האסון שאירע ביום ה' בלילה בהר מירון השפיע על החברה הישראלית והעציב רבים מאתנו – אני רוצה להאמין שאת כולנו, או לפחות את רובנו. מראות הדוחק והצפיפות, המחשבה מה קרה לאלה שנמחצו זה על זה והסיפורים על המתים באירוע הנורא – מצמררים ומכמירים את כל מי שיש לו לב אנושי, או לפחות אמורים לעשות זאת.

עם היוודע האסון התחלנו לראות יוזמות יפות: במקומות רבים ברחבי הארץ, כולל ביישובים ערביים כמו טמרה, התרימו דם למען נפגעי האסון, שכנים הביאו אוכל לעשרות המשפחות שחיכו ליד המכון לרפואה משפטית באבו כביר, בתקווה שיוברר שהבן או האבא שלהם לא נמצא שם, ועוד יוזמות יפות.

אולם, בד בבד, לא עברו שעות ספורות מהאסון והתחלנו לראות ברשתות החברתיות גם את שיח השנאה הישן והכה רע – בעיקר כלפי החרדים. חשוב להדגיש: רוב הגולשים הביעו הזדהות עם הקורבנות ואמפתיה רבה כלפי משפחותיהם וכלפי הפצועים, אבל היו לא מעט כאלה שעוד לפני שראשון המתים מהאירוע הובא לקבורה, הזדרזו והאשימו את "החרדים" במה שקרה להם. לא את הפוליטיקאים, הרשויות או הרבנים – שזה לגיטימי ולדעת כותב שורות אלה אף מוצדק וראוי – אלא את "החרדים".

בהתחלה זה הגיע טיפין טיפין – ברגעים האלה ניצחה אצל חלק ניכר מרושפי השנאה המחשבה שלא כל כך נעים להתבטא כפי שהם רוצים מיד אחרי אירוע כזה, שכל המדינה מדברת עליו, ומי רוצה להיות ראשון לעשות את זה? אבל עד מהרה, השנאה במסווה של "ביקורת" על הציבור החרדי החלה לבוא: "מה הם עולים לשם?", "הם מצפצפים על המדינה" ורמיזות ואף אמירות על עדר שוטה, מאחר שהוא שומע לרבנים בלי עוררין. היו אף שהשוו את האסון בהר מירון ל-"התנהגות של החרדים" בזמן הקורונה – ולא משנה העובדה שרוב הציבור החרדי הקשיב להוראות ומילא אחריהן.

די לשיח השנאה. צילום אילוסטרציה: BigStock

אנטישמיות – גרסת ישראל

הרשתות החברתיות הן כר פורה לשיח שנאה – זה לא חדש. גם אסונות ואירועים בקנה מידה גדול הם כר פורה לשיח שנאה – גם זה לא חדש, וקיים עוד הרבה לפני הרשתות החברתיות. ביום ה' האחרון, כמה שעות לפני האסון, ראיינתי את תומר אלדובי, שמנהל את התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שהסביר לי עד כמה התיאוריות האנטישמיות שגשגו מחדש בזמן הקורונה, ועל הקונספירציות שמאשימות, "איך לא", את היהודים בפרוץ המגפה ובכך ששיעור המחוסנים ברוב המדינות בעולם נמוך בהרבה לעומת זה שבמדינת היהודים – ישראל. הראיון עמו יפורסם כאן, באנשים ומחשבים, בעוד כמה ימים.

נכון, אין דמיון בין סדר הגודל של הקורונה לעומת האסון בהר מירון ושל סדר הגודל של שנאת היהודים בחו"ל לעומת שנאת החרדים בארץ (וגם השנאה ההפוכה, אלא שהיא לא נושא המאמר הזה). אבל שנאה היא שנאה, וצריך להוריד כל שנאה למינימום. הלוואי שהיה אפשר למגר את כל השנאות, אבל אני ריאליסטי.

האינטרס הכלכלי גובר על זה החברתי

כאן נכנסות הרשתות החברתיות. אלה מבטיחות שהן פועלות נגד שיח שנאה, ואף עושות זאת – לפי עדותן שלהן וגם לפי עדותו של אלדובי באותו הראיון. אבל זה לא מספיק: מבחן התוצאה מדבר בעד עצמו – שיח השנאה עדיין פורח, ומאוד, ברשת בכלל ובסושיאל מדיה בפרט. זהו שיח שנאה נגד קבוצות שונות – ערבים, להט"בים, שמאלנים, ימנים ובכלל, מיעוטים שונים, כולל היהודים שם והחרדים כאן. כנראה שהאינטרס הכלכלי גובר כאן על האינטרס החברתי, כי שנאה יוצרת שיח ועניין, שיוצרים שהייה רבה יותר של הגולש בפלטפורמה של אותה רשת חברתית שבה מפורסמים הדברים, מה שבתורו יוצר יותר פרסומות ורווח לחברה.

הרשתות החברתיות כבר הבינו ששיח השנאה הוא נושא נפיץ ושעליהן לעשות משהו כדי לצמצם אותו. אבל כדי שלא לפגוע באינטרס הכלכלי שלהן, הן עושות – אבל לא מספיק. זה כמו שרופא ייתן אקמול לחולה קשה, שצריך לעבור ניתוח דחוף. והן, לצערנו, נמנות על צוות הרופאים במקרה זה.

מערכת אנשים ומחשבים מביעה הזדהות עם משפחות קורבנות האסון ועם הציבור החרדי, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים.

הפוסט האסון בהר מירון – עוד תירוץ לשיח שנאה ברשתות החברתיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תזהה את מצבם המנטלי של עובדים על פי מידע ביומטרי? מיקרוסופט. צילום: BigStock

בקשת פטנט שהגישה מיקרוסופט (Microsoft), המתארת אמצעי לזיהוי רגשות על ידי מערכת ניטור ביומטרית, פורסמה על ידי משרד הפטנטים האמריקני, ה-USPTO.

הפטנט עתיד לזהות את מצבו המנטלי-רגשי של אדם, בהתבסס על ניתוח מידע, כמו לחץ הדם וקצב הלב, אשר נאסף על ידי פריטים לבישים וכן על בסיס נתונים שונים שיאסף עקב השימוש בשירותי Microsoft Office השונים. ההמצאה מתוארת כמיועדת לעובדים בחברות וארגונים.

נראה כי הרעיון הוא לאפשר לחברות להפעיל תכניות, כדי לספק לעובדיהן 'תובנות בריאות' הנגזרות מהנתונים הביומטריים שלהם, אך עם זאת להרחיב את המסקנות גם להיבט הרגשי. הנתונים הביומטריים ואלו שנאספו מהתוכנות של מיקרוסופט מנותחים – או אז ניתן להשתמש ב"ציון החרדה" שמקבל העובד, כדי להציע לו לקחת הפסקה ארוכה או קצרה להתאוששות.

על הפטנט אפשר היה ללמוד מהגשת הבקשה לרישום שלו על ידי ה-USPTO, שם הוגדר כאמצעי ל"זיהוי רגש מאותות קשרים, על פני תובנות בריאות". לפי מה שמסתמן מההגשה, ניתן יהיה לאסוף נתונים מחיישנים ייעודיים, אשר מלקטים מידע ביומטרי בריאותי ושכולנו מכירים – למשל שעון חכם – אך גם מתובנות שנאספו בפגישות וידיאו ואודיו שבהן השתתף העובד, ממשוב שיספקו חיישנים האפטיים (haptic – זיהוי עוצמת מגע), ואפילו על פי משך הזמן המושקע בהתעסקות במענה ובקריאת דואר אלקטרוני בזמן העבודה.

מקור להקלה או לדאגה עבור העובדים?

המגזין Computerworld התייחס בדיווח שלו על הפטנט לעלייה ניכרת במה שמכונה "שחיקת עובדים" שנרשמה במהלך מגיפת הקורונה. כל זאת בזמן שהנושא של מצב העובדים המנטלי בהחלט הולך ותופס יותר ויותר תשומת לב בחברות בכלל, ובתעשיית ההיי-טק במיוחד.

על אף שההמצאה עשויה לסייע לעובדים לזכות בהבנה גדולה יותר של מעסיקיהם למצבם המנטלי, היא גם מציפה חששות ממעקב (פיזי ורגשי) אחרי במקום העבודה, אשר אינו מתקבל, כמובן, כאקט לגיטימי או חיובי בעולם המערבי. מיקרוסופט מצידה, בהצגת הפטנט שלה, מדגישה שהניתוח של הדטה שיאסף לא נועד למדידת הפרודוקטיביות של העובדים, אלא לצורך זיהוי והפגת מתחים ואף למתן הפסקות כדי לאושש עובדים הזקוקים להן לפי הממצאים.

עם זאת אנליסט המחקר הבכיר ראול קסטנון אמר ל-Computerworld כי "הצרכנים מכירים יותר וחשים יותר בנוח עם השימוש במכשירים לבישים לאיסוף נתונים ביומטריים, כדי לפקח על בריאותם ורווחתם; עם זאת, הרחבת יכולות אלה למקום העבודה יכולה להוות סיבה לדאגה בעבור העובדים".

"ישנם יתרונות רבים שאנליטיקה יכולה לספק לעובדים, כולל מעקב אחר בריאותם ורווחתם בעבודה ובחייהם האישיים, אך ניווט באזור זה יכול להיות עניין רגיש ביותר בעבור הארגון", הבהיר קסטנון את עמדתו.

יצוין שכפי שקורה תמיד עם פטנטים, לא תמיד אלו קורמים עור וגידים, כך שאין לדעת אם הפיתוח של מיקרוסופט יגיע לכדי מימוש בעתיד, ומתי.

הפוסט פטנט ביומטרי חדש של מיקרוסופט יזהה מתי עובד זקוק להפסקה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

My Single Point – או, בקיצור, MySP – השיקה באחרונה גרסת ענן מלאה של כל פתרונותיה העסקיים. החברה הישראלית מתמחה בפיתוח פתרונות מתקדמים לניהול ומימוש האסטרטגיה העסקית בארגון, ניהול תוכניות עבודה, ניהול ותכנון תקציב וכן ניהול פרויקטים (PPM). גרסת הענן החדשה זמינה כבר עכשיו ללקוחות מכל מגזרי השוק בישראל ובחו"ל, והיא מאפשרת לארגונים לצרוך במודל תוכנה כשירות (SaaS) בענן את הפתרונות הייחודיים של MySP, המאפשרים למנהלים לייצר שפה משותפת בארגון ולסנכרן בצורה מיטבית בין כל העובדים והנתונים הרלוונטיים, לטובת יישום והוצאה לפועל של התקציב, האסטרטגיה והתוכניות העסקיות, ולעמידה ביעדי הארגון.

בעקבות השקת הגרסה החדשה, לקוחות יכולים לבחור בין תצורת ענן לבין התקנה באתר הלקוח (On-Prem), כפי שהייתה נהוגה עד היום. השותפה הבלעדית של MySP בישראל היא וואן טכנולוגיות (ONE), בעלת ניסיון מוכח בהטמעת הפתרון אצל עשרות לקוחות בארץ. במהלך השנים צברה וואן מומחיות בייעוץ, ליווי והטמעה של MySP בארגונים המובילים בישראל: רשות התקשוב הממשלתי, משרד הביטחון, משרד המשפטים, רפאל, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות, בנק ישראל, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק איגוד, Cal, מגדל חברה לביטוח, הפניקס ועוד.

צעד נוסף לדומיננטיות בשוק

ההכרזה על זמינות הפתרונות בענן מהווה צעד נוסף של MySP במטרה להיות שחקנית דומיננטית בתחום העצמת יכולות הניהול והביצוע של ארגונים. זאת, לאחר שבשנה החולפת הוכתר מודול ניהול הפרויקטים של החברה כפתרון ה-PPM המוביל בישראל על ידי STKI, ומוקדם יותר השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה שכוללת רכיבים חדשים, כגון מערכת מתקדמת, חוצת ארגון, שתומכת בתכנון ויישום אסטרטגיה ארגונית, וכן שיפורים באבטחת המידע וממשק משתמש חדש.

ישי שנידובר, מנכ"ל My Single Point, אמר כי "בשנים האחרונות נחשפנו לביקוש הולך וגובר מצד חלק מלקוחותינו ושותפינו בעולם, שהתעניינו בגרסת ענן לצד גרסת התקנה מקומית. אנחנו מאמינים כי הזמינות המלאה של כל פתרונות החברה בענן תתמוך בהאצת הצמיחה שלנו בשוק הבינלאומי ותאפשר לנו לסייע ליותר מנכ"לים ליישם את תכוניותיהם, קרוב ככל שניתן לתכנון המקורי".

שלום נחום, מנהל חטיבת המוצרים ב-וואן, ציין ש-"פתרון הענן החדש, וכן הגרסה האחרונה עליה הוכרז מוקדם יותר השנה, מעניקים רוח גבית להרחבת הפעילות שלנו עם MySP ולהגדלת מספר לקוחותינו המשותפים בשוק הארגוני בישראל. על פי דברי הלקוחות, המערכת זוכה לפופולריות רבה מפני שהיא מספקת מענה אמיתי לצורך הגובר והולך של מנהלים בפתרון ממוכן ואינטואיטיבי ליישום אסטרטגיה וניהול תוכניות עבודה. אין לי ספק שגרסת הענן רק תוסיף להצלחה זו".

גרסת הענן החדשה כוללת את כל החידושים שנוספו לגרסה האחרונה שהשיקה MySP מוקדם יותר השנה. היא מעניקה למנהלים יכולות ניהול ויזואלי של תוכניות עבודה וכן קליטה ממוחשבת וסדורה שלהן, לצד יכולת ניהול המטרות הארגוניות בהיררכיה מובנית, תוך חיבורן והנגשתן לניהול היומיומי המורכב של עשרות ומאות יוזמות, פרויקטים ומשימות.

למידע נוסף לחצו כאן.

הפוסט My Single Point השיקה את כלל מוצריה בגרסת ענן מלאה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

KLA, חברה גלובלית המתמחה בפיתוח וייצור פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, מגייסת כעת באינטנסיביות בישראל, ומציעה 80 משרות לפיזיקאים, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים בתחומים אלקטרואופטיקה, חומרים, תעשייה וניהול, מערכות מידע ותוכנה.

ל-KLA, חברה אמריקנית גלובלית, נוכחות פיתוח, ייצור וייצוא משמעותית בישראל, בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, וזו מתקיימת כבר מאז 1986. לפני כשלוש שנים רכשה KLA את חברת אורבוטק הישראלית, כך שכיום היא מחזיקה בשני אתרים, במגדל העמק וביבנה, ומעסיקה כ-1,400 עובדים בארץ בסך הכל. 

"הרכישה של אורבוטק, והעובדה שבמהלך 35 השנים האחרונות KLA הגדילה את היקף ההשקעות באתר החברה במגדל העמק באופן עקבי, מדגימות היטב את האמון שרוכשת חברת האם ליכולות הפיתוח והייצור המתקדמות ולהון האנושי בישראל", אמר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל.

"המכונות שאנו מייצרים מאפשרות את פריחת תעשיית האלקטרוניקה העומדת בבסיסם של מותגים כמו  נטפליקס או אמזון, וגם מכוניות אוטונומיות, מטוסים, שעונים חכמים, משחקי מחשב, טלפונים חכמים וכן הלאה", אמר תדמור. "אנחנו מתמודדים היום עם אתגרים בחזית הטכנולוגיה דרך חיבור למגמות המניעות את התעשייה קדימה, כמו 5G ו-Industry 4.0.  לדוגמה, השנה כבר הוצאנו לשוק מכונה מבוססת מנוע AI כמנגנון חדש לביטול שגיאות, פיתחנו סרטוני הדרכה מבוססי VR/AR עבור העובדים שלנו ברחבי העולם, לייעול תהליכי העבודה, יישמנו שיטות מתקדמות של Data Analysis, וידינו – עוד נטויה".

לירון יעקובי, מנהלת הגיוס של KLA. צילום: יח"צ

KLA דיווחה שהיא מציעה סביבת עבודה נעימה ותומכת, בדגש על גיוון והכלה, תוך מתן יחס מיוחד לעובדים מהחברה הערבית. "אנחנו משקיעים רבות בלימוד הצרכים הייחודיים של עובדים מהחברה הערבית, ומזמינים מהנדסים.ות להצטרף אלינו ולהשתלב בחברה המקדמת תרבות של גיוון והכלה בכל דרך אפשרית", כך אמרה לירון יעקובי, מנהלת הגיוס של KLA.

לדבריה, "ב- 2020, למרות הקורונה, גייסנו קרוב ל-150 עובדים חדשים, בשני האתרים שלנו, ואנו מעריכים כי גם ב-2021 נגייס כ-150 עובדים חדשים".

הפוסט KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נוף האיומים הדינאמי ומתקפות הסייבר החמורות שדווחו בחודשים האחרונים, מחדדים ואף מעלים מחדש את ההתלבטות של לא מעט ארגונים: איך להיערך למתקפה הבאה? האם המידע בטוח דיו בענן, ומה קורה בסביבה מרובת עננים? לקראת אירוע בנושא, שיתקיים ב-5.5, שלושה מומחים משתפים בכמה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון.

תם עידן "השכנים הרעשנים"

בן דלי, ארכיטקט פתרונות ענן בכיר באורקל ישראל: עד היום, לעיתים קרובות חששו ארגונים, ובצדק, מ"השכן הרעשן" – אותה חברה נוספת שאיתה הם לעיתים חולקים את התשתית בענן הציבורי, או אפילו עם ספק הענן עצמו – מה שמעלה ספקות באשר לרמת האבטחה. הדור החדש של שירותי הענן מציע ארכיטקטורה שונה ממה שהכרנו בעבר, מה שמבטיח רמת אבטחה מוגברת. השימוש בגישת Bare Metal, למשל, כמו זו של אורקל, מאפשר לחברה להוציא את מערכת הניהול שלה אל מחוץ לשרת של הלקוח, תוך שימוש בשרת נוסף שמנהל את הענן.

מכיוון שהשימוש בענן הוא פשוט היום יותר מתמיד, יש לוודא כי הפתרון הנבחר יידע לתת מענה לעובדה ששכיחותן של טעויות אנוש רק גדלה. כאן טמון היתרון של המהפכה האוטונומית בעולם המחשוב: ביכולות אוטונומיות מתקדמות בבסיס הנתונים האוטונומי של אורקל, שנועדו למנוע מאיתנו לבצע את הטעויות האלה. מערכת שלבדה מעדכנת ומאבטחת את עצמה, על כל הפעילויות הרבות והסיזיפיות הכרוכות באבטחה שאנחנו, כבני אדם, עלולים לפספס או לשכוח.

מנגנוני אנליזה לביג דטה, שפותחו עבור תשתיות ענן

לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בסייבריזן: בסופו של יום, סייבר זו בעיית דטה, והיכולת לספק הגנה תלויה ביכולת לנתח כמויות עצומות של דאטה. לכן נדרשים מנגנוני אנליזה, שיוכלו לטפל בכמויות כאלה של דטה, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות מערכות מתקדמות שהן cloud native, כלומר, נבנו עבור תשתיות ענן. שימוש בכל יכולות האנליזה מסייע להבין את כל מה שקורה בארגון בזמן אמת ולזהות אנומליות. מערכות ענן (SaaS) המנוהלות ברובן על ידי הספק עושות זאת טוב יותר, וכן מפחיתות את המקום לטעויות אנוש, מה שגם תורם לאופרציה הרבה יותר פשוטה וידידותית. בשנה האחרונה חברו סייבריזן ואורקל כדי לסייע לארגונים להתגונן מפני איומי סייבר מתקדמים בכל נקודת קצה לרוחב הארגון.

פלטפורמה אחודה כהגנה לסביבה מרובת עננים

נמרוד אלקין, מנהל מכירות ענן בפאלו אלטו: רוב הארגונים שנמצאים במצב של ריבוי עננים זקוקים לפלטפורמה אחודה, כמו Prisma Cloud של פאלו אלטו נטוורקס. מדובר בפלטפורמת ה-Cloud Native המקיפה בתעשייה, שמספקת לארגונים אבטחה של פעילותם בענן ומגינה על עומסי העבודה. לאחרונה הודיעה פאלו אלטו על הרחבת התמיכה גם ללקוחות ענן אורקל (OCI), כאשר הממשק שבין Prisma Cloud לבין ענן אורקל וספקיות נוספות הוא מהיר ומאפשר לקבל נראות מקיפה לכל נכסי הענן המרובים וההיברידיים בקונסולה אחת, כדי לסייע בהבנת מרחב ההתקפה והאיומים בענן. ניהול אבטחת ענן (CSPM) נחוץ גם לפעולות יעילות ופשוטות ברחבי סביבות ענן, במיוחד עבור ארגונים שחייבים לעמוד בתקינות רגולטוריות.

ושיקול נוסף: ריבונות הדטה

אחד החששות המרכזיים במעבר לענן הוא נושא המיקום והריבונות על הדטה. ענן שממוקם בישראל נותן מענה מצוין לסוגיה זו. פתיחה של דטה סנטר בגבולות ישראל בניהולה של ענקית טכנולוגיה גלובלית, כמו אורקל, עתיד לאפשר ללא מעט ארגונים לעבור באופן שקט ובטוח לענן. ראשונים בתור הם כל אותם ארגונים שבשל החוקים והרגולציה עליהם לא יכלו עד היום לעבור לענן הציבורי בגלל המחויבות להשאיר את הדטה בגבולות המדינה. אזור ענן מקומי הוא פתרון אופטימלי, כאשר מלבד סוגיית הריבונות, הוא מספק רמת אבטחה חסרת תקדים, וביצועים גבוהים.

רוצים לשמוע את המומחים ולהפנות אליהם שאלות? הצטרפו לאירוע "Improve Your Cloud Security Posture" – יום ד' , 5.5 בשעה 13:00 – לפרטים והרשמה לחצו כאן

בתמונה: משתתפים באירוע. משמאל למעלה, בכיוון השעון: לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בסייבריזן, בן דלי, ארכיטקט פתרונות ענן בכיר באורקל ישראל, נמרוד אלקין, מנהל מכירות ענן בפאלו אלטו, גיא נוי, מהנדס מכירות בפאלו אלטו. צילומים: מיכה לבוטון, עזרא לוי, נמרוד אלקין

הפוסט האם אפשר לישון בשקט כשהמידע של הארגון שלכם בענן הציבורי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ארטליסט, שמייצרת ומפעילה מאגרי תוכן מבוססי מדיות דיגיטליות לשימוש יוצרי תוכן וידיאו וסרטים ברחבי העולם, הודיעה בסוך השבוע על כמה מינויים חדשים בהנהלתה.

המינויים החדשים כוללים את אסף פורת, שניהל צוותי מוצר בפייבר ומונה לסמנכ"ל מוצר ועיצוב בארטליסט; יעל שער-פרישר, שכיהנה כסמנכ״לית משאבי האנוש של גט ומשמשת כעת בתפקיד זהה בחברה; אורן בילגורי, שמונה לסמנכ"ל מוצרים בארטליסט לאחר שהגיע אליה מתפקיד ניהולי ב-ויה; ועו"ד אילאיל לבנת, שכיהנה במשך עשור כיועצת משפטית וסמנכ"לית ברשת, וכדירקטורית בחדשות 2, ומונתה ליועצת כללית (General Counsel) בחברה.

אסף פורת, סמנכ"ל מוצר ועיצוב בארטליסט. צילום: יח"צ

פורת הקים ב-Wix את תחום המלונות, ניהל את צוות מנהלי המוצר בפייבר ונמנה על מייסדי הסטארט-אפ הומיס (Homeis) – רשת חברתית למהגרים מסביב לעולם. כמו כן, הוא משמש מנטור של סטארט-אפים ב-Google Launchpad ונמנה על מקימי קהילת מנהלי המוצרים בישראל. בתפקידו החדש בארטליסט הוא אמון על בניית דרך פעילות חוצת ארגון להצלחתו ומנהל את תהליך בניית המוצרים – משלב האפיון, עבור בעיצוב ובפיתוח ועד להוצאתם לשוק.

יעל שער-פרישר, סמנכ"לית משאבי האנוש של ארטליסט. צילום: יח"צ

שער-פרישר היא בעלת ניסיון עשיר של כ-15 שנים בתחום משאבי האנוש. בשנתיים וחצי האחרונות היא שימשה כסמנכ"לית משאבי אנוש בגט ולפני כן הובילה את התחום בצוותי HQ ומו"פ בחברות נוספות, בהן סייסנס, אמדוקס וגילון. בתפקידה החדש היא אחראית על צמיחת ההון האנושי בארטליסט.

אורן בילגורי, סמנכ"ל מוצרים בארטליסט. צילום: יח"צ

בילגורי היה דירקטור ב-ויה וניהל את תחום הניווט וניסיון הנהיגה בחברה. לפני כן הוא שימש כדירקטור בפרפקטו מובייל. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל המו"פ בארטליסט הוא ינהל את התחום, תוך שיפור איכות המוצר ויישום תהליכי פיתוח מהירים ונכונים.

עו"ד אילאיל לבנת, יועצת כללית בארטליסט. צילום: יח"צ

עו"ד לבנת היא בעלת ניסיון רב בשוק התקשורת. בין היתר, היא נמנתה על צוות ההקמה של ערוץ הילדים ג'טיקס בישראל וניהלה את עסקת מכירתו לדיסני. כיועצת משפטית וסמנכ"לית ברשת היא ניהלה את עסקת ההשקעה של אנדמול העולמית בערוץ. לאחר המיזוג עם ערוץ 10 היא פרשה מהחברה וניהלה את המחלקה המשפטית של קבוצת אדרי ב-NMC United. בתפקידה החדש היא אמונה על הקמת וניהול המחלקה המשפטית של ארטליסט, התאמת רישיונות השימוש לרגולציה הבינלאומית המשתנה ומתן מענה למשתמשים של החברה לשימוש בלתי מוגבל בכל מדיה בקטלוג. בנוסף, היא משמשת כמזכירת הדירקטוריון.

"צעד נוסף בתהליך ההתרחבות של החברה"

ארטליסט נוסדה ב-2016 על ידי עירא בלסקי, איציק אלבז, אייל רז ואסף איילון, כפלטפורמת מוזיקה המספקת רישיונות שימוש ליוצרי תוכן וידאו. החברה מחזיקה מעל חצי מיליון קטעי מוזיקה, אפקטים קוליים, טמפלטים, פריסטים, תוספים, מעברים ואנימציות גרפיקה, ומתחזקת פלטפורמת סטוק וידאו (Artgrid) עם כ-150 אלף קטעי וידיאו – כאשר כל אלה מתעדכנים על בסיס יומיומי. בניגוד לפלטפורמות קיימות, המצריכות רכישת מנוי מוגבל או רכישת רישיון נפרד לכל קטע וידאו או אודיו, ארטליסט פועלת במתכונת של מנוי שנתי וללא הגבלה – בין אם של כמות התוכן או של השימוש בו. באחרונה היא רכשה את פלטפורמת המדיה הדיגיטלית האמריקנית מושן אריי ב-65 מיליון דולר. בין לקוחותיה נמנים נייקי, Wix, קוקה קולה, איקאה, גוגל, מרצדס, אדובי, נטפליקס ודיור.

אלבז, המשמש כמנכ"ל ארטליסט, אמר כי "הצטרפותם של חברי צוות ההנהלה החדשים הוא צעד נוסף בתהליך ההתרחבות של החברה. אנחנו מצרפים לשורותינו אנשי ונשות מקצוע בכירים ובכירות מהחברות הטובות ביותר בשוק ההיי-טק".

הפוסט ארטליסט מינתה מנהלים בכירים חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בכיר לשעבר של ענקית שידוריהסרטים נטפליקס (Netflix) הורשע על ידי בית משפט בקבלת שוחד ועמלות מספקי טכנולוגיה בתמורה לכך שאישר להם אספקת מוצרים ושירותים לחברה בעת שעבד בה.

הבכיר, מייקל קייל, עבד בנטפליקס כסגן נשיא בפועל לתפעול IT מ-2011 עד יולי 2014 – משרה שבה ניהל את כלל הטכנולוגיות והתפעול של החברה. בעמדה זו, לפי האישום, אישר קייל חוזים לרכישת מוצרי ושירותי IT מספקיות חיצוניות בתמורה לקבלת עמלות מהן. בכתב האישום משנת 2018 נטען, כי הוא קיבל יותר מ-500 אלף דולר במזומנים, לצד אופציות למניות – כעמלות, מתשע חברות טכנולוגיה, שסיפקו מוצרים ושירותים לנטפליקס, זאת בתמורה לאישור פרויקטים במיליוני דולרים לספקיות האלה.

קייל נשפט בבית משפט פדרלי בסן חוזה ומשך את המשפט במשך שלוש שנים. כעת הסתיים ההליך, שבו הואשם ב-29 מקרים של מרמה והלבנת כספים, והורשע ב-28 מהם.

במהלך המשפט טען הפרקליט שייצג אותו לחפותו בהצהרה שפורסמה בבלומברג, והאשים את נטפליקס שהיא מנצלת את השפעתה כחברה בעלת עוצמה כדי לדחוף להעמדתו לדין. לדבריו, יוגש ערעור.

בעקבות ההרשעה, קייל עשוי להתמודד עם עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר וקנס כספי גדול.

הפוסט בכיר לשעבר בנטפליקס הורשע בקבלת שוחד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יבמ הודיעה כי תרכוש את טורבונומיק (Turbonomic Building Industry), שפועלת להבטחת ביצועי יישומים באמצעות בינה מלאכותית. העסקה כפופה לתנאי הסגירה המקובלים וצפויה להיסגר ברבעון השני של שנתו הכספית 2021 של הענק הכחול. היקפה הכספי לא נמסר לפרסום, אולם בעיתונות הטכנולוגית והכלכלית בארצות הברית הוא נאמד בסכומים של בין 1.5 מיליארד דולר ליותר משני מיליארד.

טורבונומיק היא ספקית תוכנה לניהול משאבי יישומים (ARM) וניהול ביצועי רשתות (NPM) שבסיסה בבוסטון. היא הוקמה ב-2010 וגייסה סך של 149.5 מיליון דולר משישה משקיעים, כולל הקרנות ביין קפיטל ו-ICONIQ Capital. החברה הנרכשת מונה יותר מ-500 עובדים.

בהודעת יבמ נמסר כי "הרכישה תספק לעסקים יכולות תצפית וניהול מלאים של אפליקציות, כדי להבטיח ביצועים ולמזער עלויות באמצעות בינה מלאכותית. כך, ניתן לייעל את המשאבים – כגון קונטיינרים, מחשבים וירטואליים, שרתים, אחסון, רשתות ובסיסי נתונים, ולהעריך ולנהל באופן דינמי ויעיל יותר את הביצועים של כל יישום, בכל מקום".

אנליסטים ציינו כי "הרכישה היא חלק מהמהלך לעיצוב מחדש של עתידה של יבמ כחברת ענן היברידית וחברת בינה מלאכותית". ואמנם, בהודעת הענק הכחול נכתב כי "הרכישה תסייע לחברות להתגבר על העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול ביצועים וזמינות עבור יישומים מרובים, המשתפים סביבת ענן היברידית מורכבת יותר. בהינתן אתגרים אלה, ארגונים מבקשים לאמץ AIOps (ר"ת Artificial Intelligence for IT Operations – בינה מלאכותית לטובת תפעול המחשוב) לשיפור הנראות של משאבי המחשוב שלהם, כדי שיוכלו לספק זמינות גבוהה וביצועים של יישומים בעלויות נמוכות יותר".

מהלך משלים

רכישה זו משלימה את הרכישה האחרונה של יבמ – את אינסטנה, שמספקת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור ולנראות ביצועים של אפליקציות, ולנראות של מערכות ניטור ה-IT – לצד ההשקה של IBM Cloud Pak עבור AIOps של ווטסון, לאוטומציה של פעולות IT באמצעות בינה מלאכותית. כך, יבמ תספק ללקוחות הארגוניים יכולות אוטומציה המופעלות על ידי בינה מלאכותית, שמשתרעות מ-AIOps – השימוש ב-AI לאוטומציה של פעולות IT – ובתצפית על יישומים ותשתיות, כאשר הכול בנוי על Red Hat OpenShift להפעלה בכל סביבת ענן היברידית.

"אנחנו מאמינים כי אוטומציה המופעלת באמצעות בינה מלאכותית הפכה לבלתי נמנעת, והיא עוזרת להפוך את כל העבודות הממוקדות במידע לפרודוקטיביות יותר", אמר דינש נירמל, מנכ"ל IBM Automation. "ארגונים נדרשים לנראות מלאה על מה שקורה בכל תשתית הענן ההיברידית שלהם, ובכל הארגון שלהם".

"עסקים מחפשים תוכנות מונעות AI שיעזרו להם לנהל את אתגרי המידות והמורכבות של הפעלת יישומים בין עננים", ציין בן ניי, מנכ"ל טורבונומיק. "המערכת שלנו לא רק קובעת פעולות, אלא גם מאפשרת ללקוחות לבצע אותן. השילוב שלנו עם יבמ יבטיח זמני תגובה מהירים של יישומים, גם בביקוש גבוה."

הפוסט ממשיכה להתבסס בעולם ה-AI: יבמ קונה את טורבונומיק בשני מיליארד ד' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתר סלבריטאים ורכילויות ותיק, המכונה פופביץ' (Popbitch), חשף באחרונה מידע מדהים – מספר הנייד של לא אחר מאשר ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, נותר גלוי באינטרנט לכל דורש במשך כ-15 שנה.

המספר הופיע כחלק מהודעה לעיתונות של צוות חשיבה משנת 2006, כאשר ג'ונסון היה מחוקק באופוזיציה ועבד כדובר שר ההשכלה הגבוהה מטעם המפלגה השמרנית. המספר שנכלל במודעה פשוט נותר אונליין. העניין הוא שלפי הפרסומים בתקשורת הבריטית, ג'ונסון פשוט לא החליף את מספר הסמארטפון שלו לאורך כל אותן שנים, גם לא כשמונה לראש הממשלה ב-2019. 

ביום ו', אחרי הפרסום והחשיפה, דיווחו עיתונאים שניסו להתקשר למספר שאותר אונליין, כי שמעו הודעה אוטומטית לפיה הטלפון "לא זמין כעת" ונאמר להם לנסות מאוחר יותר שוב, או לשלוח הודעת טקסט.

סיכון ביטחוני חמור לבריטניה?

סביב החשיפה הזו עוסקת התקשורת הבריטית בעיקר בחששות ביטחוניים שונים, כולל בדאגות בנוגע לאבטחת סייבר. העובדה שהמספר הסלולרי של האיש מספר אחת בממלכה – שההקפדה על ביטחונו מחד, אבל גם השמירה מפני חשיפת מידע שבבעלותו מאידך, הן אקוטיות – היה למעשה זמין לציבור לאורך כל כך הרבה זמן, עוררה דיון אודות הסיכונים האופציונליים. כך למשל נכתב שאם למדינות עוינות הייתה גישה למספר, ייתכן שהן היו יכולות להשתמש בו כדי לרגל אחרי ראש הממשלה.

אין סימנים לפריצת הטלפון של ג'ונסון. צילום אילוסטרציה: BigStock

האקרים ופושעי רשת, כך טענו דיווחים שונים, מקבלים סכומי עתק אם הם מצליחים לשים ידם על מספרי טלפון נייד של דמויות בדירוג ביטחוני גבוה – משום שבעזרתם הם יכולים לגרום נזק רב במאמץ מועט מאוד.

אמנם אין כרגע ראיות לכך שהנתונים והתקשורת של בוריס ג'ונסון הופרו או נפגעו עקב הכשל, אך למרות זאת מביעים רבים תרעומת פשוט משום שמספר טלפון נייד של ראש ממשלה הזמין באופן חופשי, מגביר באופן משמעותי את הפגיעוּת שלו למתקפות סייבר ובכלל לשלל צרות אפשרויות.

"אדם נגיש להפליא"

תגובת הממשלה הבריטית כללה הכחשה שמדובר בסיכון ביטחוני ובכלל, ניסיון להמעיט בערך הבשורה.

שרת הפנים, ויקטוריה אטקינס, התעקשה כי ראש הממשלה "יודע את האחריות שלו בכל הנוגע לביטחון המדינה" ובחרה בעיקר למתוח ביקורת דווקא על כלי התקשורת שחשפו את העובדה שהמספר היה לנחלת הכלל לאורך כל אותן שנים, ובעיקר מאז שג'ונסון נכנס לתפקיד המפתח שלו.

שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק. צילום: ויקיפדיה

שר האוצר, רישי סונאק, אמר כי "ככל הידוע לי, כל הפרוטוקולים הביטחוניים בוצעו", והוסיף: "חלק ממה שהופך את ראש הממשלה למיוחד הוא שהוא אדם נגיש להפליא".

אלא שהיועץ לשעבר לביטחון לאומי של בריטניה, פיטר ריקטס, ששוחח עם ערוץ Radio 4 בנדון אמר כי אם מספרו של ראש הממשלה זמין באופן נרחב, הוא יכול לשמש להאזנה מטעם מדינות עוינות, "ואולי גם גורמים אחרים שאינם ממלכתיים, כמו כנופיות פשע מתוחכמות".

"אני מדבר באמת על הפוליטיקאים הבכירים ביותר בעמדות רגישות, ששיחות הטלפון שלהם עשויות לכלול חומר רגיש, חומר רגיש מסחרית, אנשים שמנסים לשדל אותם לקבל טובות הנאה או הטבות מס, או שיחות עם מנהיגים זרים", הבהיר ריקטס.

לא מדובר בפעם הראשונה שזמינות מספר הטלפון של ראש הממשלה נתקלת בביקורת. הדיילי טלגרף דיווח לאחרונה כי השר הבריטי סיימון קייס המליץ לג'ונסון לשנות את מספרו בשל היותו ידוע. בנוסף עסקה בריטניה גם בכך שג'ונסון קיים יחסים עם לוביסטים עסקיים באמצעות הנייד הפרטי שלו, עניין שלא התקבל באופן חיובי על ידי התקשורת והציבור.

הפוסט סיכון ביטחוני חמור? מספר הנייד של בוריס ג'ונסון הופיע אונליין שנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המשקיע המיתולוגי והמגה-מפורסם, וורן באפט, ענה באחרונה על מגוון שאלות במסגרת הפגישה השנתית של חברת ההחזקות ברקשייר האת'וויי שבראשה הוא עומד. בחלק מדבריו התייחס באפט לסוגיית ההשקעות אונליין דרך שירותי השקעות באפליקציות, ואפשר לומר שהאיש, שהוא אחד המשקיעים המובילים בעולם, לא מתלהב – בלשון המעטה – מהקונספט החדשני יחסית.

לדבריו, פלטפורמות לסחר במניות, כמו רובין הוד (Robinhood) – שהתפרסמה באחרונה עקב פרשיית גיימסטופ (GameStop) מעוררת המחלוקת – רק מעודדות הימורים, מכיוון שהן מאפשרות לאנשים לקנות ולמכור מניות בחינם.

האיש הבכיר ב-ברקשייר הת'אווי נאם באופן וירטואלי כחלק מהפגישה השנתית של החברה, שהתקיימה ברשת בפעם השנייה בגלל מגיפת הקורונה אשר עדיין לא מאפשרת מפגשים פנים אל פנים במקומות רבים בעולם. באפט ענה על מספר שאלות, יחד עם סגן היו"ר של החברה, צ'ארלי מאנגר, המוביל אותה בצוותא איתו, וכן עם היו"ר והמנכ"ל, גרג הבל, ועם אג'יט ג'יין, מנכ"ל שהוא סגן יו"ר פעולות ביטוח עבור ברקשייר האת'ווי.

באפט אמר כי אפליקציות כגון רובין הוד – שכאמור חותכות את עמלת הברוקרים בהנגשה ישירה של מסחר בניירות ערך דרכן, ושכיום פופולריות בקרב בני דור המילניום – מעודדות "דחף הימורי" בקרב האמריקנים ויוצרות אווירה דמוית קזינו. "אין בזה שום דבר לא חוקי, אין שום דבר לא מוסרי, אבל אני לא חושב שאתה בונה חברה סביב אנשים שעושים את זה", הוסיף.

"יש הרבה יותר בבחירת מניות מאשר להבין מה יהיה ענף מדהים בעתיד", הסביר באפט את עמדתו. "אני רק רוצה להגיד לכם שזה לא כל כך קל כמו שזה נשמע".

באפט אמר כי רוב האנשים יסתדרו טוב יותר עם בעלות על קרן מדד S&P 500 במקום להמר על מניות בודדות. לדבריו, רבים מהמשקיעים המתחילים שקפצו לשוק לאחרונה – משמע המשקיעים החדשים שצמחו מהרשתות החברתיות, ושנחשבים כאחראים להתפחת היזומה של ערך מניית קמעונאית משחקי הווידיאו ומוצרי המחשוב, גיימסטופ, או אם תרצו להרצת מניותיה – הם למעשה מהמרים.

יצוין כי הפרשה הגיעה גם לכדי שימוע בקונגרס האמריקני, עקב חשדות לאי סדירויות שהיו חלק ממנה, כמו למשל לעצירת המסחר המכוונת שביצעה רובין הוד במהלך האירוע, אולי בהוראת או תחת לחץ של קרנות גידור בכירות.

התפתחות ארורה ומגעילה? ביטקוין. אילוסטרציה: 3DSculptor, BigStock

"התפתחות ארורה ומגעילה המנוגדת לאינטרסים של הציוויליזציה"

באפט בן ה-90 הבהיר למשתתפי האירוע כי לדעתו ברקשייר הת'אווי "מורמת" על ידי כלכלת ארה"ב, שמתפקדת לנוכח הקורונה הרבה יותר טוב, לדבריו, ממה שצפו לה מומחי הכלכלה. הוא שיבח את הדחיפה הכספית שהעניק הפדרל ריזרב האמריקני וכן את זו הפיסקאלית שסיפק הקונגרס האמריקני. "זה עשה את העבודה. הכלכלה הזו, כרגע, 85% ממנה פועלת בהילוך גבוה במיוחד," אמר באפט.

מאנגר בן ה-97, שכאמור נוכח אף הוא במפגש וענה על שאלות, עסק במהלך דבריו במטבעות הקריפטוגרפיים. מדובר ללא ספק בעוד תחום חדשני יחסית, שאמנם עדיין יש לו מבקרים ואנשים הסבורים שהוא בעצם מסוכן ו"בועתי", כפי שפורסם באחרונה על ביל גייטס, אך שגם הולך והופך ליותר מקובל ונורמטיבי כיום, כשערך המטבע המפורסם מכולם, הביטקוין, נוסק עוד ועוד ועומד כבר על כ-57 אלף דולר ליחידה, כך על פי נתונים אחרונים מאתר CoinDesk.

"אני לא מברך על מטבע שהוא כל כך שימושי לחוטפים וסוחטים וכיוצא בזה. אני גם לא אוהב להשליך כמה מיליארדי דולרים, על גבי מיליארדים ומיליארדים, למישהו שבסך הכל המציא מוצר פיננסי חדש יש מאין. אני חושב שאני צריך לומר בצניעות שאני חושב שכל ההתפתחות הארורה הזו מגעילה ומנוגדת לאינטרסים של הציוויליזציה", אמר מאנגר, שהציג גם הוא גישה שמרנית במיוחד לאבולוציה הפיננסית-טכנולוגית העכשווית.

הפוסט וורן באפט הזהיר: אפליקציות מסחר אונליין מעודדות הימורים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פורטינט סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גידול דו ספרתי בהכנסות, אך עלייה בהוצאות מיתנה את הרווחיות – וזו עלתה רק במעט.

מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע עולה כי ההוצאות הרבעוניות שלה עלו ב-127.7 מיליון דולר, שהם 27.7%, ל-588.7 מיליון, בעוד שההכנסות רשמו עלייה מספרית גדולה יותר – של 132.6 מיליון דולר, שהם 23%, ל-710.3 מיליון. מתוכן, מכירות המוצרים של החברה צמחו ב-25.2% ל-240.7 מיליון דולר ומכירות השירותים – ב-21.9% לכ-470 מיליון.

חבות המס שיפרה את הרווח הנקי, לאחר שירדה ב-9.1% ל-12.2 מיליון דולר. הרווח הנקי לפי GAAP רשם עלייה מתונה מאוד, של 2.5% בלבד, ל-107.2 מיליון דולר והרווח למניה לפי חישוב זה גדל ב-6.67% ל-64 סנט. שלא לפי GAAP, הרווח הנקי זינק ב-29% ל-135.6 מיליון דולר והרווח למניה – ב-35% ל-81 סנט.

עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ב-21.7% ל-156.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-23.3% ל-553.7 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 77.95%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-33.8% ל-432.1 מיליון דולר, הרווח התפעולי לפי GAAP גדל ב-4.2% ל-121.6 מיליון וזה שלא לפי GAAP צמח ב-34.6% ל-173.9 מיליון.

קן קסי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל פורטינט, אמר כי "דיווחנו על צמיחה חזקה בהכנסות ברבעון הראשון של השנה, תוך שאנחנו משקיעים כדי להעלות את נתח השוק בעסקים הנוכחיים שלנו ולהניע צמיחה בתחומי מוצר חדשים, כמו SASE, SD-WAN ו-5G. מוצרי אבטחת הענן של פורטינט הביאו לצמיחה הרבעונית הגבוהה ביותר בהכנסות ממוצרים מזה חמש שנים".

הפוסט הרבעון של פורטינט: זינוק בהכנסות, עלייה ברווחיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ההגירה ההמונית לישראל הביאה ארצה מילים משפות רבות שהוטמעו בעברית. מהלדינו קיבלנו את הפלאברה – שטויות, דיבורים ריקים, ואת הקומבינה – תחבולה. מהפרסית זכינו לחנטריש – נפוח, לא רציני וחסר משקל. בלגן הגיעה לרוסית מהפרסית, ובתיווך היידיש עברה לסלנג במשמעות אנדרלמוסיה. מהערבית זכינו לג'יפה – נבלת חיה, סירחון בלתי נסבל. המרוקאית ילדה מהספרדית את פאלטה – טעות, תקלה, מילה שמזכירה את Fault האנגלית. הרוסית היא אם החלטורה – עבודה רשלנית.

מעל כולם ניצבת לה המילה פרטאץ'. אפרים קישון הגאון חד העין הקדיש לה ספר – פרטאצ'יה, אהובתי. זו מילה יידישאית שמקורה סלבי, פולני ורוסי, ומשמעה עבודה גרועה ולא איכותית. לפי הלשונאי רוביק רוזנטל, "על חשיבות המילה בתרבות ובפוליטיקה המקומית יעיד ריבוי המילים והביטויים הנרדפים: חאפ-לאפ, חפיף, חלטורה ו-סמוך!, הכול בסדר. יהיה בסדר".

האסון שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בהר מירון, שהביא להריגתם של 45 אנשים ולפציעתם של יותר מ-100, מחייב שימוש במילים שכאלה. לא רק האסון, אלא גם אחד הדברים שיכולים היו למנוע חלק מההרג: ה-IT.

עוד מילה שנכונה כאן היא איוולת. האיוולת, כתבה ברברה טוכמן, "היא בתה של העוצמה המשחיתה… המביאה להימנעות ממחשבה… חובה לקבל מידע נאות, לשים לב למידע, להקפיד על ראש פתוח ושיפוט זהיר ולהתנגד לקסם החשאי והמזיק של אטימות מוחין… (איוולת היא) דבקות עיוורת במדיניות, שגלוי לעין שאיננה בת ביצוע, או שהיא גורמת לתוצאות שליליות" (מצעד האיוולת, הוצאת מעריב, 1986, עמ' 39-41).

חרדים מתפללים בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בימים יפים יותר. צילום אילוסטרציה: BigStock

יש מערכות IT; למה לא השתמשו בהן?

אני לא טוען שהפעלת IT הייתה מונעת את האסון, אבל בהחלט ניתן להעריך שמחשוב ושימוש מושכל בו, ובעיקר מתוכלל, היו יכולים למנוע חלק ממקרי המוות והפציעות. לא אדון על מי מוטלת האחריות לאירוע – אני "סומך" על הפוליטיקאים שיביאו לאי מציאת אשמים, או להטלת האשמה על ה-ש"ג. לגורמים שהיו שותפים לאירוע יש IT, ולרוב גם מערכות שליטה ובקרה: משטרת ישראל, הרשות המקומית, מגן דוד אדום, רשות הכבאות וההצלה, מכבי האש וממשלת ישראל, ובתוכה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד לשירותי דת. תחקיר אנשים ומחשבים מעלה כי לא היה חיבור בין מערכות ה-IT השונות, כי גורמי ההצלה והחירום השונים, שנציגיהם נמצאו בחמ"ל האירוע, תקשרו ביניהם מילולית וכי המערכות לא דיברו זו עם זו.

להלן סקירה קצרה של מערכות השו"ב בכמה מהגופים הרלוונטיים: בשנת הקורונה נעשתה עבודה רבה במגן דוד אדום, בין השאר במתן מענה טכנולוגי מעבר לגבולות הגזרה הטבעיים שלו, ובבניית כלים שישרתו גם בשגרה – כולל מערכת שליטה ובקרה.

כחלק מלקחי אסון הכרמל ב-2010 הוקמה ב-2012 הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, ובתוכה המערך הטכנולוגי שלה. שלהבת היא מערכת שליטה ובקרה של כל האירועים המבצעיים והמנהליים שבאחריות הרשות, והיא מרכזת את ניהול האירוע על כל פרטיו.

גם למשטרת ישראל לא חסרות מערכות שו"ב. כך, למשל, אנשי בינת הקימו לפני יותר משנה את מוקד 100: מערכת מבצעית המנהלת את כלל אירועי החירום – משלב קבלת הדיווח על אירוע, דרך הפעלת הכוחות בשטח ועד לסיומו, והפלטפורמה המורכבת מטפלת ביותר משני מיליון שיחות בשנה.

לא מדובר בדוקטורט במחשוב קוואנטי: כל רשות מקומית יודעת שעליה לבחון את היערכות החירום שלה. עיריות עורכות תרגילים רחבי היקף, שבמהלכם נבחנים תרחישים מבצעיים בעזרת מערכת שליטה ובקרה המקשרת בין הגוף העירוני המתורגל, ובין לפיקוד העורף ומשטרת ישראל, לטובת מענה משותף לצרכי התושבים ואבטחת רצף תפקודי ותפעולי של העיר בחירום, ושיפור הבנת תמונת האירועים.

"שם המשחק הוא שליטה ובקרה"

בראיון לאנשים ומחשבים העלה קצין מילואים בכיר מאגף התקשוב בצה"ל כמה תובנות שהחתום מטה מציין שלו היו נוהגים לפיהן, ייתכן שחלק מההרג היה נמנע. "קבלת החלטות בזמן אמת היא א"ב בכל מערכת מבצעית", אמר הקצין. "כיום זו כבר כמעט נורמה, שבה מבוצע היתוך מידע מכלל מקורות הנתונים – מצלמות, סרטוני וידיאו, רחפנים, מידע טקסטואלי ועוד. האנליטיקה היא מרכיב מפתח, כי היא זו שמטפלת במידע, בוררת את המוץ מהתבן ומגישה למפקדים בשטח את המידע הרלוונטי להם. כיום, חלק ניכר מהניתוח נעשה בעזרת מודולים מבוססי בינה מלאכותית".

הוא ציין כי "שם המשחק הוא שליטה ובקרה, יחד עם טיפול במידע שעובד על ידי מערכות ה-IT , מתועדף ומוזרם בזמן אמת. הצבא האמריקני הבין זאת היטב: במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, לא היו כל מערכות IT שסייעו לניהול המלחמה. במלחמת המפרץ השנייה, בתחילת המילניום, מערכות ה-IT היו אחודות, מערכי המבצעים והמודיעין דיברו ביניהם, והמידע נוהל והוזרם לשטח בזמן אמת. כך היה צריך להיות גם בהילולה בהר מירון".

הקצין הסביר ש-"מזה שני עשורים רווח המושג C4I – קיצור של Command, Control, Communications and Computers ו-Intelligence, ובעברית: שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין. המידע נאסף מהחיישנים, עובר תעדוף וניפוי, מעובד, יוצר תמונת מצב ומועבר לכוחות בשטח, בדגש על בזמן אמת, כי התמונה משתנה כל הזמן. אם היו בערב ל"ג בעומר בהר מירון מערכות שאוספות את המידע הזה והגורמים בשטח היו רואים אותו ומקבלים תמונת מצב מתוכללת, הם היו יכולים לקבל החלטות שהיו מסייעות לניהול טוב יותר של האירוע. לו הייתה מוטמעת מערכת שו"ב אחודה, מתכללת, שלוקחת בחשבון נתונים שמגיעים מכלל מקורות המידע, עושה ביניהם היתוך ומפיצה אותם לכלל 'לקוחות' גופי החירום וההצלה – ועושה זאת בזמן אמת – הדבר היה יכול להביא לצמצום בהיקף ההרוגים והפצועים".

אין קליטה. מקור: BigStock

מ-IT ל-C

לקראת סיום, עוד הערה: בכל אירוע אסוני שכזה נעשה שימוש באמצעי קשר אלחוטי חדשים, שנועדו לתת מענה בעת קריסת הרשתות הסלולריות. והנה, הפתעה הפתעה, דקות ספורות לאחר תחילת האירוע, מערכת הסלולר קרסה ולא הייתה קליטה בהר מירון ובסביבתו – דווקא בשעות הקריטיות של האסון. הדבר הקשה על פעולת גופי החירום ולא אפשר לאנשים להתקשר למשפחותיהם ולהגיד שהכול בסדר.

גם לפני 110 שנים, במאי 1911, התרחש אירוע רב נפגעים בחגיגות ל"ג בעומר במירון: מעקה על גג שעליו התקיימה ה-"הדלקה" המסורתית התמוטט, וכתוצאה מכך תשעה בני אדם נהרגו ו-26 נפצעו. כולנו תקווה שהאסון הבא יימנע, ולשם כך ייעשה שימוש במחשוב ובמילים הבאות: ראייה רב מערכתית, שיתופיות, חיבוריות וקישוריות, מערכת שו"ב אחודה ומתכללת, נראות, שקיפות והעברת נתונים בזמן אמת. אמן כן יהי רצון.

הפוסט פרטאצ'יה, אהובתי: למה לא השתמשו ב-IT בהר מירון? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחרי ששילבה את Google Meet ואת Google Chat בתוך ג'ימייל, עושה גוגל צעד נוסף כדי לקדם את אפליקציות השיחה המעודכנות שלה: לפי דיווחים, היא תתקין אותן, כברירת מחדל, יחד עם ההתקנה של מערכת ההפעלה Chromebook במחשבים חדשים, או באמצעות עדכוני תוכנה למערכת.

לפי הדיווחים, יש עדויות בקוד עצמו לשינויים הללו, שגם יגדירו את שתי האפליקציות כברירת מחדל, והן יותקנו כאפליקציות נפרדות אל תחת הגג של אפליקציית המייל – זו לצורך ניהול שיחות מיידיות, וזו לצורך ניהול חדרי ישיבות, כדי לכסות גם את הצד העסקי יותר של השימושים. למעשה, על פי ההערכות, Meet אמורה בסופו של דבר אף להחליף את Duo – אפליקציית השיחות שהחברה הפכה ממש בכוח לפופולרית אחרי ששיבצה אותה כברירת מחדל בהתקנה של כל מחשב, טלפון וטאבלט שמריצים מערכת הפעלה של גוגל.

גורמים בגוגל אמרו כי הבחירה של החברה להתקין את האפליקציות האלה כברירת מחדל במערכת הפעלה שפעילה בעיקר בשוק החינוך, ולא בתחום העסקי, היא כדי להפוך לנגישים למשתמשים את כל היישומונים המודרניים שהם צריכים מיד, ללא צורך בהתקנה נוספת.

יצוין כי אף שמדובר באפליקציות שקיימות גם לטלפוני אנדרואיד, ההתקנות במחשבים יהיו של גרסת הרשת, שאמורה להיות אמינה יותר.

הפוסט גוגל תתקין את אפליקציות הצ'ט שלה ב-Chromebook – כברירת מחדל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנבידיה נטוורקינג (NVIDIA Networking – מלאנוקס לשעבר), מפתחת שבבי עיבוד ורכיבי תקשורת חכמים למרכזי נתונים באמצעות יותר מ-2,400 עובדים בשבעה מרכזים שונים ברחבי ישראל.

עם סיום שנת השימוש הראשונה בפלטפורמת ארמיס, גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי בארמיס, ראיין את סטס קובלנקו, מנהל אבטחת המידע של הארגון על מנת שישתף בחוויית השימוש שלו בפלטפורמה.

גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי, ארמיס. צילום: חן גלילי

מה הייתה המוטיבציה למגעים הראשונים עם ארמיס?

כחלק מתהליכי השיפור המתמיד ב-NVIDIA רצינו לשפר את מערך האבטחה של התקני ה-IoT. חשוב להדגיש, שהתקני IoT הם מחשבים לכל דבר ועניין – יש להם יכולות עיבוד, תקשורת, זיכרון, מערכת הפעלה ועוד, ועל כן יש להתקנים אלו גם חולשות וסיכונים דומים למחשבים רגילים. על מנת לממש את מלוא פוטנציאל הפונקציונליות של התקנים אלו, לא ניתן למדר אותם באופן מלא מרשתות הארגון, בהן רשתות ה-IT וה-OT.

איך הייתה ההתרשמות של מקבלי ההחלטות משלב הפיילוט (POC)?

ההטמעה הפשוטה של ארמיס הפתיעה מאוד לטובה. ארמיס מאפשרים גמישות רבה בסוג הקולקטור שהיא מספקת עבור קבלת העתק תעבורת הרשת (פיזי או וירטואלי)/ כמו כן ביצענו אינטגרציות פשוטות ומהירות לתשתית הקיימת. ההתקנה עצמה ארכה שעות בודדות. כשבועיים לאחר ההתקנה הראשונית, ארמיס הגיעו להציג את הממצאים במערכת. זה היה הרגע שבו הבנו את אחד היתרונות הגדולים של ארמיס –  הערך המוסף אינו רק בגילוי והגנה של התקני IoT, אלא בהגנה על כלל הרשת. כחלק מיכולות האינטגרציה הרבות של ארמיס, אפשר לציין יכולת מעניינת שמשכה את תשומת ליבנו והיא האינטגרציה של ארמיס ל-Wi-Fi Controller. בזכות אינטגרציה זו מתאפשרת יכולת קבלת תמונה טובה של הטווח האווירי של הארגון שלנו, זיהוי נקודות גישה חדשות שנפתחות, ראייה של מכשירים עם יכולת ממשק Wireless שטרם התחברו לרשת ויכולות נוספות דומות.

בתום שנה של שימוש בפלטפורמה של ארמיס, מהו הערך העיקרי שארמיס מספקת לארגון שלכם?

ארמיס הינה פלטפורמה הוליסטית, שנותנת פתרון לכלל הרשת של הארגון. לא מדובר על פתרון נישה לאיים שונים בתוך הרשת שלנו, אלא פתרון שלם עבור IT, OT, מכשירים לא מנוהלים ומנוהלים, רשת פיזית ו-Wi-Fi. אנחנו רואים ערך רב במערכת, שהיא למעשה פלטפורמה רחבה ולא מוצר נישה צר. מעבר לכך, זיהינו גמישות גדולה ביכולות האינטגרציה של המוצר, כאשר מתאפשר לבחור את האינטגרציות הרלוונטיות לכל אתר פיזי שלנו לצורך קבלת ערך מירבי. בסופו של דבר, ארמיס מאפשרת לנו להשיג את מטרת העל והיא הורדת הסיכון לארגון.

האם תרצה להעביר מסר לאנשי אבטחת המידע בארגונים אחרים?

בכל התחזיות כמות ההתקנים השונים, ובעיקר הלא מנוהלים, תלך ותגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. לדעתי יש חשיבות רבה להתייחס לאיום הנוצר משינוי זה, ועדיף מוקדם ממאוחר. מניסיוננו, קיימת גם העדפה ברורה לפלטפורמות הוליסטיות, המכסות אזורים נרחבים ברשת, לעומת פתרונות נישה, הנותנים פתרון נקודתי.

קצת על ארמיס: ארמיס הינה חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2015 על ידי יוצאי יחידות מודיעין מובחרות של צה״ל. לאור ההשקעה האסטרטגית האחרונה של חברת ברוקפילד, ערכה הנוכחי של החברה מוערך בשני מיליארד דולר.

ארמיס הינה פלטפורמה פאסיבית ו-Agentless, המאפשרת למשתמשים לקבל תמונה ברורה ועמוקה של כלל הנכסים הדיגיטליים של החברה, החולשות והסיכונים שהם מהווים ברשת וכן להתריע על התנהגות חריגה של אותם התקנים. ארמיס נותנת את המענה המלא לכלל הוורטיקלים, בהם: IT, OT, מדיקל, קמעונאות, פיננסים וכו׳. ארמיס הינה פלטפורמה אינטגרטיבית קלה מאוד להטמעה ולשימוש ונותנת ערך מיידי לארגון.

הפוסט סיפור לקוח – אנבידיה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כמעט מחצית (49%) מהארגונים בישראל חוו מתקפת כופר במהלך 12 החודשים האחרונים. יותר משליש מהם (35%) נפגעו מכופרות, והנתונים שלהם הוצפנו – כך עולה ממחקר "מצב הכופרות 2021" האחרון שערכה חברת האבטחה סופוס.

על פי המחקר, עלות התיקון הממוצעת של מתקפת כופרה בישראל עמדה על 569,729 דולר. נתון זה משקף עלות מהנמוכות ביותר במדינות שנסקרו. 46% מהארגונים מישראל שלא נפגעו על ידי כופרה בשנה החולפת – מצפים לפגיעה כזו בעתיד, ואמרו, כי מתקפות כופרה הופכות לקשות יותר לעצירה בגלל התחכום שלהן. כרבע מהארגונים (24%) מאלה שלא נפגעו מכופרות בתריסר החודשים האחרונים אומרים, כי משתמשים מסכנים את אבטחת המידע בארגון. לדברי דורון כחילה, מנהל סופוס ישראל, "ישראל היא בין המדינות עם העלויות הנמוכות ביותר להתאוששות מכופרה, למרות היותה כלכלה מפותחת. מסיבות גיאופוליטיות, ישראל מהווה יעד מרכזי להתקפות סייבר  – לא רק כופרות, מה שמביא לרמה מקומית גבוהה מאוד של הגנת סייבר, מוכנות ומומחיות. אלה משתלבים ביחד להפחתת ההשפעה הכספית של מתקפה".

על פי המחקר, ממוצע התיקון של מתקפת כופרה יותר מהוכפל במהלך 12 החודשים האחרונים. עלויות התיקון, כולל השבתה של פעילות עסקית, אובדן הזמנות, עלויות תפעול ועוד, צמחו מממוצע של 761,106 דולר בשנת 2020 ל-1.85 מיליון דולר ב-2021. המשמעות היא שהעלות הממוצעת של התאוששות ממתקפות כופרה היא כעת פי עשרה מגובה תשלום דמי הכופר, בממוצע. ממוצע התשלום של דמי הכופר עמד על 170,404 דולר. בעוד 3.2 מיליון דולר היה התשלום הגבוה ביותר שצוין במחקר, התשלום הנפוץ ביותר היה של 10,000 דולר. עשרה ארגונים שילמו דמי כופר של מיליון דולר, או יותר. מספר הארגונים ששילמו את דמי הכופר צמח מ-26% ב-2020 ל-32% ב-2021, על אף שפחות מארגון אחד מתוך 10 הצליח לאחזר את כל הנתונים שלו, לאחר ששילם את דמי הכופר. 29% מהם לא קיבלו בחזרה יותר מחצי מהנתונים.

המחקר נערך בקרב 5,400 בכירי IT בארגונים בגודל בינוני ב-30 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל. שיעור הארגונים שחוו מתקפת כופרה צנח מ-51% ב-2020 ל-37% ב-2021. כך, פחות ארגונים סבלו מהצפנת נתונים כתוצאה מהתקפה משמעותית: 54% ב-2021 בהשוואה ל-73% ב-2020.

"הירידה במספר הארגונים שנפגעו מכופרות היא חדשה טובה, אבל הדבר משקף, לפחות בחלקו, שינויים בהתנהגות התוקפים", אמר צ'סטר ווישנייבסקי, מדען מחקר ראשי בסופוס. "ראינו תוקפים עוברים מביצוע התקפות גנריות ואוטומטיות, בהיקפים נרחבים, להתקפות ממוקדות יותר, הכוללות פריצה ידנית על ידי בני אדם. בעוד סך ההתקפות נמוך יותר כתוצאה מכך, הניסיון שלנו מלמד, כי פוטנציאל הנזק מההתקפות המתקדמות והמורכבות יותר הוא גבוה בהרבה. מהתקפות שכאלה גם קשה יותר להתאושש, והדבר משתקף בהכפלת עלויות תיקון הנזקים".

"הממצאים מאמתים את המציאות הקשה של הכופרות – לא משתלם לשלם. על אף שארגונים ממהרים לפנות לתשלום דמי הכופר, רק אחוז קטן מאלה ששילמו קיבלו בחזרה את כל הנתונים שלהם", אמר ווישנייבסקי, "זו יכולה להיות תוצאה של הקושי להשתמש במפתחות הצפנה כדי לאחזר את הנתונים. לדוגמה, ראינו בהתקפות האחרונות של הכופרות DearCry ו-Black Kingdom הפעלה של קוד שנכתב במהירות עם איכות קוד נמוכה, ושימוש בטכניקות העלולות להקשות על אחזור הנתונים, אם בכלל".

יותר ממחצית מהארגונים (54%) מאמינים, כי מתקפות סייבר הן מתקדמות מדי כעת מכדי שצוות ה-IT שלהם יוכל לטפל בהן בעצמו. כך, סחיטה בלא הצפנה נמצאת במגמת עלייה. מספר קטן (7%) מבין הארגונים ציין כי הנתונים לא הוצפנו, אך הם עדיין נפגעו, כיוון שהתוקפים הצליחו לגנוב את הנתונים. ב-2020, הנתון הזה עמד על 3%.

"התאוששות מכופרה יכולה לארוך שנים, והיא מכילה הרבה יותר גורמים מאשר רק אחזור של הנתונים", אמר ווישנייבסקי, "יש צורך בבנייה מחדש של מערכות שלמות, ויש לקחת בחשבון את זמן ההשבתה התפעולי ואת הפגיעה בלקוחות, והרבה מעבר לכך. יתרה מזאת, ההגדרה של מה שנחשב ל'מתקפת כופרה' מתרחבת. עבור מספר קטן אך משמעותי של המשיבים, ההתקפות כללו דרישות תשלום מבלי שהוצפנו נתונים במהלך ההתקפה. הדבר יכול לקרות מכיוון שהיו להם טכנולוגיות נגד כופרות, שחסמו את שלב ההצפנה, או מכיוון שהתוקפים פשוט החליטו שלא להצפין את הנתונים. סביר להניח שהתוקפים דרשו תשלום בתמורה לכך שלא יפיצו את הנתונים ברשת".

הפוסט כמחצית מהארגונים בישראל חוו מתקפת כופרה ב-12 החודשים האחרונים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אינטל מרחיבה את השקעותיה בישראל וכבר החלה לבנות מפעל חדש לייצור שבבים בקריית גת, בהשקעה של 10 מיליארד דולר. כמו כן, היא תגדיל את המרכז של מובילאיי בירושלים ותהפוך אותו למה שהיא קוראת "קמפוס מו"פ". זאת, בנוסף למרכז המו"פ החדש שהיא מקימה בחיפה, שעליו הכריזה החברה בשבוע שעבר.

פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל העולמית, אישר את ההשקעות בביקור בן יום אחד שערך אתמול (א') בישראל. במהלך הביקור הוא נפגש עם בכירי אינטל ומובילאיי בישראל ועם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

המפעל החדש בקריית גת מצטרף ל-Fab28 וכבר נמצא בשלבי בנייה ראשונים. זאת, לאחר שבנייתו עוכבה במשך יותר משנתיים. בינואר 2019 צייץ שר האוצר דאז, משה כחלון, בחשבון הטוויטר שלו שהחברה תשקיע במפעל החדש 40 מיליארד שקלים. אלא שכמה חודשים לאחר מכן הוחלט לעכב את בנייתו – בנייה ש-"הופשרה" כעת.

הקמת המפעל החדש צפויה להרחיב עד מאוד את כושר ייצור השבבים של אינטל בישראל, ולהוסיף מקומות עבודה בפריפריה. גם כך, אינטל היא המעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר בישראל. בעוד ש-Fab28 מייצר בטכנולוגיה של 10 ננו-מטר, נראה כי הייצור במפעל החדש יהיה בטכנולוגיה מתקדמת יותר.

משמאל: יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל; פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל; קארין אייבשיץ-סגל, מנכ"לית אינטל הנדסת אימות ומרכז הפיתוח של אינטל ישראל; ודניאל בן עטר, מנכ"ל שותף ייצור במפעל של החברה בקריית גת. צילום: ליאור דסקל

הקמפוס החדש של אינטל לתכנון שבבים בחיפה הוא הרחבה של מרכז המו"פ הקיים שלה בעיר. המרכז החדש, IDC12, יוקם בהשקעה של 200 מיליון דולר, ליד מרכז המו"פ הראשי הקיים בחיפה, ושניהם יחד ייצרו מגה קמפוס לתכנון שבבים עם קיבולת של 6,000 עובדים. הבניין החדש יציע לעובדים חללי עבודה היברידיים וסביבות עבודה פתוחות.

המרכז החדש של מובילאיי ייבנה בהשקעה של 400 מיליון דולר ולדברי אינטל יהיה מרכז המו"פ הגדול בירושלים.

במהלך ביקורו בירושלים תיאר גלסינגר את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שעליה הוא הכריז לפני כחודש. אינטל עוברת בימים אלה לייצור עצמאי של שבבים לצד שירותי Foundry שהחברה תציע ללקוחותיה, כחלק מהגדלת כושר הייצור החיצוני שלה.

"אינטל ישראל – מיקרוקוסמוס של אינטל העולמית"

לדברי גלסינגר, "אני מבקר בישראל כבר ארבעה עשורים ובכל פעם מחדש מרגש אותי לראות את הצמיחה של אינטל ישראל מארבעה עובדים אי שם בעבר ליותר מ-14 אלף עובדים כיום. אני רואה באינטל ישראל מיקרוקוסמוס של אינטל העולמית, עם הובלה בחדשנות, במחקר, בפיתוח ובייצור בהיקף נרחב, ואנחנו משקיעים בה בהתאם".

הוא הוסיף כי "ההשקעה המתמשכת שלנו בהרחבת מרכזי המו"פ הקיימים שלנו והגדלת כושר הייצור בישראל, לצד הרכישות שביצענו של מובילאיי, מוביט, והבאנה לאבס, מבטיחים עתיד מרגש לאינטל ולישראל לעשרות השנים הבאות".

יש לציין שאינטל ישראל ממלאת תפקיד משמעותי בפיתוח וייצור מוצרים בולטים של החברה, ובחברה אומרים כי יש לה "חשיבות עצומה" לפעילותה כולה בתחומי המחשוב, התקשורת והבינה המלאכותית.

הפוסט מנכ"ל אינטל ביקר בישראל – ואישר השקעות של מיליארדים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זוהר שיינין, המייסדת המשותפת והמנר"רית (CRO), וארי גולדפרב, המנכ"ל, של חברת קנדו (Kando) התארחו אצלי באחרונה במאורת הנמר. השניים סיפרו על מיזם ייחודי שמלאו לו עשור, ושסיסמתו, "We Care, We Dare, We  Enjoy", מתנוססת באתר – אהבתי.

קנדו היא חברת סטארט-אפ ישראלית המבשרת על פתרון עולמי: ניהול ושיפור איכות מי השפכים, שמשפיע על הבריאות של כולנו.

לדבריהם, ניהול מי שפכים, מי ביוב בשפה פשוטה, משפיע על חיינו בצורה דרמטית, אך מרבית האזרחים לא מודעים להשפעות המיידיות וארוכות הטווח על חיינו, כמו חשיפה לרעלנים, השפעה על הירקות והפירות שאנו אוכלים ואפילו – השפעה על הים והנחלים בהם אנו רוחצים.

הידברות נכונה ויעילה עם תאגידי מים תוביל לצמצום משמעותי במספר אירועי הסתימות, שלבסוף, ישפיעו באופן ישיר ומובהק על תושבי הסביבה והחקלאים. אחד הממצאים החשובים ביותר הוא גם הערך הכלכלי עבור התאגיד וכתוצאה מכך, עבור תושבי הסביבה.

השימוש בבינה מלאכותית במערכת השפכים

שפכים שמציפים את הרחובות, שפכים שמוזרמים לאוקיינוסים ולנהרות, סיכונים בריאותיים עבור הציבור ועלויות תפעוליות גבוהות, הינם רק חלק קטן מהאתגרים הגלובליים שמציבה מערכת השפכים בעולם ובישראל בפרט, כך סיפרו שיינין וגולדפרב במהלך שיחתנו. הם עדכנו אותי שאחת הדרכים החיוניות להתמודדות עם אתגרים אלה, היא הפיכת רשת השפכים לדיגיטלית.

הדיגיטליזציה של רשת השפכים מאפשרת לנהל ולרכז מידע (Big Data) בצורה יעילה יותר מאשר מפעילים אנושיים. תהליכים אלה מכונים בדרך כלל מערכות בינה מלאכותית (AI), והם, כך למדתי, מקדמים את האופן שבו ניתן לנהל רשתות שפכים, מסייעים בהגנה על מתקני טיפול בשפכים, ומייעלים תהליכים המאפשרים שימוש חוזר במים. 

עוד התברר לי שדיגיטליזציה של רשתות שפכים בעיר באמצעות AI מתחילה בנתונים טובים. כדי להבין כיצד מערכת כזו מסוגלת לספק מודיעין שפכים תפעולי, חשוב להבין ביג דטה, AI, Machine Learning ויישומיהם.

הפטנט פורץ הדרך של חברת קנדו

מערכת לניהול מים חכמה, המשתמשת בביג דטה ו-AI, יכולה לספק למפעילי רשתות שפכים תובנות לגבי תנאי הרשת בזמן אמת. אחת הטכנולוגיות המבטיחות היא של חברת קנדו, שבעזרתה אנו יכולים להתקיים בסביבה בריאה יותר לצד אורח חיים טוב יותר ושקוף עבור האזרחים.

הטכנולוגיה הזו, כך סיפרו גולדפרב ושיינין, מבטיחה שיפור משמעותי באיכות השפכים, מסייעת להגן על תהליך מיחזורם ומונעת נזק לרשת השפכים ולמתקן הטיפול בשפכים (מט"ש) מפני אירועים שמתרחשים ברשת השפכים התת-קרקעית.

למעשה, בזכות הטכנולוגיה מפעילי הרשת מקבלים תמונה מלאה, קלה להבנה ורציפה של המתרחש במערכת הביוב שבאחריותם. התובנות הללו ישפיעו באופן ישיר על ההתנהגות וההבנה של כל מי שתורם שפכים לרשת הביוב, על איכות השפכים, על עלויות המים שאנו משלמים, ניקיון הנחלים שאנו רוחצים בהם בסופי השבוע, וכמובן יכולים להביא לשיפור במצב בריאותינו.

למדתי שהטכנולוגיה של קנדו פועלת כבר בערים הגדולות בישראל, ירושלים, חיפה ותל אביב, ובתאגידים נוספים. בנוסף, החל מסוף 2018 משווקת החברה את הפתרון ללקוחות ברחבי העולם. ארה"ב, אוסטרליה, יוון, איטליה וספרד הן המדינות הראשונות לאימוץ הפתרון, הכולל התקנה ותחזוקה של מערכות ה-IoT, הדרכת הלקוח וליווי רצוף בהפעלת המערכת.

ולבסוף רק אספר ש-קנדו פועלת במודל SaaS (ר"ת solution as a service), תוך הפעלת שותפים מקומיים למכירות, התקנה ותחזוקה.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: זוהר שיינין וארי גולדפרב, קנדו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משר המדע והטכנולוגיה לשותף בקרן השקעות: השר לשעבר יזהר שי מצטרף לקרן הון-הסיכון דיסרפטיב (Disruptive AI), שמשקיעה בחברות בתחום הבינה המלאכותית – כך הודיעה הקרן היום (ב'). הוא יחבור לשותפים הקיימים – יוראי פיינמסר, אילית גלר, גדי תירוש וטל ברנח, שהקים אותה.

שי, שהיה שר המדע והטכנולוגיה בממשלה הפריטטית מטעם כחול לבן, עזב את הפוליטיקה לקראת הבחירות האחרונות – לא לפני שהצטרף לתלם, מפלגתו של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שפרשה מהמרוץ לאחר שהוברר שלא תעבור את אחוז החסימה. במסגרת תפקידו החדש הוא יסייע לקרן דיסרפטיב באיתור חברות מבטיחות בתחום הבינה המלאכותית ובהשקעות בחברות הללו, במטרה להצמיח אותן.

לפני שהצטרף לפוליטיקה, עסק שי במשך יותר מ-25 שנים בתחום ההיי-טק כיזם, מנכ"ל, משקיע, דירקטור ומנטור ליזמים. הוא היה היזם והמנכ"ל של ביזנס ליירס וניהל את V-Secure – שתי חברות שאותן הוא הוביל לאקזיט. כמו כן, שי השקיע ושימש כדירקטור בחברות רבות, ביניהן פריים סנס, שנמכרה לאפל, ו-N-Trig, שנרכשה על ידי מיקרוסופט.

דיסרפטיב היא לא קרן הון-הסיכון הראשונה ברזומה של שי: הוא היה שותף בקרן כנען פרטנרס והיה יזם-שותף להקמת הפעילות שלה בישראל. כמו כן, הוא הקים את קהילת היזמים המקוונת אצטדיון הסטארט-אפ, המחברת כ-45 אלף יזמות ויזמים, וייסד את תוכנית הרדיו והפודקאסט היי-טק בפקקים.

חברות גדולות במקום אקזיטים? לא בהכרח

בראיון לאנשים ומחשבים אמר שי כי "אני מצטרף לצוות מנוסה של מקצוענים בראשות חברי, טל ברנח, במטרה לתרום מניסיוני בתחומי ההשקעות והיזמות. דיסרפטיב עוסקת בתחום הבינה המלאכותית, הקרוב לליבי ובעל חשיבות אפילו במישור הלאומי, ואני שמח על ההזדמנות הזו להיות מעורב, לסייע ליזמיות וליזמים מוכשרים בתחילת דרכם לבנות חברות AI מובילות".

"ביחד עם שאר אנשי הצוות של דיסרפטיב נסייע ליזמים שאליהם נחבור לגבש תוכניות עסקיות, לבחור חלופות אסטרטגיות שמתאימות להם, נשתמש בקשרים שלנו כדי לחבר אותם למשקיעים נוספים ולשותפים אסטרטגיים ובכלל, ננסה להיות שותפים טובים בכל מה שנדרש", ציין שי.

השותפים בקרן דיסרפטיב: מימין – אילית גלר, יוראי פיינמסר, טל ברנח, יזהר שי וגדי תירוש. צילום: רועי בר

הוא התייחס בראיון גם למצב ההיי-טק הישראלי. לדבריו, "השנה החולפת, שנת משבר הקורונה, הייתה גם שנת שיא של ההיי-טק הישראלי בגיוסי הון, צמיחת חברות ענק ואקזיטים. זוהי הוכחה נוספת הן לחשיבות של ענף ההיי-טק לכלכלה הישראלית והן לחוסנו של הענף הזה. כמו כן, זו תעודת כבוד לאנשים שעוסקים בחדשנות בישראל – ליזמות וליזמים, לעובדים, למנהלים, למשקיעים ולכל מי שפועלים סביבם בכדי לאפשר להיי-טק הישראלי להמשיך לצמוח".

כאחד שעשה שני אקזיטים, האם אתה מסכים לטענה שהענף הפך למכונת אקזיטים, ובמקום זה צריך לשאוף לקדם את הפיכתן של חברות סטארט-אפ לחברות גדולות שייצרו בישראל?
"חשוב שנבין שאקזיטים הם חלק, וחלק חשוב, מכלכלת החדשנות. יש חברות שמתאימות להיבנות במשך שנים ארוכות כחברות בינלאומיות גדולות ויש כאלה שיימכרו לחברות גדולות אחרות. אני רוצה לראות כמות משמעותית של חברות היי-טק גדולות בישראל, אבל צריך להבין שאקזיטים בכל השלבים מזינים שיתופי פעולה בינלאומיים, מעודדים הגעת חברות זרות לישראל והופכים את ההיי-טק הישראלי אטרקטיבי למשקיעים זרים, שהם גורם המימון המרכזי של כלכלת החדשנות שלנו".

ברנח אמר כי "אנחנו גאים על הצטרפותו של יזהר שי לקרן דיסרפטיב. עם ניסיון רב שנים בתחום ההשקעות הטכנולוגיות וההיי-טק, שי יוביל יחד איתנו את הקרן לעבר השקעות משמעותיות ורבות בחברות בשלבים שונים בשנים הקרובות".

הפוסט יזהר שי מצטרף לקרן דיסרפטיב, שמשקיעה בבינה מלאכותית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד רם אליהו, בן 32 מנתניה, בגין ביצוע שורה ארוכה של עבירות מין באמצעות אינסטגרם. הוא מואשם בריבוי של: מעשים מגונים בקטינים, עבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, הטרדה מינית, ניסיון להטרדה מינית, קבלה וניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאחר ופגיעה בפרטיות.

על פי עובדות כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין אדר לר ודניאלה פינקלשטיין, במהלך התקופה שבין 2015 ליום מעצרו לפני כחודש הצליח אליהו ליצור קשר עם 48 קטינים בגילאים 8 עד 15 ולפגוע מינית ב 27 מתוכם. הוא ניסה לבצע עבירות מין בתשעה מאותם קטינים, לקבל דבר במרמה מ-19 מהם ולהטריד מינית 14 קטינים תוך שימוש באחד או יותר מהחשבונות הפיקטיביים שיצר לעצמו באינסטגרם.

בפרקליטות טוענים כי אליהו העתיק לרשותו תמונות של צעירות אזרחיות ישראל ללא רשותן, שאותן איתר ברשת, תוך שהוא מתחזה אליהן בחשבונות הפיקטיביים. באמצעות חשבונות אלה הוא יצר קשר עם קטינים בעלי חשבון באינסטגרם, במטרה לפתותם להתכתב עמו, ובהמשך גם להצטלם עבורו בעירום מלא או חלקי ולבצע בעצמם מעשים מגונים.

עבירות מין תחת כסות של "ייעוץ לבני נוער"

בכתב האישום מצוין כי במהלך התקופה הרלוונטית הפעיל הנאשם עמוד אינסטגרם פומבי לנוער, תחת השם נוער מתבגר, שבאמצעותו איתר קורבנות פוטנציאליים. במסגרת העמוד, הנאשם התכתב עם קטינים בהודעות פרטיות, ייעץ להם בתחומים הרלוונטיים לגיל ההתבגרות וסייע להם במציאת קשר רומנטי או לידידות, באמצעות פרסום פרטיהם האישיים בעמוד. בהמשך הוא פנה לאותם קטינים באמצעות אחת או יותר מהזהויות הבדויות שיצר, הציג את עצמו בפניהם כנער או נערה בני גילם המעוניינים בקשר והחל להתכתב עימם. במסגרת ההתכתבויות שלח הנאשם לקטינים תמונות או סרטונים מיניים וגרם להם להצטלם עבורו בתמונות או בסרטונים מיניים.

כתוצאה ממעשיו אלה וממצג השווא שהפעיל כלפיהם קיבל הנאשם עשרות תמונות וסרטונים אינטימיים מהקטינים עמם שוחח, שצילמו את עצמם בהתאם להנחיותיו, כשהם בעירום מלא או חלקי, ובחלק מהמקרים כשהם נוגעים בעצמם ובאיבר מינם, ושלחו לו את התכנים האמורים – צוין בכתב האישום. כמו כן, אליהו מואשם כי שלח לקטינים עשרות תמונות וסרטוני עירום של צעירים וצעירות, הכוללים תכנים מיניים.

לצד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים. במסגרת הבקשה, עו"ד לר ופינקלשטיין ציינו כי אליהו "פעל באופן מכוון כדי להגיע לקטינים תוך שהוא שב ומוודא את גילם, גם כאשר היה מדובר בקטין כבן שמונה שנים בלבד. נוסף על כך, המשיב פעל לבניית קשר אישי עם אותם קטינים, בין היתר כשהוא מתחזה להיות ידיד שלהם או בזוגיות עמם, והשתמש בקשר זה על מנת להפעיל עליהם מניפולציה רגשית ולגרום להם לעשות כדברו".

אליהו נעצר ב-4 באפריל על ידי יחידה 105 בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בעקבות הצטברות תלונות במוקד היחידה, ובתום חקירה מאומצת, שלוותה מראשיתה על ידי הפרקליטות, אותרו ונאספו העדויות מעשרות הקטינים הנפגעים.

הפוסט כתב אישום: פגע מינית ב-27 קטינים – באמצעות אינסטגרם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אקילס (Akeyless), שפיתחה פתרון לניהול סודות (Secrets Management), הודיעה על השלמת גיוס של 14 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי, בסכום של 11 מיליון דולרים, הובל על ידי Team8 Capital, קרן השקעות ההון סיכון של קבוצת Team8, ובהשתתפות קרן JVP, אשר השקיעה באקילס שלושה מיליון דולרים נוספים בשלב גיוס ה-Seed.

כספי הגיוס יסייעו לחברה להכפיל את גודלה בתוך שנה באמצעות גיוס אנשי פיתוח ו-DevOps לפעילותה בישראל ואנשי שיווק ומכירות לפעילותה בארה"ב.

אקילס הוקמה בשנת 2018 על ידי שי און, עודד הראבן ורפאל אנג'ל. און, יו״ר ונשיא החברה, נמנה עם מייסדי פיירגלאס (Fireglass) שנמכרה לסימנטק (Symantec) תמורת כ-250 מיליון דולר, ולפני כן ניהל את פעילות CA בישראל. הראבן, מנכ״ל החברה, קצין במיל׳ ביחידת ממר״ם בתחום הסייבר, כיהן בעברו כדירקטור ניהול מוצר במוביט (Moovit), שנמכרה לאינטל (Intel) תמורת כ-900 מיליון דולר. אנג'ל, המכהן כמנהל הטכנולוגיות, מומחה בתחום הקריפטוגרפיה, שימש בתפקידי פיתוח בכירים בחברות שונות, ובהן יחידת המו״פ לסייבר של אינטואיט (INTUIT). אל צוות המייסדים הצטרף אורי מנקלי, סמנכ"ל מו"פ, שביצע תפקידי פיתוח בכירים ב-AWS, ב-דרייבנטס (Drivenets) ובצ'ק פוינט (Checkpoint). החברה מעסיקה כ-25 עובדים, רובם במרכז הפיתוח של החברה בתל אביב. בעקבות הגיוס מתכוונת החברה להכפיל את גודלה בתוך כשנה.

בשנת 2020 חוותה החברה צמיחה בקנה מידה משמעותי, כשהיא משרתת לקוחות ושותפים, ובעזרת ההון שגייסה תמשיך לפתח את מוצריה על גבי פלטפורמת SaaS הראשונה בעולם לניהול סודות, מעל תשתיות Multi-region ו-Multi-cloud בפריסה גלובלית.

המגפה עולמית, שהאיצה את תהליכי המעבר לענן בקרב חברות רבות, ביססה את נושא ההגנה והניהול של המידע – לרבות ניהול הסודות, אימות הזהות (Zero-Trust) והצפנה – כנושא קריטי לארגונים. בעת השימוש בתשתיות ענן, אם באופן היברידי יחד עם תשתיות אצל הלקוח, או באמצעות ריבוי עננים, משימת ניהול הסודות נעשית מורכבת יותר עקב הגידול החד במספר הרכיבים והסביבות, וכתוצאה מכך גם כמות הקשרים וההזדהות בין מכונות למכונות (Workloads), כלומר בין ממשקים שונים בתשתיות המערכות הארגוניות, וכמו כן, גידול חד בגישה פריווילגית מרוחקת לתשתיות המחשוב – כאשר אנשי התשתיות אינם יושבים על אותה הרשת של מרכז הנתונים.

הפלטפורמה של אקילס מאפשרת לצוותי הפיתוח, DevOps ואבטחת המידע לנהל ולהגן על כל סוגי הסודות, בהם מפתחות הצפנה, סיסמאות ומפתחות גישה ל-SSH ו-API, כמו גם תעודות (PKI Certificates)  – בכל סביבות העבודה ובכל תרחישי השימוש, על גבי פלטפורמה אחת. כך שמדובר בשילוב חדשני בין כמה מערכות, שעד כה הוטמעו באופן נפרד, כגון מערכות לניהול הצפנה (KMS, HSM), מערכות לניהול גישה פריווילגית מרחוק בארגון (PAM, SSH, Zero-Trust) ומערכות לניהול סיסמאות ותעודות (PKI Certificates).

הפלטפורמה של אקילס ממנפת את הטכנולוגיה הרשומה כפטנט של החברה, DFC – Distributed Fragments Cryptography, המאפשרת לבצע חישובים קריפטוגרפים באמצעות חלקים של מפתחות הצפנה מבלי לחבר אותם למפתח שלם, ובכך היא מאפשרת לנהל מפתחות הצפנה באופן מאובטח בסביבות ענן, שבו ארגונים אינם מנהלים את תשתיות החומרה שלהם. הטכנולוגיה החדשנית תומכת במודל Zero-Knowledge, כאשר המשמעות היא, שאין באפשרות אקילס ו/או צד שלישי לגשת למפתח ההצפנה – כולל ממשלות תחת צו בית משפט, או תוקפים דרך מתקפות שרשרת אספקה.

הפוסט אקילס מגייסת 14 מיליון דולר כדי לנהל סודות בענן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות