באחרונה ביקרו במאורת הנמר שלושה בכירים באידאו דיגיטל (IdeoDigital): דן ליכטנפלד ויוסי אסא, מנכ"לים משותפים ובעלי החברה, ויעקב גאון, סמנכ"ל פיתוח עסקי וחבר הנהלה.

אידאו דיגיטל נוסדה בשנת 2009 ופועלת בשוק הטרנספורמציה הדיגיטלית. מעסיקה למעלה מ-120 מומחי דיגיטל, שעוסקים באפיון מוצר (UX/UI), פיתוח וניהול פרויקטי דיגיטל מורכבים בעולמות ה-Web, ה-Mobile וה-IoT.

ליכטנפלד ציין בפני שלמעשה אידאו דיגיטל החלה את דרכה כאידאו-מובייל, חלוצת הדיגיטציה בעולמות הבנקאות הדיגיטלית, ובמרוצת השנים גדלה אידאו דיגיטל – חברה פרטית, רווחית ואיתנה, הממוקמת בין בתי התוכנה המובילים בישראל. היא מונה קרוב ל-100 מפתחים בישראל ועוד כ-20 באוקראינה, כאשר החברה נמצאת במגמת גדילה, בביקוש לקוחות ובגיוס עובדים.

ליכטנפלד, שמשמש מנכ"ל משותף ומייסד, סיפר כי בעברו היה ה-CTO ושותף בספיה (Scepia), בית תוכנה מחלוצי תחום הדיגיטל בישראל.

לדברי גאון, אידאו דיגיטל ידעה למנף את העשייה שלה ולבדל עצמה בעולמות הרפואה הדיגיטלית והפינטק: "אני אתן לך כמה דוגמאות להמחשה בעולמות הפיננסיים: לבנק הפועלים – הקמנו את פלטפורמת המובייל הראשונה שלהם; לפניקס – פיתחנו אפליקציית ביטוחי נסיעות לחו"ל; לסיבוס – את ארנק התשלומים. בנוסף החברה ערכה פיתוחים ומסעות לקוח נוספים עבור בנק ירושלים, בנק דיסקונט, שמשרתים מיליוני משתמשים.

עוד למדתי מגאון כי "בעולמות הרפואה הדיגיטלית: צוותי הפיתוח שלנו פיתחו את אתר האונליין והאפליקציה של מאוחדת ואת פלטפורמת התיק הרפואי וזימון התורים עבור סטארט-אפ רפואי בינלאומי, את אתר "רמזור" שעוסק בקורונה עבור משרד הבריאות, ועוד אפליקציות נוספות עבור מיליוני משתמשים.

גאון, אשר אמון על מימוש אסטרטגית הצמיחה של החברה ופיתוח עסקיה, מילא מספר תפקידי ניהול בכירים ופעילויות עסקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה והשירותים העסקיים, הכוללים הובלת פרויקטים אסטרטגיים עבור חברות מובילות כגון יבמ, אפלייד מטיריאלס, הִיוּלֶט-פָּקַארְד וריטליקס.

אסא, המשמש מנכ"ל משותף ושותף באידאו דיגיטל, ציין ש"אנחנו ב-אידאו מקפידים לספק ללקוחות פרוייקטי Turn key במחירים אטרקטיבים ובלוחות זמנים מהירים במיוחד. כמו כן מספקת אידאו ללקוחותיה כוח אדם טכנולוגי, אמין וזמין ובעלות הוגנת, דבר שמאפשר להם דליברי מהיר ואיכותי בנוסף להפחתה בתשומות ניהול. הובלנו כך מאות פרויקטי דיגיטל עבור בנקים, חברות ביטוח, בריאות, קמעונאות, סטארט-אפים ותעשיה, תוך הקפדה על התאמה ליעדים העסקיים שלהם. אנחנו מאפשרים לעסקים מכל הגדלים לנהל באופן מתקדם את הנכסים הדיגיטליים שלהם. לקוחות החברה יכולים להניע טרנספורמציה דיגיטלית עם מיקוד על שיפור חווית לקוח, ייעול התפעול ושיפור החדשנות".

אסא הצטרף לאידאו לפני כשש שנים, ובעברו שימש כמנכ"ל בחברת נטווייז (Netwise), ומנכ"ל בחברת מטרופולינט (המספקת שירותי תוכנה ומיחשוב למגזר המוניציפלי).

השלושה סיפרו עוד כי לאחרונה זכתה החברה בכמה פרויקטים משמעותיים, וביניהם על פיתוח, הטמעה ותחזוקה של מערכת ניהול תכנים ואתרי האינטרנט לכלל ערוצי כאן – תאגיד השידור הישראל, ואתר פתרונות ותוכן חדש עבור הפניקס חברה לביטוח, דבר שיאפשר חוויית משתמש עשירה יותר וטובה יותר.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: יעקב גאון, דן ליכטנפלד ויוסי אסא, אידאו דיגיטל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דיילי ציפי שמחה לשמוע בשבוע שעבר מפלי הנמר שהוא עומד להתראיין לתוכנית פותחים יום עם אלעד זוהר ונועה רוזין בערוץ 13. היא פתחה את הטלוויזיה בשעה היעודה וצפתה בראיון המעניין, ששודר במסגרת הפינה של אייל איליה, הבעלים של פנטגון מכירות פומביות, שמציגה אוספים מיוחדים של אנשים מיוחדים.

זה לא שדיילי ציפי לא מכירה את פלי הנמר המאמנטור, תורתו ואוסף הנמרים המרהיב שלו, אבל היא תמיד אוהבת לשמוע פנינים מתורת הנמר, וממליצה גם לכם לצפות ולאמץ את המשפט הכל כך נכון: "תהיו נמר, כי זברה וג'ירפה גומרות בצלחת של מישהו אחר".

צפייה נעימה, וכמו שתורת הנמר אומרת: בא"א – אנרגיה ואהבה.

הפוסט צפו: תורת הנמר – גם בערוץ 13 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הגן הסגור של אפל, אחד מהנושאים הכי מזוהים עם החברה, עומד להשתנות: אפל תיאלץ לאפשר למשתמשים להתקין אפליקציות מחוץ ל-App Store במסגרת חקיקה שחשף לאחרונה האיחוד האירופי. קביעה זו נכללת בהצעת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) הגורף של הגוש, שעשה השבוע צעד נוסף לקראת אישורו הקרוב.

"אנו מאמינים שלבעלי סמארטפונים צריך להיות החופש לבחור כיצד להשתמש בהם", ציין דובר הנציבות האירופית בהצהרה שהופצה בדוא"ל. "החופש הזה כולל את האפשרות לבחור מקורות חלופיים של אפליקציות לסמארטפון שלך. עם ה-DMA, בעליו של סמארטפון עדיין יוכל ליהנות משירותים בטוחים ומאובטחים של חנות האפליקציות המוגדרת כברירת מחדל בטלפון שלו, ובנוסף, אם משתמש יבחר בכך, ה-DMA יאפשר לו לבחור גם בחנויות אפליקציות בטוחות אחרות".

נוסף על אפשור רכישה והתקנה של אפליקציות מחנויות צד שלישי בפלטפורמה שלה, אפל גם תיאלץ, לפי החוק החדש, לאפשר למפתחים להשתמש ב-App Store מבלי להשתמש במערכות התשלום של אפל.

המשמעות עשויה להיות שה-DMA ייכנס לתוקף כבר באוקטובר השנה, והמדינות החברות באיחוד האירופי יוכלו אז לבחור כיצד בדיוק לפרש את החוק של האיחוד לחוק מדינתי.

מאז ומתמיד התנגדה אפל בתוקף להתקנת אפליקציות ב-iPhone שלא מהחנות שלה, בטענה שזה יפגע באבטחת הפלטפורמה שלה, כמו גם באבטחה של המכשיר. למרות שאפל מאפשרת כבר זמן רב להוריד אפליקציות מחוץ לחנות הרשמית שלה ל-Mac, לטענתה גישה זו אינה מתאימה ל-iPhone מכיוון שמכשירים אלו נושאים מידע רגיש יותר. למרות זאת, משתמשים מצאו דרכים שונות להתקין אפליקציות ב-iPhone שלא מהחנות של אפל, ותוכנית האפליקציות הארגונית של אפל עצמה מאפשרת לעסקים לטעון אפליקציות מותאמות אישית.

להערכת האיחוד האירופי, ניתן למתן את חששות האבטחה של אפל באמצעות העברת אפשרות הבחירה למשתמשים, שיוכלו לבחור בהגדרות המכשיר שלהם את מקור האפליקציות שהם מתקינים. גוגל כבר מאפשרת זאת באנדרואיד, והמשתמש חייב לבחור באופן ידני את האפשרות להורדת אפליקציות ממקורות צד שלישי.

בתגובה לידיעה הגיבה אפל ואמרה, כי היא מודאגת ש"חלק מהוראות ה-DMA ייצרו פרצות פרטיות ואבטחה מיותרות עבור המשתמשים שלנו, בעוד שאחרות יאסרו עלינו לגבות תשלום עבור קניין רוחני שאנו משקיעים בו רבות".

הפוסט האיחוד האירופי פותח את "הגן הסגור" של אפל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כתב: עידו ופנר, סמנכ"ל טכנולוגיות וארכיטקט ראשי בקינדריל.

כיום, רוב חברות האנטרפרייז משתמשות בקוברנטיס כדי להריץ אפליקציות ילידיות לענן (קלאוד נייטיב), ולכל Hyperscaler יש שירות קלאוד נייטיב מבוסס קוברנטיס – למשל, EKS, AKS או GKE. גם רד-האט ו-VMware מציעות פלטפורמות פלטפורמה כשירות (PaaS) מתקדמות כמו OpenShift ו-Tanzu, שניתן לראות אותן לרוב בענן הפרטי. הפתרונות הקיימים לא מותאמים לניהול עומסי עבודה במחשוב הקצה או אפליקציות המותאמות אליו, ולכן, לא מעט חברות לקחו את קוברנטיס והתאימו אותו למחשוב הקצה.

רוב המידע נוצר במחשוב הקצה – חיישנים, מצלמות, טלפונים חכמים, סנסורים וכדומה. המידע שאנחנו מייצרים לרוב עובר אל עבר הענן של ה-Hyperscalers הגדולים, כמו AWS, Azure וגוגל קלאוד, לניתוח מידע ולהרצת מודלים מסוג לימוד מכונה, כדי שנוכל להפקיד תבונות ולקבל החלטות. תהליך זה לוקח זמן, לא יעיל וגם לא מאובטח. תחשבו שצריך להעביר את המידע מכל החיישנים לענן באמצעות צינור IoT, לאחסן את המידע בענן ולבצע ניתוחים שונים – ורק אז אפשר לקבל ממנו תובנות.

רכבים אוטונומיים מוכרים כמו טסלה מייצרים המון מידע, שנוצר בזמן אמת – אם זה מחיישני מרחק, מהירות, מצלמות היקפיות, תנועה של רכבים בכביש. יתרה מכך, המערכות ברכב צריכות לקבל החלטות במהירות מתי לעצור, לנסוע וכדומה. לכן משתמשים ברכבים אוטונומיים במחשוב קצה, שהרי אין זמן לשלוח את המידע לענן לניתוח ורק אז לקבל החלטות. ההחלטות חייבות להתקבל במהירות ובצורה אוטונומית, ללא שירותי ענן ותלות בתקשורת.

דוגמה נוספת: אם ניקח כמה מטוסי קרב מסוג F35 או F16 שטסים אחד לצד השני במערך כדי לתקוף את האויב, בעזרת טכנולוגיה מסוג MADL (ר"ת Multifunction Advanced Data Link), כל אותם מטוסים יוכלו להעביר מידע חיוני האחד לשני במהירות, באמצעות סנסורים חכמים ואפליקציות שמותאמות לקצה. בעזרת העברת מידע חיוני מכל אותם מטוסי קרב, כמו איומים שיכולים להגיע מהים, מהאוויר או מהיבשה, נוכל להכפיל את כוח התקיפה על ידי ניתוח מידע בזמן אמת של כלל המטוסים ולקבל החלטות במהירות אם נשתמש בטכנולוגיות כמו Edge AI. הטכנולוגיה הזאת מריצה למידת מכונה על רכיבי הקצה, מנתחת את המידע בזמן אמת ומאפשרת לקבל החלטות מהירות.

טכנולוגיית ה-Edge AI והיתרונות שלה

כיום, רוב המודלים, האפליקציות ושירותי הקלאוד נייטיב מסוג בינה מלאכותית רצים בשלושת ה-Hyperscale’s הגדולים: AWS, Azure וגוגל קלאוד. פתרונות מתקדמים בבינה מלאכותית הפכו להיות הרבה יותר שכיחים בענן הציבורי והפרטי בגלל הצורך בחומרה מתאימה, שמסוגלת להריץ משימות מסוג למידה עמוקה ולמידת מכונה, ולגדול בסקייל, ללא מגבלה של חומרה. בעולם מחשו הקצה הסיפור שונה בהחלט: החומרה מאוד מוגבלת והרצון הוא להריץ מודלים של בינה מלאכותית כמה שיותר קרוב להיכן שהמידע נוצר, ולכן, לשלוח את כל המידע לענן לא נראה פתרון כל כך אפקטיבי.

היתרונות הרבים שניתן להשיג בעזרת Edge AI הם: חסכון בהעברת הדטה והורדת רוחב הפס, שיפור ביצועים, אפשרות לקבלת החלטות בזמן ריצה (Real Time), שיפור רמת אבטחת המידע, כי הוא נמצא בקצה ולא עובר לשירותי הענן הציבוריים, ועלויות נמוכות יותר, מאחר ששולחים פחות דטה לניתוח בענן.

השימוש בקוברנטיס כפלטפורמה להרצת עומסי עבודה בקצה הוא יעיל ומקדם את תחום מחשוב הקצה, אך חשוב לזכור שברכב אוטונומי ובמערכת לחימה כמו מטוסים, טנקים וחיילים שעושים שימוש במצלמות חכמות וחיישנים מתקדמים החומרה מוגבלת, ולרוב גם מנותקת מהרשת לתקופה ממושכת. פלטפורמות האורקסטרציה מבוססות הקוברנטיס, כולל האפליקציות מסוג Edge, צריכות לאפשר רמה מסוימת של אוטונומיות – לקבל החלטות באופן עצמאי.

הגרסאות של קוברנטיס שציינתי בהתחלה לא מתאימות גם בארכיטקטורה וגם בגודל ההתקנה, עקב משאבי החומרה המוגבלים. לכן, חברות כמו רד-האט ורנצ'ר לקחו את הקוברנטיס והתאימו אותו לעבודה מול מחשוב הקצה.

להלן כמה פתרונות קוברנטיס להרצת אפליקציות מסוג Edge

Openshift for the Edge – במסגרת גרסה 4.9, רד-האט שחררה גרסה מתאימה למחשוב קצה, וניתן להריץ את OpenShift כ-Single node cluster ל-Edge.

K3s – פתרון מבית רנצ'ר, שמבוסס על קוברנטיס, רק שהוא קל משקל, מאובטח כברירת מחדל ו-Certified By CNCF. במסגרת הפתרון הסירו מעל שלושה מיליון שורות קוד, הורידן את ספקי הענן והאחסון, ושינו את הארכיטקטורה שלו.

MicroK8s – המערכת מבית אובונטו הוא הפתרון הקל ביותר להתקנה ולניהול. גם הוא מבוסס קוברנטיס ולמי שלא ידע, אובונטו היא המערכת הכי פופולרית, והיא משמשת את חברות הענן לא מעט. אגב, AKS, GKE ו-AKS בנויות על אובונטו. MicroK8s יכול לרוץ בכל מקום, בכל ענן פרטי או ציבורי, בשני סוגי אריכטקטורה – כ-Single node וכ-Multi node.

KubeEdge – פתרון שנבנה על קוברניס, במיוחד ל-Edge. הארכיטקטורה שלו מפרידה בין ה-Edge לענן, ויש לא מעט לקוחות שעובדים אתו בייצור. אולם, ההתקנה שלו קצת יותר מורכבת ויותר מאתגרת לניהול של קלסטרים גדולים.

הפוסט מערכות הלחימה והרכבים האוטונומיים עוברים למחשוב קצה וקוברנטיס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האם אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, שוקל להשיק פלטפורמת מדיה חברתית חדשה? "אני חושב על זה ברצינות", כתב באחרונעה מאסק, המולטי-מיליארדר, בזירת הבית שלו, טוויטר, כשהשיב לשאלת משתמש ברשת החברתית המצייצת.

מאסק למעשה תהה ביום ו' האחרון מול 79.2 עוקביו מה יקרה אם יבנה פלטפורמת מדיה חברתית חדשה המשתמשת באלגוריתם קוד פתוח, ומדגישה את חופש הביטוי, תוך שמירה על מינימום תעמולה ופרופגנדה ביישום – האם היא תהיה להם רלוונטית ואטרקטיבית?.

הדברים מגיעים אחרי שלא פעם חשבונות של משתמשים מושעים מטוויטר משום שהביעו את דעותיהם בפלטפורמה, ואחרי תגובות רבות של משתמשים שמלינים על "הצרת צעדיהם" ברשת החברתית המצייצת.

מאסק, שכידוע מבלה הרבה זמן בטוויטר בעצמו, צייץ בנדון יום לאחר שפרסם סקר בטוויטר, בו הוא שאל משתמשים אם הם מאמינים שטוויטר דבקה בעקרון חופש הביטוי. 70 אחוז מהעונים ענו ב'לא' על השאלה. "ההשלכות של הסקר הזה יהיו חשובות", כתב מאסק ביום ו'. "נא להצביע בזהירות".

Given that Twitter serves as the de facto public town square, failing to adhere to free speech principles fundamentally undermines democracy.

What should be done? https://t.co/aPS9ycji37

— Elon Musk (@elonmusk) March 26, 2022

"בהתחשב בכך שטוויטר משמשת ככיכר העיר הציבורית דה פקטו, אי עמידה בעקרונות חופש הביטוי מערערת ביסודה את הדמוקרטיה. מה צריך לעשות?" פצח מאסק בסדרת ציוצים, עקב הטענות שטוויטר מגבילה את חופש הביטוי, שהיא זכות יסוד בחוקה האמריקנית.

לאחר מכן צייץ מאסק את השאלה: "האם אנחנו צריכים פלטפורמה חדשה?" והצמיד אותה לראש הפיד שלו.

טראמפ ו-Truth Social – מאחוריכם

נזכיר כי Truth Social (או בעברית 'הרשת החברתית של האמת'), פלטפורמה חדשה שהגה והביא לעולם נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הושקה בפברואר האחרון. מדובר בניסיון של טראמפ לייצר אלטרנטיבה לטוויטר, שממנה סולק לפני יותר משנה עקב המהומות שחוללו אוהדיו בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, אחרי הפסדו בבחירות.

טראמפ מקווה כי היישום יחזיר אותו לפעילות ברשתות החברתיות, אחרי חסימתו מכמה פלטפורמות אשתקד. אבל ייעודה של הפלטפורמה – ממש כמו ברעיון שאיתו משתשעשע מאסק – הוא שהיא תשרת את "האמת", במקרה הזה של תומכיו ושל בעלי העמדות הלאומניות-שמרניות בארה"ב ובעולם, בלי צנזורה על דבריהם, כפי שלטענתם עשו להם בטוויטר, בפייסבוק, ביוטיוב וכדומה.

Truth Social. צילום מסך.

לעת עתה עם זאת כל ניסיונות להתחרות בפלטפורמות מבוססות כמו טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא ויוטיוב של גוגל – לא הניבו הצלחה יתרה. לא ה-Truth Social של טראמפ, ולא מתחרי טוויטר Gettr ופרלה (Parler) – רשת חברתית המזוהה עם הימין הלאומני האמריקני, שפעילותה הופסקה לזמן מה אחרי המהומות בקפיטול, מחשש שתהווה קרקע פוריה לתכנון פעילויות דומות – או אתר הווידיאו ראמבל (Rumble) הקנדי, לא התקרבו עד כה להיקפי השימוש ולפופולריות של הפלטפורומות הקיימות והענקיות.

לקנות את טוויטר או להקים לה אלטרנטיבה?

בין המגיבים הרבים לסיעור המוחות שיזם מאסק נשמעו קולות ברורים שהפצירו בו לרכוש את טוויטר בעצמו, דבר שמאסק יכול בהחלט להרשות לעצמו בהתחשב בכך שהוא האשם העשיר בתבל עם הון אישי, המוערך נכון לכעת ב-267.3 מיליארד דולר לפי פורבס.

האם הוא בעצם האדם העשיר בתבל? נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock

מעניין לציין בעניין עושרו של מאסק, שבאחרונה היזם הדומיננטי התבטא ואמר כי כנראה אינו האדם העשיר בעולם ככל הכל.

"אני חושב שפוטין עשיר ממני בצורה משמעותית", אמר מאסק למתיאס דופנר – מנכ"ל חברת האם של הביזנס אינסיידר, ההוצאה לאור אקסל שפרינגר (Axel Springer AG) – בראיון שנערך לאחרונה ושעליו דיווח האתר בסוף השבוע (ש'). מאסק התכוון להונו של נשיא רוסיה, שרבים סבורים כי הוא עצום אך שאיש לא יודע את היקפו האמיתי, אולי מלבד הרודן התוקפן בעצמו.

כעת נותר להמתין לגלות האם מאסק רק מטריל ומשתשעשע כהרגלו, ואולי גם קצת "מאיים" על טוויטר בדרכו, או שהוא באמת יקים רשת חברתית חדשה. ואם לא הוא – אולי פוטין יהיה מי שירים את הכפפה, ויצהיר גם הוא – כמו טראמפ ומאסק – שהאמת תהיה נר לרגלי השירות שלו לעד.

הפוסט אחרי טראמפ: האם גם מאסק ישיק רשת חברתית משלו? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המאבק הכלכלי בחברות רוסיות על ידי המערב נמשך, וענקית הגנת הסייבר הרוסית קספרסקי ממשיכה להיפגע. בזמן שבו המערב מטיל סנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה, ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, הוסיפה בסוף השבוע את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". זו הפעם הראשונה שבה חברה רוסית נוספה לרשימה, שמורכבת מחברות סיניות, דוגמת וואווי ו-ZTE.

נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA.

ג'סיקה רוזנוורצל, יושבת ראש הנציבות, מסרה כי "הוספת החברות הללו לרשימה תסייע לאבטח את הרשתות שלנו מפני איומים שמציבים גופים שנתמכים על ידי סין ורוסיה – מדינות שמבקשות לרגל ולפגוע בדרכים אחרות באינטרסים של אמריקה".

קספרסקי הגיבה בהודעה לעיתונות באתר שלה, שם היא טענה שהחלטת הסוכנות "התקבלה על רקע פוליטי", לאור פלישתה של רוסיה לאוקראינה, וכי "מדובר במהלך שהוא לא תוצאה של הערכה מקפת של מידת אבטחת המידע במוצרי ובשירותי החברה. קספרסקי ממשיכה להביע נכונות ולשתף פעולה עם סוכנויות ממשלתיות בארצות הברית כדי להתמודד עם ה-"דאגות" של ה-FCC, כמו גם עם ה-"דאגות" של רגולטורים אחרים.

יש לציין שהפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו בעקבותיה לא אוזכרו בהודעת ה-FCC כסיבה להוספת קספרסקי לרשימה. כמו כן, לא אוזכרו דבריו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, באשר למתקפת סייבר רוסית אפשרית בתגובה לסנקציות האמריקניות.

האשמות חוזרות ונשנות שקספרסקי משתפת פעולה עם הקרמלין

ארצות הברית היא לא המדינה הראשונה שיצאה בצעד נגד קספרסקי לאחר תחילת המלחמה באוקראינה: לפני ימים אחדים המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה (ה-BSI) הנפיק אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות של ענקית האבטחה הרוסית, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר, על רקע המלחמה. בעוד שהמשרד לא אסר במפורש על שימוש בתוכנות קספרסקי, הוא קרא לארגונים גרמניים להחליף מוצרים מתוצרת החברה, שהמטה שלה במוסקבה, בתוכנות חלופיות של ספקיות שאינן רוסיות. הוא הזהיר שפעילות הצבא והמודיעין של רוסיה באוקראינה, לצד האיומים שלה נגד אירופה, נאט"ו וגרמניה – משמעם שיש "סיכון ניכר למתקפת IT מוצלחת".

יוג'ין קספרסקי, מייסד ומנכ"ל קספרסקי. צילום: קספרסקי, מתוך ויקיפדיה

באזהרה נכתב כי "יצרנית IT רוסית עלולה לבצע פעולות התקפיות בעצמה, או שייאלצו אותה לתקוף מערכות מטרה בניגוד לרצונה, או לרגל אחריה בלא ידיעתה – כקורבן של מבצע סייבר, או להשתמש בה לרעה ככלי להתקפות נגד לקוחותיה". איטליה הלכה בעקבות גרמניה ורומא הודיעה כי תחדל מהשימוש בתוכנת האנטי-וירוס הרוסית במגזר הציבורי שלה, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. זאת, בשל החשש שמוסקבה עלולה לפרוץ לאתרי אינטרנט מרכזיים, תוך ניצול התוכנה.

קספרסקי – האיש, יבגני, והחברה – רגילים להיות במוקד קו התפר הגיאו-פוליטי. ב-2017 הודיעה ארצות הברית כי היא תפסיק כל שימוש ממשלתי בתוכנות מחשב שסופקו על ידי קספרסקי, בשל חששות מקשרים של החברה עם הקרמלין. ההנחיה שהוציא הממשל, שבראשו עמד אז הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, באה על רקע של שורת בדיקות וחקירות שבחנו את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016.

"קיים סיכון שהממשלה הרוסית – בין אם תפעל על דעת עצמה ובין אם בשיתוף פעולה עם קספרסקי – תוכל לנצל את הגישה שמספקים מוצרי קספרסקי כדי להגיע למידע ולמערכות מידע פדרליות, באופן המשפיע ישירות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית", נכתב בהוראה.

קספרסקי הגיבה באומרה שהיא מאוכזבת מהוראת החרם ועומדת על כך ש-"אין לנו קשרים – לא אתיים, או השתייכות לאף ממשלה, כולל לזו של רוסיה". לדבריה, היא לא כפופה לחוקים הרוסיים שצוינו בהוראה, והמידע שהתקבל על ידי החברה מוגן בהתאם לדרישות החוק ולתקני התעשייה המחמירים, לרבות הצפנה.

בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה באוקטובר 2017 כי תעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. החברה השיקה את יוזמת השקיפות הגלובלית, "כחלק מהמחויבות המתמשכת שלה להגנה על לקוחות מפני איומי סייבר, ללא קשר למקור או האיומים או ייעודם", לדבריה.

ב-2018 הודיעה קספרסקי שהיא מבצעת שינויים בתשתית ומעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשווייץ. אנליסטים ציינו שהמהלך של הענקית הרוסית בא כמענה להאשמות שלפיהן היא פועלת בגיבוי הקרמלין, שעמו היא אף משתפת פעולה. עוד הם ציינו שלמרות ההאשמות הללו, הממשל האמריקני טרם הציג הוכחות כלשהן שכך הוא הדבר.

הפוסט הממשל האמריקני: קספרסקי מסכנת את ארצות הברית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עד לא מזמן נהגנו להוציא את הארנק שלנו כדי לשלם עבור מוצרים ושירותים. שלפנו ממנו כרטיס אשראי, מסרנו לקופאי שביצע סליקה במסוף וסיימנו בחתימה על שובר נייר. אחר כך הופיעו בחיינו מסופי ה-EMV, שמאפשרים למחזיק הכרטיס לבצע בעצמו סליקה מאובטחת עם הקלדת הקוד הסודי, וזמן קצר אחר כך החל ה-EMV לאפשר לבצע את התשלום ללא מגע – רק באמצעות קירוב הכרטיס למסוף. עתה מתאפשר התשלום באמצעות אפליקציה במכשיר סלולרי, תוך שימוש במנגנוני הזיהוי הביומטרי של המכשיר, כמו זיהוי פנים וטביעת אצבע.

המטאברס עומד לחולל את המהפכה הגדולה הבאה בתחום התשלומים, שתהיה חסרת תקדים. עד כדי כך. ניצני המהפכה כבר התפתחו בעולם הגיימינג, שהפך ליקום מקביל, בעל חוקים משלו ומערכת כספים עצמאית. המודל העסקי של המשחקים הווירטואליים מבוסס על רכישת מוצרים שמעשירים את החוויה, מאריכים את משך המשחק ומקנים לגיימר יתרון על פני המתחרים שלו. המוצרים נקנים באמצעות מטבע של המשחק, שנרכש בכרטיס אשראי שמייצג מטבע רגיל (FIAT). התחלה צנועה זו בעולם הווירטואלי של המשחקים עתידה לצמוח לכלכלה מקבילה שלדעת ג'ים סוויני, מנכ"ל אפיק גיימס, עשויה להגיע להיקף של טריליוני דולרים. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, העריך שהמטאברס (שהחברה שלו קוראת לו אומניברס) ייצור כלכלה חדשה, שתהיה גדולה יותר מהכלכלה הנוכחית.

מהכתוב למעלה ניתן לראות שהמטאברס לא יהיה רק עולם חווייתי חדש, אלא גם זירה של תנועות כספיות, מקורות הכנסה חדשים ורווחים לחברות שתדענה לנצל את המאפיינים שלו במהירות וביעילות. עבור היוצרים והממציאים, המטאברס הוא בבחינת הזדמנות ענקית רב ממדית, שתתממש בכל שיחת ועידה וירטואלית, בכל סופרמרקט, חנות אופנה או כל עסק אחר.

ייתכן שהודות למטאברס, הצרכן הישראלי יוכל ליהנות בפעם הראשונה משיווי משקל אמיתי בשוק הצרכנות המקומי ומהורדת יוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל נגרם בגלל העדר תחרות ועולם המטאברס יפתח בפנינו, הצרכנים, עולם וירטואלי חדש של חנויות, "קניונים", רשתות קמעונאיות ועוד. בעולם זה, לכוחות השוק תהיה השפעה גדולה יותר מאשר בשוק המקומי של ישראל

לא בלי אתגרים

טכנולוגיות שתומכות בפעילות פיננסית, כמו תשלומים, טרנזקציות בנקאיות ושל נקודות מכר, ואף אימות זהות (KYC), שהוא תנאי בסיסי של כל שירות פיננסי, יציפו סוגיות ואתגרים גדולים הקשורים לאבטחה, ואולי אף לאתיקה. הקו המנחה צפוי להיות שלא משנה מה תעשה.י במטאברס או היכן את.ה נמצא.ת – הזהויות והנכסים שלך יהיו ניידים ויחצו פלטפורמות. במקום כרטיסי אשראי של העולם האמיתי, הישות המטאברסית שלך תשתמש בחשבון הבנק שלך, בדירוג ובקו האשראי, שיסופקו על ידי הבנק או חברת כרטיסי האשראי. כל הטרנזקציות תהיינה אוטומטיות, והלוואות יחושבו ויאושרו בזמן אמת על מנת שתהליך התשלום יהיה רציף – באופן התואם למצב הפיננסי שלך בעולם הפיזי, וללא השפעה עליו או על חוויית המטאברס שלך. ולבסוף, טרנזקציות פיננסיות מבוססות בלוקצ'יין יכבשו הן את העולם הפיזי והן את עולם המטאברס, בעת רכישת סחורות ושירותים, קבלת הלוואות או תשלומים בין חברים. אחרי שיאושרו רגולטורית, כל אחד יוכל לשלם בכל מטבע – דולר, יורו, ליש"ט, שקלים ועוד, וכן ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים, ואולי אפילו ב-V-Bucks של משחק פורטנייט.

טל וייזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה. צילום: פלי הנמר

מטבעות הקריפטו יהוו כלי מרכזי במטאברס, והרגולציה בתחום חשובה מתמיד. בנובמבר 2017 מינתה הנגידה דאז של בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, צוות בין חטיבתי ללימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים – CBDC (ר"ת Central Bank Digital Currency). שנה לאחר מכן הצוות פרסם דו"ח שסקר את הנושא לעומק, ולא המליץ באותה העת להנפיק מטבע דיגיטלי של בנק ישראל. אלא שכפי הנראה, כוחות השוק, התפתחות הטכנולוגיה והחדשנות ולחץ הצרכנים יאפשרו, בסופו של דבר, לבצע רכישות של מוצרים ושירותים, ולשלם בביטקוין או במטבעות קריפטו אחרים.

הרגולטור יצטרך להתייחס לסוגיות כבדות משקל שנוגעות לשקל הדיגיטלי על מנת שיוכל להיות הילך חוקי במטאברס ולהיות שימושי, ובהן שימוש בביטקוין במערכות היסטוריות (לגאסי) והתממשקות עולם המטאברס עם מערכות קיימות, כגון שב"א ומס"ב.

ייתכן שהודות למטאברס, הצרכן הישראלי יוכל ליהנות בפעם הראשונה משיווי משקל אמיתי בשוק הצרכנות המקומי ומהורדת יוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל נגרם בגלל העדר תחרות ועולם המטאברס יפתח בפנינו, הצרכנים, עולם וירטואלי חדש של חנויות, "קניונים", רשתות קמעונאיות ועוד. אפשר לדמיין את הצרכן הישראלי רוכש את סל הקניות לשבת בוולמרט או קוסטקו וירטואליים, ומשלם במחיר הזול ביותר שמוצע במטאברס. בעולם זה, לכוחות השוק תהיה השפעה גדולה יותר מאשר בשוק המקומי של ישראל, שכבול על ידי מספר קטן של ספקים בסביבה לא תחרותית.

הדרך שבה הצרכנים צורכים את השירותים העסקיים שלהם משתנה, והקווים שבין הבנקים, חברות הפינטק והשחקנים האחרים מיטשטשים. מתפתחות רגולציות חדשות על תעשיית התשלומים, ועל הבנקים לרתום את ההזדמנות הזאת ללקיחת העולם הזה לשלב הבא.

אנחנו נמצאים בעיצומו של מרוץ לאספקת אלטרנטיבות בנקאיות חדשות וחוויות לקוח שונות דרך שירותי תשלומים חדשים, בעלי ערך מוסף. זהו מצב שבו הבנקים חייבים לנצח, אם הם רוצים לענות על הצרכים של הלקוחות שלהם, להתגבר על לחצים תפעוליים ולפתח הזדמנויות צמיחה חדשות, באמצעות בנקאות כשירות (Banking as a Service) ובניית אקו-סיסטם באמצעות הגברת שיתוף הפעולה עם חברות פינטק.

כיצד הבנקים יכולים לצמצם את הסיכונים ולמקסם את הערך מכך? כדי ללמוד על כך עוד, הירשמו לכנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ג' בשבוע הבא, ה-5 באפריל, באולם האירועים איסט בתל אביב.

הפוסט האם המטאברס הוא הפתרון ליוקר המחיה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לצד המלחמה הפיזית ואתה מלחמת הסייבר שמתנהלות בימים אלה בין רוסיה לאוקראינה ולמערב, מתרחשת מזה כחודש גם מלחמת השפעה על התודעה. היא נעשית בעיקר באמצעות מידע – טקסטואלי או ויזואלי, נכון או כוזב – שהצדדים משחררים זה על זה. כחלק מזה, בסוף השבוע הסיר משרד המשפטים האמריקני את החיסיון שהוטל על שני כתבי אישום, שחושפים מתקפות סייבר סדרתיות של רוסיה על מתקני אנרגיה ותשתיות קריטיות.

כתבי האישום הוגשו בשנה שעברה נגד ארבעה אזרחים רוסים. הארבעה נאשמים בכך שעבדו עבור ממשלת רוסיה, ושבין 2012 ל-2018 ניסו, תמכו, תקפו וביצעו שני מסעות תקיפה בסייבר על מערכות מחשב של ארגונים ממגזר האנרגיה העולמי. המסעות הללו כוונו נגד אלפי מחשבים במאות חברות וארגונים בכ-135 מדינות.

מה כתבי האישום כוללים?

אחד מכתבי האישום שמהם הוסר האיפול הוא מיוני 2021, אז הוגש לבית המשפט במחוז קולומביה כתב אישום נגד יבגני ויקטורוביץ' גלדקיך, עובד מכון מחקר של משרד ההגנה הרוסי, ושותפיו. האמריקנים טוענים שב-2017 הנאשמים ניסו לפגוע במתקן תשתיות קריטיות מחוץ לארצות הברית – מתקן פטרו-כימי בערב הסעודית – באמצעות החדרת נוזקה למערכות חירום בו. לאחר מכן, נטען, הם ניסו לפרוץ למחשבי חברת אנרגיה אמריקנית, שניהלה גופי תשתית קריטית דומים בארצות הברית. מתקפת הנוזקה ביקשה להעביר את השליטה במערכות המתקן הסעודי לתוקפים, ששאפו, באמצעות השגת הגישה, לגרום לשתי השבתות חירום. זאת, על ידי ביטול בקרות הבטיחות. המעשה היה עלול להוביל לשחרור גז רעיל או לפיצוץ, אבל למרבה המזל, ההאקרים לא הצליחו להשיג את הגישה הנדרשת לכך.

כתב האישום השני שממנו הוסר החיסיון הוא מאוגוסט 2021. הוא הוגש לבית המשפט במחוז קנזס נגד פאבל אלכסנדרוביץ' אקולוב ושותפיו. לפי האישום, שלושה קצינים בשירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (ה-FSB) ושותפים שלהם ערכו מסע דו שלבי לתקיפה בסייבר של המחשבים של מאות גופים שקשורים לתחום האנרגיה ברחבי העולם. גישה למערכות כאלה, לו הייתה קורית, הייתה מספקת לממשלת רוסיה את היכולת, בין היתר, לשבש ולפגוע בהן לאחר הפריצה אליהן, מתי שהיה נוח לרוסיה. למשל, אולי, עכשיו, במהלך המלחמה שהיא מנהלת מול אוקראינה והמערב, בראשות ארצות הברית.

"נתמודד עם האיומים כמו קרן לייזר"

"האקרים בחסות רוסית מהווים איום רציני ומתמשך על תשתית קריטית – בארצות הברית וברחבי העולם", אמרה ליסה מונקו, סגנית התובע הכללי האמריקני. "על אף שהאישומים הפליליים שנחשפו היום משקפים פעילות מהעבר, הם מבהירים באופן ברור את הצורך הדחוף של עסקים אמריקניים להקשיח את ההגנה שלהם ולהישאר ערניים. משרד המשפטים מחויב לחשוף ולהטיל אחריות על האקרים בחסות מדינה שמאיימים על התשתית הקריטית שלנו באמצעות מתקפות סייבר".

"יחד עם השותפים הפדרליים והבינלאומיים שלנו, נתמקד כמו קרן לייזר בהתמודדות עם איום הסייבר המשמעותי שרוסיה מציבה על התשתית הקריטית שלנו", ציין פול אבאטה, סגן מנהל ה-FBI. "נמשיך לזהות ולהגיב במהירות על כל פעילות סייבר רוסית. נחמש את השותפים שלנו במידע שהם צריכים כדי לפרוס את הכלים שלהם נגד היריב. נייחס את ההתנהלות הפסולה על מי שעשה זאת. אין לנו איום סייבר גדול יותר מאשר שחקני איום שמבקשים לסכן תשתית קריטית – מה שעלול לפגוע בעובדים במפעלים שנפגעו וכן באזרחים שתלויים בהם".

הפוסט כתבי אישום חושפים: רוסיה – תוקפת סדרתית בסייבר של תשתיות קריטיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עובד של מיקרוסופט דיווח באחרונה על מידע שהתגלה לו תוך כדי עבודתו בשורות הענקית הטק מרדמונד, שמעיד לטענתו על התנהלות לא חוקית, לכאורה, של החברה, שאירעה בין השנים 1998-2018. לדבריו – מיקרוסופט הוציאה אז בערך 200 מיליון דולר בכל שנה על תשלומי שוחד.

יאסר אלעבד הועסק במקירוסופט במשך 20 שנה ובתפקידו האחרון היה מנהל בכיר בתחום מכירת רישיונות וחוזים ללקוחותיה במזרח התיכון ובאפריקה. על פי פרסום מרתק שלו ב-Lioness, הבכיר לשעבר מאשים את מעסיקתו לשעבר ישירות במעורבות במתן שוחד, כאמור במיוחד במדינות ערב וביבשת אפריקה.

משחדת כדי להצליח באפריקה ובארצות ערב

בשנת 2016 הבחין בבקשה לתשלום של 40 אלף דולר עבור אחד הלקוחות האפריקנים, כ"חור" בתקציב שאין לו הסבר. תשלום זה הגיע מקרן ההשקעות העסקיות של החברה, אך הנמען כלל לא היה ברשימת הלקוחות הפנימית של מיקרוסופט, כך דיווח אלעבד כאחת הדוגמאות למסקנותיו אודות השוחד, לכאורה, שבו מעורבת מיקרוסופט. לפי טענותיו באופן כללי מיקרוסופט משחדת גורמים שונים דרך חברות הבנות שלה, וזאת כדי להצליח באזורים המדוברים.

והיא אכן הצליחה. אלא שלפי תיאוריו של אלעבד, "כדי להשיג סוג זה של צמיחה בזמן כה קצר, מיקרוסופט השתמשה זה מכבר ברשת של שותפים הידועים בשם Licensing Solution Partners, המורשים לתקשר עם לקוחות ציבוריים גדולים, מכיוון שהם בעלי כישורים טכניים ועסקיים מסוימים. יחד עם שותפים אלה, מיקרוסופט מביאה פתרונות בריאות אלקטרוניים לבתי חולים ו-GPS ושירותים דיגיטליים (כגון תשלומי מס מקוונים) לסוכנויות ממשלתיות. לאחר מכן, השותף לוקח חלק מהכנסות המכירות ברישוי של מיקרוסופט, בדרך כלל 10-15 אחוזים".

חושף השחיתויות גולל כיצד הקשרים הללו הפכו לקשרי שוחד מול החברות הבת השותפות ואף מול אנשי ממשל מקומיים.

"להערכתי", כתב בפרסום שלו ב-Lioness, "מינימום של 200 מיליון דולר מדי שנה הולך לעובדי מיקרוסופט, שותפים ועובדי ממשלה. הניסיון מוביל אותי להאמין ש-60-70 אחוז מאנשי המכירות והמנהלים של החברה במזרח התיכון, באפריקה ובחלקים מאירופה מקבלים את התשלומים הללו. בין הלקוחות שלדעתי קיבלו את הכסף הזה הם פקידי ממשל בגאנה, ניגריה, זימבבואה, קטאר וערב הסעודית".

"לכל מי שעוקב מקרוב אחר מיקרוסופט, זה לא יבוא כשוק. בשנת 2019 שילמה החברה קנס לממשלת ארה"ב בסך 25.3 מיליון דולר על התרת שוחד בהונגריה, ערב הסעודית, תאילנד וטורקיה. באותו זמן, נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', הכריז בפומבי כי 'שלומים לא הולמים' הם נוהג 'לא מקובל', וכי 'אין מקום לפשרות בכל הנוגע לשיטות עסקיות אתיות'".

אלעבד המשיך והרחיב כי "תנאי אחד בהסדר 2019 עם משרד המשפטים (DOJ) היה סיום חוזה עם שותף ספציפי. למרות שמיקרוסופט ביטלה את החוזה באופן רשמי, היא עדיין עובדת עם השותף הזה באמצעות חברה של צד שלישי – ועדיין עוסקת בשוחד במדינות אחרות".

עניין שבשגרה בעסקים באזורים שונים? שוחד. אילוסטרציה. צילום: BigStock

אלעבד פוטר מיד אחרי החשיפה

לפי דבריו של אלעבד עם זאת בשטח לא ניכר כי מיקרוסופט מנסה לתקן את העוול – ברגע שהחל להתעמק בדברים, הוא נתקל במהירות בבעיות עם חבריו המנהלים ולאחר הפרסום הוא אף פוטר מעבודתו.

ביוני 2019 נסע אלעבד לוושינגטון הבירה כדי להיפגש עם חברי רשות ניירות הערך של ארה"ב, ה-SEC, הבולשת הפדרלית, ה-FBI ומשרד התובע הכללי של ארה"ב, כדי לדון בטענותיו לפיהן מיקרוסופט משתפת פעולה עם שוחד בחברות בנות שלה במזרח התיכון ואפריקה.

לדבריו, הפגישות הללו נמשכו כמעט כל היום, כשהסוכנים הפדרליים שאלו אותו שאלות במשך שעות. עורך דינו אמר לו שזו אחת הפעמים הראשונות שבהן משרד התובע הכללי שולח נציג לישיבת חושפי שחיתות, כמו זו שנערכה איתו, דבר המעיד על רצינות ההתייחסות הממשלתית לממצאיו.

אבל ה-SEC לא עשתה דבר בסופו של עניין לגבי ההאשמות של אלבד. הסוכנות הבטיחה לו כל הזמן שהצוות האחראי על התיק שלו יקבל החלטה בקרוב האם יגישו כתב אישום נגד מיקרוסופט אם לאו. לבסוף, בתחילת מרץ 2022, קיבל עורך דינו הודעה שה-SEC סוגרת את התיק, כי אין לה את המשאבים לערוך ראיונות ולמצוא תיעוד בחו"ל במהלך מגיפת הקורונה.

מיקרוסופט טענה בתגובה לדבריו אלעבד ולפרסום החשדות שלו, כי אכן היו לה בעיות בעבר, אך הן כבר נפתרו בהצלחה.

שוחד וסייבר – עניינים שבשגרה?

הפרשה מזכירה מקרה אחר שבמסגרתו נחשפה באחרונה יצרנית הסמארטפונים אריקסון כמי ששילמה שוחד, מעין דמי חסות, לדאע"ש כדי להמשיך לפעול באזור עיראק. הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים חשף כי חברת התקשורת השוודית פיתחה בתוכה מודל של שחיתות וסחיטה, שבאמצעותו מומנו קבוצות טרור.

בתגובה לפרשה שנחשפה בשבועות האחרונים, פרסמה אריקסון הצהרה פומבית שבה הודתה ב"התנהגות בלתי הולמת הקשורה לשחיתות" בעיראק, ולא שללה את האפשרות שמימנה טרור באמצעות קבלני המשנה שלה.

יצוין כי מיקרוסופט לא עוברת תקופה מלבבת במיוחד. הענקית מרדמונד חוותה באחרונה פריצה של קבוצת ההאקרים $Lapsus, שתקפו אותה בסייבר, כפי שתקפו חברות ענק אחרות כמו אנבידיה, סמסונג ויוביסופט, וכן את אוקטה (Okta), מיקרוסופט, LG ואחרות. מיקרוסופט אישרה שחוותה דליפת נתונים, כולל דלפית קוד המקור של העוזרת הקולית החכמה קורטנה.

הפוסט חושף שחיתויות טוען: "מיקרוסופט משלמת שוחד במאות מיליונים בשנה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תשלום דמי הכופר בגלל מתקפות כופרה הגיע לשיאים חדשים ב-2021, כאשר יותר ויותר פושעי סייבר פנו לקורבנותיהם ואילצו אותם להיכנע לדרישות ולשלם – אחרת הם יפרסמו מידע אישי ורגיש שהשיגו בדרכים לא כשרות. נתון זה עולה מדו"ח חדש של Unit 42, יחידת המחקר של פאלו אלטו.

לפי החוקרים, דרישת התשלום הממוצעת עלתה ב-2021 ב-144% בהשוואה ל-2020 ועמדה על סכום ממוצע של 2.2 מיליון דולר. התשלום הממוצע שהארגונים קורבנות המתקפות שהחליטו לשלם שילמו טיפס ב-78% ועמד על 541,010 דולר.

בניגוד למה שאפשר היה לחשוב: REvil לא במקום הראשון

מהדו"ח עולה כי לא REvil, אלא קבוצת האקרים מעט פחות ידועה – קונטי (Conti) – הייתה אחראית לרוב דרישות הכופר: אחד מכל חמישה מקרים שפוענחו על ידי חוקרי היחידה של פאלו אלטו אשתקד הגיעו מאותה הקבוצה. קונטי היא גם הקבוצה שפרסמה הכי הרבה מידע רגיש של קורבנותיה בדארקנט – מידע שנאסף מיותר מ-500 ארגונים.

קבוצת REvil, שמשתמשת לעתים בשם Sodinokib, הגיעה "רק " למקום השני, והיא אחראית ל-7.1% ממקרי דרישות הכופר "בלבד". אחריה נמצאות הקבוצות Hello Kitty ו-Phobos, שכל אחת מהן אחראית ל-4.8% מהמקרים.

אשתקד: יותר מ-35 קבוצות כופרה חדשות

החוקרים הסבירו שבמהלך השנה שעברה נוצרה תעשייה של ממש, שסוחטת את קורבנותיה במרחבי הסייבר, ושבשנה החולפת לבדה הופיעו יותר מ-35 כנופיות האקרים חדשות שפועלות בתחום הסחיטה של דמי כופר.

מספר הקורבנות שהנתונים שלהם פורסמו באתרי דליפות זינק אשתקד ב-85% ועמד על 2,566 ארגונים. 60% מהמקרים התרחשו באמריקה, 31% מהם באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) ו-9% מהמקרים אירעו באזור אסיה-פסיפיק. הענפים המושפעים ביותר ממתקפות כופרה היו שוק ההון, המשפט, הבנייה, הסיטונאות, הקמעונאות, שירותי הבריאות והייצור.

"ב-2021, מקרי דרישות הכופר במרחב הסייבר הפריעו לפעילויות יומיומיות שאנשים בכל העולם רואים כמובנות מאליהן – מקניית מצרכים, עבור במילוי דלק במכוניות ועד לחיוג למוקדי המשטרה במקרי חירום, או קבלת טיפול רפואי", אמרה ג'ן מילר-אוסבורן, סגנית מנהל היחידה לניהול איומים ב-Unit 42. לדברי החוקרים, המגמה הזו, כמו גם העלייה בדרישות התשלום של ההאקרים, ילכו ויתרחבו בשנה הנוכחית ולאחריה.

הפוסט מחקר: התשלומים בגלל מתקפות כופרה הגיעו לשיאים חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה מתנהלת כבר כחודש ואין סימנים שהיא עומדת להסתיים. יותר משלושה מיליון בני אדם כבר נעקרו מהיישובים שלהם ברחבי אוקראינה – חלק בתוך המדינה וחלק למדינות אחרות, ומריופול ועוד כמה ערים במדינה הן כבר עיי חורבות.

חברות רבות בהיי-טק הישראלי – כאלה שפועלות באוקראינה וכאלה שלא – לא נשארו אדישות למצב והחליטו לסייע לתושבים שם ולפליטים כתוצאה מהמלחמה. חלקן התגייסו למשימה באופן כללי וחלקן התמקדו בעובדים האוקראינים שלהן. ליקטנו כאן את הפעילות של כמה מהחברות האלה, שמציגות ומייצגות את אחד מהצדדים היפים של ההיי-טק הישראלי.

עובדי ויסיטה, שפיתחה פלטפורמה לניהול עסקים קטנים, תרמו מעל 5,000 שקלים לסיוע לאנשים באוקראינה, ועשו זאת בתוך יממה בלבד. התרומה הייתה יוזמה של עובדת החברה, ליאורה בזרסקי, שעלתה מאוקראינה בילדותה. בזרסקי עומדת בקשר עם חברים וקרובים שנשארו שם גם לאחר פרוץ הקרבות ופתחה קמפיין לגיוס תרומות, שאותו חלקה בקבוצת הווטסאפ של ויסיטה. בכספי התרומה נרכשו מוצרים בסיסיים כמו מזון לתינוקות, חיתולים וביגוד חם, שנארזו ונשלחו באופן מיידי לאנשים שזקוקים להם באוקראינה. ב-ויסיטה יודעים לספר שהמשלוח הגיע בשלום ליעדו, ומקווים שהוא הקל במקצת על ההתמודדות של מקבליו עם המצב.

סייסנס, שמאפשרת לארגונים להטמיע נתונים ביישומים ובתהליכי עבודה של לקוחות ועובדים כאחד, מעסיקה בימים כתיקונם כ-150 עובדים במשרה מלאה בקייב ובסביבתה. על מנת לשמור על ביטחונם, שכרה החברה מתקן במערב אוקראינה (שם הלחימה מורגשת, אבל פחות) ובמדינה שכנה, והציעה לעובדים רילוקיישן זמני לאותם מתקנים או לארצות הברית. כשהמצב הסלים, בחברה סידרו אוטובוסים בכדי להעביר עובדים ומשפחותיהם מקייב למערב אוקראינה או מחוץ למדינה. בנוסף, סייסנס מספקת תמיכה פסיכולוגית לעובדים אלה. מהחברה נמסר כי מה-9 במרץ, כמעט כל עובדיה ומשפחותיהם מאוקראינה נמצאים באזורים הבטוחים שהוקמו במיוחד עבורם.

סייט, שמציעה פתרונות בינה מלאכותית ו-ויזואלית לרשתות אופנה ועיצוב הבית, פועלת יחד עם עובדיה כדי לאסוף ולתרום מוצרי היגיינה ופריטים נחוצים אחרים לפליטים אוקראינים. המצרכים הללו יישלחו לפולין בהעברה מיוחדת, דרך אגודת רוטרי.

מרכז לריכוז סיוע הומניטרי עבור פליטים אוקראינים. צילום: BigStock (אילוסטרציה)

בחברת הסייבר צ'קמארקס ביצעו מבצע איסוף תרומות חומריות עבור הפליטים מאוקראינה. מהחברה נמסר כי עובדים שלה בישראל תרמו משחקים לילדים, בגדים, כלי מיטה ועוד, והביאו אותם למשרדיה ברמת גן, משם הם נשלחו לפליטים האוקראינים. במסגרת המבצע נאספו עשרות פריטים.

חברת סייבר אחרת – פרימטר81, שמפתחת ומספקת פתרונות ענן לניהול ואבטחה של רשתות פנימיות – העניקה מענק כספי של אלפי דולרים לעובדיה הקבלנים שנמצאים באוקראינה. בנוסף, החברה עודדה את עובדיה – הן בישראל והן בארצות הברית – לתרום לארגון יוניצ"ף של האו"ם, שפועל בכל השנה למען ילדים ברחבי העולם וממקד עתה מאמצים בילדי אוקראינה. בכוונת החברה לשלש את סכום הכסף שהעובדים יתרמו לארגון.

ריסקיפייד, שמציעה פתרונות תשלומים ומניעת הונאות אשראי באתרי אי-קומרס, ביצעה בשבועות האחרונים שתי פעולות למען אזרחי אוקראינה: הראשונה היא שותפות שהיא יצרה עם קרן ידידי אוקראינה בישראל כדי לאסוף מוצרים חיוניים, כגון חיתולים לתינוקות, ערכות היגיינה אישית, ערכות עזרה ראשונה, פריטים תרמיים (שמיכות ובגדים לגברים, נשים וילדים) ומצרכים אחרים לתמיכה בפליטים מהמדינה הבוערת. כמו כן, ריסקיפייד נתנה לעובדים את האפשרות להעביר תרומה כספית שתמומש בהמשך לרכישת מוצרים חיוניים אחרים וערכות עזרה ראשונה.

באפ טכנולוגיות היא חברה שפועלת בתחום הגיימינג ופיתחה פלטפורמה ליצירה וניהול של תוכנית נאמנות לגיימרים על ידי הענקת נקודות נאמנות עבור הישגיהם במשחק ומשך המשחק בזמן השימוש בפלטפורמה. החברה השיקה קמפיין שבמסגרתו היא אפשרה למשתמשים שלה להמיר את הנקודות שנצברו בתרומה לאוקראינה. אלפי גיימרים ברחבי העולם, כולל עשרות מרוסיה, תרמו נקודות בשווי של מעל 12,500 דולר.

פליטים אוקראינים. צילום: BigStock

יש גם חברה אחת לא מישראל (אם כי יש לה פעילות בולטת בארץ) שהחלטנו לציין: ענקית הענן וה-CRM סיילספורס. החברה, שחרתה על דגלה את ערכי הגיוון, תומכת בעובדים שלה שיש להם קרובי משפחה או מכרים באוקראינה. כמו כן, סיילספורס ועובדיה תרמו שני מיליון דולר לארגוני סיוע ללא מטרות רווח מגוונים שפועלים על מנת לעזור לאנשים באוקראינה ולמי מהם שנאלצו לעזוב את המדינה בעקבות המלחמה.

לסיום, הנה חברה שמעניקה את הסיוע בעזרת מציאת משרות לפליטים: מקוד ואליו נמסר שהיא נערכת לקלוט לשורותיה פליטים שמגיעים לישראל מאוקראינה ושהם בעלי כישורי בסיס מתאימים להשתלב בעולמות התוכנה והפיתוח. בחברה נמצאים בקשר רציף עם משרד הקליטה והחלו לגבש תוכנית הכשרה ייעודית לעולים מאוקראינה ומרוסיה שיימצאו מתאימים. במקביל, קוד ואליו בוחנת את האפשרות לקלוט פליטים במרכז האוף שור שלה ברומניה.

הפוסט מחמם את הלב: חברות היי-טק מישראל מתגייסות למען פליטים מאוקראינה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בימים אלה לגיב סולושנס (GIV Solutions) יש שתי סיבות לחגוג: יום הולדת של 21 שנות פעילות עם רקורד עשיר של פרויקטי מחשוב, אחזקה ותשתיות, וגם זכייה של פרויקט שבוצע על ידי החברה בתחרות מצטייני המחשוב.

הפרויקט שזכה הוא של התקנת מערכת Infor EAM של חברת הקסגון (Hexagon), הכוללת מודולים לניהול ותפעול תהליכי רכש, מלאי, לוגיסטיקה, ניהול חדר בקרה וניהול האחזקה והתפעול, בתחנת הכוח אורות יוסף ש שברמת חובב, בבעלות שיכון ובינוי ואדלטק.

המערכת עלתה לאוויר במהירות שיא של ארבעה חודשים מהחתימה, תוך עמידה מלאה בתקציב ובלוחות הזמנים המאתגרים, כולל הסבת המידע מהמערכות הקיימות בתחנה. הפרויקט זכה כפרויקט מצטיין בתחרות מצטייני המחשוב לשנת 2021.

ערן גוטמן, מנהל מערכות מידע בשיכון ובינוי אמר, כי "חברת גיב נבחרה להוביל את הקמת המערכת ביחד עם השותפות תוך הגדרת לוחות זמנים קצרים ועמידה ביעדים של הקמת מערכת מחדש והסבה ממערכות אחרות.  עם יכולת וידע לניהול הפרויקט הצליחה גיב יחד איתנו להקים מערכת יציבה, תהליכית, עם ראייה חדשנית ויכולת התממשקות למערכות נלוות. אנו רואים בגיב שותפים עסקיים לשנים רבות".

ענת ברסלר, מנהלת מערכות מידע באדלטק, ציין, כי "אנו מודים לחברת גיב, אשר יד ביד איתנו שיתפה פעולה בפרויקט המאתגר של הקמת המערכות בזמן מהיר, ובהחלפת מערכת ה-SAP שהייתה מותקנת בתחנה עוד מימיה בבעלות חברת החשמל – כל זאת, תוך גמישות והקשבה לדרישות. אנשי גיב תמכו בעלייה לאוויר מהירה וטובה ובשינוי אופן העבודה של צוות התחנה. אני מצפה להמשך שיתופי הפעולה העתידיים עם חברת גיב".

ירון רפופורט, מנהל הפרויקט  מטעם גיב, ציין, כי "צוות הפרויקט, בשיתוף עם נציגי השותפות, הוביל תהליך הקמה מלא של מערכת מידע, הכולל אפיון צרכים, סקרי תכן, הדרכה והטמעה בזמן קצר ביותר. התהליך כלל גמישות לשינויים מהירים בהתאמת המערכת לדרישות שעלו מהשטח במהלך ימי ההטמעה הראשונים. תהליך זה הצליח לתת לעובדי התחנה תחושת שותפות בהגדרה ובהתאמה של הפתרון לצורכיהם. יש לציין, שהיות התחנה הייתה חלק מאשכול תחנות בחברת החשמל, שעבדו עם מערכת SAP, משמעות השינוי היא הכנסת תהליכים לוגיסטיים חדשים לחלוטין, שמחליפים שירותים לוגיסטיים שנוהלו עד כה מחוץ לתחנה, בהם ניהול הרכש וניהול המחסנים. השימוש במערכת אחודה לניהול האחזקה והתפעול בתחנה מייצר למנהלי התחנה תמונת מצב מלאה על תפקודה ומשפר את היעילות התפעולית. שילוב דיווח תהליכי תפעול מהשטח באמצעות ניידים מהווה קפיצה מדרגה טכנולוגית בתפעול התחנה השוטף".

הפוסט בגיב סולושנס חוגגים יומולדת וגם פרויקט מצטיין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפחות שתי פלטפורמות סטרימינג סיניות הורידו 19 סרטים בכיכובו של קיאנו ריבס, לאחר שהשחקן הופיע בקונצרט הקשור לתמיכה ב-טיבט, אשר אורגן על ידי עמותה המזוהה עם הדלאי לאמה. 

Tencent Video ו-iQiyi הסירו את הסרטים המרכזיים, שהיו בזכייונותם, מהשירות. בין הסרטים נכללים למשל שוברי הקופות בכיכובו של ריבס – המטריקס וג'ון וויק – כך דיווח הלוס אנג'לס טיימס.

מוקדם יותר החודש השתתף ריבס בקונצרט שגייס כספים עבור עמותה בשם בית לטיבט (Tibet House), ארגון ללא מטרות רווח הפועל מניו יורק, ומזוהה עם המנהיג הרוחני הגולה של טיבט, הדלאי לאמה. ממשלת סין אינה מכירה בתביעתה של טיבט לעצמאות, ולכן, לפי הטיימס, בשבועות שלאחר השתתפותו של ריבס בקונצרט הזה שירותי הסטרימינג הסינים פשוט הסירו את רוב סרטיו של השחקן מהקטלוגים שלהם.

חיפוש אחרי 'קיאנו ריבס' בפלטפורמת iQiyi אינו מעלה כל תוצאות. משמעות הדבר היא שהשירות בחר להסיר להיטי ענק של ריבס, ביניהם את טרילוגיית מטריקס המקורית, ספיד, סרטי ביל וטד, ואחרים. גם ב-Tencent Video, ובשירותים כמו Migu Video או Youku הסינים, כל מה שקשור ל-ריבס – פרט ל-צעצוע של סיפור 4 – נעלם אף הוא ממצאי הסרטים הקיים.

ההסבר לכך שדווקא הסרט המצויר הזה של אולפני פיקסאר, שבו מדבב ריבס את הדוכס קבום, לא הוסר הוא ככל הנראה העובדה שבסין יש מדבבים אחרים, לסינית מן הסתם, ולכן שחקנים אמריקנים שעסקו בדיבובו לא מוזכרים במדינה בכלל ואין צורך לסלקם במקרה זה.

מי נתן את ההוראה ולמה אפילו בחיפושים ריבס הועלם?

השתתפותו של ריבס באירוע התמיכה ב"בית לטיבט" הוכרזה בתחילת ינואר, וזמן קצר לאחר היציאה לאקרנים של סרטו האחרון, מטריקס: התחייה, שהפך לשובר הקופות האמריקני הראשון שהגיע לסין מזה כמעט חודשיים. 

לא ברור באיזה רגע בדיוק החלו הסרטים להימחק מהקטלוגים של שירותי ההזרמה ומי נתן את ההוראה לעשות זאת. בנוסף, הלוס אנג'לס טיימס מדווח כי ריבס מועלם גם מהחיפושים באינטרנט – כשמחפשים את שמו בסינית, לא מופיעות תוצאות, אך כן מקבלים מסר אינפורמטיבי ש"מרמז" למדיניות ולתקנות של המדינה.

ריבס הוא אחד השחקנים הידועים ביותר בהוליווד כבר עשרות שנים, ובאופן מפתיע מסתבר שבעבר עבד גם בצמוד לרשויות הקולנוע של סין. סרטו מ-2013, איש הטאי צ'י, היה גם קופרודוקציה אמריקנית-סינית. כל העובדות הללו לא, כך מסתמן, לא נלקחו כנראה בחשבון בהחרמה הנוכחית.

נזכיר כי ריבס הוא כעת המפורסם האחרון שהצית את זעמה של ממשלת סין עליו לאחר שהביע תמיכה בטיבט. מפורסמים נוספים שהוחרמו על ידי סין בגלל אותו עניין הם בראד פיט, ליידי גאגא וסלינה גומז, בין היתר.

הפוסט קיאנו ריבס תמך בטיבט – סין פשוט "מעלימה" את קיומו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סדרת ניידי ה-XPS היא הסדרה הפופולרית ביותר של דל לתחום שנע בין שימוש צרכני לעסקי מתון, ועכשיו החברה מוסיפה לו שני דגמים חדשים, שבפעם הראשונה כוללים את מעבדי ה-Core מהדור ה-12 של אינטל.

הדגמים שעליהם הכריזה החברה לפני ימים אחדים הם XPS 9520 עם מסך 15.6 אינץ' ו-XPS 9720 עם מסך 17 אינץ'. שניהם דומים למדי, ומציעים מעבדים מסדרת הביצועים של אינטל – משפחת ה-H, עד וכולל Core i9-12900HK, שהוא מעבד פתוח להמהרה בעל 14 ליבות, שיכול להגיע למהירות של חמישה גיגה-הרץ בטורבו רגיל.

PC Plus צילום: BigStock (עיבוד מחשב)

שני המחשבים מציעים בנוסף תמיכה בזיכרון RAM מסוג DDR5-4800 בנפח של עד 64 גיגה-בייט ואחסון של עד שמונה טרה-בייט מבוסס SDD, כשבמקרה קיצוני מדובר בשני כונני ארבעה טרה-בייט. כברירת מחדל, שניהם מגיעים גם עם השבב הגרפי Iris Xe המשובץ של אינטל.

עם זאת, יש מספר הבדלים בין שני הדגמים, מעבר לגודל המסך. כך, לדוגמה, בעוד ששניהם מוצעים עם מסכי IPS ברזולוציה של +FHD או 4K, דגם ה-9520 מוצע גם עם אפשרות למסך OLED ברזולוציה של 3.5K. בנוסף, שניהם מגיעים עם אפשרות לכרטיסי GeForce RTX 3050 של אנבידיה עם ארבעה גיגה-בייט זיכרון תצוגה – אך ה-9520 מוצע גם עם אפשרות ל-RTX 3050 Ti, ואילו ה-9720 עם אפשרות ל-RTX 3060 עם שישה גיגה-בייט זיכרון תצוגה.

ה-XPS 15 של דל. צילום: יח"צ

גודל המסך משפיע גם על הסוללה והמשקל, כמובן: במקרה של ה-9520, המשקל ההתחלתי שלו הוא 1.81 ק"ג עבור סוללת 56WHr ו-2.01 ק"ג עבור סוללת 86WHr, ואילו ה-9720 מוצע עם סוללת 97Whr במשקל התחלתי של 2.21 ק"ג.

המחירים טרם נקבעו והם יפורסמו כשהדגמים החדשים יגיעו לארץ.

הפוסט דל השיקה שני דגמי XPS חדשים – מבוססי Core 12 של אינטל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אוקראינה פתחה באחרונה את ה-Meta History: Museum of War – מוזיאון ייחודי שבו יימכרו פריטים דיגיטליים אשר מהווים מזכרות ממלחמת רוסיה-אוקראינה, במתכונת NFT.

לפי אתר המוזיאון, האוסף שנמכר בו הוא האוסף הרשמי של המשרד לטרנספורמציה דיגיטלית, שהוא הגוף אשר הגה את הרעיון והשיק את מוזיאון ה-NFT, המתואר באתר כמוקדשת "למלחמת רוסיה של פוטין נגד אוקראינה" וכמיזם שיסייע "לשמר את זיכרון האירועים האמיתיים של אז, להפיץ מידע אמת בקרב הקהילה הדיגיטלית בעולם, ולאסוף תרומות לתמיכה באוקראינה".

NFT (ר"ת Non-fungible token) – תחום שמעורר באחרונה גלים בשלוש ביצות, זו של ההיי-טק, זו של הקריפטוגרפיה וזו של האמנות – הוא בעצם 'אסימון חסר תחליף' של נכס דיגיטלי ייחודי. בעליהם של הנכסים רשומים בבלוקצ'יין – יומן דיגיטלי – אך בניגוד למטבעות הדיגיטליים, כמו הביטקוין, האת'ריום, הדוגקוין ומטבעות מבוזרים אחרים הרשומים בו אף הם, את ה-NFT הספציפי לא ניתן להחליף באחר הדומה לו.

While Russia uses tanks to destroy Ukraine, we rely on revolutionary blockchain tech. @Meta_History_UA NFT-Museum is launched. The place to keep the memory of war. And the place to celebrate the Ukrainian identity and freedom. Check here: https://t.co/IrNV0w54tg

— Mykhailo Fedorov (@FedorovMykhailo) March 25, 2022

פדורוב – השר המחובר

ביום ו' האחרון הודיע מיכאילו פדורוב, שר הדיגיטל וסגן ראש הממשלה של אוקראינה, בציוץ כי "בעוד שרוסיה משתמשת בטנקים כדי להשמיד את אוקראינה, אנחנו מסתמכים על טכנולוגיית בלוקצ'יין מהפכנית.

Meta History UA, מוזיאון ה-NFT הושק. המקום לשמור את זיכרון המלחמה. והמקום לחגוג את הזהות והחופש האוקראיני" פדורוב צירף לציוץ את כתובת האתר: https://metahistory.gallery/warline.

פדורוב הכריז לראשונה על תוכניתה של ממשלת אוקראינה להשיק NFTs לתמיכה בכוחות המזוינים של אוקראינה ב-3 במרץ. ביוזמתו גם השיקה ממשלת אוקראינה אתר רשמי לאיסוף תרומות במטבעות קריפטוגרפיים, לטובת החימוש של צבאה – יוזמה שזכתה להיענות גבוהה מצד רבים. לאחר מכן חתם הנשיא האוקראיני, וולודימיר זלנסקי, על החוק הנכסים הווירטואליים, שנועד להסדרת שוק הקריפטו באוקראינה.

יצוין כי פדורוב היה גם מי שגייס מאילון מאסק, מנכ"ל ומייסד SpaceX, חיבור מחודש לאינטרנט באוקראינה, אחרי שזה נפגע בקרבות. הוא ביקש עזרה בנדון ממאסק, דרך טוויטר, והמולטי-מיליארדר הסכים, ומאז מאפשר לאוקראינה לעשות שימוש בלווייני סטארלינק שלו לשם השגת קישוריות מחודשת.

חזק בטוויטר. סגן ראש הממשלה ושר הדיגיטל של אוקראינה, מיכאילו פדורוב. צילום: לכידת מסך מטוויטר

מה ימכרו במוזיאון?

במוזיאון ה-NFT מפורט כי האוסף מציג "כרונולוגיה של אירועים בהיסטוריה האוקראינית של העת המודרנית, חקוקה באבן… ה-NFTs הן עובדות המלוות בהשתקפויות אישיות".

חברת Fair.xyz היא שבנתה את אתר האיסוף עבור ממשלת אוקראינה, והרכיבה את המכירה הראשונה שמתוכננת ליום ד' הבא במתכונת של מכירה פומבית. המכירה צפויה לגייס בין 2 ל-3 מיליון דולר –  רובם מתמיכה מהעולם המערבי.

המכירה תכלול 5,000 עד 7,000 NFTs במחיר של כ-450 דולר לאייטם, כך דיווח פורבס, והוסיף שהם יימכרו בקריפטו מסוג אית'ריום.

חשבון הטוויטר הרשמי של המוזיאון החדש הסביר: "הטיימליין שלנו כולל כל אירוע מהותי במלחמה… כל ה-NFTs יימכרו בסדר כרונולוגי. התוכן שלהם יוסתר עד למכירת ה-NFT", והוסיף: "הרכישה שלך מ-Meta History: Museum of War היא עסקה טובה ובטוחה ב-100% מכיוון שאנו משתמשים בהסכם חוזה חכם ששולח כסף ישירות לארנקים של משרד הטרנספורמציה הדיגיטלית, כדי לתמוך באוקראינה.

הפוסט אוקראינה פתחה מוזיאון NFT למכירת רגעי מלחמה למזכרת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משה שכטר הוא אזרח ישראלי בעל טסלה, שמכוניתו הושחתה על ידי אלמונים. אלה חרטו עליה (באנגלית) את הכיתוב "שער הגהינום תל אביב". לאחר המקרה, שכטר צייץ בחשבון הטוויטר שלו ציוץ שבו הוא קבל על כך ששירות Sentrymode של טסלה לא מופעל בישראל, ותייג את לא אחר מאשר אילון מאסק, הבעלים של החברה והאיש העשיר ביותר בעולם (דבר שמאסק עצמו הטיל בו היום ספק). באופן מפתיע או לא, הוא זכה לתשובה.

"הח*א הזה יכול היה להיפסק אם טסלה הייתה מאפשרת את Sentrymode בישראל", כתב שכטר בחשבון הטוויטר שלו. "אילון מאסק, בבקשה עשה את הקסם שלך ופרסם עדכון, כך שמודל ה-3C האהוב והיקר (בישראל) שלנו לא יראה עוד מהשנאה הזאת". לפני שעות אחדות, משהו כמו 16 שעות אחרי שפרסם את הציוץ, שכטר קיבל ממאסק תשובה בת שלוש מילים: "עובדים על זה".

Looking into it

— Elon Musk (@elonmusk) March 27, 2022

Sentrymode הוא מצב שהושק ב-2019 ושעם הפעלתו, המצלמות של מכונית הטסלה יכולות לתעד את מה שקורה בסביבתה כשהיא חונה. כך בעל הרכב יכול לראות, למשל, מעשי ונדליזם כמו זה נעשה ברכבו של שכטר – ואת מי שעשה אותם, או תאונות שעושות בהם מכוניות אחרות – מה שמקל על חברות הביטוח בתביעות אפשרויות נגד מי שביצעו אותן. השימוש במצב הזה מאושר במדינות רבות בעולם, אך לא בישראל, משום שמשרד התחבורה עוד לא אישר אותו.

הפוסט בעל טסלה ישראלי פרסם ציוץ זועם – ואילון מאסק השיב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בית החולים שדה הישראלי כוכב מאיר, שהוקם בשבוע שעבר בגבול אוקראינה-פולין לטיפול בפליטים מהמדינה מוכת המלחמה, הוא אחד המבצעים הלוגיסטיים היותר מורכבים בתחום הבריאות שמדינת ישראל התמודדה אתם בשנים האחרונות. את בית החולים הקימו אנשי משרדי הבריאות והחוץ, באמצעות המרכז הרפואי שיבא וצוותים רפואיים מכלל מערכת הבריאות הישראלית.

בבית החולים יש תשעה אוהלים, שכוללים חדר מיון ראשוני, מחלקת יולדות, מחלקת ילדים, אוהלים לאשפוז גברים ונשים בנפרד, מחלקה לאשפוז מבוגרים, בדיקות מעבדה, שירותי רוקחות, דימות ועוד.

המשלחת מישראל כוללת 70 איש – אנשי צוות רפואי מבתי חולים וארגוני בריאות. מלבד האתגר הרפואי שאתו צריכים הרופאים והאחיות להתמודד, יש את האתגר המחשובי. הוא בא לידי ביטוי בדמות התקנה ותחזוק של קווי תקשורת, חומרה וכל מה שמסביב. המרכז הרפואי שיבא, שמוביל את הלוגיסטיקה בבית החולים כוכב מאיר, הוביל גם את תהליך המחשוב של המקום וההצטיידות הטכנית לקראת הקמתו. אגף מערכות המידע של שיבא סייע בכל מה שקשור להיבט הטכנולוגי, מחשוב, מערכות מידע וקווי תקשורת, כדי לאפשר לצוותים הרפואיים שם לתת את הטיפול הטוב ביותר לפליטים, שנמלטו מכל רחבי אוקראינה.

אתגרי המחשוב המרכזיים

שימי ארנסט, מנמ"ר שיבא, אמר לאנשים ומחשבים כי ההתראה על הערכות ליציאת המשלחת ניתנה לפני כשבועיים, ומאז כל הצוותים שלו, יחד עם הצוותים האחרים במשלחת, עבדו מסביב לשעון כדי לעמוד בשלל האתגרים שהפרויקט הצריך.

"האתגר המרכזי היה העברת התקשורת לשם, באזור שהוא הרחק מהארץ, על גבול אוקראינה, ובתנאים לא פשוטים", אמר ארנסט . "היינו צריכים לתת מענה למערכות רבות, ובהן דימות וטלה רפואה, שמופעלות משם, וכל זה על גבי תקשורת סלולרית שרוחב הפס שלה לא תמיד יכול להכיל את המידע המתקבל ממערכות אלה".

שימי ארנסט, מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא תל השומר. צילום: אלעד גוטמן

לדבריו, כדי להתמודד עם האתגרים, הוא ואנשיו הטמיעו טכנולוגיות חדשות: "בין היתר, המשלחת נעזרת בטכנולוגיות של חברת קילו בייט ובצלחת לוויין שמופעלת על ידי גילת לוויינים, וכן בחברה אוקראינית, שמסייעת בתחום התקשורת".

כמו כן, מבצעי הפרויקט ציידו את הצוותים הרפואיים שם בחומרה. "כל הצוותים מצוידים במחשב נייד, מדפסות וציוד היקפי נלווה", אמר ארנסט.

עוד אתגר הוא ניהול המידע הרפואי, בהתחשב בעובדה שהפונים לבית החולים לא מוכרים לו ואין לאנשי כוכב מאיר את ההיסטוריה הרפואית שלהם. לדברי ארנסט, בבית החולים שדה הותקנה גרסה של מערכת התיק הרפואי של שיבא, שאוספת את המידע על המטופל, מתעדת ומעבירה אותו לדטה בייס המרכזי בתל השומר.

בנוסף לבית החולים שדה הפיזי בגבול פולין-אוקראינה, שיבא מפעיל את בית החולים הווירטואלי שיבא Beyond, שעומד לרשות הצוותים הרפואיים והמטופלים באמצעות הפעלת טכנולוגיות מתקדמות של רפואה מרחוק. כל הפעילות שם מגובה ומנוהלת גם מבית החולים, על ידי מרכז בקרה ושליטה שעוקב ומגבה את הפעילות המיוחדת הזו.

"אגף ה-IT – מאבני היסוד של הקמת בית החולים"

"אין ספק שהמשימה הזו היא ייחודית ולא הייתה שנייה לה במערכת הבריאות, מאחר שהיא נעשית בחו"ל ובתנאים כאלה", אמר ארנסט. "אגף ה-IT היווה אחד מאבני היסוד של ההתארגנות הלוגיסטית לקראת הקמת בית החולים זיכרון מאיר, וללא פיתוח ומציאת כלל הפתרונות הטכנולוגיים שהבאנו, המשימה לא הייתה יכולה לצאת לדרך".

לדבריו, רבים מעובדי אגף ה-IT של שיבא התנדבו למשימה. "לא הופתעתי מכך, אף שהיה מדובר הן באתגר מקצועי משמעותי והן באתגר אישי, של פעילות בתנאים לא פשוטים, בחוסר בהירות, הרחק מהבית ובאזור לחימה. אני גאה בהם על כך", ציין ארנסט. "ברמה האישית", אמר, "כולנו מרגישים סיפוק אדיר להיות חלק ממשימה חשובה זו ולאפשר למדינת ישראל להושיט יד הומניטרית למאות האנשים שכבר הגיעו ומטופלים בבית החולים".

כלל הפעילות בבית החולים שדה כוכב מאיר מתאפשרת בזכות קרן שוסטרמן, שתורמת לפרויקטים לאומיים וחברתיים בישראל, הג'וינט ותורמים נוספים.

הפוסט ה-IT שמאחורי בית החולים הלאומי של ישראל באוקראינה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שינויים בזירוקס מציתים מחדש את השיחות על מיזוג אפשרי שלה עם HP, בעסקה בת עשרות מיליארדי דולרים.

שני דירקטורים של זירוקס יעזבו בקרוב את תפקידם: יו"ר הדירקטוריון, קית קוזה, ששימש עד אפריל האחרון כמנכ"ל ויו"ר אייקאן אנטרפרייזס, ושריל גורדון קרונגרד, אשת השקעות, ששימשה בעבר כמנכ"לית ובתפקידי ניהול בכירים בחברות שונות של קרן רוטשילד ומשפחת רוטשילד.

עזיבת השניים את דירקטוריון זירוקס הציפה בסוף השבוע חרושת דיבורים ושמועות לגבי מהלכי מיזוג או רכישה אפשריים של ענקית ההדפסה. זאת, ברקע העובדה שלמשקיע האקטיביסט קארל אייקן יש בעלות של יותר מחמישית בחברה. אף ששם הרוכשת לא צוין, מיד עלה שמה של "החשודה המיידית" – HP, מתחרתה רבת השנים של זירוקס ומי שכבר אוזכרה בעבר כמועמדת למיזוג עמה.

מה הרקע לעזיבה?

במסמך שהגישה זירוקס בסוף השבוע ל-SEC, הרשות לניירות ערך בארצות הברית, היא מסרה שקוזה וקרונגרד הודיעו לדירקטוריון החברה שהם לא יעמדו לבחירה מחודשת אליו, ויפרשו ממנו לקראת אספת בעלי המניות השנתית שלה, שמתוכננת ל-19 במאי. זירוקס לא הגיבה לשאלות העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית על משמעות העזיבה, אולם במסמך שהוגש ל-SEC נכתב ש-"הדירקטוריון אמר שהיא נעשית ברקע יחסים ידידותיים". לפי הדירקטוריון, "החלטותיהם של קוזה וקרונגרד שלא לעמוד לבחירה לא נבעו מאי הסכמה כלשהי ביחס לפעולות, מדיניות או שיטות עבודה של זירוקס. החברה מודה להם על תרומתם המשמעותית הרבה".

עם פרישת השניים, מספר הדירקטורים של זירוקס יצומצם לשמונה. מחיר מניית החברה עלה בכמעט 2% לאחר פרסום העזיבה המתוכננת.

ניסיון אחר ניסיון, דחייה אחר דחייה

בסוף 2019 ותחילת 2020 הובילה זירוקס הצעת השתלטות עוינת על HP, שאם הייתה יוצאת לפועל הייתה משלבת את שתי ענקיות הטכנולוגיה האגדיות – אך דירקטוריון החברה דחה את כל ההצעות. באפריל 2020, במהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה, הודיעה זירוקס כי "משבר הבריאות העולמי הנוכחי והסערה המקרו-כלכלית בשוק הגלובלי, שנגרמו על ידי הנגיף, יצרו סביבה עסקית שאינה תורמת לכך שנמשיך לרכוש את HP".

בנובמבר 2019 הציעה זירוקס לחברה שהיא הייתה מעוניינת לרכוש – HP, שגדולה ממנה פי שלושה – סכום של 22 דולר למנייה, קרי: בין 24 ל-27 מיליארדי דולר (תלוי במצב השוק בזמן הרכישה), עבור קבלת הבעלות עליה. אלא שכאמור, מועצת המנהלים של הנרכשת הפוטנציאלית דחתה פה אחד את ההצעה, ואמרה כי זו ממעיטה בהערכת שוויה של החברה ואיננה לטובת בעלי המניות. בפברואר 2020 זירוקס הגדילה את ההצעה ל-24 דולר למניה, שמשקפים שווי כולל של כ-34 מיליארד דולר.

לאחר כמה סירובים מצד HP והתכתשויות מילוליות בין המנכ"לים של שתי החברות, נציגי זירוקס נפגשו עם בעלי המניות של HP כמה פעמים, על מנת לדון ב-"סינרגיות" הפוטנציאליות שיכולות להתקבל כתוצאה מהעסקה, אם תתממש. אייקן היה אחד הדוחפים הגדולים למיזוג בין שתי החברות. אז היו בבעלותו 10.6% ממניות זירוקס ובעלות חלקית על HP, בשווי של 1.2 מיליארד דולר.

HP, מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם, וזירוקס, מהספקיות הגדולות של מכונות צילום, נאבקות כל אחת על עתידה הכלכלי, בשל פגיעה בליבה העסקית של השתיים: התעניינות הולכת וקטנה של ארגונים בהדפסות משרדיות. גם עסקי המחשבים של HP לא צמחו. שתי החברות הגיבו לשינויים בשוק על ידי קיצוץ בעלויות.

קוזה מונה ליו"ר הדירקטוריון של זירוקס במאי 2018, כחלק מהמהלכים לפייס את אייקן. באותה העת, אייקן ודארווין דיסון, שניים משלושת בעלי המניות הגדולים ביותר של זירוקס, התנגדו להצעה של פוג'י פילם אחזקות לרכוש את החברה – הצעה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל, לאחר התערבות בית המשפט.

הפוסט טלטלה בעולם המדפסות: זירוקס שוב מועמדת למיזוג עם HP הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הקורונה גרמה להאצת הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים במגזרים שונים. על פי דו"ח של האגודה הלאומית של דירקטורים תאגידיים (NACD) בארצות הברית, ההשקעה בטרנספורמציה דיגיטלית גדלה ביותר מ-10% במהלך השנתיים האחרונות.

עובדה זו יצרה אתגר בקרב דירקטורים במועצות המנהלים של חברות. בדרך כלל, הגופים האלה מורכבים ממנהלי עסקים, רואי חשבון, משפטנים ונציגי בעלי המניות של החברות. ככל שהטכנולוגיה חודרת לארגון, והדירקטורים צריכים לקבל החלטות ולאשר תקציבים לפרויקטים מבוססי טכנולוגיה, כך בולטים פערי הידע שיש לחברי מועצת המנהלים, ולא פעם ולא פעמיים הצעות לפרויקטים נדחות כי אין מי שיסביר להם מה המשמעות שלהם. מנמ"רים שעובדים בארגונים שיש בהם מועצות מנהלים מכירים את התופעה הזו היטב. הם משקיעים זמן רב, משאבים למכביר ויכולת יצירתית מיוחדת כדי להמחיש למנהלים מדוע הפרויקט חשוב. יש מעט מאוד ארגונים שבהם המנמ"ר הוא חבר הבורד.

מהצד השני, בעקבות הקורונה, ששינתה את שוק העבודה, נוצר מצב שגם מנמ"רים עזבו את תפקידיהם ולעתים אף פנו לתחומים אחרים. מחקר שנעשה בארצות הברית מגלה שחלק לא מבוטל מהמנמ"רים שפרשו צורפו כדירקטורים לארגונים אחרים, כדי להעצים את הידע והניסיון של חברי ההנהלות שלהם, בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית. הם שינו מציאות וכעת, בלא מעט ארגונים IT היא כבר לא מילה גסה, אלא יש לה משמעות עסקית רבה ביותר.

ההנהלות מבינות: תפקיד המנמ"ר – קריטי

אחד המנמ"רים צוטט במאמר שכתבה בעלת הטור מריפראן ג'ונסון באתר CIO כאומר ש-"אנחנו לא פורשים אלא עוברים לסייע לשיפור שורת הרווח בארגונים".

זוהי מציאות מעניינת, שמלמדת על המעמד המשודרג של מנמ"רים בארגונים בעקבות הקורונה. המגפה הביאה בקרב הנהלות רבות להבנה שיש למנמ"ר תפקיד קריטי, והן קירבו אותו לקומת ההנהלה. זה מתבטא במספרים: על פי המחקרים האחרונים, 43% מהדירקטורים בחברות S&P 500 מדווחים על הצורך ברקע טכנולוגי בחשיפה שלהם לציבור, ולפי חברת הייעוץ והמחקרים דלויט, ב-31 מהדירקטוריונים של 100 החברות המובילות (לפי שווי שוק) יש חברי דירקטוריון עם רקע טכנולוגי, וחברות אלה דיווחו על ביצועים טובים יותר מבחינה פיננסית. לא זו אף זו, בשנה האחרונה קיבלו מנהלים ודירקטורים שהיו בעבר מנמ"רים פרסים על הצטיינות.

לבד מהצורך הגובר בטכנולוגיה ובטרנספורמציה דיגיטלית, שתי סיבות לכך שארגונים מצרפים מנמ"רים לשעבר למועצות המנהלים שלהם הן תחום הסייבר, שהולך ומדאיג את ההנהלות ושמנמ"רים נתפסים כבעלי ידע בו, והגיל המבוגר שלהם, ועמו הניסיון הרב שצברו.

אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון

חברי מועצות המנהלים שהשתתפו בסקר שצוין במאמר ב-CIO הצביעו על כמה נקודות: אחת מהן היא העבודה מרחוק, שדורשת מהמנהלים מיומנות להפעיל עובדים בסביבה דיגיטלית. בנוסף, הפעולות של המנמ"רים והידע שנצבר מאפשרים לחברות לשפר את הקשר עם הלקוחות שלהן. ברמה של מועצות המנהלים, המנמ"רים המגויסים אליהן מסייעים להקפדה שמינוף הטכנולוגיה לא יפגע באף חלק של הארגון, שאף מחלקה לא תפגר בעקבות אימוץ טכנולוגיות חדשות.

אתגרים ושאלות

הפרישה מתפקיד המנמ"ר וההתנתקות ממקורות המידע והידע מציבה בפניו אתגר. אלא שההצטרפות למועצת מנהלים מביאה אותם להמשיך בכך: לעקוב אחר פרסומים, לפגוש אנליסטים, לקרוא עיתונות טכנולוגית ולראות מה עושים עמיתיהם מהארגונים האחרים בשוק, כדי ללמוד מהם. המנמ"רים שהם חברי מועצות מנהלים נשאלו בסקר אילו שאלות רלוונטיות הם מעלים בישיבות הבורד – שאלות בנושאים טכנולוגיים ואחרים, שמחד יקדמו את הדיון ויביאו להחלטה, אבל מהצד השני לא תהיינה טכניות מדי. אחת השאלות המרכזיות שהם ציינו היא: כיצד הטכנולוגיה תמנף את החיבור הנכון בין הלקוחות, שרשרת האספקה והעובדים? זוהי שאלה שכל מנמ"ר מכיר. שאלות נוספות הן: כיצד הטמעת הטכנולוגיה משפרת את חוויית השירות של הלקוח? איך היא משפיעה על קידום העובדים? והאם הם מקבלים חוויה טובה יותר בעקבות הכנסת השינויים?

ויש את השאלה המרכזית: כיצד ההשקעה בטכנולוגיה תשפר את שורת הרווח? בנושא הזה, מנמ"רים לשעבר מדווחים שהם משקיעים מאמצים על מנת לשפר את הכלים שבאמצעותם ההנהלה מקבלת החלטות – שמתקבלות לרוב על בסיס נתונים. כאן בא לידי ביטוי הניסיון שלהם בהטמעת מערכות פנים ארגוניות של בינה מלאכותית, לטובת שיפור הדיווחים ויצירת תמונה כוללת נכונה יותר עבור מקבלי ההחלטות.

הצורך בהגברת הידע הטכנולוגי של מועצות המנהלים נכון גם בישראל. על ארגונים פיננסיים בארץ חלה רגולציה שמחייבת את ההנהלות של כל אחד מהם למנות יו"ר לוועדת טכנולוגיה בעל רקע מתאים. לא פעם היו"ר המתמנה הוא מנמ"ר, לרבות מנמ"רים בכירים, שעמדו בראש אגפי מחשוב של בנקים או חברות ביטוח.

בשורה התחתונה, ניתן לומר שמנמ"ר הוא לא עוד תפקיד בארגון, אלא צבר של ניסיון ומטען ידע שיש לו ערך רב בארגונים שנמצאים כעת בעיצומו של מסע הטרנספורמציה הדיגיטלית. אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון.

הפוסט כיצד מנמ"רים לשעבר משדרגים את הידע הטכנולוגי של מועצות מנהלים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: יעל כספי ימיני, מנהלת הכספים ב-harmon.ie.

ותק בתפקיד: שלוש וחצי שנים מתוך 14.5 שנים בחברה. בשמונה השנים הקודמות לתפקיד הנוכחי עבדתי בחברה כדירקטורית כספים, ובשלוש השנים הראשונות  כחשבת. לפני כן עבדתי כעוזרת חשב בפריגו ישראל וכרו"ח ב- PWC ישראל.

השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב. שירות צבאי במשרד הביטחון.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

כשסיימתי את לימודי התואר הראשון עשיתי התמחות בראיית חשבון ב-PWC ישראל. במסלול זה נחשפתי לעבודה של החברות הבינלאומיות בישראל, ותקופת ההתמחות שלי כללה התמקצעות בתקינה ובחברות אמריקניות בורסאיות. אחרי סיום ההתמחות הבנתי שאני לא רוצה להמשיך בעולם פירמות רואי החשבון, אז חיפשתי תפקיד עסקי יותר בחברה בינלאומית, ואחרי זמן קצר בחברת התרופות הבינלאומית פריגו הבנתי שאני רוצה לעבוד בתעשייה שמוקירה את ההון האנושי. לקח לי קצת זמן וליווי מקצועי לדייק את מה שחיפשתי אז, אך לבסוף הגעתי לתפקיד חשבת ב-harmon.ie ושם צמחתי מאוד וכמובן נחשפתי לעולם הטכנולוגיה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

זאת שאלה מאוד מורכבת. אני לא חושבת שיש היום מישהו שבאמת מאמין שנשים פחות מוצלחות בעבודתן מגברים. אני אפילו חושבת שהיום מתחילים יותר ויותר להוקיר את הרכות הנשית, יכולת ריבוי המשימות והיעילות, ולראות את היתרונות שבקידום נשים. עם זאת, יש לנו עוד הרבה מחסומים לעבור, ואני חושבת שהרבה פעמים נשים מונעות את הקידום שלהן מתוך מחשבה שהן לא יוכלו לשלב את זה עם חיי משפחה, מתוך חוסר רצון להתמודד עם שיפוטיות כלפי הבחירה שלהן, ובעיקר מההיעדר סביבה תומכת. ברוב הבתים האישה היא עדיין מרכז הבית, שמרכזת את כל מטלות הבית, אחראית על כל ענייני המשפחה, ועד שהשוויון לא ייכנס אלינו הביתה באופן מלא – לא רק בחלוקת מטלות אלא גם בחלוקת הנטל – יהיה קשה להשיג שוויון מלא ואמיתי בעבודה.

לצערי, אני עדיין רואה נשים שמגיעות לתפקידים בכירים וחוששות לבקש את השכר שמגיע להן בגלל שיש להן מגבלת שעות או ילדים קטנים. אני חושבת שהגיע הזמן שנשים יבינו שאין צורך להתנצל על קיום חיי משפחה, ג'ינגול משימות רק הופך אותנו לטובות יותר, ובתעשייה כל כך גמישה כמו תעשיית הטכנולוגיה, שבה יש המון עבודה מול חו"ל, גמישות שעות ועבודה בשעות לא קונוונציונליות יכולה להיות לטובתנו.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

לא. תמיד הרגשתי שאני נמדדת על סמך הכישורים שלי בלבד ומקבלת הזדמנויות שוות לגמרי – מימי האוניברסיטה שם נבחרתי למצטיינת המחזור בימים שמקצוע החשבונאות עדיין נחשב גברי מאוד, ועד היום. למזלי, מנכ"ל harmon.ie, יעקב כהן, משמש לי כמנטור כבר הרבה שנים, ודווקא ממנו למדתי הרבה על פמיניזם. הבנתי בעזרתו, שכדאי לי תמיד להבליט את מה שאני מקדמת ועושה מבלי להתנצל אף פעם שאני צריכה "לחתוך הביתה" מוקדם, ואפילו הבנתי שזה בסדר גמור להזיז ישיבת הנהלה חשובה בגלל שיש לבן שלי תחרות ג'ודו שאני לא מוכנה להפסיד.

הפוסט נשים ומחשבים: יעל כספי ימיני, harmon.ie הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות