דו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ג'), צריך להדאיג את אזרחי ישראל ולהדיר שינה מאלה שמופקדים על ביטחון האזרחים בכלל ובמרחב הסייבר בפרט. לא פחות מזה. מספר פרקים בדו"ח של המבקר, מתניהו אנגלמן, מעלים באופן ברור שהמדינה מפקירה אותנו, האזרחים, בעולם הסייבר: היא לא מסוגלת להגן עלינו ממתקפות, לא מגנה היטב על מערכות המחשוב שלה, כולל הקריטיות שבהן – שמשרתות אותנו, ולא חוקרת (המשטרה) מספיק מתקפות סייבר.

והרי החדשות ועיקרן תחילה: קריאה בדו"ח מביאה למסקנה שכל האזהרות שאנשי המקצוע מזהירים במשך שנים לגבי הסיכון שיש בהעדר הגנה על מערכות ולגבי הטיפול הקלוקל של מוסדות המדינה בתחום הסייבר נופלות על אוזניים ערלות. זה נכון לגבי המשטרה, מערכת הבריאות ואפילו בבית שלה פנימה – המבקר מתריע על כישלון של הממשלה למנוע מעילות והונאות בתוך המשרדים שלה, שגם הם נעשים בעזרת כלים דיגיטליים, החשופים ברשת.

מערכת הבריאות

ולחדשות בהרחבה: דו"ח המבקר מגיע קצת יותר מחצי שנה לאחר מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה בחדרה, שאירעה במהלך ביצוע דו"ח הביקורת. האירוע גרם לשיבוש מוחלט של העבודה בבית החולים, למעבר של חלק מהעבודה להתבצע ידנית, כאילו אנחנו בשנות ה-50 או ה-60, ולהפנייה של חולים למרכזים רפואיים אחרים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

אלא שזה לא רק בהלל יפה: אנגלמן גילה הזנחה מתמשכת של הקצאת משאבים להגנה על סייבר ברבים מבתי החולים ברחבי המדינה. זה כולל הגנה, או יותר נכון היעדרה, על מערכות רפואיות קריטיות כמו מכשירי CT ו-MRI. זאת, על אף החלטות שהממשלה קיבלה, שהורו למשרד הבריאות להסדיר את הטיפול באבטחת המידע בבתי החולים וליצור מסגרת תיאום מסודרת עם גורמים מוסמכים אחרים. לכן, אם מחר בבוקר תלכו לבצע בדיקה רפואית, בפרט בבית חולים, אל תתפלאו אם התוצאות שתקבלו תהיינה שגויות, כי מישהו פרץ למערכות של המוסד הרפואי ושינה נתונים. הפורץ לא יעבוד קשה, כי לפי המבקר, בחלק גדול מבתי החולים המערכות לא מוגנות כהלכה וחשופות לפריצות.

האירוע בהלל יפה גרם להנהלת משרד הבריאות ללחוץ על בתי החולים לטייב את הגנת הסייבר שלהם, ולהגביר את המודעות של הרופאים.ות, האחים.ות ושאר העובדים.ות לתחום. אבל עדיין חסרים משאבים, ולא רק בגלל תקציב, אלא גם כי חוסר המודעות מתחיל מההנהלות של בתי החולים. הנה ממצא של המבקר שצריך לקרוא פעמיים כדי לוודא שהבנו נכון: מערכות ה-SOC שהוקמו בחלק מבתי החולים מאוישות בתת תקן, ופועלות באופן מלא רק בימי חול. בשבת העובדים נחים, בניגוד לפורצים.

ליקויים רציניים בפעילות המשטרה נגד עבירות סייבר. לתשומת לב המפכ"ל, קובי שבתאי. צילום: משטרת ישראל

המשטרה

דבר אחר שהמבקר מתריע עליו מתיישב עם הסערות הציבוריות שמתחוללות כבר כמה שנים, והתחוללו במיוחד בשנה שעברה, סביב הביטחון האישי של הגולשים. כאמור, המבקר מצא שהמדינה לא יכולה להגן עלינו מפני מתקפות כופרה ושאר מרעין בישין בתחום הסייבר, שהמשטרה לא חוקרת מספיק את התלונות שהציבור מגיש על עבירות קיברנטיות ושאמון האזרחים בטיפול המשטרתי בנושא נמצא בתחתית של התחתית. האזרחים והארגונים חשופים באופן קבוע לפגיעות סייבר – והמשטרה פועלת בעצלתיים, וגם זה רק במקרה הטוב.

בגלל חוסר האמון של הציבור ב(אי) פעילות המשטרה בתחום הסייבר, נמנע מכולנו לדעת מהו היקף הפגיעות המקוונות באזרחים ומהי עוצמתן. כך, 200 אלף איש שנפגעו ממתקפות סייבר בשלוש השנים האחרונות כלל לא פנו למשטרה, כי הם הבינו שזה בזבוז זמן. ומה לגבי אלה שכבר פנו? אמנם, המשטרה פתחה תיקים, אבל הם נסגרו בקצב סיטונאי וברוב המקרים כלל לא הגיעו לבית המשפט. כלומר, חלק ניכר מהפורצים לא הועמדו לדין.

כאשר יש מצב שבו הוועדה לביקורת המדינה לא התכנסה מאז שהממשלה נבחרה, ויש חוסר יציבות פוליטית, יש סיכוי שגם הדו"ח הבא של המבקר יעסוק בחוסר טיפול ובאי מימוש ההמלצות שהוא נתן בדו"ח זה. לתשומת לב חברי הכנסת

הכישלון בהגנה מפני מתקפות סייבר נובע בין היתר ממחלה ישראלית טיפוסית: ריבוי גופים שאמורים לעסוק בזה. התוצאה: חוסר תיאום בין גופים כמו המשטרה ומערך הסייבר. המבקר טורח לציין שבמקרה של הלל יפה היה שיתוף פעולה של המשטרה, אבל השאלה הנשאלת היא למה אין שת"פ שכזה באופן קבוע.

הוא צריך להיות המודאג הראשי. ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת (ארכיון)

השורה התחתונה: תמונת המצב העגומה שעולה מהדו"ח נובעת קודם כל מחוסר מודעות של מקבלי ההחלטות ואלה שממונים על התקציבים. הבעיה היא, כנראה, שעדיין לא חווינו בישראל אירוע סייבר ברמת נזק לאומית משמעותית, ברמה זהה, חלילה, לאירוע פיזי כמו פיגוע, ולכן גם טרם התחוללה סערה ציבורית מספקת. והרי סערות ציבוריות הן, במקרים רבים, מה שגורם לפוליטיקאים ולגופי הממשלה לפעול.

הכנסת, על ועדותיה השונות, שחזרו אתמול לעבודה, צריכה לטפל בדחיפות בממצאי הדו"ח, ולעקוב אחר יישומי המלצות. אבל כאשר יש מצב שבו הוועדה לביקורת המדינה לא התכנסה מאז שהממשלה נבחרה, ויש חוסר יציבות פוליטית, יש סיכוי שגם הדו"ח הבא של המבקר יעסוק בחוסר טיפול ובאי מימוש ההמלצות שהוא נתן בדו"ח זה.

ועוד דבר: הממשלה רוצה להעביר תקציב ל-2023 עוד לפני שהכנסת תצא לפגרת הקיץ הארוכה בעוד כחודשיים. אם זה אכן יקרה, וזה אם גדול לאור המשבר הפוליטי, מן הראוי שהיא תכלול בו את התקציבים הדרושים והמספיקים להגנה על אזרחי המדינה מפני מתקפות סייבר – אלה שמופנים למשטרה, למערכת הבריאות ולכל גוף רלוונטי אחר. לתשומת לב הקוראים נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן.

הפוסט מבקר המדינה מציג: דו"ח שצריך להדאיג כל אזרח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

36 מהחברות הממשלתיות שנבדקו ומשרד ממשלתי אחד – משרד החוץ, שביחד מהווים 71% מכלל גופי הממשלה, לא משתמשים במערכת IT תומכת למערך ניהול הסיכונים שלהם – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח המבקר 72-ג', שמתפרסם היום (ג').

בדו"ח מציין המבקר כי "מעילה המתרחשת בארגון עלולה להסב לו נזקים כבדים, עד כדי סיכון המשך קיומו. מעילות במגזר הממשלתי גורמות לנזקים חמורים נוספים, כגון פגיעה באמון הציבור בישראל במערכת הממשלתית, תפיסתה כמושחתת גם בעיניים בין לאומיות ופגיעה בתוכניות כלכליות שאמורות לשרת את הציבור. ארגונים ממשלתיים חשופים למעילות, אולם ניתן לצמצם את הסיכון להתרחשות מעילה באמצעות מגוון פעולות".

אנגלמן כותב כי בכל משרדי הממשלה וב-12 מהחברות הממשלתיות (24% מהן) שנבדקו לא גובשה מדיניות ניהול סיכונים. בחברות שכן גיבשו מדיניות, היא אושרה לפני יותר משנתיים ולא עודכנה. בכל משרדי הממשלה ובשש (12%) מהחברות הממשלתיות שהוא בדק לא היה מנהל סיכונים כלל ארגוני, ובכל משרדי הממשלה וב-21 מהחברות הממשלתיות שנבדקו (41%) לא הייתה ועדת היגוי לניהול סיכונים.

לפי הדו"ח, כל משרדי הממשלה לא ביצעו סקר סיכונים כלל-ארגוני; חברה ממשלתית אחת לא ביצעה סקר סיכונים כלל-ארגוני וחמש (10%) מהחברות הממשלתיות ביצעו את הסקר האחרון לפני יותר מארבע שנים, ומאז הוא לא עודכן.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

עוד כותב המבקר כי "סקרי הסיכונים של החברות הממשלתיות לא נקלטים במערכת אנפ"ה (ר"ת איסוף נתונים ופיקוח על החברות) של רשות החברות הממשלתיות, או שלא מוזנים בה באופן מלא. כמו כן, אין למערכת כלי לניתוח המידע המתקבל, שביכולתו להצביע בין השאר על פערים וחריגות".

מערכות ה-IT

בשבעה (32%) ממשרדי הממשלה וב-12 מהחברות הממשלתיות שנבדקו (25% מהן) אין בקרות ממוחשבות לאיתור חריגות ומגמות שעשויות להצביע על התנהלות לא תקינה, ורוב המשרדים והחברות (91% ו-78%, בהתאמה) לא משתמשים בטכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם מעילות. בהיבט האבטחה, מציין אנגלמן כי שניים (9%) ממשרדי הממשלה ו-18 (שהם 35%) מהחברות הממשלתיות שנבדקו לא מגבילים חיבור של התקן נייד לסביבת המחשוב. ב-10 מהמשרדים (43% מהם) וב-32 מהחברות (63%) אין התרעה על ניסיונות חיבור כאלה.

עוד ממצאים: לשמונה (16%) מהחברות הממשלתיות אין בקרות לאיתור חריגים במערכות משאבי אנוש, נוכחות ושכר, קובע המבקר, וב-11 מהן (22%) אין ממשקים בין מערכת הנוכחות למערכת השכר.

המלצות והנחיות המבקר בהקשרים אלה הן: "על משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לגבש מדיניות ניהול סיכונים, לעדכן אותה בכל שנה ולאשרה בידי הגורמים הרלוונטיים בארגון. מומלץ למשרדי הממשלה להקים מערך של ניהול סיכונים מקיף בתיאום עם החשב הכללי. מומלץ לחברות הממשלתיות שטרם מינו מנהל סיכונים ראשי להשלים את המינוי. על החברות הממשלתיות שלא הוקמה בהן ועדה לניהול סיכונים לפעול להקמת ועדה כזאת. על משרדי הממשלה ועל החברות הממשלתיות לבצע פעם בארבע שנים לפחות סקר סיכונים לגבי כלל הסיכונים שהארגון חשוף אליהם, ולעדכנו באופן שוטף. מומלץ למשרד החוץ ולחברות הממשלתיות להטמיע מערכת מידע תומכת ניהול סיכונים. על המשרדים והחברות להטמיע בקרות ממוחשבות העשויות לסייע במניעת מעילות ובאיתורן, וכן לבחון את הצורך בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות העשויות לשרת מטרה זו. משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות שאינם מגבילים את החיבור של התקנים ניידים לעמדות קצה צריכים לעשות כן. על רשות החברות הממשלתיות לבחון את שדרוג מערכת אנפ"ה או החלפתה, כדי שיהיה אפשר לקלוט במועד את מלוא הדיווחים שהחברות הממשלתיות נדרשות למסור לרשות, ובהם סקרי הסיכונים, וכן לנתח את הפערים והחריגות העולים מדיווחים אלה".

הפוסט 71% מגופי הממשלה לא משתמשים ב-IT לניהול סיכונים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האיחוד האירופי, בריטניה וממשל ארה"ב האשימו באופן רשמי את הממשל הרוסי בפריצה למודמים לווייניים באירופה ב-24 בפברואר, בשעות שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה.

הצהרות מתואמות ורשמיות בנושא הונפקו אתמול (ג') על ידי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה, לצד זו של מועצת האיחוד האירופי. בהודעה הבריטית נכתב, כי הקביעה לגבי זהות הפורצים נעשתה בעקבות "מידע מודיעיני חדש בנושא של בריטניה וארה"ב", וכי הפריצה ללווייני ויאסאט (Viasat) הייתה אחת מכמה מתקפות סייבר שממשלת רוסיה הפעילה לפני הפלישה לאוקראינה, לצד השחתת אתרים אוקראיניים ב-13 בינואר השנה ופריסה של נוזקות, שמאוחר יותר זוהו כ-Whispergate.

אנטוני בלינקן, שר החוץ של ארה"ב, הודיע, כי "גם ארה"ב חולקת בפומבי את הערכתה, שלפיה רוסיה היא שפתחה במתקפות סייבר בסוף פברואר נגד רשתות תקשורת לווייניות מסחריות". זאת, "כדי לשבש את הפיקוד והשליטה האוקראיניים במהלך הפלישה. לפעולות אלו היו השפעות זליגה למדינות אחרות באירופה (משמע, גם מדינות במערב אירופה הותקפו, י.ה.)".

גם ממשלות קנדה ואוסטרליה פרסמו אתמול הצהרות דומות, המאשימות את ממשלת רוסיה בפריצה. ממשלת ניו זילנד הכריזה על הטלת עיצומים על רוסיה בשל "מתקפות שמטרתן הזרמת מידע כזב ואחריותה למתקפות סייבר על אוקראינה", מבלי להזכיר במפורש את חברת הלוויינים.

בעבר אמרו פקידי ממשל אמריקנים בכירים לוושינגטון פוסט, כי האקרים הפועלים מטעם צבא רוסיה הם העומדים מאחורי המתקפה על חברת התקשורת הלוויינית מקליפורניה, אך עד השבוע למתקפה לא היה כל ייחוס רשמי.

במרץ השנה, הנפיקו ה-FBI ו-CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, התרעה מפני מתקפות סייבר וניסיונות פריצה לרשתות תקשורת לווייניות. זאת בעקבות גורם רשמי אוקראיני, שאמר כי האקרים פגעו באחת ממערכות הלוויין של המדינה. ההתראה היוותה חלק מיוזמת "Shields Up" של CISA להגיב למתקפות סייבר רוסיות פוטנציאליות, המהוות חלק מהסכסוך באוקראינה. "פריצות מוצלחות לרשתות תקשורת לווייניות עלולות ליצור סיכון בסביבות התקשורת של הלקוחות שלהן", התריעה CISA.

ויקטור ז'ורה, סגן יו"ר השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת והגנה על מידע באוקראינה, אמר באותו חודש לכתבים, כי החבלה הדיגיטלית בלוויין KA-SAT של ויאסאט שעות לפני הפלישה הרוסית "הובילה לאובדן עצום בתקשורת באזור, ממש בתחילת המלחמה".

בתחילת מרץ, ארה"ב העבירה לוולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, טלפון לווייני מאובטח. זאת, כדי שיתאפשר קשר עימו ממקום המסתור שלו בקייב הבירה.

עוד בתחילת הלחימה, פנה מיכאלו פדורוב, סגן ראש הממשלה והשר לשינוי דיגיטלי של אוקראינה, וביקש את עזרתו של אילון מאסק להשאיר את ארצו מחוברת לאינטרנט תחת המתקפות הרוסיות. סטארלינק הוא שירות האינטרנט בלוויין שחברת החלל של מאסק, SpaceX, מקדמת ומוכרת זה מכבר – והבעלים החדש של טוויטר נענה לבקשה.

מומחי אבטחה ציינו, כי אבטחת הסייבר בעולם הלווייני היא תחום שצבר תאוצה בחודשים האחרונים.

ההצהרה הבריטית אזכרה את התקיפה של הסוכן הרוסי הכפול סרגיי סקריפל ובתו יוליה, שנמצאו ב-2018 מחוסרי הכרה על ספסל בסולסברי שבממלכת האי. סוכנים של ה-GRU – הביון הצבאי הרוסי, הם שהרעילו את השניים בגז עצבים. ליז טרוס, שרת החוץ של בריטניה, אמרה אתמול, כי "המודיעין (שהשגנו) הוא עדות ברורה ומזעזעת למתקפה מכוונת וזדונית של רוסיה נגד אוקראינה, שהיו לה השלכות משמעותיות על אנשים ועסקים רגילים באוקראינה וברחבי אירופה".

רוסיה לא הגיבה להצהרות המערב.

הפוסט המערב מאשים רשמית: רוסיה תקפה לוויינים בסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נבחרת טאף מאדר למען גדולים מהחיים על שם שלמה טירן לשנת 2022 יצאה לא מכבר לדרך. זו השנה השביעית שבה הנבחרת תשתתף באתגר הטאף מאדר, שייערך הפעם בסקוטלנד.

הנבחרת מורכבת מקבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים במגוון ענפי המשק, אשר לצד האימונים לקראת Tough Mudder פועלים להשגת תרומות, ומשתתפים בפעילויות למען עמותת גדולים מהחיים, המסייעת לילדים החולים בסרטן ובני משפחותיהם.

עיקר התרומות מיועדות להקמת "גני חלומות" – גני ילדים המותאמים לילדים החולים בסרטן. לאחר שנחנך גן בבאר שבע, מיועדות כעת התרומות להקמת "גן חלומות" בירושלים. קפטן ויזם הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר.

את הנבחרת הישראלית מלווה קבוצת אנשים ומחשבים  מאז הקמתה לפני שבע שנים, והיא מפיקה מדי שנה את המסע ל-Tough Mudder.

אייל רייסמן, סמנכ"ל פיתוח, TankU

ספר על עיסוקך/הישיגך.

"לאחרונה הצטרפתי לחברת TankU כסמנכ"ל פיתוח. TankU רותמת את הכוח של בינה מלאכותית כדי לעשות מהפכה בעולם שירותי הרכב והופכת שירותים כמו תדלוק, הטענה חשמלית, איסוף מוצרים ושטיפת רכב לאוטומטיים ומותאמים אישית. זהו תפקיד עם אחריות גדולה, הכולל פיתוח מוצרים בחזית הטכנולוגיה, עבודה מול תאגידים בינלאומיים הדורשים עמידה בסטנדרטים גבוהים ביותר, אחריות על התמיכה הטכנית ללקוחות ותפעול שוטף של השירותים השונים של החברה. לפני כן כיהנתי במספר חברות בתפקידי סמנכ"ל פיתוח, והובלתי ארגוני פיתוח טכנולוגיים".

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?

"אני משתתף זו השנה החמישית בנבחרת טאף מאדר, ובכל שנה עושה יותר. השנה אני משמש בתפקיד אחראי גיוס התרומות של הנבחרת. בשנה שעברה לקחתי חלק בפרויקט מנטורינג של הנבחרת וזכיתי ללוות בחורה מדהימה, אביטל, שהחלימה מסרטן, ולצעוד יחד איתה לאתגרים חדשים בהצלחה רבה. מצאתי עוד חברה לחיים, וקיבלתי לא פחות מאשר נתתי בתהליך הזה".

למה את/ה רוצה להיות בנבחרת?
"השנים בנבחרת הראו לי כמה אנרגיה וסיפוק יש בנתינה, בתרומה למען האחר. אי אפשר להחליף את זה, והתמכרתי לזה. אני יכול לומר שהחיים שלי לפני הצטרפותי לנבחרת אינם דומים לחיים שלי אחרי. זכיתי במשפחה נוספת, זכיתי ביכולת לתת. פשוט זכיתי".

מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל?

"אני מתאמן בקבוצת טריאתלון מדהימה – Team500Watt, באופן קבוע שבעה ימים בשבוע.

בשנה האחרונה השתתפתי וסיימתי בהצלחה שתי תחרויות IronMan 70.3 (חצי איש ברזל), ומתאמן לקראת תחרות IronMan בחודשים הקרובים.

בשנים האחרונות סיימתי בהצלחה שני מרתונים – אמסטרדם ומוסקבה, וכמובן אתגר Tough Mudder ביולי בסקוטלנד".

מהם תחביביך?

"אני חובב יין מושבע, מתופף בזמני הפנוי (המועט) ומחזיק בתג של שופט ראשי בינלאומי בטניס. זכיתי להיות על המגרש בתחרויות גדולות עם שחקנים מה- Top10 בעולם. חוויה אדירה".

קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת?

אני נמצא בזוגיות מדהימה עם מור אברהמי, שמפרגנת בכל הזדמנות על הפעילות שלי בנבחרת, וגם שלושת ילדיי – עדן, אביב ואלעד – זוכים ללמוד מה הם ערכי הנתינה, התרומה לקהילה והעזרה ההדדית. תמיד מפרגנים וגאים מאוד בפעילויות שלי. כולם כבר התרגלו שהנבחרת היא חלק מהחיים שלנו כמשפחה וזה מובן מאליו עבורם. כיף גדול".

מה החלום הגדול ביותר שלך?

"לתת זו זכות, והחלום הגדול שלי הוא לא להפסיק לתת ולהמשיך ליהנות מהדרך. כל בוקר כשאני קם אני מחייך ויודע שהדרך חשובה לא פחות מאשר התוצאה. ברמה האישית הספורטיבית – חלום גדול הוא לסיים תחרות IronMan מלא הכוללת 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה. אתגר מדהים מבחינתי בהתייחס לעובדה שהפעם הראשונה שהתחלתי לרוץ הייתה לפני שבע שנים, ולשחות ולרכוב על אופני כביש למדתי רק לפני שנה וחצי".

הפוסט הכירו את משתתפי נבחרת הטאף מאדר: אייל רייסמן, TankU הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כשנודע שאילון מאסק, היזם והמולטי-מיליארדר רכש את טוויטר (Twitter), עלזו שמרני העולם, שטענו כי מאסק יאפשר להם להתבטא שוב בחופשיות במדיה החברתית שבבעלותו. אתמול (ג'), חיזק מאסק את סברתם זו כשבישר לעולם כי הוא מעוניין להסיר את ההשעיה לצמיתות של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, מהפלטפורמה.

כזכור, טראמפ סולק מהרשת המצייצת – שהייתה זירת הבית שלו – אחרי שאוהדיו התפרצו לגבעת הקפיטול בארה"ב עקב הפסדו בבחירות 2020. מאסק, שלדבריו קנה את טוויטר כדי לקדם בה חופש ביטוי לכל, אמר כי ההחלטה להחרים את הנשיא לשעבר הייתה "שגויה מבחינה מוסרית" בעיניו.

נזכיר כי כשנשיא ארה"ב לשעבר נחסם משימוש בטוויטר בתחילת ינואר 2021, בשל הסיכון להסתה לאלימות בעקבות המתקפה על הקפיטול, היו לו 88 מיליון עוקבים, והפלטפורמה הייתה עד רגע חסימתו כלי התקשורת היומיומי העיקרי שלו עם אוהדיו. חוץ מטוויטר נחסם טראמפ גם מפלפורמות אחרות ביניהן פייסבוק, סנאפצ'ט ואינסטגרם.

נחסם וסולק מטוויטר עקב מדיניות הצנזורה הנוקשה. דולנד טראמפ. אילוסטרציה. צילום: BigStock

"אני חושב שזו הייתה טעות"

"אני חושב שזו הייתה טעות, כי זה הרחיק חלק גדול מהמדינה ובסופו של דבר לא מנע מדונלד טראמפ להישמע", הבהיר מאסק את עמדתו בדבריו במהלך כנס שארגן הפייננשל טיימס. מנכ"ל ומייסד חברות הענק טסלה ו-SpaceX התכוון לכך שלטראמפ יש כיום בכל מקרה פלטפורמה בשם 'חברתית אמיתית' (Truth Social), שיצר במטרה להשמיע דרכה את דעותיו ואת העמדות השמרניות לעולם.

לפי מאסק, חרמות והשעיות צריכים להיות "נדירים ביותר" בטוויטר, ושמורים למשל לחשבונות מזויפים. לפיכך, הבהיר היזם שהוא כיום האדם העשיר בעולם, שאם אכן יצליח לקנות את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר כמתוכנן, הוא יבטל את ההשעיה לצמיתות של הנשיא לשעבר.

בכל הקשור ברכישת טוויטר, העברת הבעלות היא עדיין לא עובדה גמורה. הצעת הבוס של טסלה התקבלה על ידי הדירקטוריון אמנם, אך בעלי המניות עוד נדרשים לאשר את ההסכם ו"עדיין יש לפתור מספר שאלות", כך לפי מאסק עצמו, שהרחיב כי "במקרה הטוב, זה עשוי להיעשות בעוד חודשיים או שלושה".

מאסק מתכנן להפוך את טוויטר לפרטית ולהוציא אותה מהבורסה לניירות ערך, וזאת מלבד תוכניתו להפוך את הרשת המצייצת למעוז של חופש הביטוי – מצב שלדעתו הפלטפורמה הנוכחית רחוקה ממנו מאוד, וזאת בגלל סינון תוכן קפדני מדי שהנהיגו בה עד כה.

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר והמנכ"ל שלה לשעבר, הסביר בדיעבד שהרחקת טראמפ הייתה ההחלטה "הנכונה", אך בכל זאת הסתייג ממנה. דורסי צייץ מאוחר יותר באותו חודש שבו סולק טראמפ מטוויטר: "אני לא חוגג ולא חש גאה בשל החלטתנו לחסום את חשבונו של טראמפ מטוויטר… לאחר התרעה ברורה נקטנו פעולה זו, עשינו החלטה עם המידע הטוב ביותר שהיה לנו בהתבסס על איומים על ביטחון פיזי הן בטוויטר והן מחוצה לה…. נתקלנו בנסיבות יוצאות דופן, שאילצו אותנו למקד את צעדינו בביטחון הציבורי…" הוא כתב.

הרשת החברתית של טראמפ. Truth Social. צילום מסך.

יצוין כי טראמפ שלל שיבה לטוויטר ואמר שהוא רוצה להישאר בפלטפורמת Truth Social שהשיק בפברואר. אלא שהשירות החברתי האלטרנטיבי-ימני של הנשיא האמריקני לשעבר עדיין לא תפס תאוצה ופופולריות וטראמפ עצמו מתקשה להגדיל את העניין בחשבונו, שעומד בינתיים על 2.7 מיליון עוקבים בלבד.

לפי מאסק, ביטול השעיית הנשיא לשעבר "לא אומר שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אם הוא אומר משהו לא חוקי או הרסני לעולם. אבל אני חושב שחרמות קבועות מערערות מהותית את האמון בטוויטר כמקום ציבורי שבו כל אחד יכול להביע את דעתו".

מאסק גם הסביר כי הרגיש שטוויטר "מוטה פוליטית לשמאל", מכיוון שהיא פועלת מסן פרנסיסקו, הידועה כבעלת נטייה שמאלית-דמוקרטית, ושהפלטפורמה צריכה להיות "יותר חסרת פניות".

הפוסט מאסק מתכוון להחזיר את טראמפ לטוויטר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אייל הטכנולוגיה שהוא המייסד המשותף של מיקרוסופט, ביל גייטס, נבדק ונמצא חיובי לקורונה והוא חווה תסמינים קלים, כך בישר אמש (ד') באמצעות טוויטר (Twitter) הפילנתרופ המיליארדר. גייטס הבטיח בציוץ שיתבודד עד שיחזור להיות בריא ויצא שוב לעולם.

"אני בר מזל להיות מחוסן ומחוזק ויש לי גישה לבדיקות ולטיפול רפואי נהדר", כתב גייטס לעוקביו את מה שנשמע כמובן מאליו, מעצם היותו תומך מובהק ואף קולני של חיסונים. גייטס הפך מאז פרוץ הקורונה למי שמתנגדי חיסונים רבים מצביעים עליו כעל גורם אינטרסנטי ומניפולטיבי אשר לוחץ על הציבור לאמץ מדיניות רפואית קפדנית בכל הנוגע במלחמה בפנדמיה, ולדבריהם – לשווא.

I've tested positive for COVID. I'm experiencing mild symptoms and am following the experts' advice by isolating until I'm healthy again.

— Bill Gates (@BillGates) May 10, 2022

בשנת 2015 גייטס נשא הרצאת TED על מגיפות עולמיות, והזהיר שהעולם אינו מוכן להתמודד עם אחת כזו. "אין צורך להיכנס לפאניקה… אבל אנחנו צריכים לצאת לדרך", אמר גייטס במהלך הרצאתו אז. הרצאה זו היא אחת הסיבות לחשדות של מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה שגייטס הוא אחת מדמויות המפתח העומדות מאחורי "מגיפת הדמה", לטענתם. 

בשיחה עם ארי שפירו מ-NPR בשנת 2020, גייטס דיבר על התגובה של העולם לקורונה, והעניק לארה"ב ציונים גבוהים על מאמצי ההתרחקות החברתיים שהנהיגה, אך ציונים נמוכים בכל הנוגע בבדיקות הקורונה שביצעה המדינה. "תארו לעצמכם שהאבחון היה זמין תוך חודש והטיפולים בעוד ארבעה חודשים והחיסון תוך פחות משנה", אמר גייטס ל-NPR. "כשיש לך משהו שגדל באופן אקספוננציאלי, המהירות של התגובות האלה עושה את כל ההבדל".

גייטס על כרזה באירוע מחאה נגד מדיניות הקורונה. צילום: ויקיקומונס

הקורונה עוד לא הסתיימה והגרוע ביותר עדיין לפנינו?

נזכיר כי בראיון שהעניק לפייננשל טיימס באחרונה אמר איש העסקים הפילנתרופ כי זן חדש של נגיף הקורונה, מדבק יותר ואף קטלני יותר, עלול להופיע, והעולם עדיין לא מוכן להתמודד איתו.

למעשה, למרות שרבים כבר חשים שהמגיפה היא חלק מההיסטוריה, בעיניי גייטס הגרוע ביותר בהקשר לקורונה עוד לפנינו. לפיכך קרא גייטס לממשלות ברחבי העולם להשקיע חלק ניכר מהונן בציוד אפידמיולוגי ובמודלים טכנולוגיים המסייעים לזהות את הסכנות לבריאותם של בני אדם. הוא גם הפציר בצוות המעקב העולמי לעשות מאמצים לזיהוי איומי מגיפה. "נראה לי פרוע שאנחנו לא יכולים להסתכל על הטרגדיה הזו ולא, בשם אזרחי העולם, לבצע את ההשקעות האלה", אמר גייטס לטיימס.

חודשים לפני כן גייטס כבר הזהיר מהתפרצות חמורה בהרבה באמצעות חשבון הטוויטר שלו. "בדיוק כשנדמה היה שהחיים יחזרו לשגרה, אנחנו יכולים להיכנס למגיפת האומיקרון הקשה ביותר שתכה לכולנו. לחברים קרובים שלי יש את זה עכשיו, וביטלתי את רוב תוכניות החופשה שלי", כתב גייטס בציוץ שהעלה בחודש דצמבר בשנת 2021 לחשבונו.

Just when it seemed like life would return to normal, we could be entering the worst part of the pandemic. Omicron will hit home for all of us. Close friends of mine now have it, and I’ve canceled most of my holiday plans.

— Bill Gates (@BillGates) December 21, 2021

קרן ביל ומלינדה גייטס (מסיאטל היא הקרן הפרטית המשפיעה ביותר בעולם, ושוויה כמה עשרות מיליארדי דולרים. בציוץ האחרון שלו מאמש אודות הידבקותו בנגיף, הצהיר גייטס שהקרן עתידה לקיים פגישת הנהלה ביום ג' הקרוב, בפעם הראשונה מזה שנתיים.

גייטס אומר שיצטרף לפגישה דרך Microsoft Teams, והודה לקרן על עבודתה הקשה. "נמשיך לעבוד עם שותפים ונעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח שאף אחד מאיתנו לא יצטרך להתמודד שוב עם מגיפה", צייץ הנדבן המודאג.

הפוסט ביל גייטס הודיע שנמצא חיובי לקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שנת 2021 הייתה אמנם שנת שיא בגיוסי הון – 88 מגה סבבי גיוס בהיקף של 100 מיליון דולר נרשמו בה. ההיי-טק חצה לראשונה את רף ה-50 אחוז בייצוא הכולל של ישראל, ועומד על 54 אחוזים. יש גם בשורות טובות בתחום של קצב הצטרפות עובדים לענף, והוא גבוה פי שמונה מקצב ההצטרפות לענפים אחרים. התעסוקה בענף חצתה את רף ה-10% מבין כלל המועסקים; ויש גם גידול בביקוש ללימודי המחשב באקדמיה.

אבל דו"ח של רשות החדשנות על ענף ההיי-טק הישראלי לשנת 2021 מזהיר כי אם לא יעשו פעולות משולבות של הממשלה וגורמים נוספים במשק, החגיגה הזו עלולה להיעצר ואסור לקחת אותה כמובנת מאליה.

לראשונה מעלים עורכי הדו"ח אזהרה כי נשקפת סכנה להמשך ההובלה של מדינת ישראל בחדשנות בהיי-טק, בתחומים מסוימים שהממשלה עדיין לא מספיק משקיעה בהם. הכוונה בעיקר לתחומי הבינה המלאכותית, החקלאות, האנרגיה הירוקה ועוד – תחומים שבהם מדינות רבות בכל העולם עוברות את ישראל, והמדינה לא מובילה בהם. על פי נתוני ב-OECD, ישראל ממוקמת במקום הראשון להוצאות במו"פ, אבל הידרדרה למקום ה-15 במדד השקעות הממשלה במו"פ – כלומר בחדשנות, בסטארט-אפים ובתחומים פורצי דרך – ירידה של חמישה מקומות במדד זה.

הדו"ח מפרט את הסיבות להרמת הדגל מטעם הרשות, אותו היא מרימה בתוקף תפקידה כגוף המייעץ לממשלה בתחום ההיי-טק וגם כמי שמוציאה לפועל את ההשקעות במו"פ. בהקשר זה כותבים עורכי הדו"ח: "לאורך שנים ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח בתחומים מתפתחים ועתידיים, כאחוז מהתמ"ג, בירידה מתמדת. המשך הצמיחה בענף ההיי-טק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון, בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם".

סימני אזהרה. ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה. צילום: BigStock

גיוון תעסוקתי – עדיין ללא שיפור

כאמור, יש כיום לטענת הרשות סימנים מדאיגים שהחגיגה שחווה ההיי-טק הישראלי באחרונה עלולה להסתיים. כך למשל, למרות שיא הגיוסים, על פי מחקר של אנשי הרשות, שווי החברות הישראליות בנאסד"ק נחתך ב-10 אחוזים בשנה האחרונה, בעוד שיתר המדדים בבורסה של ניו יורק היו בעלייה.

השווי הזה כנראה לא יחזור, טוענים ברשות, ויש לו משמעות על הפעילות של אותן חברות.

מצב דומה מתקיים גם בבורסה של תל אביב – מדד החברות הטכנולוגיות במגמת ירידה, בעוד שיתר המדדים בתל אביב בסימן עלייה.

נתונים נוספים: למרות גידול באחוז המועסקים בענף מכלל המועסקים במשק, מצב הגיוון התעסוקתי מדאיג ולא השתנה. חלקם של העובדים בהיי-טק שמגיעים מהחברה הערבית והחרדית עדיין קטן בהשוואה לחלקם באוכלוסיה, והוא תקוע על 4.7 אחוזים, כאשר בקרב החרדים יש ירידה בהיקף המצטרפים לענף.

נתון מעניין נוסף בדו"ח מנפץ את הטענות החוזרות ונשנות על הדרת בני 45 פלוס. "זוהי אגדה אורבנית", טוענים בתוקף ברשות ומציגים את הנתון הבא: מספר העובדים בענף בגילאי 45 פלוס הוכפל בשנה שעברה, והוא עומד על 12 אחוזים מכלל המועסקים, בעיקר בגילאי 45-49. ברשות מסבירים זאת בכך שעובדים רבים בחברות שגויסו בהיותם בגילאים צעירים ממשיכים לעבוד בחברות גם בגילאים מבוגרים יותר, והם לא נפלטים אוטומטית לשוק כפי שניתן לחשוב.

רשות החדשנות

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר כי הדו"ח והנתונים שלו הם על תקן הרמת דגל לממשלה. "רכבת הטכנולוגיה העולמית שטסה במהירות חוצה מדינות רבות, שמהוות היום תחרות משמעותית לישראל. בגלל זה מחיר הכרטיס לעלייה על הרכבת הזו מתייקר כל הזמן, ומדינת ישראל חייבת לבדוק היכן אנו צריכים להשקיע בתחומים שבהם אין לנו שום יתרון תחרותי כלפי העולם", אמר ד"ר אפלבום.

"המצב של הענף בשנה שעברה ולפני כן הוא טוב, אבל עלינו להיזהר לא להיכנס לאופוריה, כדי שגם בעוד עשור, נוכל להיות מובילים בכל התחומים", הדגיש ד"ר אפלבום.

"עלינו לייצר אנשי טכנולוגיה שיניעו את נושא הבינה המלאכותית, וזה צריך להיות בסיוע הממשלה", הרחיב. הוא הוסיף כי "תעשיה צריכה להיות כל הזמן בצמיחה, אבל אם היא תלויה בכוח אדם שחסר, ומה שיש מופנה בעיקר לתוכנה, אז יש כאן בעיה שהממשלה צריכה לתת את הדעת עליה".

יו"ר הרשות הסביר כי חלק מהאתגרים עליהם מצביע הדו"ח קשורים בנושאים מערכתיים, לאומיים, כמו הכשרת כוח אדם, גיוון תעסוקתי והרחבת הענף לפריפריה. "תפקידנו להרים דגל ולעשות מה שאנו יכולים כדי לסייע בעיקר בתחומים שנחשבים לפורצי דרך, והם מהווים את החדשנות הייחודית", אמר.

לדברי אפלבום, בשנת 2021 הגיעו לרשות 4,000 בקשות ו-48.5 אחוזים מהן אושרו. אם הממשלה לא תשנה את מדיניותה ותגדיל את תקציב הרשות, העומד היום על 1.5 מיליארד שקל, יש חשש שבשנים הבאות אחוז הבקשות שיאושרו יהיה קטן יותר. עם זאת ד"ר אפלבום מציין כי "שרת החדשנות יחד עם שר האוצר עובדים על התקציב לשנה הבאה, והם מבינים היטב את הצורך בשינוי, לאור האתגרים שהצבנו, ואני מקווה שזה יביא לשיפור המצב".

תגובות נוספות לדו"ח הרשות

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "דו"ח רשות החדשנות מציב מראה חשובה למגמות בתעשיה ותומך בפעולות בנושאים שקידמנו בממשלה".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההצלחה של ההיי-טק הישראלי מטשטשת את האתגרים העומדים בפניו בעתיד. ללא מאמץ ממשלתי ממוקד ורחב היקף מדינת ישראל תתקשה לשמור על המובילות. לטווח הארוך נדרשת יד מכוונת, שמאיצה ומחברת בין כלל השחקנים בענף".

הפוסט רשות החדשנות מזהירה: למרות שנת שיא בהיי-טק החגיגה עלולה להסתיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"סלע נמצאת בצומת של שתי מגמות עולמיות גדולות: מחד גיסא בולטת המגמה של המעבר לדיגיטל ומאידך גיסא נמשך המחסור הרב בכוח אדם. בתעשיית ההיי-טק מצוי חומר הגלם שנדרש מאוד וחסר בכל העולם והוא אנשי מקצוע טכנולוגיים", אמר רון שפרינצק, שמונה למנכ"ל חברת סלע לפני כשלושה חדשים, לאחר רכישתה על ידי קרן פורטיסימו בהובלת יובל כהן.

שפרינצק אמר את הדברים בפתח כנס Sela azure Desert שנערך השבוע בשדה בוקר, בהשתתפות כ-500 מקצוענים, מומחים, אנשי הון סיכון וסטארט-אפיסטים. לדבריו, הצעת הערך של סלע נמצאת בדיוק בשילוב הזה של המעבר לענן והביקוש הרב לאנשי מקצוע. שפרינצק הדגיש, שסלע מציעה ללקוחות "להתרכז בטכנולוגיה שלהם ולהשאיר לנו את ניהול שירותי הענן שלהם", לפי האימרה המפורסמת "you do what you do best and you outsource the rest".

אחרי שפרינצק הרצו גם שישה מומחי מיקרוסופט שהגיעו במיוחד מחו"ל על עבודה בסביבות ענן Azure וגם בשילוב היברידי עם עננים של AWS וגוגל קלאוד. חברת סלע היא השותף הגדול ביותר בישראל של מיקרוסופט בענן Azure. סלע פעילה גם בארה"ב, באנגליה ובמדינות נוספות באירופה, ואחרי רכישתה, כאמור, על ידי פורטיסימו, היא מתכננת להרחיב את פעילותה כך שחלק נכבד מהכנסותיה ינבעו מפעילות בינלאומית.

הפוסט מנכ"ל סלע: "התרכזו בטכנולוגיה והשאירו לנו את ניהול שירותי הענן שלכם" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יוטיוב (YouTube) תאפשר לעוקבים וליוצרים לתגמל זה את זה במנוי בתשלום – כמתנה ובחינם.

כמה וכמה מהסטרימרים הפופולריים ברשת החברתית מבוססת הווידיאו וההזרמות הכריזו אתמול (ג') על התכונה החדשה בציוצים שהעלו לטוויטר (Twitter) ובפוסטים ברשתות חברתיות נוספות.

הענקת מנויים בתשלום כמתנות נחשבת אפשרות פופולרית בטוויץ' (Twitch) – רשת חברתית מבוססת הזרמות, המהווה את מקור התחרות העיקרי לזירת הגיימינג של יוטיוב (YouTube Gaming). בטוויץ' סטרימרים יכולים להציע לעוקביהם מנוי כמתנה, כדי לייצר עוד רייטינג ורווח מהתוכן שלהם ולבנות קהילה משגשגת משלהם. בטוויץ' סטרימרים יכולים לתגמל אחד או יותר מהצופים הנאמנים שלהם במנוי מתנה, וכן להיפך – משתמשים שמעוניינים בכך יכולים להעניק לחבריהם במתנה מנוי והרשמה לאחד מהערוצים האהובים עליהם.

הביקוש להוספת היכולת המסוימת הזו הועלה על ידי יוטיוברים כבר מזמן, ועכשיו הדרישה סופסוף זוכה במענה.

המתחרה היותר מצליחה בסטריימינג של משחקים. טוויץ'. צילום: BigStock

לצפות בתכנים ללא פרסומות ולזכות בגישה לעוד הטבות

בלי לזכות בכך כמתנה, נדרשים מנויים לשלם 4.99 דולר לחודש כדי לקבל את אופציית הצפייה בתכנים ללא פרסומות והפרעות. כעת, מי שיזכה במתנה המסוימת, יקבל גם גישה לתוויות משתמש, לאימוג'י ולתוכן בלעדי אחר שנוצר על ידי יוצרים.

על פי The Verge, מחלקת הגיימינג של יוטיוב – הפלטפורמה שנמצאת כידוע בבעלות גוגל (Google) – העתיקה חלק מהפיצ'רים של טוויץ' השנה, ביניהם למשל את Live Redirects – תכונה המאפשרת לסטרימרים לשלוח עוקבים ומעריצים להזרמות אחרות, או לשידורי בכורה אחרים.

טוויץ' עם זאת עדיין מחזיקה בתואר פלטפורמת הסטרימינג בשידור חי המצליחה ביותר בארה"ב, בעוד של-YouTube Gaming אין עדיין קהל גדול מספיק כדי לכקוף אותה בהצלחה. עם זאת, מצב זה יכול להשתנות במהירות, מכיוון שבאחרונה רבים מהסטרימרים הפופולריים של טוויץ' עוברים ל-YouTube Gaming.

לפי הדיווחים, יוטיוב יפן הייתה הראשונה לבדוק את התכונה הנחשקת מוקדם יותר השנה, כשאפשרה למספר נבחר של ערוצים להעניק במתנה מנויים לה. עם זאת, בארה"ב ובבריטניה, התכונה עדיין נמצאת בגרסת הבטא שלה, והיא תהיה זמינה לכל משתמשי YouTube Gaming רק בחודשים הקרובים. ישראל, מן הסתם, תצטרף רק לאחר מכן.

יוטיוב מצידה הבהירה בהודעתה לתקשורת כי התכונה עדיין בגרסת בטא וכי היא נגישה ל"קבוצה קטנה של יוצרי תוכן" בינתיים. החברה אמרה שהאופציה תהיה זמינה לכולם רק בחודשים הקרובים. מצד שני, אם אתם יוצרי תוכן המעוניינים לבדוק את התכונה – תוכלו למלא טופס של גוגל ולנסות את מזלכם להצטרף לנסיינים.

לעת עתה מי שיזכה במנוי החינמי יוכל להינות ממנו רק בשימוש במחשב הנייח. קניית מנויי מתנה בנייד עדיין לא זמינה, אבל יוטיוב מתכננת להפוך אותה לנגישים בהשקה המלאה של התכונה.

הפוסט רוצים מנוי ליוטיוב? בקרוב תוכלו לקבל אחד כמתנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנתיים של מגפת הקורונה, וכבר קצת יותר, היו טובות מאוד ליצרניות המחשבים. העבודה מרחוק, הלמידה מרחוק וכל דבר מרחוק גרמו לחברות ולמשתמשים פרטיים כאחד לרכוש כמעט מכל הבא ליד, במיוחד מחשבים ניידים. אבל בחלקים גדולים של העולם העובדים חוזרים כבר למשרדים, גם אם באופן היברידי, התלמידים כבר פוגשים את המורים באופן פיזי, וההאטה הצפויה לעומת השנתיים האחרונות הגיעה.

במצב השוק הזה, המחירים של הניידים אמורים היו, לפי חוקי השוק, להתחיל לרדת. אבל לפי אתר שרשרת הייצור הסיני DigiTimes זה לא יקרה. למעשה, האתר טוען שלאור שיחות עם אנשי קשר בתעשייה, הצפי הוא לעליית מחירים כמעט גורפת במחצית השנייה של 2022.

בעיות שרשת הייצור והשינוע לא נפתרו, מסבירים באתר. הסגרים הקשיחים והחמורים בסין בכל גילוי מחדש של קורונה פוגעים שוב ושוב בייצור, וגם בנמלים. חברות רבות, גם לקוחות סופיים וגם יצרניות רכיבים, מתחילות לחפש פתרונות מחוץ לסין, גם כדי לקצר את השינוע, אבל אלו פתרונות שייקח זמן עד שיבשילו.

בינתיים המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה גם היא. בעקבות העלייה במחירי הדלק והגז, עלו עלויות הייצור, וגם השינוע – ויצרניות המחשבים יעבירו בסוף את העלויות הנוספות לצרכנים, אם כי לפי האתר ההערכה היא שהעוצמה לא תהיה זהה בין כל החברות.

הפוסט תעשיית המחשבים הניידים: צפי לעליית מחירים גורפת בהמשך השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מדי 11 שניות מתרחשת מתקפת כופרה במקום כלשהו בעולם, ובכל תשע שניות ארגון מותקף בסייבר. די בשתי עובדות אלה, שמגיעות מחברות המחקר, כדי להפנים את החשיבות ההולכת וגדלה של ההגנה על הנתונים, ובתוכה הגיבוי והשחזור המהיר שלהם", כך אמר איתן מארבי, מהנדס מערכות בקומוולט (CommVault) ישראל.

מארבי ועמי דננברג, ארכיטקט פתרונות ב-ווי אנקור, השתתפו בפרק של פודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק בהגנה על הנתונים, בגיבוי שלהם ובשחזורם. את הפרק הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וערך אותו אורי אלון.

לדברי דננברג, "כל איש תשתיות IT נדרש להביט כל הזמן על נכסי המידע הארגוני – מה חשוב, ואיך הוא מבצע הגנה פרו-אקטיבית ומכין את הארגון להתמודדות עם התקפה שכזו".

"בכל פגישה עם לקוח ארגוני", ציין מארבי, "אנחנו בוחנים מהי הדרך המיטבית להבטיח גיבוי והגנה על הנתונים, לטובת התאוששות מהירה ככל האפשר. אמנם, רוב הארגונים מגובים, אבל יש רמות שונות להגנה על המידע. אנחנו מתחילים מהתכנון ומבניית האסטרטגיה של הגיבוי, ואז עוברים למימוש". לדבריו, "התכנון וההיערכות מראש הם החלק החשוב: דע מול מה אתה עומד ואיך תוכל לשוב לפעולה תקינה".

הוא ציין כי "קומוולט מספקת גיבוי ושחזור בצורה רובסטית ושקופה, עם תמונת מצב כללית, הנחיות פעולה ללקוח, מענה אבטחת מידע והגנה בכמה שכבות. היא מפתחת תוכנה להגנה ולניהול נתונים, כשהפתרון בא בכמה צורות, בדטה סנטר המקומי או בענן כשירות (SaaS), עם מנגנוני אבטחה". "לדוגמה", אמר מארבי, "רוב הלקוחות עובדים עם אופיס 365. הם נטשו את שרתי האקסצ'יינג' המקומיים וחושבים שהמידע מגובה אוטומטית כי מיקרוסופט דואגת לכך – וזה לא המצב. לא מדובר רק על מיילים, אלא גם על מידע באפליקציות אחרות, כמו וואן דרייב או טימס. כל שירות צריך להיות מגובה".

"התכנון הוא הדבר הכי חשוב"

מארבי הוסיף כי "הדבר החשוב ביותר הוא התכנון. זה בדיוק כמו ההגנה על הנכסים האישיים – אזעקה במכונית, כלב ורב בריח בכניסה לבית ויהלומים בכספת. המטרה היא להגן על המידע, כך שיהיה זמין לאחר אירוע השבתה טוטלית, לרבות מקרה שבו לאחר הפלת האתר מוצפים גם הגיבויים".

"אנחנו באים עם גישת הגנה בשכבות, לטובת הגנה מיטבית לנתונים – אבטחת גישה לאפליקציה והגנה מפני מעשה בשוגג, או בזדון, של גורמים פנימיים", ציין. "התוכנה שלנו יודעת לזהות פעילויות חריגות, להתריע ולוודא שאכן זאת פעולה אסורה, בעזרת אימות מרובה שלבים. בנוסף, אנחנו יודעים לוודא שהמידע המגובה – חסין ומוגן, ואין חשש שיימחק או יוצפן. מידור הוא חלק מהתהליך. ההתראות מבוססות על בינה מלאכותית, וכך הן לומדות את שגרת הסביבה, ובזמן אמת מזהות ומונעות התראות שווא".

"המרוץ נגד הזמן הוא הפקטור המשמעותי בהגנת הנתונים", סיכם מארבי. "המטרה היא להרים את הארגון חזרה על הרגליים, וכמה שיותר מהר. לצורך כך, חייבים להיות אקטיביים ופרו-אקטיביים, לבחון באופן עקבי ומתמשך את הארכיטקטורה של הגיבויים ולוודא שהיא עונה לאיום הבא, לרגולציות ולתקנים".

"ארגונים פחות שמים לב לגיבוי ושמירה על המידע"

דננברג ציין כי ווי אנקור – חברת האינטגרציה מבית חילן – מונה כ-120 עובדים, קיימת זה 30 שנים והיא שותפה עסקית בכירה של קומוולט בישראל. "רוב העובדים הם אנשי טכנולוגיה", אמר, "ואנחנו מספקים סל פתרונות רחב להמשכיות עסקית – הן בענן והן בסביבות און-פרמיס".

לדבריו, "כל איש תשתיות IT נדרש להביט כל הזמן על נכסי המידע של הארגון, מה חשוב וכיצד הוא מבצע הגנה פרו-אקטיבית. ארגונים עושים זאת רבות בעולם אבטחת המידע, ולצערי, פחות בעולמות הגיבוי והשמירה על המידע, אף שהמודעות לתחום גברה מאוד בשנים האחרונות".

"אנחנו מכירים לא מעט ארגונים שנפגעו", ציין דננברג. "בסופו של דבר, הנכס העיקרי של הארגון, לצד האנשים, הוא המידע. ללא מידע, הארגון לא יוכל לפעול".

הוא פירט את השירותים ש-ווי אנקור מציעה בתחום – "שירותי SIEM-SOC, לאיתור ולניהול אירועי אבטחת מידע. מרכז הבקרה המנוהל מאויש על ידי אנליסטים ובקרי אבטחת מידע 24/7, ומאפשר ניטור של כלל סביבות ה-IT בכל עת. מיד כשנדלקות הנורות האדומות, אנחנו עוזרים ללקוחות לנהל את האירוע".

לסיכום אמר דננברג כי "הדבר החשוב ביותר הוא להעמיד את הארגון על הרגליים – ובמהרה. יש לבחון מה המקום הכי מהר לשחזור, ואיזה מידע זמין ולא נפגע, ולפעול בהתאם".

הפוסט "בכל תשע שניות יש מתקפת סייבר – וחשיבות הגיבוי מתעצמת" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הטמעת העבודה בסביבת הענן מהווה פרוייקט גדול עבור כל בעלי התפקידים בארגון, אך בייחוד מהווה אתגר בכל הקשור לאבטחת המידע והגנת הסייבר", כך אמרה דנה דיין-חייט, מנהלת מכירות באזור ישראל, יוון וקפריסין בחברת תאלס ישראל.

"ארגונים נדרשים לפעול בענן בצורה מאובטחת ובאופן מוכלל, תוך הגנה על שלמות ואמינות הנתונים", הבהירה דיין-חייט, "בשל כך, אבטחת המידע והסייבר עברו כמה גלגולים בזמן קצר יחסית, כשהאיומים כל העת מתעדכנים ומתחדשים, ארגונים שיקפידו להתעדכן ולאמץ את הפתרונות העדכניים ביותר יידעו להגן על עצמם באופן מיטבי".

חברת תאלס היא ללא ספק אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום אבטחת המידע לארגונים העוסקת במערכות מידע חיוניות לביצוע מטרה ושירותים לשוקי האבטחה והביטחון הלאומי. תאלס הצרפתית מונה למעלה מ-70,000 עובדים ברחבי העולם. לחברה מרכז פיתוח ומכירות בישראל, עם כ-150 עובדים, והיא מציעה מגוון רחב של פתרונות מובילים בתחומי ניהול הזהויות, הצפנות והגנת המידע, המותאמים לסביבות מאובטחות ומסווגות, ולסביבות הענן השונות.

לקראת הכנס השנתי של אקסלוסיב נטוורקס (Exclusive Networks) – שיתקיים בשבוע הבא, ה-16 במאי 2022, בתל אביב, תחת הכותרת "עתיד אבטחת הסייבר ב-2022", ואשר חברת תאלס ישראל תציג בו את פתרונותיה – התכנסנו כדי לקבל מענה מצוות מכירות תאלס ישראל על כמה שאלות חשובות.

מתקפות הכופר בעידן הדיגיטלי, רובן מתחילות בפריצת הזדהות – האם ניתן למנוע זאת?
"כיום מתקפות כופר על ארגונים ומוסדות מכלל המגזרים מאיימות על ההמשכיות העסקית, גורמות לנזק תדמיתי וכספי עצום ומדגישות את הצורך במיפוי המידע ובבקרת הגישה אליו. במקביל, מוטיבציה גבוהה של האקרים, הנובעת הן ממניעים אידיאולוגיים והן ממניעים פליליים, הביאה לצמיחה חסרת תקדים בתדירות, בהיקף וב'איכות' של אותן תקיפות סייבר. גניבת זהויות ומתקפות כופר הן איום יומיומי".

"למעלה מ-80% מתקיפות הסייבר מתאפשרות אגב ניצול כשל במדיניות הסיסמאות ובהזדהות משתמשי הקצה, כגון היסטורית סיסמאות, שימוש חוזר במספר אתרים, סיסמאות קלות לניחוש וכיו"ב זוהי חולשה גדולה לארגון", אמרה דיין-חייט.

"שימוש בסיסמה לא נחשב אמצעי הגנה. משתמשים באותה סיסמה בכל האתרים, מספיק אתר אחד פגיע – ואפשר לחדור דרכו לכל המערכות הרגישות", הרחיבה.

תום מוסטאקי, מנהל פעילות Pre-Sale של תאלס בישראל, הוסיף: "האמת היא שקשה לזכור סיסמאות ארוכות ויעילות, ולכן רוב המשתמשים נוטים להשתמש בסיסמה זהה או עם שינויים קלים בין אתר לאתר, כגון מספר תעודת הזהות ותאריך יום ההולדת".

הפתרון להגנה על המידע – הטמעת שיטת Zero Trust  ואימות רב-שלבי

אחד הגורמים החשובים ביותר באסטרטגיית הגנה על המידע הינו ניהול הזהויות ואימות משתמשי הקצה. הפתרון לניהול זהויות בארגון הוא זיהוי באמצעות אימות רב-שלבי, או Authentication Multi Factor, המאמץ את שיטת Zero Trust. כך מגדירים שני, או יותר, אמצעי זיהוי בידיי המשתמש, לפני מתן הגישה למידע.

חלק חשוב נוסף ביצירת ההגנה המתאימה – מיפוי, סיווג והצפנה של המידע בארגון. לצד הטמעה של פתרון ניהול הזהויות, ארגונים רבים נדרשים לתהליך מיפוי וסיווג של כלל המידע שבידיהם, על מנת לקבל החלטות לגבי אמצעי ההגנה הנדרשים.

"בעקבות התפתחויות בתחום הדטה, ארגונים מורכבים חווים תהליך של התפוצצות מידע, כלומר, המון מידע נאגר אך לא תמיד ברור מה מיקומו, ערכו ורגישותו", אמר מוסטאקי. "במקרים כאלו נדרש מיפוי וסיווג של המידע, שהוא תהליך מרכזי בתפישת אבטחת המידע של תאלס. מבחינת ניהול הסיכונים, לעיתים נכון לפזר את מנגנוני האבטחה השונים – כך למשל רצוי שמידע רגיש יישמר במקום אחד אך תהליך בקרת הגישה אל מידע זה והאימות ינוהל במערכות ייעודיות נפרדות", הסביר.

לאחר תהליך המיפוי והסיווג, ניתן לאבטח את המידע באחד מאמצעי האבטחה היעילים ביותר כיום – הצפנת קבצים. תהליך ההצפנה הופך את המידע ל'כתב סתרים' שמצריך מפתח מיוחד לפענוח. 

"תופעה נוספת שאנחנו מזהים בחלק מהארגונים היא הסתמכות על כלים מובנים של ספקיות הענן ליישום דרישות אבטחת המידע. חוסר האחידות והניהול הנפרד בין הספקיות השונות יוצר קושי משמעותי בתפעול ובפיקוח על המנגנונים ולבסוף מוביל לפערים אבטחתיים. כשחשוב לזכור שהאחריות להגנת המידע בענן, מוטלת על כתפי הלקוח", אמר תומר יסף, מנהל מכירות אזורי בתאלס ישראל.

"תאלס מציעה פתרון ייחודי שייעודו סיווג, הצפנה ובקרת גישה אחודה בסביבות שונות ומגוונות. הפתרון מתבסס על כספת לחילול ושמירת מפתחות, וממשקים ייעודיים להצפנת המידע ביישומי ענן, מסדי נתונים, סביבות אחסון, קונטיינרים ועוד".

תאלס כאמור, היא ספקית עולמית מובילה בתחום אבטחת המידע ומופצת בישראל על ידי אקסלוסיב נטוורקס.

"ענקיות טכנולוגיה בעבר נכנסו לתחום אבטחת המידע ונטשו אותו לאחר מספר שנים", סיכמו ואמרו אנשי הצוות מתאלס. "אנחנו גאים להיות חלק מחברה שמשקיעה מאמצים רבים לפתח את הטכנולוגיות המתקדמות והמתעדכנות, תוך התאמה מירבית לסביבות השונות, ומשתדלים להביא את הבשורות בתחום על מנת להתאים את הפתרונות למציאות המאתגרת", הבטיחו.

החברה תציג, כאמור, את שירותי הסייבר שלה בכנס השנתי של אקסלוסיב נטוורקס, שיתקיים ביום ב', באיסט תל אביב.

למידע נוסף ולהרשמה לכנס לחצו כאן

הפוסט "אין פתרון קסם לאבטחת מידע בארגון על סביבות הענן ותשתיות היברידיות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

NSO פה, NSO שם: אחרי שאתמול (ג') דיווחנו לכם על כתב ההגנה שכלכליסט הגיש בתביעה של חברת הסייבר ההתקפי נגדו, שנוגעת לטענות לגבי השימוש של המשטרה בפגסוס, היום אנחנו מדווחים לכם על התפתחות בפרשה אחרת שקשורה לשימוש של רשויות חוק ברוגלה – בספרד. החדשות הן שפאס אסטבן, ראשת שירותי המודיעין של ספרד, הודחה אתמול מתפקידה, בשל השימוש שהגוף שבראשה עמדה עשה בפגסוס.

פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד, החליט על פיטוריה של אסטבן עקב כמה מקרים שבהם שירותי המודיעין של המדינה השתמשו ברוגלה ההתקפית. אסטבן שימשה בתפקיד כשנתיים, ועדיין משמשת בו, עד ליציאתה הסופית ממנו. היא האישה הראשונה בתפקיד ראשת המרכז הלאומי למודיעין במדינה.

פיטורי אסטבן באו לאחר שבדיון שנערך בפרלמנט הספרדי בשבוע שעבר היא אישרה כי הארגון השתמש ברוגלה של NSO נגד פעילים קטלוניים, שדוגלים בבדלנות של חבל ארץ זה מספרד. בדיון, שהיה סגור, אמרה אסטבן כי הפריצות לטלפונים של הבדלנים הקטלוניים בוצעו באופן חוקי ובאישור בית משפט. בממשלה טענו כי הפעולה הייתה נכונה ומוצדקת, בשל פעילותם של הבדלנים ורצונם להביא להיפרדות קטלוניה מספרד. בעקבות הדיווחים הללו, המפלגה הקטלונית ERC, החברה בקואליציה של סנצ'ס, איימה בהפסקת התמיכה בממשלה, מה שגרם לראש הממשלה לפטר אותה.

פריצה לעשרות אנשים – כולל ראש הממשלה ושרת ההגנה

לפני ימים אחדים דווח כי הטלפונים הסלולריים של סנצ'ס ושל מרגריטה רובלס, שרת ההגנה של ממשלת ספרד, נפרצו על ידי רוגלת פגסוס. לדברי פליקס בולנוס, השר לענייני הנשיאות במדינה, "נתונים רבים ומידע רב וחשוב הושגו בשל הפריצה. אין כל ספק שמדובר בפעילות לא חוקית, שלא עברה אישור כלשהו ושבוצעה על ידי גורמים בלתי רשמיים". בולנוס אמר שהטלפון של סאנצ'ז היה נתון למעקב במאי 2021 ושנקצרו ממנו נתונים לפחות פעם אחת. הוא לא פירט את זהות הגורמים שעומדים מאחורי הריגול בסייבר, אם כי ציין שהוא נעשה באמצעות רוגלת פגסוס.

ממשלת ספרד מצויה תחת לחצים בעקבות חשיפת ארגון סיטיזן לאב, שפועל מאוניברסיטת טורונטו, שלפיה טלפונים של עשרות אנשים מקטלוניה נפרצו והודבקו ברוגלה בסוף העשור הקודם. כך, ביולי 2020 אישרה ווטסאפ שהטלפון הנייד של פוליטיקאי קטלוני בכיר, שתומך בעצמאות של החבל מספרד, נפרץ בשל חולשה באפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית. ווטסאפ אישרה לרוג'ר טורנט, יו"ר הפרלמנט הקטלוני, שחשבונו האישי "הותקף במטרה להשיג גישה בלתי מורשית לנתונים ולהתקשרויות על המכשיר". עוד אישרה החברה שהמתקפה בוצעה על ידי הרוגלה פגסוס.

לפי תחקיר של הגרדיאן הבריטי והאל פאיס הספרדי, לטורנט ולעוד לפחות חמישה תומכים בהיפרדות קטלוניה מספרד נאמר כי הם מוּקדו (טורגטו) בעבר, במה שמומחים ציינו שהוא "מקרה אפשרי של ריגול פוליטי פנימי" באירופה.

זהו לא המקרה היחיד שבו נטען שגורמים ניצלו חולשה בווטסאפ כדי להחדיר דרכה את פגסוס. בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שפייסבוק, החברה האם של ווטסאפ (שבינתיים החליפה את שמה למטא), הגישה נגד NSO. במשפט זה היא טענה שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי הרוגלה של NSO. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים, נפגעו מהרוגלה הישראלית.

הפוסט ראשת המודיעין בספרד הודחה לאחר שהודתה שהארגון השתמש בפגסוס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הגידול העצום של כלכלת הדיגיטל והמעבר המהיר של ארגונים לענן מובילים לגידול של תעשיית הדטה סנטר העולמית והקמתם של מרכזי מחשוב חדשים מסביב לעולם. בתוך התעשייה הזו עולה וצומח המקום של תחום הדטה סנטר המודולארי, המכונה Prefabricated. הנישה הזו כבר מייצגת בין 20% ל-25% מכלל תעשיית הדטה סנטר העולמית, והיא גדלה בקצב שנע בין 15% ל-20% לשנה", כך אמר ג'ו קריימר, דירקטור מכירות ושיווק עולמי של תחום הדטה סנטר המודולארי בחברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric).

"תעשיית הדטה סנטר גילתה את היתרונות של השימוש בתשתיות דטה סנטר מודולאריות", ציין קריימר, "כך לדוגמא, ספקיות הענן – שנדרשות להגדיל את קיבולת מרכזי המחשוב שלהן כדי לעמוד בביקושים. הן עושות זאת באמצעות שילוב תשתיות דטה סנטר מודולאריות – דוגמת תשתיות IT, חשמל, או תשתיות קירור – המיוצרות במפעל ייעודי, מבוססות בנייה קלה, ומורכבות אצל הלקוח".

אילו סקטורים בתעשייה בוחרים להשתמש בתשתיות דטה סנטר מודולאריות?

"זה מאוד מגוון. בעולמות המסורתיים יותר אנחנו רואים שארגוני ממשלה, צבא וביטחון עושים שימוש בתשתיות דטה סנטר מודולאריות. תשתיות אלה נפרסות במקומות מרוחקים, הן בעלות יכולת ניידות, והן מתאימות לסביבות עבודה קשות – וזה עונה בדיוק לדרישות של אותם ארגונים.

"לצד זאת, אנו עדים לתעשיות חדשות שבוחרות תשתיות דטה סנטר מודולאריות. הגדולות ביותר אלו ספקיות הענן, כמעט בכל הייפרסקייל דטה סנטר נגלה אלמנטים מעולמות הדטה סנטר המודולארי. אליהן ניתן להוסיף את תחומי האוטומוטיב, כניסת הדור החמישי של הסלולר תביא איתה חדשנות טכנולוגית גדולה בתחומי האוטומטיב – בין השאר נהיגה אוטונומית. מדובר על יישומי קצה, שמחייבים כוח מחשוב חזק ומבוזר, שיהוי מינימלי וקישוריות מסביב לשעון. את הפריסה הזו ניתן לקבל באמצעות דטה סנטרים מודולאריים המכסים תא שטח מסוים.

"דוגמה נוספת הם עולמות ה-Industry 4.0, אנו רואים פריסה של יישומי קצה מבוססי IoT וטכנולוגיות דיגיטל בסביבות הייצור. גם כאן, היכולת לפרוס דטה סנטר מבוסס בנייה קלה בתוך השטח התפעולי של מפעל מספקת את צורכי המחשוב של סביבת הייצור החדשה.

למעשה, יש אינסוף של תרחישים שבהם הצורך בכוח מחשוב מיושם באמצעות תשתיות דטה סנטר מודולאריות – בין אם מדובר על אוניברסיטאות ומכוני מחקר, בדגש על עולמות הפארמה ומדעי החיים; חוות סולאריות; כלי שיט גדולים; בתי חולים; ועוד".

מימין: איתן אלי, מנהל פעילות APC בשניידר אלקטריק ישראל; וג'ו קריימר, דירקטור מכירות ושיווק עולמי, תחום דטה סנטר מודולארי, שניידר אלקטריק. צילום: יח"צ

איתן אלי, מנהל הפעילות של APC בשניידר אלקטריק ישראל, כיצד נראה תחום הדטה סנטר המודולארי המקומי?

"באופן כללי אנחנו עדים לצמיחה חסרת תקדים של תעשיית הדטה סנטר בישראל, וכחלק ממנה גם בזו המצויה בתחום המודולארי. יש אלמנטים ייחודיים לשוק הישראלי – כמו דרישות מיגון מיוחדות – אך שניידר אלקטריק מאוד מיומנת במתן מענה מיטבי לדרישות מהסוג הזה.

"יש לנו בשניידר אלטריק ישראל את המומחים המקומיים שיודעים להתמודד עם כול אתגר וכול תסריט בעולמות הדטה סנטר המודולארי. השיתוף עם מומחי שניידר אלקטריק במפעל הייצור בספרד מייצר סינרגיה מושלמת, והתוצר הוא דטה סנטר הנמסר במהירות, בעל ביצועים ידועים מראש ובעלויות ידועות מראש".

שניידר אלקטריק תציג את פורטפוליו פתרונות APC לעולמות תשתיות הדטה סנטר בוועידת DATA CENTER 2022, שיתקיים ביום א', 15 במאי, במתחם האירועים LAGO בראשון לציון.

לרישום לכנס, לחצו כאן.

הפוסט "הדטה סנטר המודולארי מהווה כיום כרבע מתעשיית הדטה סנטר העולמית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אינטל הציגה בכנס המפתחים שלה, שנערך בימים אלה בארצות הברית, את הדור השני של מעבד הלימוד המעמיק שלה, גאודי (Gaudi2). עם ההכרזה הזו פותחת אינטל חזית ישירה מול אנבידיה וטוענת שהמעבד החדש שלה מציע שיפור ביצועים משמעותי, של עד פי שניים, לעומת A100-80, המעבד הגרפי המוביל של המתחרה, שהושק באחרונה לטובת הרצת עומסי אימון המבוססים על לימוד מעמיק.

איתן מדינה, מנהל תפעול ראשי במעבדות הבאנה לאבס, החברה הבת הישראלית של אינטל, אף אמר זאת מפורשות. הוא התייחס בדבריו בכנס להדגמה שביצעה החברה, שבה היא הציגה ביצועי אימון של מודל ראייה ממוחשבת וכן של עיבוד שפה טבעית. בהיבט הראייה הממוחשבת טוענים באינטל שבדור החדש יש שיפור של בערך פי 3.5 לעומת הדור הקודם.

"בהשוואה למעבד הגרפי A100, המיושם באותו תהליך ייצור ובערך באותו גודל של פיסת סיליקון, Gaudi2 מספק ביצועי אימון מובילים באופן ברור, כפי שהודגם בהשוואה הזהה של עומסי עבודה מרכזיים", אמר. "ארכיטקטורת האצת הלימוד מעמיק הזו יעילה יותר מיסודה, והיא מגובה במפת דרכים חזקה".

שינוי בולט בתהליך הייצור

אחד השינויים הבולטים ביו הדור הראשון של גאודי לדור השני הוא בתהליך הייצור. זה הוקטן מ-16 ננו-מטר ל-7 ננו-מטר – מה שהפך את התהליך ליעיל הרבה יותר מבחינת צריכת כוח. בנוסף, כמו בכל מעבד, ניתן להכיל בכל פיסת סיליקון יותר טרנזיסטורים ככל שתהליך הייצור קטן יותר. במקביל יכול המעבד החדש להתייחס לכמות זיכרון הרבה יותר גדולה, עם רוחב פס שגדול ב-145% לעומת הדור הקודם ועומד כעת על 2.45 טרה-בייט לשנייה, ועם גישה לעד 96 גיגה-בייט זיכרון HBM2e לעומת עד 32 גיגה-בייט זיכרון HBM2 בדור הקודם.

במקביל ל-Gaudi2 הכריזה אינטל על מעבד נוסף של הבאנה לאבס בשם גרקו (Greco). מעבד זה פותח באופן ייעודי לקדם עומסי עבודה של הסקת מסקנות.

"Gaudi2 יכול לעזור ללקוחות אינטל לאמן עומסי לימוד מעמיק גדולים ומורכבים יותר במהירות וביעילות, ואנחנו גם מצפים לראות את היעילות בפעולות ההסקה שגרקו יביא", אמרה סנדרה ריברה, סגנית נשיא בכירה באינטל ומנכ"לית קבוצת הדטה סנטר והבינה המלאכותית של החברה.

דרך אגב, אחד הלקוחות הראשונים של מעבדי ה-Gaudi2 יהיה החברה הבת הישראלית הבולטת האחרת של אינטל – יצרנית מעבדי הרכב האוטונומי מובילאיי.

הפוסט אינטל פותחת חזית מול אנבידיה: הציגה את הדור השני של גאודי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ישראל נמצאת בקו החזית של החדשנות הטכנולוגית העולמית. החברות הישראליות מציעות לעולם את היצירתיות והדרייב החדשני שלנו. מיליונים ברחבי תבל משתמשים בחדשנות ובטכנולוגיות של תעשיית הניידות החכמה הישראלית בכל יום. תעשייה זו משנה את עולם התחבורה וחשוב יותר – מצילה חיים, ומאפשרת לאנשים שלא יכולים היו לנוע לכל מקום להגיע ליעדיהם", כך אמר היום (ד') נשיא המדינה, חיים הרצוג.

הנשיא הרצוג פתח את הכנס השנתי לתחבורה חכמה אקומושן, שנערך זו השנה העשירית. אחרי שנתיים של קורונה, הוא חזר להתקיים בממד הפיזי – באקספו בתל אביב.

לדברי הרצוג, "שיתופי פעולה נדרשים כדי לייצר פתרונות של קיימות, לטובת ילדינו ועתידנו. כדי שהטכנולוגיה תשמש כל אחד מאתנו, היא צריכה לשמש את כולנו. צריך לראות איך אנחנו עושים את זה ביחד. ההזדמנויות והיצירתיות הן כמעט בלתי אפשריות".

"ישראל – האב עולמי של ניידות חכמה, ויכולה לסייע למדינות האזור"

דוברת נוספת באירוע הייתה שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שהגיעה אליו באמצע המשבר הפוליטי החמור. לדבריה, "היזמות שבתעשיית הניידות החכמה הישראלית יצרה כאן אקו-סיסטם ברמה עולמית – קהילה של יותר מ-600 סטארט-אפים ומעל 13 אלף יזמיות ויזמים, מהנדסות ומהנדסים, מפתחות ומפתחים".

"ישראל היא האב עולמי של ניידות חכמה", ציינה שרת התחבורה. "25 מיליארד מתוך 220 מיליארד הדולרים שהושקעו ב-10 השנים האחרונות בתעשיות האוטוטק והחדשנות הגיעו לכאן. חישבו על זה – יותר מעשירית מהמימון הגלובלי בשדה זה הגיעו ליזמים ולמאיצות החדשנות בישראל".

מיכאלי ציינה כי "רבים מאותם 600 סטארט-אפים מתפתחים לחברות בוגרות, וזה מה שקורה גם בסקטור התחבורה החכמה. אנחנו עוברים מאומת סטארט-אפים לאומה של הטמעה".

היא דיברה על הפעילות הממשלתית בתחום ואמרה ש-"יוזמת הניידות החכמה עברה מהאינקובטור של משרד ראש הממשלה למשרד התחבורה, שם אנחנו גורמים לדברים לקרות. לפני כשנה, הממשלה הנוכחית העבירה את חוק הרכבים האוטונומיים, וישראל היא בין המדינות הראשונית להעביר חקיקה שכזאת ברמה הארצית. אנחנו מבצעים בימים אלה פיילוט לטכנולוגיות בעולם הרכבים האוטונומיים, לרבות ברמות הרביעית והחמישית". מיכאלי ציינה גם את יוזמת הרחפנים של הממשלה, שממוקמת בירוחם, ופועלת לקראת יישום של שירותי משלוחים לאזורים עירוניים באמצעי זה.

שרת התחבורה, מרב מיכאלי. צילום: רון קדמי, מתוך ויקיפדיה

שרת התחבורה הפצירה בקהילת הניידות החכמה "לענות על האתגרים של העולם האמיתי בכל הנוגע לגודש התנועה והבטיחות בכבישים, ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. יש מאחורי כל הטכנולוגיה הזאת רעיון גדול: לבצע מהפכה בעולם התחבורה. במקום הגבוה ביותר בסדר העדיפויות שלנו נמצאים ההליכה, אמצעי המיקרו-מוביליטי (כגון קורקינטים ואופניים – י"ה), והתחבורה הציבורית והשיתופית, כאשר הרכב הפרטי נמצא בתחתית".

"החדשנות בעולם התחבורה החכמה יכולה לשנות את המציאות, לשנות את החברה. זה לא רק להגיע ממקום למקום, אלא לאפשר לכל אחד ואחת להגיע לכל מקום שבו הם רוצים בחייהם. לתעשיית הטכנולוגיה יש תפקיד קריטי בכך, בבניית גשרים בין אנשים", ציינה מיכאלי. היא הביעה רצון שההיי-טק הישראלי יסייע בתחום זה למדינות אחרות במזרח התיכון, כחלק מבניית מערכות היחסים בין מדינות באזור לא רק סביב איומים משותפים, כי אם גם סביב ההזדמנויות והיתרונות שהטכנולוגיה מביאה אותם. "אולם", הוסיפה, "אל תטעו – המחשבות על שינוי מבעיתות אנשים מסוימים, שלצערי, יעשו את מה שהם יכולים כדי למנוע אותו. אנחנו רואים את זה בהסתה ובפיגועי הטרור. לכן, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד ביחד עם כל מי שמאמין בעתיד טוב יותר מול כל מי שרואה בכך איום, ולעשות זאת ללא פשרות".

הפוסט "תעשיית הניידות החכמה הישראלית מצילה חיים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ד'), מציב מראה, שמשקפת את מצבו האמיתי של ענף ההיי-טק. המראה שניבט ממנה הוא ורוד, אבל רואים בה גם את האופק, ושם אותו צבע ורוד כבר דוהה.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות, ממשיל את תעשיית הטכנולוגיה לרכבת דוהרת, שבגלל הביקוש הרב לנסוע בה, מחירי הכרטיסים מתייקרים. ישראל יושבת כיום בקרון הראשון של אותה רכבת, שלא לומר נוהגת בקטר שלה, אלא שאותו אופק מראה שהיא עלולה להצטרף לרדת מהרכבת באמצע שומקום. אם זה יקרה, הרכבת תמשיך לדהור, חלילה, בלעדינו.

הסיבה היא שברכבת הזו נוסעות גם מדינות שמשקיעות כמעט כפול מישראל במו"פ, והן מנתבות את ההשקעות האלה לתחומים חדשים, שהם כיום הכי סקסיים בעולם: BI, אנליטיקה, חקלאות, אנרגיה ירוקה, אוטו-טק ועוד. כבר מזמן, לא רק אנחנו מתחרים על הנהיגה באותה רכבת ועל הישיבה בקרון הראשון שלה: כמעט בכל עיר גדולה בעולם המערבי, ולא רק בו, יש מרכזי חדשנות, במימון ממשלתי ראוי, שמקדמים את התחומים הטכנולוגיים השונים. אנחנו עדיין מושלים בכיפה בתעשיות שמסורתית, ישראל מדורגת גבוה בהן: סייבר, תוכנות ומערכות לשוק ארגוני. אלה תחומים חשובים ביותר, אבל הם כבר לא הכי סקסיים.

הצעדים שהממשלה חייבת לנקוט בהם – ומהר

מה שמדינת ישראל – קרי, הממשלה – חייבת לעשות הוא להתעשת ולבצע פעולות מהירות ככל האפשר כדי לוודא שגם בעוד עשור, ההיי-טק הישראלי ימשיך לשבת בקרון הראשון של הרכבת ולהיות ה-מנוע לצמיחה של המשק הישראלי. עליה לשנות את התמהיל התקציבי למחקר ופיתוח, ולעבור להשקעות גם בתחומים הטכנולוגיים שהעולם הולך אליהם, או כבר נמצא בהם.

לצד זה, על הממשלה להגדיל את התקציב הכללי למו"פ: מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בהשקעות פרטיות במחקר ופיתוח, אבל במקום ה-15 בהשקעות הממשלתיות לתחום. הידרדרנו לשם מהמקום ה-10 – בתוך שנתיים בלבד, שבהן לא היה למדינת ישראל תקציב והיא התנהלה על תקציב המשכי משנים קודמות. למעשה, אם רוצים לתמצת את המסר העיקרי של הדו"ח, הוא מתמקד בנתון הזה.

עוד מערכת בחירות תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, זה לא יקרה.

בהעדר תקציב, פחות מחצי מבקשות התמיכה אושרו

ענף ההיי-טק בנוי מתתי ענפים ומרובדים שונים. החברות הגדולות והוותיקות, כמו גם החברות הרב לאומיות, מייצרות את ההצלחה. אבל כדי שחברות תהיינה גדולות ותפתחנה את הטכנולוגיות הבאות שהעולם רוצה, הן צריכות להתחיל מנקודה מסוימת. קרנות ההון-סיכון כבר לא ממהרות להשקיע בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים ביותר, ומעדיפות חברות שהם רואים שיש להן עתיד ורוד, מאשר השקעות במיזמים שממש לא בטוח שיישאו פרי. פה נכנס תפקידה של הממשלה. היא זו שנדרשת להיכנס היכן שההון הפרטי ממעט להיכנס אליו – לאותן חברות מתחילות וצעירות.

הגוף שאמון על כך הוא רשות החדשנות, שמזה כמעט עשור, התקציב הריאלי שלה לא השתנה. אל מול הצהרות, החלטות ופרויקטים שכל ממשלה ממהרת להכריז עליהם, המשאבים שעומדים לרשות הרשות לא מספיקים כדי לענות על הביקושים. התקציב השנתי שלה אשתקד הספיק לאישור של רק 48.5% מבקשות התמיכה שהגיעו לרשות. פחות ממחצית. כל הסימנים מראים שאם לא ייעשו פעולות מיידיות, בשנתיים הבאות אחוז ההיענות לבקשות ילך וירד, ואיתו גם הסיכוי של אותן חברות לפרוץ לעולם.

כאן יש להעיר שהמצב הפוליטי הנוכחי לא יאפשר לממשלה ללכת לשם, גם אם היא מתכוונת לכך. והיא לפחות מצהירה על כך. עוד מערכת בחירות, כפי שרבים במערכת הפוליטית ובמדינה חוששים, תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, כמו שאמור היה לעלות היום אבל לא עלה בסופו של דבר, זה לא יקרה.

החדשנות הישראלית כחנות אופנה שלא מציגה את "הצעקה האחרונה"

האב החדשנות הישראלי משול לחלון ראווה של חנות אופנה יוקרתית, מפוארת, שהבעלים שלה שוכח לרענן אותה ולהציג בה את "הצעקה האחרונה". זאת, בניגוד למדינות-חנויות אחרות רבות, שכבר עושות זאת. זה לא רק עניין של תדמית: להעדר השקעה ממשלתית עתידית תהיה השפעה על קצב הזרמת ההון לישראל. משקיעים מחפשים את הדבר הבא, שיביא להם את התשואה המיידית, ואת זה הם מוצאים במדינות אחרות, שגם להן יש הון אנושי איכותי, לא פחות מאשר לנו.

המצב הוא שרשות החדשנות אמנם העלתה היום קריאת השכמה מלווה בשלל המלצות, אבל אין לה את המשאבים על מנת לממש את ההמלצות הללו. לכן, מה שנדרש מהממשלה הוא לא רק להתפעל מההיי-טק הפורח, אלא גם, ובעיקר, לבצע את המהלכים הנדרשים כדי שהוא ימשיך לפרוח והחגיגה תימשך. ההצלחות של היום אינן פוליסת ביטוח לעתיד, וכדאי ש-"ממשלת השינוי" של בנט תפעל ללא דיחוי לשינוי המצב.

הפוסט על הממשלה לפעול, כדי שישראל תמשיך לנהוג את רכבת ההיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"האזור (Region) החדש, המקומי והמיועד לישראל שלנו, יאפשר לארגונים ממשלתיים, ציבוריים, חברות סטארט-אפ, כמו גם לכלל המשק הישראלי, להפעיל את היישומים שלהם מתוך אזורי זמינות – הממוקמים בישראל. להערכתי, המהלך יעורר חדשנות וינגיש שירותים דיגיטליים חדשים. האזור יסייע גם להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית בקרב ארגונים מקומיים", כך אמר הראל יפהר, מנהל AWS ישראל.

לדברי יפהר, "האזור בישראל מורכב מכמה 'אזורי זמינות', Availability Zones. מדובר בתשתיות הממוקמות במיקומים גיאוגרפיים, שהם רחוקים האחד מהשני. זאת, על מנת להגדיל את הזמינות והשרידות של השירותים. לקוחות שלנו, שזמינות גבוהה היא בעדיפות שלהם, יכולים לתכנן את היישומים שלהם כך שיפעלו ב'אזורי זמינות' רבים, וזאת על מנת לעמוד בדרישות ולקבל רמת זמינות גבוהה יותר".

"הענן", אמר יפהר, "עוזר לארגונים להתמודד עם אתגרי הסייבר ואבטחת המידע. אצלנו, אבטחת מידע היא תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו. לכן, לקוחות ארגוניים, בכל העולם, אשר זקוקים לרמות אבטחה גבוהות – כמו בנקים, בתי חולים, ועוד – בוחרים בנו לשירותי ענן".

"כך", אמר יפהר, "יש לנו יותר מ-280 שירותים בתחומי אבטחת המידע, עמידה ברגולציה ומשילות. כל 117 השירותים שלנו, שמאחסנים נתונים של לקוחות, מציעים יכולת הצפנת נתונים. בנוסף, אנחנו עומדים ב-98 תקני אבטחת מידע עולמיים מבחינת שמירת נתונים פיננסיים, רפואיים, הגנה על פרטיות ועוד. אנו עומדים בדרישות של כמעט כל גוף רגולטורי בעולם. כל מערך האבטחה והתקינה זמין ללקוחות שלנו בכל העולם, וכמובן בישראל. זה מה שמאפשר להם להתרכז בעסק שלהם – ולא באבטחת מידע".

AWS Summit שוב כאן 

לאחר שנתיים בהן, בשל מגיפת הקורונה, לא התקיים הכנס השנתי של ענקית הענן בישראל, ה-AWS Summit יערך בתל אביב ב-18 במאי.

לדברי יפהר, "השנה ייערך הכנס בהשתתפות אלפי נוכחים, ולצידו תהיה תצוגת שותפים עסקיים. בכנס ייטלו חלק בכירים בחברה, כמו טנוג'ה רנדרי, מנהלת אזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בחברה, וקווין מילר, סגן נשיא ומנכ"ל Amazon S3. במהלך הכנס, נציג גם חלק משיתוף הפעולה שלנו עם פורמולה 1: יוצגו השירותים שמשמשים את תחרות המירוץ, על מנת לנתח את המידע של כלי הרכב בזמן אמת. אנו משלבים טכנולוגיות מתקדמות ולמידת מכונה במהלך המירוצים וגם נאפשר למשתתפים בכנס לחוות נהיגה בסימולטורים".

"הכנס", אמר יפהר, "מפגיש את קהילת מחשוב הענן כדי להתחבר, כדי לשתף במידע על מוצרים ושירותים של AWS ועל מנת לעזור בפיתוח הכישורים והיכולות הדרושים לבנייה, פריסה ותפעול תשתיות ויישומים. הנוכחים יוכלו להשתתף בהדגמות, סדנאות מעשיות, מעבדות ואתגרי צוות, אותם יעבירו מומחים ולקוחות של החברה".

"התשתית של AWS משרתת מיליוני לקוחות בעולם, וגם את הלקוחות בישראל", סיכם יפהר. "ארגונים דוגמת אמדוקס, AppsFlyer, איילון ביטוח, בנק לאומי, Gong, Fiverr, הראל ביטוח, רמי לוי, נטפים, תנובה ורבים אחרים – בוחרים בשירותי הענן שלנו כדי להפעיל את יישומי העבודה הקריטיים שלהם, להניע חיסכון בעלויות, להאיץ חדשנות ולקצר את זמן ההגעה לשוק. בין הלקוחות שיציגו בכנס תהיה חברת Viz.ai, אשר פיתחה פלטפורמה שמזהה מקרי שבץ בסריקות CT מוח, ומתריעה תוך דקות לצוות הרפואי שיכול להתאים את הטיפול. בדרך זו היא מפחיתה משמעותית את הזמן שעובר עד קבלת הטיפול ומשפרת משמעותית את סיכויי ההחלמה של החולים".

מתעניינים במחשוב ענן? רוצים לשמוע עוד? הירשמו כאן לכנס הענן של AWS – בהפקת אנשים ומחשבים.

הפוסט "הענן המקומי שלנו מעורר חדשנות בכלל הארגונים בישראל" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זה היה די צפוי, אבל בכל זאת צובט בלב: תם ייצור ה-iPod. אפל הודיעה אתמול, כי תפסיק את ייצור הדגם הנמכר האחרון של המכשיר האייקוני, שהוליד עידן חדש עבור תעשיית המוזיקה ועבור אפל.

לפי הודעת החברה, לקוחות יכולים עדיין לרכוש את מכשיר ה-iPod Touch "עד גמר המלאי", וכמובן הודיעה כי לקוחות יכולים כעת להאזין לשירים האהובים עליהם ממגוון מכשירי אפל אחרים, כולל ה-iPhone, ה-iPad וה-Apple Watch.

"מוזיקה תמיד הייתה חלק מהליבה שלנו באפל, והבאתה למאות מיליוני משתמשים כמו שעשה ה-iPod השפיעה יותר מאשר רק על תעשיית המוזיקה – היא גם הגדירה מחדש את האופן שבו מגלים, מאזינים ומשתפים מוזיקה", ציין בהצהרה גרג ג'וזיאק, סגן נשיא בכיר של אפל לשיווק עולמי. היום, רוח ה-iPod ממשיכה לחיות", הוסיף ג'וזיאק, והציג כיצד חוויית המוזיקה שהועצמה על ידי ה-iPod משולבת ב"כל המוצרים שלנו".

ה-iPod, שהוצג לראשונה על ידי סטיב ג'ובס ב-2001, נתן דחיפה אדירה לאפל ולמוצרי כף היד שלה. המכשיר משך לקוחות רבים בזכות עיצובו עם הגלגל המסתובב המיוחד לו, וההבטחה הראשונית להחזיק "עד 1,000 שירים באיכות CD" במכשיר שנכנס לכל כיס. עד אמצע 2007, יותר מ-100 מיליון מכשירי iPod נמכרו. באותה שנה, אפל השיקה את ה-iPhone הראשון, שבמובנים רבים היה היורש הרוחני של ה-iPod Touch. הסמארטפון שכבש מיד את העולם, לצד שאר מכשירי אפל שבאו בעקבותיו, הפכו בסופו של דבר את ה-iPod למעין שריד של העבר בעצם עוד הרבה לפני שאפל החליטה להפסיק רשמית את ייצורו.

כמו אנשים, שאומרים עליהם שהם מתים כשהם מסיימים את התפקיד שלהם בעולם הזה, גם ה-iPod סיים פה את תפקידו. ביי-ביי.

הפוסט צפוי, אבל צובט בלב: אפל מפסיקה את ייצור ה-iPod הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפסד לקואליציה: הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד) להקמת ועדת חקירה לפרשת פגסוס, שבמסגרתה המשטרה השתמשה בתוכנה נגד אנשים מסוימים ללא צו שיפוטי, לכאורה. ההצעה עברה ברוב קטנטן של 59 תומכים מול 58 מתנגדים.

הסיבה לניצחון של האופוזיציה היא היעדרותו של ח"כ יאיר גולן (מרצ), שהיה אמור להיות באותה השעה במליאת הכנסת, אולם התראיין בשעת ההצבעה לתקשורת. ההצעה תועבר עתה להמשך חקיקה בוועדה הרלוונטית בכנסת, לקראת העלאה אפשרית להצבעה בקריאות הבאות.

הצעת החוק באה בעקבות סדרת תחקירים שפורסמה בתחילת השנה בכלכליסט, שבה דווח כי המשטרה החדירה את הרוגלה של חברת הסייבר ההתקפי NSO למכשירי הסלולר של גורמים שונים, בהם של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4,000 נגד ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה כיום, בנימין נתניהו. צוות שהוקם, בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, בדק את 26 השמות שהוזכרו בסדרת התחקירים ומצא שרק במקרה של אחד מהם – פילבר – היה ניסיון חדירה מוצלח. במקרה נוסף היה ניסיון חדירה, אולם הוא לא צלח. בשאר המקרים לא נמצאה חדירה. יש להדגיש שאלה רק מסקנות ביניים, ו-ועדת מררי מתעכבת בהגשת המסקנות הסופיות.

בעקבות הפרסומים, ולאור, בין היתר, ממצאי ועדת מררי, הגישה NSO תביעה על סך של מיליון שקלים נגד כלכליסט, שבה היא טענה שהדיווחים היו שקריים ושמדובר בלשון הרע. אתמול הגיש העיתון כתב הגנה, שבו נטען כי מדובר בפרסומים אמיתיים, וכי NSO מנסה "להשתיק את התקשורת החוקרת" ב-"תביעה מסוכנת".

הפוסט מבוכה לקואליציה: אושרה בטרומית ועדת חקירה לפרשת פגסוס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות