגיל המבוגר במרחב הביתי; Amity, שמאפשרת להגדיר לחולי דמנציה ואלצהיימר טווח גאוגרפי בטוח, שבן משפחה מקבל התראה כשהחולה עובר אותו; ורומבי, שמעודדת הליכה וספורט בקרב מבוגרים, כך שתמורת צעדים של המשתמש, הוא זוכה ב-"מטבעות בריאות", שניתן לממש אותם כהנחות בעסקים מקומיים, הקרובים למקום מגוריו.

[caption id="attachment_288684" align="alignnone" width="600"] ד"ר יעל בנבנישתי, מנהלת שותפה בקרן מגדלי הים התיכון ונצ'רס. צילום: יוסי ויינר[/caption]

ד"ר בנבנישתי הגיעה לתחום כתוצאה מחוויה משפחתית קשה שעברה: "סבתא שלי הייתה מאושפזת במחלקה סיעודית", סיפרה. "לילה אחד, הצוות לא סגר את מעקה המיטה, היא התגלגלה ממנה, נחבלה בראשה, סבלה משטף דם במוח ונפטרה בייסורים. בעקבות המקרה, החלטתי לשנות כיוון, להתמחות בגריאטריה ובשיקום, ולעשות הכל כדי שמקרים כאלה לא יישנו". אחרי שעבדה במחלקות סיעודיות היא הגיעה לתחום הדיור המוגן ונבחרה לוועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. כמו כן, היא משמשת יו"רית החוג לטכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. בתפקידה הנוכחי, בין היתר, היא עוזרת ליזמים ולסטארט-אפים בתחום, ומסייעת להם ולמגדלי הים התיכון לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום בו.

מהו הפוטנציאל הזה?
"לפי דו"ח של חברת המחקר ריסרץ' אנד מרקטס, שוק מוצרי הטכנולוגיה לטיפול במבוגרים צפוי להיות מוערך ב-10.3 מיליארד דולר בשנה הבאה - זינוק של פי 2.5 לעומת 2015. בשנים האחרונות רואים יותר ויותר קרנות הון-סיכון המיועדות להשקעות בתחום האייג'-טק וקרנות אחרות, שהתמקדו עד עכשיו בתחומי תוכן אחרים, כגון אינשורטק ובריאות דיגיטלית, מבינות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המיועדות לבני הגיל השלישי ומצטרפות להשקעות בתחום.

הפוטנציאל הזה בא לידי מימוש גם באקזיטים: למשל, גרייט קול נמכרה לחברת הקמעונות בסט ביי תמורת 800 מיליון דולר ואמזון קנתה חברה במיליארד דולר. בישראל, ניתן לציין את אינטואישן רובוטיקס, שמייצרת את הרובוט ELLIQ וגייסה 22 מיליון דולר, ואת וואייאר, שגייסה 79 מיליון דולר. אנחנו רואים יותר ויותר חברות ישראליות בתחום מתקדמות לגיוסי A ומתחילות מכירות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית".

אילו תחומים הם החמים ביותר בשוק זה?
"ארגון אייג'ינג 2.0, שהוא הגוף המרכזי בעולם שפועל לקידום האייג'טק, הגדיר שמונה תחומים חמים: שיתוף בקהילה ועשייה בעלת משמעות, יציבות פיננסית, תנועה וניידות, ניהול חיי היומיום ולייף סטייל, טיפול, ניהול מערכות טיפול, קוגניציה וסיום החיים. אני הייתי מוסיפה גם התמודדות עם הונאות. כמו בעולמות אחרים, הטכנולוגיות המובילות בעולם זה הן שימוש במציאות רבודה ו-וירטואלית, שימוש בממשקי קול, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים וניתוחי ביג דטה".

הפוסט עם העלייה בתוחלת החיים – גם שוק האייג'טק צומח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היום (ב') נפתח קורס ראשון בישראל להגנת הסייבר המיועד לאנשים בעלי מוגבלויות. את הקורס מובילים ומממנים מערך הסייבר הלאומי ומשרד העבודה והרווחה. במחזור הראשון שלו משתתפים 16 תלמידים ותלמידות על הרצף האוטיסטי בגילאי 21 ומעלה.

הקורס נפתח ביוזמתו של רם לוי, מנכ"ל קונפידנס. לוי פנה למערך הסייבר הלאומי בהצעה להרחיב את מעגל העוסקים המקצועיים בהגנת סייבר, על מנת לאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות להשתלב בתחום, שהביקוש לעובדים בו רק הולך וגדל. בממשלה אימצו את היוזמה והחליטו, כאמור, להוביל ולממן אותה.

הלימודים יארכו כחודש וחצי ויכללו הכשרה תאורטית של כ-250 שעות, לצד הכשרה מעשית. ההכשרה התאורטית תתבצע באמצעות משרד העבודה והרווחה במכללת שיא סקיוריטי ללימוד מקצועות הסייבר וזו המעשית תיעשה בליווי מנטור מקצועי מטעם החברות שנרתמו למהלך, בהן, בין היתר, חברת החשמל, פייסבוק ישראל, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, IPSEC, יבמ ישראל וקונפידנס. ההכשרה תתמקד באחד המקצועות המבוקשים ביותר בתחום הגנת הסייבר: בקר SOC - מרכז הגנה אופרטיבי.

הקורס התאורטי מבוסס על תכנית בינלאומית של סיסקו בשם CCNA Cyber OPS והוא כולל שלושה חלקים: יסודות המחשב, כמו סיסטם ותקשורת; יסודות עולם הסייבר; ולימוד המקצוע עצמו. המרצה הראשי בו הוא יקי בן ניסן, מנהל תחום ומרצה בכיר במכללת שיא סקיוריטי, שבחר במשתתפי הקורס לאחר שראיין עשרות מועמדים.

בתום תקופת ההכשרה ייגשו התלמידים למבחן הסמכה של מערך הסייבר הלאומי והמסיימים אותו בהצלחה יקבל תעודת מוסמך לתחום הגנת הסייבר. המוסמכים והמוסמכות ייקלטו כל אחד מהם בארגון שליווה אותו במהלך ההכשרה לפרק זמן מסוים, לצבירת ניסיון תעסוקתי, וחלקם אף עשויים להיקלט למסגרת עבודה קבועה באותו הארגון.

"'בעלי המוגבלויות' הם לעתים בעלי כישורים גבוהים מהנורמה"

אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי, אמר כי ''חלק ניכר ממי שמוגדרים כ-'בעלי מוגבלויות' הם בעלי יכולות תפקודיות גבוהות, ולעתים הם גם בעלי כישורים גבוהים מהנורמה בחלק מהתפקודים היום-יומיים הטיפוסיים''.

לדברי אריאל חובב, ראש מחלקת אסדרת מקצועות במערך הסייבר הלאומי, "כשבוגרי הקורס ישתלבו בשוק העבודה, נצליח לסגור מעגל שלם של תרומה לקהילה, הגברת הפריון במשק וחיזוק עמידות בתחום הסייבר במשק הישראלי".

הפוסט בפעם הראשונה: קורס הגנת סייבר לבעלי מוגבלויות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כמעט כל ארגון בימינו חשוף לאיומי סייבר פנימיים, שמקורם בהתקפות מכוונות של אנשים הפועלים בתוך רשת המחשבים של הארגון, כאשר הם מצוידים בהרשאות גישה לרשת. גורמים אלו עשויים להיות עובדי חברה, קבלני משנה, ספקים, שותפים עסקיים ואחרים.

כדי להגן על המידע הארגוני הרגיש בצורה הטובה ביותר, מוטלת אחריות על גורמי הביטחון בארגון לגבש תוכנית להפחתת סיכונים הנובעים ממתקפת סייבר פנימית – גם כדי לעשות הכל כי למנוע התממשות של תרחיש שכזה וגם כדי להפחית את הנזק במידה והתרחיש יתממש. במאמר זה נדון בתוכניות להפחתת הסיכונים – מה הן התוכניות המומלצות, מטרותיהן, מה הם מרכיבי המפתח ומה הן שיטות העבודה המומלצות.

כיצד מנהלים סיכוני סייבר פנים ארגוניים

ניהול סיכונים הוא תהליך הכולל זיהוי, הערכה וצמצום סיכונים פוטנציאליים העומדים בפני הארגון. תהליך זה מאפשר לארגון למזער את הסיכון של התרחיש מלהתממש ולמזער נזקים והפסדים אפשריים.

יישום של תוכנית לניהול סיכונים הוא הכרחי עבור כל ארגון, וקיימות כמה המלצות כיצד להקים תהליכי ניהול סיכונים בארגון. הסטנדרטים המקיפים ביותר לכך נקבעו על ידי NIST, ISO, ו-PMI.

תוכנית למזעור איומי סייבר פנים ארגונים ממפה את כל האפשרויות ואת הפעולות שיש לנקוט בהן כדי לצמצם את ההשפעה והנזק של הסיכון, ושואפת להגדיר את הסיכונים לארגון ואת הסיבות לסיכונים אלו.

יישום התוכנית יכלול כמה שלבים, כאשר השלב הראשון מורכב מזיהוי סיכוני סייבר פנים ארגוניים עם פירוט של כל הסיבות לסיכונים, הזמן והמקום של כל סיכון, ההשפעות האפשריות, המשאבים שיושפעו והגדרת האיומים הבסיסיים.

הערכת הסיכונים באמצעות מטריצת הסתברות הסיכון/השפעה

כל עסק, מקטן ועד גדול, עומד בפני סיכונים רבים מדי מכדי לטפל בהם בעת ובעונה אחת. לכן הארגון צריך לגבש תוכנית פעולה למקרה שאחד מהתרחישים הללו יתממש, ועל מקבלי ההחלטות בארגון להעריך את כל הסיכונים במונחים של הסתברות ואת ההשפעה האפשרית. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא על ידי יצירת מטריצת הסתברות הסיכון/השפעה.מטריצה זו מהווה שיטה להעריך את ההשפעה של סיכון על הארגון -  מטריוויאלי עד קיצוני. קבוצת הסיכונים באזורי הכתום והאדום דורשת אסטרטגיה ברורה למתן מענה מידי, וכל תיאור של סיכון צריך לכלול את המרכיבים הבאים: קבלני משנה, נכסים מושפעים (למשל, נתונים של לקוחות), תיאור סיכונים, גורם הסיכון, כיצד נדע שהסיכון התממש, תוכנית תגובה, צוות תגובה - המורכב מעובדים האחראים ליישום התוכנית, ממונה על ניטור סיכונים ותגובה, והחשוב ביותר - פעולות הפחתה, המורכבות מסדרה של פעולות להקטנת ההסתברות לסיכון ולצמצום השפעתו האפשרית.

איך מזהים את מקור הסיכון?

קיימות שתי שיטות מקובלות לזהות את המקור לסיכון: להתרכז במי שיש להם את האמצעים לתקוף -  שיטה שלפיה מגדירים למי יש אפשרות להתעסק עם הנתונים הרגישים שלך, ללא קשר לכוונה הסופית של אותו גורם, או, לחלופין, להתרכז במי שיש להם מניע לתקוף - עובדים ממורמרים וכו'. יש  לחלק את כל התוקפים הפוטנציאליים לכמה רשימות בהתבסס על הגישה והסיבות לגניבת נתונים, ולכלול קטגוריות כמו עובדים שפוטרו לאחרונה וקבלני משנה חדשים.

סוגי תקיפות הסייבר הפנימיות הנפוצות כוללות: שימוש לרעה בנתונים – כמו, למשל, גניבת סודות מסחריים כדי לפתוח עסק מתחרה, דיוג - הודעות אי-מייל המתיימרות להיות לגיטימיות עם דרישה לשלוח את פרטי הכניסה כדי לאמת חשבון, ופעולות זדוניות של עובדים, כמו, למשל, העברת הרשאות גישה לצד שלישי עקב מתן טובת הנאה.

זמן = כסף, והרבה כסף, במיוחד כשמדובר באירוע הפרת נתונים

זמן התגובה לאירוע סייבר הינו קריטי, ולמרות זאת, מחקר שנערך על ידי מכון פונמון העלה, כי לוקח בממוצע 197 ימים כדי לזהות אירוע של הפרת נתונים. תוכנית תגובה ברורה יכולה להפחית משמעותית את המספר הזה וצריכה לכלול: תפקידים וחובות של כל חבר בצוות התגובה - צוות הכולל מומחים ממחלקות שונות, כגון מנהלים בכירים, אנשי IT, מומחי אבטחת מידע, משאבי אנוש, יחסי ציבור, משפטנים ושירות לקוחות. צוות עם הרכב נרחב שכזה יאפשר להתמודד עם כל ההיבטים האפשריים והתוצאות של התקיפה.

כלים לזיהוי וניתוח של תקיפת סייבר פנים ארגונית

אין דרך יעילה לשמור על המידע הארגוני מפני איומים פנימיים מאשר לפרוס פתרון הגנה באמצעות ניטור משתמשים, התראות ודיווחים. מערכת EKRAN, למשל, מאפשרת איתור, זיהוי ומניעה כנגד פעילויות פנימיות - זדונית וכאלו שהן תוצאה של טעויות אנוש. EKRAN מאפשרת  למנהלי אבטחת המידע בארגון לעקוב אחר הפעילות של העובדים, הספקים, קבלני משנה, לקוחות ושותפים עסקיים הפעילים ברשת, כולל פעילות של משתמשים חסויים, ומספקת  רשומות של כל הנתונים, רשומות וידיאו עם אינדקס metadata וכן כלים מתקדמים לניהול זהויות ובקרת גישה למערכת.

הכותב הוא מומחה ויועץ של חברת קונסיסט לניהול סיכונים הנובעים מאיום הסייבר הפנים ארגוני.

הפוסט למזער את איום הסייבר החמור ביותר – זה שמגיע מבפנים! הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דברים שרואים משם לא רואים מכאן: האתר א-פוליטיקל, שעוסק בהיבטי ניהול בממשלות ובמגזר הציבורי, פרסם לפני כמה ימים מאמר מקצועי המשבח את הטרנספורמציה הדיגיטלית בממשלת ישראל ובעיקר את הפעילות של ישראל דיגיטלית, משום שהיא מעמידה את האזרח במוקד. במאמר מציינים הכותבים שממשלות בדרך כלל לא ידועות כמי ששמות את האזרח במוקד, אלא שממשלת ישראל היא יוצאת דופן, ועושה זאת - ובעבודה חכמה. בארץ, יש כאלה שיראו את הדברים, אם לומר בעדינות, קצת אחרת.

כותבי המאמר שאבו השראה מהסרט הבריטי אני, דניאל בלייק מ-2016, שזכה למספר פרסים, ביניהם בפסטיבל קאן. הסרט מתאר את תלאותיו של אזרח קשיש פשוט, שמנסה ולא מצליח להשתמש בממשק הדיגיטלי של שירותי הרווחה הממשלתיים כדי לקבל את מה שמגיע לו. בעיני מחברי המאמר, זוהי דוגמה קלאסית לחדשנות של ממשלה, שאינה עונה על צרכי הלקוחות שלה - האזרחים. כאן הם מאמצים את הססמה של ישראל דיגיטלית: "זה הכל אנשים, כל השאר טכנולוגיה". זוהי נקודת המוצא של תפיסת הדיגיטל, שעיקרה הוא השקעה בהון האנושי ומתן הזדמנויות חברתיות.

ישראל דיגיטלית הוא מיזם שהוקם ב-2014, החל את דרכו במשרד ראש הממשלה ועבר אחר כך לאחריות המשרד לשוויון חברתי, בראשותה של השרה גילה גמליאל. כותבי המאמר ציינו כי המיזם מהווה נדבך מרכזי בתשתית הדיגיטלית של ישראל. הם הדגישו את האתגר של המיזם במדינה שבה 20% מהאוכלוסייה לא נגישה לכל ממשק דיגיטלי שהוא, ושיש בה אנשים שזקוקים לממשקים דיגיטליים מיוחדים, למשל האינטרנט הכשר לציבור הדתי.

במיזם, ציינו הכותבים, מבינים שחשוב מאוד לתת את השירותים לאחר הבנת הפערים הדיגיטליים הקיימים, וכן להקנות מיומנויות דיגיטליות לאותם אנשים שזקוקים לכך. המאמר מציין מיזמים שונים של ישראל דיגיטלית, בהם האוניברסיטה הדיגיטלית וקורסים של מובילים דיגיטליים להגברת המודעות והידע של עובדי המדינה בתחום. כחלק מהקורס, הם נוסעים ללמוד את התחום בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הארווארד היוקרתית.

אליה וקוץ בה

תמיד טוב לקבל מחמאות מגורמים חיצוניים, במיוחד כאשר מקבלי המחמאות הם גורמים ממשלתיים מקצועיים. אלא שמהצד הפחות חיובי, המאמר מצביע על כך שיש ממשקים שממשלות מפתחות, לא פעם בתקציבים גדולים מאוד, ושהופכים לפיל לבן, כי אף אחד לא משתמש בהם. זה לא קורה בגלל פקיד זה או אחר, או חוסר מוכנות של הממשלה לקבל את הדיגיטל. כאשר אזרח רוצה לקבל שירות ופונה לאונליין, הוא מצפה לקבל אותו מהר ובפשטות. אבל אם הוא צריך להוריד טופס, למלא את בקשתו בכתב יד ואחר כך לשלוח בפקס או במייל - יש סיכוי גדול שהוא יוותר על ה-"תענוג". אז קורה אחד משני דברים: או שהאזרח מוותר כליל על שירות שמגיע לו, או שהוא מגיע פיזית למשרד הממשלתי - מה שגורם להרבה טרחה ולתורים ארוכים. לכן, מישהו בממשלה צריך לבדוק ולהסיק מסקנות מדוע אנשים מעדיפים לבזבז חצי יום עבודה ולא להשתמש בממשקים הדיגיטליים.

המאמר המחמיא הזה מציף נקודה נוספת: הממשלה של אומת החדשנות, שיש בה חברות שמייצרות פתרונות שמוטמעים בכל העולם, לא יודעת לנצל את זה היטב ולהביא את אותם מוצרים אליה. התעשייה המקומית פיתחה הרבה מאוד מוצרים ושירותים שיכולים היו בקלות להיות מיושמים בממשלה, לטובת האזרח - ולא כך המצב. עדיין לא נמצא המנגנון שיידע לאתר את החדשנות הזו ולחבר אותה עם התקשוב והחדשנות הממשלתיים. יישום תהליך כזה יביא לתמיכה רבה יותר בחברות קטנות שפועלות בישראל וזקוקות למכירות כמו אוויר לנשימה. אלא ששיעור החברות שעושות פיילוטים במגזר הציבורי בישראל הוא קטן, מסיבות שונות - בעיקר ביורוקרטיה, חוסר מודעות ולא מעט רגולציה. כתוצאה מכך, חלק מאותם סטארט-אפים מוצאים את דרכם החוצה ופורחים בעולם.

כל זה לא סותר את הצד החיובי של מה שנכתב במאמר המחמיא, שמשקף מציאות משתנה במגזר הממשלתי אבל גם מחדד את המחויבות להמשך השיפור וליציקת עוד תוכן במושג "האזרח במרכז".

מתעניינים בתקשוב הממשלתי? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס eGov של אנשים ומחשבים.

הפוסט הטרנספורמציה הדיגיטלית בממשלה: מחמאות מרחוק ואתגרים מבפנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת איטון (Eaton) ישראל, המספקת פתרונות ושירותים לניהול אנרגיה, הודיעה על מינויו של אופיר גורן לתפקיד מנהל הפעילות שלה בישראל. במסגרת תפקידו, גורן יהיה אחראי על החזון העסקי ועל כל פעילות החברה בשוק הישראלי וברשות הפלסטינית.

לגורן ניסיון של יותר מ-20 שנים בחברות תשתיות חשמל וטכנולוגיה בתפקידי מכירות, שיווק, תפעול ופיתוח עסקי. לפני שהגיע לאיטון, היה אופיר מנכ"ל חברת VRT Power, המייצרת ומפיצה ציוד לתשתיות חשמל, וכן מנכ"ל ונשיא חברת Solcon, המפתחת ומייצרת פתרונות למערכות מתח נמוך ומתח גבוה, שבה החל את דרכו כאיש תמיכה, התקדם לתפקיד מנהל מכירות מקומי ובינלאומי ולבסוף מונה למנכ"ל.

לגורן תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת אוקלנד, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.

גורן אמר, כי "אני שמח להצטרף לצוות איטון בישראל. אני בטוח ששילוב האיכות הגבוהה של מוצריי איטון (Moeller לשעבר), זמינות המוצרים במחסן בארץ וצוות העובדים המקומי יביאו לתוצאות טובות".

אבי שם-טוב מונה למנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל

אבי שם טוב מונה לתפקיד מנהל חטיבת ה-Power Quality של איטון ישראל.

לשם-טוב ניסיון רב בניהול מערכי מכירות והוא מומחה בניהול אינטגרציה ופרויקטים בסביבות מחשוב מורכבות. לפני תפקידו באיטון ישראל כיהן כסמנכ"ל מכירות ושיווק בחברת אדווייס, כראש חטיבת המכירות של חברת Darplast וכמנהל המכירות של חברת מורן-לויט.

[caption id="attachment_295781" align="aligncenter" width="600"] אבי שם טוב, מנהל חטיבת Power Quality באיטון ישראל. צילום: איטון ישראל[/caption]

לשם טוב תואר ראשון במתמטיקה ותואר נוסף בסטטיסטיקה וגיאוגרפיה, שניהם מאוניברסיטת חיפה.

איטון מעסיקה כ-100 אלף עובדים ברחבי העולם ומוצריה מופצים ביותר מ-175 מדינות. בישראל יש לאיטון מטה מכירות הממוקם ברעננה ומרכז הפצה לוגיסטי, הממוקם באשדוד. החברה פועלת בשוק המקומי באופן ישיר ובאמצעות שותפים עסקיים.

הפוסט אופיר גורן מונה לתפקיד מנהל הפעילות של איטון ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ענן החשדות נגד וואווי הולך ומתרחב: מסמכים פנימיים ועדויות שהגיעו לידי הוושינגטון פוסט חשפו, כי ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי הפרה את החרם האמריקני והייתה מעורבת בסתר בסיוע לממשל בצפון קוריאה בבנייה ובתחזוק הרשת הסלולרית המסחרית בדיקטטורה הקומוניסטית הידועה לשמצה.

המסמכים מעידים, כי וואווי שיתפה פעולה עם חברה בבעלות הממשל הסיני בשם Panda International Information Technology במשך שמונה שנים ובכמה פרויקטים, אם כי לא ממש ברור מה היה חלקה של וואווי בשיתוף הפעולה. המסמכים נמסרו לוושינגטון פוסט על ידי אנשים שהאמינו כי יהיה בהם עניין ציבורי, כולל עובד וואווי לשעבר, והם כוללים הזמנות עבודה, חוזים וחשבוניות.

דובר של וואווי הגיב לידיעה ומסר, כי לחברה "אין נוכחות עסקית בצפון קוריאה", אך סירב להשיב על שאלות מפורטות יותר האם ביצעה שם וואווי עסקים בעבר, ישירות או בעקיפין. הדובר גם לא חלק על אמינות המסמכים, אם כי סירב  לאשר את אמינותם, והוסיף, כי "וואווי מחויבת לציית לכל החוקים והתקנות בכל המדינות והאזורים שבהם היא פועלת, כולל כל חוקי הפיקוח על הייצוא והעונשין והתקנות של האו"ם, של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי".

החשיפה החדשה מסבכת עוד יותר את וואוי, שכבר שקועה עמוק בבוץ מול הממשל האמריקני על רקע הכללתה ב"רשימה שחורה" של חברות שחל איסור למכור להן טכנולוגיות אמריקניות בשל חששות לפגיעה בביטחון הלאומי, מלחמת הסחר בין שתי הכלכלות, וגם בקשר לאישומים הפליליים נגד סמנכ"לית הכספים שלה ובתו של מייסד החברה, מנג ואנזו, המואשמת בהונאת בנקים אמריקניים ובכך שהפרה את החרם על אירן ומכרה לה מוצרים, וממתינה בקנדה להחלטה על הסגרתה לארצות הברית.

משרד המסחר האמריקני כבר חקר בעבר את קשריה של וואווי לצפון קוריאה. לפי דיווח ב-2016 של הניו יורק טיימס, הגיש המשרד בקשות לזימון עדים כדי לקבל מידע על ייצוא טכנולוגיות אמריקניות למדינות שחל עליהן אמברגו, בהן גם צפון קוריאה. לפי הדיווח הנוכחי בפוסט, החקירה הזאת עדיין פתוחה, למרות שמשרד המסחר לא קשר באופן פומבי בין וואווי לצפון קוריאה.

בהתחשב בתמונה הכללית, הגילויים הללו מוסיפים עוד תהיות האם וואווי, שמשתמשת במוצריה בטכנולוגיות אמריקניות, הפרה את תקנות הייצוא של ארצות הברית, וסיפקה ציוד לצפון קוריאה, שחלות עליה סנקציות בינלאומיות מחמירות בשל תוכנית הנשק הגרעיני שלה והפרות של זכויות אדם.

הפוסט מסמכים פנימיים מודלפים חושפים: וואווי משתפת פעולה עם צפון קוריאה בחשאי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפליקציית המסרים ווטסאפ זמינה כעת בחנות KaiStore, עבור מכשירים פשוטים, המריצים את מערכת ההפעלה KaiOS ויש להם לפחות 256 מגה-בייט של זיכרון RAM.

פלטפורמת KaiOS מותקנת במכשירים פשוטים, ומרבית מכשירי KaiOS יגיעו עם האפליקציה מותקנת מראש ברבעון השלישי של השנה. גירסת האפליקציה ל-KaiOS תומכת בשיחות והודעות וכוללת הצפנה מקצה לקצה כמו בסמארטפוני אנדרואיד ו-iOS.

מערכת ההפעלה KaiOS הושקה בהודו ב-2018 על ידי המפעילה ההודית JioPhone, והותקנה באפריל האחרון גם במכשירי נוקיה 8110 המחודשים של HMD Global, אבל רק בהודו.

ה-KaiOS החלה את דרכה כהסתעפות של Firefox OS, לאחר שפיירפוקס ויתרה על הרעיון של מערכת הפעלה סלולרית. מאז השקיעה בה גוגל, שאף הוסיפה לה תכונות כמו הקלדה קולית באמצעות Google Assistant.

כעת, כאמור, תהיה האפליקציה זמינה בשווקים נוספים ובשבעה דגמים נוספים, בהם ה- Doro 7060, מכשירים של JioPhone ועוד.

למרות של שאפליקציית המסרים היא הפלטפורמה השולטת בשוק, עם יותר מ-1.5 מיליארד משתמשים בעולם, עדיין יש צרכנים שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש סמארטפון, בעיקר בשווקים מתפתחים, ובאמצעות הזמינות גם למכשירים פשוטים, תוכל האפליקציה לשרת עוד מיליוני אנשים לא רק לתקשר עם חברים או בני משפחה, אלא גם לקבל שירותים שונים שעד כה לא היו זמינים עבורם.

הפוסט ווטסאפ מתרחבת גם למכשירים עם מערכת ההפעלה KaiOS הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד העדכונים הקרובים לאפליקציית ווטסאפ יאפשר למשמשי iOS להאזין להודעה קולית באמצעות ההתרעה שמגיעה למכשיר ובלי להפעיל את האפליקציה.

לפי ציוץ של WABetaInfo@, שנוהג לצייץ על תכונות חדשות בגירסאות בטה של אפליקציות פופולאריות, התכונה החדשה כבר קיימת בגירסת הבטה של ווטסאפ, ותהיה זמינה בעתיד, ואולי תיכלל בעדכון גדול שהחברה תבצע לצד תכונות נוספות. לא ידוע גם, האם התכונה הזאת תשולב באפליקציה לאנדרואיד.

גירסת הבטה של ווטסאפ ניתנת להורדה בחנות Play של גוגל למי שמעוניינים לבדוק אותה.

התכונה החדשה אמנם מקצרת את הטרחה של פתיחת האפליקציה כדי להאזין להודעות ויכולה להיות שימושית למי שאינם רוצים שמשתמשים אחרים יידעו כי ראו את ההודעה או שהם מחוברים, אבל עלולה גם לגרום לאי נעימות אם תופעל בטעות במקום ציבורי. ווטסאפ לבטח תמצא פתרון כלשהו כדי להבטיח שלמשתמשים לא תיגרם מבוכה בגלל הפעלה אקראית של התכונה תוך החזקת המכשיר ביד או כשהוא מצוי בכיס.

ראוי לציין, שלפעמים חברות בוחנות תכונות שונות בגירסאות בטה של אפליקציות, ובעקבות תגובות של משתמשים מחליטות דווקא לא לכלול אותן בעדכונים.

הפוסט בקרוב: האזנה להודעות קוליות בווטסאפ בלי להפעיל את האפליקציה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הקליפ המפורסם של להקת קווין ללהיט האלמותי שלה "רפסודיה בוהמית" הגיע השבוע (א') לציון דרך די מדהים - מיליארד צפיות ביוטיוב (בינתיים הוא הצליח כבר לצבור עוד מיליון כאלו...).

הסרטון של קווין מצטרף לשורות הלהיטים האחרונים יותר שחורכים את יוטיוב, ביניהם הקליפ הנצפה ביותר בכל הזמנים משנת 2017, לשיר "דספסיטו" של לואיס פונסי ודדי ינקי, ששבר את רף 6.3 מיליארד הצפיות. אד שירן הגיע למקום השני עם הלהיט Shape of You, שיצא בשנת 2015 ושצבר 4.3 מיליארד צפיות נכון להיום.

ליאור כהן, ראש תחום המוזיקה הגלובלית של יוטיוב, התייחס להצלחה הפנומנלית ואמר כי רפסודיה בוהמית היא יצירת מופת קולית וקולנועית וש"הסרטון החדש ששוחזר ביוטיוב יבטיח שהשיר ימשיך להתגלות, ולהיות מחובק ואהוב על ידי דורות ישנים וחדשים של מעריצי מוזיקה ברחבי העולם".

דף הפייסבוק של הלהקה בישר למעריצים: "מיליארד צפיות של "'רפסודיה בוהמית"! זה שהמוזיקה שלנו עדיין יוצרת השפעה כה גדולה עד היום פשוט מדהים, ואנחנו מודים לכם".

המסע המופלא של הרפסודיה הבוהמית

המסע המופלא של הרפסודיה הבוהמית החל בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר פרדי מרקורי היה סטודנט מן המניין בלונדון, ושרבט כמה רעיונות לשיר האייקוני על שאריות נייר, כך מספרת האגדה.

וכך גם סיפר הסרט שיצא ב-2018, זכה להיקרא בשם השיר המצליח, וגולל את סיפורו של מרקורי, זמר ויוצר אקסטרווגנטי וסולן הלהקה, שנפטר אמנם בהיותו בן 45 בלבד ממחלת האיידס, אבל שהותיר אחריו חותם משמעותי בדמות מוזיקה בלתי נשכחת ועל-זמנית. הסיבה המרכזית להפיכת הקליפ הישן נושן לכל כך נצפה כיום - תופעה שלא הייתה כדוגמתה ביוטיוב, לפי האתר - היא ככל הנראה השפעת הסרט, שזכה לשבחים רבים ובהחלט שבר קופות.

הגיטריסט של קווין, בריאן מיי, גם הוא מוזיקאי מוערך עד מאוד, זוכר שהזמר והפזמונאי המבריק נתן לחברי הלהקה הצצה ראשונה ל"רפסודיה בוהמית" בשנות ה-70 המוקדמות, ושאז הוא כונה בכלל "שיר הקאובוי". הוא סיפר שמרקורי אמר לחבריו ללהקה שיש לו כנראה מספיק חומר לכשלושה שירים, אבל שהוא חושב לחבר את כל הטקסטים ליצירה ארוכה אחת. וכך נוצרה למעשה אופרת מיני-רוק אייקונית בת שש דקות, שהפכה לשיר המכונן של הלהקה שיצא באוקטובר 1975, ובסופו של דבר גם לסרט הלהיט הביוגרפי מהשנה האחרונה, שבו כיכב ראמי מאלק בתפקיד מרקורי. הסרט חשף קהל צעיר לנפלאות מרקורי וקווין וליצירה הייחודית, והקפיץ את מניין הצפיות בה לשיא הנוכחי.

[caption id="attachment_295809" align="alignnone" width="600"] רפסודיה בוהמית של קווין - מוויניל ליוטיוב, ובענק. צילום: BigStock[/caption]

הרבה לפני עידן ה-MTV

לא די בכך ש"רפסודיה בוהמית" הוא שיר מיוחד ונדיר בסגנונו, על אף היותו שיר פופ, אלא שגם הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, היה חכם ומקורי. הוא נעשה על ידי הבמאי ברוס גוארס הרבה לפני עידן ה-MTV, שהגיע רק בסוף אותו עשור, בזמנים שבהם לא נהגו ליצור קליפים מעניינים, או קליפים בכלל. בסרטון קווין משתמשים בהכפלות צילום של פניהם, כדי להדהד את הכפלת הקולות בשירה המוקלטת. אל התוצאה המרשימה מוזיקלית ו-וויזואלית מתווסף כמובן עניין השם המוזר והמילים של השיר, שפירושם נותר סתום למדי עד היום. 

לפי וויקיפדיה אפשר להבין שזהו אינו השיא היחיד של השיר "רפסודיה בוהמית" - כשיצא הושמע 14 פעמים בתוך יומיים, זכה להצלחה כבירה ומיידית בבריטניה, שהה 14 שבועות ברציפות במצעד ואז גם כבש את העולם. האלבום שבו נכלל, A Night at the Opera, היה לאלבום פלטינה. לאחר מותו של מרקורי יצא השיר כסינגל בפעם השנייה, וכך הפך לשיר הראשון בהיסטוריה שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ושהה בו למשך יותר משבוע אחד, בשנים נפרדות - 9 שבועות בשנת 1975 ועוד 5 שבועות בשנת 1991.

לפי יוטיוב, במסגרת ההישג הנוכחי של "רפסודיה בוהמית" ניצח הקליפ של קווין ברייטינג את את הקליפ לשיר Sweet Child O' Mine של להקת גנז אנד רוזס, משנת 1987, שהצליח לגרוף "רק" 965 מיליון צפיות עד כה, ואת הסינגל של להקת אָ-הָא משנת 1985 - קליפ אנימציה מתוחכם ויפהפה ללהיט Take On Me - שהסתפק ב-915 מיליון צפיות "בלבד" עד היום.

הפוסט הקליפ לשיר "רפסודיה בוהמית" של קווין הגיע למיליארד צפיות ביוטיוב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות