"אנחנו עדים כעת לשלבים הראשונים של מהפכה טכנולוגית, חברתית, כלכלית ודמוגרפית, שתוביל כנראה לעידן חדש לאנושות. בעידן הזה, הקבוע היחיד יהיה השינוי הטכנולוגי שמאיץ את החדשנות. השינוי יוצר הזדמנויות - לנוע מהר יותר, לחשוב עמוק יותר וליצור את העתיד, ומייצר טכנולוגיה שיש לה מטרה", כך אמר שיין וול, ה-CTO של HP. וול אחראי על קביעת האסטרטגיה הטכנולוגית של HP ועומד בראש מעבדות החדשנות שלה.

וול פרש את החזון של החברה, כאשר המוטואים המרכזיים הם: טשטוש גבולות מוחלט בין הפיזי לדיגיטלי ומהפכה של ממש בתחומי המובייל, האינטרנט של הדברים והדפסת התלת ממד, שתשנה מהיסוד את תהליכי הייצור.

כיצד נראה העולם הדיגיטלי החדש?
"אנחנו עדים למספר תהליכים מרכזיים שקורים בעולם: אורבניות מהירה, שינוי דמוגרפיה, היפר גלובליזציה וחדשנות מואצת. כל אלה משפיעים על אורח החיים של כולנו, והטכנולוגיה צריכה לתת מענה לזה.

ראשית, אנחנו רואים שהדמוגרפיה משתנה. על פי האו"ם, עד סוף העשור אוכלוסיית העולם תמנה יותר משמונה מיליארד בני אדם. מדובר בדור שנולד אל תוך הסמארטפון והטאבלט, כזה שמחפש פתרונות בכל מקום. עלינו להפנים שאלה יהיו הלקוחות העתידיים, ושהם מסתכלים על אתגרים בצורה אחרת ומחפשים מענה מידי לכל דבר".

כיצד זה יבוא לידי ביטוי בהיבט הטכנולוגי?
"אדגים את זה בדוגמאות בולטות מתחומי המובייל, האינטרנט של הדברים והדפסת התלת ממד, כאשר שני האחרונים קשורים למהפכת התעשייה 4.0. בתחום המובייל, אנחנו נמצאים לקראת מהפכה של ממש בכל מה שקשור לתפיסת הניידות. כיום, ניידות בשבילנו היא כל מה שמרוכז בטלפון הנייד, כאשר יכולת החיוג היא דבר מובן מאליו, בערך כמו שמובן מאליו שיש לנו חשמל או מים. אנחנו מנהלים את רוב הפעילויות שלנו דרך הסמארטפון. הביטוי היותר מתקדם של ניידות הוא היכולת לעשות את אותם הדברים באמצעות רכיבים זעירים יותר, כמו השעון החכם, שמשמש כמחשב זעיר לכל דבר. השעון החכם גם מתחבר לקשר ההולך וגדל בין הגוף שלנו ללבוש שלנו. בעתיד הנראה לעין, הגוף שלנו יכיל הרבה מאוד צ'יפים, שיתנו לנו חיווי לא רק על מה שקורה מסביבנו אלא גם על הגוף שלנו וכל מה שקשור בהתנהלות האישית שלנו, מצב בריאת בזמן אמת, חיווי על נושאים שאנחנו צריכים לקבל החלטה לגביהם ועוד. זה כבר כאן, וזה ילך ויואץ".

עושה רושם שזה מתקשר למהפכת האינטרנט של הדברים.
"בהחלט. אם כיום יש בעולם ארבעה מיליארד רכיבי IoT, עד סוף העשור מספרם יגיע, על פי התחזיות, ל-20 מיליארד. המהפכה הבאה בתחום זה תהיה שאם עד היום, האינטרנט של הדברים היה קשור למערכות דיגיטליות, בעתיד כמעט כל דבר פיזי, כמו הכיסא שעליו אתם יושבים והעיתון שאתם קוראים, יהיה מחובר לאינטרנט וייתן לנו מידע חשוב, מידי ואמין".

תוכל לתת דוגמאות?
"אתן דוגמה מעולם המדיה וההוצאה לאור. כיום ניתן לקרוא דברי הדפסה במדיה הדיגיטלית באמצעות סריקת קוד QR. בעתיד הנראה לעין, בעזרת טכנולוגיות חדשניות של תלת ממד, אפשר יהיה לדלג על שלב ה-QR ולקבל את אותן תוצאות. אבל לא רק זה: מהפכה אמיתית, שכבר נמצאת בתהליכי פיתוח, היא היכולת של מכונות הדפוס הדיגיטליות לשלב בין תכני הדפסה ממקורות שונים, ליידע אותך במקרה שמה שאתה רוצה להדפיס כבר הודפס במכונות אחרות, מה שמאפשר לקחת את החומרים מהן ולחסוך הדפסות. כמו כן, המכונות החכמות יתנו מידע על איכות התוכן - האם הוא מקורי, האם הוא קיים במקומות אחרים ועוד.

מהפכות האינטרנט של הדברים והתעשייה 4.0 יבואו לידי ביטוי גם בשינוי מהפכני בדרך שבה נצרוך מוצרים ונקבל אותם. כיום אפשר להזמין מוצרים מכל מקום ומכל סמארטפון, אלא שעד שהמוצר מגיע אליך, הוא עובר את התהליך הקונבנציונלי, שבמסגרתו מישהו מייצר אותו באיזשהו מקום ואתה מקבל אותו אחרי זמן מסוים, באמצעות שירות משלוחים או הדואר. בזכות התפתחות הדפסת התלת ממד והדורות החדשים של המוצרים, שיהיו בעתיד, תוכל לא רק להזמין את המוצר אלא גם לעצב אותו בדרך שאתה רוצה, באמצעות מדפסות תלת ממד זמינות, או שאתה תוכל להדפיס אותו בעצמך.

כל אלה מתקשרים למגמה שכבר קיימת ושאנחנו מקדמים אותה, והיא התפתחות ההדפסה לפי דרישה. הרעיון הוא שאת התוכן והעיצוב ייצרו במקום אחד וההדפסה עצמה תיעשה על ידי גורמי חוץ, במכונות חכמות".

לסיום, מה לגבי התוכן בעידן המהפכות האלה?
"התוכן ימשיך להיות המלך, בכך אין ספק. אבל המהפכה תבוא בדרך שבה יצרני התוכן יארזו את המידע, ובעיקר בדרך שבה יפיצו אותו - וזה האתגר הגדול גם שלנו".

הפוסט כיצד תיראה האנושות לאחר המהפכה הטכנולוגית-חברתית-כלכלית? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת אינטל הודיעה על כניסה שלה לתחום תחבורה כשירות (MaaS), הכולל בין היתר שירותי שיתופי נסיעות, כמו השירותים שמספקות חברת אובר וליפט, למשל.

פרופ' אמנון שעשוע, סגן נשיא אינטל, ונשיא ומנכ"ל חברת מובילאיי שנרכשה על ידיה באוגוסט 2017 תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר,  אמר בכנס המשקיעים שלה, שנערך בלונדון באחרונה, כי תחבורה כשירות המיושמת על ידי רובוטקסי היא משנה משחק לניידות.

פרופ' שעשוע מונה לנהל את תחום התחבורה כשירות של אינטל בפריסה גלובלית, והודיע כי אינטל מתכוונת לנצל ולמנף את ההזדמנות של החדשנות המגולמת במוניות הרובוטיות בתוך שילוב נכון שלהן בערים ולעשות זאת במהירות.

"אינטל שואפת לעמדה מובילה בשוק הזה מלמעלה למטה", אמר שעשוע. "אנחנו יכולים לבנות את הפתרון המלא. אנחנו יודעים שיש לנו את המוצרים ואת עמדת השוק כדי לספק עולם ללא תאונות", הוא הצהיר.

[caption id="attachment_239309" align="alignnone" width="600"] רכבים אוטונומיים. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

מיפוי חכם חדשני לכבישים, רחובות ודרכים

עוד הכריזה אינטל בכנס על שיתוף פעולה למיפוי חכם ומתקדם לכבישים ורחובות בממלכה המאוחדת.

צי של וואנים ומכוניות המצוידים בטכנולוגיית המיפוי המבוססת על מצלמה ממונעת של Mobileye מתוכננים ללכוד תצוגת רחוב של רשת הכבישים של המדינה בניסוי שהחל בימים אלו, בשיתוף שירות הסקר והמיפוי הממשלתי של בריטניה.

"עתידן של ערים חכמות ורחובות בטוחים נמצא בהישג יד כאשר אנו מציידים ממשלות ועסקים עם נתוני מיפוי מדויקים. אנו מצפים לראות את המשך ההתקדמות של הניסויים שלנו", אמר פרופ' שעשוע.

הפוסט אינטל נכנסת לתחום התחבורה כשירות עם מוניות רובוטיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: דנה מיולגאי.

תפקיד: מנכ"לית שותפה ומנהלת הכספים של פיבו - סטארט-אפ בתחום הפינטק, שפיתח פלטפורמה שמאפשרת לשכירים לבצע החזר מס באופן דיגיטלי.

ותק בתפקיד: שנה.

תפקידים קודמים: מנהלת מוצר ב-Wix. כמתנדבת, הייתי בעבר מנהלת אזור השרון ב-She Codes וכיום אני חברת ועד הנהלה בארגון Wize - מיזם שמטרתו להנגיש מדע, יזמות, חדשנות וטכנולוגיה לקהל הרחב דרך חיי הלילה.

השכלה ושירות צבאי: שירתתי ביחידת 8200 וסיימתי תואר ראשון במדעי המחשב.

משפחה: בזוגיות.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר מגיל 14 אהבתי מחשבים וטכנולוגיות חדשות והייתה לי תכנית חיים ממש ברורה - ידעתי שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב, לעבוד בחברת היי-טק ומתישהו להקים סטארט-אפ משלי. אלה מטרות שהצלחתי להגשים בסטארט-אפ שהקמתי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כמובן. אני חושבת שזה נובע מכך שאחוז הנשים בתעשייה במשרות בכירות וטכנולוגיות נמוך באופן משמעותי מאחוז הגברים. רק באחרונה, רשות החדשנות פרסמה שעל פי מחקרים, מיזמים בהובלת נשים מהווים רק 8% מכלל המיזמים הטכנולוגיים בישראל, בדומה לעולם, ורק 29% מכלל העוסקים במחקר ופיתוח בתחומי המדע והטכנולוגיה הם נשים. בנוסף לכך, יש מחקרים שמראים שבהיי-טק בארץ קיימים פערי שכר בין המינים. דווקא מהמקום הזה ומהחוויה האישית שלי, אשמח לראות עוד נשים בתפקידים טכנולוגיים ובמשרות בכירות בהיי-טק.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה, על רקע היותך אישה? לא חוויתי משהו כזה באופן אישי. התמקדתי בלעשות עבודה טובה ולדרוש את מה שמגיע לי.

הפוסט נשים ומחשבים: דנה מיולגאי, פיבו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הטסתם של 60 לווייני תקשורת של חברת SpaceX עומדת לצאת לפועל ככל הנראה ביום ד' הקרוב. רקטת פאלקון 9 של החברה תמריא מבסיס קייפ קנווראל של חיל האוויר האמריקני ועליה ידחסו לווייני Starlink, שמהווים למעשה את בעיטת הפתיחה המבשרת את הכניסה של החברה לעסקי התקשורת. בסופו של דבר, SpaceX מקווה להפעיל יותר מ-11,000 לוויינים במסלול קרוב לכדור הארץ ואלו עתידים לספק קישוריות פס רחב שישלחו מהם אל המשתמשים.

"60 לווייני SpaceX Starlink הראשונים יטענו לתוך השיגור של ה-Falcon. צפוף", בישר לעולם מנכ"ל החברה והיזם הבלתי נלאה, אילון מאסק, בציוץ בטוויטר במוצאי שבת. לפי הדיווחים, המרחב שעליו יעלו הלוויינים בטיל הפאלקון דומה לגודלו של אוטובוס ממוצע, ולכך התכוון ככל הנראה מאסק בטוויט שלו.

[caption id="attachment_227881" align="alignnone" width="600"] אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX. צילום: סטיב יורבנסון, מתוך ויקיפדיה[/caption]

לפי Engadget, מאסק הכין את העולם לכך שסביר להניח שיהיו טעויות בפריסה הראשונית, וכי יידרשו עוד שישה שיגורים דומים כדי להשיג כיסוי פס רחב "מינורי", ועוד כפול מכך כדי להגיע לכיסוי "מתון". יצוין כי בכדי לספק קישוריות לאינטרנט, לוויינים אלה אמורים לזוז בחלל בתנועה מסונכרנת ולהעביר את האותות אל המסופים הקרקעיים שעל כדור הארץ.

ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב, ה-FCC העניקה ל-SpaceX את האישור להשיק את הלוויינים של סטארלינק, אך בשתי קבוצות. הראשונה היא קבוצה של 4,409 לוויינים, בעוד שהשנייה תכלול 7,518 לוויינים. הקבוצה השנייה תוצב ותפעל בגובה נמוך במקצת מזה שבו תשייט הראשונה. הלוויינים אמורים להציע בסופו של תהליך קישוריות לאינטרנט לכל רחבי העולם. ייתכן בהחלט שהם גם ישנו את כל מה שאנחנו מכירים על חיבורי אינטרנט, ואולי אף ייתרו הלכה למעשה את טכנולוגיית 5G שנמצאת כיום בפריסה. מסמכים פדרליים שהגישה החברה מעידים שבכוונתה לספק חיבור לאינטרנט ללקוחות עסקיים ופרטיים כאחד.

מי תשתלט על קישוריות מהחלל ומי תיישב ראשונה את מאדים?

הניסיון הזה מגיע לאחר שבשנה שעברה נבחנו בהצלחה שני מודלי אבטיפוס של לווייני Starlink, המכונים Microsat-2a ו-Microsat-2b. מכסה ראשונה זו של 60 לוויינים תשמש לצורך פיילוט של הטכנולוגיה, אבל גם תבחן את השטח ותסלול את הדרך למה שהחברה מקווה שיהיה פריסה שלמה של כל הלוויינים עד לשנת 2024 ואספקת קישוריות מלאה מהחלל לכדור הארץ.

אם תצליח SpaceX במשימה, לא רק שהלוויינים של סטארלינק יאפשרו לה לדלג על מגבלות תשתיות הקרקע המסובכות ועל הקושי להעביר קישוריות אינטרנט לאזורים מרוחקים ומבודדים בעולם, אלא שהם יכולים גם להפוך לעסק חלל משגשג, שיקדם עוד במעט את החלום של מאסק ליישב את מאדים.

אלא ש-SpaceX היא לא רק החברה היחידה שמתכננת על העברת קישוריות אינטרנט באמצעות לוויינים. בחודש פברואר השנה השיקה חברת OneWeb האמריקנית שישה לוויינים, שהם למעשה המקבץ הראשון מבין כמה מתוכננים שיקבצו בסופו של דבר 650 לוויינים שישלחו לחלל, ימוקמו בגובה 1,200 קילומטרים מעל פני כדור הארץ וישגרו משם חיבור לאינטרנט.

חברות אחרות שחולקות עם ספייס-איקס שאיפות לפריסת לווייני אינטרנט בחלל הן Telesat, LeoSat וכמובן שאמזון וג'ף בזוס, הבעלים והמנכ"ל שלה, שאינם מעוניינים רק באספקת קישוריות אינטרנט מהחלל לארץ אלא שואפים גם הם לממש את חלום המושבה על המאדים כמו מאסק.

הפוסט SpaceX של אילון מאסק עומדת לשגר 60 לווייני אינטרנט לחלל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דרמה בסימנטק: גרג קלארק, מנכ''ל, נשיא וחבר הנהלת ענקית אבטחת המידע, עזב לאלתר את תפקידיו בחברה בסוף השבוע. קלארק שימש בתפקיד במשך שלוש שנים והוא המנכ''ל הרביעי ברציפות של סימנטק שלא מסיים בנסיבות תקינות את תפקידו. ריצ'ארד היל, לשעבר מנכ''ל ונשיא Novellus Systems, מונה כמנכ''ל ונשיא זמני של החברה, וזו הודיעה כי החלה בהליכים לאיתור מנכ''ל קבוע.

השנה האחרונה של קלארק הייתה קשה: היא כללה חקירת הונאה פנימית, פיטורים, לחץ מצד המשקיעים וירידה של 32% בערך המנייה. קלארק היה מנכ"ל Blue Coat, והפך למנכ"ל סימנטק לאחר שזו רכשה ביוני 2016 את החברה תמורת 4.65 מיליארד דולר.

במאי 2018 דווח, בדרמטיות ובהפתעה, כי בעת שפורסמו ביצועיה הכספיים לשנתה הפיסקלית 2018, חשפה סימנטק שוועדת הביקורת של הדירקטוריון שלה פתחה בחקירה פנימית. נושא החקירה, כך נמסר, הוא "חששות שהועלו על ידי עובד לשעבר", שם קוד מכובס להונאה חשבונאית או לזיוף מסמכים כספיים הקשורים למכירות. הוועדה שכרה עורך דין עצמאי כחלק מהחקירה ועדכנה את הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) אודותיה. במקביל, ה-SEC פתחה בחקירה משלה, שסימנטק הבטיחה לשתף אתה פעולה.

[caption id="attachment_290644" align="alignnone" width="600"] ריצ'ארד היל, המנכ"ל החדש - והזמני - של סימנטק. צילום: יח"צ[/caption]

ה-"התנהגות המסוימת" הביאה לפגיעה בערך המניות

בסוף ספטמבר סיימה סימנטק את החקירה הפנימית שערכה ובגינה נדחו הכנסות של 12 מיליון דולר, שהיו חלק מדיווחי הרבעון הפיסקלי שהסתיים במרץ 2018. החברה ציינה ש-13 מיליון דולר שהתקבלו מעסקה עם לקוח דווחו כחלק מסעיף ההכנסות ברבעון האמור. זאת, בעוד שרק הכנסות של מיליון דולר מהעסקה היו אמורות להיות מדווחות בתקופה זו.

ועדת הביקורת של דירקטוריון סימנטק, שהוקמה כדי לחקור את הנושא, "זיהתה התנהגות מסוימת, שאינה עולה בקנה אחד עם הקוד, ההתנהלות ומדיניות החברה - והסבה את תשומת לב החברה לפעולות שעליה לנקוט בעקבות זאת", נכתב בהודעה. עם זאת, הוועדה לא המליצה על "כל פעולה תעסוקתית", משמע - פיטורים, של מי מהמנהלים הבכירים של סימנטק בעקבות החקירה.

בנובמבר נתבעה סימנטק על ידי בעל מניות, לאחר ניסיונות החברה למסמס את הנושא באמצעות החקירה הפנימית. אלא שעם היוודע דבר קיומה של זו הנזק כבר נעשה - הדיווחים הביאו מידית לירידה של כ-10% בערך מניותיה, ובסך הכל הפסידה החברה יותר משבעה מיליארד דולר בשווי המניות במהלך התקופה המדוברת, וערכן נותר נמוך בכ-40% בהשוואה לשיא הגבוה בעבר, כך לטענת התביעה. התובע ביקש פיצוי בטענה שסימנטק ומנהליה היו אחראים לאבדן הכסף של בעלי המניות - כסף שאיבדו כתוצאה מהחקירה, שהביאה לירידת המחירים שלהן. עוד נטען כי במטרה להגן על הבונוסים שלהם, בכירי סימנטק לשעבר "טיפלו" בספרי החשבונות של החברה והקפיצו את המספרים בדו"חות הרבעוניים.

באוגוסט האחרון הודיעה סימנטק על כוונתה לפטר מאות עובדים, 8% מכוח האדם בן 11 אלף העובדים שלה, כחלק ממאמציה לחסוך הוצאות תפעוליות של 50 מיליון דולר. גם קרן ההשקעות סטארבורד לחצה על ענקית האבטחה לצמצם את הוצאותיה כי לדעתה החברה מוערכת בהערכת חסר בשל כך.

היל סיפר כי בסוף אפריל קלארק פנה אליו וביקש ממנו להחליפו בתפקיד, אלא שלמרות החקירה והמצב הבעייתי של החברה, הסיבה הייתה בעיות אישיות שדורשות ממנו יותר זמן, ובראשן טיפול באביו הזקן והחולה. יצוין כי היל הגיע לסימנטק כיועץ באוקטובר האחרון, בעקבות ועדת החקירה הפנימית, ובינואר השנה, בהמלצת קרן סטארבורד, מונה לחבר הנהלה. לדבריו, ההנהלה בחרה בו כמנכ''ל זמני בשל ניסיונו כמנכ''ל זמני של מארוול. היל, בן 67, אמר כי הוא לא מפחד מהתפקיד אליו מונה.

היסטוריה של הדחות ושנים לא קלות

כאמור, קלארק הוא לא המנכ"ל הראשון שעוזב את סימנטק בנסיבות לא תקינות. במאי 2016 הודח מהתפקיד מייק בראון, כאשר סיבת ה-"עזיבה" הייתה אי עמידה ביעדי המכירות הרבעוניות. בראון מונה למנכ"ל סימנטק בספטמבר 2014, אחרי תקופה בת שישה חודשים בה שימש כמנכ"ל זמני. גם השנים הללו היו לא קלות לענקית אבטחת המידע העולמית, לאחר שעברה זעזוע קשה ב-2005, עם רכישת וריטאס, שעלתה לה 10.2 מיליארד דולר, ומאז היא התקשתה להתרומם.

מנכ"ל נוסף שהודח, ביולי 2012, הוא אנריקה סאלם. במקרה שלו, על פי ההערכות, הייתה הסיבה הביצועים הכספיים הפושרים ברבעונים שלפני ההדחה. במקומו מונה לתפקיד יו"ר החברה, סטיב בנט, ש-"זכה" לגורל דומה. במרץ 2014, פחות משנתיים לאחר שמונה לתפקיד, החליטה הנהלת החברה להדיח אותו, מאחר שהוא הפגין חוסר יכולת להוביל אותה לכיוון המעבר למכשירים ניידים, ומאחר שהשינוי הארגוני שביצע בסימנטק נכשל.

הפוסט זעזוע בסימנטק: למה המנכ"ל עזב את תפקידו בפתאומיות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הבשורה הרעה: מכשירי Pixel של גוגל מושפעים מתכונה בשם Digital Wellbeing המותקנת עליהם. הבשורה הטובה: מסתמן כי אפשר לנטרל אותה ולהאיץ את המכשירים שלכם.

גוגל החליטה לספק ללקוחות שלה תכונת ייעול לחייהם הדיגיטליים, עליה הודיעה במהלך כנס המפתחים, Google I/O בשנת 2018. שירותי ה-Digital Wellbeing של הענקית ממאונטיין וויו הם למעשה אפליקציה המבטיחה לעקוב באופן שקוף ולמדוד את הלכות השימוש של האדם בטלפון שלו, ובמקביל היא מציעה דרכים למזער את זמן המסך וההרגל לשימוש באפליקציות מסוימות.

אבל כעת מסתמן כי התכונה הזו אולי עוזרת למשתמשים למדר את השימוש בניידים שלהם, אבל עושה זאת לא בדיוק באופן שתוכננה - ובכך שהיא כנראה מכבידה על טלפוני Pixel שעליהם היא מותקנת כברירת מחדל ומאטה אותם.

משתמשי Pixel 3 שהעלו את הנושא Reddit ייצרו שרשור ארוך, שממנו ניתן ללמוד כי התכונה הכבידה מדי על הסמארטפונים של גוגל, משום שהשבתה שלה שיפרה באופן משמעותי את הביצועים, כך לפי דיווחי המשתמשים. יצוין כי לפי חלק מהמשתמשים ב-Reddit, התכונה יכולה להאט אפילו את מכשירי הפיקסל הראשונים, וכן את Pixel 2, מלבד את המכשירים החדישים יותר, ה-Pixel 3, Pixel 3 XL, Pixel 3a ו-Pixel 3a XL.

בכדי לנסות החזיר לטלפון את המהירות הרצויה ואת מלוא היכולות שלו, ניתן להשבית את התכונה מהגדרות Usage Access בטלפון ולכבות את הגישה לשימוש ב-Digital Wellbeing מתפריט שלוש הנקודות בפינה הימנית העליונה של המסך. עם זאת, TechRadar מציין כי השבתת התכונה אינה משפיעה על Wind Down, המאפשרת למשתמשים לתזמן מצב DND, אור לילה ועוד, ולכן ייתכן שקצב ביצועי הנייד עדיין לא יגיע למלוא היכולת.

הפוסט תכונת Digital Wellbeing מאטה סמארטפונים מסדרת Pixel 3 של גוגל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

העמותה לגיימינג תחרותי בישראל תערוך ביום ד' הקרוב במתחם Be All ברחוב יגאל אלון בתל אביב מפגש של הפורום הישראלי לספורט אלקטרוני - Israeli Esports Forum. מדובר בכנס מקצועי ראשון מסוגו בישראל לאנשי תעשיית הגיימינג - אחת התעשיות הצומחות ביותר בעולם. באירוע, שייערך בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף רשת מתחמי העבודה המשותפים Be All ובחסות פלייטיקה ומכבי העולמית, ישתתפו חברות סטארט-אפ שפועלות בזירת הגיימינג, משקיעים, חברות טכנולוגיה, נציגי ממשל, מועדונים וקבוצות ונציגי רשויות ספורט. כן יקחו בו חלק אורחים בכירים מהארץ ומחו"ל, ובהם קולין וובסטר, נשיא הפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני, וליאופולד צ'ונג, מזכ"ל הפדרציה.

מפגש הפורום יתמקד בשני נושאי ליבה מרכזיים: טכנולוגיה וספורט אלקטרוני (Tech & Esports) ורגולציה בתחום הספורט האלקטרוני. בין הסוגיות שיידונו במפגש: כיצד יכולה סצנת הסטארט-אפים הישראלית לעזור לארגוני הספורט האירופי, שוק הייבוא האירופי, השקעות בספורט-טק, כיצד עוזרות הפדרציות הלאומיות לטפח את התעשייה והשלכות מיצוב הענף כספורט אולימפי.

במסגרת האירוע יתקיים פאנל משקיעים, בו ידונו מומחים בשאלת מיליון הדולר - למה זהו הזמן להשקיע דווקא במיזמים בתחום הגיימינג התחרותי? בחצי השני של הכנס ייערך פאנל בנושא ספורט אלקטרוני והמשחקים האולימפיים, בו ידונו מומחים בשאלה האם הענף צריך להיכלל באולימפיאדה ובאיזו צורה. בפאנל ישתתפו וובסטר ועו"ד בועז סיטי, מומחה לדיני ספורט בארץ ובאירופה. עוד במפגש הפורום: חשיפה לחברות סטארט-אפ ישראליות שמנסות להפוך את אומת הסטארט-אפ לאומת המשחקים והרצאה מסכמת על עתיד התעשייה ב-2025.

[caption id="attachment_290587" align="alignnone" width="600"] עוזי סורקיס, מנכ"ל רשת Be All. צילום: אביב אברג'ל[/caption]

"לקדם את ישראל למובילה בספורט של המחר"

לדברי עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל, "העמותה שמחה ונרגשת לארח את הכנס המקצועי הישראלי הראשון לספורט אלקטרוני. ישראל נחשבת כמעצמת היי-טק וטכנולוגיה, וזהו מהלך טבעי לקדם אותה למעמד מוביל בענף הספורט של המחר - הענף הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם כיום".

עוזי סורקיס, מנכ"ל רשת Be All, ציין כי "כרשת מובילה בתחום מתחמי העבודה המשותפים, המפגישה בכל יום אלפי יזמים עם החברות המובילות במשק, אנחנו מחויבים לקידום החדשנות בכל הזדמנות. אנחנו פועלים במספר ורטיקלים, בהתאם לחברות היושבות במתחמים שלנו, ולכן נרגשים להוביל, יחד עם השותפים שלנו, גם את תעשיית הספורט-טק עבור לקוחותינו במתחמים ועבור הקהילה הישראלית כולה".

.

הפוסט ביום ד': כנס הפורום הישראלי לגיימינג תחרותי – הספורט של הדור הבא הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סכנת הכחדה אינה נחלתם הבלעדית של חיות הבר. כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הכלכלן יוזף שומפטר הטביע את עקרון "היצירתיות ההורסת", אשר לפיו מגזר תעשייה נכחד ומגזר חדש נולד בו-זמנית, בתהליך החדשנות הטכנולוגית.

אם נשווה את רשימת מאה החברות הגדולות בעולם כיום לאותה רשימה משנת 1995, נגלה שכמעט 90 אחוזים מהחברות הגדולות ב-1995 לא נמצאות כלל ברשימה של 2019. למעשה, רוב החברות המובילות את הרשימה כיום, בכלל לא היו קיימות ב-1995. מי היה מאמין שאמזון, שבשנת 1995 עוד מכרה ספרים ממחסן קטן, תהפוך לחברה הגדולה בעולם בשווי של טריליון דולר? מי חזה ב-1995 את עלייתן של גוגל או של פייסבוק, שנוסדה לפני פחות מעשור וחצי?

זה טיבה של המהפכה הדיגיטלית, אשר יוצרת צרכים ומוצרים חדשים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה. במציאות החדשה שנוצרה, חברות גדולות חייבות להיות זריזות למרות כובד משקלן, כדי להישאר רלוונטיות. אז נכון שחברה גדולה לא יכולה לפעול בזריזות של סטארט-אפ, אבל היא חייבת לנסות.

הסיבות לכך שחברה גדולה לא יכולה לפעול כמו סטארט-אפ הן רבות ולעתים טריוויאליות, כמו למשל הדרישה לעמוד בתקני רגולציה. חברות מסורתיות נשענות לעתים על רגולציה קיימת כמחסום כניסה בפני מתחרים חדשים המבקשים לשנות את כללי המשחק. בהרבה מקרים מדובר בחסמים רגולטוריים שנקבעו בעידוד החברות עצמן בעזרתם של לוביסטים.

כך לדוגמה, מלון חייב לעמוד בתקנים רבים לאירוח אנשים, לשלם מיסי תיירות ועוד. חברת מוניות חייבת באישורי הסעה ממשלתיים ותשלומי אגרה. אולם, בכל זאת סטארט-אפים כמו Airbnb ואובר עברו על כל החוקים והתקנים עד שהפכו לחברות האירוח וההסעות הגדולות בעולם, וזאת תוך שנים אחדות בלבד.

בעוד שסטארט-אפ לא נותן לרגולציה לעצור אותו, ברור כי אף רשת מלונות גדולה לא הייתה מציעה ללקוחותיה אירוח בבית פרטי, שהרי מדובר בשיבוש המודל העסקי שעליו היא מבוססת. עבור חברה גדולה, השיבוש שמביאה עמה טכנולוגיה חדשה הוא לא פחות מרעידת אדמה המהווה סכנה קיומית.

הצלחה לכל הצדדים באמצעות מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים

בתי מלון, בנקים ואיגודים של נהגי מוניות יכולים לנסות להתנגד או להאט את האופן שבו Airbnb ואובר או הביטקוין משבשים את כללי המשחק בשווקים שלהם - והם אכן מנסים בכל הכוח - אבל כשמדובר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, שעבורן חדשנות היא עניין של להיות או לחדול, התנגדות לסטארט-אפים היא חסרת טעם. במקום להתנגד, דווקא מודל של סימביוזה עם סטארט-אפים הוא האופציה העדיפה עבור ענקיות הטכנולוגיה.

גם לחברות סטארט-אפ יש אתגריים האופייניים להן. בחלק גדול מהמקרים ליזמים אין ידע פיננסי או ניסיון בניהול משאבים בטווח הבינוני או מעבר לכך. הניסיון המעשי של חברות גדולות בניהול עסקי, תכנון כספים, חיזוי והקצאת משאבים, הוא חיוני ביותר עבור כל סטארט-אפ צעיר, שתכנון בטווח של חצי שנה קדימה נראה רחוק עבורו. גם הגישה לשווקים בערוצי מכירה ושיווק של חברה גדולה ומבוססת עשויה להיות משאב יקר מאוד בעבור חברות סטארט-אפ. ניסיונה של חברה גדולה יכול לספק ערך רב לכל סטארט-אפ ולאפשר לאנשיו למקד את מירב האנרגיה בפיתוח הרעיון הטכנולוגי של החברה.

מודל סימביוטי יכול להבטיח שמירה על יתרונותיו היחסיים של כל צד בצורה פרגמטית. מחקרים מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה אמתי ועקבי בין חברות ענק לסטארט-אפים, ועל כך מעידות צורות ההתקשרות הרבות שאנו רואים בעשור האחרון, מעבר להשקעה או רכישה של סטארט-אפים - כמו למשל הקמה של מרכזי חדשנות ופיתוח המבוססים על טכנולוגיה שנרכשה לשם העמקתה; הקמה של חממות טכנולוגיות או אקסלרטורים על ידי חברות מסחריות; ושילוב סטארט-אפים בתוך המרחב הפיזי של חברות גדולות.

כל זה נעשה במטרה לשפר ואף לשבש את המודל הקיים של החברה, לטובת מודל מסוג חדש של שיתוף פעולה סימביוטי, הנותן מענה מדויק יותר לצרכים המתפתחים של תאגידים ושל סטארט-אפים בשוק דינאמי.

במקרה של ישראל, ברור כי הטכנולוגיה מהווה בסיס להתחדשות טכנולוגית ועסקית עבור חברות בינלאומיות רבות, אשר ממשיכות להגיע לישראל ולהשקיע בה. מכאן התפתחה גם הטענה המוכרת, לפיה מגמה זו של מעורבות חברות בינלאומיות פוגעת בסיכויי הצמיחה של התעשייה המקומית, עקב בריחת טכנולוגיה כחול-לבן והגירת מוחות מחוץ לארץ. אלא שזוהי חשיבה מקובעת. המציאות מוכיחה כי בסופו של דבר, עקרון "היצירתיות ההורסת" של יוזף שומפטר נכון גם לאותם סטארט-אפים, אשר מקבלים מהחברות הגלובליות הזדמנות להיוולד מחדש בסביבה אחרת, מאפשרת יותר.

זוהי האבולוציה של היזמות בהתגלמותה, ואין כל טעם או צורך להילחם בה, אלא ליהפך. חברות גדולות צריכות לבחון דרכים לאימוץ ושימוש נכון במודל הסימביוטי, כדי להבטיח את שימור מעמדן בחזית החדשנות, וחברות הסטארט-אפ צריכות לברך על ההזדמנות הגדולה שנקרית בדרכן.

הכותב הוא מנהל קרן ההשקעות Centrica Innovations בישראל

הפוסט האבולוציה של היזמות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מג'יק הודיעה היום (ב') כי רכשה את PowWow, מפתחת SmartUX - פלטפורמת פיתוח ללא קוד (Low Code), שמסייעת לארגונים בביצוע טרנספורמציה דיגיטלית. סכום הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם ההערכות בשוק הן כי מדובר ב-15 עד 20 מיליון דולר.

פלטפורמת SmartUX מפרידה את הלוגיקה העסקית מממשק המשתמש ומפשטת תהליכים ארגוניים בכך שהיא מאפשרת להעביר תהליכים עסקיים קיימים לדפדפן ולאפליקציות מובייל. בכך, אומרים במג'יק, היא מאפשרת לארגונים להאיץ תהליכי מודרניזציה ולהעביר במהירות וללא הפרעה להתנהלות הרגילה של העסק כל יישום ארגוני קיים - אם בתצורת Windows, אם בדפדפן ואף אם במסכי טרמינל ירוקים - לאפליקציה היברידית רספונסיבית, מהירה ומאובטחת, שניתנת להתקנה על גבי כל מכשיר קצה, בין אם הוא מובייל או מכשיר אחר.

שוק פלטפורמות הפיתוח ללא קוד הוא שוק רחב, שלדעת אנליסטים עדיין לא הגיע לשיא שלו. לפי תחזיות האנליסטים, עד 2022 שוק זה יזנק ל-21.2 מיליארד דולר לעומת 3.8 מיליארד ב-2017 - גידול המשקף צמיחה שנתית (CAGR) של 41%.

מג'יק מצפה כי פעילות זו תתחיל להניב רווחים בפרק זמן שבין שנה וחצי לשנתיים, שבמהלכם היא תשקיע במאמצי שיווק ומכירות אינטנסיביים ובלוקליזציה למוצר, על מנת להתאים אותו לשווקים שונים בעולם.

מוונדרלנד למג'יק

PowWow היא חברת תוכנה אמריקנית שנוסדה על ידי ג'ונתן קפלן (המנכ"ל) ורפאל סאנטיני (סמנכ"ל המכירות). לקפלן יש ניסיון של 15 שנים בפיתוח שינויים טכנולוגיים במקומות העבודה, והוא היה ארכיטקט התוכנה של פרויקט המציאות הרבודה Wonderland.

לדברי גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק, "רכישת PowWow וההשקעה בפלטפורמה שלה מהוות צעד חשוב באסטרטגיה שלנו ותורמות למיצובנו בשוק פלטפורמות הפיתוח. פעילות הטרנספורמציה הדיגיטלית הולכת וגדלה באופן מואץ וארגונים בכל העולם מחפשים פתרונות מהירים לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית, שמפחיתים את הצורך בהחלפת התשתית הטכנולוגית הקיימת. בזכות השילוב של פרדיגמת הפיתוח ללא קוד של מג'יק עם פלטפורמת PowWow, אנחנו מציעים פורטפוליו מקיף של פתרונות ושירותים שמספקים מענה ישיר לביקוש הגבוה לסביבת עבודה דיגיטלית".

"בשל ההצטרפות לקבוצת מג'יק, צוות PowWow ולקוחותיהם ייהנו מגישה למשאבים נרחבים ולערוצי הפצה בינלאומיים", ציין סאנטיני. "כמו כן, השילוב בין SmartUX לפלטפורמת האינטגרציה של מג'יק, יחד עם הגישה למשאבים המקצועיים שלה, יחזק את מעמדה התחרותי של PowWow".

הפוסט מג'יק קנתה חברת פיתוח ללא קוד ב-20 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חנות האפליקציות של גוגל, הלא היא Google Play, עומדת לעבור בתקופה הקרובה שינויים לא מעטים. אחד מהם, ומדובר בשינוי שיש כבר משתמשים שהבחינו בו, הוא הקפצת הודעות שממליצות למחוק מהטלפון אפליקציות שונות.

הודעה זו, שאינה מוגשת בסגנון מציק אלא מחכה בתפריט הראשי של אפליקציית החנות תחת האפשרות 'הודעות', מתייחסת לשני סוגים של אפליקציות: כאלו שכבר מוגדרות כישנות ושהורדו אפילו לפני מספר שנים - מהסוג שהיוצרים שלהן כבר הסירו מזמן מהחנות, או שכבר לא זכו זמן רב לעדכונים, וכן אפליקציות שבעל הטלפון כבר מזמן לא השתמש בהן - וזו תכונה שבדרך כלל מוצעת גם כך בטלפונים המגיעים עם ממשק משמעותי מעל אנדרואיד.

בכל מקרה, אם הודעה כזו תופיע בתפריט ההודעות של Google Play, לחיצה עליה תפתח רשימה שתציג את האפליקציות שעומדות בקטגוריות המוזכרות לעיל. ניתן גם יהיה לבדוק כמה מקום אפשר לחסוך באמצעות המחיקה שלהן.

כאמור, מדובר באחד השינויים שחלים, בתהליך, באפליקציית החנות. המשמעותי ביותר הוא כנראה שינוי בדירוג שמקבלות האפליקציות המוצעות בחנות, כשההתמקדות תהיה על ביקורות שניתנו לאחרונה, עם עדיפות לדירוגים המתייחסים לגרסה המעודכנת. תכונה חדשה זו אמורה להגיע בפועל ל-Google Play באוגוסט השנה.

הפוסט חנות האפליקציות של גוגל תציע הסרת יישומים לא נחוצים מהנייד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: ד"ר טל תירוש.

תפקיד: שותפה, ראש מחלקת היי-טק במשרד ש. פרידמן ושות'.

ותק בתפקיד: עורכת דין מזה למעלה מעשרים שנה, בתפקיד הנוכחי שש שנים.

תפקידים קודמים: עורכת דין המתמחה במיזוגים ורכישות בשניים מהמשרדים הגדולים בניו יורק (למעלה מעשור).

השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית. בצבא הייתי מאבחנת מחקר בחיל האוויר.

משפחה: אמא לתאומים בני שלוש.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כאדם סקרן מטבעי אני תמיד חותרת להמשיך ולהתפתח אישית ומקצועית. כעורכת דין שהתמחתה במיזוגים ורכישות בניו יורק, המעבר לתחום ההיי-טק היה טבעי ומתבקש. לדעתי אין כיום תחום מרתק, מאתגר, מעשיר ומספק יותר בעולם המשפט מלווי יזמים (ומשקיעים) משלב הרעיון – שלרוב משאיר אותי פעורת פה – דרך שלבי בניית החברה השונים, ועד למימוש הפוטנציאל העסקי הגלום בה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מנקודת מבטי אין מדובר באפליה כי אם בקושי אשר חוות נשים רבות המבקשות להיות גם נשות קריירה, ולכבוש פסגות מקצועיות, וגם להקים משפחה ולהיות הורה מעורב ונוכח בחיי ילדנו. בהיעדר תמיכה מהסביבה הקרובה ומקום העבודה, השילוב הזה הוא קשה ולעיתים בלתי אפשרי, וגורם לנשים לחוש תסכול עמוק ובצדק. לתיקון המצב נדרש שינוי חברתי שאת ניצניו רואים כיום בקרב אנשי דור ה-Y וה-Z.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה, על רקע היותך אישה? אני גאה בכך שהמשרד בו אני שותפה הינו משרד אשר חרט על דגלו את נושא השוויון המגדרי וזכה במספר פרסים יוקרתיים על פעילותו בתחום. מספר השותפות במשרד, באופן יחסי לגודלו, הוא הגבוה בארץ, כך שבמשרד שבו אני עובדת אני לא חווה כל אפליה לא מקצועית ולא בנושא השכר. יחד עם זאת, היו שנים לא מעטות בהן הייתי האישה היחידה בחדר, וכאשר טענתי בלהט המשא ומתן את עמדת לקוחותיי נקראתי אגרסיבית או רגשנית, בעוד עורך הדין מהצד השני היה "אסרטיבי" ו"ענייני" וזכה להערכה מקצועית על עבודתו. המצב השתפר, אולם ככל שנשכיל, כחברה, לגדל דור של נשים חזקות ואמביציוזיות ונאפשר להן להמשיך ולהתפתח מקצועית, לצד הגשמה אישית וגידול משפחה, השמיים הם הגבול למה שנוכל להשיג.

הפוסט נשים ומחשבים: ד"ר טל תירוש, ש. פרידמן ושות' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כנס רד האט בבוסטון היה פשוט מפגן עוצמה בלתי רגיל של עולם הקוד הפתוח.

[caption id="attachment_290614" align="alignnone" width="600"] כנס רד האט בבוסטון. צילום: עוזי מירון[/caption]

על במה אחת - המנכ"לית של יבמ העולמית, ג'יני רומטי, מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מנהלים בכירים מהחברות הגדולות בעולם, כמו אקסון מובייל, דלתה איירליינס, דויטשה בנק, BMW או לוקהיד מרטין... כולם מספרים איך הקוד הפתוח אפשר לחדשנות שלהם לפרוץ החוצה ולעשות דברים, שבעבר לקחו חודשים ושנים, במספר ימים. מהפכה של ממש.

[caption id="attachment_290615" align="alignnone" width="600"] ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ העולמית. צילום: עוזי מירון[/caption]

[caption id="attachment_290616" align="alignnone" width="600"] סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: עוזי מירון[/caption]

לא בכדי יבמ הסכימה לשלם 34 מיליארד דולר בכדי לרכוש את רד האט, ולא בכדי מיקרוסופט הגדולה החליטה שבמקום להתחרות עדיף לבנות עם רד האט שיתוף פעולה איתן, כי זה מה שבאמת הלקוחות שלה רוצים.

ובתוך כל 'צעדות הפילים' הללו, אני מסתחבק עם ג'ים ווייטהרסט, מנכ"ל ונשיא רד האט, ומגלה איש ישיר, חם, נטול אגו, שמדבר בגובה העיניים ומצליח ליצור מנהיגות סוחפת שגורמת לאנשים שלו להזדהות בצורה בלתי אמצעית עם החברה, וללכת אחריה באש ובמים. חלקם אפילו החליטו לעשות קעקועים עם לוגו החברה על הכתף. אני רואה איך הוא מצליח לנהל עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, ועדיין לשמור על אווירה של משחק ועל הרעיון הכל כך חשוב - מורל = תפוקה.

[caption id="attachment_290617" align="alignnone" width="600"] ג'ים ווייטהרסט, מנכ"ל ונשיא רד האט. צילום: עוזי מירון[/caption]

כיף לראות, שניתן לנהל חברה ענקית, עם עשרות סניפים בכל רחבי העולם, ועדיין להישאר אנושיים וחמים, חדשניים ופתוחים. אפשר לעשות זאת כשאתה יודע לגייס את האנשים הנכונים ולהקיף את עצמך בכאלה ששותפים לערכים שלך, ושלצד הכיף יודעים להביא שנה אחר שנה תוצאות טובות יותר.

תענוג לקחת חלק במפגן העוצמה הזה.

שאפו!

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

הפוסט כנס רד האט בבוסטון – מפגן עוצמה של עולם הקוד הפתוח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מדי יום מגיעות למוקד שירות הלקוחות של שיבא 2,388 שיחות טלפוניות, שהן 52,550 שיחות בחודש. הצלחנו להסיט 21% מהשיחות, 10,932 מהן, לערוצי דיגיטל", כך אמר שימי ארנסט, מנמ''ר המרכז הרפואי.

ארנסט דיבר בכנס The future of the Omni-Channel, שאותו ערכה אלעד מערכות. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') באולם האירועים סטוקו בתל אביב, בהשתתפות כ-200 מלקוחות החברה. ארנסט דיבר על "איך ממקסמים חוויית לקוח בארגון רפואי", וציין כי הסטת השיחות לערוץ הדיגיטלי בוצעה בשל הטמעתה לפני כשנה וחצי של מערכת סימפל צ'ט מבית אלעד.

בדבריו ציין ארנסט כי "השבועון ניוזוויק הכתיר באחרונה את שיבא כאחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם. הסיבות לכך הן חדשנות, מחקר ודיגיטציה. אנחנו גאים לעמוד לצד מרכזים רפואיים בעלי ותק של מאות ועשרות שנים".

מטלפון בלבד לסביבה מרובת ערוצים - כולל אינסטגרם

המרכז הרפואי שיבא, הידוע בכינויו בית החולים תל השומר, מעסיק 9,000 עובדים, כ-20 אלף כלי רכב נכנסים אליו מדי יום והוא מטפל ב-1.5 מיליון מבקרים בשנה, שרבים מהם משתמשים במוקד שירות הלקוחות שלו, למשל על מנת לקבוע תור לאחת המרפאות. ארנסט אמר ש-"בטרם הטמעת המערכת, זמני ההמתנה בטלפון לקביעת תור היו ארוכים, הפונים היו צריכים לעתים לחזור על דבריהם, היו קשיים בהעברה מגורם לגורם, היו קשיי שפה, נתב השיחות היה ארוך והיה סרבול בהגעה לנציג אישי".

לדבריו, "בתחילה היה לנו ערוץ אחד, טלפוני. אז עברנו לעבודה מרובת ערוצים, אבל לא היה קשר ביניהם. לאחר מכן עברנו לעבודה ב-Omni-Channel, עם ממשק אחד, בו המוקד רואה את כל הערוצים. ערכנו מכרז ובחרנו באלעד בשל הקשר של סימפל צ'ט למערכת ה-CRM. היינו הלקוח הראשון של המוצר ולאחר פיילוט שארך שלושה חודשים, עלינו לאוויר".

ארנסט תיאר את תהליך הקשר עם הלקוח, כפי שהוא מבוצע כעת: "הלקוח פונה באחד הערוצים - SMS, פייסבוק, פייסבוק מסנג'ר, צ'ט, מייל, פקס או אינסטגרם. המערכת עונה לו בצ'ט או באמצעות נציג שירות לקוחות. הוא מזוהה על ידי מספר תעודת הזהות ותאריך הלידה שלו. המוקד רואה לפניו את קיבולת כל הערוצים ובוחר בערוץ המתאים ביותר לפונה. כיום, רוב הפונים אלינו (60%) עושים זאת בצ'ט, חלקם ב-SMS ומיעוטם בפייסבוק".

לסיכום הוא אמר כי "בעתיד נוסיף יכולות למערכת ונתחבר לווטסאפ - מהלך שאני מעריך שיגדיל את כמות הפניות בדיגיטל, נשפר את יכולות הבוט באמצעות לימוד מכונה, נזהה לקוח לקראת נטישה, נתרגם שפות באופן אוטומטי, נזהה התקשרויות טלפונית ונהפוך אותן לדיגיטליות ונשפר את מערכת הדו''חות על בסיס Power BI".

"מי שלא יספק חוויית לקוח מעולה - לא ישרוד"

יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות, אמר כי "ההבנה הרווחת היא שארגונים נדרשים לספק חוויית לקוח מעולה. זו לא פריבילגיה - אלא הכרח. זהו גורם מבדל תחרותית בין ארגונים ומי שלא יפנה לשם - לא ישרוד". לדבריו, "אחת הדרכים היעילות והפרקטיות לעשות זאת, היא באמצעות בניית יכולות רב-ערוציות, עם הנגשת השירותים מתי שנוח ללקוחות - ולא לארגון".

[caption id="attachment_290622" align="alignnone" width="600"] יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption]

"לפני כשנתיים, ארגונים הבינו שנם חייבים להנגיש ערוצים חדשניים ללקוחות", ציין. "אלא שהם החלו לעשות זאת בלי מחשבה, בצורה מבוזרת ומבולגנת. הם בנו לכל ערוץ את ה-'מוח' שלו, אבל זה לא נעשה בצורה מחוברת, מה שגרם לאפקט הפוך - ולא שיפר, אלא פגע בחוויית הלקוח. לאחר מכן, ארגונים עברו לעבודה חוצת ערוצים, אבל החיבורים בין האפליקציות היו מלאכותיים, וגם זה נכשל. לכן, עם מוצר סימפל צ'ט מימשנו את גישת ה-Omni-Channel, שגורסת שצריך להיות 'מוח' אחד, והוא זה שמפיק תובנות לגבי הלקוח - ולא הערוצים. כך, הכל מנוהל באופן אחוד ומרכזי, כשה-'מוח' הוא ב-CRM, כי שירות זה שירות".

טל סיכם באומרו כי "התועלות המתקבלות מהיישום הן חיסכון בעלויות, תוך שיפור חוויות, יכולת ליצור טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית ואפקטיבית ולעשות זאת בזמן קצר, ובניית מוכנות לעולם מרובה נתונים. ההסטה מהנציגים האנושיים לערוצים הדיגיטליים מביאה לחיסכון של יותר מ-30% בהוצאות התפעוליות".

הפוסט חמישית מהפניות למוקד בית החולים שיבא מנוהלות דרך הדיגיטל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מפיננסים לתיירות - קובי יוסף מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת התיירות דיזנהאוז. יוסף פרש לאחרונה מעבודתו בחברת Cal, לאחר 22 שנות שירות. בתפקידו האחרון ב-Cal היה יוסף מנהל מערך הפיתוח וסגן ראש חטיבת טכנולוגיות ותפעול.

דיזנהאוז היא קבוצת התיירות הגדולה בישראל שהוקמה עוד בשנת 1926. ב-2015 מוזגה פעילות החברה עם חברת BTC – מרכז נסיעות עסקי, שפעלה בשוק משנת 2001, והתמחתה בנסיעות עסקיות. גם כיום התיירות העסקית מהווה את ליבת העסקים של דיזנהאוז ופועלת מול מגוון רחב של לקוחות, לרבות חברות היי-טק וטכנולוגיה רב-לאומיות גדולות. זאת לצד פעילות קמעונאית וסיטונאית במגוון רחב של תחומים בכל ערוצי התיירות המקובלים בארץ ובעולם.

[caption id="attachment_290598" align="alignleft" width="300"] קובי יוסף, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת התיירות דיזנהאוז. צילום: יהודה שמחי/דניאל חיימוביץ[/caption]

במסגרת תפקידו יהיה יוסף אחראי להובלת כלל מערך מערכות המידע בחברה, החל בתשתיות הטכנולוגיות ומערכות הליבה בתחום התיירות, וכלה במערכות ה-CRM והדיגיטל. לצד זאת, ינהל יוסף את פעילות ה-IT של 43 סניפי החברה, הפועלת בשיטת One-Stop-Shop.

"לאחר תקופה משמעותית ורבת אתגרים טכנולוגיים ועסקיים בחברת Cal, החלטתי לעבור לענף התיירות, ענף מעניין ומאתגר שעניין אותי מאז ומתמיד. אני מבקש להודות לחברת Cal על תקופה נפלאה ומאחל לה הצלחה רבה בהמשך השגת יעדיה העסקיים", אמר יוסף.

לדברי יוסף, ענף התיירות עובר מהפכה טכנולוגית ודיגיטלית בשנים האחרונות, והוא מאופיין בעיקר בפעילות שהיא גלובלית ולא רק לוקלית. הפעילות מבוססת בעיקרה על כלים דיגיטליים, והאתגר של חברות התיירות הוא להציע את הערכים המוספים ללקוחות בשירותיהן, הכוללים חבילות ופעילות המבוססת על פרסונליזציה, שאינה קיימת בפלטפורמות הדיגיטליות המתחרות, המספקות היום שירותי תיירות חלקיים במגזרים מסוימים.

"בנוסף לכך, להערכתי מגזר התיירות העסקית היה ותמיד יצטרך את השירות של חברות מתמחות, מאחר שהלקוחות מאופיינים בצרכים מאוד ספציפיים שחברה מתמחה, כדוגמת דיזנהאוז, יכולה לטפל בהם בצורה הטובה ביותר, בשילוב של שירות מצוין עם הכלים הטכנולוגים המתקדמים ביותר בתחום", הוסיף יוסף.

הפוסט קובי יוסף מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של דיזנהאוז הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שוק השעונים החכמים, כך מספרים, הרגיש התעוררות יפה ברבעון הראשון של 2019, אבל כנראה בגלל שברחבי העולם אוהבים בעיקר את מה שמציעה אפל לשוק הזה. עם זאת, מדובר בשוק מגוון ועמוס יצרניות גדולות כקטנות. סמסונג, כמו בכל שוק שבו היא פועלת, לא שוכחת מדי פעם לעדכן את המוצרים שהיא מציעה כשהפעם, במקרה של Galaxy Watch Active שהושק במקביל לסדרת טלפוני ה-Galaxy S10 שלה, השינוי הוא בעיקר עיצובי.

למה הכוונה? השעונים הקודמים, בסדרת ה-Galaxy S3 היו שעונים מסיביים למדי, ולאו דווקא בגלל המסך שלהם: הם התאפיינו בגלגלת מסיבית מסביב לשעון שבאמצעותה, בסיבוב עם כיוון השעון ונגדו, המשתמשים עברו בין המסכים השונים.

שעון לענוד ברציפות - אפילו במים ובשינה

Galaxy Watch Active בהשוואה ל-Gear S3 נראה עדין, כמעט שונה לחלוטין, וכנראה זו גם הסיבה שהחברה החליטה לשנות את שם המותג ולעבור להשתמש ב-Galaxy Watch. הטבעת נעלמה, כך שכעת עוברים בין המסכים באמצעות החלקת האצבע על מסך המגע.

המסך עצמו, שגם מוגן בזכוכית ההגנה Gorilla Glass 3.0, קטן לגודל של 1.1 אינץ'. כתוצאה משני הדברים הללו עוביו של השעון עומד על 10.5 מ"מ בלבד ומשקלו כ-25 גרם, ושוב - בלבד. מי שכבר התנסה עם שעונים חכמים יודע שמדובר בשני היבטים מפתיעים לטובה שמאפשרים לענוד אותו ברציפות ללא הפסקה, כמעט בלי להרגיש אותו, גם תוך כדי שינה.

למעשה, אפשר גם לענוד אותו במקלחת, בבריכה ובמקומות מלאי מים אחרים בלי כל חשש. הוא תומך ב-IP68, וזה אחד ההיבטים הבולטים הנוספים שהוא מציע כחלק מהחבילה, וכחלק מהמיקוד שלו בפעילות.

בטח לא חשבתם שסתם הוסיפו את המילה Active?

בהתאם לכך, הוא תומך במגוון רחב של פעילויות ספורטיביות, כולל שחייה כנרמז לעיל, ובזכות הקלות שלו הוא לא מפריע באף פעילות. האפשרות להעביר כמה שירים לזיכרון האחסון שלו, שעומד על 4 גיגה-בייט, ולצמד אליו אוזניות בלוטות' גם אומרת שניתן לצאת עמו לפעילות בלי להיגרר עם הטלפון, מה שמקל כמובן על החיים הספורטיביים עבור אלו שיש להם משקל משמעותי בחיים המלאים שלהם.

עם זאת, תרשו לי להביע הסתייגות קלה לגבי רמת הדיוק, לפחות של הצעדים. בהשוואה מול השעון החכם היום יומי שלי פעם הראה ה-Galaxy Watch יותר צעדים, פעם פחות צעדים, ולפעמים בהפרשים די משמעותיים, ולשני הצדדים. אומר רק שזה יותר כדי ללמוד את סדר הדברים בגדול, כנראה, וזה לא השעון החכם היחיד שכנראה לא לגמרי אפשר לסמוך עליו בהיבט הזה.

המסך עצמו מציע רזולוציה של 360x360 פיקסלים והתצוגה שלו נקייה מאוד, ברורה מאוד, אבל לא מספיק בהירה כדי לצפות בה בקלות בתנאי שמש חזקה, וכנראה שאם בסמסונג היו חשובים על זה עד הסוף הם היו מקדישים לנקודה הזו תשומת לב רבה יותר.

השעון תואם לרצועות 20 מ"מ סטנדרטיות. הוא מגיע עם רצועה קצרה כברירת מחדל, אך יש ארוכה יותר בקופסה, שמתאימה היטב גם לידיים רחבות הרבה יותר - כן מילה מכובסת לשמנות. החלפת הרצועה קלה יחסית: כל מה שצריך לעשות זה להזיז מתג קטן על הרצועה עצמה לשחרור, וגם בתהליך ההחזרה. קצה הרצועה נכנס מתחת לרצועה עצמה בנוחות, ואין 'גומייה' שתקרע ותלך לאיבוד בקצה.

ממשק נוח מאוד לשימוש

מערכת ההפעלה והממשק, מעבר לכך שכעת מזיזים אותו ביד ולא עם הגלגלת, זהים ומבוססים על Tizen 4.0. זהו ממשק נוח מאוד לשימוש, ברור ומסודר, עם מסך עבור כל אפליקציה פעילה ועם מיקרופון ועוזרת קולית שאפילו הצליחו להבין אותי, באנגלית, ולהשאיר עבורי תזכורות שונות.

עם זאת יש במערכת הזאת חסרון אחד גדול: אין רמקול וצריך לסמוך על רטט בלבד. זה רע, במיוחד עבור משתמשים כמוני שמשאירים את הטלפון בתיק ומסתמכים על הצלצול בשעון כדי להכניס את הדיבורית לאוזן. זה כמובן גם רע עבור מי שרוצה להשתמש בשעון כשעון מעורר, אלא אם רטט יכול להספיק כדי להעיר אתכם.

ההתקנה והצימוד לטלפון קלים ויש לבצע אותם באמצעות Galaxy Watch שמוגשת בעברית מלאה ותקנית ויחד עם השעון, ומספקת הדרכה של צעד אחר צעד, לכל האורך, כולל עוד התקנה של שתי אפליקציות משלימות. הורדת אפליקציות נוספות וערכות נושא מהחנות של סמסונג דורשת התחברות לחשבון סמסונג.

עם סוללה של 230mAh הוא מחזיק מעמד יותר מיום בקלות, וההטענה שלו קלה מאוד עם משטח Qi שפשוט מניחים אותו עליו. במחיר של 890 שקלים מדובר בשעון חכם שבזכות העיצוב שלו מתאים גם למי שרוצה על היד משהו אלגנטי, וכאמור, עוד יותר אם משלבים בחיים גם פעילות ספורטיבית.

הפוסט Galaxy Watch Active: שעון חכם וספורטיבי במיוחד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עשרות ישראלים, בהם פעילים ופעילות בסניף המקומי של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, יגישו מחר (ג') עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על מנת שיורה למשרד הביטחון לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של NSO. העותרים טוענים כי "במוצרי הסייבר של החברה נעשה שימוש לשורה של מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם". ב-NSO מתנגדים וטוענים שאמנסטי הוא ארגון אנטי ציוני שלובש כסות של ארגון לזכויות אדם.

שמן של חברת הסייבר הישראלית והתוכנה שפיתחה, פגסוס, נקשר לכאורה בכמה וכמה פרשיות מעוררות מחלוקת, בהן רציחתו של העיתונאי הסעודי מבקר הממלכה ג'מאל חאשוקג'י. על פי הנטען, ולא הוכח, לפחות לא עד כה, החברה סיפקה לשלטונות הסעודיים את התוכנה והם עקבו אחריו באמצעותה, עד לרציחתו בשגרירות הסעודית באיסטנבול.

באמנסטי אומרים שחוקרים בתחום הסייבר תיעדו שימוש בפגסוס גם נגד עיתונאים וחברי פרלמנט במקסיקו, הפעילים הסעודים עומר עבדול עזיז, יחיא עסירי ור'אנם אל מסאריר, פעיל זכויות האדם אחמד מנסור ואף איש צוות שלהם.

העתירה מוגשת לאחר שעל פי אמנסטי, עו"ד איתי מק פנה מטעם הארגון מספר פעמים לאגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ולא זכה לתגובה כלל, או שזכה לתגובות "מעורפלות ובלתי מספקות", כמו פגיעה ביחסי החוץ של ישראל. לטענת מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מולי מלקאר, "העתירה לבית המשפט מוגשת בהיעדר כל ברירה אחרת, לאחר שמשרד הביטחון מסרב לעשות את עבודתו ולטפל בקבוצת NSO בצורה הראויה".

"העדויות והראיות לא מותירות מקום לספק: הפיקוח על NSO ומוצריה אינו מספיק כדי למנוע ניצול לרעה של מוצריה על ידי גורמים המפירים זכויות אדם באופן חמור ועל ידי משטרים שתוקפים את אזרחיהם", אמרה לסטר. "בניגוד לתדמית שאנשיה מנסים לשווק, לא מדובר בגיבורי ישראל או בבאטמן הציוני, אלא במיליארדרים שמוכרים נשק מסוכן למרבה במחיר ללא פיקוח, ללא גבולות וללא שיקולים מוסריים. על בית המשפט לחזק את משרד הביטחון ולהציב גבולות ברורים לקבוצת NSO, שיצאה משליטה ומהווה סכנה ממשית בתחום הסייבר - הן לפעילי זכויות אדם והן למוניטין של אומת הסטארט-אפ הישראלית בעולם".

"סימון מטרות על פעילי זכויות אדם - נגד החוק הבינלאומי"

העתירה הוגשה בשיתוף תנועת אמנסטי העולמית, כחלק מפרויקט משותף עם הקליניקה המשפטית שבמכון לזכויות אדם ולצדק עולמי על שם ברנשטיין בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק. מנהלת המכון, מרגרט סאטרת'ווייט, אמרה כי "סימון מטרות על גבם של מגיני זכויות אדם בשל עבודתם והשימוש בכלי מעקב דיגיטליים פולשניים אינם מותרים תחת החוק הבינלאומי. בלי מגבלות חוקיות חזקות יותר, תעשיית תוכנות הריגול מאפשרת לממשלות לרמוס את הזכויות לפרטיות, לחופש ולחופש הביטוי. ממשלת ישראל חייבת לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO ולעצור את האופן שבו היא מרוויחה מדיכוי בחסות ממשלות".

באמנסטי טוענים ש-NSO לא סיפקה הוכחות לטענתה שהיא מסייעת לממשלות להילחם בטרור ובפשע, כמו גם להכחשתה את השימוש בפגסוס נגד פעילי זכויות אדם. כמו כן, ציינו בארגון, "החברה לא מפרסמת פרטים על תהליך הבדיקה שלה, למעט התייחסויות מעורפלות לגבי קיומה של ועדת אתיקה פנימית. לפיכך, עד כה, לא ברור אילו שיקולים נלקחים בחשבון טרם מכירת מוצרים פולשניים מעצם קיומם, כגון פגסוס".

"אנטי ציונות שמתחבאת מאחורי הצהרות ציניות של הגנה על זכויות אדם"

מ-NSO נמסר בתגובה כי "מדובר בתביעה חסרת בסיס שכל טענותיה מבוססות על השערות בלבד של ארגון אנטי ציוני בעל אג׳נדה פוליטית מובהקת נגד מדינת ישראל, אשר מתחבא מאחורי הצהרות ציניות של הגנה על זכויות אדם".

לדברי החברה, "NSO פועלת אך ורק על פי חוק ועל פי כללי אתיקה ברורים, שנועדו למנוע ניצול לרעה של הטכנולוגיה. מוצרי החברה נמכרים אך ורק לגופי ממשל מוסמכים למטרות של חקירה ומניעה של פשע וטרור, על פי הגדרות ברורות. בעידן שבו טרוריסטים ופושעים מתחבאים מאחורי טכנולוגיות מתוחכמות, הטכנולוגיה שלנו סייעה ומסייעת בהצלת חייהם של אלפי אנשים בכל העולם ובשמירה על זכויותיהם מפני סוחרי אדם, ארגוני פשיעה וארגוני טרור".

טרם נמסרה תגובת משרד הביטחון.

הפוסט עתירה: להורות למשרד הביטחון לבטל את רישיון הייצוא של NSO הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת פרזניוס מדיקל קר, המתמחה במוצרים ושירותים לטיפול בדיאליזה, השיקה את משרדיה החדשים באזור התעשייה ברעננה, במעמד ראש העיר, מר חיים ברוידא.

[caption id="attachment_290634" align="alignnone" width="600"] טקס גזירת הסרט באירוע השקת משרדים חדשים ברעננה לחברת פרזניוס מדיקל קר. צילום: וידאו שחף[/caption]

הערב נערך בנוכחות אריאל איקן, מנכ"ל פרזניוס ישראל, ובכירים מהחברה באירופה – פרנק וגנר, סגן נשיא בכיר, פרזניוס מדיקל קר אירופה, מזרח תיכון ואפריקה; מרקו גרקו, סגן נשיא, פרזניוס מדיקל קר, למערב אירופה; וד"ר ויקטור פרחויקי, נשיא האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם.

[caption id="attachment_290635" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, ואריאל איקן, מנכ"ל פרזניוס ישראל. צילום: וידיאו שחף[/caption]

בהשקת משרדיה ברעננה, מצטרפת פרזניוס למאות חברות מובילות ישראליות ובינלאומיות, במגוון תחומי עשייה, לרבות היי-טק, הזנק, פארמה והון סיכון, הבוחרות לבסס את משכנן ברעננה. חברות אלו נהנות מהצמיחה העסקית המאפיינת את העיר ומהזדמנויות איכותיות ליצירת חיבורים ולשיתופי פעולה, כמו גם מתמיכה רחבה שמעניקה להן העירייה, הכוללת סל שירותים, ייעוץ נלווה ומענה זמין וישיר לצורכיהן.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונות.

הפוסט פרזניוס מדיקל קר השיקה משרדים חדשים ברעננה במעמד ראש העיר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האירוויזיון, שמתקיים השבוע בתל אביב, גירה את המוח והדמיון של יזמים ויוצרים ישראליים רבים, שביקשו לחבר את אומת הסטארט-אפ לתחרות. כך, אנשי הטכנולוגיה והדיגיטל של כאן עבדו (הרבה) שעות נוספות ופיתחו שלל טכנולוגיות ויוזמות דיגיטליות, ובאחרונה התקיים האקתון לפיתוח טכנולוגיות לאירוויזיון. היוצר נמרוד שפירא חשב לחבר בין הטכנולוגיה למוזיקה עצמה, ויזם לכבוד התחרות את יצירתו של דואט אהבה בין המחשב לבן אנוש.

אחרי שהמחשב כבר ניצח את אלוף העולם בשחמט ואת אלופי האלופים של השעשועון ג'פארדי (מלך הטריוויה), חשב שפירא שהוא יכול לנצח גם באירוויזיון. ייתכן, אבל בינתיים זה לא אפשרי כל כך, כיוון שחוקי התחרות מחייבים שירה חיה של בן אדם על הבמה. אלא שהדבר לא הקטין את המוטיבציה שלו ליצור שיר מבוסס מחשוב שיקבל את הדוז פואה של הגולשים. הוא חבר ליוצרים ויזמים נוספים (כל השמות – בהמשך) על מנת ליצור את הפרויקט "דוז פואה לבינה מלאכותית", והם רתמו לשם כך את יזהר כהן, שזכה באירוויזיון ב-1978 עם אבניבי והגיע למקום החמישי כשייצג את ישראל פעם נוספת בתחרות, ב-1985, עם עולה עולה.

צוות המיזם הזין אל תוך רשת נוירונים מאות שירי אירוויזיון - מלודיות וטקסטים. לאחר מכן, אלגוריתמים פלטו אלפי מלודיות ושורות ליריות חדשות, ומהם נבחרו בקפידה יחידות מוזיקליות בודדות ש-"הולחמו" לכדי שיר. השיר שנוצר מכיל 100% חומרים שנכתבו והולחנו על ידי בינה מלאכותית, וקרוי Blue jeans and bloody tears (בתרגום חופשי - ג'ינס כחול ודמעות מדממות). האזנה לשיר מראה בבירור שהוא חוגג את האירוויזיון - את המלודרמטיות, הקיטשיות, הקאמפיות, ההומור והגימיקיות.

האם השיר מקבל את הדוז פואה שלכם?

כיצד הם עשו זאת?

לאחר שהגה את הרעיון, חבר שפירא לבית הקונספטים אלנבי, שהפיק את הפרויקט, ולמפיק המוזיקלי אבשלום אריאל, שהפיק את Toy של נטע ברזילי - השיר שזכה באירוויזיון בשנה שעברה והביא אותו לכאן. הצד הטכני בוצע על ידי ערן הדס, משורר ותכניתן, שבנה אלגוריתם שיצר אינספור שורות ליריות חדשות ממאות הטקסטים שהוזנו, וצוות מומחים מאורקל, שבנו אלגוריתם על גבי פלטפורמת הענן של החברה, שהיה אמון על יצירת אינספור מלודיות חדשות ממאות השירים שהוזנו. על הצד המוזיקלי היה אחראי המלחין וכותב השירים אמיר שינפלד, שאצר את המלודיות והשורות המתאימות ביותר משלל שירים שהשתתפו באירוויזיון לאורך השנים - יחד עם בן שפלן, וכן שפירא ואריאל. את הקליפ ביים סטודיו האנימציה SulkyBunny.

בשיחה עם אנשים ומחשבים פירט שפירא על התהליך: "מהרגע שהבנתי שהאירוויזיון הולך להיות בישראל, היה לי ברור שאני רוצה ליצור פרויקט שמשלב חדשנות טכנולוגית אתו. ישראל היא אומת הסטארט-אפ וזה נראה לי טבעי. שאלתי את עצמי מהו ה-DNA של שיר מנצח אירוויזיון, על מנת ללמד את המחשב. במשך כמה חודשים הזנו את השירים הטובים ביותר שהשתתפו באירוויזיון ובנינו אלגוריתמים של למידה עמוקה. יצרנו מעין חתיכות של פאזל, וכשהבנו שחלק מהן יכולות להתחבר, פנינו למוזיקאים, שיצרו בעזרת המחשב את הפזמון והבתים. לאחר שנוצרה הסקיצה חוברו המילים, ומה שיצא הוא שפסקאות שלמות ישבו בול על הלחן ועל המחשב ברמת ההברות. כאן הקסם קרה".

"השיר הוא 100% תוצר של מכונה. המחשב יצר את הפזמון באמצעות למידה של כל השירים ואנחנו עזרנו לו", הסביר שפירא. לדבריו, הוא רצה לשלוח את היצירה לוועדה שבחרה את השיר הישראלי לאירוויזיון - אלא שאיחר את המועד.

אבל השיר בכל מקרה לא היה מתקבל, כי לפי כללי התחרות אי אפשר להשתמש לשירה אלא בבן אדם.
"במקרה שכזה, היינו עושים כפי שנאלצה לעשות נטע לאחר שאיגוד השידור האירופי, שמפיק את התחרות, סירב לאפשר לה להעלות על הבמה את הלופר: מישהו מאחורה חיקה את הקולות שלו, ונטע עמדה על הבמה בליסבון עם המכשיר ועשתה 'כאילו'".

הפוסט צפו: יזהר כהן והמחשב בשיר אהבה אירוויזיוני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'וליאן אסאנג', חושף השחיתויות ומייסד וויקיליקס, נמצא כעת בבריטניה ומספק למדינה לבטים לא פשוטים בנוגע לדרך ההתנהלות עימו - בארה"ב הוא נחשב כפושע מבוקש, ואולי אף כמי שיעמוד לדין על בגידה במולדת, כשהרשאה במעל עלולה אפילו לחרוץ לו דין מוות. מנגד, בעבר גם עמדה כנגדו בקשת הסגרה מטעם שבדיה, שם נחקרה מוערבותו במקרה אונס.

במאי 2017 הודיעו השבדים כי הם מסיימים את החקירה בנדון, מסירים את ההאשמות כנגד אסאנג' ושביטלו את בקשתם מהבריטים למסור אותו לידיהם, אבל אתמול (א') בישרו כי הם שבים ופותחים את החקירה המסוימת ולכן אסאנג' שוב מבוקש על ידם.

"תינתן לג'וליאן הזדמנות לנקות את שמו"

העורך הראשי של אתר וויקיליקס הגיב לדבר פתיחת המקרה המחודשת וההחלטה השבדית בנוגע לתיק האונס נגד אסאנג ואמר כי "תינתן לג'וליאן הזדמנות לנקות את שמו".

לפי סוכנות הידיעות AP, כריסטין הרפנסון, שהחליף את אסנאג' במשרת העורך בספטמבר אשתקד, אמר בהצהרה רשמית מטעם האתר כי התובעת השבדית, אווה-מארי פרסון, הייתה נתונה תחת "לחץ פוליטי אינטנסיבי" לפתוח מחדש את התיק. הוא גם טען כי המקרה "טופל באופן קלוקל" מלכתחילה.

פרסון הכריזה על ההחלטה השבדית חודש לאחר שאסאנג' נעצר על ידי רשויות אכיפת החוק הבריטיים ונלקח משגרירות אקוודור בלונדון, לאחר שנשיא אקוודור, לני מורנו, החליט לסיים את האפשרות לספק לו מקלט מפני רודפיו. עורך הדין השבדי של אסאנג', פר אי. סמואלסן, אמר כי לקוחו חף מפשע והוא אינו מבין את הנמקה לפתיחה מחדש של מקרה מלפני עשור.

תיק האונס כנגד אסאנג' היה פתוח בעבר במשך שבע שנים. למעשה היו תלוית נגד אסאנג' חשדות בשבדיה לביצוע עבירות מין ובראשן אונס. הטענות להתנהגות מינית לא הולמת הגיעו בתחילה משתי נשים שבדיות, אבל אחת מהן ירדה מהפרק עוד ב-1995, לאחר שחלף הזמן להגשת תביעה. אחר כך המשיכו התובעים השבדים לחקור את החשד לאונס של האישה האחרת.

"החקירה נגד ג'וליאן אסאנג' הופסקה", נכתב בהודעה שפרסמה מנהלת התביעה הציבורית בשבדיה, מריאן ניי, לפני שנתיים בדיוק. במסיבת עיתונאים שקיימו עת בישרו לעולם על ההחלטה הסבירו התובעת הראשית, אינגריד איסרן, וניי את המהלך של המדינה לסיים את החקירה ולהסיר את צו המעצר בטענה שאין אפשרות לעצור את אסאנג' בעתיד הנראה לעין. עם זאת אמרו התובעות שהמקרה "יכול להיפתח מחדש אם אסאנג' יחזור לשבדיה לפני שתסתיים ההתיישנות, ב-2020". וזה בדיוק מה שאירע כעת, מתוך התקווה המקומית שהבריטים יסגירו את החשוד לידיה של שבדיה.

בחירתה של בריטניה

אסאנג' נמצא כעת במאסר בן 50 שבועות בממלכה המאוחדת בגין הפרת ערבות, ובריטניה תיאלץ לקבל החלטה משמעותית לגבי מה שיעלה בגורלו כאשר תקופה זו תסתיים, ולבחור האם למסור אותו לידי האמריקנים או השוודים, אם בכלל. בעבר ציינו הבריטים כי לא יסגירו את אסאנג' לידי ארצות הברית אם הדבר יסכן אותו בגזר דין מוות.

בפני הבריטים עומדת, כאמור, בקשת ההסגרה של ארה"ב בגין הפרות לכאורה של החוק הפלילי האמריקני ובגין קשירת קשר לקבלת מידע על ביטחון לאומי ממאגר ממוחשב שבהחלט עלולות להסתכם בהרשעה שתביא לגזר דין שכזה.

רבים טוענים כיום שאפשר שאסאנג' כמו"ל לא צריך לעמוד בפני הליכים פליליים בגין מידע שסיפק, שלטענתם הוא כזה שמהווה עניין ציבורי שחשוב היה להביאו לרשות הרבים.

הבחירה של בריטניה עומדת להיות לא פשוטה. על פניו, ההחלטה צריכה להיעשות תחילה על ידי שופט, אם כי ניתן להפנות אותה בסופו של דבר לשר הפנים הבריטי. יש להניח כי תהא ההחלטה אשר תהייה בכל מקרה היא תזכה לביקורת קשה.

הפוסט שבדיה הודיעה שתפתח מחדש את תיק האונס נגד ג'וליאן אסאנג' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ב') בסגירתם של שני מפעלים בדרום, שכמה מאות מעובדיהם עלולים להישאר ללא פרנסה. המדובר במפעל חרסה בבאר שבע, מקבוצת חמת ובמפעל אמיליה קוסמטיקס.

בעלי המפעלים מנמקים את הסיבות לסגירה, בין היתר, בגלל תחרות מול היבוא החופשי מטורקיה ומדינות שונות, שלא מאפשרת להם להתמודד עם תנאי השוק. למרבה הצער, הנימוקים של סגירת מפעלים, במיוחד בפריפריה, בגלל תחרות, נשמעים חדשות לבקרים גם מפי מנהלים ובעלים של עסקים אחרים, במיוחד כאשר המפעל שלהם, בדרך כלל מהווה את מקור התעסוקה הראשי בישוב שבו הם נמצאים. אבל האמת היא שמפעלים אלו, בנוסף לבעיות אובייקטיביות של ניהול ושווקים, לא נערכו מספיק בזמן לעידן של תעשיה 4.0.

המשמעות של תעשיה 4.0 היא עידוד מפעלי תעשיה וייצור בכל המגזרים בארץ, להשקיע בטכנולוגיה, הן בקווי הייצור והן במערכות התומכות כולל הבק-אופיס. הסיבה העיקרית היא בדיוק כדי למנוע מצבים שמפעלים שממוקמים באזורים מרוחקים לא יוכלו להתמודד עם חדשנות משבשת, שצצה בכל תחום כמעט בכל יום.

הבעיה אינה רק כספית. בחלק מהתעשיות מדובר במפעלים שבהם עובדים בני הדור השני והשלישי, כאשר בני הדור הראשון לא נלהבים להיכנס להשקעות בתחום החדשנות. כמו בכל תחום טכנולוגי חדש, המעבר לתהליכי ייצור ותפעול דיגיטליים, שאמורים לייעל את העבודה, אינו מסתכם רק בהשקעה במערכות מידע או מיחשוב, אלא מדובר בשינויי תהליכי עבודה, תרבות ארגונית וניוד עובדים לתפקידים ומקצועות חדשים. רוב העסקים והתעשיות לא יכולים לעשות זאת לבד, ולרשותם עומדים מומחים ויועצים, שחלקם אף ממומן על ידי המדינה, באמצעות רשות החדשנות, המגבה את זה גם במענקים כספיים נכבדים.

חשיבות הכניסה לעידן תעשיה 4.0

אמנם בשנתיים האחרונות נרשמת התקדמות במודעות של בעלי המפעלים לחשיבות שיש בכניסה לעידן תעשיה 4.0, חלק מהם חוו על בשרם מה צפוי בשוק שלהם אם הם לא יתעוררו, ואחרים לומדים ממה שקורה למפעלים וארגונים שמשאירים את החדשנות מעבר לחלון.

ויש מפעלים וארגונים שהחדשנות כבר לא תעזור להם, כמו למשל חרסה ואמיליה. גם אם השקיעו בצורה זו או אחרת במערכות מידע ומיחשוב, כנראה שהתהליכים שם לא היו מספיק מהירים ולא מקיפים, שלא הצליחו לאפשר למפעל להתמודד עם היבוא.

ולא מדובר רק בתחרות על מחיר. המחיר הוא תוצאה של שורה של תהליכים שמתחילים בייצור, ומאפשרים לעשות את אותה עבודה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר, שגורמת להוזלת המוצר לצרכן ובכך נותנת תשובה ליבוא המתחרה.

חדשנות בתעשיה פירושה גם היכולת לנצל מערכות חכמות כמו BI ו-AI, שיודעות לחזות טוב יותר תנאי שוק, להמליץ על שינויים בתהליכי הייצור או השיווק, ולנבא אחוזי הצלחה באופנים טובים יותר.

למרבה הצער, בחלקים גדולים של התעשייה, בתחומי ייצור ושיווק שונים, יכולת החיזוי האמיתית כמעט שלא קיימת, כי אותם מנהלים לא מוכשרים לכך, אין להם יכולת כלכלית להעסקת מנהלי מידע (Data Science) והיעזרות בגורמי חוץ, בחברות מתמחות, לא נחשב אצלם להשקעה כדאית אלא להוצאה, שכדאי לדחות אותה. עד שמגיע הרגע שבו הזמן אזל, השוק באמת מוצף במתחרים, ולאו דווקא ביבוא, והתוצאות מוכרות.

חדשנות בתעשייה - צו השעה לפני שיהיה מאוחר מדי

אילן אלתר, מנכ"ל חברת הייעוץ אלתרנט, העומד בראש ועדת התכנים של כנס Industry 4.0 של אנשים ומחשבים, אומר כי המפעל החכם הוא חלק ממגמה עולמית, שמטרתו לאפשר ייצור תעשייתי בעידן החדש, תוך יכולת של התאמת מוצרים אישית לצורכי השוק.

אלתר אומר שמדינת ישראל, בדומה לממשלות נוספות בעולם המערבי, הבינה את הסכנה הטמונה בסגירת מפעלים שאינם תחרותיים.

גם התאחדות התעשיינים בראשותו של היו"ר שרגא ברוש מובילה שורה של תהליכים, בעיקר הסברה ושכנוע של מנהלי מפעלים שיתחילו בתהליכים חדשנות. לדברי ברוש, בישראל יחס ההון לתוצר הוא עדיין נמוך משמעותית מאשר ב-OECD, ולכן גם הפריון נמוך והתוצאה היא כושר תחרות נמוך מול מדינות מתקדמות. הוא ממליץ ודוחף את חבריו להתאחדות להשקיע בחדשנות, בחינוך טכנולוגי ביחד עם הממשלה, ובשדרוג קווי ייצור ומו"פ.

את כל הדברים האלו בוודאי שמעו וקראו מנהלי ובעלי המפעלים בדרום, שסכנת סגירה מאיימת עליהם בימים אלו. למרבה הצער הם כנראה לא הפנימו את זה מספיק מהר וחזק, והנה דוגמה לכוחה המוגבל של חדשנות טכנולוגית. אם היא לא נעשית בזמן, היא משולה לתרופה שניתנה לחולה, מאוחר מדי.

ב-3.6.2019 ייערך כנס משותף לאנשים ומחשבים ופירמת הייעוץ BDO, כנס הארגון האוטומטי, שיעסוק בין היתר באוטומציה של תהליכים ארגוניים ותפעוליים.

הפוסט החדשנות שכבר לא תציל את המפעלים שנסגרו בדרום הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות