וריזון (Verizon) בוחנת מכירה של נכסי המדיה שבבעלותה, יאהו (Yahoo) ו-AOL, בסכום המוערך בין 4-5 מיליארד דולר. על פי הוול סטריט ג'ורנל, אפולו (Apollo Global Management) – חברת ניהול גלובלית ענקית – אמורה להיות מעורבת בעסקה. אם אכן הדבר יקרה, המשמעות היא סיומו של עידן סוער עבור וריזון כבעלת נכסי מדיה, לאחר שלל רכישות מאכזבות שלא הוכיחו את עצמן למרות שכשהתבצעו, רק לפני כמה שנים, נראו מבטיחות מאין כמותן.

יאהו ו-AOL התזגו ל-Oath, שלא שרדה

וריזון קנתה את חלוצת האינטרנט הדומיננטית AOL – או בעברית אמריקה און ליין – שהייתה אחת החברות הראשונות בעולם שהציעה גישה לאינטרנט לציבור הרחב. הרכישה התבצעה בעבור 4.4 מיליארד דולרים והתקיימה בשנת 2015. בהמשך, שנתיים לאחר מכן, היא שמה את ידיה על יאהו תמורת 4.48 מיליארד דולר. לאחר הרכישות המבטיחות, וריזון מיזגה את הנרכשות לכדי מיזם חדש שנקרא Oath, ומינתה את טים ארמסטרונג, המנכ"ל דאז של AOL, לעמוד בראש היחידה המשולב החדשה.

בזמנו עלו חששות שוריזון תעלים כליל את שמות המותגים הוותיקים ואפילו המיתולוגיים שרכשה, אולם החברה הרגיעה והודיעה בזמנו כי "לא רק שיאהו ו-AOL יישארו, אלא הן גם יהיו עקרונות הליבה של Oath, שתשקיע רבות בצמיחת המותגים הללו. Oath היא המטריה, והפורטפוליו של המותגים ירכיב את Oath – בתבנית של בית מותגים".

אבל המשך השתלשלות הדברים היה הרבה פחות מבטיח. ארמסטרונג לא שרד יותר מדי זמן בתפקיד ועזב בסוף 2018. בערך באותו זמן הודיעה וריזון על מחיקה נכבדת של נכסי Oath בהיקף של 4.6 מיליארד דולר, ואמרה כי לחצים תחרותיים בעסקי המודעות הדיגיטליות ביטלו את הפוטנציאל של שילוב Yahoo ו-AOL. וריזון ביטלה כליל את השם Oath, והותירה את החטיבה תחת הכינוי 'קבוצת וריזון מדיה' (Verizon Media Group).

יימכרו שוב? יאהו ו-AOL

אין פרסומות – אין חיים

ואכן, מה שקרה ומה שהכשיל את היוזמה וחיבל התכניות של וריזון, הוא פשוט וידוע לכל בהווה – ענקיות האינטרנט פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), וכיום גם אמזון (Amazon) נוגסות בחלק הארי של הפרסום הדיגיטלי המקומי, ו-Oath לא הייתה מסוגלת להתחרות בהן בשל כוחן העצום.

המותגים "חוו לחצים תחרותיים גוברים בשוק… שהביאו להכנסות ולרווחים נמוכים מהצפוי", כתבה וריזון בעבר כהסבר לביטול תכניותיה לגבי Oate. "הלחצים הללו היו צפויים להימשך' והביאו לאובדן המיקום בשוק למתחרים שלנו בתחום הפרסום הדיגיטלי", הוסיפה החברה. וריזון גם ציינה כי כתוצאה מכך "השיגנו יתרונות נמוכים מהצפוי מהחיבור של יאהו ו-AOL".

בחודשים האחרונים וריזון כבר החלה "להשיל מעצמה" חלקים מהחטיבה שממנה היא ככל הנראה מעוניינת כעת להיפטר לחלוטין. כך למשל, בנובמבר אשתקד היא מכרה את האפ-פוסט (HuffPost – לשעבר האפיגטון פוסט) לבאזזזפיד (BuzzFeed); ב-2019 היא גם פירקה את אתר המדיה החברתית Tumblr, שעבר לידי אוטומאטיק (Automattic) – החברה ש-וורדפרס (WordPress) נמצא בבעלותה.

וריזון מחזיקה גם בסטודיו הקריאייטיב ריוט (Ryot) ובמגזינים TechCrunch ו-Engadget, שלא ידוע בינתיים מה יעלה בגורלם. ובכלל, אם אכן המכירה תתבצע לא ברור כיצד ישפיעו הדברים על אמצעי התקשורת האמריקנים בכלל, ועל העיתונאים והצוותים הרבים המשויכים לחברות הבת בפרט.

נציגים מ-וריזון ואפולו לא הגיבו עד כה לדיווחים.

הפוסט דיווחים: וריזון מתכננת למכור את נכסי המדיה שלה – יאהו ו-AOL הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דיווחים שונים שפורסמו בטלגרף ובפורבס מרמזים, כי ה-Apple Watch של אפל (Apple) יוכל לנטר רמות סוכר בדם, כמו גם לחץ דם ורמות אלכוהול.

לפי הדיווחים, אפל חתמה כבר לפני שנתיים על עסקה עם הסטארט-אפ הבריטי רוקלי פוטוניקס (Rockley Photonics), המתכנן חיישנים למעקב אחר מדדים בדם באמצעות אור אינפרה-אדום. דיווחים נוספים בטלגרף הבריטי מציינים, כי בבקשה שהגישה חברת הסטארט-אפ הבריטית לרשות ניירות הערך האמריקנית, חשפה רוקלי, כי אפל היא הלקוח הגדול ביותר שלה, מתוך סך של שני לקוחות, שהיוו 100% מההכנסות שלה בשנת 2020.

בנוסף, בפברואר השנה פורסמה בקשת פטנט של אפל בארצות הברית שכותרתה "ספקטרוסקופיית טרהרץ ודימות בסביבות דינאמיות עם שיפור ביצועים תוך שימוש בחיישנים מקיפים". בקשת הפטנט הזאת הצביעה על כך שאפל עובדת על מדידת רמת הסוכר בדם מתוך כוונה להוסיף את התכונה לשעון שלה בעתיד, שכיום כולל כבר תכונות של מעקב אחר רמות החמצן בדם, דופק לב ואק"ג.

נוסף על מעקב רמות הסוכר בדם, החיישנים של רוקלי יכולים גם למדוד לחץ דם ורמות אלכוהול בדם, והקשר בין אפל לרוקלי, שמתכוננת להנפקה ציבורית בניו יורק, מרמז על כך שאפל מתכננת להוסיף את התכונות האלה לשעון שלה, או לאחד מהדגמים שלו בעתיד.

בדיווחים צוטט גם מנכ"ל רוקלי פוטוניקס, אנדרו ריקמן, שאמר, כי הטכנולוגיה שהחברה מפתחת תשולב במוצרים צרכניים עד 2022, אבל הוא לא ציין האם מדובר במוצרים של אפל.

בינתיים, הדיווחים הללו הם השערות בלבד, אבל בהתחשב בחדשנות של אפל ובהצהרותיה לא אחת שהיא מקדמת את נושא הבריאות, ייתכן שההשערות האלה יהפכו למציאות – מה שיהפוך את השעון ל"מעבדת בדיקות".

הפוסט האם השעון הבא של אפל יהפוך ל"מעבדת בדיקות"? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זה לא נגמר: בית משפט בארצות הברית דחה בסוף השבוע את בקשתם של מיקרוסופט ושל משרד המשפטים האמריקני לדחות את טענות אמזון וספקית שירותי הענן שלה, AWS, שלפיהן ממשל טראמפ התערב לרעתה בהליכי המכרז הענק להגירה לענן של הפנטגון – מכרז JEDI.

שופטת בית המשפט הפדרלי, פטרישיה קמפבל, דחתה את טענות מיקרוסופט, אחת הזוכות במכרז הענק בסך 10 מיליארד הדולרים, שיחד עם משרד ההגנה ביקשו בנובמבר האחרון לדחות את טענות AWS בנושא.

AWS, המועמדת המובילה לזכות במכרז, שבסופו של דבר הפסידה בו, הודיעה בתגובה כי היא "ממשיכה להיות הבחירה הטכנולוגית העדיפה והזולה יותר עבור מימוש המכרז", וכי היא "תספק את התמורה הטובה ביותר למשרד ההגנה ולמשלם המסים האמריקני". על פי ענקית הענן, "(ההוכחות) המתועדות בדבר ההשפעה הלא ראויה של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ (על הליכי הזכייה במכרז), הן מטרידות. אנחנו שמחים שבית המשפט יבחן את ההשפעה המדהימה שהייתה לכך על הזכייה בחוזה. אנחנו ממשיכים לצפות לבדיקת בית המשפט את הפגמים המהותיים הרבים בהערכה של משרד ההגנה (בטרם הזכייה ולאחריה – י"ה), ונשארים מחויבים לחלוטין לכך שלפנטגון תהיה גישה לטכנולוגיה הטובה ביותר, במחיר הטוב ביותר".

פרנק שו, דובר מיקרוסופט, מסר בתגובה כי "לא פעם, כי אם פעמיים, צוותי הרכש המקצועיים במשרד ההגנה האמריקני בחרו בנו לאחר בדיקה מעמיקה. לקוחות אחרים רבים, גדולים ומתוחכמים, עושים את אותה בחירה מדי שבוע. זה יותר משנה אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה הפנימית הדרושה כדי להתקדם במהירות במכרז JEDI, ואנחנו ממשיכים לעבוד עם הפנטגון, כפי שעשינו יותר מ-40 שנים".

משרד ההגנה האמריקני לא הגיב להחלטה.

השופטת קמפבל הורתה לשלושת הגופים הניצים – כאמור, AWS, מיקרוסופט ומשרד ההגנה – להגיש עד ל-28 במאי דו"ח מצב משותף, שמציע מתווה להמשך ההליכים המשפטיים בתיק.

השתלשלות העניינים

פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ, גוגל ואורקל. המשרד פרסם את ההחלטה על זכיית מיקרוסופט באוקטובר 2019 ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל.

ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה

בשנה שעברה המשרד בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והודיע שהוא נחוש בדעתו שהצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצרכי הממשל וכי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה".

אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית".

החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שכאמור, יש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם בזוס. בכובעו האחר, באופן פרטי, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני דאז, שמתחה עליו ועל ממשלו ביקורת לא מועטה. כמו כן, טראמפ טען שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט היא ציטטה תגובה שהתפרסמה בספר ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה.

בינתיים, יישום הפרויקט מוקפא, לאחר שבפברואר אשתקד קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, יש לעצור את יישומו. בפברואר השנה הודיע משרד ההגנה האמריקני לקונגרס כי הוא עשוי לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט – אם המאבק בבית המשפט על החוזה יימשך עוד זמן רב.

הפוסט שופטת קבעה: טראמפ התערב במכרז הענן של הפנטגון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

25 יזמיות ומשקיעות מובילות מתעשיית ההיי-טק התארחו סביב ארוחת בוקר מפנקת בבנק הפועלים, בהשתתפות יו"ר הבנק, ראובן קרופיק, למפגש פתיחה ראשון מתוך סידרת מפגשים שיארח פועלים היי-טק.

מפגש יזמיות ומשקיעות מובילות בבנק הפועלים. צילום: אביב גוטליב

סידרת המפגשים, עם בכירי התעשייה, יזמים ומשקיעים, נועדה להיכרות ופיתוח הזדמנויות וקשרים ליזמים ויצירת שיח סביב האתגרים וההזדמנויות השונות בתעשייה.

עוד השתתפו במפגש:  אתי בן זאב, ראש חטיבת הטכנולוגיה, אביבית בנדר, הממונה על הפיתוח העסקי והפינטק בחטיבת החדשנות, בת שבע משה, ראש תחום פועלים הייטק, ותומר נוטקין, מנהל מרכז עסקים היי-טק.

הפוסט בנק הפועלים אירח 25 יזמיות ומשקיעות מתעשיית ההיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מגפת הקורנה הגדילה מאוד את השימוש בטכנולוגיות בעולם הבריאות הדיגיטלית. על רקע זה, מטריקס החליטה להעמיק את פעילותה בתחום באמצעות רכישת מדי סופטוור – חברה שמפתחת תוכנה לעולם הרפואה. אף לא אחת מהחברות מסרה נתון כספי, אולם גורמים המעורבים בפרטי העסקה העריכו אותה בשמונה מיליון דולר.

במסגרת העסקה, מטריקס רכשה מהמייסד והמנכ"ל של מדי סופטוור, משה קליימן, 75% ממניות החברה עם אופציה לרכוש את שאר 25% בהמשך. בעקבות הרכישה, החברה הנרכשת תשנה את שמה למטריקס מדיקה (Matrix Medika) ותהפוך לחברה בת של מטריקס. קליימן יהיה המנכ"ל של החברה המתחדשת וזו תפעל תחת דליה רובינסון, נשיאת חטיבת הפינטק והדיגיטל ומנהלת החטיבה הבינלאומית של מטריקס.

בין הלקוחות: בתי חולים בישראל – והכללית

מדי סופטוור מפתחת תוכנה ומכשירים רפואיים. החברה הינה ספקית גדולה ומשמעותית בתחום הטכנולוגיה הרפואית בכל הנוגע לשירותי פיתוח תוכנה, טכנולוגיות להבטחת הפרטיות, שעונות על תקנות ה-HIPAA וה-GDPR, ואבטחת מידע לתעשיית הבריאות. כמו כן, היא מבצעת פרויקטי פיתוח ורגולציה (FDA, CE ועוד), בין היתר לצורך קבלת אישורים רשמיים לפתרונות טכנולוגיים בעולמות הרפואה. החברה מפתחת בין היתר פתרונות טכנולוגיים עבור ניתוחים, טלה רפואה, קרדיולוגיה, שיקום חולים, אסתטיקה ומערכות דיאליזה.

לצד זאת, מדי סופטוור פועלת גם בתחום הצבאי-ביטחוני: היא משווקת, מוכרת ומבצעת פרויקטים בתחום העקיבה האופטית בארץ ובחו"ל, בעיקר לתעשיות צבאיות וביטחוניות.

החברה, שמשרדיה ממוקמים בתל אביב, הוקמה ב-2008 על ידי קליימן. היא מעסיקה כ-30 עובדים שמשרתים כ-30 לקוחות ישראליים ובינלאומיים – החל מסטארט-אפים ועד לארגונים גדולים ומוסדיים כמו בתי חולים וקופות חולים. בין לקוחות החברה נמנים בית החולים ברזילי, מכון השיקום בבית החולים שיבא תל השומר, מרכזי החדשנות של כללית שירתי בריאות ושל בית החולים בילינסון וסנארה – מרכז החדשנות של טבע ופיליפס.

במטריקס אומרים כי רכישת מדי סופטוור מהווה חיזוק משמעותי לפעילות שלה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שצומח בחברה, "כשהיא מביאה עימה התמחות ייחודית ומקיפה מאוד המאפשרת מתן שירות מקיף ויכולת ללוות מקצה לקצה חברות בתחום – מאפיון, הנדסה ופיתוח ועד לקבלת אישורי FDA ו-CE (הגוף המקביל באיחוד האירופי – גב"ז). שילוב פעילותה המשמעותית של מדי סופטוור יהווה מכפיל כוח לפעילות הענפה הקיימת בחברה בתחום הרפואה הטכנולוגית, כמו הדפסת איברים אנושיים להליכים טרום ניתוחיים בטכנולוגיית תלת ממד, מחקרים לזיהוי מחלות ריאה ונשימה באמצעות זיהוי קול ובינה מלאכותית, מתן שירותי IT למגזרי הפיננסים ושירותי הבריאות בארצות הברית ומעורבות בפן הטכנולוגי של המאבק נגד נגיף הקורונה".

24% מהגידול במכירות – בגלל מיזוגים ורכישות

מיזוגים ורכישות מהווים אחד הסגמנטים המכניסים ביותר של מטריקס. ב-2020 הסתכמו הכנסות החברה בקרוב לארבעה מיליארד שקלים – עלייה של 7.2% בהשוואה ל-2019, כאשר 24% מהגידול במכירות נובע מאיחוד של חברות שנרכשו, בהן גסטטנרטק ורייטסטאר.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אמר שהחברה "ערה כל הזמן לתנודות השוק ולמגמות שמאפיינות את התעשייה. ענף הטכנולוגיה הרפואית נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מואצת, וביתר שאת על רקע מגפת הקורונה. מטריקס פועלת מזה שנים ארוכות בשוק מערכות הבריאות ורואה בו שוק מטרה בעל שיעורי צמיחה גבוהים בשנים הקרובות. רכישת מדי סופטוור מחזקת את הצעת הערך שלנו לשוק זה ואנחנו מזהים בה פוטנציאל גדול להרחבת הפעילות שלנו, באמצעות סינרגיה ושיתופי פעולה עם הפעילויות הקיימות של מטריקס בתחום בארץ ובארצות הברית".

בתמונה למעלה: נציגי החברות ביום החתימה. מימין: רמי גור, מנהל מטריקס דיגיטל; דליה רובינסון, נשיאת חטיבת הפינטק והדיגיטל ומנהלת החטיבה הבינלאומית של מטריקס; משה קליימן, מנכ"ל ומייסד מדי סופטוור; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; ואידית קליימן, סמנכ"לית התפעול של מדי סופטוור.

הפוסט מטריקס מתרחבת בתחום הבריאות הדיגיטלית: רוכשת חברה בשמונה מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מורכבות הרשת בארגון היא איום משמעותי על מערכות האבטחה. השימוש בענן גדל באופן דרמטי. האם בקרות האבטחה שלך עומדות בקצב הזה?" – שואל אלי בז'ה, מנהל ערוצי ההפצה בישראל של מולטיפוינט (Multipoint Group), שהציג את פתרון FireMon בכנס InfoSec 2021 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה.

אלי בז'ה, מנהל ערוצי ההפצה בישראל של מולטיפוינט. צילום פרטי

חלק גדול מעולם ה-IT פועל מתוך הנחה שתשתית הענן מסוכנת מטבעה. הנחה זו מצמצמת את היכולת לנצל את מלוא החיסכון בעלויות והזמינות של שירותי הענן המסחריים.

עם כניסתם של Security Manager ו-Policy Planner, שהוכרזו לפני כעשור, FireMon כיוונה במיוחד לפלח ארגוני האנטרפרייז וספקי שירותי האבטחה המנוהלים (MSSP).

בנוסף לשילוב של ניתוח סיכונים וניהול יציבות אבטחת רשת, שכבר קיים ופועל בהצלחה יתרה, המהדורה האחרונה של FireMon מציגה לארגונים גדולים ול-MSSP פלטפורמה בסטנדרטים טכנולוגיים המותאמים לניהול סביבות גדולות ו/או מורכבות.

להקל על העומס שמוטל על מנהלי האבטחה

תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי (תקנות הגנה כלליות על מידע) נכנסו לתוקף במאי 2018, ומשמעות הדבר היא שעסקים בכל הגדלים חייבים להגן על עצמם מפני הפרות אבטחה הכרוכות בנתונים ומידע אישיים, כדי להימנע מסנקציות ומקנסות.

חומות האש הן קו ההגנה הראשון, וחלה חובה על מנהלי ה-IT בארגונים להתחיל לפעול ולעמוד בכללים נוקשים אלה של אבטחת המידע – דבר מאתגר מאוד כשחיים בסביבות מפוזרות מבחינה גיאוגרפית ובסביבות מרובות ספקי ציוד.

הפלטפורמה המתוחכמת לניהול האבטחה של FireMon מקלה על העומס על ידי מתן סט כלים יעיל לנראות של חומות האש והתקני רשת, כלי ביקורת תאימות וכלי לניתוח סיכונים וניהול שינויי Policies. הסוויטה השלמה משולבת בקונסולת ניהול מבוססת אינטרנט, המספקת מידע מקיף במסוף אחד של כל תשתית האבטחה של הארגון, ובכך מספקת מודיעין אבטחה בזמן אמת וניתוח אירועים על אלפי חומות אש.

חבילת ניהול האבטחה החכמה של FireMon כוללת חמישה מוצרים, שהעיקריים שבהם אלה מנהל האבטחה (Security Manager), מתכנן המדיניות (Policy Planner) ומיטוב המדיניות (Policy Optimizer). בסקירה זו נתמקד בכוכב של FireMon – מנהל האבטחה.

לוח המחוונים הראשי של פלטפורמת ניהול אבטחת המידע של FireMon

לוח המחוונים של מנהל האבטחה שומר את מנהלי האבטחה מעודכנים על כל פרצות האבטחה.

מנהל האבטחה הוא הכוח המניע, שמספק ניתוח רציף של תצורות חומות אש, הערכת כללים (Rules Assessment), איתור שינויים וביקורות תאימות ל-Policies בזמן אמת.

המסוף של מנהל האבטחה מספק שפע של מידע בפורמט קל לעיכול. לוח המחוונים הראשי מספק תצוגות מבוססות ווידג'טים עם גרפים וטבלאות, המציגים בבירור תחומי עניין חשובים כגון כללים שאינם בשימוש, אלה התורמים לכשלים בהערכה, חומות האש הפעילות ביותר וניתוח זרימת התנועה ברשת.

כרטיסיות ייעודיות מספקות גישה מהירה לתצוגות מעמיקות על מדיניות האבטחה ועל ניתוח תאימות או שינוי.

תכונה חכמה מיוחדת במוצר היא האינדיקטורים של הביצועים המרכזיים (KPI) של FireMon. אלה ממוקמים בחלק העליון של כל מסך ומספקים, במבט אחד, מיידעי אבטחה קריטיים, שמונעים את הצורך בחיטוט וחיפוש מייגע אחרי הפרות וכשלים.

פתרון FireMon כולל ארבעה מודולי הערכה שהוגדרו מראש עבור שיטות עבודה מומלצות – DISA, STIG, NIST ו-PCI-DSS – ובנוסף, ניתן ליצור מודולי אבטחה מותאמים אישית באופן עצמאי באמצעות הכלי Assessment Builder של קונסולת הניהול. זאת, על אף שהפלטפורמה מספקת פקדים ובקרות שהוגדרו מראש ומנתחים את כל המכשירים המפוקחים בו ברגע שמנהל האבטחה מופעל.

לסיכום

עם קנסות חמורים בגין הפרות כללי שמירת נתונים, ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם שצוותי אבטחת ה-IT שלהם יעסקו בכיבוי שריפות יומיומי במאבק לשמירה על Compliance. הפלטפורמה החכמה לניהול האבטחה של FireMon היא פתרון אידיאלי, מכיוון שהיא מספקת מענה מהיר לאוטומציה של תצורת מדיניות האבטחה בהתאם לנהלי ה-Compliance.

FireMon מקלה על הכאב על ידי פיקוח בזמן אמת על חומות האש וניהול שינויי ה-Policies תוך שמירה שהאבטחה לא נפגעת בכל שלב. כמו כן, היא מספקת שפע של מידע על תשתית האבטחה.

חבילת הפתרונות של FireMon מאפשרת רכישה מודולרית של רק מה שהארגון צריך על מנת לקבל מערך אבטחה יעיל, מתוחכם ומותאם אישית.

את חבילת הפתרונות של FireMon מפיצה בישראל מולטיפוינט הוותיקה, שמתמחה בפתרונות אבטחת מידע וסייבר, תוך ליווי צמוד של הלקוחות ברמות המסחרית והטכנית.

לפרטים נוספים צרו קשר במייל או באתר האינטרנט.

הפוסט FireMon Security Manager – פלטפורמה חכמה לניהול אבטחת מידע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השעה 22:00 בערב. צוות חברת האינטגרציה המטפלת בתשתיות של חברת היי-טק יתחיל עוד מעט בשדרוג מערכות התקשורת בדטה סנטר, הליך שאמור לפעול באמצעות התחברות מרחוק. השעה 22:30, וצוות חברת האינטגרציה מודיע שהעבודה החלה ללא בעיות מיוחדות. סביב השעה 23:10, הרשת הופכת לא זמינה. הצוות מודיע שיש בעיה בתקשורת מרחוק, והם איבדו את הקשר עם המתג המרכזי, תקלה שמתרחשת מדי פעם. הם מודיעים כי הם עומדים לגשת ל-Console Management במערכת ניהול הרשת בחירום (Out Of Band), מה שנכון לעשות בשעת חירום.

לאחר דקות אחדות הצוות מגלה, שגם מערכת הניהול בחירום אינה זמינה. מבירור קצר שהצוות עורך עולה, שמערכת הניהול בחירום מחוברת למתג הראשי, שכרגע נמצא למטה. לפיכך, חייבים לשלוח בדחיפות טכנאי שייצא אל האתר של החברה, שכן מדובר בבזבוז זמן יקר, כאשר רשת החירום גם היא לא פועלת, ואין אפשרות להתחבר לציוד מרחוק (גם אם נקבעו שעות תחזוקה מוגדרות מראש). האם לא הייתה דרך אחרת לוודא גישה לרשת הארגונית כאשר מערכת הייצור חווה תקלה, וכי רשת החירום תפעל בעת הצורך? לאור הצטברות מקרים שבהם הופיעו תקלות שבר בקרב לקוחות שונים, חייבים להקפיד על כמה כללים חשובים.

רשת ניהול בחירום בזמן תקלת שבר

טיפול מהיר בתקלות שבר המתרחשות בזמן ביצוע תחזוקה וטיפול מרחוק הוא מרכיב קריטי. לכן, רשת ניהול בחירום (Out of Band) הופכת להיות קריטית במידה שיש תקלת שבר, אשר אינה מאפשרת חיבור לדטה סנטר בצורה רגילה. הרשת היא בעצם מערכת החירום לחיבור מרחוק לרכיבי הרשת השונים וכן לשרתים הקריטיים במקרה של תקלה, אשר מונעת להתחבר למערכות אלה בצורה רגילה.

הגורם החשוב ביותר ברשת חירום שכזו הוא היותה בלתי תלויה לחלוטין ברכיבי רשת הייצור המבצעית, וכי המשאבים והרכיבים לא יהיו משותפים, על מנת לוודא שתקלות ברשת הייצור לא ישפיעו על רשת החירום.

הקמת רשת תקשורת חירום חייבת לכלול את הרכיבים הבאים:

קו גישה ייעודי נפרד מקו האינטרנט המרכזי, ורצוי שגם יהיה מחובר לספק אחר, הן בתשתית והן בספק השירות.

נתב/חומת אש ייעודיים, אשר מאפשרים חיבור מאובטח על ידי VPN . כמו כן, חשוב לשים לב שהחיבור מרחוק אינו תלוי ברכיבים של מערכת הייצור (לדוגמה, Active Directory).

Console Server – רכיב המאפשר חיבור סיריאלי, הנדרש ברכיבי תקשורת אך לא רק.

מתג אחד או יותר – רכיב המאפשר חיבור רשת לרכיבים נוספים, כגון שרתים, מערכות אחסון וכדומה.

כאשר ארגון נסמך על אמצעי גישה מרחוק על מנת לטפל ברשת, או לגישה לקבצים ונתונים חשובים שדרושים בזמן אמת, חשוב להכיר בכך שתקלות, כגון תקלת חומרה, או תקלה אצל חברת שירותי התקשורת, יכולות למנוע את הגישה מרחוק לרשת הארגונית דווקא בזמן קריטי. רשת חירום פותרת את התרחיש הזה – בתנאי שהוקמה באופן נפרד לחלוטין ואינה תלויה ברשת הייצור הקיימת בארגון.

כל ארגון או חברה העושים שימוש בתקשורת וגישה למסדי נתונים מרחוק חייבים להחזיק ברשת חירום נפרדת, חיצונית ולא קשורה לרשת העיקרית שבה מתבצעת עבודת היום יום. לא פעם קורים מצבים של תקלות, נפילות של שרתים מסוימים, חסימות בתקשורת ושאר "ירקות", שמונעים מהטכנאים לטפל בבעיה בצורה מרוחקת, ולכן אחזקה של רשת חירום נפרדת היא חיונית לכל עסק שעושה שימוש בתקשורת נתונים.

רשת הניהול בחירום משמשת כ"צנרת חליפית", וחוסכת את הצורך של הגעה פיזית של טכנאי לטיפול בבעיה כאשר אין גישה לציוד דרך הרשת הרגילה , ולכן אנחנו חוזרים ומדגישים את החשיבות של הפרדת הרשת העיקרית והמבצעית מרשת הניהול בחירום.

הכותב הוא סמנכ"ל הנדסה, אואזיס תקשורת.

הפוסט איך להציל את המצב כשהחיבור מרחוק לא עובד בזמן קריטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מקס הודאק, נשיא נוירלינק (Neuralink) ומי שייסד אותה במשותף עם אילון מאסק, בישר לעולם בסוף השבוע האחרון באמצעות טוויטר (Twitter) כי הוא כבר אינו לוקח חלק בחברה החדשנית, המפתחת ממשק מוח-מחשב, ולמעשה עידכן כי ההיפרדות הזו אירעה כבר לפני מספר שבועות. הוא לא ציין את הסיבות לפרידתו מנוירלינק.

הודאק גם לא גילה לאן מועדות פניו בהמשך, אבל הבהיר שהוא מתקדם לדברים חדשים. כתגובה לתגובה של עוקב, הודאק כן כתב עם זאת שבעתיד הוא לא ינסה להקים את "פארק היורה".

בכך התייחס לאמירה אחרונה מטעמו מהתקופה שבה עוד היה חלק מ-ניוראלינק, אז טען כי החברה יכולה כנראה לבנות גרסה אמיתית לפארק הדינוזאורים ששובטו ממאובני יתושים, שהבמאי סטיבן שפילברג הציג בסרטו העונה לשם זה. מתשובתו זו של הודאק מסתמנת נימה של "חזרה לקעקע" מהיומרות חסרות המעצורים של מאסק, שאליהן היה שותף לזמן מה.

✨Some personal news:✨ I am no longer at Neuralink (as of a few weeks ago). I learned a ton there and remain a huge cheerleader for the company! Onward to new things.

— Max Hodak (@max_hodak) May 1, 2021

חזירה וקוף מנוצלים ויומרות שאינן ניתנות להשגה?

נוירלינק, שנוסדה עקב שיתוף פעולה של הודאק ומאסק בשנת 2016, בוחנת, כאמור, את האפשרות שהמוח האנושי יחובר למחשב.

מדובר למעשה בסטארט-אפ המבוסס על רעיון מהפכני למוצר שהאנושות טרם הכירה – שמטרתו להשתמש בממשק מוח-מכונה לשילוב בני אדם עם יכולות בינה מלאכותית, על ידי השתלה כירורגית של מעבדים זעירים במוחם של אנשים, באמצעות הליך שנאמר כי אינו פולשני במיוחד.

יתרונות המהלך הזה, אם יצליח לצאת אל הפועל, רבים, ופורטו במאמר שפורסם על ידי נוירלינק עצמה. החברה כתבה ש-"ממשקי מכונה-מוח (BMIs) מחזיקים בהבטחה להחזרת התפקוד החושי והמוטורי ולטיפול בהפרעות נוירולוגיות", משמע שפרי הפיתוח של המיזם עשוי לסייע לאנשים עם מוגבלויות שונות לתקשר, להתפתח ולהתמודד טוב יותר עם המגבלות הפיזיות שעוצרות אותם ביומיום. 

שאיפות לא מבוססות? אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל ניורלינק. צילום: מתוך ויקיפדיה

באחרונה עדכן מאסק כי החברה מפתחת כעת שתלי מוח שלדבריו מסייעים לאנשים משותקים לשלוט על התקנים דרך מחשבות בלבד. הטכנולוגיה יכולה גם, לפי מאסק, לאפשר לאנשים לתקשר ביניהם באמצעות המוח, ואפילו לשמר את מצב המוח, ובמקרה מוות – להעבירו לגוף אחר. בפעם אחרת הבטיח מאסק שהפיתוח יאפשר לבני אדם לנגן מוזיקה לבחירתם בראשם.

אלא שהפרויקט היומרני הציף גם הרבה חששות מההשלכות האתיות המורכבות של הפיתוח, כמו גם מהמחוזות שאליהם יפנה בהמשך הדרך, למשל התהייה מה יקרה בעתיד אם המחשב המחובר למוחו של אדם ייפרץ.

גם בהווה הפיתוח של נוירלינק מייצרת תהיות ואי-נוחות, כשמאסק והחוקרים שלו הציגו עד כה, באופן לא מעט ציני ואכזרי, איך הם עורכים ניסויים בחיבור מוח-מחשב על חזירה וקוף, שמשחק משחקי מחשב באמצעות המחשבה בלבד.

מסביר את האילוץ בשימוש בחיות לניסויים. מקס הודאק, נשיא נוירלינק ומי שייסד אותה במשותף עם אילון מאסק. צילום מסך מיוטיוב

"תיאטרון מדעי המוח"

באוגוסט 2020 פרסם המכון המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, מאמר בו כינה את הפרויקט של מאסק "תיאטרון מדעי המוח", וטען: "אף אחת מההתקדמויות הללו אינה בהישג יד, וחלקן ככל הנראה לא יתממשו אי פעם".

MIT הוסיף וגרס כי "עדיין אין דבר שמישהו יכול לקנות או להשתמש בו מתוצרת נוירלינק". במאמר אף נטען שמאסק מתחמק מהכרזה על לוחות זמנים ועל היעדים של החברה במכוון. "מאסק נמנע בזריזות ממתן לוחות זמנים או התחייבות ללוחות הזמנים, בשאלות כמו מתי המערכת של נוירלינק עשויה להיבדק אצל נסיינים אנושיים".

"עד כה, ארבע שנים לאחר הקמתה, נוירלינק לא סיפקה כל ראיות שהיא יכולה (או אפילו ניסתה) לטפל בדיכאון, נדודי שינה או בתריסר מחלות אחרות שמאסק הזכיר", המשיך המאמר וקבע.

כעת עולות תהיות בתקשורת האם הביקורת הזו, לא הספציפית אלא הטיעונים שהועלו בה, זו הסיבה שגרמה להודאק לנטוש את הספינה, שבה כל כך מתגאה היזם והמיליארדר הדומיננטי מאסק? האם החברה לא התקדמה מספיק מהר בפיתוחיה לטעם הנשיא שלה? האם הודאק אולי סבר כי מאסק מטעה את הציבור בתוכניותיו השאפתניות?

את הסיבה לעזיבתו של הודאק, שטען שהוא מעריץ של הפיתוחים שנוירלינק שואפת לקראתם, אולי לעולם לא נדע, אבל סביר להניח שלשאלה האם נוירלינק היא רק קונספט עם יעדים שאפתניים נטולי סבירות להתממש יגיע המענה בעתיד, אולי אפילו הקרוב.

הפוסט מי שייסד את נוירלינק יחד עם אילון מאסק, והיה נשיאה – עזב אותה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המהדרין של תחום הקולנוע הביתי יאמרו לכם שאם אם מקרן בחדר, זה לא קולנוע ביתי, ולא משנה אם התחליף זו טלוויזיה ממש גדולה עטורת רזולוציה בלתי נגמרת. אם ההשוואה היא מול אולמות בתי קולנוע, לא שאני ממש זוכר כבר, בהם אלומת האור הצבעונית עוברת מעל הראש והמושבים בדרך אל המסך המתוח, אז כנראה שהם צודקים.

ואם גם אתם חושבים ככה, אז סיריוס אלקטרוניקה מציעים לכם מקרן חדש שהם מייבאים לארץ, בשם DX-273 של חברת ויוויטק, שלפי החברה מתאים לשימוש גם בחדרים קטנים יחסית, ואפילו לשימוש בסלון די רגיל, בתלייה או על משטח בעמידה.

מדובר במקרן DLP, שמקרין ברזולוציה מרבית של 1920×1200 פיקסלים, כלומר FHD ועוד קצת, והוא יכול ליצור תמונה בגודל של 40 עד 300 אינץ'. המנורה מציעה בהירות גבוהה של 4,000 לומנס, עם יחס ניגודיות גבוה, שעומד על 20,000:1, ומבטיח צבע שחור אמיתי עם יכולת להבחין בפרטים גם באזורים האפלים של הסרט. המנורה גם אמורה להחזיק מעמד כ-10,00 שעות פעולה.

טכנולוגיה שהחברה מכנה בשם BrilliantColor מבטיחה לטענתה תמונה ברורה, חיה ועשירה בפורמט מסך רחב, ובמקרן, שמשקלו 2.6 ק"ג, יש גם רמקול מובנה. המאוורר של המקרן אמור להיות שקט ולא להשפיע על הצפייה.

המחיר של DX-273 עומד על 2,390 שקל, והוא מגיע עם שלוש שנות אחריות מכנית.

הפוסט גאדג'Time: מקרן קולנוע ביתי – Vivitek DX-273 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ממשיכות מתקפות הכופרה על ארגונים ישראליים: בעוד שהבוקר (ב') פורסם מחקר של חברת האבטחה סופוס שלפיו מחצית מהארגונים בישראל חוו מתקפות כופרה בשנה האחרונה, בהמשך היום נודע כי וריטס, שעוסקת בתחום ניהול שרשרת האספקה, סבלה ממתקפה מסוג זה. התוקפת הייתה קבוצת האקרים איראניים.

מחשבי החברה (אין קשר לחברת ה-IT וריטאס) ננעלו ביום ה' האחרון על ידי קבוצת פשיעה בסייבר, שדרשה תשלום כופר בסך ארבעה ביטקוין – סכום השווה לכרבע מיליון שקלים. אף שההאקרים פרסמו בדארקנט מסמכים של החברה המותקפת, הרי שמ-וריטס נמסר כי "לא בוצעה גניבת מידע מהחברה, לא מלקוחות החברה ולא הייתה פגיעה בשרתי הגיבוי".

משה יחזקאל, יו"ר החברה, כתב בהודעה באתר שלה כי "לא הייתה כל כוונה לשלם את הכופר שנדרש. עם גילוי המתקפה בוצע ניתוק של כלל המחשבים והשרתים מהרשת הארגונית וסגרנו את כל היציאות והכניסות ממערכת הפיירוול. מערכת הגיבוי הופעלה משרת אחר בענן והחלה סריקה של כל השרתים, על מנת למחוק כאלה שהם נגועים בשל המתקפה. סרקנו את כל השרתים בכלים מתקדמים מאוד. רק לאחר שהבטחנו שהמערכת נקייה מכל פגע, ביצענו עלייה לאוויר באופן מדורג, ובשל כך החברה חזרה לעבוד בצורה תקינה לחלוטין".

מתקפות ראשונות לקראת יום ירושלים האיראני?

בסוף השבוע התריע מערך הסייבר הלאומי כי מתקפת כופרה הופעלה נגד ארגונים שונים בישראל. לפי המערך, "ייתכן שהגורם האחראי לתקיפות אלה אחראי גם לתקיפות קודמות, בקמפיין המזוהה עם Pay2key". החוקרים בוחנים אם ההאקרים, המזדהים כ-נט-וורם, "תולעת רשת", הם אכן גלגולה של אותה קבוצה איראנית.

קבוצת ההאקרים האיראנית עלתה לכותרות בשנה שעברה. בדצמבר האחרון ההאקרים, חברי קבוצת Pay2key, פרסמו מסמכים רבים, שאותם הצליחו, לכאורה, לגנוב מהרשת הארגונית של חברת אבטחת הסייבר הישראלית פורטנוקס. הם פרסמו באתר שלהם בדארקנט קובץ שכלל את רשימת לקוחות פורטנוקס ואת הסיסמאות שלהם, כמו גם רשימת מסמכים של לקוחות החברה.

כמה ימים קודם לכן, קבוצת ההאקרים האיראנית פרצה למחשבי התעשייה האווירית. היא פרסמה מידע, שלטענתה נגנב ממחשבי חטיבת אלתא. מספר ימים לפני כן הקבוצה הצליחה לפרוץ למחשבי הבאנה לאבס הישראלית, שנרכשה על ידי אינטל.

לוג של תקיפה ש-Pay2Key פרסמה בעבר בחשבון הטוויטר שלה

בנובמבר האחרון חשפה צ'ק פוינט כופרה חדשה מסוגה, בשם Pay2Key, שמקורה באיראן ושתקפה מטרות בישראל. לפי החוקרים, מעבר לעובדה שמדובר בסוג חדש של כופרה – מהירה ושקטה במיוחד. ההאקרים פועלים בזירת מסחר ביטקוין איראנית, המחייבת את משתמשיה להחזיק במספר טלפון איראני בתוקף ובתעודת זהות איראנית, עם תמונה לצורך הזדהות. החדירה לחברות בוצעה באמצעות מנגנון החיבור מרחוק של עובדים לרשת הארגונית – RDP. לדבריהם, "זהו זן נוזקת כופר מתוחכם ומהיר. הכופרה מצפינה רשתות ארגוניות שלמות בתוך כשעה, כשההאקרים מאיימים להדליף מידע ארגוני רב ברשת האפילה אם דמי הכופר לא ישולמו".

חתלתול-שועל

על פי חוקרי קלירסקיי הישראלית, את הכופרה מפעילה קבוצת התקיפה האיראנית FoxKitten (חתלתול-שועל). לדבריהם, "בחודשיים האחרונים בוצעו תקיפות סחיטה וכופרה מול עשרות חברות בישראל באמצעות קמפיין Pay2Key. התוקפים חדרו, שיבשו והצפינו מערכות מחשב, גנבו מידע, הדליפו מידע וניסו לסחוט חברות. חלקן של החברות שילמו מאות אלפי דולרים לקבוצה".

דו"ח קודם של קלירסקיי, מפברואר 2020, חשף את התקיפות שבוצעו מול חברות ביטחוניות בישראל. "להערכתנו, מדובר באחת מקבוצות התקיפה הפעילות ביותר מול חברות בישראל", כתבו החוקרים. "מטרת הקמפיין אינה רק גניבת מידע, אלא גם שיבוש, סחיטה, גניבת כסף וייתכן שאף קמפיין תודעה איראני נגד ישראל". עיקר פעילותה היה בתחילה נגד חברות במגזר הביטחוני, ולאחר מכן היא החלה לתקוף מגזרים נוספים רבים. על פי קלירסקיי, "עד לאחרונה האיראנים תקפו בעיקר לצורך ריגול ומודיעין, והחל מאוגוסט 2020 הם פועלים גם במטרה למחוק ולשבש מערכות מחשב ולגנוב ולסחוט חברות". לדבריהם, "דרך הפעולה של הקבוצה שונה מפושעים המתמחים בתקיפות כופרה. במקרים מסוימים, למרות תשלום כופר, החברות הנסחטות לא קיבלו מפתחות לפתיחת ההצפנה. מטרתם העיקרית היא לגרום למבוכה, לבלבול ולנזק לחברות בישראל".

אתמול (א') ההאקרים הודיעו כי הצליחו לגנוב מסמכים רבים של הסניף הישראלי של H&M, וכי אם דרישתם לתשלום כופר לא תיענה, הם יפרסמו את הנתונים השבוע. H&M מסרה כי "אנחנו חוקרים את המקרה".

רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי, אמר בהקשר למתקפה על H&M כי "הנחת העבודה היא שמדובר בתקיפה של גורמים אנטי ישראליים, וכי זהו 'ספתח' ליום ירושלים האיראני. הכופרה היא ניסיון לייצר הד תקשורתי ולעשות רעש: התוקפים חיפשו ומחפשים חברות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה, ולאו דווקא חברות שניתן להסב להן נזק משמעותי. הניסיון מלמד אותנו שרק בחלק קטן מהמקרים התוקפים לא מפרסמים את המידע ולכן, ההערכה שלי היא שגם אם ישלמו את הכופר – זה לא יעזור. לכן, אני ממליץ לקודקודי החברה לא לשלם את הכופר, לעשות גיבוי מהיר לכל מה שניתן, להודיע בהקדם ללקוחות הנפגעים ולנהוג בשקיפות מלאה מולם".

הפוסט עוד מתקפת כופרה על ישראל; הקורבן: חברת הלוגיסטיקה וריטס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ד"ר פיל – מחשב חכם במיוחד, אבל לא מחשב-על, פרי יצירתו האלגוריתמית של האסטרופיזיקאי בוגר אונ' אוקספורד, מאט גינסברג, הביס בסוף השבוע כ-1,300 מתחרים בטורניר השנתי בארה"ב של מילוי תשבצים, וזכה במקום הראשון – בפעם הראשונה.

המחשב הצליח לפתור ריבוי של מילים חסרות במהירות ובפחות שגיאות לעומת מתחריו, והיו לו רק שלוש שגיאות. אין זו הפעם הראשונה שד"ר פיל משתתף בתחרות. הפעם הראשונה הייתה ב-2012, ואז הוא הגיע למקום ה-141, וב-2017 הגיע למקום ה-11, כשגינסברג משפר אותו עוד ועוד – עד לניצחונו השנה, כאמור.

המכונה של גינסברג  – לא מחשב-על – כללה מחשב עם מעבד מרכזי של 64 ביט ושני מעבדים גרפיים, שהוזן בהררי מידע, כולל כל התכנים של ויקיפדיה, כדי ללמוד מילים, ובסיס נתונים של תשבצים לצד הפתרונות שלהם. הצטרפה לשיפור יכולותיו של ד"ר פיל קבוצת סטודנים של עיבוד שפה טבעית מאונ' ברקלי בראשותו של המדען דן קליין.

למרות ניצחונו – ד"ר פיל לא היה זכאי לקבל את הפרס הראשון בשווי 3,000 דולר, והוא הועבר למתחרה האנושי הטוב ביותר, שפיגר אחריו בשלוש דקות.

צפו בהדגמה של ד"ר פיל:

הפוסט ארה"ב: בפעם הראשונה בטורניר התשבצים – מחשב ניצח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מהנדס אינטל (Intel) לשעבר, שפוטר בשנת 2015, הגיש בשבוע שעבר תביעה נגד יצרנית השבבים הענקית בטענה שסולק מהחברה בגלל גילו. "פוטרתי כי הייתי זקן מדי", אמר המהנדס.

בתלונה, שהוגשה ביום ה' האחרון לבית המשפט המחוזי של ארה"ב בפורטלנד, אורגון, טען המתלונן, רון צור, כי שנים של ניהול פוגעני באינטל הובילו לביצוע בדיקות ביצועים מפלות, שלצד קריטריונים מבוססי גילנות הביאו לפיטוריו מהחברה. צור מבקש מבית המשפט לקבוע שעל אינטל לשלם לו פיצויים, סעדים הוגנים כמו גם תשלום שכר טרחת עורך הדין והוצאות משפט.

המהנדס מאורגון, שהוא כיום בן 67, היה בין 17,000 העובדים שאינטל פיטרה בין השנים 2015 ועד 2017. לפי דיווחים שונים, הפיטורים הללו – שזכו להסבר שנבעו מצורך בקיצוצים – נפלו באופן גורף על עובדים מבוגרים.

צור השקיע בשנים האחרונות אנרגיות רבות בחיפוש אחרי הכרה, לדבריו, ש"זה לא רון צור נגד אינטל. זה משהו מערכתי שממש לא עומד בחוקים", וכעת הוא מביא את תלונתו אל בית המשפט.

הייתה או לא הייתה? אפליה על רקע גילנות. צילום אילוסטרציה: BigStock

עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות

לפי דיווחים שונים, עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות הגיעו ממפוטרי אינטל של אותה תקופה, שהמתינו בסבלנות לאורך השנים עד שהרשויות הפדרליות בארה"ב יבחנו את הטענות שהרחקתם מהחברה עקב הקיצוצים הגדולים ביותר בהיסטוריה של יצרנית השבבים הייתה בניגוד לחוק.

תחקיר שערך The Oregonian בנוגע לקיצוץ ב-2016 מצא כי עובדי אינטל מעל גיל 40 היו בסיכון גבוה פי שניים לאבד את מקום עבודתם מאשר עמיתיהם הצעירים. עובדים מעל גיל 60, כמו צור בעת פיטוריו, היו בסיכון גבוה פי שמונה לאבד את מקום עבודתם מאשר עובדים מתחת לגיל 30.

מסמכים ומידע אחר שהתקבלו על ידי המגזין הראו, לטענתו בפרומיו, כי בוועדה האמריקנית לשוויון הזדמנויות בעבודה, ה-EEOC, התייחסו ברצינות לתלונות הרבות והסוכנות פתחה בחקירה וסיווגה את המקרה כ"מערכתי", כלומר – לאפליה המדווחת, אם אכן היא קיימת, יש לכאורה השפעה רחבה.

אולם לאחר שנים, חקירת ה-EEOC בעניין אינטל עדיין לא הגיעה לכדי מסקנות. הקצב האיטי של חקירה הזו מסמל את החסמים העומדים בפני עובדים מבוגרים כאשר הם מנסים לטפל באפליה, כך טענו בעבר עורכי הדין העוסקים בנפגעי הקיצוצים, כמו גם כל מי שנלחם בתופעת הגילנות במקומות העבודה. לדבריהם, מחסור במימון, אכיפה רופפת ומגבלות בהגנות על עובדים מבוגרים הופכים את האחרונים לפגיעים באופן ייחודי, כאשר מעסיקים מפטרים מטעמים כאלו או אחרים.

הלעג לישראלי שהיגר והתבגר

צור החל לעבוד באינטל ב-2011, כשכבר היה בן 58 – ממש לא נער. הוא הוצב בתפקיד מוביל טכני לשילוב מערכות משובצות במחלקת המחקר והפיתוח של הפלטפורמה האלחוטית (WPRD) של אינטל. לפני כן עבד כקבלן עצמאי בעבור אינטל במשך כשלושה עשורים.

לדבריו, כעבור מספר חודשים, הוטל עליו לעבוד עם מנהל ש"העיר באופן קבוע הערות גילניות והערות על שנאת זרים". שתי ההתייחסויות הופנו למעשה כלפיי צור – שהיגר לארצות הברית מישראל בשנת 1981.

"זמן קצר לאחר מכן, עמיתים צעירים יותר לעבודה שהתוודעו לביקורת (של המנהל – ג"פ) על מר צור החלו לקרוא למר צור בשמות גנאי, כמו 'זקן' ו'נחש זקן', כמו גם לבזות את מוצאו הישראלי בנוכחותו", כך נכתב בכתב התלונה שהוגש לבית המשפט.

צור ניסה להלין על שחווה למחלקה המשפטית למשאבי אנוש של אינטל, אך בסופו של יום זו קבעה שאין אמת בטענותיו, והוא המשיך לקבל כתף קרה בחברה.

הפרשה, שאותה גולל בהרחבה המגזין The Register, הייתה בעלת תפניות שונות ומשונות, אולם בסופו של עניין, גם אחרי הסחבת בבדיקה הפדרלית, החליט המהנדס המפוטר לפעול בעצמו ולפיכך הגיש את התלונה כעת.

אינטל סירבה להגיב לפרשה.

הפוסט מהנדס תובע את אינטל: "פוטרתי כי הייתי זקן מדי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עסקה בתחום האבטחה: חברת הסייבר הישראלית אימפרבה, ששלמה קרמר הוא בין מייסדיה, הודיעה היום (ב') כי היא קונה את קלאוד וקטור (CloudVector) – סטארט-אפ אמריקני שמתמחה בהגנה על API (ממשק לתכנות אפליקציות – Application Programming Interface). החברה לא מסרה את סכום הרכישה, אולם על פי הערכות בשוק, המתבססות על רכישות קודמות בתחום, מדובר בעשרות מיליוני דולרים.

קלאוד וקטור מאפשרת ללקוחותיה לגלות, לנטר ולהגן על תעבורת API בכל סביבה. באימפרבה אומרים כי הפתרון של הנרכשת משלים את יכולות ההגנה ל-API שלה על ידי גילוי כל ה-APIs שרצים בארגון מבלי לשנות את התעבורה, היכולת לקטלג מידע לסוגים שונים בעזרת אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, לזהות מידע רגיש הזולג או נחשף והיכולת לזיהוי התנהגות חשודה שלא תואמת את הנורמה. מאימפרבה נמסר כי הצוות הישראלי שלה ימשיך להוביל את פיתוח המוצר, יחד עם אנשי קלאוד וקטור.

קלאוד וקטור בנתה יכולת קטלוג בשילוב עם ניטור תמידי, שמסייעים ללקוחות לזהות APIs שפורסמו בצורה לא פורמאלית וללא אישור או פיקוח. כל האירועים והמידע זורמים ללוח בקרה ראשי שמאפשר שליטה נוחה ומרכזית.

ההתקנה של הפתרון של הנרכשת פשוטה ולא מצריכה שינויי קוד. הוא מתוכנן להשתלב בצורה טבעית בסביבת הבנייה וההפצה של הקוד (DevOps CI\CD) ולספק תמונת מצב בדקות. בחברה אומרים שהפתרון מתאים להגנה על APIs שנבנו בעבר, כמו גם על ארכיטקטורות מודרניות, שתופסות כיום תאוצה.

פאם מרפי, מנכ"לית אימפרבה, אמרה כי "היינו בין החברות הראשונות להגן על ארגונים מפני מתקפות וניצול פגיעות בתעבורת API, כמו גם שימוש לא נכון, שיכול לפתוח את הדלת של הארגון למתקפה. השילוב בין התרחבות ממד המתקפות והתחכום שלהן מחדד את הצורך של ארגונים לראות את כל מה שקורה ב-API ולהחזיק בפתרון מתקדם כדי לספק הגנה יעילה. התוספת של קלאוד וקטור מתאימה כמו כפפה לאסטרטגיה שלנו בתחום ההגנה על API".

הפוסט אימפרבה רוכשת חברת אבטחת API בעשרות מיליוני דולרים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הביקור הקצר של פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, אתמול (א') בארץ נועד קודם כל כדי לספק הצהרת כוונות לגבי מעמדה של החברה בתעשייה הישראלית בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. באינטל חיכו לביקור הזה, ולפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להודיע על כמות ההשקעות הגדולה שהחברה הולכת לעשות במתקנים שלה בשנים הקרובות, כולל ההתחלה של בניית מפעל הייצור הנוסף בקריית גת – מה שיעלה לחברה 10 מיליארד דולר.

המהלך המקביל, של הקמת מרכז הפיתוח החדש בחיפה, יחד עם השדרוגים במובילאיי, שתהפוך גם היא למרכז פיתוח מלא של החברה, יעלו לאינטל עוד כמה מאות מילוני שקלים, אבל הם עוד נדבך בפעילות שהיא גם הצהרה: חברת היי-טק בסדר הגודל הכי גדול שיש בישראל, שפועלת אך ורק ממבנים שברשותה. בטווח הארוך, אינטל תחסוך בהוצאות שוטפות, כי בסופו של התהליך היא תוציא אל כל היחידות הפיתוח הגדולות לשיבוץ במתקניה שלה בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים, ותפסיק לשכור משרדים בבניינים שהם לא בבעלותה. וזוהי בהחלט הצהרה.

ההשקעה – והאסטרטגיה החדשה של אינטל

ההצהרה הזו מתאימה כמו כפפה ליד לאסטרטגיית ה-IDM 2.0 שעליה הכריז גלסינגר בחודש שעבר, כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקידו. זו אסטרטגיה אגרסיבית למדי, שמלווה בהשקעות גדולות בכל העולם – ובמיוחד בארצות הברית ובאירופה רבתי, שישראל היא חלק ממנה – בהקמת ובשדרוג מפעלים ומרכזי פיתוח. בעצם העובדה שאינטל יכולה להשקיע כל כך הרבה כסף במתקנים חדשים היא מראה לשוק שהיא עדיין המובילה, החזקה בשוק השבבים.

בישראל יש גם את מובילאיי ואת האבנה לאבס, שיש להן חלק חשוב מאוד הן בפעילות הנוכחית של אינטל והן בזו העתידית: הרכבים האוטונומיים יהיו נפוצים בעתיד ובהווה נדרש כוח מחשוב רב כדי להריץ יישומים כבדים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה. יחד עם המעורבות הקבועה והכבר טבעית של המרכז של החברה בחיפה בפיתוח המעבדים ה-"רגילים" והמעבדים לדטה סנטרים, ישראל נשארה אחת הנקודות החשובות ביותר על מפת הפיתוח והייצור של אינטל גם בהיבט העולמי.

מימין: יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל; ראש הממשלה, בנימין נתניהו; פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל; ופרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי. צילום: ליאור דסקל

בדרך לישראל הספיק גלסינגר להיפגש עם אנשי הנציבות האירופית. דוברי אינטל הכחישו אחר כך, אך בדיווחים על הפגישות נכתב כי אינטל ביקשה סיוע/השקה/עזרה/סובסידיה לבניית מפעל חדש באירופה בגובה של 10 מיליארד דולר – אותו הסכום שהיא מתכוונת להשקיע במפעל החדש בישראל. גם אם הסכום לא מדויק, היה חשוב להראות שזה לא יבוא על חשבון ישראל.

האם אינטל תצליח למשוך עובדים חדשים?

הבניינים החדשים, ובעיקר זה בחיפה, אמורים לעזור לאינטל בעוד היבט: משיכת כוח אדם מוכשר. אינטל רוצה כבר עכשיו לגייס 1,000 עובדים חדשים. אלא שהיא לא לבד בשוק – חלק ניכר מהחברות, גדולות וקטנות, מחפשות עובדים ממש בנרות, ובשוק מדברים על חוסר של עשרות אלפי עובדים, בעיקר מהנדסים. קמפוס מודרני ושונה, עם ראייה מודרנית והיברידית, יכול לעזור לאינטל לשכנע עוד עובדים לבחור בה. זאת, מעבר לכך שהיא נחשבת מזה שנים לאחד המקומות הטובים והנחשקים ביותר לעבודה בישראל. גוגל עשתה את זה הרבה לפניה וכמובן גם אפל, עם החללית שלה במטה הראשי בארצות הברית.

המרכז החדש של אינטל בחיפה. הדמייה: אינטל

האם זה ישכיח בטווח הקצר את הבעיות שיש לאינטל בשוק? בוודאי שלא. גלסינגר מראה שרירים בעיקר בגלל הלחץ הכי גדול אי פעם שבו נמצאת אינטל בתחום ייצור השבבים. היא עדיין שולטת ביד רמה מבחינת נתחי שוק, ולמרות הבעיות היא מציגה רווחים והכנסות (אם כי ברבעון המדווח האחרון הם ירדו), אבל אין ספק ש-AMD, היצרניות המבוססות על טכנולוגיות של ARM – ובעיקר קוואלקום – ואנבידיה, בהיבט של הדטה סנטרים והבינה המלאכותית, זוכות לנתחי שוק גבוהים מאי פעם על חשבונה של אינטל.

הפוסט השקעה שמתאימה לאינטל כמו כפפה ליד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בין הדיווחים על האירוע הטראגי שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בהר מירון נמסר על בעיית עומסים ברשתות הסלולר של החברות המפעילות, שהביאה לקריסתן. ההסבר ההגיוני לעומס ברשת האזרחית הוא ניסיונות של אנשים רבים בו זמנית להוציא שיחות בפרק הזמן שמרגע תחילת האירוע ועד סופו. במשרד התקשורת, שעוקב אחר הפעילות של החברות, קובעים באופן נחרץ כי לא הייתה קריסה של התקשורת הסלולרית, כי המצב אפילו לא היה קרוב לכך וכי החברות נערכו כראוי, במסגרת ההיערכות לאירועים המוניים.

העומסים, יש להדגיש, לא השפיעו על תהליכי הפינוי והחילוץ, מאחר שכל אחד גורמי החירום במקום עובד על רשת תקשורת עצמאית, המבוססת על תשתיות שונות – ואלה פעלו בצורה מסודרת.

מה שלא היה שם, וזה לא כשל נקודתי לאירוע זה, הוא רשת תקשורת חירומית אחת, שמתכללת ומסונכרנת באופן מלא בין המערכות השונות – דבר שיכול היה להקל, ולו במעט, את עבודת החילוץ ואת הטיפול באירוע.

כבר חשבו על רשת כזאת: הממשלה החליטה עוד ב-2013 על פרויקט לאומי בשם רשת מגיבים ראשונה, או, בשמו המוכר יותר, רדיו לאומי – ותקצבה אותו. ב-2016, שלוש שנים אחרי ההחלטה הראשונה, ראו בממשלה שעדיין לא החלו הפעולות ליישום התוכנית וקיבלו עוד החלטה: להוסיף כמה סעיפים ולתקצב אותם, על מנת לזרז את הביצוע. אלא שאנחנו ב-2021 והמערכת הזאת עדיין לא קיימת.

הדרישה הנחוצה של חברות הסלולר

יש לציין כאן את המכרז שפרסם המשרד לביטחון פנים לקבלת הצעות מספקים אזרחיים להקמת מערכת תקשורת שתשמש את כל הכוחות החירום, המוגדרים, על פי חוק, כ-"מגיבים ראשונים", ביניהם המשטרה, כיבוי אש, מגן דוד אדום, רשות החירום הלאומית והמשרד עצמו. זאת, על סמך הקביעה שתשתיות הסלולר יוגדרו תשתיות לאומיות – דרישה שחברות הסלולר העלו בפני הממשלה יותר מפעם אחת. הדרישה הזאת הועלתה אמנם משיקולים עסקיים ומסחריים של החברות, אבל קיומה יביא להיערכות נכונה יותר של מדינת ישראל לאירועי חירום, דוגמת האסון בהר מירון. הרשתות האלה אמורות להיות חלק מאותו "רדיו לאומי" שתוכנן בזמנו.

המשמעות של הכרזה על רשתות הסלולר כרשתות חירום היא שבזמן חירום, המדינה מפקיעה אותן ומוסיפה עוד יכולות תשתיות תקשורת לטיפול באירועים.

הר מירון ביום ו', אחרי האסון. צילום: דובר צה"ל. למצולמים אין קשר לכתבה

נכון להיום, הדרישה של חברות הסלולר לא התקבלה. צריך להדגיש שלמשרד התקשורת יש נהלים ברורים, שמגדירים כיצד חברות הסלולר צריכות לעבוד בשעת חירום, והיינו יכולים לראות דוגמה לכך עם פרוץ מגפת הקורונה. אלא שההיערכות להילולת רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון הייתה לקראת אירוע המוני ולא לחירום. העובדה שחלק מהחברות הכפילו את מספר האנטנות הסלולריות שהציבו במקום כדי לספק כיסוי טוב יותר סייעה לטיפול באירוע החירום, גם אם הן הוקמו לא לצורך כך.

מערכת אחת או שדרוג המערכות הקיימות?

כאשר הועלה הרעיון של רדיו לאומי, התלבטו בממשלה מהו הפתרון הטוב לטיפול באירועי חירום: האם ללכת על מערכת אחת או לשדרג את המערכות של כל אחד מהגופים, תוך אפשרויות סנכרון שקיימות כבר כיום, והן בניהול המשטרה? רשת החירום, כאמור, לא הוקמה והגופים השונים פועלים על בסיס רשתות עצמאיות.

במהלך השנים הוטמעו פרויקטי תקשורת שונים בכל אחת מיחידות החירום, כמו פרויקט ברק כתום, שבמסגרתו פיקוד העורף התחבר לרשת החירום המשטרתית. גם למשטרה יש מערכת תקשורת משוכללת, שעונה על הצרכים במידה רבה. המערכת הזו פעלה בין היתר באירועי הר מירון וזכתה לשבחים רבים. באחרונה גם מגן דוד אדום שדרג את הרשת התקשורת שלו, תוך שיתוף פעולה בין סלקום ל-YTCOM. זאת, לאחר שנים רבות שבהן הארגון פעל עם מערכות מירס של מוטורולה. רשתות עצמאיות ברמה גבוהה פועלות גם בגופים האחרים.

עבודת מטה במשרד לביטחון פנים

במשרד לביטחון פנים נעשתה בעבר עבודת מטה על ידי דני קריבו, שהיה ראש אגף תכנון ובקרה, ובאחרונה מונה לתפקיד ממלא מקום ראש אגף התכנון במשטרה. אבל עבודת המטה הזו נשארה במגירה. הסיבות לא ממש מפתיעות: חילוקי דעות על סמכויות, והעדר יכולת לתאם בין משרדים ובין אנשים. זוהי עוד דוגמה לפערים העצומים הקיימים שקיימים בישראל בין תכנון לבין ביצוע, כי לא מצליחים להקים גוף עם סמכות מתכללת לכל גופי החירום. יש שיגידו, ובצדק, כי אחד החסמים לכך הוא מעורבות היתר של הפוליטיקאים בתהליכים, בדיוק כמו שקרה במחדל הר מירון.

המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, נתי כהן, שהיה שותף לדיונים סביב מערכת רדיו לאומי עוד כשהיה קצין קשר ותקשוב ראשי סבור שאם וכאשר תקום ועדה כלשהי לבדיקת המחדל בהר מירון, יש לקוות שאחת ההמלצות שלה תהיה להוציא לפועל סוף סוף את התוכנית הלאומית להקמת תשתית תקשורת אחידה בחירום. התשתית הזו תשפר מאוד את המוכנות של המדינה לטיפול באירועי אסון עתידיים, בתקווה שלא יהיו כאלה.

הפוסט כמעט עשור אחרי: רשת התקשורת בחירום הלאומית עדיין לא הוקמה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האיחוד האירופי שוקל להקים איגוד של יצרניות שבבים מהיבשת – כך לפי דיווחים. המטרה, נטען, היא לצמצם את התלות ביצרניות השבבים הגלובליות עקב משבר שרשרת האספקה, שמסרב להסתיים. היבט אחר הוא הרצון של האיחוד להגדיל את חלקה של אירופה בתחום ייצור השבבים ל-20% עד 2030, וזאת לעומת חלקה המזערי יחסית כיום, שעומד על מחצית הכמות.

STMicroelectronics, NXP, ASML ואינפיניאון הן חלק מהחברות ששמן הוזכר בנושא. המטרה של התוכנית, שנמצאת בשלביה הראשוניים בלבד, היא לספק חלופה לאפשרות לבניית מפעל נוסף באירופה של יצרנית שבבים, כשהתפקוד ושיתוף הפעולה אמורים להתרחש בהתאם לפרויקטים מוגדרים. גלובל פאונדריז, שיש לה את מפעל ייצור השבבים הגדול ביותר באירופה – בדרזדן, גרמניה – הודיעה שהיא עוקבת אחרי ההתפתחויות ונמצאת בקשר עם הנציבות.

TSMC, יצרנית שבבים שבשליטת הממשל הטייווני, כבר הודיעה שהיא לא מתכוונת להקים מפעל באירופה, אבל אינטל דווקא כן. פט גלסינגר, מנכ"ל החברה, שנמצא במסע דילוגים עולמי (שבמסגרתו הגיע לישראל והכריז כאן על השקעות של יותר מ-10 מיליארד דולר), כבר נפגש עם נציגי הנציבות האירופית ועל פי הדיווחים, הציג בפניהם דרישות מימון וסיוע בגובה של 10 מיליארד דולר – טענה שהוכחשה מאוחר יותר על ידי אינטל.

"כדי להיות מובילים ולא מובלים, התעשיה באיחוד האירופי דורשת פעולה דחופה ושאפתנית בתחומי טכנולוגיות דיגיטליות כגון מוליכים למחצה, ענן, קוונטיות, קישוריות לחלל וסוללות", צייצה נשיאת הנציבות, אורסולה פון דייר ליין, לאחר אחת הפגישות.

הפוסט בתכנון: איגוד של יצרני שבבים מאירופה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דל טכנולוגיות (Dell Technologies) מוכרת את פלטפורמת Boomi שלה תמורת 4 מיליארד דולר במזומן, כך הודיעה ענקית ה-IT אמש (ב').

Dell Boomi מתמחה בפתרונות אינטגרציה וקישוריות לארגונים המעוניינים לחבר בין המערכות בסביבות הענן ומערכות ה-On Premise בארגון. הרוכשות הן שתי קרנות השקעות גלובליות, פרנסיסקו פרטנרס ו-TPG Capital. התנאים הכספיים הרשמיים של העסקה לא נחשפו, והיא צפויה להסתיים בסוף 2021. הפלטפורמה מיוצגת בישראל על ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס.

הפלטפורמה שנמכרה מאפשרת את כל סוגי החיבורים (cloud-to-cloud, SaaS-to-SaaS, cloud-to-on-premises, on-premises-to-on-premises ו-B2B integration) בין מערכות ענן ו-On premise וזרימת נתונים ביניהם, בלא צורך ברכישה והתקנה כלשהי.  הפתרון מבוסס SaaS, ומודל התשלום שלו הוא לפי שימוש. הפתרון מציע סביבת אינטגרציה מלאה בענן, לצד יכולות ניטור ובקרה אחר תהליכים בין יישומים. היא מאפשרת לחברות לעבור לסביבות ענן באופן מלא, או היברידי, יחד עם מערכות ה-on premise הארגוניות, ומסייעת לארגונים לייעל ולפשט את האינטגרציה של תהליכים וזרימת נתונים בין המערכות השונות. הפתרון בנוי בארכיטקטורת Multi-tenant למספר רב של יישומים במקביל.

דל רכשה את EMC תמורת 67 מיליארד דולרים בסוף 2015. הייתה זו עסקת הרכישה הגבוהה ביותר אי פעם בעולם היי-טק. הרכישה יצרה "מפלצת IT" עם היצע מחשוב מגוון ללקוחות הארגוניים, וניסיון להתחרות בשוק המצוי בצמיחה איטית. מאז, דל נפטרה מלא מעט מנכסי ה-IT שלה. מגיפת הקורונה העולמית הביאה את מכירות המחשבים האישיים של דל לגבהים חדשים, ואף האיצה את ההיברידיות של עסקים. מייקל דל, מנכ"ל החברה הנושאת את שמו, החליט כי Boomi לא תהיה חלק מההיצע הטכנולוגי של החברה בעידן הפוסט-קורונה. "אנו מתמקדים בצמיחה שמניעה עסקים על ידי המשך הפעילות בתחומי מודרניזציה של תשתיות הליבה ובעסקי המחשבים, לצד הרחבה בתחומים בעלי עדיפות גבוהה, דוגמת ענן פרטי וענן היברידי, מחשוב קצה וטלקום. הכל נועד לעזור לארגונים לשגשג בכלכלה שמתאפיינת בעבודה מכל מקום", אמר ג'ף קלארק, סגן היו"ר ומנהל התפעול הראשי של דל.

מאז הרכישה של EMC, דל סוחבת על גבה חוב של כ-50 מיליארד דולר, בשל הרכישה בת 67 מיליארד הדולר. מדי רבעון דל משלמת מיליארדים לצמצום החוב. כך, ברבעון הכספי האחרון שלה, רביעי בשנתה הכספית 2021 – דל שילמה 2.4 מיליארד דולר לצמצום החוב. נכון לפברואר השנה, החוב הבסיסי של דל עומד על 29 מיליארד דולר, נוסף על חובות משנה בסך חמישה מיליארד.

כך, בתוך פחות משנתיים, משפחות העסקים של דל טכנולוגיות יצומצמו בכמחצית – משמונה לארבע. בפברואר 2020 דל מכרה את RSA Security לקרן ההון הפרטית STG (ר"ת Symphony Technology Group), תמורת 2.08 מיליארד דולרים.

במרץ 2016 דל ביצעה את המכירה הראשונה: תאגיד התקשורת היפני NTT רכש את פרו סיסטמס – שירותי ה-IT של דל, תמורת 3.5 מיליארד דולר. הרוכשת הייתה NTT Data, זרוע השירותים של קבוצת NTT. דל רכשה את פרו סיסטמס ב-2006, בסכום של 3.9 מיליארד דולרים.

בספטמבר 2016 דל מכרה ל-OpenText את חטיבת התוכן הארגוני של EMC, כולל פתרון ניהול המידע הארגוני Documentum, שמהווה תחרות ישירה לפתרונות התוכנה שמציעה OpenText בעצמה לשוק. היקף העסקה עמד על 1.62 מיליארד דולרים.

ביוני 2016 דל מכרה חלק מנכסי התוכנה שלה. היקף המכירה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו כי הסכום עמד על שני מיליארד דולר. קרנות ההון סיכון הפרטיות Francisco Partners ו-Elliott Management רכשו חלקים מחטיבת התוכנה של דל, הכוללת את קווסט ואת SonicWall. שתי החברות הנרכשות פעלו באותו שוק של דוקומנטום  – מערכת ניהול התוכן של EMC – שנמכרה כמה חודשים לאחר מכן. דל רכשה את קווסט ביולי 2012 תמורת כ-2.4 מיליארד דולרים.

באפריל השנה הודיעה דל טכנולוגיות רשמית על היפרדות מ-VMware – שהיא אוחזת בבעלות של 81% ממנה, מאז רכשה אותה כחלק מרכישת הענק של EMC. העילה למהלך היא הרצון לפשט את מבנה ההון של החברות, שכן המשקיעים העריכו את שווי החברות בערך נמוך יותר ממה שהיה יכול להיות להן אילו היו מופרדות, זאת בשל אי הוודאות הקשורה למבני הון מסובכים.

כך, עד 2022, ענקית ה-IT תהיה מורכבת מעסקי המחשבים האישיים שלה, תשתיות החומרה המובילות של EMC,  SecureWorks– הפועלת בעולם אבטחת הסייבר ו-Virtustream – הפועלת בעולם התוכנות ושירותי הענן.

הפוסט ממשיכה להיפטר מנכסים: דל מוכרת את Boomi תמורת 4 מיליארד דולר במזומן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאת יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL

בעולם שבו כמות הנתונים שארגון אמור לנהל מוכפלת בכל שלוש שנים, ארגונים רבים הגיעו לתובנה, שהדרך בה פעלו עד כה בנושא ניהול הנתונים אינה יכולה להתקיים עוד. הם מבינים כי הם חייבים לשנות את דרך החשיבה של הארגון בכל הנוגע לאינטגרציה וניהול הנתונים.

הצורך בהשתלבות בעולמות חדשניים ובדיגיטל

הצורך המיידי בפתיחת ערוצים נוספים (Mobile Web etc) מול הלקוחות, הסוכנים, השותפים והספקים מחייב זמינות של מידע אמין לשם קבלת החלטות וביצוע עסקאות. הזמן הדרוש מקבלת המידע עד להפיכתו לתובנה נדרש להתקצר בצורה משמעותית. לקוחות הקצה מבקשים לקבל את המידע בזמן קצר ככל האפשר. מחקרים מצאו, כי 40% מהלקוחות לא יסכימו להמתין שלוש שניות ויותר לקבלת מידע על המסך, הם יעדיפו לעבור למסך אחר.

גם הצורך בשיפור השירות מחייב כלי אינטגרציה יציבים ומהירים, המשלבים טיוב נתונים תוך כדי שינועם. ארגונים חייבים להיערך לפתיחת ערוצי תקשורת חדשים מול לקוחותיהם, שכן עליהם ליזום מולם ולא רק להגיב, ולשם כך נדרשים כלים מהירים ואמינים שיכולים לעמוד בדרישות השירות הגדולות ביותר.

גם הלקוחות הפנימיים בארגונים מבקשים לקבל מידע אמין בזמן קצר. בדרך כלל הם יבקשו גישה ישירה לנתונים לשם יצירת דו"חות בעצמם, ללא תלות ב-IT ( Self Service). היתרון ברור מאליו: הסכנה  שה-IT יהפוך לצוואר בקבוק בכל הקשור לשירות קטנה. ככל שכמות האנליסטים של הארגון גדלה, כך גם גובר הלחץ על ה-IT לספק את הנתונים. וכך גם עלויות ה-Shadow IT. גם כאן היתרון של כלי ניהול חדשניים בא לידי ביטוי משמעותי: הוא מאפשר קיצור לוחות זמנים בפיתוח ומעמיד כלים אוטומטיים לטיוב והכנת הנתונים באמצעות משתמש הקצה.

אינטגרציה עם ענן וביג דטה

אחת הבעיות בריבוי הנתונים המצטברים במערכות ה-IT היא, שהארגון אינו יכול לעבד ולנהל כמויות מידע עצומות בטבלאות, ועל כן הפתרונות החדשים המקובלים הינם בניית מאגרי Hadoop ו/או  שימוש בבסיסי נתונים בענן.  גם כאן נדרשת בניית אסטרטגיה, שתוכל לשמר את הלוגיקה העסקית של הארגון ולמנוע את הצורך בשכפול התהליכים. הכלים החדשים, ובראשם כלי הניהול של טאלנד (Talend), פותרים את הצורך בשכפול תהליכים על ידי הפעלת מחולל קוד ייעודי לכל סביבה, המאפשר העברת אותו Job ליעד אחר ללא כל פיתוח ובאמצעות גרירה נוחה.

עמידה ברגולציה

הרגולציה מניעה את הארגונים לקחת שליטה על יכולת ניהול הנתונים שלהם. הרווח הגדול שממנו נהנים הארגונים שעומדים ברגולציה מספק להם את היכולת לעבוד עם כלים חדשניים, המאפשרים זמן פיתוח קצר ושימור השקעה. הם אינם צריכים להגדיל את העלויות שלהם (בכלים המיושנים, החיוב פר שרת וממשקים, בעוד שבכלים החדשים החיוב פר מפתחים בלבד).

הפתרון הטוב ביותר בתחומו

בשנת 2005 עמד שוק המידע על פרשת דרכים. בזמן ששאר הענפים נמשכו למוצרי אינטגרציה מורכבים ויקרים, מייסדי טאלנד, פבריס בונן וברטרנד דיארד האמינו שיש דרך אחרת: משהו פשוט, חזק, גמיש וניתן להרחבה. הפתרון שלהם היה התוכנה המסחרית הראשונה עם קוד פתוח לשילוב נתונים (Data Integration).

טאלנד האמינה שעליה לשנות את הדרך שבה העולם מקבל החלטות והדרך להשיג זאת היא על ידי הפיכת נתונים לשימושיים עבור כולם. בהמשך, טאלנד הוכתרה, על ידי חברות המחקר הגלובאליות, כמובילה את תחום ניהול הנתונים העולמי עם פתרונות לשלמות ובריאות נתונים.

קצת יותר מעשר שנים מאוחר יותר (בשנת 2016) – לאחר שכבר השיקה פתרון ביג דטה ארגוני וצפתה את מעבר התעשייה לתשתיות ענן, הונפקה החברה בנאסד"ק ונרשמה בשם TLND.

החברה, שהחלה את דרכה בשנת 2005, מציעה פלטפורמה חדשנית בניגוד לספקיות ותיקות בשוק, שהחלו את דרכן בעולם ה-ETL עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת. הכלים שלה נבנו בארכיטקטורה שמושתתת על קוד פתוח ופרדיגמות של פיתוח קוד מהיר ויעיל, דרך הגישה שהכלי מחולל קוד ואינו מצריך רכיבי ריצה ייעודיים (הכלי מחולל JAR או SPARK). עובדה זו מאפשרת לתהליכים "לרוץ" במהירות של פי עשרה ואף יותר מול המוצרים המתחרים. בארכיטקטורה נבנו מנגנונים, המאפשרים ללקוחות לתחזק את התהליכים בקלות (Continuous Integration) ובמהירות בזכות תהליכי הבדיקות וניהול הגירסאות, המאפשרים יצירת גירסה חדשה של תהליך קיים והעברתה לייצור בדקות ספורות.

הארכיטקטורה אף מאפשרת להוסיף פונקציונליות ורכיבים נוספים, כמו ניהול המידע תחת חלון ניהול אחד. בעוד שיצרנים מתחרים רוכשים חברות ומוצרים משלימים ומנסים לשלבם במוצר שלהם, הרי שבטאלנד המעבר מ-ETL רגיל לביג דטה הוא מיידי (באמצעות גרירה של האובייקט).

הפוסט עוברים לכלי אינטגרציה וניהול נתונים מהדור החדש הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הדיווחים כי ההאקרים שלוחי הקרמלין, שערכו את מתקפת הסייבר הענקית דרך הפריצה לסולארווינדס (SolarWinds), עדיין שומרים על גישה לרשתות אמריקניות למרות מאמצי הממשל לתקן את החולשות שנוצלו – אינם מפתיעים. זאת, בהתחשב בטכניקה המתוחכמת של Golden SAML שבה נעשה שימוש במתקפה. כל ארגון וכל סוכנות ממשלתית בארה"ב שהרשת שלהם נפרצה במתקפה הזאת צריכים בהחלט להניח שהתוקפים עדיין שומרים על גישה", כך אמר שקד ריינר, חוקר אבטחת מידע במעבדות סייברארק (CyberArk).

לדברי ריינר, "ב-2017 גילינו בראשונה את הטכניקה הזאת, Golden SAML. מדובר בווקטור תקיפה עוצמתי, שמאפשר לגופי תקיפה לשמר אחיזה ברשתות ולקבל גישה לשירותים שונים, ולעשות זאת באופן חשאי. שיטה זו מאפשרת לתוקפים להתחזות לכל זהות, כמעט בארגון ולרכוש גישה פריבילגית ביותר לכל מערכת או לכל סביבת ענן. כפי שנחשף בעדות בקונגרס האמריקני, זה כמו 'לגנוב את המפתח לכל דלת בבית'. זה מאפשר לתוקפים לקבל גישה לכל מידע בחברה שלך, תוך שהם מתחזים לאחד העובדים".

"זו הסיבה שהטכניקות ששימשו במתקפת סולארווינדס הן כה הרסניות", אמר ריינר, "הן נועדו – באופן מיוחד – לתת לתוקפים אחיזה ארוכת טווח באותן רשתות, על ידי ניצול גישה פריבילגית מאוד. ברגע שתוקפים מקבלים גישה לחשבונות פריבילגיים, הם יכולים להרחיב ולשמר את אחיזתם בארגון, ו-Golden SAML הוא דוגמה מצוינת לכך".

"לכן", סיכם ריינר, "מבחינת האבטחה הארגונית, חיוני ביותר לוודא שנקודות הגישה וההרשאות הפריבילגיות של הארגון מאובטחות, ולהקפיד כי כל הפעילות הפריבילגית מנוהלת ומנוטרת באמצעות שכבת האבטחה לניהול גישה פריבילגית. הדרך היחידה לוודא שהרשת מאובטחת לאחר פריצה מסוג זה היא ליצור מפתחות פרטיים חדשים, לבטל את כל הישנים ולבנות מחדש את האמון מהיסוד".

בכיר הבית הלבן אמר באחרונה, כי הצעדים הגורפים שעליהם הכריז ממשל ביידן נגד רוסיה אינם צפויים – לכשעצמם – למנוע פעילות סייבר זדונית רוסית נגד ארה"ב, וציין כי עדיין קיימת הסכנה שההאקרים שאחראים למתקפת הענק עדיין אורבים לרשתות אמריקניות. זאת, למרות מאמצי הממשל לתקן פגיעויות שנוצלו לרעה.

את פריצת הענק ערכה קבוצת APT29, הנתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה, ולעתים גם ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי, ה"יורש" של הקג"ב. הפריצה החלה באוקטובר 2019 וקיבלה דחיפה משמעותית במרץ 2020. פייראיי (FireEye) הייתה הראשונה לחשוף את המתקפה ואת העובדה שההאקרים חדרו למערכותיה – בתחילת דצמבר. חברות נוספות היו VMware, מיקרוסופט (Microsoft), סיסקו (Cisco), אינטל (Intel) ואנבידיה (Nvidia), בלקין (Belkin International), יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, ודלויט (Deloitte).

מהממשל הפדרלי האמריקני הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר, ה-NTIA, וסוכנויות מודיעין ומשרד האנרגיה. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, ה-NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, היווה גם הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. בינואר 2021 דיווחנו, כי מערכת ניהול התיקים והגשת התיקים האלקטרונית של הרשות השופטת בארה"ב נפלה קורבן לפריצת הענק הרוסית. מדובר במערכת המקבילה במהותה למערכת נט-המשפט הישראלית. המערכת סבלה מ"פריצה לכאורה", כחלק מהפריצה שהתבססה על החדרת נוזקה לתוכנת Orion לניהול הרשת של סולארווינדס. אנליסטים ציינו, כי בתי המשפט הפדרליים מהווים מכרה זהב פוטנציאלי עבור האקרים, כיוון שהם מציגים נתונים רגישים על מיליוני אנשים.

הפוסט "כל ארגון שנפרץ במתקפת סולארווינדס חייב להניח שההאקרים עדיין אצלו" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מגייסת עוד עובדים. בינת סמך

בינת סמך – חברת התשתיות ואבטחת המידע מקבוצת רד בינת – הודיעה על גיוס עשרות עובדים למשרות מיידיות, עבור פרויקטי תשתיות חדשים שהיא מבצעת עבור לקוחותיה, והן להצבה לטווח ארוך באתרי לקוח גדולים. בינת סמך, שהוקמה בשנת 1997, מעסיקה כיום כ-450 עובדים, לאחר שצירפה בשנה האחרונה כ-50 עובדים חדשים. 

בין התפקידים המבוקשים: ר"צ אבטחת מידע אפליקטיבי בקרי SOC למרכז סייבר מתקדם בבאר שבע; DBA Oracle מנוסה לסביבות מיקרוסופט, יוניקס ולינוקס; איש סיסטם – לארגון ממשלתי בירושלים; איש סיסטם בכיר לאזור המרכז; תומכים טכניים וטכנאים לאזור המרכז ולירושלים; PMO  מנוסה בארגונים גדולים – לארגון ממשלתי בירושלים; מדריכים/מטמיעים למגוון ארגונים גדולים בירושלים ובתל אביב; ועוד.

בינת סמך מספקת שירותי מיקור חוץ בתחומי התקשוב והטכנולוגיה, ובין היתר מספקת שירותי מחשוב מנוהלים (MSP), שירותי מחשוב מנוהלים בענן, שירותי מוקדים ו-HD וכ"א מקצועי במגוון התמחויות טכנולוגיות לעשרות ארגונים.

בין לקוחות החברה: בנק לאומי, כלל ביטוח, שירותי בריאות כללית, הרשות לחדשנות, המוסד לבטיחות וגיהות, משרד הבריאות, משטרת ישראל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות שוק ההון, אירונאוטיקס, נציבות שירות המדינה, בלומברג, סיטה, מי שרונים, עיריית שוהם, כאן תאגיד השידור, ועוד.

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך מקבוצת רד בינת: "בינת סמך חווה פריחה בשנים האחרונות וצומחת בקצב גבוה. גם בתקופת הקורונה השכלנו לשמר למעלה מ-95% מעובדינו ולהמשיך ולצמוח. אני מזמין עובדים במקצועות השונים של תשתיות ואבטחת מידע, בכל רמות הניסיון וההתמחות, לפנות אלינו להשתלב בקבוצת ה-IT מהגדולות במשק, ובמגוון תפקידים אטרקטיביים. המומחים שאנו מגייסים ישתלבו בפרויקטים מגוונים בחזית הטכנולוגיה, ייהנו מסביבת עבודה דינמית ומאתגרת, פעילויות רווחה מגוונות, ותנאי העסקה אטרקטיביים".

קו"ח ניתן לשלוח ל-delivery@bynetos.co.il

הפוסט בינת סמך מגייסת כ-80 עובדים לפרויקטי תשתיות חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות