צה"ל פרסם אתמול את המתווה החדש שלו למיון מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים), ערב גיוסם. באופן כללי המיון הוא על פי ציון הקב"א (קבוצת איכות), המשקלל את הציון שיקבל המתגייס בשלב המבחנים (דפ"ר) וציון בשלב הראיונות האישיים.

הציון הסופי של הקב"א הוא ערך מוחלט, שמלווה את המתגייס לאורך כל השירות, ובמידה רבה גם בחייו האזרחיים. סף הציון שנחשב מתאים לתפקידים משמעותיים הוא 50 פלוס. הציונים הם קשיחים, אי אפשר לערער עליהם ולעיתים פער של שתי נקודות עקב חוסר הצלחה במבחן פסיכומטרי שלא עודכן שנים רבות יכול לעשות את ההבדל.

מחקרים שנערכו לאורך השנים זיהו בוודאות מיתאם רמת ציונים נמוכה לילדים בני עדות המזרח, בעיקר מהפריפריה, לבין ילדים "אשכנזים" מהמרכז וממשפחות מבוססות. כתוצאה מכך צה"ל איבד לא מעט צעירים מוכשרים מהפריפריה, שהיו יכולים לתרום ליחידות עילית הן הפיסיות, היחידות הקרביות, והן ליחידות הטכנולוגיות.

8200 – סמל להצלחה שמגדיר אליטה

בשנים האחרונות, כאשר השימוש בטכנולוגיה בכל שלבי הפעילות של צה"ל הלך וגדל, התרחבו יחד איתו היחידות הטכנולוגיות – שנקראות בשם הקוד 8200, שהפך לסמל להצלחה ותייג את כל מי שהתקבל לשם כאליטה, כמוח אנושי בעל רמה גבוהה. מחקרים שונים שנערכו עם השנים הראו בוודאות כי לבוגר תיכון מישוב בדרום הארץ, שסיים 12 שנות לימוד, יש סיכוי קלוש מאוד להתקבל לאותן יחידות עילית, למרות שיש לו לכאורה את כל הנתונים שדומים לאותו צעיר ממרכז הארץ. הסיבה היא חוסר הגמישות והשיטות המיושנות שעל פיהן צה"ל קובע את מי הוא מגייס, את מי הוא לוקח ליחידות המובילות, ואת מי הוא דן לתפקידים משניים, או משחרר בכלל.

הדיון הציבורי סביב תמהיל החיילים ביחידות הטכנולוגיות בין אשכנזים ויוצאי עדות המזרח התלהט מאוד בשנים האחרונות, והוא הפך להיות חלק מהשיח הקיים על אפלייה מכוונת, קיפוח מגדרי ועוד. צריך להבין שהחלטה על שיבוץ חייל לאחת מיחידות עילית טכנולוגיות, או ההחלטה שלא לשבץ, קובעות במידה רבה את המשך עתידו וחייו. גם אם חלם להמשיך ללמוד מדעים ולהשתלב בהיי-טק, הרי שהעובדה שלא עבר את כור ההיתוך של "8200" מורידה לו קודם כל את המוטיבציה ואת סיכוייו להתקבל לחברת היי-טק, וזה לא נגמר שם. שיטת המיון, שלא שונתה מאז קום המדינה, משליכה גם על בעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק, מחסור במהנדסים, כאלו שהיו בעלי פוטנציאל להיות שם אבל איפה שהוא בגיל 17 לפני צו ראשון, הלכו לסדרת מבחנים עם שאלות הזויות, לא התכוננו כראוי – ונפסלו. בודדים שניסחו להאבק, פנו לאמצעי התקשורת והוכיחו פעם אחר פעם עד כמה שיטת המיון הצה"לית מנותקת לפעמים מהמציאות.

וזה לא רק לגבי צעירים ממוצא מסוים. בסד הקשוח הזה של הקב"א, נפלו גם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, חיילים שלכאורה הציון שלהם נמוך, אבל שהוכיחו שיש להם כישורים שלא מביישים אף בוגר 8200 אחר, וגם אותם צה"ל מפספס. אחרי הרבה שנים, חלק מהם מופיעים על מסכי הטלוויזיה או דפי העיתונים, לאחר שעשו אקזיט גדול עם פיתוחים ששינו את פני העולם, אבל הם מספרים שבמיונים לצה"ל, לא קיבלו אותם לאותן יחידות טכנולוגיות, או לא גייסו אותם בכלל.

השיטה החדשה, עשויה לפתוח את השער לאותם אלו שנפלו קורבן לסד הציונים הקשוח ולתת הזדמנות ראשונית, חשובה ביותר, לשרת במקום שהם יכולים לתרום בו, ולעצב את מסלול חייהם בהמשך.

צה"ל הוגדר תמיד ככור היתוך של החברה הישראלית, זה היה נכון בראשית ימי המדינה, וגם אז האפלייה שנוצרה בין אוכלוסיות הייתה בולטת. היא לא נעשתה מתוך מדיניות מוכוונת, אלא הייתה חלק משיח ציבורי שמתייג אנשים על פי שמם, מוצאם, ואזור מגוריהם. זה לא אומר שהיום יש אפלייה גדולה יותר מעבר. הסיבה היא שהיום, בעידן המדיה הפתוחה, מדברים על זה בגלוי.

הרגישות והצורך לייצר שוויון הזדמנויות בין כל חלקי האוכלוסייה הרבה יותר גדולים כיום. ההיי-טק, שנחשב היום יותר מתמיד לקטר שמציל את המשק, ומבטיח חיים טובים לכל מי שמשתלב בו, חייב לגוון את מקורות ההזנה שלו שמגיעים מהצבא, מבתי ספר תיכוניים וממסגרות שונות, שמוכרחות להפסיק להיות חד-גוניות, ולכלול בהן את כל פסיפס החברה הישראלית באופן שקוף לחלוטין.

הפוסט הקב"א החדש של צה"ל: השער בעבור מודרי הפריפריה ל-8200? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחת התכונות שהגדילו עד מאוד את הפופולריות היחסית של סיגנל, תוכנת המסרים המיידיים, הייתה היכולת של המשתמשים לקבוע שהודעות ששלחו יימחקו מיד לאחר הקריאה. האפשרות הזאת היא אחד מעמודי התווך של האפליקציה הזאת, שנחשבת לכזו המגינה הכי טוב על הפרטיות מבין כל האפליקציות מסוגה – ולא רק בהשוואה לווטסאפ.

מובן שהצד השני יכול תמיד לצלם את ההודעה בטלפון שלו לפני שהיא נעלמת, אבל עדיין מדובר בתכונה חשובה לאלו שהפרטיות חשובה להם במיוחד. מעבר למחיקת העדות להתכתבות מהחשבון של שני הצדדים, זה גם עוזר לשמור על ניקיון הפיד.

אבל הבעיה היא שעד עתה היה מדובר בפעולה ידנית. על מנת לגרום לכך לקרות היו צריכים המשתמשים לבחור את האפשרות למחיקה לאחר קריאה. וכמו תמיד, הגורם האנושי מכריע מאוד בהיבטים של אבטחה, כך שהיה סיכוי טוב לשכוח מדי פעם לבקש למחוק – או להזניח זאת עקב הצורך בעוד פעולה ידנית.

הגירסה החדשה של סיגנל מציעה שינוי: כעת המשתמשים יכולים להגדיר כברירת מחדל שכל ההודעות שיישלחו יימחקו לאחר שייקראו. מדובר בגירסת האנדרואיד של האפליקציה, והעדכון גם מאפשר להגדיר, ושוב, כברירת מחדל שתבוצע באופן אוטומטי, שההודעות בכל מקרה יימחקו לאחר 30 שניות ועד שבועיים, או כל זמן אחר שרוצים להגדיר באמצע, גם אם הוא לא מוצג בתפריט כברירת מחדל.

הפוסט חדש בסיגנל: הודעות נעלמות כברירת מחדל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סייברארק פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2021, שמציגות תוצאות טובות בסעיפי ההכנסות, אך הגידול בהוצאות הכלליות פגע ברווח התפעולי והנקי כאחד.

במחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ל-262.76 מיליון דולר, עלייה של 21.85%, ב-47.12 מיליון דולר. ההוצאות גדלו פחות, ב-16.67 מיליון דולר, לכ-230 מיליון דולר – עלייה של 7.18%. באותם שישה חודשים הגידול בהוצאות בא לידי ביטוי בסעיפי הרווח וההפסד, כשההפסד התפעולי גדל ב-16.79% וההפסד הנקי גדל ב-19.66%, ל-37.95 מיליון דולר.

במהלך הרבעון היו תוצאות דומות: ההוצאות הכלליות גדלו ל-140.65 מיליון, עלייה של 26.28%, שהם 29.27 מיליון דולר. ההכנסות גדלו פחות, ב-10.74 מיליון, ל-117.23 מיליון דולר, שמשקפים עלייה של 10.08%.

מתוך זה ההכנסות ממכירת מינויים קפצו ב-101.4%, ל-27.05 מיליון דולר, וההכנסות משירותים מקצועיים ושירותי תחזוקה גדלו ב-9.65%, ל-62.85 מיליון דולר – זאת לעומת ההכנסות מרישיונות מתמידים שפחתו ב-23.54%, ל-27.33 מיליון דולר.

במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות גדלו ב-14.1%, ל-23.26 מיליון דולר, ההכנסות הגולמיות גדלו ב-9.13%, ל-93.97 מיליון דולר. הרווח הגולמי השולי עמד על 80.16%, לעומת 79.36% ברבעון המקביל אשתקד.

ההוצאות התפעוליות גדלו ב-29.01%, ל-117.38 מיליון דולר. הגידול בהוצאות הקפיץ את ההפסד התפעולי פי 4.8, ל-23.41 מיליון דולר.

עוד נרשם גידול חד בהוצאות המימון הרבעוניות ל-3.16 מיליון דולר, עלייה של 114.12%.

במהלך הרבעון החברה רשמה החזר מס של 3.81 מיליון, משקפים גידול של 87.13% לעומת 2.04 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הנקי גדל פי 5.3, ל-22.76 מיליון דולר, שהתבטא בהפסד נקי למניה מדוללת של 0.56 דולר.

אודי מוקדי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל סייברארק, אמר בעקבות פרסום התוצאות, כי "תוקפי כופרה עוברים ממה שמכונה גישה אופורטוניסטית של 'Spray and Pray' למתקפות ממוקדות מאוד, שבעקבותיהן מהלך של סחיטה כפולה (double extortio), כאשר התוקפים דורשים מהקורבן לשלם להם פעמיים: פעם אחת כדי לקבל את מפתח ההצפנה לכופרה לשחרור המידע שנגנב, ופעם שנייה כדי שהתוקפים לא ישחררו לרשת מידע רגיש שהשיגו, מה שעלול לגרום למבוכה גדולה ולפגיעה במוניטין (name and shame). לכן הגנה על בסיס אבטחת זהויות היא בעלת חשיבות רבה כחלק מאסטרטגיית הגנת העומק של ארגונים".

הפוסט סייברארק: גידול בהכנסות אבל גם גידול בהפסד הנקי ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סיסקו הכריזה על רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית אפסגון, בת ארבע בלבד, תמורת סכום המוערך בחצי מיליארד דולר. אפסגון מספקת יכולות ניטור, זיהוי, ניתוח ותיקון תקלות באפליקציות בסביבות ענן. עם סגירת הרכישה יצטרף הצוות של אפסגון לקבוצת האסטרטגיה, האינקובציה והאפליקציות של סיסקו.

אפסגון הוקמה ב-2018 על-ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט, יוצאי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, וגייסה עד היום 26 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-60 עובדים – מתוכם כ-35 במשרדי הפיתוח בתל אביב, והשאר במשרדי ההנהלה בניו יורק. עם לקוחותיה נמנים חברות ענק, בהן דלויט וטויוטה.

לדברי סיסקו, החברה הנרכשת תקדם את אסטרטגיית הצמיחה שלה בטכנולוגיות ענן ציבורי ופרטי ותרחיב את מפת הדרכים שלה להשגת יכולת ניטור ופעולה בסביבות ענן מתקדמות.

הטכנולוגיה והכישרונות של אפסגון, מציינים בסיסקו, "תואמים את חזונה של סיסקו לאפשר לארגונים לספק חוויית אפליקציה חסרת תקדים, עם פתרונות המובילים את התעשייה בתוך הקשר עסקי מעמיק. היכולת ליצור הקשר וקורלציה בין הממצאים הנצפים לבין התובנות בכל חלקי הסטאק מאפשרת לצוותים לשפר את שיתוף הפעולה ולהבין טוב יותר את המערכות, לפתור תקלות מהר יותר, לטייב ולאבטח את חוויית השימוש באפליקציה ולשמח את הלקוחות".

זוהי הרכישה השנייה בגודלה של סיסקו בישראל, כשהגדולה ביותר הייתה של NDS תמורת חמישה מיליארד דולר ב-2012, במסגרת מסע רכישות בישראל שהתחילה ב-1998, כשקנתה את קלאס דטה תמורת סכום של 50 מיליון דולר. רכישת אפסגון היא הרכישה ה-17 של החברה בישראל, כשהרכישה הקודמת הייתה של הסטארט-אפ סדונה בחודש מאי האחרון.

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, אמר, כי "סיסקו ממשיכה את גל הרכישות בישראל ומפתחת את השירותים והמוצרים שלה באמצעות טכנולוגיות ישראליות. אנחנו ממשיכים את ההתעצמות של סיסקו בישראל על ידי רכישות של חברות ייחודיות, תוך הבעת אמון בחדשנות הישראלית ובמוחות הישראליים. מעבר להתעצמות הטכנולוגית ולאקזיט הישראלי הנוסף יש כאן העברת מסר ברורה כי סיסקו העולמית ממשיכה ומחזקת את פעילותה בישראל. אני מברך את אנשי אפסגון הישראלית על הצטרפותם אלינו לסיסקו".

הפוסט אקזיט מרשים: אפסגון הישראלית נרכשת על ידי סיסקו בכחצי מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כחלק מסידרת פעולות שנועדו להגן על קטינים מתחת לגיל 18, גוגל הודיעה כי לא תאפשר עוד לטרגט מודעות על בסיס גיל, מין או תחומי עניין. בנוסף, גוגל מוסיפה אפשרות חדשה למשתמשים בני פחות מ-18 לבקש להסיר תמונות שלהם מתוצאות החיפוש של תמונות במנוע החיפוש שלה, ובנוסף, והעלאת סרטונים ליו-טיוב על ידי משתמשים בגילאים האלה תקבל בהדרגה את הגדרות הפרטיות המחמירות ביותר כברירת מחדל.

לדברי החברה, השינויים האלה מבוססים על כללי רגולציה חדשים בכמה מדינות, ומתוך רצון להציע חוויית מוצר ויכולות שליטה אחידות ועקביות בצורה גלובלית.

החברה מדגישה, כי בקשה להסרת תמונה לא תגרור את הסרתה מהרשת, אלא רק תאפשר לשלוט על הפצת התמונות.

במקביל לשינוי בטרגוט המודעות, גוגל הודיעה כי תרחיב את אמצעי ההגנה כדי להפסיק הצגה בפני הקטינים של מודעות בקטגוריות עם רגישות לגיל.

במסגרת הפעולות והשינויים הנוספים בשירותיה לקטינים, אפשרות החיפוש הבטוח תהפוך כעת לברירת מחדל בקרב משתמשים בגילאים שמתחת ל-18. תכונה זו, שחוסמת הצגה תוצאות לא ראויות בתוצאות החיפוש, תתווסף גם לדפדפן של גוגל בטלוויזיות חכמות.

בנוסף, משתמשים בני פחות מ-18 לא יוכלו עוד להפעיל את היסטוריית המיקומים שלהם בהגדרות של חשבונות גוגל שלהם. מכשירים חכמים מאופשרי העוזרת של גוגל יוכלו גם לחסום חדשות, פודקאסטים וגישה לרשת בחודשים הקרובים.

שינוי נוסף ביו-טיוב הוא, שאפשרות הניגון האוטומטי תהיה כבויה כברירת מחדל עבור צעירים עד גיל 18. בערוץ היו-טיוב לילדים תתווסף אפשרות לניגון אוטומטי שתהיה כבויה כברירת מחדל, וגוגל תוסיף מקורות מידע "לצעירים והוריהם, שיסייעו להם להבין טוב יותר את ההתנהלות בקשר לנתונים".

השינויים בטרגוט המודעות וחסימת תוכן במכשירים מאופשרי המסייעת של גוגל יופעלו בעוד כמה חודשים ושאר השינויים יופעלו במהלך השבועות הקרובים.

הפוסט חדש בשירותי גוגל: שינויים ועדכונים להגנה על קטינים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת גיאו-אדג' (GeoEdge) הישראלית חשפה מתקפת סייבר ראשונה מסוגה, בקנה מידה עולמי, שמתבטאת בהתקנת תוכנות זדוניות על מכשירי IoT ביתיים באמצעות מודעות במכשירים ניידים. מקור ההתקפות במזרח אירופה.

המתקפה, הראשונה בעולם שמכוונת כנגד מכשירי IoT מאפשרת חדירה לרשת הביתית מבלי שהתקיימה שום פעולה מצד המשתמש. פרסומת שרצה ברקע במכשיר טלפון נייד שמחובר לרשת ה-Wi-Fi מתקשרת עם הרשת הביתית על ידי שליחת HTTP requests, סורקת את הרשת ומנסה לאתר מכשירי IoT שניתן לגשת אליהם מרחוק. הדבר מאפשר גישה למכשירים אלו, השתלטות עליהם מרחוק והתקנה מרחוק של אפליקציות.
פרסום זדוני אונליין,Malvertising, הוא שיטה של הפצת תוכנה זדונית באמצעות מודעות אונליין וחשיפה של משתמשים לסיכון פוטנציאלי למתקפה. מודעות אונליין עוברות דרך סוכנויות פרסום רבות – מה שמאפשר לנצל את התשתית כדי לתקוף משתמשים, להוציא מהם פרטים אישיים ועוד מבלי להיחשף. רשתות פרסום לרוב אינן מודעות לכך שהן מציגות תוכן זדוני. במתקפה הנוכחית, משתמשים שסומנו כמטרה להתקפה אפילו לא נדרשו ללחוץ על המודעה הנגועה או לנווט לדף זדוני כדי להתחיל את ההתקפה על התקני רשת ביתית.

ההשפעות של מתקפת ה-IoT הרחבה שנחשפה במחקר של GeoEdge כוללות את היכולת לתמרן מכשירי IoT, להוריד אפליקציות ללא הסכמת משתמשים ולהסתכן בגניבת מידע אישי, כולל פרטי אשראי, מידע על חשבונות בנק עוד. הדבר גם פותח פתח למניפולציה של  מערכות ביתיות, כגון מנעולים חכמים ומצלמות מעקב. בגיאו-אדג' מציינים, כי יישומי אנטי וירוס ואפילו פיירוול אינם מספיקים כדי למנוע מתקפות מסוג זה.

“זוהי המתקפה הראשונה מסוגה ששמה לה למטרה מכשירי IoT, זאת באמצעות מודעות אונליין על הטלפון הנייד, שדרכן נעשית חדירה לתוך הרשת הביתית” אמר אמנון זיו, מנכ״ל גיאו-אדג'. "עולם הפרסום אונליין מהווה כר פורה למתקפות זדוניות מסוגים שונים, ונדרשים פתרונות מתקדמים מעבר לתוכנת אנטי וירוס או פיירוול. בעזרת שיתוף הפעולה בין גיאו-אדג' לחברות מובילות בעולם הפרסום חשפנו את המקור, התשתית וההיקף הגלובלי של ההתקפות האלה. המשימה המשותפת הזאת בנויה על אמון והבנה עמוקה של האיומים שאפשרו לנו ליצור תקן חדש להגנה על משתמשים".

צוות המחקר של גיאו-אדג' חוקר את ההתקפה על מכשירי IoT בבתים חכמים מאז אמצע יוני 2021. וקטור ההתקפה המופץ באופן נרחב הוא הראשון שמשתמש בפרסום מקוון להתקנת אפליקציות במכשירי IoT המחוברים לבית. חברת מחקרי השוק IoT Analytics צופה יותר מ-30 מיליארד חיבורים של מכשירי IoT ברחבי העולם עד שנת 2025, מה שהופך את ה-IoT הביתי והתעשייתי לפגיע במיוחד באמצעות פרסום זדוני.

הפוסט צרות חדשות: מתקפת סייבר ראשונה מסוגה נגד מכשירי IoT באמצעות פרסום זדוני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

על רקע האיומים ממדינות עוינות, משרד התקשורת שוקל לתקן את הרישיונות של חברות התקשורת ולקבוע בהם הוראות להיערכות ולניהול ההגנה בסייבר, שיאפשרו להקטין את סיכוני מתקפות הסייבר ולהפחית ככל האפשר את הפגיעה בשירותים של חברות התקשורת.

בהתחשב בכך ששירותי התקשורת הם שירותים חיוניים, שסדירותם, היקפם וטיבם הם בעלי חשיבות מרכזית לציבור ולמשק הן בשגרה והן בזמן חירום, רואה משרד התקשורת צורך בהתערבות רגולטורית נרחבת יותר במטרה להגן על הרשתות מפני הסיכונים הנובעים ממתקפות סייבר, שעלולות להוביל לפגיעה או להשבתה של שירותי התקשורת, לפגיעה בנתונים המכילים מידע רגיש ולהשפעה פוטנציאלית על תשתיות קריטיות אחרות.

הצוות המקצועי במשרד התקשורת גיבש כמה יעדי אסדרה, בהם הגנה על רשת התקשורת ושילוב מנגנוני פיקוח, ניטור, ובקרה, המאפשרים לבסס תמונת מצב עדכנית של הגנת הסייבר תוך דאגה לפרטיות המידע, שלמות הנתונים וזמינות השירותים; שמירה על עדכניות ורלוונטיות התוכנית; התמודדות עם אירועי סייבר כולל זיהוי האירוע, הכלה, התאוששות וחזרה לשגרה; יצירת מנגנוני ונוהלי דיווח לגורמים בתוך ומחוץ לארגון; והטמעה ותרגול התוכנית בקרב המנהלים, העובדים, הספקים וקבלני המשנה של בעל הרישיון.

 שר התקשורת, יועז הנדל, הסביר את מהלך המתוכנן וציין, כי "תקפות הסייבר על מדינת ישראל הן עובדה מוגמרת ואיום אסטרטגי. גורמים שונים, לרבות מדינתיים, מזהים את תשתיות התקשורת כיעד מועדף. מתקפה מוצלחת עלולה לגרום לשיבושים ולנזקים משמעותיים. כחלק מההכנות של מדינת ישראל, בתיאום עם מערך הסייבר ומערכת הביטחון, אנחנו יוצאים לשימוע על רגולציית ההגנה מפני מתקפות בחברות התקשורת. למרות שמדובר בחברות פרטיות, הן מהוות תשתית לאומית בשגרה ובחירום. מטרת הרגולציה היא לסייע לזיהוי, לאיתור ולעצירה של מתקפות לפני שנגרם נזק ממשי. אני מודע למשמעויות הכלכליות, נדייק את הצרכים במהלך השימוע, אך אין ברירה מלבד הגנה על תשתיות חיוניות".

לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, אמרה, כי ״משרד התקשורת מבקש להציב את שוק התקשורת  בחזית ההגנה וההערכות לאיומי סייבר. בעולם הדור החמישי, ולא רק, יהיה על בעלי רישיונות תקשורת, שהם ערוץ להתקפות על  משתמשים אסטרטגיים ורגישים ועל המידע של הציבור הרחב,  להצטייד ביכולות היערכות, הגנה והתאוששות מהטובות שיש״.

הפוסט על הכוונת של משרד התקשורת: לחייב את חברות התקשורת לספק הגנה ממתקפות סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סלקום פרסמה תוצאות עסקיות משופרות לרבעון השני של השנה, עם גידול דו ספרתי בהכנסות, מעבר לרווח תפעולי וקיטון חד בהפסד הנקי.

ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב-1,003 מיליון שקלים, בהשוואה ל-855 מיליון ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-17.3%. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו הכנסות החברה ב-2,036 מיליון שקלים, לעומת 1,747 מיליון במחצית הראשונה של 2020 – גידול של כ-16.5%.

הרווח התפעולי הרבעוני עלה ל-33 מיליון שקלים, בהשוואה להפסד תפעולי בסך 22 מיליון ברבעון השני של שנת 2020. במחצית הראשונה של 2021 הסתכם  הרווח התפעולי ב-83 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 4 מיליון במחצית הראשונה של 2020.

ה-EBITDA המותאם לרבעון השני של 2021 הסתכם ב-297 מיליון שקלים בהשוואה ל-222 מיליון ברבעון המקביל ב-2020, גידול של כ-33.8%. שיעור ה-EBITDA המותאם מסך ההכנסות לרבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב-29.6%, זאת לעומת 26% ברבעון השני של 2020.

ההפסד לרבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב-14 מיליון שקלים, בהשוואה להפסד של 46 מיליון ברבעון השני של 2020. יצוין, כי ההפסד ברבעון השני נובע מרישום הפרשה חד פעמית בסך של 32 מיליון שקלים לאור פסק דין שניתן כנגד החברה בתביעה ייצוגית. במחצית הראשונה של 2021 הסתכם ההפסד ב-7 מיליון שקלים, לעומת הפסד בסך 89 מיליון במחצית הראשונה של 2020.

אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר בעקבות פרסום התוצאות, כי "סלקום ממשיכה במגמת השיפור גם ברבעון הנוכחי. השיפור נובע מהפעולות שעשינו ומיישום האסטרטגיה של מיקוד בלקוחות שלנו הן בהיבט איכות השירות והן בהוגנות ובפשטות. במדד איכות השירות 2020 שפרסם משרד התקשורת ברבעון זה, מובילה סלקום בפרמטרים המצביעים על היותה החברה ההוגנת ביותר בשוק התקשורת, עם כמות התלונות הנמוכה ביותר ביחס לכמות הלקוחות. כן כולל הדו"ח סקר שערך משרד התקשורת, שעולה ממנו כי החברה מובילה בשביעות רצון הלקוחות בנוגע לשירות הטכני לשנת 2020 בתחומי הסלולר והאינטרנט. נמשיך להשקיע בתשתיות ובשיפור איכות ורמת השירות ללקוחות. גם מצבת לקוחות הסיבים שלנו נמצאת בעלייה, ויש לנו כ-113 אלף משקי בית שמחוברים לרשת הסיבים".

הפוסט סלקום: הפסד בתביעה ייצוגית פגע בשורת הרווח ברבעון השני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פייסבוק החלה לפרוס כמה תכונות חדשות באפליקיית מסנג'ר שלה, בהן הצפנת E2EE מקצה לקצה, לצ'אטים ושיחות קוליות או שיחות וידיאו, בדומה להצפנה בווטסאפ.

המשמעות היא שאיש מלבד בן השיחה לא יכול לצפות או להאזין לצ'אטים או לשיחות.

עדכונים נוספים יושמו גם בתכונת ההודעות הנעלמות, שהמשתמש יכול לבחור בה באמצעות לחיצה על תמונות הפרופיל שלו בצ'אט, או בשדה של כתיבת ההודעה (אייקון בצורת טיימר). המשתמש יוכל להפעיל את תכונת ההודעות הנעלמות לגבי כל אחד מהמשתתפים בצ'אט ולא רק לגבי עצמו. נוסף על אלה תהיה גם אפשרות לשלוט על זמן "החיים" של ההודעה לפני שהיא נעלמת – בין חמש שניות ל-24 שעות.

פייסבוק עובדת על תכונות הצפנת E2EE נוספות, בהן בדיקות של הצפנה בשיחות ובצ'אטים קבוצתיים במסנג'ר, שכנראה תושק בשבועות הקרובים. בנוסף, החברה תתחיל בבדיקה של הצפנת E2EE גם בשיחות מיידיות באינסטגרם.

הפוסט פייסבוק מיישמת הצפנה מקצה לקצה באפליקציית מסנג'ר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר ההתקפי NSO הודיעה על מינוי של איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר עד חודש אפריל האחרון, כחבר הנהלה בכיר וכנשיא משותף בחברה, לצד הנשיאה הנוכחית, שירי דולב, ויהיה שותף, בין היתר, לגיבוש ולמימוש הפוטנציאל העסקי הרב של החברה, על מגוון הטכנולוגיות החדשניות בתחומי איסוף המודיעין, האנליטיקה, אנטי רחפנים ובתחומי החילוץ וההצלה.

בנבנישתי כיהן כמנכ"ל פרטנר במשך שש שנים, לאחר שכיהן כמשנה למנכ"ל במשך כשנה וחצי, והתפטר מתפקידו במפתיע בחודש אפריל האחרון. בתקופת כהונתו הוביל מהלכים אסטרטגיים לביסוס פרטנר כקבוצת תקשורת כוללת, בהם פריסה של דור 4.5 והשקת דור 5, הקמת תשתית סיבים אופטיים עצמאית והשקת שירות הטלוויזיה פרטנר TV. במהלך כהונתו בלטה פטנר בשוק באיתנותה הפיננסית, גם בתקופות סוערות בשוק התקשורת ועל אף משבר הקורונה בשנה האחרונה. לפני פרטנר כיהן בנבנישתי כמנכ"ל בזק בינלאומי.

בנבנישתי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ו-MBA מהאוניברסיטה העברית.

שלו חוליו, מנכ"ל NSO, אמר עם מינויו של בנבנישתי, כי "אני שמח מאוד מהחלטתו של איציק להצטרף לחברה. ניסיונו הרב של איציק בניהול בסביבה מורכבת ודינמית, השינויים האסטרטגיים שהוביל בתנאי שוק מאתגרים ותחרותיים וכישוריו הרבים והמגוונים יהוו חיזוק משמעותי להנהלת החברה לקראת המהלכים הפיננסיים והאסטרטגיים שהחברה מתכננת. בחירתו של איציק להצטרף לחברה מהווה הבעת אמון אדירה בחברה ובעובדיה, בי ובחברי ההנהלה, ואנו מצפים להצטרפותו על מנת שנוכל להמשיך להוביל את NSO להצלחות אדירות".

בנבנישתי מסר, כי ״אני שמח ונרגש להצטרף לחברת הטכנולוגיה המובילה בעולם בתחומי הסייבר המודיעיני, ומשוכנע כי ביחד נוכל לממש את חזון החברה, להמשיך לפתח את עסקי החברה ולהתרחב לעולמות תוכן חדשניים".

בנבנישתי מצטרף ל-NSO, שזכתה לא אחת לביקורת שלילית על תוכנת הריגול שלה פגסוס, בתקופה בעייתית במיוחד על רקע ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו פגסוס משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חשוקג'י. לפי הפרסומים, בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. את התחקיר הבינלאומי הוביל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות.

NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף מכשירי טלפון, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח. נאמר שמדובר בכלל במאגר נתונים שנמצא באתר שמקורו בסין.

הפוסט התפקיד החדש של איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר לשעבר: נשיא משותף ב-NSO הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מייסד ומנכ"ל באטמ (BATM), ד"ר צבי מרום, יקבל השנה את פרס התעשייה ל-2021, שמעניקה מדי שנה התאחדות התעשיינים.

"ד"ר מרום הוא מדען ורופא במקצועו, שבחר לפנות לתחום התקשוב בתעשייה, והצליח להוביל את החברה שייסד להישגים יוצאי דופן ולאחת החברות המובילות בתחום", נאמר בנימוקי ההחלטה להענקת הפרס.

התאחדות התעשיינים

עוד צוין כי ד"ר מרום פעל שנים רבות לקידום התעשייה הישראלית, כיו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות, והצליח לקדם את הענף, ובפרט את תחום המחשוב הקוונטי והסייבר וכן סייע בדחיפת ההיי-טק כמנוף לקידום כלל האוכלוסייה. כמו כן הוזכר כי החברה שייסד פועלת למען הקהילה, ומעודדת את עובדיה להתנדב בארגוני צדקה וחינוך בישראל.

יחד עם ד"ר מרום יקבלו השנה את פרס התעשייה התעשיינים והתעשייניות הבאים: מנכ"ל אורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ, אודי בן אורי; מנכ"לית טחינה אל-ארז, ג'וליה זהר; מייסדת ובעלים של חברת עמיסל-עמית תעשיות בע"מ, חנה מנור; מנכ"לית ומייסדת חשמל מארי הנדסה בע"מ, מארי ליבס. בנימוקי הפרס לכולם צוינה הפעילות שלהם בתחום החדשנות במפעליהם.

פרס מפעל חיים מטעם ההתאחדות יוענק לקן לוי, מייסד חברת ההיי-טק KLA העולמית והישראלית. לוי נחשב לאחד מאבות תעשיית ההיי-טק בישראל, וכמי שייסד בארץ את תעשיית המוליכים והשבבים.

איש חזון, אשר ראה כבר לפני עשורים רבים את החשיבות בהכשרת כוח אדם טכנולוגי וניהולי בישראל, ליצירה והובלה של חברות עתירות ידע להצלחה גלובלית, ופעל ליצירתן, תוך תרומה מניסיונו העשיר. כיום החברה שייסד היא אחת החברות הגדולות בתחומה בעולם, והיא נסחרת בבורסה לפי שווי של 50 מיליארד דולר.

לראשונה השנה – חצי מהפרסים הוענקו לנשים.

הפוסט מנכ"ל ומייסד באטמ, צבי מרום, בין זוכי פרס התעשייה השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

CT1 – הרכב החשמלי העירוני המתקפל הראשון מסוגו בעולם של סיטי טרנספורמר (CT), שהוא תוצר של חדשנות ישראלית ואיכות ייצור גרמנית – יושק רשמית לעולם בעוד כשלושה שבועות, בתערוכת IAA, שתתקיים ב-6 בספטמבר במינכן.

CT הוקמה בשנת 2014, כשמטרתה פיתוח רכבים עירוניים חשמליים זעירים, לייעול התניידות אישית, שיתופית ומסחרית בערים ברחבי העולם. המניע המרכזי של החברה היה מציאת פתרון לערים המתאפיינות בעומסי תנועה, מחסור במקומות חנייה, נתיבים צרים וזיהום אוויר, הפוגע בבריאות ובאיכות החיים.

כעת החברה מבשרת כי השלימה בהצלחה, וכמתוכנן, את מה שהיא מגדירה כ"אבן דרך משמעותית" – ייצור ראשוני לדגם החדש של הרכב העירוני החשמלי המתקפל, אשר יעבור אישור לתקינה אירופית עוד בשנת 2021.

סיטי טרנספורמר הודיעה על תחילת מכירה מוקדמת ל-2,000 מכוניות, לפי מחיר מוערך של 45 אלף ₪ (לפני מיסים), כשמכוניות ראשונות צפויות בישראל ב-2023.

ד"ר אסף פורמוזה, מנכ"ל סיטי טרנספורמר. צילום: יח"צ

לדברי ד"ר אסף פורמוזה, מנכ"ל CT, מדובר ב"דור הרכבים החדש, בעיצוב חיצוני ופנימי חדשניים ועדכניים ובביצועי נסיעה משופרים מהותית מדגם אב-הטיפוס שכבר הוצג". הוא הדגיש כי החשיפה בישראל היא לפני שהמוצר "מוצג לעולם כולו בתערוכת הרכב העולמית".

"אני נרגש לבשר שלאחר שנים רבות של מחקר ופיתוח, אנחנו חושפים את הדור החדש של הרכבים שלנו, פרי שילוב ייחודי של חדשנות ישראלית עם איכות ייצור גרמנית", הוסיף ד"ר אסף פורמוזה. "בחרנו לחשוף בפעם הראשונה את הרכב המהפכני הזה דווקא בישראל, כי עבורנו, זו בראש ובראשונה גאווה לאומית: רכב כחול לבן ישראלי ראשון מסוגו בעולם, אשר מתאים את ממדיו כדי להתמודד עם אתגרי החנייה והתנועה בעיר".

הרכב מתרחב ומתכווץ – ולכן מאפשר חנייה בקלות בעיר

לפי החברה, הדגמים החדשים של הרכב החשמלי המתקפל יוצרו בתקני איכות מהגבוהים בעולם, במפעלי היצרן הגרמני, ונבחנו מזה תקופה בתנאי סביבה ומזג אוויר מגוונים, בכדי להבטיח עמידה בתהליך התקינה האירופי. הדגמים מיטיבים לנסוע בכל מזג אוויר, מאיצים למהירות של 90 קמ"ש במצב "פתוח" ובעת הצורך, מסוגלים "להתכווץ" לרוחב מטר בודד, המאפשר להם לחנות במרווחים בהם רכבים רגילים אינם מסוגלים לחנות.

"כלי הרכב שאנחנו מפתחים בסיטי טרנספורמר", הסביר ד"ר אסף פורמוזה, "יעניקו למיליארדי אנשים, החיים ועובדים בעיר, אלטרנטיבה חדשה לניידות אפקטיבית וירוקה: כזו המשלבת בין יתרונות הבטיחות והנוחות של נהיגה במכונית, עם יתרונות החנייה, התמרון והחיסכון של שימוש באופנוע. זאת, ללא החסרונות הקיימים במכונית ובאופנוע".

כדי לענות על פונקציות אלו, הפלטפורמה התחתונה של CT1 משלבת מנגנון קיפול ייחודי ומוגן בפטנט, המסוגל להתרחב ולהצר עצמו בלחיצת כפתור (בגרסות המשך  – בצורה אוטונומית), כדי להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי התנועה והחנייה בעיר ובאזורים צפופים.

במצבו "הפתוח" בעת נהיגה עירונית, רוחבו של הרכב עומד על כ-1.4 מטר – לשם השוואה, צר יותר מרכב הסמארט. אולם כאשר נהג ה-CT1 מעוניין לחנות או לתמרן במרווח צר במיוחד (לדוגמה, בין שני רכבים הנעים או חונים בנתיבים סמוכים), פלטפורמת הרכב "מתכווצת" לרוחב המאפשר לרכב לחנות בנוחות בחנייה המתאימה לאופנוע, או להחנות ארבעה רכבי CT1 בשטח חנייה של מכונית רגילה – חיסכון של עד 75% בשטח החנייה.

אלא שבעוד שהפלטפורמה מתכווצת ומתרחבת דינמית, תא הנוסעים עצמו נותר ללא שינוי. הפלטפורמה הטכנולוגית החכמה של הרכב מספקת מודולריות וגמישות יוצאי דופן בעיצוב תצורת תא הנוסעים. תא הנוסעים עצמו מתוכנן לניצול מרחב מירבי, כך שגם במצבים המכווצים מסוגל הרכב להסיע נהג ונוסע בוגר מאחור, נהג ושני ילדים מאחור, או לשאת מטען בנפח של כ-1,000 ליטרים. גמישות זו מאפשרת להתאים את תא הנוסעים למגוון יישומים, לדוגמה לצורך רכבי הצלה, רכבי לוגיסטיקה, רכבים שיתופיים, רכבים פרטיים, רכבי שילוח והפצה ועוד.

מרכז המו"פ של החברה נמצא בישראל, ובו צוות רב-תחומי הכולל מומחה גרמני בעל מוניטין עולמי בתעשיית הרכב העולמית וממציא רכב הסמארט, דוקטורים להנדסת מכונות, מהנדסי רכב ומכונות, מעצבי רכב והנדסת-אנוש זוכי פרסים בינלאומיים, פיזיקאים, מומחי חדשנות בוגרי אוניברסיטת הסינגולריות (Singularity) של נאס"א, ובכירים במערכת הביטחון לשעבר.

הפוסט סיטי טרנספורמר חשפה: רכב חשמלי עירוני ומתקפל ראשון מסוגו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הקריה הרפואית רמב"ם תהיה המרכז הרפואי הראשון בישראל לשלב מציאות מדומה ומציאות רבודה לתכנון וביצוע של ניתוחים במחלקת נוירוכירורגיה, באמצעות טכנולוגיה של חברת סרג'יקל תיאט'ר (Surgical Theater) הישראלית-אמריקנית. המערכת תשמש את מומחי מחלקת הנוירוכירורגיה ונוירוכירורגיה ילדים של בית החולים לתכנון ניתוחים ולניווט במהלך ניתוחים, באמצעות טכנולוגית תלת-ממד במהלך הניתוחים, במקום להסתמך על צילומי דו-ממד ממערכות CT ו-MRI.

המערכת של סרג'יקל תיאט'ר מעבדת סריקות הדמיה דו-ממדיות של המטופל, ובונה מהן מודל מציאות מדומה בתלת-ממד, 360 מעלות, ובאמצעותה, יחד עם משקפי מציאות רבודה, יכול המנתח "לטוס" בתוך ראשו של המטופל, להבין את המבנה האנטומי של המטופלים ולתכנן את מודל הניתוח והגישה הניתוחית בטרם הניתוח. באמצעות המידע בטרם הניתוח, ובעיקר כאשר מדובר באנטומיה מסובכת, ניתן לתכנן את הגישה הניתוחית, על מנת להימנע מפגיעה במבנים קליניים קריטיים או בכלי דם.

בזמן הניתוח מאפשרת סרג'יקל תיאט'ר למנתחים לשלב טכנולוגית מציאות רבודה, כאשר המודל שנבנה בשלב התכנון מוצג לרופאים המנתחים בצורה מיטבית במהלך הניתוח. ניתן לקחת את תכנון הניתוח ולהלביש את התכנון באמצעות ממשק בזמן אמת של המערכת, למערכות הניווט של מדטרוניק ולמיקרוסקופ.

הטכנולוגיה של סרג'יקל תיאט'ר אושרה על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקני ואושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות בישראל.

מסימולטור הטיסה להדמיה בחדר הניתוחים

סרג'יקל תיאט'ר, הפועלת מקליפורניה, הוקמה על ידי שני יוצאי חיל האוויר: מוטי אבישר, קצין הנדסה בכיר במערך הטכני של חיל האוויר, ואלון גרי, ששירת כטייס מסוקים. השניים הובילו יחד את פיתוחו וקליטתו של סימולטור הטיסה המתקדם למטוס ה-F-16.

פרופ' גיל סוירי, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ברמב"ם. צילום: דוברות רמב"ם

לדברי פרופ' גיל סוירי, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ברמב"ם, "אני שמח וגאה להיות בית החולים הראשון בישראל להשתמש במערכת מציאות מדומה ומציאות רבודה בביצוע ניתוחים נוירוכירורגיים. מדובר במהפכה של ממש בחדר הניתוח. באמצעות המערכת אנו יכולים לתכנן את הגישה למוח בניתוח בצורה ברורה ומוחשית יותר, באמצעות מבט תלת-ממדי של 360 מעלות. זאת בהשוואה ליכולות שיש לנו כיום בעבודה עם צילומי CT או MRI, המספקים תמונה דו-ממדית בלבד. למערכת מאפיינים של סימולטור, המאפשרים תכנון מתקדם של ההליך הכירורגי. בנוסף, המערכת מסייעת בזמן הניתוח ומספקת תמונות תלת-ממד של המוח והגידול המוחי במהלך הניתוח, תוך הדמיה עם מציאות רבודה, ומאפשרת אף לצפות דרך עדשות המיקרוסקופ בתמונת התלת-ממד, ולנווט בתוך ראשו של המטופל".

פרופ' סוירי הוסיף: "המערכת של סרג'יקל תיאט'ר תסייע גם לרופאים צעירים, שעדיין לא עשו ניתוחים רבים, לתרגל ולתכנן ניתוחים ביעילות רבה יותר, ולהבין טוב יותר את האנטומיה של המוח. לימוד באמצעות סימולציה הוא מרכיב מאוד חשוב באימון ותרגול של רופאים מנתחים.

פרופ' מוני בניפלא, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים ברמב"ם. צילום: דוברות רמב"ם

פרופ' מוני בניפלא, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים ברמב"ם: "המערכת של סרג'יקל תיאט'ר משפרת ללא ספק את ההבנה של כל מקרה, האנטומיה של המטופל, ומחזקת למנתחים את הביטחון ויכולת הדיוק. מערכת זו צפויה לשפר את יעילות הניתוחים, משום שהיא מציגה את הפרטים באמצעות תמונה ברורה יותר, ב-360 מעלות. אין לי ספק שבעתיד הלא רחוק המערכות הללו יהפכו להיות הסטנדרט בכל חדר ניתוח, והן ישפרו את סיכויי ההצלחה, בעיקר כאשר מדובר בניתוחים מורכבים דוגמת ניתוחים נוירוכירורגיים".

אלון צוקרמן, סמנכ"ל התפעול העולמי ונשיא חטיבת המציאות המדומה הרפואית (MVR) ב-סרג'יקל תיאט'ר. צילום: סרג'יקל תיאטר

לדברי אלון צוקרמן, סמנכ"ל התפעול העולמי ונשיא חטיבת המציאות המדומה הרפואית (MVR) ב-סרג'יקל תיאט'ר: "אנו שמחים על בחירת מחלקת נוירוכירורגיה בקריה הרפואית רמב"ם לשלב לראשונה מערכות מציאות מדומה ורבודה בחדרי הניתוח. זהו צעד משמעותי להתפתחות הרפואה בישראל, באמצעות שילוב טכנולוגיות פורצות דרך, ואנו מאמינים שהשימוש בטכנולוגיה זו יתרחב למחלקות נוספות במרכז הרפואי. רמב"ם מצטרף לעשרות מרכזים רפואיים בעולם, אשר הטמיעו את המוצרים שלנו בחדרי הניתוח ובמרפאות, ביניהם: George Washington DC, Mayo Clinic, UCSF, Mount Sinai, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ניו יורק, ועוד רבים. עד היום מוצרי החברה שולבו בלמעלה מ-15,000 ניתוחים מורכבים, וכן למעלה מ-100,000 ייעוצים למטופלים בוצעו באמצעותה".

הפוסט מציאות מדומה ורבודה ישמשו בניתוחים נוירוכירורגיים בביה"ח רמב"ם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סיילספורס (Salesforce), המתמחה בטכנולוגיית ענן ושירותי CRM, הודיעה היום על מינויו של איתי מרגלית לסמנכ"ל המכירות של סיילספורס ישראל. במסגרת תפקידו, יהיה מרגלית אחראי על אסטרטגיית המכירות והעסקים של החברה בישראל. למרגלית (51) ניסיון של למעלה מ-20 שנים בהובלת שינויים ארגוניים ובבניית מערכי שיווק ומכירות בחברות טכנולוגיות גלובליות. לפני הצטרפותו לסיילספורס, שימש מנכ"ל חברת סייברינט (Cyberint) ולפני כן שימש מנכ"ל חברת סטארהום (Starhome) והוביל את הרכישה שלה על ידי חברת ויסטה (Vista). כמו כן, מרגלית מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות אוויה (Avaya), רדויז'ן (Radvision) ו-NICE. למרגלית תואר שני במימון ועסקים בינלאומיים מאוניברסיטת קנזס סטייט, כמו כן סיים תוכנית מנהיגות עולמית באינסיאד (INSEAD).

הפוסט איתי מרגלית מונה לסמנכ"ל מכירות של סיילספורס ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת המילטון השיקה היום (ב') בישראל את ה-Poco X3 GT, הדור השלישי במשפחת דגמי  X שזכתה להצלחה. סיומת ה-GT היא ר"ת של Gaming Turbo, והמשמעות היא שהחברה משפרת בדגם הזה את הרכיבים החשובים לחוויית גיימינג טובה.

אלה כוללים את מעבד ה-Dimensity 1100 של מדיה-טק, מעבד גרפי Arm Mali G77 MC9, מערך קירור מתקדם ומערכת הפעלה MIUI 12.5 המבוססת על Android 11.

כמו כן, המכשיר מציע זיכרון RAM של 8 גיגה-בייט, ו-128 או 256 גיגה-בייט של זיכרון אחסון פנימי מהיר מסוג 3.1 UFS המאפשרים עבודה חלקה גם בעומס גבוה. בנוסף, המכשיר תומך בשני כרטיסי NanoSim מדור 5.

ל-X3 GT מסך 6.6 אינץ' בעל פאנל DynamicSwitch DotDisplay בעל קצב רענון גבוה של 120 הרץ וברזולוציית +FHD, עם חיפוי זכוכית גורילה Victus, וזוג רמקולים סטריאופוניים עם תמיכה ב-Dolby Atmos.

סוללת המכשיר היא בנפח מרשים של 5000 מילי-אמפר לשעה, עם תמיכה בטעינה מהיר של 67 ואט (מטען תואם כלול בערכה), ולפי היצרן היא מאפשרת טעינה ל-100% תוך 42 דקות.

עוד תומך המכשיר בקישוריות WiFi6, NFC ו-Bluetooth 5.2 לצד חיישן טביעות אצבע הממוקם על גבי לחצן ההדלקה של המכשיר,

מערך הצילום של ה-X3 GT כולל שלושה חיישנים – חיישן ראשי של 64 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם f/1.79 ותמיכה בפוקוס אוטומטי, חיישן שני של 8 מגה-פיקסל בעל זווית צילום רחבה, וחיישן מקרו שלישי של 2 מגה-פיקסל. מצלמת הסלפי הקדמית היא בת 16 מגה-פיקסל.

ה-POCO X3 GT יהיה זמין בצבעים כחול, לבן ושחור, וישווק עם 24 חודשי אחריות של היבואן הרשמי, קבוצת המילטון.

המחירים המומלצים הם  1,499 שקלים לדגם של 128 גיגה-בייט, ו-1,699 שקלים לדגם הה-256 גיגה-בייט, ו-3,000 הקונים הראשונים יזכו גם לערכה הכוללת אוזניות.

הפוסט הושק בישראל: Poco X3 GT של שיאומי – כמעט פרימיום במחיר ביניים ותמיכה בדור 5 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המכון לחקר התחבורה והיחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון יפתחו בשיתוף רכבת ישראל ומשרד התחבורה תכנית לימודים ראשונה מסוגה בהנדסת מערכות רכבתיות בהתמחות נייד (Rolling Stock).

התכנית – שתיפתח לראשונה באוקטובר 2021 בקמפוס הטכניון בשרונה, תל אביב – תהיה הראשונה והיחידה בישראל בתחום, תימשך כשנה, ותיערך בהובלת מרצים מהטכניון, מהתעשייה, מאוניברסיטת דלאוור (ארה"ב) ואוניברסיטת ברמינגהם (אנגליה).

התכנית נועדה כדי לענות על הצורך הגובר באנשי מקצוע בתחום הנדסת נייד, זאת לאור תנופת הפיתוח האדירה בתחום הרכבות הקלות והכבדות בישראל. נכון להיום חסרים מהנדסים בתחומים השונים הקשורים לתחום המערכות הרכבתיות.

התכנית תכשיר מהנדסים שיפעלו בתחום הנדסת נייד, ויפתחו מיומנויות אחזקת ציוד רכבתי. בין יתר הנושאים שילמדו יהיו: פתרונות לבעיות יסודיות בתחום אחזקת רכבות, מערכות איתות ובקרה, מערכות הנעה וחישמול, הנדסת מערכת הכוללת דינמיקה של רכבת ומערכותיה, בקרה, איכות ואמינות ועוד. בוגרי התכנית יהיו בעלי הכשרה בינתחומית מעמיקה בנושאים אלו, הנדרשת כיום כדי להוביל בקדמת הפיתוח בתחום מתפתח ודינמי זה.

התכנית החדשה בהובלת פרופ' תומר טולדו, ראש המכון לחקר התחבורה וחבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מיועדת לבעלי תואר ראשון בהנדסה, העובדים בתחום, או למהנדסים המעוניינים להתמחות בו.

בתכנית ירצו מגוון מומחים מובילים בארץ ובעולם: ד"ר אלן זרמבסקי (אוני' דלאוור ארה"ב); פרופ' פליקס שמידט (אונ' ברמינגהם); אינג' נועם פלג (סמנכ"ל נייד ברכבת ישראל); אינג' אלכס דובוב, ראש מנהלת איתות וטכנולוגיה ברכבת ישראל לשעבר; אינג' כמאל קייס, מנהל אגף הנדסה רכבות, הרשות הארצית לתח"צ במשרד התחבורה; ד"ר אלון סנה אור, מרצה להנדסת מערכת RAMS; אינג' גבריאל דוידיאן, מנהל תחום הנדסת אחזקה באגף אחזקה ותפעול דרום ברכבת ישראל; אינג' עמוס גוטמן, מהנדס בכיר בצוות תכנית אב לתחבורה בירושלים – פרויקט הרכבת הקלה בירושלים; שמחה אורינשטין, יו"ר ועדת המומחים לעדכון תקן ישראלי 5350 לבנייה ותפעול של מערכות רכבת קלה ויועץ לחברות; אינג' עקיבא רום, יועץ  בתחומים רכבתיים, ומרצים נוספים.

"להגדיל את מספר הנוסעים לכ-100 מיליון בשנה בחומש הקרוב"

שיתוף פעולה זה מתווסף לתכנית קיימת שפועלת בהצלחה מזה כשנתיים בין מוסד הטכניון לרכבת ישראל ומשרד התחבורה. תוכניות אלו באות לתת מענה לצורך בהכשרת אנשי מקצוע לשנים קדימה, בתחום שאינו משופע בכוח אדם מיומן.

ברכבת ישראל מציינים כי "עם הצמיחה המבורכת במספר הנסיעות, ושילובן של רכבות חדישות עם טכנולוגיות מתקדמות כגון חישמול ומערכות בקרה אוטומטיות לניטור ומניעת תקלות, מודגש עוד יותר הצורך בכוח אדם מיומן לביצוע פרויקטים, ניהול ותחזוקת צי הקרונות והקטרים. התכנית תסייע בהכשרת מהנדסי העתיד בחטיבת הנייד של רכבת ישראל, ותאפשר לנו להגדיל את מספר הנוסעים לכ-100 מיליון בשנה בחומש הקרוב. אנו שמחים על התגייסותם של משרד התחבורה, הטכניון והגופים האחרים לנושא".

פרופ' תומר טולדו, ראש התכנית להנדסת מערכות רכבתיות בהתמחות נייד: "המכון לחקר התחבורה בטכניון, בשיתוף יחידה ללימודי המשך בטכניון, ממשיכים בתנופת הפיתוח להכשרת מהנדסים בתחום התשתיות התחבורתיות. תחום הנדסת הנייד ואחזקת הרכבות הוא תחום מתפתח ודינמי, שדורש כוח אדם מיומן רב. לכן, אני שמח להיות שותף לתכנית הראשונה מסוגה בישראל, שתכשיר בוגרים בהתמחות זו".

הפוסט בדרך לנוסע ה-100 מיליון: הטכניון, רכבת ישראל ומ' התחבורה יכשירו מהנדסים יעודיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסטארט-אפ אימיוביט (Imubit) הודיעה היום (ב') על גיוס סבב B בסך 30 מיליון דולר, בהובלת הקרן של אורן זאב, זאב וונצ'רס (Zeev Ventures), וקרן אינסייט (Insight Partners), עם השתתפות המשקיעים הקיימים בחברה, קרן אפווסט לאבס (UpWest Labs) וקרן ספיידר (Spider Capital).

בין משקיעיה הראשונים של החברה ניתן למצוא גם את דן שיינמן, המשקיע הראשון בזום (Zoom) ובסנטינל וואן (SentinelOne).

לחברה הכנסות משמעותיות, ומטרת גיוס ההון הנוכחי היא הגדלת מצבת כוח האדם (בפרט בתחומי ההנדסה והבינה מלאכותית), לקראת פיתוח דור חדש של המוצר שלה, כניסה לשווקים גיאוגרפיים שונים, וחדירה לסוגי מפעלי יצור נוספים.

גלעד כהן, מנכ"ל אימיוביט, אמר היום: "שליטה אופטימלית בזמן אמת על מפעלי יצור דורשת התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ועסקיים רבים. לאורך עשרות שנים, הפתרונות העיקריים לאופטימיזציה של מפעלים מבוססים על תכנון לינארי. אנחנו החברה הראשונה אשר פיתחה ושילבה מערכת למידה עמוקה, מחיזוקים במפעלי הייצור הגדולים בעולם. סיימנו את שלב היתכנות המוצר, אך התרחבות השוק מציבה בפנינו אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, הן בהיבטים אלגוריתימיים (בינה מלאכותית) והן בהיבטים הנדסיים (תוכנה, תשתיות, ענן וכדומה). אנחנו שמחים שזאב וונצ'רס ואינסייט הצטרפו למסע שלנו לביצוע מהפכה בעולם הייצור".

אימיוביט הוקמה בשנת 2016 על ידי האחים, היזמים הסדרתיים, גלעד כהן (מנכ"ל החברה) וד"ר נדב כהן (המדען הראשי), אליהם הצטרף מאיר צייטלין. מקימי החברה שירתו יחדיו ביחידת הסייבר הצה"לית מצו"ב.  לאחר שירותם הצבאי הקים גלעד את חברת סיגול (Cigol), אשר נמכרה למלאנוקס (Mellanox). נדב הוא חבר סגל בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וחוקר בעל שם עולמי בלמידה עמוקה (Deep Learning). 

להפוך את התעשייה ליעילה, בטוחה ויציבה יותר

המוצר של אימיוביט שולט בזמן אמת במפעלי יצור ומשפר את פעולתם, על ידי העלאת רווחים, הפחתת זיהום סביבתי ומניעת תקלות. החזון של החברה הוא להפוך את התעשייה ליעילה, בטוחה ויציבה יותר, על ידי שליטה בזמן אמת בכל מפעלי הייצור בעולם.

מרכז הפיתוח של החברה ממוקם בעיר מודיעין, ולה מרכז שיווק, תמיכה ומכירות בארצות הברית. בחברה כיום כ-120 עובדים, מחציתם מהנדסי תוכנה ובינה מלאכותית בישראל. הפתרון של אימיוביט משולב במפעלי יצור מהגדולים בעולם, וכעת מייצר ערך כולל בקצב של מיליוני דולרים ביום (מאות מיליוני דולרים בשנה). בין לקוחותיה כמה מחברות התעשייה הגדולות בעולם (Fortune 500).

בליבת הטכנולוגיה של אימיוביט מערכת למידה עמוקה מחיזוקים, שפותחה על פני שנים של מחקר. מבין כל סוגי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה מחיזוקים היא המתקדמת והמורכבת ביותר, שכן היא כוללת לא רק ניתוח מידע אלא גם שליטה בזמן אמת. כיום, למידה עמוקה מחיזוקים מהווה תחום אקדמי בעיקרו, עם מעט מאוד יישומים מעשיים. יישומים קיימים, מלבד המערכת של אימיוביט, כוללים תוכנות המשחקות משחקים, למשל אלפא-גו של גוגל – תוכנה שלא מכבר ניצחה את אלוף העולם במשחק גו.

הפוסט אימיוביט גייסה 30 מיליון דולר לשם הגדלת כוח האדם שלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חילן טק ממשיכה לצמוח, עם ביצועים חזקים למחצית הראשונה של השנה ולרבעון השני.

במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-5.0%, ל-752.42 מיליון שקל, שמשקפים עלייה של 35.67 מיליון.

ההכנסות גדלו יותר – ב-48.85 מיליון, ל-851.28 מיליון – עלייה של 6.08%. הרווח התפעולי החצי שנתי גדל ב-15.38%, ל-98.86 מיליון, ואילו הרווח הנקי גדל ב-9.06%, ל-70.63 מיליון שקל.

במהלך הרבעון השני, ההוצאות הכלליות גדלו ב-8.55%, ל-378.29 מיליון – עלייה של 29.8 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-37.38 מיליון, ל-427.1 מיליון – עלייה של כ-9.59% לעומת כ-389.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

חילו טק

התאוששות מהשפעות משבר הקורונה

עיקר השיפור מיוחס לגידול אורגני בפעילות העסקית וגידול של שלושה ימי עבודה נטו, בין היתר בעקבות התאוששות הפעילות העסקית במשק ממשבר הקורונה, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות בכ-851.3 מיליון שקל – עלייה של כ-6.1% לעומת הכנסות של כ-802.4 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-8.62%, ל-329.43 מיליון. הרווח הגולמי גדל ב-12.99%, ל-97.67 מיליון ש' – רווח גולמי שולי של 22.87%, לעומת 22.18% ברבעון המקביל אשתקד.

ההוצאות התפעוליות גדלו ב-8.08%, ל-48.86 מיליון ש'. הרווח התפעולי גדל ל-48.81 מיליון – עלייה של כ-18.37%, לעומת 41.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול ברווח הגולמי בקיזוז גידול בהוצאות הנהלה וכלליות.

ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-66.9 מיליון ש'ל (המהווה כ-15.7% מסך ההכנסות), לעומת כ-61.0 מיליון ש' ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של כ-9.6%. השיפור נובע מגידול ברווח התפעולי בקיזוז קיטון בהוצאת פחת והפחתות.

במהלך הרבעון לך גידול של 167.8% בהוצאות המימון, ל-2.46 מיליון ש', חבות המס גדלה ב-28.16%, ל-38.34 מיליון שקל.

הרווח הנקי הכללי ברבעון השני הסתכם ב-35.3 מיליון שקל, לעומת כ-31.7 מיליון ש' ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של כ-11.4%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-16.85%, ל-35.2 מיליון.

ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם, נכון ליום ה-30 ביוני 2021, בכ-536.1 מיליון ש', לעומת כ-503.0 מיליון ש' ליום 31 בדצמבר 2020 – עלייה של 6.58%. הגידול בהון המיוחס לבעלי מניות החברה נובע מרווחי החברה בתקופה, בקיזוז דיבידנד ששולם ועסקאות עם זכויות שאינן מקנות שליטה, בעקבות רכישת מניות יתרת המניות בחילן פנסיה בתחילת השנה.

תזרים המזומנים לחברה, שנבע מפעילות שוטפת לתקופה שהסתיימה ב-30 ביוני 2021, הסתכם בכ-100.5 מיליון ש', לעומת תזרים מזומנים שנבע מפעילות שוטפת בסך כ-95.8 מיליון ש' בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 4.91%. הגידול בעיקרו נובע מהגידול ברווח הנקי.

"הצלחנו להשיג צמיחה בכל הפרמטרים"

אבי באום, יו"ר קבוצת חילן: "תוצאות הפעילות ברבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2021 משקפות את עוצמתה וחוסנה של החברה, אשר ממשיכה לצמוח אורגנית. אנו עדים להתאוששות בשיעורי האבטלה, אך בדומה למגוון רחב של חברות במשק, אנחנו חווים תקופה מאתגרת בכל הקשור ליכולת לשמר ולגייס עובדים במגזר הטכנולוגיה, הנמצא בתנופה גלובלית. למרות זאת, הצלחנו להשיג צמיחה בכל הפרמטרים, ואנו מקווים שכך יהיה לגבי השנה כולה. אנו ממשיכים לפעול ולהשקיע בפיתוח הפעילות העסקית, על מנת לייצר מנועי צמיחה אורגניים נוספים לצד בחינת הזדמנויות רכישה חדשות, לטובת המשך הצמיחה בשנים הבאות". 

הפוסט התוצאות העסקיות של חילן: ממשיכה לצמוח עם ביצועים חזקים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת EdgeConneX האמריקנית, חלוצה גלובלית בתחום הפתרונות לדטה סנטרים מקומיים (Hyperlocal), הודיעה אתמול (ב') כי הגיעה להסכם לרכישת חברת גלובל דטה סנטר מהרצליה פיתוח, המפעילה דטה סנטרים בישראל. כשתושלם העסקה, הרכישה תוסיף שני מתקנים לפלטפורמת הדטה סנטרים הגלובלית של EdgeConneX – שני המתקנים החדשניים, המאובטחים והתת-קרקעיים של גלובל דטה סנטר: בהרצליה פיתוח ובפתח תקווה.

גלובל דטה סנטר הוקמה ב-2013 על ידי משה לסמן, בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה. לסמן כיהן בעבר כמנהל חטיבת ה-Outsourcing ביבמ ישראל וכמנהל HP Global Services בישראל. הדטה סנטרים בהרצליה פיתוח ובפתח תקווה עומדים בתקן הגלובלי Tier 3 Uptime, שאומץ על ידי הדטה סנטרים המתקדמים בעולם.

האקזיט: "אחרי שבע שנים של צמיחה מואצת"

EdgeConneX, המגובה פיננסית על ידי EQT Infrastructure – אחת מהקרנות הגדולות בעולם בתחום התשתיות – מוסיפה לגלובל דטה סנטר משאבים פיננסיים ומקצועיים משמעותיים, וניסיון עשיר בתשתיות דיגיטליות. תמיכה וגיבוי אלה יאיצו את הצמיחה של גלובל דטה סנטר, יחזקו את יכולתה להשקיע בהגדלת קיבולת בישראל – והם מבשרים פרק חדש ומלהיב בצמיחת החברה.

"גלובל דטה סנטר מצטרפת ל-EdgeConneX אחרי שבע שנים של צמיחה מואצת", מסר משה לסמן, מנכ"ל ומייסד גלובל דטה סנטר.

"ל-EdgeConneX ניסיון של למעלה מעשור בבניית פלטפורמה גלובלית לדטה סנטרים, הכוללת למעלה מ-50 דטה סנטרים ביותר מ-40 שווקים בעולם. המתקנים מתפרסים על פני כל קשת הפתרונות, החל מדטה סנטרים מקומיים (Hyperlocal) ועד דטה סנטרים התומכים בהיקפי ענק (Hyperscale). יחד עם EdgeConneX נוכל לשרת באופן מיטבי את צרכי תשתית הדטה סנטר בישראל, ואת הדרישות של הלקוחות בכל מקום בעולם".

הפוסט EdgeConneX רוכשת את מפעילת חוות השרתים הישראלית גלובל דטה סנטר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'ף בזוס כבר לא: לפי דירוג המיליארדרים בעולם של מגזין פורבס לשנת 2021, את המקום הראשון, שמחזיק מעמד כבר כמה שבועות, קטף איש העסקים הצרפתי ברנאר ארנו, לא איש היי-טק, מנכ"ל תאגיד LVMH השולט על 70 מותגים, בהם לואי ויטון, ספורה וטיפאני. הונו מוערך היום ב-197.4 מיליארד דולר. ארנו עקף את בזוס,  מייסד אמזון וחברת החלל בלו אוריג'ין ובעליו של הוושינגטון פוסט, לאחר שמניות אמזון צנחו בתחילת החודש בשל החמצה של תחזיות האנליסטים ותחזיות רווח והכנסות מאכזבות לרבעון הנוכחי, והונו פחת ב-13.9 מיליארד דולר. הונו מוערך היום ב-190.9 מיליארד דולר.

לפי פורבס, בשנת 2021 תפחה רשימת המיליארדרים העולמית ב-660 מיליארדרים (2,755 בסך הכל) לעומת השנה שעברה, כשמתוכם 493 נכנסו לראשונה לרשימה, מהם 210 מסין והונג קונג. 250 שמות שיצאו מהרשימה בעבר – הצליחו לחזור אליה, ולא פחות מ-86% מהמיליארדרים הפכו השנה עשירים עוד יותר ממה שהיו בשנה שעברה.

הונם המוערך של כל המיליארדרים בעת פרסום הדירוג עמד על יותר מ-13 טריליון דולר – לעומת 8 טריליון בשנה שעברה.

עוד עולה מן הרשימה, שרוב המיליארדרים – 724, הם אמריקנים, ואחריהם באים אלה מסין והונג קונג – 698.

ובחזרה לרשימה: המיליארדר השלישי בעושרו נכון להיום הוא אילון מאסק, עם הון של 179.9 מיליארד דולר. עוד הסתבר לאחרונה, שמאסק, הבעלים והמייסד של טסלה וספייס X, הוא גם המנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר בעולם, שהחברה שילמה לו 6.7 מיליארד דולר בשנת 2020.

במקומות הרביעי והחמישי, בפער ממש קטן במונחי מיליארדים, מצויים מארק צוקרברג, מייסד ובעלים של פייסבוק, שרכשה גם את אינסטגרם ו-ווטסאפ  (131.8 מיליארד דולר) וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ובעלים יחד עם גרושתו, מלינדה גייטס, של קרן הנדבנות הפרטית הגדולה בעולם (131.1 מיליארד דולר), בהתאמה. אחריהם: לארי פייג', מייסד-שותף של גוגל, לארי אליסון, מייסד-שותף של אורקל, סרג'ייי ברין, מייסד-שותף של גוגל, וורן באפט, איש עסקים, הידוע כ"מלך ההשקעות", הבעלים של ברקשייר האת'וויי, שבבעלותה 70 חברות.  סוגרת את העשירייה המכובדת פרנסואה בנקור מאיירס, יורשת לוריאל, שהיא האישה העשירה בתבל, עם הון מוערך של 92.5 מיליארד דולר.

נתון בולט ברשימה הוא, שמתוך 10 הדירוגים הראשונים – 7 מיליארדים הם אנשי היי-טק וטכנולוגיה, וגם המקום ה-11 מאויש באיש טכנולוגיה – סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט.

ואיפה הישראלים?

לפי פורבס, יש בישראל 26 מיליארדרים (בדולרים, כמובן). העשיר ביותר ביניהם הוא איש העסקים אייל עופר, הממוקם במקום ה-193, עם 11.7 מיליארד דולר.

אנשי היי-טק והטכנולוגיה ברשימת הישראלים: איש העסקים שאול שני (מקום 817), גיל שוויד, מייסד-שותף של צ'ק פוינט (מקום 1014), מריוס נאכט, מייסד שותף של צ'ק פוינט ואיי-מון (מקום 2025), שי בנון, מייסד שותף ומנכ"ל אלסטיק (מקום 2105), אמנון שעשוע, מייסד-שותף ומנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל, ומייסד-שותף ומנכ"ל משותף של אורקם (מקום 2200), זיו אבירם, מייסד-שותף ומנכ"ל מובילאיי, ומייסד-שותף ומנכ"ל משותף של אורקם (מקום 2230), מוריס קאן, מייסד-שותף של אמדוקס (מקום 2663). סוגר את רשימת הישראלים הוא אדם נוימן, שייסד את ווי-וורק, שגם הועזב ממנה בצלילים צורמים ועם ערימת מזומנים (מקום 2685).

הפוסט עשירי העולם של פורבס לשנת 2021: 660 מיליארדרים חדשים; ג'ף בזוס כבר לא הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות