מערכת סיוע הנהיגה של ענקית כלי הרכב החשמליים המאוד מצליחה, טסלה, מכונה בשם "טייס אוטומטי". היא מציעה אפשרות להגדיר נהיגה אוטונומית, בזמן שהנהג עדיין ישוב מאחורי ההגה ושולט ומפקח על המצב. ואולם כעת החברה – שנמצאת בבעלות אילון מאסק, ושהוא גם מנכ"לה – נכנסה לצרות. הרשויות בארה"ב החליטו לערוך חקירה סביב ביצועי הטייס האוטומטי, אחרי מספר תאונות דרכים שבהן היו מעורבות מכוניות טסלה.

11 תאונות דרכים שהתרחשו בין ינואר 2018 ליולי 2021, ושכללו 17 פצועים והרוג אחד, גרמו כעת לסוכנות הלאומית לבטיחות בדרכים של ארה"ב, NHTSA, להודיע אתמול (ב') כי פתחה בחקירת תוכנת ה"טייס האוטומטי" שטסלה מציעה במכוניות החשמליות שלה. מה שאפיין את כל התאונות המדוברות הוא שאלו כללו התנגשות אחורית ברכבי חירום.

אילון מאסק עם רכב של טסלה. צילום ארכיון: מאוריציוס פסק, מתוך ויקיפדיה

לא מזהות רכבי חירום עם סירנות?

הרשויות האמריקניות כבר העמידו את מנגנון הטייס האוטומטי לחקירה בשנת 2016, אחרי שנהג טסלה דגם S נהרג כשמכוניתו פגעה בקרון נגרר של טרקטור בפלורידה. אז התגלה שהמנגנון לא היה אשם באירוע, ואולם כעת עולים שוב חוששות מכשל בתוכנה, שגורם לה שלא לזהות נכון ניידות משטרה, אמבולנסים או רכבי כבאות שנמצאים על הכבישים ושהסירנות שלהם מופעלות.

ברור שאם אכן יתגלה שזה המצב, מדובר בבעיה גדולה. כי מעבר לפגיעה בנהגים, בהולכי רגל או בגורמים אחרים שהיו בסביבה, הפגיעה ברכבי חירום גורמת לסכנות גדולות עוד יותר, בדמות עיכובים בביצוע משימותיהם הקריטיות, או חלילה נזקים לחולים או פצועים שכבר נמצאים בדרכם לבית החולים.

החקירה עוסקת ספציפית ברכבי טסלה שנמכרו בארה"ב מאז הושקה מערכת הסיוע לנהג בשנת 2014 – ומשמעות הדבר היא ש-745,000 כלי רכב של טסלה מדגמי Y, X, S ו-3 עלולים לסבול מהכשל.

אובדן שווי שוק של מיליארדי דולרים

משקיעי טסלה הגיבו בדאגה גדולה לבשורה, ומניותיה נפלו בעד חמישה אחוזים אתמול עם פתיחת הבורסה. במקרה של טסלה, שהגדילה בשנים האחרונות את מניין משקיעיה ואת עלות מניותיה באופן מסחרר ממש, מדובר על אובדן שווי שוק של מיליארדי דולרים.

היזם הכל כך מפורסם העומד מאחורי טסלה, מאסק, הנוהג לצייץ בטוויטר חדשות לבקרים אודות כל עניין ועניין הקשורים בתחומי עיסוקיו, עדיין לא התייחס כלל לחקירה המאוד בעייתית בעבורו. ואולם רק באחרונה מאסק התפאר בכך שבמצב "נהיגה עצמית מלאה", FSD (ר"ת Full Self-Driving) – שדרוג של מערכת הטייס האוטומטי לכדי מה שמשתמע משמו – שטסלה תציע בעתיד תמורת דמי מנוי חודשיים, יהיה בקרוב מוכן ומזומן לשימוש לכל.

נהג משתמש בטסלה שלו במצב טייס אוטומטי. צילום: BigStock

כרגע המנגנון החדש והחדשני יותר, בגרסת הבטא שלו, נבחן בפיילוט בו מעורבות כמה אלפי טסלות בלבד. תוצאות חקירת ביצועי הטייס האוטומטי שנפתחת כעת יכולות להשפיע לכאן או לכאן על שחרור ה-FSD. בנוסף עתידות מסקנות חקירתה של ה-NHTSA להיות אקוטיות גם בכל הקשור במשקיעי ומניות החברה, משום שחלק מהסיבה לבאז סביב טסלה ולהשקעה המוגברת בה נעוץ בתקוות הגדולות שיש לרבים סביב מנגנון הנהיגה האוטונומי המלא, שכאמור אמור להיות מוכן לפעולה לכל בעלי הרכבים ממש בקרוב.

יצוין כי מאסק מדבר על שחרורו הקרב ובא של המנגנון כבר מזה כשנה, ובאוגוסט הקודם סיפר לעוקביו על "זינוק קוונטי" שיגיע בקרוב בתחום הנהיגה האוטונומית ובזכות טסלה. לדבריו אז, הוא כבר יכול לנסוע בטסלה שלו הפועלת במצב האוטונומי המלא (כשהוא ישוב מאחורי ההגה, אך לא מעורב בנהיגה), והיא מסיעה אותו בכוחות עצמה מביתו אל משרדי החברה.

ואולם אמצעי הזהירות שבהם נוקטת טסלה נגד שימוש לרעה במערכת הטייס האוטומטי זכו לביקורת רבה לאורך הזמן. החברה מדגישה גם בנוגע לטייס האוטומטי וביתר שאת בנוגע למנגנון ה-FSD, כי על הנהגים חלה חובה לשבת בכיסא הנהג ולהיות עם העיניים על הכביש בכל העת, גם כשהמכונית עושה את תפקידה לבד. אך בפועל באינטרנט מסתובבים סרטונים שמראים כיצד נהגים עוזבים את מושביהם בפקקי תנועה, למשל. לכן, בין היתר, נדרש מטסלה להשתמש במצלמה בתוך הרכב, כדי לעקוב אחר תשומת הלב של הנהגים.

המבקרים גם טוענים כי אפילו השם "טייס אוטומטי" מהווה הטעיה, שממש מזמינה שימוש רשלני מצד הנהגים.

ואם מדברים על השם, מאחר שטסלה בחרה לכנות את השלב הבא של מנגנון הנהיגה שלה FSD, שמשמעו 'נהיגה עצמית מלאה', על אף שמבחינת רגולציה המנגנון שיאפשר לכלי הרכב לנסוע בכוחות עצמם לבד טרם זכה לאישור או להסדרה – שוב מדובר בעצם אולי בהטעיה, כשבפועל זו בעצם מערכת סיוע לנהג ותו לא.

הפוסט טסלה תיחקר בארה"ב: האם מנגנון הנהיגה האוטונומי גרם לתאונות דרכים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת מלם תים פרסמה את תוצאותיה העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. עם גידול דו ספרתי בהכנסות ודו ספרתי ברווח הנקי , בשני התקופות.

במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-7.39%, ל-1.07 מיליארד שקל – עלייה של 73.6 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-80.28 מיליון, ל-1.14 מיליארד שקל – עלייה של 7.6%. הגידול בהכנסות יחסית לגידול הקטן יותר בהוצאות הכלליות השפיע לטובה על הרווחיות. הרווח התפעולי גדל ב-12.4% והנקי גדל ב-54.5%, ל-43.88 מיליון. בנטרול הוצאות אחרות, בכלל זה פסק בוררות שהסתכם בכ-8 מיליון – הרווח הנקי גדל ב-20.5% בלבד. 

במהלך הרבעון השני ההוצאות הכלליות גדלו ב-6.72%, ל-535.43 מיליון שקל – עלייה של 33.72 מיליון. ההכנסות גדלו יותר, ב-38.17 מיליון, ל-565.04 מיליון שקל – עלייה של 7.2%. מתוך סכום כללי זה, הכנסות מגזר התשתיות (חומרה) ירדו בכ-2%, ל-267 מיליון. הירידה נבעה בעיקר כתוצאה מהירידה בשער החליפין הממוצע של הדולר.

השפעות ניכרות לגידול האורגני בפעילות ולהכנסות מרכישות חברות

הכנסות מגזר תוכנה ופרויקטים גדלו בכ-14%, ל-132.9 מיליון שקל, כשהגידול נבע בעיקר מגידול אורגני בפעילות המגזר, מגידול במכירות מוצרי תוכנה ומהכנסות מרכישות חברות ופעילויות. מנגד מגזר זה הושפע מהיעדר תקציב מדינה (הן בדחייה במימוש פרויקטים והן בדחיית פרסום מכרזים חדשים).

ההכנסות ממגזר מיקור חוץ גדלו בכ-32%, ל-111.5 מיליון ש', והדבר נבע בעיקר מאיחוד הכנסות מרכישת חברת אדיוסיסטמס שהתבצעה במהלך שנת 2020, ומגידול אורגני בפעילות, זאת למרות העובדה כי מגזר זה הושפע מנגד מהיעדר תקציב מדינה.

הכנסות מגזר שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח גדלו בכ-2.5%, ל-53.4 מיליון ש'. הגידול בתקופה המדווחת נובע בעיקר מגידול אורגני בפעילות ומרכישות חברות ופעילויות.

במהלך הרבעון השני, ההוצאות הגולמיות גדלו ב-6.29%, ל-492.53 מיליון ש'. הרווח הגולמי גדל ב-14.2%, ל-72.51 מיליון – רווח גולמי שולי של 12.83%, לעומת 12.05% ברבעון המקביל אשתקד.

ההוצאות התפעוליות גדלו ב-11.99%, ל-42.91 מיליון. הרווח התפעולי גדל ב-17.7%, ל-29.6 מיליון שקל.

ה-EBITDA ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-55.9 מיליון ש', לעומת 51.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-8%. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בפעילות (כ-56% מהגידול) ומרכישת חברות ופעילויות (כ-44% מהגידול). הרווח הנקי ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-18.7 מיליון שקל, לעומת 16 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-17%.

החברה חילקה דיבידנד בסך של שקל למניה, אשר הסתכם לסך כולל של כ-21.9 מיליון שקל, ושולם ב-8 ביוני 2021.

שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים

שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים: "על אף היעדר תקציב מדינה וירידה בשער החליפין הממוצע של הדולר, קבוצת מלם תים מציגה צמיחה בכל המדדים – בהכנסות, ברווח התפעולי, ב-EBITDA וברווח הנקי – הן ברבעון והן במחצית. גידול זה הוא כתוצאה מצמיחה אורגנית ומרכישות שביצעה החברה במהלך התקופה. לצד הצמיחה האורגנית, נמשיך לבצע רכישות סינרגטיות נוספות."

הפוסט מלם תים: גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווח הנקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת וואן טכנולוגיות פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2021, עם עליות חדות בהכנסות ורווחים בשתי התקופות. זהו הרבעון הראשון שבו החברה מפרסמת תוצאות מאוחדות, אחר רכישת טלדור.

במחצית הראשונה של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-62.11%, ל-1.26 מיליארד שקל – המשקפים עלייה של 484.26 מיליון ש'.

ההכנסות גדלו יותר, ב-517.58 מיליון, ל-1.36 מיליארד – עלייה של 61.5%. הרווח התפעולי גדל ב-53.9%, ל-95.17 מיליון ש', והרווח הנקי גדל ב-62.6%, ל-67.3 מיליון ש'.

במהלך הרבעון ההוצאות הכלליות גדלו ב-72.88%, ל-654.92 מיליון שקל, שמשקפים עלייה של 276.16 מיליון שקל.

ההכנסות גדלו יותר, ב-292.66 מיליון, ל-701.98 מיליון – עלייה של 71.2%. מתוך הכנסות אלו, 194 מיליון ש' מיוחסים לטלדור, ואילו היתרה לגידול האורגני של החברה. ההכנסות הרבעוניות ללא השפעת רכישת טלדור, צמחו בכ-24%, לכ-508 מיליון שקל.

במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות גדלו ב-74.6%, ל-595.62 מיליון. הרווח הגולמי ברבעון השני עלה בכ-54.6%, לכ-106.36 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר הצמיחה האמורה בהיקפי הפעילות של החברה.

וואן טכנולוגיות

"צמיחה גבוהה במיוחד, של 71% בהכנסות, בהשפעת רכישת טלדור"

הרווח הגולמי השולי ברבעון המדווח עמד על 15.15%, לעומת 16.8% ברבעון המקביל אשתקד.

ההוצאות התפעוליות גדלו ב-57.32%, ל-59.35 מיליון ש'. הרווח התפעולי עלה ב-51.4%, ל-47.01 מיליון. הוצאות המימון הרבעוניות גדלו ב-22.91%, ל-5.2 מיליון. חבות המס גדלה ב-52.33%, ל-9.76 מיליון ש'.

הרווח הנקי גדל ב-54.9%, ל-32.12 מיליון. הרווח המיוחס לבעלי מניות החברה גדל ב-60.32%, ל-30.3 מיליון. הגידול ברווחיות נובע בעיקר מהגידול בהיקפי הפעילות של החברה. ה-EBITDA ברבעון השני של השנה עלה בכ-64%, לכ-75 מיליון שקל.

לחברה קופת מזומנים, ושווי המזומנים הוא בה הוא בסך של כ-246 מיליון שקל. כמו כן החוב הפיננסי ברוטו, בסך של כ-369 מיליון שקל. בהתאם לכך, לחברה חוב פיננסי נטו בסך של כ-123 מיליון שקל.

ההון העצמי של החברה עלה ב-4.52%, לכ-532 מיליון שקל, בהשוואה לכ-509 מיליון שקל בסוף שנת 2020, ומהווה כ-28.6% מסך המאזן. הגידול בהון העצמי נבע בעיקר מהעלייה האמורה ברווח הנקי, בקיזוז חלקי עם חלוקת דיבידנד בסך של כ-47 מיליון שקל, ששולם מתחילת השנה.

עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מציגים היום צמיחה גבוהה במיוחד, של 71% בהכנסות, בהשפעת רכישת חברת טלדור. זהו רבעון המשקף קצב הכנסות של כ-2.8 מיליארד שקל בשנה, ומציב אותנו כחברה השנייה בגודלה בתחום ה-IT בישראל. גם בנטרול רכישת טלדור, אנו מסכמים את הרבעון עם צמיחה של 24% בהכנסות, המבטאת את הגידול בפעילות בכל המגזרים העסקיים שלנו. לצד זאת, רשמנו גם עלייה של כ-60% ברווחי לבעלי המניות, שבראייה רחבה משקפת את פירות המהלכים התפעוליים והעסקיים בהם נקטנו בשנים האחרונות, ואנו פועלים כדי שמגמה זו תימשך גם בשנים הבאות. בימים אלה, אנו מתמקדים בהמשך התהליך של הטמעת חברת טלדור ועובדיה בקבוצה, וזאת כדי למקסם את הסינרגיה בין עסקי טלדור לבין הפעילויות השונות של וואן. במקביל, אנו ממשיכים לבחון רכישות ומיזוגים, במטרה להעמיק ולהרחיב את סל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו".

הפוסט וואן טכנולוגיות: עליות חדות בהכנסות וברווחים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת האקרים איראנית תקפה חברות ישראליות רבות, כולל חברות IT, כך חושפת היום (ג') קלירסקיי (ClearSky) הישראלית.

קבוצת התקיפה האיראנית החתלתולים הסיאמיים, המכונה גם Hexane/Lyceum, החלה לפעול לפני שלוש שנים. לפי חוקרי חברת הגנת הסייבר הישראלית, הקבוצה התמקדה בעבר בתקיפת חברות תשתית, נפט, גז וחברות טלקום באפריקה. ב-2019 היא החלה לפעול גם במזרח התיכון. ברבעון הראשון השנה התמקדה הקבוצה בתקיפות של חברות בתוניסיה. 

במאי השנה זיהו חוקרי קלירסקיי כי קבוצת החתלתולים הסיאמיים החלה לתקוף חברות בישראל. הקבוצה הקימה תשתית התחזות לחברת מחשוב ותקשורת ישראלית, שכללה אתר מתחזה להגשת הצעות עבודה, כולל פרופילים בלינקדאין של עובדים ממחלקות משאבי האנוש של החברה. זאת, על מנת לפתות עובדי חברות IT בישראל, המעוניינים להחליף ולשדרג את מקום עבודתם – ולהדביק את המחשב, שממנו הם פונים לקבלת פרטים על הצעות העבודה המפתות. ביולי 2021 החוקרים זיהו גל נוסף של תקיפות, שהתבצע מול חברות ישראליות.

ההתחזות בתקיפה הראשונה – למנהלת בתחום ה-HR ב-ChipPc, חברת טכנולוגיה ישראלית. צילום: קלירסקיי

מסמכי פישינג ובהם נוזקת DanBot

לפי החוקרים, "הקבוצה פועלת לקיבוע אחיזה ברשת המותקפת, לצורך השגת יכולת פעולה מתמשכת, בלא הפרעה". וקטור החדירה לחברות המותקפות הוא בעיקר באמצעות משלוח מסמכי פישינג, הטומנים בחובם נוזקה לעובדים.

חברות סייבר נוספות שחקרו את פעילות הקבוצה, מצאו דמיון בין הפעילות של קבוצת החתלתולים הסיאמיים, לבין הפעילות של שתי קבוצות תקיפה איראניות – APT33 ו-APT34. לאחר קיבוע האחיזה במחשבים המותקפים, הקבוצה משתמשת בנוזקת DanBot, הפועלת להשתלטות מרחוק על המחשב המותקף באמצעות סוס טרויאני, RAT. כך יכולים ההאקרים לשלוט במחשב ולהוריד ולהעלות קבצים אל המחשב המותקף.

בגל הנוסף של המתקפות, שבוצע בחודש שעבר, שדרגו ההאקרים את כלי התקיפה של הקבוצה – נוזקת Milan – לנוזקה Shark.

"אנו מעריכים", כתבו חוקרי קלרסקיי בדו"ח, "כי מתקפות אלו, והמיקוד של ההאקרים בחברות IT ובחברות תקשורת, הם אמצעי של הקבוצה לביצוע קמפיין מודיעין וריגול, המבוסס על תקיפת שרשרת אספקה בישראל. המטרה של הקבוצה היא חדירה לחברות IT, אשר דרכן הן יוכלו 'לדלג' לרשתות של לקוחות אותן חברות".

התחזות ל-G Software – חברת טכנולוגיה גדולה מגרמניה. צילום: קלירסקיי

שלב ראשון לפני ביצוע מתקפות נזק – כופרה או הרס?

בדו"ח מפרטים החוקרים את אופן הפעולה ושלבי ביצוע התקיפה של החתלתולים הסיאמיים. כך, בשלב הראשון, הוקמה התשתית לביצוע ההונאה של מחפשי העבודה, עם איתור ובחירת החברה הישראלית שתשמש לפיתוי עובדי מחשוב לקבלת הצעות עבודה. אז אותר עובד מאגף משאבי אנוש, אליו ניתן להתחזות בחברה זו, ולאחר מכן הוקם אתר פישינג המתחזה לחברה. לאחר מכן הותאמו קבצי פיתיון, התואמים לחברה אליה מתחזים ואז הוקם פרופיל זדוני ברשת לינקדאין, המתחזה לגורם ממחלקת ה-HR. בשלב השני ההאקרים איתרו יעדים פוטנציאליים למתקפה – עובדים שרצו לשדרג, או להחליף את מקום עבודתם. אלה קיבלו הודעה על "הצעת עבודה מפתה", עם הפנייה של הקורבן לאתר החברה המתחזה, בו מוצעת משרת החלומות. המותקף מצא באתר המתחזה פרטים על משרות בישראל, צרפת ובריטניה. כאשר הוא ניגש לקבלת פרטי המשרה, הוצגו לו קישורים לשני קבצי פיתיון. לאחר שהקורבן הוריד את אחד מקבצי הפיתיון השונים, המחשב או השרת אליהם הורדו הקבצים הודבק בנוזקה, המהווה דלת כניסה אחורית למחשב.

לינקים פתייניים שהלחיצה עליהם מייצרת דלת אחורית במחשב המודבק. צילום: קלירסקיי

החוקרים ציינו כי "קמפיינים מסוג זה מבוצעים על ידי קבוצות תקיפה שונות, דוגמת קמפיין 'משרת החלומות', אותו חשפנו בקיץ שעבר, שבוצע על ידי קבוצת לזרוס (Lazarus) מצפון קוריאה, וקמפיין של קבוצת התקיפה האיראנית OilRig (או APT34), שנערך ברבעון הראשון השנה במזרח התיכון".

חוקרי קלירסקיי סיכמו בציינם כי "ייתכן שאיסוף מודיעין הוא שלב ראשון לפני ביצוע מתקפות נזק – כופרה או הרס. התקיפות של קבוצת החתלתולים הסיאמיים מהוות וקטור משמעותי לביצוע תקיפות סייבר איראניות מול חברות בישראל בחודשים האחרונים".

הפוסט חשיפה: האיראנים תקפו חברות IT ישראליות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים התקבל באפריל אשתקד מידע, אשר הצביע על חולשות אבטחה באתר האינטרנט של התאחדות הכדורגל בישראל. בעקבות זאת, ביצעה הרשות הליך פיקוח, שממצאיו העלו כי חולשת האבטחה אפשרה לכל גולש לבצע שינוי בכתובת האתר (URL) באתר ההתאחדות, ולצפות במידע אישי, הכולל פרטים אישיים, תמונות פספורט וצילומי תעודות זהות של שחקנים, שופטים ובעלי תפקידים בקבוצות ובמועדונים.

נמצא, כי במועד האירוע, אשר נחשף כאמור באפריל 2020, התאחדות הכדורגל לא קיימה את נהליה הפנימיים בתחום אבטחת המידע, הכוללים התייחסות לאופן התגובה לאירועי אבטחת מידע ולפיתוח מאובטח, לא ביצעה סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע ומבדקי חדירות למערכות המאגר, לשם בחינת עמידותן בפני סיכונים פנימיים וחיצוניים, לא נקטה באמצעים מקובלים כדי לוודא כי הגישה למאגר ולמערכותיו נעשית בידי בעל הרשאה בלבד, ולא יישמה מנגנון תיעוד אוטומטי, המאפשר ביקורת על הגישה למערכות המאגר, הכל כנדרש בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

מחויבות לשמור עליהן. תקנות הגנת הפרטיות. אילוסטרציה: BigStock

האתר חובר לאינטרנט ללא אמצעי הגנה נדרשים

כמו כן, הממצאים העלו כי ההתאחדות לכדורגל חיברה את אתרה לרשת האינטרנט, בלא התקנת אמצעי הגנה מתאימים מפני חדירה לא מורשית, או מפני תוכנות המסוגלות לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, כנדרש בתקנות, ולא קבעה במפורש בהסכם עם ספק מיקור חוץ את הנדרש בהוראות התקנות לעניין זה.

בנוסף, ההתאחדות לא דיווחה לרשות על אירוע האבטחה החמור מיד עם היוודע לה, כנדרש בתקנות.

בעקבות ממצאי הפיקוח קבעה הרשות להגנת הפרטיות כי ההתאחדות לכדורגל הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו, והעבירה לה הנחיות לתיקון הליקויים.

מהרשות נמסר כי היא רואה חשיבות בפעולות בהן נקטה ההתאחדות מאז האירוע, לצורך אבטחת המידע המצוי ברשותה, ולמניעת הישנות מקרים אלו בעתיד. 

הרשות להגנת הפרטיות מבהירה כי אימוץ נהלי אבטחת מידע הינו אפקטיבי, אך על ארגונים חלה חובה למלא אחר נהלים אלה ובאחריותם לוודא כי הם מיושמים בפועל.

כמו כן, מיפוי מערכות המאגר משרת את הארגון, שכן הוא מציג את המערכות שיש ברשותו ואת הקשר בין המאגר למערכת, ממנו נגזרים אמצעי האבטחה אותם יש ליישם בכל אחת מהמערכות.

עוד נמסר כי "הרשות להגנת הפרטיות מגבירה את האכיפה ופועלת למיצוי כלל הכלים והסמכויות שבידה, במקרים שבהם ישנה אינדיקציה ברורה להפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו. הרשות מבקשת להדגיש, כי ככלל, כל דיווח על אירוע אבטחה חמור נבחן ברשות לגופו, ובהתאם מתקבלת החלטה אם אירעה הפרה של הוראות החוק או תקנותיו".

בהודעתה תקשורת סיכמה הרשות ואמרה כי "במקרה זה, בחינת נסיבות המקרה, אופן התנהלותה של החברה ורמת עמידתה בתקנות אבטחת מידע, הובילו לקביעת הרשות כי החברה הפרה את הוראות החוק".

הפוסט ההתאחדות לכדורגל הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת פורסייט אוטונומס הולדינגס, המתמחה בתחום מערכות ראייה ממוחשבות לרכב ואשר מניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק ובורסת תל אביב, הודיעה השבוע כי וונדר רובוטיקס – חברת סטארט-אפ העוסקת בתכנון ובפיתוח של מערכות אוטונומיות לרחפנים – החלה בפרויקט הוכחת היתכנות (POC), ובחינת מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight שלה.

וונדר רובוטיקס תבחן את יכולות הגילוי הסטריאוסקופיות התרמיות של פורסייט, לשימוש בכלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מ) הממריאים ונוחתים אנכית (VTOL drones), על מנת לשפר את יכולות הטיסה, הניווט והנחיתה האוטונומיות שלהם.

עוד במסגרת הקשר הנרקם בין שתי החברות הישראליות, וונדר רובוטיקס תשתמש בפתרון הכיול האוטומטי של פורסייט, כדי להבטיח שמצלמות הסטריאו יישארו מכוילות למרות התנודות של הרחפן. לאחר סיום מוצלח של הפרויקט, הצדדים ישקלו לשלב את הטכנולוגיה של פורסייט במוצריה של וונדר רובוטיקס.

לספק לרחפנים מודעות סביבתית

וונדר רובוטיקס. צילום מסך מדף הלינקדאין

המוצרים של וונדר רובוטיקס משתמשים בחיישן תלת-ממדי ואלגוריתמים קנייניים כדי לספק לרחפנים מודעות סביבתית של 360 מעלות, לרבות במהלך הירידה והנחיתה שלהם, על מנת לוודא כי אתר הנחיתה נקי ממכשולים – כולל מכשולים בעלי פרופיל נמוך, כגון כבלים, ואפילו מכשולים דינמיים בתנועה כגון אנשים או בעלי חיים.

הטכנולוגיה הסטריאוסקופית התרמית המתקדמת של פורסייט מייצרת מפת עומק ברזולוציה גבוהה, המספקת מידע מדויק על סביבת הרחפן, לרבות המיקום והמרחק של כל אובייקט בשדה הראייה.

בנוסף, פתרון הכיול האוטומטי הייחודי של פורסייט התברר כגורם מרכזי בשילוב מצלמות סטריאו לטווח ארוך על רחפנים, על מנת לוודא שהמצלמות יישארו מכוילות תוך עמידה בתנודות הרחפן. פתרון זה מבטל את הצורך בממשקים מכניים כבדים וקשיחים ועונה לדרישות המשקל הנמוך הרצוי עבור כטב"מים ממריאים ונוחתים אנכית.

חיים סיבוני, מנכ"ל ומייסד פורסייט. צילום: יח"צ

"פרויקט ה-POC הזה עם וונדר רובוטיקס פותח שוק חדש בפני פורסייט. הטכנולוגיות המתקדמות שלנו נועדו להתאים לתעשיות שונות המשתמשות במערכות המבוססות על מצלמות סטריאו, וניתנות ליישום מיידי בשווקים שונים, כגון רחפנים אוטונומיים", אמר חיים סיבוני, מנכ"ל פורסייט.

"בחנו מקרוב את תעשיית הרכב ואת ההתקדמות המואצת בטכנולוגיית החיישנים הנתמכת על ידי הביקוש המוגבר ליכולות אוטונומיות", אמר עידן שמעון, מייסד ומנכ"ל וונדר רובוטיקס. "מהפכת הרחפנים המסחריים מתקדמת בקצב מהיר עכשיו, ואנו מאמינים כי הפתרון של פורסייט מתאים באופן מושלם לדרישות הקפדניות של שוק הרחפנים, הודות לביצועיו מצד אחד והגודל והמשקל המינימליים מאידך, אשר הינם משמעותיים לרחפנים יותר מאשר לכל תחום ניידות אחר".

על פי מחקר מחודש אפריל 2021, שנערך על ידי חברת המחקר Research and Markets, גודל שוק הכטב"מים, הממריאים ונוחתים אנכית, הוערך בכ-4.4 מיליארד דולר בשנת 2020, וצפוי להגיע ל-15.6 מיליארד דולר עד שנת 2027, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 19.6% משנת 2020 עד 2027. גודל שוק זה בארצות הברית הוערך בכ-1.3 מיליארד דולר בשנת 2020, וגודל שוק זה בסין צפוי להגיע ל-2.7 מיליארד דולר עד שנת 2027.

הפוסט פורסייט נכנסת לשוק הרחפנים האוטונומיים עם פרויקט POC הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פרטנר פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2021, עם גידול חד-ספרתי בהכנסות בשתי התקופות, וגידול דו-ספרתי ברווח הנקי הרבעוני, אך ירידה ברווח הנקי החצי שנתי, בין השאר בגלל עלייה בהוצאות המימון ועלייה בחבות המס.

בסוף הרבעון היו לחברה 2.97 מיליון מנויים – עלייה שנתית של כ-9% – שהם 262 אלף מנויים חדשים.

במהלך המחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-5.9%, ל-1.62 מיליארד שקל – עלייה של 90 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-92 מיליון, ל-1.67 מיליארד – עלייה של 5.82%. הרווח התפעולי גדל ב-3.6%, ל-58 מיליון, אך גידול של 3 מיליון בהוצאות המימון, ל-35 מיליון ש', ושל 2 מיליון שקל בחבות המס, ל-9 מיליון, פגע ברווח הנקי, שירד ב-17.765%, ל-14 מיליון שקל.

במהלך הרבעון השני ההוצאות הכלליות גדלו ב-7.42%, ל-810 מיליון – עלייה של 56 מיליון שקל. ההכנסות גדלו יותר, ב-66 מיליון, ל-840 מיליון – עלייה של 8.53%.

מתוך סכום כללי זה, ההכנסות משירותים הסתכמו ב-649 מיליון שקל – עלייה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה היא גם בהכנסות משירותים בקווי (עלייה של 7%) וגם בהכנסות משירותים בסלולר (עלייה 3%). ההכנסות מציוד הסתכמו ב-191 מיליון ש' – עלייה של 21% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר הצמיחה היא בשיעור זהה (21%) גם בהכנסות מציוד בקווי וגם בסלולר.

יותר ממחצית ממנויי תשתית פרטנר כבר מחוברים לסיבים אופטיים

ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-6.58%, ל-696 מיליון ש'. הרווח הגולמי גדל ל-144 מיליון – עלייה של 19.0%, רווח גולמי שולי של 17.14% לעומת 15.63% ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך אותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-12.87%, ל-114 מיליון שקל. הרווח התפעולי קפץ ב-50%, ל-30 מיליון. עלייה בהוצאות המימון וחבות המס הראשונה, ב-23.1%, ל-16 מיליון, ואילו חבות המס הסתכמה ב-5 מיליון, לעומת אפס ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי גדל ב-28.6%, ל-9 מיליון. רווח נקי למניה מדולל של 0.05 שקל – עלייה של 25%.

במהלך הרבעון המגזר הקווי המשיך להתחזק, עם תוספת נטו של 18 אלף מנויי סיבים ועשרת אלפים מנויי טלוויזיה, בנטרול מחיקה. יותר ממחצית ממנויי התשתית של פרטנר כבר מחוברים לסיבים אופטיים – יותר מ-180 אלף מנויים נכון להיום (ד') גולשים על תשתית פרטנר פייבר.

אבי צבי, מנכ"ל פרטנר. צילום: בארי סרני, מתוך ויקיפדיה

אבי צבי, מנכ"ל קבוצת פרטנר, אמר בעקבות פרסום התוצאות: "ברבעון השני המשיכה פרטנר להוביל את שוק התקשורת הישראלי בחדשנות ובצמיחת הפעילות העסקית, תוך שמירה על רווחיות גם בתקופה בה עדיין מורגשת השפעת הקורונה. במקביל לבניית האסטרטגיה והמבנה החדש של פרטנר, התחלנו כבר במהלכים שנועדו לקדם עוד יותר את המובילות של פרטנר בשירות ללקוח, ולהגדיל את הרווחיות בקווי המוצר ובמגזרי הפעילות של החברה".

הפוסט פרטנר פרסמה תוצאות עסקיות: גידול בהכנסות וצמיחה במספר המנויים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאנדיי – החברה הישראלית שפיתחה את מערכת ההפעלה לעבודה Work OS – השיקה אתמול (ג') יכולת חדשה לחלוטין והציגה את הדור הבא של מסמכים, המשמשים כלי עבודה מרכזי עבור מיליארדים ברחבי העולם.

באמצעות פיתוח מאפס, שימוש במגוון טכנולוגיות שונות, ועל בסיס תובנות וניסיון מצטבר של עבודה עם ארגונים בכל העולם ובמגוון תעשיות, בנו במאנדיי את Monday Workdocs, שלטענתה מציג יכולות ותכונות אשר "מגדירות מחדש את האופן שבו ניתן לעבוד על מסמכים, ואת מקומם בתהליכי העבודה".

לפי החברה, הצורך בפיתוח היכולת החדשה של פלטפורמת העבודה שלה נבע מתוך ההבנה שפעמים רבות מסמכים משמשים כנקודת פתיחה – "דף חלק", קנבס להנעת תהליכי עבודה. באמצעות monday workdocs, החברה מאפשרת ללקוחותיה לנהל את עבודתם, הרעיונות שלהם והמידע שלהם, באופן בלתי מובנה ופתוח לחלוטין, כולל יכולות מתקדמות מבוססות real time engine ו-connectivity. מעבר להעמקת השימוש בפלטפורמה, בחברה רואים בכך גם הזדמנות מצוינת להגדיל את הנגישות ולהרחיב את אופן ההתנסות והאימוץ של מאנדיי על ידי לקוחות חדשים.

טל הרמתי, Tech Leader, מאנדיי קרדיט צילום: נתנאל טוביאס

"אנו יודעים שעבודה עבור צוותים יכולה להתחיל בכל מיני דרכים, בדרך מובנית כמו בורד (board), או תהליך שיתופי כמו סיעור מוחות", אמר טל הרמתי, Tech Lead במאנדיי. "Monday Workdocs הוא השלב הטבעי הבא להעצמת צוותים באמצעות מערכת הפעלה לעבודה. עם Monday Workdocs, לצוותים בכל גודל יש קנבס ריק, על מנת להניע את הרעיונות שלהם ולהפוך את המילים לפעולות ותהליכי עבודה. כעת, לשיתוף פעולה באמצעות מסמכים יש כוח להניע את העבודה ולסייע לצוותים להתקדם".

ב-Workdocs – עבודה משותפת, בזמן אמת

מתוך ההבנה, ששיתוף פעולה המבוסס על מסמכים הוא קריטי לתהליכי עבודה רבים, בנו במאנדיי "מנוע בזמן אמת" – טכנולוגיה חדשה לגמרי המאפשרת למאות אנשים לעבוד יחד. במאנדיי צופים כי המנוע מעניק בסיס חזק, שיאפשר שימושים חדשים ובלתי צפויים במסמכים.

במאנדיי מסבירים כי לא משנה כמה אנשים משתפים פעולה או מקלידים בו-זמנית, ב-Workdocs, המשתמשים אינם "דורסים" זה את זה בעת העבודה המשותפת, או יוצרים דיליי כלשהו. 

חידוש נוסף הוא בדרך ההסתכולת על מסמכים כבלוקים ולא כטקסט אחד. התפישה של מאנדיי היא שמסמכים אינם טקסט אחד רציף, אלא בנויים מ'בלוקים'. ב-Monday Workdocs, כל פסקת טקסט מעוצבת כבלוק, אליו ניתן להוסיף ווידג'טים ולקשר נתונים. המשמעות היא עריכה קלה, גרירה ושחרור של משפטים, יכולת לערוך בנפרד כל בלוק, ואפשרות להוסיף אובייקטים מתוך הפלטפורמה. בנוסף, המסמכים כוללים יכולות של "מסע בזמן", המסייעות למשתמשים לחזור אחורה לגרסאות קודמות של בלוקים במסמך (למשל לפסקה ספציפית) מבלי לשנות את שאר המסמך.

החברה מסבירה כי למעשה מדובר במסמך מחובר ומקושר מאי פעם, המעודכן תמיד. המסמכים של Monday Workdocs כוללים קישוריות לאובייקטים שונים, המתעדכנים בזמן אמת (live objects), כחלק משכבת ​​הקישוריות שמספקת מערכת ההפעלה של מאנדיי. ב'מסמך המחובר' ניתן לשבץ במסמכים כל אובייקט וודיג'ט של המערכת, כגון תרשימים וטבלאות, אשר יעודכנו בכל פעם שמקור הנתונים שלהם משתנה. תכונה זו הופכת את Workdocs לעוד אופן עבור המשתמשים לבנייה של יישומי עבודה על גבי מאנדיי, ללא צורך בקוד (no code). באמצעות חיבור המסמכים לשאר המרכיבים של מאנדיי, המסמכים הופכים למרחב חי ונושם לעבוד עליו, עם נתונים המעודכנים כל הזמן, ללא כל צורך בהעלאה, הורדה או עדכון ידני בכל שינוי.

על אף שחלק גדול מתהליכי עבודה ופרוייקטים מתחיל באמצעות מסמכים וכתיבת טקסט, הריי שבפועל המסמכים מנותקים בדרך כלל מהמקום שבו העבודה מתרחשת בפועל (למשל, יש צורך "לצרף" מסמך לדוא"ל או לפתוח אותו מיישום אחר). Workdocs מאפשר את נקודת הפתיחה של העבודה, אך לא פחות חשוב מכך – את המשך עבודה. הטקסטים ושיתוף הפעולה הבלתי מובנה של צוותי העבודה על גבי המסמכים יכולים להפוך בקלות לפריטים הניתנים לביצוע, למשימות, לפרויקטים ולתהליכי עבודה.

בחברה מבטיחים חוויה דיגיטלית אמיתית, מאחר שהמסמכים במתכונתם עד כה לא תוכננו לשמש בדרך שבה צוותים רבים משתמשים בהם כיום. לפי ההסבר, המסמכים נבנו במקור כך שבסופו של דבר ניתן יהיה להדפיס אותם. לעומת זאת, Monday Workdocs מיועדים לשימוש שוטף ודינמי בעבודה, והם בנויים כמו יישומים, כך שחווית המשתמש, לפי הבטחת המפתחת, טובה יותר, וקיים חיבור חלק ורציף בין מסמך העבודה – לעבודה.

במאנדיי רואים הזדמנות להפוך את המסמכים ההתחלתיים לכלי עבודה אמיתיים, ויעילים שאנשים יכולים להשתמש בהם לעבודה משותפת וטובה יותר. 

הכלי החדש זמין כמובן למשתמשי מאנדיי הקבועים וכן, בחינם, במסגרת החבילה הבסיסית free tier.

הפוסט מאנדיי השיקה את Workdocs: מסמכים דיגיטליים שיהפכו מילים לתהליכי עבודה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת האב סקיוריטי (HUB Security) הודיעה הבוקר כי קיבלה הזמנה ראשונה מאחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב, עם עשרות מליוני משתמשים. להערכת האב סקיוריטי, להתקשרות הזו יכולה להיות השפעה מהותית שתבוא לידיי ביטוי במכירות של מיליוני דולרים במהלך שנת 2022.

המוצר אותו תספק האב לחברת התקשורת האמריקנית המובילה, ששמה לא נחשף לעת עתה, הוא פתרון סייבר אשר יגן על מערכת בינה מלאכותית למערכות הליבה בתחום ה-Confidential computing. זאת הזמנת מערכת ראשונה, עם פוטנציאל התרחבות משמעותי בהקשר של הגנות Confidential computing, עולם שנמצא בתחילת דרכו, ולכן החברה מעריכה כי יהיו לכך השפעות מהותיות על הזמנות נוספות בהמשך.

מטרת ההסכם בין החברות היא לספק ללקוח מאות ערכות, בעלות של 45,000 דולר האחת, לצורך גיבוש שירותי אבטחת סייבר מתקדמים לחברה האמריקנית, ובסך כולל של מיליוני דולרים.

ההזמנה – אחרי המיזוג עם ALD

האב סקיוריטי השלימה לפני כחודשיים את המיזוג עם חברת ALD והיא נסחרת בבורסת תל-אביב. עם השלמת המיזוג, מכהן אייל משה כמנכ"ל החברה הממוזגת, וכמשנה למנכ"ל מכהן דותן משה. כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה משמש אנדרי יארמנקו.

האב סקיוריטי הוקמה ב-2017 על ידי יוצאי יחידות המודיעין 8200 ו-81, ביניהם אייל משה, המנכ"ל. בין בעלי המניות בחברה נמנים חברת הביטוח העולמית AXA, קרן ההשקעות OurCrowd וגופים מוסדיים ישראלים נוספים.

החברה מתמחה בהגנה על מידע מסחרי רגיש של חברות, ובידיה פתרון מחשוב מוצפן מתקדם עבור חברות וארגונים, שמטרתו מניעת חדירה עוינת והגנה על המידע המסחרי הרגיש של החברות. בין השאר מציעה האב פתרונות אבטחת סייבר לתחומי ה-AI, הדטה, הפינטק והתשתיות. פלטפורמת הסייבר שלה מתוכננת ומיוצרת על ידי החברה בישראל, ונותנת לארגונים לדבריה, "הגנה ברמה צבאית".

הנחת היסוד של החברה היא שהמערכות עליהן היא מגינה הן כבר פרוצות, ולכן יש לספק הגנה בסטנדרט גבוה יותר למידע הרגיש ביותר. הפתרון של החברה מאפשר לחברות וארגונים הרגישים ביותר להריץ אפליקציות של בינה מלאכותית ברמת האבטחה הגבוהה ביותר, כפי שנדרש עבור שירותי בריאות, תשתיות קריטיות ופיננסים.

הפוסט האב סקיוריטי קיבלה הזמנה במיליוני דולרים מענקית תקשורת אמריקנית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הפינטקס האמריקנית מסן פרנסיסקו, ברקס (Brex), ששוויה 7.4 מיליארד דולר, רוכשת ב-50 מיליון דולר את וויב (Weav) – סטארט-אפ ישראלי, שגייס לראשונה 4.3 מיליון דולר באפריל האחרון. ברקס תקים מרכז פיתוח בישראל, לאחר השלמת העסקה, ואליו תגייס עשרות עובדים מקומיים חדשים. את המרכז יוביל מנכ"ל הנרכשת, נדב לידור.

ברקס מציעה פתרונות כרטיסי אשראי וניהול פיננסי לעסקים, אשר מאפשרים לנהל מעקב אחרי הוצאות, וכך לחסוך ולהרוויח כסף בצורה חכמה יותר. החברה, שנוסדה ב-2017, גייסה רק לאחרונה 425 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של 7.4 מיליארד דולר. המשקיעים הבולטים בחברה כוללים את Y Combinator ,Kleiner Perkins, DST Global, את מייסדי פייפאל, מקס לבצ'ין ופיטר ת'יל, Lone Pine Capital, ו-Ribbit Capital. הטכנולוגיות של ברקס כבר משמשות לא מעט חדי-קרן ישראלים, לרבות Wiz, Gong, Next Insurance ועוד.

וויב הוא סטארט אפ ישראלי-אמריקני צעיר, שהוקם בשנת 2020. באפריל האחרון הכריזה החברה על גיוס ראשון בהיקף של 4.3 מיליון דולר, בהובלת הקרן האמריקנית Foundation Capital ובהשתתפות Abstract Ventures Y Combinator, LocalGlobe, Box Group, Operator Partners, Commerce Ventures ו-SV Angel. בגיוס ההון השתתפו גם קבוצת יזמים מובילים בתחום הפינטק, מחברות כמו סקוור, Ramp, GoCardless, Plaid, Pagaya, ו-ברקס עצמה. החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים, אביקם עגור, אמביקה אצ'ריה, ולידור, ופועלת מתל אביב ומניו יורק.

"הרכישה של וויב – הזדמנות אסטרטגית ל-ברקס להתרחבות גלובלית"

הנריקה דבורגס, מייסד ומנכ"ל ברקס. צילום: ברקס

בשנים האחרונות עסקים רבים עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית דרמטיים, שהובילו לאימוץ נרחב של טכנולוגיות ענן ו-SaaS (כיום בקרב כ-77% מעסקים קטנים, ובקרב כ-99% מעסקים בינוניים וגדולים). המידע העסקי והפיננסי של העסקים השונים נשמר במגוון מערכות, כמו מערכות משאבי האנוש, הסליקה והתשלומים, ניהול החשבונות ופלטפורמות המכירה, אך אינו נגיש לשימוש של חברות חיצוניות (צד שלישי, third parties). הסטארט-אפ  וויב פיתח API, שבעזרתו מוסדות פיננסיים וחברות פינטק מקבלים גישה למידע פיננסי ולתובנות (data-driven insights), באישור בעל העסק, דרך פלטפורמות מכירה וסליקה, כמו Stripe, Shopify ו-פייפאל. כך, הן יכולות לבנות מוצרים פיננסים חדשניים למען עסקים.  

נדב לידור, מייסד-שותף ומנכ"ל וויב: "וויב מעניקה את החיבוריות הדיגיטלית הנדרשת לעסקים בעידן המודרני, עם API שמשתף ומנתח מידע באופן אוטומטי דרך מודלים חישוביים. בעזרת וויב, עסקים זוכים לשירותים פיננסיים נחוצים ולמוצרים חדשים בצורה מהירה מאי פעם. המטרה שלנו מאז ומעולם הייתה לחבר בין עסקים ויזמים לבין עולמות הפינטק, כדי לקדם גישה פיננסית חדשנית – ההצטרפות ל-ברקס תאפשר לנו להציע את שירותנו לקהל רחב, ואנחנו נרגשים לקראת המשך העבודה המשותפת".

הנריקה דבורגס, מייסד ומנכ"ל ברקס: "אחרי שיתוף הפעולה המוצלח עם וויב, אנחנו מאוד נרגשים להפוך את החברה לחלק משמעותי מהצוות שלנו. הטכנולוגיה של Weav הופכת את ברקס לטובה יותר, ומאפשרת לנו להרחיב את האופן בו אנחנו מסייעים לעסקים קטנים ברחבי העולם לצמוח ולהצליח. הרכישה של וויב הינה הזדמנות אסטרטגית ל-ברקס להתרחבות גלובלית. אנו מתרגשים להקים מרכז פיתוח בישראל על בסיס עובדי החברה המבריקים, ונגייס במקביל עשרות עובדים חדשים".

הפוסט אקזיט ל-וויב הישראלית: נרכשת ב-50 מיליון ד' על ידי ענקית הפינטק ברקס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הנדל"ן והפינטק רילי (Reali) הודיעה היום (ד') כי השלימה סבב B בסך 250 מיליון דולר, בהובלת קרן זאב ונצ'רס (Zeev Ventures) של אורן זאב, ובהשתתפות אקדיאן ונצ'רס, סיניה ונצ'רס וקרנות נוספות. סך הגיוסים של החברה מסתכם כעת ביותר מ-300 מיליון דולר, כאשר זאב ונצ'רס הובילו גם את סבבי הגיוס קודמים.

סבב הגיוס כולל 100 מיליון דולר הון וחוב ו-150 מיליון דולר קווי אשראי למוצרי החברה – הלוואות, Trade-In ו-Cash Offer.

רילי הוקמה ב-2016 על-ידי עמית הלר ועמי אברהמי. החברה מעסיקה כ-180 עובדים במשרדיה בארצות הברית וכ-25 בארץ. התוכנה (Web/אפליקציה) אותה פיתחה חברת רילי מספקת לבעלי נכסים, בין אם מוֹכרים ובין אם רוכשים, שירות לכל התהליך ולכל שלב בתהליך הרכישה או המכירה, במטרה שתהליך זה יהיה פשוט, זול, מהיר וללא מתחים.

בנוסף מציעה רילי תכניות מימון, כגון Reali Trade-In ו-Reali Cash Offer, שמאפשרות להפוך מקונה למוכר, ולהיפך. לדברי החברה, הפתרונות האלו מאפשרים לקונים ולמוכרים יתרון במימון עסקאות אלה והליך מהיר יותר, וחוסכים בממוצע ללקוחותיהם 16,000 דולר.

"הפתרון אותו מציעה רילי בולט בנוף הנדל"ן-טק העולמי"

מאז השקתה באוקטובר 2016, התפתחה רילי והרחיבה באופן דרמטי את היצע השוק שלה. רק בשנת 2020, החברה חוותה צמיחה של יותר מ-פי שבעה משנה לשנה, הכפילה את מספר הלקוחות שלה משנה לשנה, והגדילה את ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) פי שלושה.

עמי אברהמי, מייסד שותף וחבר במועצת המנהלים, רילי. צילום: בריאנדה סימונס

: "הגיוס הנוכחי יאפשר לרילי להתרחב לשווקים חדשים ולהרחיב את היצע המוצרים אותו החברה מציעה, כדי לענות על צרכי הלקוחות שלנו. תפקידה של רילי הוא לפשט את אחת העסקאות המורכבות והחשובות ביותר עבור רוב האוכלוסייה, באמצעות האתר או האפליקציה, אשר מקלים, מייעלים ומוזילים את הליך רכישות ומכירות נכסים".

אורן זאב, מייסד זאב ונצ'רס: "הפתרון אותו מציעה רילי בולט בנוף הנדל"ן-טק העולמי, בכך שהיא מתמקדת בצרכי צרכן הקצה, ובמחויבותה לשנות את ההליך המסובך הכרוך ברכישת או מכירת נכסים. מאז הקמתה, החברה מיטבה את התהליך ופיתחה פתרונות פיננסיים חדשניים, שמתאימים לצרכים הייחודיים של הצרכנים של ימינו. אנחנו גאים להרחיב את ההשקעה שלנו ברילי, כל זמן שהחברה ממשיכה לשנות את שוק הנדל"ן בקנה מידה גדול בהרבה".

הפוסט חברת הנדל"ן והפינטק רילי השלימה גיוס בסך 250 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשנת 2021 חל זינוק חד בגילוי חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות (ICS – Industrial Control Systems), זאת בעקבות מתקפות סייבר בפרופיל גבוה על תשתיות קריטיות ומפעלי תעשייה, שהובילו להצפת הנושא של אבטחת ה-ICS למודעות הציבורית. כך עולה מדו"ח הסיכונים והחולשות הדו-שנתי שפרסמה קלארוטי, חברת אבטחת הסייבר התעשייתי הישראלית הגלובלית. הדו"ח מציג עלייה של 41% בחולשות ICS שנחשפו במחצית הראשונה של שנת 2021 בהשוואה לששת החודשים הקודמים, ונתון זה משמעותי במיוחד בהתחשב בכך, שבכל שנת 2020 הן גדלו ב-25% מ-2019 וב-33% מ-2018.

הדו"ח מספק ניתוח מקיף של חולשות ICS שנחשפו במהלך המחצית הראשונה של 2021, כולל אלה שנמצאו על ידי צוות המחקר של קלארוטי, Team82, ומקורות פתוחים מהימנים, כמו NVD (ר"ת National Vulnerability Database) ואחרים וספקי האוטומציה התעשייתית שניידר אלקטריק וסימנס.

לדברי מחברי הדו"ח, היקף הגילויים של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות מעיד על היקפם של ליקויי האבטחה שמתגלים רק עתה בסביבות טכנולוגיה תפעולית (OT – Operational Technology).

לפי הדו"ח, 71% מהחולשות מסווגות כגבוהות או קריטיות ומשקפות את דרגת החומרה הגבוהה, את מידת השפעתן ואת הסיכון הפוטנציאלי שלהן לפעילות שהותקפה; 90% מהחולשות הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר לא נדרשים תנאים מיוחדים כדי לנצלן, ולכן התוקף יכול לצפות להצלחה חוזרת בכל פעם; 74% מהחולשות אינן דורשות הרשאות, כלומר התוקף אינו מורשה ואינו נדרש בגישה להגדרות או לקבצים; 66% אינן דורשות אינטראקציה עם המשתמש, כגון פתיחת דוא"ל, לחיצה על קישורים, פתיחת קבצים מצורפים, או שיתוף מידע אישי או פיננסי רגיש; 61% מהחולשות ניתנות לניצול מרחוק, מה שממחיש את החשיבות של אבטחת חיבורים מרוחקים והתקני IoT ו-IoT תעשייתי; 65% עלולות לגרום לאובדן מוחלט של זמינות, וכתוצאה מכך מניעת גישה למשאבים; ל-26% אין תיקון קבוע או זמני, מה שמדגיש את אחד האתגרים המרכזיים של אבטחת סביבות OT בהשוואה לסביבות IT. בנוסף, אמצעי ההתמודדות המובילים שצוינו בהתראות ICS-CERT ובהמלצות לארגונים כוללים קריאה לסגמנטציה (חל על 59% מהחולשות), גישה מאובטחת מרחוק (53%), והגנה מפני תוכנות כופר, פישינג ודואר זבל (33%).

אמיר פרמינגר, סגן נשיא למחקר בקלארוטי: "ככל שיותר ארגונים הופכים את התהליכים התעשייתיים שלהם למודרניים על ידי חיבורם לענן, הם מספקים לגורמי איום דרכים נוספות לסכן את הפעילות התעשייתית באמצעות התקפות כופר וסחיטה. מתקפות  הסייבר האחרונות על קולוניאל פייפליינס ו-JBS ומתקן הטיפול במים בפלורידה לא רק הדגימו את השבריריות של תשתיות קריטיות וסביבות ייצור החשופות לאינטרנט, אלא גם עודדו יותר חוקרי אבטחה למקד את מאמציהם בתחום ה-ICS. דו"ח זה מייצג את המחויבות שלנו לסייע לכלל התעשייה להבין לעומק את הסיכונים הניצבים בפני רשתות תעשייתיות וכיצד  להתמודד עימן".

המחברת הראשית של הדו"ח היא חן פרדקין, חוקרת אבטחה בקלארוטי. תרמו לדוח חברי צוות Team82 רותם  מסיקה, ראש צוות מחקר אבטחה; נדב ארז, מנהל תחום חדשנות; שרון בריזנוב, ראש צוות מחקר חולשות ואמיר פרמינגר, סגן נשיא למחקר.

הפוסט האיום על מערכות בקרה תעשייתית מזנק ב-41% במחצית הראשונה של 2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רשות החדשנות תממן הקמה של חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל בסכום של 18 מיליון שקלים לשנה הראשונה. ההקמה והמימון יהיו בשיתוף  מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, וסך התקציב צפוי להגיע ל-40 מיליון שקלים אם התוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו.

תחום הביולוגיה הסינתטית הוא אחד מתחומי הליבה של אסטרטגיית הBio-Convergence ומכיל גישות, מתודולוגיות ודיסציפלינות רבות המתמקדות בהנדסה, במחשוב ובביולוגיה. תחום זה מתמקד במתן פתרונות לבעיות מורכבות, הדורשות ידע רב-תחומי על ידי עיצוב ובנייה של התקנים ומערכות ביולוגיות למטרות שימושיות לצורכי בני האדם וחברה – למשל, באמצעות עיצוב מיקרואורגניזמים ומולקולות ביולוגיות (כמו RNA וחלבונים) כבסיס לכלי אבחון, חיסונים ותרופות חדשות, פתרונות אנרגיה חלופית, חומרים חדשים (כמו חומרי טעם וריח), וכן לפיתוח מערכות שלמות של ביו-סנסורים ושבבים ביולוגיים.

"לאחר מחקר מקיף של שנה", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "הרשות זיהתה את תחום הביולוגיה הסינתטית כתחום תשתיתי חדשני, הנשען על בסיס ידע רב-תחומי רחב ופורץ באקדמיה והמאפשר את קידום תעשיית ה-Bio-Convergence בארץ והתפתחות חברות חדשות בתחום. לאור זאת הוחלט, כי העיתוי נכון, וחשוב לפעול במהרה. לטובת כך בנינו צוות מומחים שיגדיר את הפעילות הנדרשת וקווים מנחים להקמת תשתית ביולוגיה סינתטית בארץ".

בראש חברת התשתית החדשה יעמדו ד"ר רוני כהן, כמנכ"ל החברה, ששימש ב- 11 השנים האחרונות הסמנכ"ל חטיבת מעבדות השירות במעבדות חי לצידו ישמשו  ד"ר נטע אגמון, המשמשת כראש צוות בחברה של ביולוגיה סינתטית Neo-chromosome בניו יורק ומתמחה בהנדסה גנטית וביטוי בשמרים, כסמנכ"לית טכנולוגיות; ד"ר יובל דורפן, בעל ניסיון של כ-20 שנים בתעשיות ההיי-טק והביו-טק בתפקידים מקצועיים וניהוליים בכירים, ישמש כמנהל התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר המרכז הבינתחומי; ד"ר יונתן גירון, בעל ניסיון בטכנולוגיות DNA, פיתוח כלים להנדסת רקמות ושילוב ביולוגיה סינתטית עם הנדסת נוירונים, אלקטרופיזיולוגיה ומציאות מדומה כמנהל הקמת הפרויקט לביולוגיה הסינתטית במרכז הבינתחומי; וד"ר אורטל שמעון, מתמחה בביולוגיה מולקולרית מתקדמת, שתשמש כמנהלת התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר רחובות.

לדברי הרשות, במיזם הביעו עניין כמה שותפים אסטרטגיים, שעשויים לקחת בו חלק, בהם חברת Ginkgo Bioworks – מחלוצות הביולוגיה הסינתטית בארה"ב וחברות נוספות כמו אלביט ו-GFI ישראל.

אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה, כי "תחום הביולוגיה הסינתטית מושך אליו את טובי המדענים והיזמים בעולם – ולא בכדי. טמונות בו הזדמנויות כלכליות, יזמיות ומדעיות וגם שאלות יסוד ערכיות וקיומיות שעלינו להוביל בהן כמדינה. אני מחזקת את ידי רשות החדשנות, ותומכת בפעילותם לקידום משמעותי של תשתיות חדשניות בתחומים חדשים״.

הפוסט רשות החדשנות תממן הקמה של חברת תשתיות לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת בלנד, המספקת פתרונות לוקליזציה מבוססי טכנולוגיה לחברות וארגונים בצמיחה, הודיעה על מינויים חדשים בהנהלתה, בהמשך לתהליך התרחבות החברה בשנה האחרונה.

הילה שיטרית ניסים מונתה לסמנכ"לית השיווק ותוביל את צוותי השיווק והצמיחה בחברה. שיטרית ניסים מביאה איתה ניסיון של 20 שנה בעולמות השיווק בהיי-טק. בין היתר כיהנה כסמנכ"לית השיווק של קבוצת ויולה במשך 12 שנים, והובילה את השיווק והמיתוג בחברת הסטארט-אפ promo.com. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני MBA במינהל עסקים.

הדר גרשוני מונתה לסמנכ"לית מחקר ופיתוח ותוביל את צוותי הפיתוח בחברה, שנמצאים בישראל ובמזרח אירופה. גרשוני היא בעלת ניסיון רב בניהול קבוצות פיתוח וניהול טכנולוגי גלובלי בחברות סייברארק, סינטק מדיה, ו-888 ושירתה כמעט עשר שנים בממר"מ.  להדר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני MBA במינהל עסקים.

הדר גרשוני, סמנכ"לית מחקר ופיתוח, בלנד. צילום: בלנד

דניאל איטליאנדר מונה לסמנכ"ל התפעול בחברה. במסגרת תפקידו ינהל את כל קהילת מומחי השפה והתוכן ברחבי העולם, המשרתים את לקוחות החברה בתחום התרגומים, הלוקליזציה, עריכת התוכן, הדיבוב, ועוד. איטליאנדר הוא בעל ניסיון רב בתחומי השירות והתפעול לאחר שכיהן במשך שמונה שנים בכמה תפקידים דומים בחברת פיוניר, שהונפקה לאחרונה. לפני כן שימש כמנהל תחום תמיכה טכנית בחברת ICAP שרכשה את חברת סיוטה הישראלית. לאיטליאנדר תואר ראשון בפסיכולוגיה ארגונית ותואר שני MBA במינהל עסקים.

דניאל איטליאנדר, סמנכ"ל התפעול, בלנד. צילום: בלנד

הפוסט שורת מינויים בכירים בהנהלת בלנד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רפאל מערכות לחימה מתקדמות ובינת תקשורת מקבוצת רד-בינת ישתפו פעולה בהקמת מיזם חינוכי-תעסוקתי בצפון להכשרת חיילים משוחחרים לעבודה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה.

במסגרת המיזם – בהובלת קליידו מבית בינת תקשורת, המתמחה בעולמות ה-AI והביג דטה – יתקיים קורס מקיף ואינטנסיבי בן 12 חודשים, שיכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. קהל היעד של המיזם כולל חיילים משוחררים המעוניינים בהכשרה רחבה, מקיפה ומעשית שבסופה יוכלו להשתלב בהיי-טק. יתקבלו לקורס גם מועמדים שאינם בעלי רקע הנדסי ובעלי מובהקות למסלול אקדמי, ותינתן להם הזדמנות להתקדמות אישית ומקצועית, עם מלגת קיום והתחייבות להעסקה ברפאל ובקליידו.

המיזם ייצא לפועל בפארק הייטק בר לב בגליל, הנגיש לתחבורה ציבורית, שם ממוקם גם מרכז הפיתוח של קליידו, זאת במטרה לספק פתרונות ייחודיים המשלבים בין הפלטפורמות, הכלים והיישומים בתחומי ה-AI והביג דטה.

במסגרת הפרויקט יעניק פארק הייטק בר לב תמיכה מלאה לפרויקט וייצר התמחות צפונית, הכוללת חיבור בין החברות לרשויות והמועצות המקומיות וכן למתמודדים פוטנציאליים. כמו כן, הפארק מסייע בגיוס עובדים לצד הפצת הבשורה על הקורס ומציע פעילויות HR ורווחה, המאפשרות לחברות ולשלוחות הצפוניות לייצר ערך עבורן ועבור עובדיהן.

רפאל ובינת מקימות את המיזם מתוך אחריותן לקידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ולטובת יצירת מקומות תעסוקה מגוונים ובמטרה לייצר עתודה של מנהיגות כלכלית-חברתית וטכנולוגית. המיזם יאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי.

מועמדים המעוניינים להתקבל לתוכנית יוכלו להגיש קורות חיים כאן.

"היוזמה שלנו נועדה לתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים עמם מתמודד המשק הישראלי בימים אלה" אמר יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד-בינת, "מחסור בעובדים בתחום ההיי-טק, במיוחד במקצועות המיוחדים והמובילים כדוגמת AI וביג דאטה, שמירה על יתרון ביטחוני-טכנולוגי כפי שבא לידי ביטוי במבצע שומר החומות, והצורך הבוער לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז. הפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק לצד תמיכה של מוסדות המדינה כדי לסגור את המעגל – מהכשרה ועד לתעסוקה, במטרה להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל".

יואב הר-אבן, מנכ"ל רפאל, בירך על המיזם וציין, כי "כחברה צפונית, רפאל נהנית במשך עשרות שנים מכוח האדם האיכותי שנמצא בצפון. יחד עם זאת, אנו גם ערים לפערים בהכשרות וכן בהיצע המשרות באזור, בעיקר בעולמות הטכנולוגיה. אני צופה שהמיזם ירחיב את מספר המשרות הטכנולוגיות בצפון ויסייע בהשארת תושבים בצפון. רפאל רואה במהלך זה חלק בלתי נפרד מפעילותה למען הביטחון הלאומי של ישראל".

אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת: "כאחת החברות הוותיקות בהיי-טק הישראלי, אנו רואים חשיבות עליונה בהובלת פרויקטים בעלי משמעות כלכלית וחברתית לטובת הכלל. אנו ניגשים לפרויקט זה לאחר הצלחתו של פרויקט קמטק בעיר ערד, שבמסגרתו הוכשרו מועמדים מהפריפריה למקצועות טכנולוגיים, ובוגרי המסלול עובדים כיום בחברות בקבוצת רד בינת. הכשרה מקצועית וניסיון מקצועי הם עמודי התווך של התפתחות ומוביליות חברתית. המיזם הנוכחי משלב את שניהם, ואנו מקווים שבעתיד נוכל להרחיב אותו ולהבטיח את עתידן של כמה שיותר משפחות מהפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל".

הפוסט רפאל ורד-בינת יכשירו בחינם חיילים משוחררים לטכנולוגיות בינה מלאכותית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תאגיד NTT, מחמשת ספקי פתרונות IT לעסקים המובילים בעולם, הודיע על מינויו של משה קרקו לסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של מעבדת החדשנות בישראל.

קרקו מביא עימו ניסיון וידע של יותר מ-20 שנה במגוון תחומים טכנולוגיים, בהם אבטחת מידע, בינה מלאכותית וטכנולוגיות תקשורת, הרלוונטיים לפעילות של מעבדת החדשנות, שהוקמה בישראל במטרה לשתף פעולה עם חברות ישראליות בפיתוח טכנולוגיות חדישות בתחומים שונים, אשר יתמכו ב-NTT ובלקוחותיה הרבים ברחבי העולם.

לפני הצטרפותו ל-NTT בישראל, שימש קרקו במגוון תפקידי ניהול וטכנולוגיה בחברות כגון סמסונג, אינטל ו-NEC.

הפוסט משה קרקו מונה למנהל הטכנולוגיות הראשי של מעבדת החדשנות של NTT בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת יונדאי מוטור מצטרפת כשותפה לסיטיזון, מעבדת החדשנות ושדה הניסוי, שהוקמה בפארק עתידים תל אביב בשיתוף עם עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב במטרה לקדם פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עירוניים בתחומים שונים, כגון תחבורה, איכות סביבה, סייבר, תשתיות קהילה ורווחה ותפעול העיר. בסיטיזון פועלים כיום יותר מ-20 סטארט אפים צעירים.

במסגרת שיתוף הפעולה ייבחרו חברות סטארט-אפ הפועלות במעבדת החדשנות לניסויים משותפים עם החטיבות השונות בתוך קבוצת יונדאי. בנוסף, קבוצת יונדאי תשתף את סיטיזון באתגרים השונים הנוגעים לתחבורה עירונית שאליהם היא נחשפת, על מנת לחפש במשותף סטארט-אפים חדשים לשיתוף פעולה עימם.

יריב המר, מנהל Hyundai CRADLE Tel-Aviv, אמר, כי "באמצעות שיתוף הפעולה, אנחנו שואפים לעבוד ביחד עם עיריית תל-אביב ואוניברסיטת תל-אביב כדי לבחון חדשנות בתחומי המוביליטי והעיר החכמה ולבצע ניסויים בישראל, בשדה הניסויים החי של פארק עתידים תל אביב. לאחר מכן נוכל לשכפל את החדשנות לאזורים נוספים בעולם".

גבי קמינסקי, מנהל סיטיזון, ציין, כי "נושאי התחבורה החכמה והמוביליטי הם בין המרכזיים שאנו מקדמים בסיטיזון. חברת יונדאי אינה רק יצרנית רכב, אלא חברת תחבורה המפתחת קשת רחבה של פתרונות ושירותים, כולל מעורבות בפרויקטים עירוניים משמעותיים בקוריאה. אנו בטוחים כי יחד נוכל לתרום תרומה ממשית ובעלת ערך לעתיד הלא רחוק של התחבורה בערי העולם".

שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים, הוסיף, כי "היתרון המשמעותי בתחום התחבורה החכמה הינו, שפארק עתידים תל אביב, כמתחם עירוב שימושים אולטימטיבי, משמש בין היתר כשדה ניסויים חי עבור חברות הרכב והסטארט-אפים בתחום זה. חלקים ממרחבי העבודה של החברות משמשים כמעבדות של ממש לתחום הרכב, ומרחבי הפארק משמשים לחלק מהחברות כמתחם ניסויים חי ובועט. מדובר בשילוב בעל ערך אמיתי  ובאקו-סיסטם רלוונטי במירוץ לניצחון על הדבר הבא בעולם התחבורה".

הפוסט מחפשים את "הדבר הבא" בעולם התחבורה: יונדאי מצטרפת למעבדת סיטיזון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנבידיה פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה עם ביצועים מצוינים בשתי התקופות.

במחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-46.1% ל-7.72 מיליארד דולר – עלייה של 2.45 מיליארד. ההכנסות גדלו ב-5.22 מיליארד דולר ל-12.17 מיליארד – עלייה של 75.18%. על רקע מספרים אלו הרווח התפעולי החצי שנתי גדל ב-170.44% ל-4.4 מיליארד, והרווח הנקי גדל ב-178.43%, ל-4.29 מיליארד דולר.

במהלך הרבעון המדווח, ההוצאות הכלליות גדלו ב-26.39%, ל-4.06 מיליארד דולר, עלייה של 848 מיליון. ההכנסות גדלו הרבה יותר, ב-2.64 מיליארד דולר, ל-6.51 מיליארד דולר, עלייה של 68.31%.

ההוצאות הגולמיות גדלו ב-40.06% ל-2.29 מיליארד, הרווח הגולמי גדל ב-85.27% ל-4.22 מיליארד דולר, והרווח הגולמי השולי עמד על 64.78%, זאת לעומת 58.85% ברבעון המקביל אשתקד. בסעיפים התפעוליים קטנו ההוצאות ב-27.89% ל-1.77 מיליארד דולר, והרווח התפעולי גדל ב-275.42% ל-2.44 מיליארד. הכנסות המימון גדלו ב-19.65% ל-50 מיליון דולר, וחבות המס הסתכמה ב-20 מיליון, לעומת החזר מס של 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי זינק ב-281.67% ל-2.37 מיליארד דולר, והרווח הנקי למניה מדוללת זינק ב-276.0% ל-0.94 דולר.

מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן וואנג, ציין עם פרסום הדו"חות, כי "ההישגים פורצי-הדרך שלנו בתחום המחשוב ממשיכים לקדם את עולמות הגרפיקה, המחשוב המדעי והבינה המלאכותית. בעזרת הפלטפורמה של אנבידיה, מפתחים מסביב לעולם יוצרים את הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על זמננו – מיכולת הבנה של שפה טבעית על ידי מערכות מחשוב, דרך רכבים אוטונומיים ומרכזים לוגיסטיים, ביולוגיה דיגיטלית וטכנולוגיית אקלים, ועד ליקומי-מטה (meta-verses) שמצייתים לחוקי הפיזיקה".

הפוסט אנבידיה: זינוק תלת-ספרתי ברווח הנקי לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אינטל העולמית החליטה להעניק לכל עובד 250 דולר במטרה לעודד התחסנות. אינטל לא מחייבת את עובדיה להתחסן, אבל ממליצה על כך ומעודדת אותם לכך ממקום של דאגה לבריאות העובדים, משפחותיהם והקהילה בכלל.

התשלום יינתן גם רטרואקטיבית, לעובדים שכבר התחסנו. עובדים שעתיים יקבלו 100 דולר נוספים בתלושים. כמו כן, עובדי אינטל יקבלוארבע שעות חופש כדי לגשת ולהתחסן.

במכתב ששלח מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, לעובדי החברה, הוא ציין, בין היתר: "בתנאי שזה אפשרי עבורך, זהו מעשה שישמור עליך, על משפחתך, על עמיתיך ועל הקהילה שלך".

הפוסט אינטל מעודדת חיסונים לעובדיה: תעניק 250 דולר לכל עובד שיתחסן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פורמולה מערכות פרסמה את התוצאות העסקיות למחצית הראשונה ולרבעון השני של השנה עם גידול דו ספרתי בהכנסות וברווחיות בשתי התקופות.

במהלך המחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-28.98% ל-1.06 מיליארד דולר, עלייה של 238.71 מיליון. ההכנסות גדלו יותר, ב-257.82 מיליון, ל-1.16 מיליארד – עלייה של 28.54%. בהתאם, הרווח התפעולי גדל ב-23.24%, ל-97.99 מיליון דולר, והרווח הנקי הכללי גדל ב-26.81% ל-67.41 מיליון. הרווח המיוחס לבעלי מניות פורמולה גדל ב-15.73% ל-25.75 מיליון דולר.

ברבעון המדווח ההוצאות הכלליות גדלו ב-35.57% ל-537.34 מיליון דולר, עלייה של 140.98 מיליון, וההכנסות גדלו יותר, ב-150.81 מיליון, ל-587.88 מיליון דולר.

במהלך אותם שלושה חודשים ההוצאות הגולמיות גדלו ב-26.2%, ל-446.93 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-36.93%, ל-140.94 מיליון, והרווח הגולמי השולי עמד על 23.97% – לעומת 23.55% ברבעון המקביל אשתקד. באותה תקופה ההוצאות התפעוליות גדלו ב-45.3%, ל-90.47 מיליון דולר, והרווח התפעולי גדל ב-24.14%, ל-50.53 מיליון.

הוצאות המימון בתקופה זו גדלו ב-5.56%, ל-5.94 מיליון, וחבות המס גדלה ב-24.6%, ל-10.84 מיליון דולר.

הרווח הנקי הכללי גדל ב-28.52%, ל-34.181 מיליון, והרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה גדל ב-19.72%, ל-13.34 מיליון דולר. הרווח הנקי למניה מדוללת עמד על 0.86 דולר, עלייה של 17.81%.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיווידנד בגובה 2.53 ש"ח למניה (כ-78 סנט למניה) ובהיקף כספי כולל של כ-38.7 מיליון שקלים (כ-12 מיליון דולר).

גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה מערכות, אמר עם פרסום הדו"חות, כי "אנו שמחים להמשיך את המומנטום החזק של שנת 2021 עם תוצאות שיא של רבעון שני בכל הזמנים, בכל המדדים הפיננסיים (הכנסות, רווח תפעולי, EBITDA ורווח נקי) ובכל חברות הקבוצה. תוצאות השיא ברבעון השני הן פועל יוצא של מהלכים אסטרטגיים המיושמים במסגרת האסטרטגיה העסקית של הקבוצה. גם בשנת 2021 אנו ממשיכים למקד את מאמצנו בחיזוק מעמד חברות הקבוצה כמובילות שוק בתחומן, תוך שמירה על הרף הגבוה של החדשנות, המקצועיות והגמישות אשר מאפיינים אותנו".

הפוסט פורמולה מערכות: גידול דו ספרתי בהכנסות וברווחיות ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות