הביטקוין שוב בשפל: המטבע הווירטואלי ירד היום (ב') בשעות אחר הצהרים לשער של פחות מ-33 אלף דולר ליחידה. בשנה האחרונה, הביטקוין רשם שערים נמוכים יותר בחודשים יוני ויולי 2021, כאשר ב-20 ביולי הוא אף עמד על מתחת ל-30 אלף דולר. לעומת זאת, בנובמבר האחרון הוא הגיע לשיא של כ-67,500 דולר – יותר מפי שניים משערו הנוכחי.

שער הביטקוין יורד זה היום החמישי ברציפות, כאשר ביממה האחרונה קטן שערו בכ-4%. אולם, הוא לא המטבע הווירטואלי שרשם את הירידה הגדולה ביותר מאתמול: האת'ריום, למשל, קטן בקרוב ל-5% לפחות מ-2,500 דולר ליחידה, ה-XRP רשם ירידה של כ-4.8% והדוג'קוין צנח בכ-5.5%.

הירידה בשער הביטקוין, ובשערי מטבעות הקריפטו בכלל, מגיעה לאחר ירידות שנרשמו בשבוע שעבר במדדי הדאו-ג'ונס והנסדא"ק, לקראת ובעקבות הודעת נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית על העלאת הריבית ב-0.5%, כדי לעצור את העלייה באינפלציה במדינה. כך, למשל, מדד הנסדא"ק איבד ביום ה' האחרון, יום לאחר ההודעה, 5% מערכו.

מומחים מעריכים כי השער של המטבע הווירטואלי יראה את הצבע האדום גם בימים הקרובים, וכי ייתכן שהוא אף יגיע ל-30 אלף דולר – יותר או פחות מכך. דרשן בת'יג'ה, מנכ"ל בורסת הקריפטו הסינגפורית Vauld, אמר לבלומברג כי "לאור הפחדים של המשקיעים מהאינפלציה הגואה, רובם נקטו בגישה של צמצום סיכונים ומכרו לצורך כך מניות ומטבעות קריפטו כאחד".

הביטקוין ועולם המטבעות הווירטואליים באופן כללי עברו בשנים האחרונות שינויים רבים, במיוחד לאחר שמשקיעים גדולים ומוסדיים החלו להיכנס אליו. אלא שהדבר לא עצר את התנודתיות של הביטקוין, שעולה ויורד בשיעורים חדים, לעתים.

הפוסט שפל לביטקוין: ירד לשער הנמוך ביותר מאז חודש יולי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הנהלת בנק דיסקונט ביצעה לא מכבר שורת מינויים בהנהלה ושינויים במבנה של החטיבות בו. במסגרת זו, עידן אנגל, ראש חטיבת הדיגיטל, הדטה והשיווק בבנק, קיבל תחת אחריותו גם את אגפי השיווק וחוויית הלקוח. לצורך כך, החל מיום א' הקרוב ישונה שם החטיבה לחטיבת הדיגיטל, הדטה והשיווק. שתי יחידות שהיו תחת אחריות אנגל – החדשנות והפינטק – וכן יחידת התפעול, עוברות לאחריות ברק נרדי, סמנכ"ל הכספים.

אנגל הצטרף לדיסקונט ביולי אשתקד. הוא בעל ניסיון רב בתפקידים בכירים בארגונים בתחומי החדשנות והפיתוח העסקי. בתפקידו האחרון לפני שעבר לבנק הוא כיהן כסמנכ"ל האסטרטגיה והפיתוח העסקי של יבואנית הרכב כלמוביל, שם הוא הקים, בין היתר, את אופרציית החדשנות. לפני כן מילא אנגל תפקידים דומים בבנק הפועלים ובבזק. בדיסקונט הוא החליף את אריה פיש, שעבר לנהל את אפליקציית התשלומים פייבוקס.

בשיחה עם אנשים ומחשבים הסביר אנגל את מהות השינוי הארגוני בחטיבה שהוא עומד לנהל ומדוע השיווק, שעד כה היה תחום עצמאי, חייב להיות חלק ממערך הדטה והאנליטיקה בבנק. הוא התייחס גם למערכת היחסים שבין החטיבה שבראשותו לחטיבת הטכנולוגיות של בנק דיסקונט, שבראשה עומד עדי קפלן.

מה המשמעות של השינוי הארגוני המדובר?
"המהלך הארגוני שנעשה הוא נכון, משום שבימינו, הפעילות של הדיגיטל והדטה היא זו שמכינה את התוצרים שאותם מייצר השיווק . אין כיום שיווק ללא דטה ודיגיטל, מה גם שהשיווק מתבצע לא רק דרך קמפיינים פרסומיים, אלא גם באמצעות ערוצי הדיגיטל של הבנק, שאני אחראי עליהם. הנהלת דיסקונט הבינה שהחיבור בין דטה לשיווק הוא בלתי נמנע, וזה חלק מהאסטרטגיה של הבנק".

עדי קפלן, ראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק דיסקונט. צילום: רמי זרנגר

כיצד אתה מתאר את שיתוף הפעולה שלך ושל אנשיך עם ה-IT בבנק?
"חטיבת מערכות המידע מקבילה אלינו, ואנחנו עובדים בצמוד אתה כדי לממש את היעדים העסקיים שהנהלת הבנק קובעת. אנחנו ממפים את הדרישות העסקיות וחושבים ביחד איך מיישמים אותן לטובת הבנק. זה חלק מתהליך שלם, שנועד לגעת כל הזמן בלקוח, לתת לו את מה שהוא צריך ואת החוויה הכי טובה. כל זה מבוצע באמצעות ההון האנושי האיכותי שאנחנו מצליחים לגייס, שבסופו של דבר, הוא זה שמייצר את הערך המוסף בשימוש בכלי האנליטיקה והדטה שיש למשתמשים בבנק.

הדרישות שבאות מהיחידות העסקיות מרוכזות אצלי, וביחד אתן ועם חטיבת ה-IT אנחנו מייצרים את הפתרונות, בכפוף לאישור ההנהלה, שקובעת סדרי עדיפויות".

איך אתה מתמודד עם הקושי בגיוס הון אנושי בתחומי ההיי-טק?
"מרבית הגיוסים שלנו הם של צעירים שזה עתה סיימו את הלימודים שלהם ומחפשים ארגון שבו הם יוכלו לממש את מה שלמדו ולצבור ניסיון. בנק הוא ארגון שיש בו את המגוון הגדול ביותר של דטה, וזה מאפשר להם ללמוד, ליישם ולהתקדם לשורה של תפקידים – בתוך הבנק ומחוצה לו. לכן, אין לנו קושי מיוחד בגיוס עובדים לתחום הטכנולוגי, מה גם שרוב הגיוסים הם בשיטת חבר מביא חבר".

אתה יכול לתת דוגמה לפעולה שהיא תוצאה של ניתוח דטה חכם?
"אתן לך דוגמה לכאורה טריוויאלית, אבל היא ממחישה את מה שעומד מאחוריה: עמדות הבנקטים שאנחנו מפעילים דורשות תחזוקה, לשלוח אנשי ברינקס, לדוגמה, ועוד. כל זה כרוך בעלויות. פיתחנו אלגוריתם שיודע לצפות כמה כסף יהיה בכל בנקט כזה ומה צריך לעשות. זו דוגמה קטנה לתהליכים שנעשים אצלנו בבנק וחוסכים כסף".

תהליכי הדיגיטליזציה לא מתכתבים עם ציפיות של אלה מבין הלקוחות שרוצים את הקשר האנושי, להתקשר ואף להגיע לסניף.
"אתה צודק. אנחנו מכירים את זה, וזו בדיוק הסיבה שיצאנו עם קמפיין שמפרסם את האפשרות להתכתב עם בנקאי. גם כשהלקוח מתחיל תהליך דיגיטלי ורוצה במהלכו לדבר עם בנקאי, הוא לא צריך יותר להמתין שיענו לו בטלפון או שיצלצלו אליו והוא לא יהיה זמין. בנינו מערך שלם של אנשים שצריכים להיות זמינים לכל צורך של הלקוח, אם בדיגיטל ואם בהתכתבות עם בנקאי באמצעות האפליקציה. הסיסמה שלנו היא שאנחנו צריכים לענות בתוך שעה, ואנחנו ממוקדים כדי לעמוד במשימה הזו. הקוראים מוזמנים לבדוק אותנו. זה חלק מההצלחה של האפליקציה שלנו, שזוכה לפרסים בעולם. מאחורי כל תהליך שהלקוח מבצע באמצעות האפליקציה או האינטרנט יש עשרות תהליכים שאנחנו מטפלים בהם, וזה לא צריך לעניין אותו. אנחנו כמובן מודדים את זה, עושים סקרים ומקבלים הרבה מאוד מחמאות מהלקוחות, שמדברים אתנו כל הזמן ובכל דרך. המטרה היא שתהליכים יתחילו בדיגיטל ויסתיימו שם, אבל יש לנו מענה גם כשזה לא המצב".

הפוסט "החיבור בארגונים בין דטה, דיגיטל ושיווק – בלתי נמנע" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

את השיעור החשוב ביותר בנושאי הדרכה קיבלתי בצבא מאישה שהייתה אז ה-סמכות בתחום הזה בארץ. את השיעור הזה היא נתנה לנו, חניכיה, בכלל מבלי דעת, כי אחרי שסיימה את דבריה ויצאה מהכיתה – תמיד צריך היה לבוא אחד מעוזריה ולהעביר לנו אותו החומר שוב – אבל הפעם בצורה נגישה ומובנת לכל. אז הבנתי, שבכל מה שקשור להדרכה – ידע ומקצועיות הם כמובן תנאים הכרחיים, אבל לגמרי לא מספקים. נחוצות גם יכולות הוראה.

הידע והניסיון שרכשתי בשנים הרבות שבהן אני עוסקת בנושאי הדרכה לימדו אותי לא מעט דברים שיכולים לעזור למי שעוסק בהדרכה ובסיוע לעובדים בכניסתם לתפקיד חדש. יש דברים שהם בסיסיים. למשל, שהתכנים יהיו מותאמים לאופי התפקיד, כך שהרצאה המועברת לאיש פיתוח לא תתאים בהכרח למנהל פרויקטים, או לאיש QA. אבל יש גם כלים פחות מובנים מאליהם. הנה כמה שפיתחתי לאורך השנים:

גוונו את עזרי ההדרכה – בארגונים רבים יש אנשי פיתוח של תוכניות הדרכה. אם יש לכם פונקציה כזאת בארגון, בקשו מהם ליצור סידרה של סדנאות קצרות (עדיף פרונטליות – ולא באמצעות לומדות), שכוללות סוגים שונים של עזרי הדרכה. יש אנשים שלומדים טוב ממצגות, כאלה שלומדים טוב יותר מסרטונים ואחרים מלומדות. לכן כדאי בכל נושא לעשות שימוש בכמה שיותר עזרי הדרכה.

בנו את התוכנית באופן הדרגתי – כל תוכנית חפיפה צריכה להתחיל מכך שלומדים את עיקרי התפקיד, ורק אחרי שמוודאים שהחומר מושרש היטב – עוברים לחומר מתקדם יותר. רק אם העובד מבין היטב את "לב" העניין במוצר שעליו הוא אחראי – או בתפקיד שעליו לבצע – הוא יוכל לעשות היקשים ולפתור, על סמך מה שלמד, בעיה חדשה כשייתקל בה.

היעזרו בעוד אנשים מתוך הארגון – כמו שלא מכניסים למערכת קוד חדש לפני שלפחות אדם אחד נוסף עבר עליו, כך גם עם מצגת, תוכנית חפיפות וכו'. אנחנו לא תמיד מסוגלים לתפוס את התמונה על כל פרטיה, וכל אדם מביא עימו עוד נקודת מבט.

בקשו פידבק מהעובד שלכם – קשה מאוד להגיע לתוכנית חפיפה מושלמת מהניסיון הראשון. האמת היא, שקשה להגיע לאפס שגיאות גם בניסיון הרביעי והחמישי, ועדיין צריך לשאוף לכך – ומי מתאים יותר לחוות דעה על התוכנית מאשר העובד עצמו? בקשו מהנחפף לחוות דעה תוך כדי התהליך ווגם בסופו, כדי לקבל את תחושת החוויה הכללית שלו.

צרו חוויית הצלחה – כשאחייניתי הייתה ביסודי, היא התקשתה לזכור את לוח הכפל, ועם כל חוויית כשלון היא רצתה פחות ופחות ללמוד. כשאחותי פנתה אליי לעזרה, הבנתי שאני חייבת לייצר עבורה תחושה של הצלחה (גם אם קטנה) כדי שתסכים לשוב וללמוד. אחרי שלמדנו שיטות שונות לזכור את לוח הכפל, עשיתי לה "בחנים": תרגילים פשוטים שידעתי בוודאות שהיא תדע לפתור (לא את כולם. היו גם כאלה שבהם כשלה, כדי שתבין שהיא צריכה עדיין להמשיך ללמוד). חווית ההצלחה יצרה אצלה תחושה של מסוגלות וזה גרם לה להשקיע את כולה – ובסוף היא קיבלה מאיות. עיקרון דומה חל גם לגבי אלה שאנחנו חופפים אותם: בכל תהליך הדרכתי, חשוב שהעובד או העובדת יחוו גם רגעים של הצלחה. זה שלב קריטי לתהליך הכניסה שלו לתפקיד ולארגון.

הקפידו גם על למידה עצמית – ראשי צוותים ומגייסים של עובדים מעריכים מאוד את היכולת ללמידה עצמית, ובצדק. זה תואם את הפתגם: "תן לאדם דג, הוא ישבע יום. למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו." החפיפות חייבות לשלב לימוד מודרך עם "זריקה למים" – אבל רק כאשר העובד או העובדת מוכנים להיזרק למים. פה נדרשת רגישות שלכם, מתי הגיע השלב המתאים לכך.

שלבו היבטים חברתיים – בעיניי זה אחד הטיפים החשובים ביותר: איך עושים זאת נכון? קודם כל משלבים בתוכנית פרק של היכרות עם מבנה הארגון. דואגים למפגש עם פונקציות שונות מכל ענפי הארגון. מעודדים את העובד החדש לשאול את עמיתיו שאלות – כך הוא הופך אותם מזרים לעמיתים, ואת עצמו לחלק מהכלל. עודדו אנשים מהארגון לפנות לאותו נחפף בשאלות (כמובן, רק אם אתם בטוחים שהוא יודע את התשובה) – וזה יחזק את תחושתו שהוא חלק מקהילה ושיש בכוחו להועיל לה.

הכותבת היא מהנדסת אוטומציית אבטחת איכות בזרטו.

הפוסט שבעה טיפים להדרכה בקליטת עובד חדש בארגון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשנתיים האחרונות נמצאת אנבידיה (Nvidia) במהלך בו היא מתכוונת לחזק מאוד את מעמדה בשוק השרתים, הדטה סנטרים, התקשורת והבינה המלאכותית – כולל חזון מוצק לעולמות התלת-ממד הווירטואליים, בדמות אומניברס. במסגרת הזו לאנבידיה ישראל, שמבוססת כזכור על רכישת חברת מלאנוקס, יש חלק חשוב במארג הארגוני וכדי לחזק אותו עוד יותר הודיעה החברה כי תגייס במהלך השנה הקרובה עוד 1,000 עובדים שיהוו תוספת משמעותית מאוד, של 33%, לכוח העבודה הנוכחי של החברה שעומד על 3,000 עובדים.

באנבידיה מעוניינים בעיקר לחזק את פעילות המחקר והפיתוח הענפה של החברה הישראלית בתחומים כמו האצת התקשורת בין הרכיבים השונים של מערכי הדטה סנטר והאחסון, עם דורות חדשים של InfiniBand, פיתוח מעבדי מחשוב ומעבדים ייעודיים לדטה סנטר (DPU), וכן בינה מלאכותית.

עו"ד גדעון רוזנברג, ראש מערך משאבי האנוש באנבידיה ישראל. צילום: באדיבות החברה

לפי אנבידיה, היא מחפשת לגייס מהנדסי תוכנה וחומרה, מפתחי שבבים, ארכיטקטים וחוקרים, וברמות ניסיון שונות, מסטודנטים והנדסאים, ועד חוקרים בעלי תארים מתקדמים.

הגיוס הנוכחי מגיע אחרי שבשנה שעברה צירפה אנבידיה ישראל 600 עובדים למצבת כוח האדם שלה, כשגם במקרה הקודם היה מדובר בצמיחה משמעותית של 25%.

"המשך הרחבת מרכז הפיתוח שלנו בישראל ממחישה את האמון הרב של אנבידיה בהון האנושי הייחודי של מדינת ישראל. אנו גאים להמשיך את מומנטום הצמיחה ולגייס 1,000 עובדים חדשים למגוון רחב של תפקידים, שישחקו תפקיד משמעותי בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות פורצי דרך, בעבודה משותפת עם הצוותים הגלובליים שלנו", אמר עו"ד גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי אנוש, אנבידיה ישראל.

הפוסט אנבידיה ישראל תגייס אלף עובדים חדשים בשנה הקרובה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: עדי גלעד, מאפיינת חווית משתמש בחברת נבינה (Navina). החברה פיתחה פתרון מבוסס בינה מלאכותית, שמשנה את האופן שבו רופאים ורופאות שנמצאים בחזית הטיפול בקהילה מתמודדים עם המידע שזורם אליהם בעידן הדיגיטלי. אני עובדת על בסיס יומיומי עם הלקוחות שלנו – רופאים בארצות הברית – כדי להכיר מקרוב את תהליכי העבודה שלהם, ומתרגמת את הצרכים שלהם לפונקציונאליות במוצר שמתפתח בקצב מאוד מהיר.

ותק בתפקיד: בנבינה כשנה וחודשיים, ובסך הכל כארבע שנות ניסיון.

תפקידים קודמים: לפני נבינה עבדתי בחברת הייעוץ TASC במחלקת הדיגיטל ועיצוב שירות, שם ייעצתי לחברות ציבוריות ומשרדי ממשלה בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית (כחלק מהמעבר לרוב נדרש שינוי תהליכים פנים ארגוניים, וכמובן אפיון הממשק הדיגיטלי).

שירות צבאי: לפני השירות הצבאי יצאתי לשנת שירות דרך תנועת הצופים. במהלך שנה זו גרתי בקומונה בשכונת גילה בירושלים, ריכזתי את תחום ההדרכה בשבט הצופים בשכונה והתנדבתי במספר מסגרות חינוכיות בקהילה. לאחר מכן, במסגרת השירות הצבאי הייתי מש"קית נפגעים בחיל המודיעין (ליווי חיילים בעת חופשת מחלה/ פציעה ממושכת).

מה הביא אותי לתחום הטכנולוגיה? את התואר הראשון שלי עשיתי בפסיכולוגיה, במהלכו נחשפתי לתחום אפיון חווית המשתמש. היכולת להשתמש בכלים פסיכולוגים על מנת לעצב טכנולוגיות שיסייעו לאנשים הלהיבה אותי מאוד וראיתי בה את האופק המקצועי שחיפשתי. החשק להמשיך להעמיק ולרכוש כלים מקצועיים בתחום הביא אותי לחזור לאקדמיה לתואר שני באינטראקציית אדם-מחשב במרכז הבינתחומי, בו התנסתי במחקר ואיפיון ממשקים מסוגים שונים ומגוונים (מוצרי IoT, עיצוב ספקולטיבי, אפיון חווית מציאות מדומה ועוד).

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אין ספק שהשיח היום שונה מהשיח של הדורות הקודמים ויש גם לא מעט סיפורי הצלחה של נשים יזמיות, מנהלות ומשפיעות בתחומן, אבל לצערי עדיין קיימים פערים ואפליה בעיקר בתחום השכר. מעבר לכך אני שמה לב שנשים לא תמיד מכירות במה שמגיע להן וממצבות עצמן נמוך מדי, הן ברמת השכר והן ברמת האפשרויות המקצועיות. הנושא קרוב לליבי. בתיזה שלי, בה פיתחתי סביבת VR, בחנתי את ההשפעות של super powers על תחושת המסוגלות העצמית של נשים בעת אינטראקציה עם דמות וירטואלית גברית. בעיני שיח נשי מקצועי שעולה היום ברשת מספק משאב מעולה וזמין ומקדם שוויון. היכולת להיעזר בקולגות וירטואליות בכדי להעשיר את עצמנו מקצועית, עסקית ואסטרטגית מספקת מקור להשראה ורשת תמיכה אפקטיבית לנשים בתחילת דרכן המקצועית.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? עד כה, לשמחתי, לא חוויתי אפליה. האמונה שלי בעצמי וביכולותיי מסייעת לי לתקשר באופן ברור ופתוח את האג'נדה שלי. היום אני גאה לעבוד ב-נבינה, שהיא חברה שוויונית שבה חצי מהעובדות ומההנהלה הן נשים והשיח מאוד פתוח ומאפשר, ואני בטוחה ביכולת שלי להתקדם ולהשפיע. יש לנו היום אפשרות לבחור מקום עבודה, בעיני סביבת עבודה מעצימה היא קריטית ולא הייתי מוותרת עליה.

הפוסט נשים ומחשבים: עדי גלעד, נבינה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דמיטרי רוגוזין, מנכ"ל תאגיד החלל רוסקוסמוס (Roscosmos) – החברה הרוסית הממלכתית שאחראית לפיתוח החלל והקוסמונאוטיקה – איים באחרונה, ככל הנראה, על היזם הטכנולוגי המפורסם אילון מאסק. אולם נראה שמייסד ומנכ"ל SpaceX לא הוטרד יותר מדי מהדברים, ואף השתעשע בעטיים.

השבוע (א') פרסם מאסק ציוץ בטוויטר (Twitter) ובו דברים שלטענתו שלח רוגוזין לתקשורת הרוסית. בטקסט נטען כי ציוד עבור מערכת הלוויין סטארלינק (Starlink) של SpaceX נמסר לנחתים אוקראינים ול"מיליטנטים של גדוד אזוב הנאצי" על ידי הצבא האמריקני.

"אלון מאסק, אם כן, מעורב באספקת ציוד תקשורת צבאי לכוחות הפשיסטים באוקראינה", כתב רוגוזין, לפי תרגום לאנגלית שפרסם מאסק, שגם צייץ גרסה רוסית לדברים. רוגוזין המשיך וכתב שם, לכאורה: "ועל זה, אילון, תישא באחריות כמו מבוגר – לא משנה כמה תשחק אותה טיפש".

מאסק גם הגיב לרוגוזין בציוץ נוסף, שוב בציניות מובהקת, וציין: "המילה 'נאצי' אינה אומרת מה שאתה חושב שהיא אומרת". רוגוזין לא שתק, והשיב למנכ"ל ומייסד טסלה, נוירלינק, SpaceX וחברות מובילות נוספות. הוא מתח ביקורת על האיש עשיר בעולם ועל משפחתו, בעניין קשריהם עם דרום אפריקה, ועל כך שהפכו אותה ל"בירתם בשנות האפרטהייד". באשר למשמעות המילה נאצי, השיב ראש רוסקוסמוס למאסק: "עדיף שתשתוק". לאחר מכן המשיך: "אף אחד לא צריך אותך", בהתייחס לציוץ על מותו המסתורי האפשרי של יזם הטק.

כזכור, מאסק נענה בחודש מרץ, זמן לא רב לאחר שרוסיה תקפה את אוקראינה, לבקשת סגן ראש הממשלה האוקראיני, מיכאילו פדורוב, לסייע למדינתו המותקפת להשיג קישוריות לאינטרנט ושלח אליה משדרי סטארלינק של SpaceX לאספקת אינטרנט מהחלל. 

נכון לחודש שעבר, ולפי דיווח של הוושינגטון פוסט, אוקראינה קיבלה יותר מ-5,000 מסופי אינטרנט שסופקו על ידי מאסק לשם תמיכה בלחימה בפלישה הרוסית.

מנכ"ל רוסקוסמוס טוען, אם אכן דבריו הובנו נכון, שמאסק בעצם סייע יחד עם צבא ארה"ב לכוחות האוקראינים ועל כך זעם.

If I die under mysterious circumstances, it’s been nice knowin ya

— Elon Musk (@elonmusk) May 9, 2022

"אם אני אמות בנסיבות מסתוריות, היה נחמד להכיר אתכם"

הדברים, כפי שהוצגו על ידי מאסק, נשמעים בהחלט כאיום אישי על היזם המפורסם, ומאסק הכיר בכך בציוץ המשך שפרסם מאוחר יותר באותו יום.

"אם אני אמות בנסיבות מסתוריות, היה נחמד להכיר אתכם", כתב מאסק לעשרות מיליוני עוקביו.

מנכ"ל SpaceX, כפי שניתן להתרשם, שידר קוּליוּת ולא נשמע מודאג במיוחד עקב האיומים הרוסיים על בריאותו או אפילו על חייו, דבר שהרשים את המדיה והעוקבים שלו, אך שאפשר שנובע מכך שרוגוזין נחשב כדמות שנוטה להפרזה ודרמתיות יתר. למשל, בעבר הוא אמר וחזר ואמר שרוסיה תעזוב את תוכנית תחנת החלל הבינלאומית (ISS) אם הסנקציות שהוטלו בעקבות הפלישה לא יוסרו – איום שלא קרם עור וגידים.

מאסק ורוגוזין כבר "התכסחו" בעבר – ב-2014, עקב סנקציות על רוסיה לאחר שפלשה לקרים, העיר רוגוזין על ארצות הברית כי היא השתמשה במקפצה הרוסית כדי להביא את האסטרונאוטים שלה ל-ISS – התייחסות לעובדה שארה"ב הייתה, באותה תקופה, תלויה לחלוטין בחללית סויוז הרוסית לצורך ביצוע משימות מסלוליות מאוישות. במאי 2020 סיימה SpaceX את ההסתמכות הזו כאשר שיגרה שני אסטרונאוטים של נאס"א ל-ISS בחללית שלה. מיד לאחר ההמראה מאסק הקניט את רוגוזין וכתב לו בציניות: "המקפצה עובדת!"

נזכיר כי מאסק גם הציע בעבר, ועקב פלישת רוסיה לאוקראינה, לערוך דו-קרב עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שנחשב כמנהיג שכולם חוששים ממנו ומכוחו הרב.

אמא דואגת ומצייצת

ההתכסחות החדשה בין המולטי-מיליארדר ורוגוזין, והציוצים של מאסק בעניין, שגרמו לאמו של אייל הטק, מיי מאסק, להגיב בדאגה על דברי בנה ועל כך שהתבדח על מותו ברשת החברתית המצייצת.

That’s not funny😠😠 https://t.co/KgLAzY3F8s

— Maye Musk (@mayemusk) May 9, 2022

המיליארדר, שכזכור קנה את טוויטר באחרונה, אמנם ידוע בהומור הסרקסטי שלו, אבל במקרה המסוים נראה שאמו לא התלהבה מהדברים שכתב והיא ריטווטה את ציוץ הפרידה שלו מהעוקבים וכתבה: "זה לא מצחיק".

מאסק השיב לה וצייץ: "אני מצטער! אעשה כמיטב יכולתי להישאר בחיים".

הפוסט איך הגיב אילון מאסק לאיום מפחיד ממנכ"ל תאגיד החלל הרוסי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היבואנית בנדא מגנטיק השיקה אתמול את פעילות מותג הסלולר הסיני ויבו (vivo) בישראל, והציגה את ארבעת המכשירים הראשונים שנחתו בארץ. המכשירים הראשונים, המיועדים לשוק הביניים הגבוה והנמוך, מוצעים עם אחריות יצרן במתכונת ייחודית: במשך שנת האחריות לא יבוצעו תיקונים לתקלות שמקורן בייצור, והלקוח יקבל מכשיר חדש במקום המכשיר הפגום. במקרה של שבר מסך או נזק שנגרם על ידי הלקוח – הלקוח יישא בעלות תיקון המכשיר, אך יקבל מכשיר חדש ולא מתוקן.

ויבו הוא מותג הסלולר הנמכר ביותר בסין, וממוקם במקום החמישי בטבלת המכירות העולמיות. המותג שייך לתאגיד BBK הסיני, שבבעלותו מוגים נוספים, כמו אופו (Oppo), רילמי (Realme) וכן וואן-פלוס (OnePlus) המשווקים בארץ.

בשונה משאר היצרניות שהחלו להחסיר או להוציא אביזרים וציוד הכרחי וחשוב, כל ערכות המכשירים של ויבו הנמכרים בארץ יכללו סט אביזרים מלא, הכולל מטען מהיר, כבל, אוזניות, מגן מסך מודבק, כיסוי סיליקון אחורי, סיכה להוצאת סים ומתאם אוזניות 3.5מ"מ ל-Type-C (בדגם ה-V23).

הדגם המתקדם בין המכשירים שהושקו הוא ה-V23-5G שהוכרז בתחילת ינואר 2022 בתערוכת CES, ומציע מסך AMOLED בגודל 6.44 אינץ' וקצב רענון גבוה. מערך הצילום האחורי כולל עדשה ראשית בגודל 64 מגה פיקסל, מפתח צמצם F1.9 ומנגנון פוקוס PDAF, עדשה רחבה בגודל 8 מגה פיקסל עם מפתח צמצם F2.2 ועדשת מאקרו בגודל 2 מגה פיקסל לצילומים קרובים במיוחד. מצלמת הסלפי כוללת חיישן ראשי של 50 מגה פיקסל וחיישן משני בגודל 8 מגה פיקסל, תאורת פלאש LED כפול וצילום וידאו ב-4K. המכשיר מגיע עם מערכת ההפעלה Android 12 החדשה, זיכרון עבודה של 12 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 256 גיגה-בייט. עוד כולל המכשיר קישוריות Wi-Fi 6 ו-Bluetooth בגרסת 5.2, סוללה בקיבולת 4,200 מיל-אמפר לשעה, וטעינה מהירה בהספק של 44 ואט. מחירו המומלץ של המכשיר – 1,999 שקלים.

דגם ה-Y76-5G מציע תמיכה בתדרי G5, עם מערך צילום משולש עם חיישן ראשי בגודל 50 מגה-פיקסל ושני חיישנים בגודל 2 מגה פיקסל כל אחד), מסך איכותי וטעינה אולטרה מהירה בעוצמה של 44 ואט. מחיר המומלץ: 1,199 שקלים.

הדגמים Y21 ו-Y33s הם סמארטפונים בסיסיים,  המציעים חיי סוללה ארוכים הודות לסוללה בקיבולת של 5,000 מילי-אמפר לשעה, טעינה מהירה בהספק 18 ואט ומסכי LCD-IPS. מחירם עומד על 599 שקלים ו-949 שקלים, בהתאמה.

הפוסט נחת בישראל: מותג הסלולר הסיני ויבו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת אקורייט (aQurate), מקבוצת UCL, תפיץ בישראל את שירותי חברת סטארברסט (Starburst). 

aQurate היא נציגתם בישראל של החברות Talend, Trifacta HVR וכעת גם של סטארברסט, לניהול ואינטגרציית נתונים, ותציע מעתה גם שכבה וירטואלית של נתונים ללקוחותיה, עם החתימה על הסכם הייצוג החדש.

יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL, מסר כי: "מצאנו ב-סטארברסט מוצר משלים וחיוני לניהול נתונים חכם בארגונים. הזמן בו ניתן להפיק תובנות מהמידע הנצבר בבסיסי הנתונים של ארגונים מתקצר משמעותית ויכולת התגובה של ארגונים מתקצרת בהתאם. בעידן בו ארגון נדרש להגיב במהירות וביעילות, המנוע של סטארברסט הוא הכרחי".

מה עושה הפלטפורמה של סטארברסט?

לדברי החברה, סטארברסט מציעה פלטפורמה מבוססת טכנולוגיית Data Mesh, המאפשרת שליפה של נתונים מבוזרים מכל מסד נתונים. מדובר במנוע מהיר ויעיל המבצע שאילתות ומאפשר ניתוח נתונים מיידי, ללא צורך בביצוע תהליכי ETL וריכוז הנתונים במקום אחד. בגישה זו, במקום לרכז את כל הדטה בסילו גדול אחד, מותירים אותו מפוצל היכן שהוא נמצא ממילא. במקביל מייצרים פלטפורמה מרכזית שדרכה מתבצעות השאילתות, והיא יודעת לגשת לכלל מאגרי הדטה לשם איסוף וניתוח. לא צריך יותר להעתיק ולשכפל ולבצע טרנספורמציה למידע. אפשר לתשאל בקבועי זמן אפקטיביים בהרבה, ולשלב בתשובות גם דטה עדכני שחונה מחוץ ל-Warehouse.

המנוע חוסך שכפול והעברת נתונים בכך שהוא יוצר שכבה וירטואלית לצריכת המידע, כך שלאנליסטים ומערכות המידע בארגון יש נגישות לדטה מכל הפלטפורמות במקום אחד, בין אם הן בענן או בבסיסי נתונים אחרים. ניתן להפעיל שאילתות במהירות בין מקורות שונים ובגדלים שונים מ-petabytes ועד exabytes ובמקביל. 

בנוסף, הפלטפורמה בעלת תצורה קלה, מאפשרת פריסה הן בענן והן לוקאלית, ניטור מתקדם ותמיכה ב-40+ סוגי קישורים ארגוניים. כמו כן, רק האנשים המורשים יכולים לגשת לנתונים הרלוונטיים עבורם. כך נחסכים העיכובים והעלויות הכרוכים בבניית ETL. סוגיית ההרשאות נפתרת, כי אפשר להחיל את כל האלמנטים על הפלטפורמה המרכזית ואין צורך לסווג את הדטה המאוחסן עצמו. שיטת ה-Mesh הדטה (כולל עלויות האחסון) לא רק זולה יותר, אלא גם עדכנית ונגישה לצרכנים השונים שאותם היא נועדה לשמש מלכתחילה. לכן ה-ROI משתפר דרמטית.

הפוסט אקורייט תשווק ותפיץ את מוצרי סטארברסט בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נלי לשם (39) מונתה למנהלת תחום טכנולוגיה בחברת Aviv AMCG מבית מטריקס. במסגרת תפקידה תהיה אמונה לשם על הרחבה והעמקה של פעילות הייעוץ הטכנולוגי שמציעה קבוצת Aviv AMCG לקהל לקוחותיה. כמו כן, לשם תקים פעילות חדשה שתסייע לחברות בתכנון והוצאה לפועל של אסטרטגיות טכנולוגיות מורכבות, במטרה לקדם את הצמיחה העסקית שלהן. בין תחומי פעילותה תלווה לשם הקמת יחידות ופעילויות טכנולוגיות עבור ארגונים ותנהל עבורם פרויקטים טכנולוגים חדשניים כפועל יוצא של היעדים העסקיים שלהם, תוך אבחון חסמים תפעוליים וטכנולוגיים ותכנון מפת דרכים טכנולוגית, בהתאמה אישית לצורך ולבשלות החברה. בתפקידיה הקודמים הייתה לשם ראש מחלקת IT ואבטחת מידע בחברת NeuroDerm, דירקטור מוצר בינה מלאכותית ב-Halo Digital ויועצת ניהולית בכירה ב-Polpharma. יש לה תואר שני בניהול טכנולוגיה מהמכון הטכנולוגי בחולון ותואר במדעים (B.Sc) בתחום כימיה תרופתית מאוניברסיטת בר אילן. דקלה מור, סמנכ"ל ייעוץ ניהולי ב-Aviv AMCG, התייחסה למינוי: "הצטרפותה של נלי לפעילות הייעוץ שלנו מרחיבה ומעמיקה את התמיכה הטכנולוגית שאנו מספקים ללקוחותינו. נלי מביאה איתה יכולת יוצאת דופן של ראייה טכנולוגית אסטרטגית ארוכת טווח, עם חיבור מלא ליעדים העסקיים של כל חברה. אין לי ספק שערך החדשנות הטכנולוגית של נלי, בשילוב פעילות הייעוץ הקלאסית של אביב, יובילו את הלקוחות שלנו לפריצת גבולות".

הפוסט Aviv AMCG מינתה את נלי לשם למנהלת תחום הטכנולוגיה שלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

NSO מנסה להשתיק את העיתונות החוקרת עם "תביעה מופרכת, צינית ומסוכנת" – כך משיב כלכליסט לתביעה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית נגד העיתון. על פי כתב ההגנה, שהוגש הבוקר (ג'), כל הפרסומים בעיתון ובאתר בנוגע לשימוש של המשטרה ברוגלת פגסוס של NSO הם אמת, פורסמו בתום לב ולא מכילים לשון הרע.

כתב התביעה, על סך של מיליון שקלים, הוגש בפברואר השנה בעקבות סדרת תחקירים שפרסם כלכליסט, שלפיה המשטרה השתמשה ברוגלה של החברה, לכאורה ללא צו שיפוטי. ב-NSO טוענים שמדובר בפרסומים כוזבים.

על פי מה שפורסם בכלכליסט, המשטרה ביצעה מעקב אחרי שלל גורמים באמצעות תוכנת פגסוס של NSO, במקרים מסוימים מבלי שקיבלה צו מבית המשפט, כפי שנדרש בחוק. בכתבות הוזכרו 26 שמות. בעקבות זאת הוקמה ועדת בדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, שבדק את אותם 26 שמות ומצא שרק באחד המקרים – של שלמה פילבר, אחד העדים המרכזיים במשפט נתניהו – בוצעה חדירה למכשיר, וכי במקרה נוסף בוצע ניסיון חדירה, שלא צלח. יודגש שצוות מררי הגיש את מסקנות הביניים ומתעכב בהגשת המסקנות הסופיות של הבדיקה.

NSO

בכתב התביעה מכנה NSO את הפרסומים "קונספירציה פרנואידית שמתאימה, כך נדמה, לאתרי כזבים במרשתת, שעיתון רציני לא היה מעלה על דעתו לפרסם. רשויות האכיפה מרגלות אחר אזרחים תמימים, מנהלות רשימות חיסול כנגד עובדי ציבור בכירים ליום פקודה, והכול תוך שימוש ברוגלות סודיות שפותחו במתכוון כדי שלא להשאיר עקבות, אך ראיות – אין". לדבריהם, "מדובר בהתנהלות עיתונאית בלתי מתקבלת על הדעת, שיש להוקיעה ולשרשה".

"מוטב שהתובעת תרכין ראשה"

כתב ההגנה הוגש על ידי עו"ד טלי ליבליך ועו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. הוא מציין את האיסור שהטיל הממשל האמריקני על סחר עם NSO, ש-"נכנסה ל-'רשימה השחורה' של ישויות שידועות בהתנהלותן הנוגדת את מדיניות הביטחון של ארצות הברית. עוד הודיעה ממשלת ארצות הברית כי קיימות נגד התובעת די ראיות להוכחת מעורבותה בפיתוח ואספקה של תוכנות ריגול לממשלות זרות העושות בהן שימוש אסור ופוגעני לניטור ומעקב אחר אישי ציבור, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, אקדמאים ועוד. נוכח האמור, מוטב היה לתובעת כי תרכין ראשה ותתרכז בעובדות המטרידות שמועלות נגדה ולא תפנה להליך משפטי בטענה כי נפגע שמה (הטוב!), כאשר ידוע גם לה כי אין לטענותיה כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי".

כמו כן, בכתב ההגנה מצוינות פעולות של ממשלות אחרות נגד NSO וכן התביעה שמטא מנהלת נגדה, בטענה שניצלה פרצה ב-ווטסאפ כדי להחדיר את התוכנה למכשירים של משתמשים באפליקציית המסרים המיידיים.

אחרי שב-NSO טענו שהם "רק" מוכרים את פגסוס ולא יודעים מה הלקוחות שלהם עושים אתה, בכלכליסט טוענים שהחברה הציגה מצגים "סותרים ומטעים" לגבי היכולות של הרוגלה, ובעיקר היכולת שלה לנטר פעילות שבוצעה בה. "לא בכדי הודיעה התובעת בכתב תביעתה כי היא בוחרת שלא להתייחס לפרסומים הנוגעים לפעילות משטרת ישראל, שכן האמור בפרסומים אלו כבר איננו מוכחש – לא על ידי משטרת ישראל ולא על ידי התובעת. אולם אין בכך בכדי להפחית מחומרת כזביה של התובעת בכל הנוגע להפעלת הרוגלה על ידי משטרת ישראל. התובעת לא רק טענה כי המערכת אינה בשימוש בישראל, אלא הגדילה להצהיר: 'אין אפשרות לפגסוס לתקוף מספרים ישראליים' . עת ברור כי הצהרה זו, כמו רבות אחרות, היא שקרית מתחילתה ועד סופה".

שלמה פילבר. צילום: יעל צור

המעקב אחרי פילבר מהפן הטכני

כתב ההגנה מתייחס להיבטים טכניים, בין היתר כשהוא עוסק בחדירה, באמצעות פגסוס, למכשירו של פילבר, שמעיד בימים אלה במשפט נתניהו – כמובן, מבלי שפילבר שם לב לכך. על פי כתב ההגנה, "על מנת שרוגלה תוכל לפעול במכשיר הנדבק מבלי שבעלי המכשיר יוכל לשים לב לקיומה במכשירו, היא חייבת לשבת על שכבת הפעלה בעלת גישה גבוהה. הרובד בו מתמקמת הרוגלה במכשיר הנדבק הוא רובד בעל הרשאות גבוהות, שמקנה לה גישה בלתי מובחנת לכל המידע במכשיר".

"כדי למקד את הרוגלה לשליפה של מידע ספציפי על התובעת לנוון את האופציות שלמשטרה תינתן אליהן גישה. אלא שלדברי המשטרה ביחס למידע שנשלף ממכשירו של פילבר, שליפת החומרים חרגה מהצו שניתן. משכך ברור אפוא כי המערכת שנמצאת בשימוש המשטרה אינה 'גרסה מנוונת'. משכך, טענת התובעת כי המוצר שנמכר למשטרה 'מהווה גרסה מנוונת מאוד' היא שקרית ומטעה", צוין.

האם יש שתי גרסאות של פגסוס – עם ובלי לוגים?

בנוסף, בכלכליסט עומדים על אחת הטענות שפורסמו בסדרת הכתבות, ולפיה פגסוס מאפשרת למפעיל למחוק לוגים ופועלת באמצעות שירותי ענן. NSO הכחישה דיווח שפורסם בעיתון, שלפיו היא אפשרה ללקוחות לבחור בין מערכת שיש בה לוגים לכזו שאין בה ושלא מותירה עקבות. בכלכליסט טוענים כי "התובעת מודה בכתב התביעה כי במסגרת חוזי ההתקשרות שלה עם הלקוחות, האחרונים נדרשים להוסיף לרוגלה רכיב טכנולוגי המאפשר תיעוד ושיחזור של הפעולות. מכלל ההן הנך למד את הלאו: לרוגלה קיימת גרסה שלא מכילה את אותו רכיב טכנולוגי עלום". בעיתון מציינים כי הדיווח שלפיו פגסוס פועלת על גבי ענן מסתמך בין היתר על פסיקת בית המשפט בבריטניה בהליך הגירושים בין שליט דובאי לנסיכה האיה מירדן. "במסגרת פסק הדין נקבע כי הרוגלה עושה שימוש במרחב הווירטואלי על מנת ליצור מסלול סבוך של נקודות עגינה בדמות שרתים מאובטחים (ענן), ובכך לטשטש את העקבות חזרה למפעיל".

פגסוס 1 ופגסוס 2? צילום: BigStock

כן מזכיר כתב ההגנה מחקר שביצע אמנסטי, ולדברי הארגון ממצאיו אומתו על ידי מכון המחקר סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו. "ממצאי דו"ח הבדיקה של אמנסטי הצביעו כי פגסוס עושה שימוש בשכבות רבות של שרתים, שבהם עובר המידע מרגע שליחת ההוראה על ידי המפעיל ועד לרגע ההדבקה. עוד נמצא כי קיימים מאות דומיינים הקשורים לתובעת שבהם נעשה שימוש בהרכבת מסלול האנונימיזציה. לכך מתווספת העובדה כי ביולי 2021 דווח ששירותי האינטרנט של אמזון השביתו תשתית וחשבונות המקושרים ל־NSO".

"נדמה, אפוא, כי גם לעניין זה מנסה התובעת בכל מאודה להטעות את בית המשפט על ידי שימוש בעמימות והסתייגויות. אין בין העובדה שהמערכת מותקנת און-פרמיס אצל המפעיל לבין הטענה כי לתובעת יש שליטה על המידע באמצעות ענן מרוחק דבר וחצי דבר", צוין בכתב ההגנה של כלכליסט.

הפוסט כלכליסט נגד NSO: "תביעה מסוכנת, ניסיון השתקה של התקשורת" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מהפכת הבינה המלאכותית ולמידת המכונה כבר כאן, וארגונים שהצטרפו אליה זוכים ליתרון תחרותי משמעותי. "היכולת לקבל החלטות על סמך מודלים אנליטיים ומנבאים הופכת למנוע צמיחה משמעותי של ארגונים", אומר חזי הבר, מנכ"ל ג'יניוס (Genius) – חברה שמתמחה בבינה מלאכותית ומהווה חלק מזרוע הדטה של קבוצת SQLink. הבר אמר את הדברים בראיון לקראת כנס Big Data של אנשים ומחשבים, שייערך ביום א' הקרוב.

מה מונע מארגונים להצטרף למהפכה?
"ארגונים רבים מתייחסים לניתוח דטה כמו הגביע הקדוש, ובמידה רבה של צדק. אם הדטה הוא המלך, יכולות ה-AI ולמידת המכונה הן הארמון, שמאפשר להשקיף על המתרחש מנקודת תצפית אסטרטגית ולהוביל לצמיחה עסקית משמעותית. אלא שעל אף שיותר ויותר מדברים בקהילה העסקית על עולמות ה-AI ולמידת המכונה, יש כמה מכשולים שמפריעים לארגונים לקפוץ למים ולמצות את היכולות המתקדמות. אחד מהם הוא השאלה מאיפה מתחילים – ממקרה ספציפי? מסגמנט מסוים? ממוצר או משירות? מהתובנות העסקיות או אולי בכלל ממערכות המידע?"

מאיפה הבלבול הזה נובע?
"ניתוח דטה הוא קצת כמו מגדל בבל, שמפגיש אנשים שדוברים שפות שונות: מצד אחד השפה העסקית, שבה מדברים הדרגים העסקיים, ומהצד השני מודלים אנליטיים, שנבנים על ידי הפונקציות הטכנולוגיות – אנשי מדעי הנתונים. בנקודת המפגש של העשייה העסקית והטכנולוגיה עלולים להיווצר קצרים בתקשורת, שיובילו למיצוי מוגבל של יכולות הדטה".

אלון שושני, סמנכ"ל המכירות של קבוצת SQLink. צילום: אורי אלון

איך פותרים את הקצרים הללו?
אלון שושני, סמנכ"ל המכירות של SQLink: "צריך להיעזר בגורם שמכיר את שתי השפות – העסקית והטכנולוגית – ויודע לתרגם את הצרכים העסקיים למודלים אנליטיים שבונה הדרג התכנותי. או, בשפה פשוטה יותר, אנחנו מבינים לקוחית. מתוך הבנה זו אנחנו מספקים מעטפת שמתייחסת לכל שלבי ניתוח הדטה, בגישת Business Oriented Data Science. אנחנו מבינים בעסקים וגם בדטה, ולכן יכולים לנהל את התהליך מתחילתו ועד סופו: מהגדרה מדויקת של האתגר או הצורך העסקי ועד לתרגומו למודלים אנליטיים ולהטמעתם במערכות הארגוניות".

מהם האתגרים בהטמעת המודלים?
הבר: "ארגונים רבים פונים לספקים שמביאים אותם עד הארץ המובטחת עם מודלים אנליטיים מתקדמים, בלי שיוכלו להיכנס אליה ולהקים את אותם מודלים לחיים. לבנות את המודל זה לא מספיק. להריץ את המודלים בתוך המערכות הארגוניות ולבצע היזון חוזר בזמן אמת כדי לכוונן את המכונה הלומדת – זה המייל האחרון של התהליך, שיכול במידה רבה לקבוע את מידת הצלחתו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים במסגרת התהליך".

מהן התוצאות בשטח?
"תהליך העבודה ההוליסטי מוביל לבניית מודלים מנבאים, שמאפשרים להציע ללקוחות קצה את ההצעה הנכונה שתגדיל מכירות או, לחילופין, להוביל להתייעלות תפעולית, שתשפיע על אלפי אנשים. כך, למשל, פיתחנו מערכת לחיזוי כניסה ויציאה של מכולות מנמל אשדוד: המערכת מאפשרת לדעת מתי צפויים לאסוף כל מכולה ומכולה, ובאופן הזה לאחסן אותה בצורה אופטימלית, לחסוך שטח אחסון ולייצר חלוקה יעילה של עומסי עבודה. כל אלה מסייעים לפינוי מהיר יותר של סחורות, ולהפחתת צווארי בקבוק בכניסה וביציאה מהנמל. דוגמה נוספת היא מודל לחיזוי הקורונה בצה"ל, שפיתחנו עבור מפקדת קצין רפואה ראשי. המודל ניבא את תחלואת הקורונה השבועית בצבא ביעילות גבוהה, שאפשרה לצבא לתכנן בצורה טובה יותר את הפעילות השוטפת".

סיפורי המקרה של צמיחה מבוססת למידת מכונה ו-AI בגופים מובילים יוצגו בהרחבה על ידי SQLink בכנס Big Data Analytics, שייערך ביום א' הקרוב. מתעניינים בנושאים אלה? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

הפוסט מיקוד המכונה: איך להפיק מהדטה הארגוני תובנות זהב? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סנקרופ (Sencrop), החברה הצרפתית עם קהילת החקלאים הגדולה ביותר באירופה, גייסה 18 מיליון דולר בהובלת קרן JVP הירושלמית. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים, בהם BPI France EIT Food – זרוע ההשקעות של ממשלת צרפת הפועלת עם קרן JVP, וכן EIT Food, IRD, , Demeter IM  NCI Waterstart. את ההשקעה הובילו גדי פורת, שותף כללי ב-JVP, ואלכסנדר דאהן, דירקטור השקעות בקרן.

הגיוס נועד לחזק את ההובלה של סנקורפ בשוקי הליבה שלה, להאיץ את התרחבותה הבינלאומית בארה"ב וביעדים אסטרטגים נוספים, ולבסס את מעמדה כחברה מובילה בעולם האגרוטק והחקלאות החכמה.

סנקרופ פועלת ביותר מ-26 מדינות. המטה המרכזי של החברה ממוקם בצרפת, ויש לה משרדים גם בהולנד, בריטניה, גרמניה וספרד.

בעקבות ההשקעה תפתח סנקרופ שלוחה ראשונה בישראל, במרכז הפודטק הבינלאומי מרגלית סטארט-אפ סיטי בקריית שמונה, אשר תשמש כמוקד פיתוח ופיילוטים תוך שיתוף פעולה עם מכון המחקר מיגל וחקלאים מהגליל העליון והגולן. בנוסף, תאפשר סנקרופ לסטארט-אפים ישראליים הפועלים בתחום החקלאות המדייקת מסלול מהיר ל-go to market עם השווקים הגלובליים באמצעות נגישות לפלפורמה שלה החברה, ואיתה לעשרות אלפי החקלאים מאירופה.

הסטארט-אפ החדשני בתחום האגרו-טק נוסד ב-2016 על ידי מייקל ברוניו ומרטין דוקרוקט, והפך למוביל באירופה תוך שש שנים. יותר מ-20,000 חקלאים משתמשים בטכנולוגיה של החברה, והיא מעסיקה כ-100 עובדים במשרדיה באירופה.

החזון של החברה היא לייצר טכנולוגיה שמעניקה לחקלאים ברחבי העולם פתרון לחקלאות חכמה, מדויקת ושיתופית, שתסייע להם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר ברמה היומיומית, במטרה לאפשר לחקלאים תפוקות טובות יותר, רווחיות גבוהה יותר, שיפור יעילות וצמצום נזקים סביבתיים.

לצורך מימש החזון, פיתחה סנקרופ סנסור מהפכני, המוצב בשדות ומאפשר לחקלאים לקבל לנייד שלהם בזמן אמת נתונים רבים ואסטרטגיים. החיישנים והפלטפורמה של החברה מאפשרים לחקלאים לקבל מידע וחיזוי בזמן אמת המתמקד בשטחי החקלאות והגידולים שלהם, כולל: מידע מיקרו אקלימי, תחזית מדויקת של תנאי מזג האוויר, לחץ מים, שלבי גדילה, מצבי התפתחות של מחלות או מזיקים, צורכי השקיה שוטפים, שימוש בחומרי הדברה ועוד.

המידע משותף באפליקציה ומאפשר השוואות וסינכרון עם אלפי חקלאים מאזורים שונים. באמצעות האפליקציה החקלאים יכולים לייעל את הפעולות שלהם. כך, למשל,  הודות לתחזית ברורה של תנאי מזג האוויר, יוכלו המגדלים להבין האם ומתי הזמן הנכון ביותר לרסס את היבול או להשקותו, לזהות סיכוני מזג אוויר ומחלות עבור היבולים שלהם, כולל אירועי כפור וסכנת טחב – ולפעול ובהתאם.

"ההשקעה של JVP בסנקרופ היא חלק מאסטרטגית שיתוף הפעולה בינינו לבין נשיא צרפת סביב טכנולוגיות מובילות מצרפת וישראל בתחומי הסייבר, האקלים, פודטק וחקלאות", אומר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן הון הסיכון JVP ומרגלית סטארט-אפ סיטי."המפיכה שסנקרופ מובילה במיקרו-אקלים לחקלאים באירופה יכולה כעת להתבסס גם על הפיתוחים הגדולים שיש בישראל בכלל ובגליל בפרט. כבר בפעם הראשונה שפגשנו את מרטין ומייקל, מייסדי החברה, הבנו שלנסקרופ יש את היכולת לחולל מהפכה אדירה בעולם החקלאי. כחלק מהתהליך ההשקעה,  היזמים הגיעו למרכז שלנו בגליל ונפגשו עם מכוני המחקר וחקלאים מקומיים. באמצעות הפתרונות החכמים מבוססי בינה מלאכותית, סנקרופ מצליחה לייצר מפת דרכים אישית המותאמת לכל חקלאי, המאפשרת לו למקסם את איכות היבול שלו תוך זמן קצר מאוד. אנו שמחים לאחד כוחות עם סנקרופ ולתמוך בצוות כדי להביא את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לחקלאים באירופה, בישראל, בצפון אמריקה ובעולם כולו".

"המשימה של סנקרופ היא לעשות 'דמוקרטיזציה' של חקלאות מדויקת, ובכך להפחית את סיכוני היבול לחקלאים", אומר המייסד שותף ומנכ"ל החברה דוקרוקט. "פיתחנו טכנולוגיית מיקרו אקלים ייחודית, המאפשרת כיום ליותר מ-20,000 אנשי מקצוע לגשת למידע מדויק ונקודתי, ולניטור שוטף טוב יותר של היבולים תוך ניהול אסטרטגיית סיכונים מוצלחת יותר בכל חלקה וחלקה. הגיוס, בהובלת קרן JVP, שחקנית מובילה בעולמות האגרוטק, פודטק, ואקלים-טק, פותחת מגוון אפשרויות חדשות להאצת הצמיחה הבינלאומית שלנו".

הפוסט סנקורפ, שפיתחה טכנולוגיה לחלאות מדייקת, גייסה 18 מיליון דולר ותפתח שלוחה בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאת גיא אלכסנדר

בעולם  המתפתח, הטכנולוגיה מאפשרת מצד אחד כניסה לתחומים חדשים והזדמנויות חדשות, ומנגד חושפת נקודות חולשה ותורפה ברשת הארגונית המנוצלות על ידי התוקפים לפריצות וגניבת מידע.

איומים מתקדמים משתלבים בפעילויות ארגוניות לגיטימיות. כלי אבטחה מסורתיים מתמקדים בתוכנות זדוניות ומאפשרים לאיומים התנהגותיים רבים להיעלם. אם צוות האבטחה הארגוני לא יכול לקבל נראות של כל איום שעובר ברשת הארגונית, לזהות כוונות זדוניות או לקבל תובנות כדי להגיב ביעילות, הארגון הופך להיות פגיע ביותר להתקפות סייבר.

פתרון ה-NDR (ר"ת Network Detection and Response) של אריסטה חיוני עבור ארגונים המעוניינים לבנות תוכנית אבטחת סייבר כוללת, שהינה אינטגרלית בתוך תשתית התקשורת. הפתרון מאפשר נראות  ללא קשר לאיזה מכשיר, אפליקציה או משתמש ניגשים למשאב ארגוני.

הפתרון של אריסטה נועד לחקות את המוח האנושי עם מנועי AI, הוא מזהה כוונות זדוניות ולומד אותן לאורך זמן, מספק לארגון נראות ותובנה רבה יותר לגבי האיומים הקיימים וכיצד להגיב אליהם.

פלטפורמת Arista NDR מספקת אבחון רציף עבור מגוון איומים, מעבדת אינספור נקודות של נתונים, מזהה חריגות או איומים, ומגיבה במידת הצורך – הכל תוך שניות. הפתרון הינו היחיד בשוק כיום שמוטמע בתוך מתגי התקשורת הארגוניים, ובכך מאפשר פשטות ניהולית וחוסך צורך ברשתות ניטור ייעודיות.

הפתרון מאפשר לצוותי האבטחה הארגוניים:

הבנה של משטח התקיפה – הארגון מקבל תצוגה והבנה ברורה יותר של כל משתמש, מכשיר ואפליקציה – בין אם מנוהלים או לא מנוהלים.  הארגון מקבל תצוגה מלאה של משטח התקיפה הפוטנציאלי והנכסים העסקיים הקשורים בסביבה הארגונית וניתן לעקוב אחר כל נכס בזמן שהוא עובר ברשת תוך זיהוי כוונות זדוניות בין ישויות.

זיהוי של האיומים שאחרים מפספסים – זיהוי והבנה של פעילויות הרשת מאפשר לצוותי אבטחת המידע הארגוניים להתמקד באיומים הקריטיים ביותר. קבלת הבנה של כוונת זדון עבור כל ישות בארגון על ידי סקירת העדויות המצטברות שמתואמות אוטומטית לאורך זמן.

מעבר להתרעות ומינוף הפלטפורמה לחקירה אוטונומית של איומים מאפשר לצוותי האבטחה הארגוניים לזהות את כל שרשרת  האירוע על פני ישויות, פרוטוקולים וזמן.

בניית  אוטומציה של איומים ומודלים מותאמים אישית המזהים סיכונים ייחודיים המאפשרים לצוותי הארגון  לפתור איומים באופן מהיר.

תגובה מהירה ויעילה יותר – הפלטפורמה מאפשרת גישה למידע לגבי הישויות המהוות את הסיכון העסקי הרב ביותר ומגיבה ביעילות. ניתן לקבל גישה לתשובות מקיפות, תיאוריות וחקירות שנותנות הקשר לאיומים ולפרטי אירועים.

אריסטה נטוורקס (Arista Networks) ומופצת בישראל על ידי אקסקלוסיב נטוורקס (Exclusive Networks).

אריסטה נטוורקס  תציג את שירותי התקשורת והסייבר שלה בכנס השנתי של חברת אקסקלוסיב נוטטרקס, שיתקיים ביום שני 16.5.2022 ב-East בת"א, בנושא "The Future Of Cyber Security 2022".

למידע והרשמה לחצו כאן.

הכותב הוא מנהל אזורי באריסטה נטוורקס.

הפוסט ארגונים ללא יכולות זיהוי ונראות פגיעים למתקפות סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הנסדא"ק קומפוסיט – המדד שמרכז מניות של רבות מחברות הטכנולוגיה הגדולות – יורד בעקביות כבר כמה ימים. בסיכום של חמשת הימים האחרונים, הוא רשם ירידה של 7.1%. בחלוקה לחברות, מיקרוסופט ירדה בתקופה זו ב-6.8%, מטא קטנה ב-6.75%, אלפבית ב-3.4%, אפל ב-3.8%, אינטל בשיעור דומה והמניה של טסלה רשמה צניחה חופשית של 12.8%. וזאת רשימה חלקית בלבד.

הסיבה העיקרית לכך, כמו גם לירידה המתמשכת בימים האחרונים בשערי הביטקוין ושאר המטבעות הווירטואליים העיקריים, היא הודעת הפד על ההעלאה הדרסטית בריבית בארצות הברית – מ-0.2% ל-0.7%. הודעה זו ניתנה ביום ד' האחרון, כשאנחנו היינו עמוק ביום הזיכרון ובערב יום העצמאות. למה זה כל כך משפיע על הבורסה בניו יורק? כי זוהי הריבית שהבנק האמריקני המרכזי גובה מהבנקים המסחריים, שבתורם מגלגלים את העלות להלוואות שהם נותנים לחברות – וללא מעט מהן יש כאלה.

יש לציין שהנסדא"ק קומפוסיט יורד כבר כמה חודשים, ועליית הריבית רק האיצה את הירידה הזאת. מתחילת השנה ירד המדד ב-17%, והמדד הגדול יותר – ה-S&P 500 – רשם ירידה מתונה יותר, של 11%.

שחר כרמי, אנליסט טכנולוגיות מפסגות. צילום: מושיק ברין

מה אומרים המומחים?

שחר כרמי, אנליסט טכנולוגיות מפסגות, מסביר: "הריבית היא הסיבה העיקרית לירידות, אם כי לא היחידה. זה נכון שהפד העלה את הריבית רק בתחילת החודש הנוכחי, אבל הערכות שזה יקרה קיימות כבר חודשים. על זה יש להוסיף את ההשפעה השלילית של המלחמה באוקראינה, שמעלה את מחירי הנפט והמזון, ובעיקר החיטה. להערכתי, מגמת הירידה תימשך".

גם רמי דרור, מנכ"ל חברת ההשקעות פניקס ווליו, סבור שלא נראה שינוי מגמה בקרוב: "הטריגר שהביא לירידות בשערי המניות היה דבריו של ג'רום פאואל, יו"ר הפד, שאמר שהוא יילחם בכל כוחו באינפלציה, בכל מחיר ובכל האמצעים. הציבור הבין שהמלחמה באינפלציה תהיה אגרסיבית. הוא אף מבין שבשלב זה, מלחמה באינפלציה פירושה העלאת רביית, כי לבנק המרכזי אין כרגע כלים אחרים לעשות זאת, אחרי שבשנתיים האחרונות הוא שפך כסף פי ארבעה מאשר בעשור האחרון".

רמי דרור, מנכ"ל חברת ההשקעות פניקס ווליו. צילום: יח"צ

גם המטבעות הווירטואליים ב-"צרה" הזאת

כאמור, השינויים בשערי הריבית משפיעות לרעה גם על המטבעות הווירטואליים, כי יש קורלציה בין שוק ההון הקונבנציונלי לשוק הקריפטו. מה-30 במרץ, הביטקוין ירד ביותר משליש – מכ-47,500 דולר לכ-32,500 דולר ליחידה. מחירו של האת'ריום, המטבע השני בגודלו מבחינת שווי שוק, קטן באותההתקופה ב-28% – מ-3,350 דולר ל-2,430 דולר ליחידה.

לדברי חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות למטבעות דיגיטליים פרוקסיביט, "אנחנו רואים שיש מתאם בין שוק ההון למטבעות הווירטואליים, לטוב ולרע. בשוק ההון ידוע שניסיון לתזמן יציאה וחזרה לשוק עלול לגרום לפספוס תשואה של שנה. סביר להניח שהדבר דומה גם בתחום הקריפטו. מי שיצא מהשוק לאחר שספג ירידות עלול לפספס גם את העליות שיגיעו".

חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות למטבעות דיגיטליים פרוקסיביט. צילום: לואיז גרין

למה המניות הטכנולוגיות יורדות יותר מהאחרות?

הסיבות לירידה הגדולה יותר במניות החברות הטכנולוגיות מאלה שנרשמות בשערי המניות של החברות האחרות הן רבות. יש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שבשנתיים שלפני הירידות, מניות אלה עלו מאוד, ולדעת משקיעים לא מעטים נסחרו מעל לערכן הריאלי. הסיבה השנייה היא שבתקופה של עליות מחירים, הביקוש למוצרי מזון, שהוא קשיח יחסית, נפגע הרבה פחות מאשר הביקוש למוצרים כמו טלפונים חכמים, טאבלטים ומחשבים בכלל. ומאחר שהביקוש יורד, גם הרווחים של החברות קטנים יותר – מה שתורם לירידת שערי המניות הטכנולוגיות.

מה עם הבורסה בתל אביב?

הירידות בניו יורק משפיעות על המסחר בשוק ההון הישראלי, במיוחד מאחר שכמה מהחברות הבולטות בתל אביב הן דואליות, קרי: נסחרות בשתי הבורסות. מדד תל אביב 125 ירד ב-8.2% מאז תחילת השנה וב-5.34% מאז תחילת החודש, ומדד המניות הטכנולוגיות רשם ירידות של 15.28% ושל 7.65%, בהתאמה. מניות החברות הדואליות רשמו ירידה של 12% מתחילת ינואר ושל 5.2% מתחילת מאי.

שתי חברות דואליות שהמניות שלהן ירדו מאז תחילת השנה הן צ'ק פוינט, עם קיטון של 7%, ונייס, שירדה ב-32%. שתיים שעלו הן המניה של טאואר, שנרכשה על ידי אינטל (עלייה של 32% מתחילת השנה, אם כי כמעט ללא שינוי במהלך חודש מאי), וזו של אלביט, שמושפעת לטובה בגלל המכירות שלה לאוקראינה. המנייה של החברה הביטחונית-טכנולוגית הישראלית זינקה ב-27% מאז התחלת השנה וב-3% בחודש הנוכחי.

הפוסט למה המניות הטכנולוגיות בנסדא"ק יורדות כבר כמה ימים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

למערך המשטרה שמטפל בעבריינות סייבר אין תפיסת הפעלה עדכנית, אין כוח אדם מיומן בתחום, אין אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה ואין תוכנית למלחמה בתופעת הכופרות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שהוגש היום (ג'). ואם זה לא מספיק, הנה עוד שני ממצאים עגומים: הציבור לא מאמין בטיפול של המשטרה בעבירות סייבר, ולכן לא מדווח עליהן, ולמשטרה חסרים 350 מיליון שקלים למאבק במרחב הקיברנטי.

הדו"ח המתפרסם היום הוגש לוועדה לביקורת המדינה בכנסת בפברואר השנה, אולם כיוון שזו לא התכנסה מאז, עקב המאבק שבין הקואליציה לאופוזיציה, המבקר, מתניהו אנגלמן, החליט לפרסם חלקים לא מסווגים ממנו.

אנגלמן כותב בדו"ח כי "הנגישות של המרחב המקוון והמאפיינים הייחודיים שלו הגדילו את היקף הפשיעה והטרור המתרחשים בו, והפכו אותו לכר פורה ונגיש לביצוע עבירות פליליות. נוצרו בו איומים חדשים, המאתגרים את מערכות אכיפת החוק. אלה חושפים את המשתמשים למגוון פגיעות וסכנות אפשריות של עבריינות סייבר, ובהן עבירות נגד קטינים, עבירות הונאה וגניבת מידע וממון, סחר אסור באמצעי לחימה ובסמים, תקיפת מחשבים ורשתות תקשורת ומניעת גישה אליהם, והסתה לאלימות ולפשעי שנאה".

על פי הממצאים, 87% מנפגעי עבירות סייבר בישראל ב-2019 – כ-200 אלף איש – לא דיווחו למשטרה על העבירות שבוצעו נגדם. יש להם יסוד מוצק לכך: ב-90% מתיקי החקירה בפשעי סייבר שנפתחו בשנים 2018-2020 לא הוגשו כתבי אישום. הנתונים משתקפים בחוסר שביעות הרצון של האזרחים מטיפול המשטרה בעבריינות אונליין: מחצית מהם לא היו מרוצים מהטיפול ו-84% הביעו חוסר שביעות רצונם מגישת המשטרה. לפי נתונים מ-2020, יותר ממחצית (51%) מהאזרחים אמרו שאם הם ייפגעו מפשיעה ברשת, הם ידווחו על כך לגורמים חוץ-משטרתיים, או לא ידווחו על כך כלל.

סגירה סיטונית של תיקי עבירות סייבר

הנתונים מראים שיותר מ-25% מ-36,009 התיקים שפתחה המשטרה בשנים 2018-2020 ש-"קשורים לאינטרנט" נסגרו על הסף; 75% מיתר תיקי החקירה נסגרו (19,253 מ-25,707 תיקים), רובם (כ-63%) בעילת על"ן (משלא נמצא מי שביצע את העבירה או כשאין חשד לזהותו); הטיפול בתיקי החקירה הללו נמשך רק עד 10 ימים, ורוב התיקים נסגרו בתוך פחות מחודש. זאת, על אף שחל זינוק של 250% במספר תיקי החקירה שהמשטרה פתחה על אירועי סייבר בין השנים 2016 ל-2020 – מ-2,506 ל-8,821 תיקים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה

לפי המבקר, למשטרה נדרש תקציב כולל בסך 350 מיליון שקלים להקמת מערכת היתוך מידע, להצטיידות טכנולוגית מקיפה ולהעסקת יועצי סייבר מקצועיים. הוא מציין ש-"תקציב זה טרם הוקצה".

עוד קובע אנגלמן שהמשטרה כושלת בהתמודדות עם פשיעת הכופרות. "למרות גידול של 150% בפשיעה בתחום בעולם, בהיקף של 20 מיליארד דולר ב-2020, והנזק הכלכלי הכבד שנגרם למשק הישראלי, במאות מיליוני שקלים – המשטרה לא גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו", צוין.

"מרכז הסייבר הארצי בלהב 433", מוסיף המבקר, "פועל תחת מחסור בכוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים מתאימים. מצבת כוח האדם במרכז מצויה בתחלופה גבוהה: שני קציני משטרה, שני סטודנטים וחמש בנות שירות לאומי".

האינטרנט כמרחב ללא שליטה והגנה

"תמונת המצב המודיעינית מעלה שהאינטרנט הוא מרחב שבו אין למדינה שליטה, והיא לא מצליחה להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, לרבות בהיבטי הביטחון האישי והפרטיות", קובע המבקר. עוד הוא מציין ש-"יש פערי שיתוף פעולה עם גופי ביטחון ומערך הסייבר הלאומי: הגם שיש צורך מודיעיני ומבצעי במיסוד שיתוף הפעולה בין המשטרה ובין גופי מערכת הביטחון, בדגש על קהיליית המודיעין, אין ממשקי עבודה קבועים בין הגופים".

היבט נוסף שאנגלמן מעלה בדו"ח הוא מה שהוא קורא "פערי התמודדות עם תקיפות דיגיטליות מורכבות". "הידע המקצועי הקיים כיום במשטרה משמש בעיקר לחקירת תיקי עבריינות פשוטים יחסית, תקיפות פישינג וסחיטה מינית ברשת", הוא כותב. "אך עלו פערים בדבר יכולת החוקרים להתמודד עם תקיפות דיגיטליות מסוימות". עוד קובע אנגלמן כי "קיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם ביחידות הסייבר והזירה הטכנולוגית, שלא עומד בהלימה עם תוכניות הרכש של המשטרה. המחסור באמצעים הללו פוגם ביכולת האיסוף המודיעינית ובאמצעי התקיפה לסיכול פשיעת סייבר, ומקשה על החוקרים לאתר פעילות עבריינית במרחב המקוון ולהתחקות אחריה. בהיעדר אמצעים טכנולוגיים, מתקשים מערך הסייבר ויחידות הזירה הטכנולוגית למצות ראיות דיגיטליות בכלל האירועים".

האם המשטרה תשתפר בעקבות הדו"ח? צילום: BigStock

המבקר קורא "להסדיר את חוקיות המאבק בפשיעה המקוונת. החקיקה הקיימת לא מספקת מענה שלם ומעשי לאיום במרחב המקוון ואינה מותאמת להתפתחות הטכנולוגית המהירה. יש צורך לתת כלים אפקטיביים לגורמי אכיפת החוק בפעולתם מול פשיעת סייבר".

לסיום כותב אנגלמן כי "מומלץ שהמשטרה תבחן את הדרכים להשלמת הפערים הנוגעים למומחיות הנדרשת בתחומי הסייבר לביצוע משימות מודיעין, חקירות ומבצעים במסגרת הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. יש עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב המקוון בישראל ובחו"ל. העבריינות המקוונת מסכנת את הפרט, את הציבור הרחב, את המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה. היא עלולה לאיים על חיי אדם, על שלומם של נשים, של גברים ושל ילדים, והיא פוגעת בקניינם ובפרטיותם".

תגובת המשטרה

בתגובת המשטרה נכתב כי היא "מקדמת בשנתיים האחרונות ציר לטיפול מניעתי הבא לידי ביטוי בהגברת המודעות של אזרחים להגנה מפני עבריינות סייבר. בכוונתה לוודא שתוצא הודעת ריענון ליחידות השטח לגבי סימון תיקי עבריינות במרחב המקוון כ-'קשורים לאינטרנט'. היא תבחן את האפשרות לפתח כלי שיתריע על תיקים הקשורים לסייבר, ותבחן פלטפורמה מתאימה להיתוך כלל המידע המודיעיני והחקירתי בתחום עבריינות הסייבר, שתסייע למרכז הסייבר הארצי".

"המשטרה פועלת לאיתור כלים טכנולוגיים שיסייעו בהתמודדות עם עבריינות סייבר", צוין.

התגובה מתייחסת לאחד מאירועי הסייבר הבולטים בשנה האחרונה – המתקפה על בית החולים הלל יפה, ומציינת כי "התקיים בה שיתוף פעולה בין המשטרה לגורמים אחרים, ועל בסיסו עתיד להתגבש מתווה לאומי לטיפול באירועי כופרה".

עוד נכתב כי "שיפורי הטכנולוגיה והפשיעה במרחב הסייבר משתנים במהירות ומחייבים דינמיות ויצירתיות בהתמודדות עימם. ב-2021 אישר המפכ"ל הקצאת 22 מיליון שקלים להתעצמות טכנולוגית בסייבר לשנת העבודה 2022 כמענה ראשוני. המשטרה מכירה בעובדה שיש להמשיך ולהקצות משאבים לצרכים הטכנולוגיים הרבים הנובעים מהאתגרים הייחודיים בהתמודדות עם הפשיעה בזירה זו".

"ההתמודדות עם כלל האתגרים הנוגעים לעבריינות סייבר מחייבת מענה מערכתי, לרבות שינוי ארגוני של מערך הסייבר המשטרתי וביצוע הכשרות מקצועיות מתאימות", מציינת המשטרה.

הפוסט המבקר: המשטרה נכשלת במאבקה בפושעי ובפשיעת סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מבקר המדינה חושף ליקויים קשים בהיערכות משרד הבריאות בכל מה שקשור להגנה מפני מתקפות סייבר על בתי החולים הממשלתיים ועל המכשור הרפואי שקיים בהם. בפרק שהוא מקדיש למערכת הבריאות בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') כולל המבקר, מתניהו אנגלמן, התייחסות רחבה למתקפת הסייבר שחווה בית החולים הלל יפה, שאירעה באוקטובר האחרון – במהלך ביצוע הביקורת.

בית החולים חווה מתקפת כופרה, שהביאה לשיבוש ממשי של פעילותו וגרמה להעברת חולים לבתי חולים אחרים, מעבר לעבודה ידנית לא ממוחשבת, מניעת גישה למידע הרפואי של המטופלים ועוד. המבקר קובע שמתקפה זו "המחישה את החשיבות של הגנת סייבר במרכזים רפואיים" וש-"ההיערכות של מערכת הבריאות (למתקפות סייבר – י"ק) לא מספקת".

בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה

מתקפות הסייבר עלו בקורונה; הבקרה של מערכת הבריאות בנושא – לא

בביקורת עלה כי "כשש שנים לאחר שהממשלה קיבלה החלטות בנושא היערכות לקידום אסדרה לאומית בהגנת הסייבר, לא הוסדרו סמכויות מערך הסייבר הלאומי כלפי היחידות להכוונה מקצועיות במשרדי הממשלה, לרבות במגזר הבריאות". עוד נכתב ש-"משרד הבריאות לא השלים את גיבוש הנחיותיו בתחום הגנת הסייבר, הכוללות עקרונות יסוד לניהול התחום וכלים להתמודד עם מתקפות, והן לא הופצו במסגרת בקרות הרישוי שביצע המשרד במרכזים הרפואיים".

ממצאים נוספים מראים שב-2019 וב-2020 לא בוצעו בקרות בנושא ההגנה על מכשור רפואי (על אף השימוש התכוף בו בקורונה והעלייה במספר מתקפות הסייבר על מגזר הבריאות במהלך המגפה), כמו גם מעקבים אחר תיקון ליקויים שעלו בדו"חות שפרסם המבקר בנושא אבטחת המידע.

המבקר מציין שיש שוני בהיערכות המוסדות הרפואיים לסייבר, בכל מה שקשור לאיוש כוח האדם. "בחמישה מוסדות יש רק איש צוות אבטחת מידע ל-1,000 עובדים ומטה, ובשלושה מוסדות יש איש צוות אחד ל-3,000 עובדים", כותב אנגלמן. הוא מצא גם שבשישה מ-11 המרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים הקצו תקציבים להגנת סייבר בשנים 2015-2020 בשיעור הקטן מזה שקבעה החלטת הממשלה – 8% מההקצאה התקציבית לאבטחת מידע. עוד כתב המבקר שבמועד ביצוע הביקורת לא היה ביטוח סייבר למרכזים הרפואיים שנבדקו על ידי המשרד.

מחדלים חמורים בהמשכיות עסקית ובהתאוששות מאסון

המבקר חושף בדו"ח מחדלים חמורים במרכזים הרפואיים של משרד הבריאות בכל מה שקשור להמשכיות עסקית. "מתוך 17 המוסדות הרפואיים שנבדקו, לשניים אין תוכנית להתאוששות מאסון (למשל מתקפת סייבר על תשתיות מערכות המידע של המוסד הרפואי – י"ק) או תוכניות להמשכיות עסקית; לשישה אין אתר חלופי, DR, זמין לטובת המשך פעילות מערכות המידע במקרה של אסון; 13 לא שילבו בתוכניות שלהם להתאוששות מאסון או בתוכנית להמשכיות עסקיות את אופן הטיפול וההתאוששות של מערך המכשור הרפואי", כותב המבקר. אי סדרים נמצאו גם בנהלי הרכש של ציוד רפואי בכל מה שקשור לאבטחת מידע וסייבר.

עוד הוא מציין כי "מתוך 17 המוסדות שנבדקו, חמישה לא כללו בנהלי הרכש שלהם התייחסות להיבטי אבטחת מידע במכשור הרפואי, ולאחד אין נוהל רכש; חמישה לא התנו את רכישת המכשור הרפואי בכך שממונה אבטחת המידע יאשר את ביצוע הרכש, ולעתים מוסדות רפואיים שדרשו בנהליהם אישור של ממונה אבטחת המידע לצורך הרכש רכשו בפועל את המכשירים בלי שהתקבל אישור לכך".

"מכשירי MRI ו-CT חשופים לנוזקות"

אנגלמן מציג תמונת מצב מדאיגה גם בכל מה שקשור לבטיחות ההפעלה של מכשירים רפואיים קריטיים, כמו מכשירי CT ו-MRI, ומזהיר שחלק מהם חשופים לפגיעה של נוזקות וחדירה באמצעות כלים פוגעניים – מה שעלול לעלות בחיי אדם. בין הממצאים של המבקר בתחום זה: "מבין 17 המוסדות הרפואיים שנבדקו, שישה לא מיפו את כל המכשירים הרפואיים שברשותם; קיימים חוסרים מהותיים במערך ההגנה שהמוסדות הרפואיים הטמיעו ברשת לצורך הגנה על מכשור רפואי, ובכלל זה מכשירי דימות, ובחלק מהמוסדות יש שילוב של חוסרים המגבירים את חשיפתם של המכשירים לסיכוני אבטחת מידע".

מכשיר MRI. צילום: BigStock

בדו"ח מצוין לחיוב שב-2016, עוד לפני שניתנה הנחיית מערך הסייבר הלאומי, החליט משרד הבריאות להקים SOC מגזרי, שייתן שירות למוסדות רפואיים – יפעל כמרכז המשמש לניטור אירועי סייבר, וכן לשליטה ולבקרה עליהם. ה-SOC החל לפעול בסוף אותה שנה. עם זאת, נכתב בדו"ח, "מערכות ה-SOC של המשרד מאוישות באופן חלקי, רק בימי חול", נכתב.

לסיכום מציין המבקר כי "איומי הסייבר על מערכת הבריאות הולכים ומתרבים, הם ממשיים ואינם רק בגדר איום. ניסיונות תקיפה של האקרים מתבצעים כל העת. תקיפות כאלה עלולות להוביל לשיבוש בפעילות השוטפת של המוסדות הרפואיים, לזליגה של מידע רפואי של מטופלים ולגרימת נזק למכשירים רפואיים חיוניים. לא מדובר רק בניסיונות תקיפה של האקרים, אלא גם בניסיונות מצד גורמים בעלי עניין שיש להם גישה למערכות ולמכשור ומעוניינים לפגוע בהם או לשבש את פעילותם. איומים אלה מחייבים את משרד הבריאות ואת הנהלות המוסדות הרפואיים לשים את הדגש הראוי על סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בשימוש במכשירים רפואיים ועל הדרך הראויה להתמודדות עימם".

לא התקבלה תגובת משרד הבריאות. היא תפורסם אם וכאשר היא תגיע.

הפוסט המבקר: משרד הבריאות לא ערוך להגנה על בתי החולים ממתקפות סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נראה שהעבודה מהבית, שנולדה כאילוץ בשל מגיפת הקורונה, קוסמת לעובדים רבים, עד כדי כך שהדרישה לחזור למשרדים אפילו מעוררת התנגדות וגורמת להתפטרותם. לפי דיווח ב-The Verge, מנהל בכיר בתחום הבינה המלאכותית באפל עזב את החברה בגלל מדיניות החזרה למשרד שלה.

אפל הורתה לכל עובדי החברה לחזור לעבוד במשרד למשך שלושה ימים בשבוע, זאת בשונה מחברות טק גדולות אחרות, כמו מטא, גוגל ואמזון, המאפשרות לחלק מהעובדים לעבוד מרחוק באופן קבוע.

לפי הדיווח, איאן גודפלו, מנהל למידת מכונה, הודיע ​​על התפטרותו בשבוע שעבר, ואמר לעמיתיו שהדרישה של המנכ"ל טים קוק לחזור לעבוד במשרד דחפה אותו לעזוב.

"אני מאמין שיותר גמישות הייתה יכולה להיות המדיניות הטובה ביותר עבור הצוות שלי", כתב גודפלו במכתב פרידה לעמיתיו.

כמה עובדי אפל אישרו את עזיבתו של גודפלו באתר הרכילות העסקית Blind. עובד אחד של אפל ציטט את גודפלו כאומר, "אני עוזב מסיבות רבות… אבל מדיניות החזרה של אפל למשרד היא הסיבה היחידה החשובה ביותר".

הדרישה של אפל מהעובדים היא לעבוד מהמשרד בימי שני, שלישי וחמישי, ועובדים רשאים גם לעבוד מרחוק באופן מלא עד ארבעה שבועות בשנה.

לפי הדיווח, אחד מעובדי אפל העריך כי עזיבתו של גודפלו מגיעה מתוך ידיעה שהחברה תודיע בקרוב על דרישה לחזור למשרד לחמישה ימים בשבוע: "כל העולם וסבתו יודעים שאפל משתמשת בפיילוט כקרש קפיצה לחמישה ימים של עבודה במשרד. לאיאן כנראה נודע שהעניין הולך ומתקרב", כתב עובד אפל ב-Bind.

עזיבתו של גודפלו גרמה לתגובות כעס בקרב העובדים, כשאחד מהם כתב ב-Blind: "זה כמעט בלתי אפשרי לעבור לעבודה מרחוק (באפל)…  "כל החברות האחרות… מאפשרות לאנשים לעבוד מרחוק ואפילו מפרסמות משרות לעבודה מרחוק. הדבר הגרוע ביותר הוא שהיא לא נותנת סיבה הגיונית – הם פשוט מדליקים אותך".

הפוסט מנהל בכיר באפל עוזב את החברה בשל הדרישה לחזור לעבוד במשרד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כ-500 איש הדרימו היום (ג') לשדה בוקר על מנת להשתתף בכנס Sela Azure Desert של חברת סלע, שנפתח בשעות הצהרים במלון קדמא שבקיבוץ. פחות משבוע אחרי יום העצמאות זה אך סמלי שהאירוע מתקיים מול הצריף של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון.

מלון קדמא בשדה בוקר – שם נערך הכנס. צילום: פלי הנמר

ארבע חברת פרסו חסותן על האירוע: מיקרוסופט (Microsoft), קונקט (Connact), ג'ינגר (Ginger) וסילק (Silk). הכנס, שפונה לסטארט-אפים, יזמים, אנשי הון-סיכון ומפתחים בכירים, יימשך שלושה ימים.

את האירוע פתחו רון שפרינצק, מנכ"ל סלע, ורונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. בהמשך יעלו לבמה שישה מרצים מומחי מיקרוסופט, שהגיעו במיוחד מחו"ל וידברו על פלטפורמת Azure.

רגע לפני פתיחת הכנס. צילום: פלי הנמר

בימים הקרובים אדווח על הדברים המעניינים והנושאים החמים שיעלו בכנס.

הפוסט Azure במדבר – עם סלע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עוד גירסה של Windows מגיעה לקו סיום השירות. היום, ה-10 במאי, ובדיוק לפי מה שסיפרה לפני כמה חודשים, מיקרוסופט מפסיקה את השירות עבור גירסה 20H2 של Windows 10, הגירסה שהושקה במהלך ספטמבר של אותה שנה כגרסת העדכון הגדולה השנייה של 2020.

הגרסאות שיפסיקו לקבל שירות הן Home, Pro, Pro Education ו-Pro for Workstation.  הפסקת השירות פירושה שלא יהיו עוד עדכוני אבטחה עבור מהדורות אלו של Windows 10, ולא יינתן שירות תמיכה כלשהו – פנייה כזו תסתיים בהוראה של התומך לשדרג את מערכת ההפעלה.

יש לציין, שלרוב המשתמשים הצרכניים ניתנה אפשרות לשדרג את Windows 10 למהדורה מתקדמת יותר, נכון להיום Windows 10 21H2, וכמובן רבים גם יכולים לשדרג ל-Windows 11 בחינם. אלו שמסיבה כזו או אחרת לא עשו זאת, כאמור, לא יוכלו עוד לקבל שירות.

עם זאת, הפסקת השירות אינה מוחלטת, והיא משאירה בצד בינתיים, לעוד שנה, את הגירסאות הראשיות שמיועדות לארגונים, לתחום החינוך ולאינטרנט של הדברים.

הפוסט גירסת 20H2 של Windows 10 – רות, סוף הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ישראל פיתחה משטר איסור הלבנת הון, שעמד בהצלחה בביקורת בינלאומית. חוזקו של המשטר תלוי בחוליה החלשה, וחוליות חלשות נמצאו בדו"ח זה. כלל הגורמים הפיננסיים והרגולטוריים במדינה נדרשים ליצור תנאים הולמים להתפתחות תחום מטבעות קריפטוגרפיים ותחומים פיננסיים חדשניים נוספים, ולפיקוח אפקטיבי על תחום נותני שירותים פיננסיים באזורים שבסיכון גבוה באופן יחסי", כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שהגיש היום (ג').

בהתייחסו לקריפטו כותב המבקר כי "עולות טענות שקיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות נש"פים (ר"ת נותני שירותים פיננסיים), חברות פינטק וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלה, באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל".

תשלומים של יותר מחצי טריליון שקלים – מבלי לדעת מי שילם

אנגלמן מצא שורה של ממצאים בפעילות ה-IT של גופים רגולטוריים כגון משרד התקשורת, המפקח על הבנקים ורשות שוק ההון. לדבריו, "המפקח על הבנקים ומשרד התקשורת לא ביצעו בין 2016 ל-2021 בדיקה רוחבית של תקינות מערכות המידע של הגופים המפוקחים, כדי לוודא שהמערכות שמבצעות ניתוח וזיהוי של פעולות רגילות, שחובה לדווח עליהן, מאתרות את הפעולות באופן תקין. כמו כן, הם לא בדקו, במסגרת הביקורות על מערכות המידע של הגופים הנתונים לפיקוחם, אם כלל הפעולות הרגילות שאותרו על ידי מערכות ה-IT אכן הועברו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המפקח על הבנקים, משרד התקשורת ורשות שוק ההון לא וידאו, במסגרת הביקורות על מערכות ה-IT של הגופים (המוסדיים – י"ה) הנתונים לפיקוחם שמשך הזמן שחלף בין מועד הפעולה המחייבת דיווח רגיל ובין המועד שהיה נדרש לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון היה בהתאם למחויב בדין. משרד התקשורת, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והמפקח על היהלומים לא בדקו בביקורות מערכות ה-IT של הגופים הנתונים לפיקוחם כי כלל הדיווחים הבלתי רגילים (300 אלף) שהם העבירו לרשות לאיסור הלבנת הון בשנים 2020-2016 הועברו במועד הנדרש כפי שנקבע".

"בשנים 2019 ו-2020", כותב המבקר, "שולמו לגופים הממשלתיים יותר מ-550 מיליארד שקלים בלא זיהוי המשלמים ושמירת פרטיהם. דהיינו, באופן רוחבי, אין לרוב הגופים האמורים מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. מצב דברים זה הוא פרצה שמאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון – מה שמהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת הון בישראל".

לסיכום מציין אנגלמן כי "נוכח היקף הפעילות העולמי של תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, המוערך ב-2.5 עד 3 טריליון דולר, והקשיים שהועלו מצד רשות התחרות, ומשהוחל בנובמבר 2021 צו איסור הלבנת הון על נותני שירות בנכס פיננסי, לרבות נותני שירותים במטבעות דיגיטליים, מוצע שהמפקח על הבנקים יבחן את ביצועה של ביקורת ספציפית בנושא, ויוודא שהמערכת הבנקאית מפעילה מדיניות של הכלה פיננסית ונוקטת גישה מבוססת סיכון גם כלפי המגזרים האמורים. עוד מוצע שהמפקח על הבנקים ורשות שוק ההון יקדמו בחינה של מוקדי הסיכון בפעילות זו ויגבשו מדיניות כוללת, שתאפשר העברת כספים שמקורם בעסקאות בנכסים פיננסיים כגון מטבעות דיגיטליים למערכת הבנקאית".

הפוסט "אי האסדרה של תחום הקריפטו תגדיל את היקפי הלבנת ההון" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות