אפל שחררה באחרונה תוסף חדש עבור הדפדפן כרום של גוגל, שמאפשר לגולשים להשתמש בסיסמאות השמורות בשירות האחסון שלה, iCloud.

מדובר באפשרות חדשה בתפריט, שנוספה בגרסה החדשה של iCloud for Windows – גרסה 12.0. לאחר לחיצה על האפשרות הזו, Passwords שמה, מתבקש המשתמש להתקין את התוסף לדפדפן. אחר כך ניתן להשתמש בסיסמאות השמורות ב-iCloud באופן אוטומטי למילוי סיסמאות באתרים שאליהם נכנסים באמצעות כרום.

מדובר גם בסנכרון הפוך: סיסמאות שהמשתמש ייצור במהלך הגלישה שלו בכרום יישמרו באופן אוטומטי בענן האחסון של אפל, כך שניתן יהיה להשתמש בהן גם בעת גלישה במכשירים ששייכים לאקו-סיסטם של החברה – ממחשבי מקינטוש ועד ל-iPhone.

האם מדובר בחלק מתהליך התקרבות של אפל למערכת ההפעלה של המתחרה, מיקרוסופט? יכול להיות. לפי דיווחים אחרים, החברה מתכננת השקת אפליקציות מדיה חדשות לסביבת Windows וכן המרה של אפליקציות המוזיקה והפודקאסטים שלה.

הפוסט חדש: הגולשים בכרום יוכלו להשתמש בסיסמאות ששמורות ב-iCloud הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד האתגרים שיחזרו בבחירות הקרובות הוא מניעת זיופים בקלפיות. בכל מערכת בחירות מגיעות לוועדת הבחירות תלונות על זיופים, בדרך כלל בגלל שיטת ספירת הקולות האנלוגית וסירוב קבריניטי המדינה לעבור לבחירות דיגיטליות – מה שמאפשר לזייפני הקולות לחגוג.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הסכנה לזיופים? זאב שטח, מנכ"ל ובעלי קומסיין, אמר לאנשים ומחשבים כי "המבוכה והספקות הקיימים מדי מערכת בחירות יכולים היו להיחסך כבר מזמן. בעידן הדיגיטלי, ניתן לזהות את כל 1,200 סופרי הקולות בוועדת הבחירות המרכזית באמצעות כרטיס דיגיטלי חכם, לקבל את תוצאות הספירה שלהם עם חתימה אלקטרונית מאובטחת וככלל, לבצע את ההצבעה בשיטות ראויות ומתאימות לעידן שבו אנחנו חיים".

שטח טוען כי ישראל יכולה – וצריכה – לעבור לבחירות ממוחשבות. יש לציין שהשיטה כבר נוסתה – בהצלחה – במדינה אחרת: "שיטת הצבעה כזאת כבר נוסתה באסטוניה, ולא נרשמו כל זיופים שהם", אמר שטח.

"שיטת בחירות ממוחשבת ומאובטחת היא לא טכנולוגיה מורכבת", ציין. לדבריו, תהליך ההצבעה בבחירות ממוחשבות מתבצע כך: "כל אחד מבעלי זכות ההצבעה עובר זיהוי חד משמעי מוקפד, ופשוט לוחץ על כפתור המפלגה שבחר".

איך מזהים את הזייפנים?
"את החשש מזיופים או ממתקפות סייבר שוללים בקלות. מערכת ההצבעה הדיגיטלית של כל קלפי וקלפי לא מחוברת לרשת האינטרנט וגם לא לכל רשת חיצונית אחרת. עם סגירת הקלפיות מתבצעת פעולה מקומית במחשב הקלפי עצמו, שסופר את הקולות באופן מהיר, ותחת בקרת הכרטיסים החכמים של כל נציגי המפלגות בקלפי".

מהו השלב הבא, לאחר סיום ההצבעה בקלפי?
"עותק מנתוני ההצבעה שאושרו על ידי הנציגים בקלפי נשאר בידי ועדת הקלפי. עותק נוסף של ההצבעה יכול להישלח לוועדת הבחירות המחוזית או לוועדה המרכזית בירושלים, בצורת קובץ דיגיטלי מוצפן או באמצעות בלדרות מאובטחת, שתעביר דיסק פיזי ועליו התוצאות. המחשבים של היום מסוגלים לבצע את הספירה, החישובים והסטטיסטיקות במהירות, ולחסוך הרבה מאוד עצבים ודפיקות לב למועמדים, לעיתונאים ולכלל הציבור".

לדעת שטח, היה צריך לנצל את מערכת הבחירות הנוכחית לניסוי של ביצוע בבחירות ממוחשבות, או חלק מהתהליכים הכרוכים בכך, במיוחד בגלל תקופת הקורונה. "ניתן היה להיערך לדיגיטציה שתמנע שידור חוזר של המבוכה, וזאת בכמה וכמה רמות: זיהוי דיגיטלי ודאי של 680 חברי ועדות הקלפי הארצית והמחוזיות, של 1,200 סופרי הקולות בוועדת הבחירות המרכזית ושל כל נציגי המפלגות בכלל הקלפיות בארץ. היה צריך לעשות הצבעת פיילוט דיגיטלית בכמה וכמה מבין הקלפיות, ולבסוף – הצבעה דיגיטלית מדויקת ונטולת שקרים והטעיות בכל קלפיות המדגם. לאחר מכן, זה יאפשר הצבעה דיגיטלית מאובטחת בכלל הקלפיות במדינה".

אלא שיו"רית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, שללה כל אפשרות לבצע ניסוי של התהליך בבחירות הקרובות. "זה לא הזמן לבצע ניסויים", אמרה. השאלות הנשאלות הן: מדוע לא נערך ניסוי שכזה בין מערכות הבחירות ומתי יגיע העיתוי הנכון לבצע אותו? בינתיים, נמשיך להצביע עם פתקי ומעטפות נייר, ונתפלל שלא יהיו זיופים.

הפוסט כך אפשר למנוע זיופים בקלפיות בבחירות 2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת ההשקעות A Labs מובילה מיזוג בין החברות האב סקיוריטי (HUB Security) ו-ALD, אשר בין השאר מקצר את הדרך של האב סקיוריטי לבורסת ת"א. חברת ALD, שנסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א, דיווחה הבוקר כי חתמה על הסכם עקרונות בלתי מחייב עם חברת הסייבר האב סקיוריטי, שהוקמה על ידי יוצאי יחידות מודיעין 8200 ו-81.

האב סקיוריטי הוקמה בשנת 2017 על ידי ככמה מייסדים, בהם אייל משה, מנכ״ל החברה, ואנדרי יארמנקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועם בעלי מניותיה נמנים חברת הביטוח העולמית AXA, קרן ההשקעות OurCrowd ומשקיעים נוספים.

להאב פתרון מחשוב מוצפן מתקדם עבור חברות וארגונים, שמטרתו מניעת חדירה עוינת והגנה על מידע מסחרי רגיש. בשתי החברות מאמינים שמתקיים חיבור סינרגטי בין החדשנות הטכנולוגית של חברת הסייבר לבין בסיס הלקוחות המשמעותי ותשתית המכירות המקומית והבינלאומית המפותחת של ALD.

עם השלמת הגיוס תהפוך האב סקיוריטי לבעלת השליטה בחברה הממוזגת, עם 51% ממניותיה ורוב בדירקטוריון. המיזוג וגיוס הכספים מובלים על ידי חברת ההשקעות A-Labs Advisory & Finance, וקרן קלובר וולף קפיטל.

אייל משה ציין, כי ״זה אחד מאותם מקרים נדירים, שבהם מיזוג חברות הוא טבעי ויש סינרגיה מלאה של אחד ועוד אחד שווה חמש. המיזוג עם ALD ייתן לנו תשתית שיווקית גלובאלית, שהיה לוקח לנו שלוש שנים לפחות להקים לבד, ודריסת רגל בקרב לקוחות פוטנציאליים מהשמות המובילים בעולם, כולל ממשלות, חברות ביטוח, בנקים ועוד".

דורון כהן, שותף מנהל ומנכ״ל A-Labs. צילום: יח"צ

דורון כהן, שותף מנהל ומנכ״ל A-Labs, שמובילה את עסקת המיזוג והגיוס, אמר: ״כל מומחה שוק הון יודע: גם מיזוגים מעולים יכולים להיכשל אם אין חיבור אישי חזק בנוסף לסינרגיה העסקית. במקרה הזה יש חיבור אנושי נדיר בין הצדדים, שגורם לנו להאמין בעתידו המוצלח של המיזוג".

במסמך העקרונות נקבע, כי המיזוג בין החברות יתבצע לפי שווי מוערך של כ-105 מיליון דולר לא בדילול מלא לפני הכסף לחברה הממוזגת מיד לאחר המיזוג, וכ-145 מיליון דולר מיד לאחר גיוס ההון, שיבוצע בד בבד להשלמת המיזוג וכתנאי להשלמתו. בהשלמת המיזוג תהפוך לבעלת השליטה בחברה הממוזגת עם 51% ממניותיה ורוב בדירקטוריון.

הגיוס המתוכנן יבוצע על פי תשקיף בדרך של הצעה לא אחידה שתפרסם החברה ויובטח בחלקו בחיתום, ועל פיו יגויס ממשקיעים מוסדיים סכום של כ-40 מיליון דולר, ובנוסף ירכשו המשקיעים מאת בעל השליטה בחברה, זיגמונד בלובבנד, מניות בסכום של כ-10 מיליון דולר נוספים באמצעות הצעת מכר שתבוצע במקביל.

כמו כן, החברה עדכנה כי נכון להיום, התקבלו אצלה מכתבי כוונות אינדיקטיביים ממשקיעים מוסדיים בסכום של כ-65 מיליון דולר.

הפוסט בהובלת A Labs – האב סקיוריטי מתמזגת עם ALD הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

12 אותות הערכה הוענקו אתמול (א') למנהלות ולמנהל שיווק בענף ה-IT שנבחרו על ידי מערכת אנשים ומחשבים, על פעילותם בשנה החולפת. האותות ניתנו במסגרת קפהin – כנס השיווק ב-IT, בהפקת אנשים ומחשבים. להלן הזוכות והזוכה, ונימוקי הזכייה. יצוין שהגדרת התפקיד של כל אחת ואחד הוא מנהל.ת שיווק, אלא אם נכתב אחרת.

אורטל ליבלר קדוש, מנהלת השיווק של רד-האט. צילום: יוסי גם זו לטובה

אורטל ליבלר קדוש, רד-האט ישראל
"אורטל היא One woman show, האחראית על האסטרטגיה, התפעול ומדידת ההצלחה של השיווק באזור. הפעילות כוללת התאמת אסטרטגיה ליעדים עסקיים ומטרות הארגון הגלובלי, בניית תוכנית שיווק, עבודה בצמוד עם שותפים, צוותים שונים בארגון להוצאה לפועל של פעילויות, ניהול תקציבים, ניהול פעילות היח"צ המקומית, ניהול ספקים ועוד. בתקופת הקורונה היא ניהלה סדרת אירועים וירטואליים ממוקדים, עשרות מפגשים בשיתוף לקוחות ואנליסטים, בהתאמת התוכן לגורם הרלוונטי בארגון. כמו כן, היא ניהלה בהצלחה את כנס רד-האט השנתי בפורמט וירטואלי, עם קידום רחב היקף, שכלל ראיונות, כתבות, קמפיינים, סרטונים ובאנרים ברשתות החברתיות".

גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס. צילום: ניב קנטור

גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס
"גלית קידמה בחברה את 'עולם השיווק החדש', הכולל, בין היתר, פלטפורמות תוכן, קהילות מקצועיות, שיווק דיגיטלי חכם, חוויית לקוח המשלבת ערוצי אונליין ואופליין, חיבור השיווק והשפעתו על מיתוג מעסיק, ואף מחוברות עובדים. בשיאה של תקופת הקורונה, שהתאפיינה באי ודאות, גלית וצוותה נדרשו לייצר 'אי של ודאות' בעולם השיווק: פעולות שיווק מנוהלות ומתוכננות במידת הגמישות האפשרית, תוך יצירת פתרונות ואריזות שירות מותאמות לצורכי הלקוחות, כשהכול – 100% – דיגיטלי, עם מעבר למודל של שיווק מרחוק. גלית הובילה את הנגשת כל הידע בכל הערוצים לכל קהלי היעד, עם דיגיטציה מואצת ופעולה לפי סט ערכים חדש, מותאם לרוח התקופה".

דנה כהן, מנהלת השיווק של דל טכנולוגיות ישראל. צילום: גואי כהן

דנה כהן, דל טכנולוגיות ישראל
"בשנה החולפת הובילה דנה את התוכנית השיווקית בארץ מול אסטרטגיית השיווק העולמית, בדגש על קהלים נבחרים, תוך שימור וחיזוק הקשר עם מקבלי החלטות. דנה ערכה כנסים ואירועים וירטואליים, כנס שנתי מרכזי בינלאומי, וובינרים, פורומים מקצועיים, והביאה לנוכחות מסיבית בדיגיטל, פעילויות מעורבות (Engagement) במדיה החברתית וקמפיינים פרסומיים".

ליבי עוז, ראשת אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי. צילום: עודד קרני

ליבי עוז, ראשת אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי
"ליבי ואנשי צוותה נדרשו השנה לדברר את אירועי הסייבר ולהסביר אותם, תוך מתן דגש לכך שלא כל אירוע שתופס כותרות הוא אירוע חמור ומתקפה שעלולה לגרום לנזק ממשי. היא פעלה להטמיע בקרב הציבור את העובדה שסייבר קשור להכול ולכולם, ושהגנה על היום היא אבטחת המחר. בשנה האחרונה, מערך הסייבר הלאומי נחשף יותר לציבור ולארגונים במשק, תוך הגברת השקיפות וההנגשה של הארגון הביטחוני-טכנולוגי, חיזוק האמון ההדדי עם המשק ושמירה על הסודיות של ארגונים שמדווחים למערך".

מזל גלאור, מנהלת השיווק של יבמ ישראל. צילום: צירי דוידוביץ'

מזל גלאור, יבמ ישראל
"מזל וצוות השיווק של יבמ נאלצו להסתגל למציאות החדשה ולשינויים. מיד עם החלת מגבלות הקורונה החברה ערכה את הכנס הווירטואלי הראשון שלה – ובהצלחה רבה. השנה, הענק הכחול אף ערך את הכנס הגדול ביותר – Think 2020. זאת, לצד שמירת הקשר עם הלקוחות, קידום פעילות אורגנית ברשתות החברתיות והשקת פלטפורמת ההכשרה המקצועית IBM Skills Build. צוות השיווק בהובלתה של מזי עמד ביעדים השנתיים – ובהצלחה".

נורית אלחדד קורן, מנהלת השיווק של סאפ ישראל. צילום: אורן אגמי

נורית אלחדד קורן, סאפ ישראל
"נורית ניהלה את השיווק בהתאמה לתקופה המאתגרת. היא הקימה קמפיינים מוצלחים ביותר לפתרונות ניהול חוויית הלקוח של החברה ולקידום SAP Business One, שזכו להצלחה".

סער רוזנברג, מנהל השיווק של AWS ישראל. צילום: רמי זרנגר

סער רוזנברג, AWS ישראל
"סער וצוותו העבירו את כל הפעילויות שתוכננו להתקיים ב-Floor28 – מתחם האירועים והפעילויות השיווקיות של החברה בתל אביב – לפורמט דיגיטלי, שכלל מאות וובינרים ללקוחות. בנוסף, הוא השיק קמפיין חדש, AWS Founder Club – מועדון למקימי סטארט-אפים בתחילת דרכם, שבו עוזרים ליזמים לבנות בצורה טובה ומהירה יותר את הסטארט-אפ שלהם, וכן מחברים אותם עם מומחים טכנולוגיים ועסקיים של AWS ועם קרנות הון סיכון ומשקיעים".

עדי קריסטל, מנהלת תחום לקוחות תעשייה וטלקו במיקרוסופט ישראל. צילום: רמי זרנגר

עדי קריסטל, מנהלת תחום לקוחות תעשייה וטלקו במיקרוסופט ישראל
"עדי ניהלה ויזמה סדרת כנסים וימי עיון ללקוחות, שכללו מפגשים עם מנהלי המוצר במיקרוסופט העולמית, במטרה לחשוף בפניהם את היצע המוצרים הרחב. כמו כן, היא טיפלה בהידוק הקשר ושיתוף הפעולה עם מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל. היא אף קידמה קמפיין מנהלים לעבודה בטוחה מרחוק בזמן קורונה, במטרה לחשוף בפני ארגונים את הפתרונות והכלים להתמודדות עם עבודה מרחוק באופן יעיל ומאובטח".

קרני מהרשק, מנהלת השיווק של VMware. צילום: ניב קנטור

קרני מהרשק, VMware
"קרני הפיקה בשנת הקורונה וובינרים, שולחנות עגולים ומפגשים בפורמטים דיגיטליים שונים עם לקוחות. היא העלתה קמפיינים דיגיטליים ברשתות והפיקה אירוע לקוחות שנתי מרכזי, שאליו נרשמו ושבו השתתפו יותר מ-1,300 לקוחות ושותפים".

קרן קציר שטיבל, מנהלת מחלקת שיווק ותקשורת במשרד הדיגיטל הלאומי. צילום עצמי

קרן קציר שטיבל, מנהלת מחלקת שיווק ותקשורת במשרד הדיגיטל הלאומי
"קרן סייעה למצב את השירות הממשלתי המקוון שניתן בעת משבר הקורונה ולחשוף אותו באופן מירבי מול האזרחים. אלה היו יכולים לצרוך מגוון רחב של שירותים – בלא הגעה פיזית למשרדים. ממשל זמין הקים דף ייעודי לנושאי הקורונה, שכלל באופן מרוכז את כל המידע הקשור במשבר – והוא זכה למספר צפיות גבוה ביותר, שבשיאו עמד על 10 מיליון, עם 8,000 כניסות ביום".

שירה רז מייזנר, סמנכ"לית השיווק של מטריקס. צילום: שרה נדאו

שירה רז מייזנר, סמנכ"לית השיווק של מטריקס
"אופי פעילות השיווק במטריקס מורכב, מאתגר ומגוון. שירה מנהלת פעילות ענפה של חטיבות שונות וחברות בת, שלכל אחת מהן צרכים שיווקיים וקהלי יעד שונים. השיווק במטריקס הוא B2B וגם B2C, אבל בעיקר B2P (ר"ת Business to People). פעילות השיווק במטריקס בתקופת הקורונה עברה באופן מידי לדיגיטל, עם עשרות כנסים, וובינרים, דיוורים, שולחנות עגולים, כנסי שותפים, קמפיינים מאתגרים ומוצלחים ברשתות החברתיות, הופעות חיות ועוד".

שירי טסמן, סמנכ"לית השיווק של אלעד מערכות. צילום: רמי זרנגר

שירי טסמן, סמנכ"לית השיווק של אלעד מערכות
"שירי מובילה באלעד מערכות את אסטרטגיות השיווק, עיצוב תוכניות השיווק, התקציב השנתי, שפת תקשורת, מיתוג המעסיק, קשרי השותפים, היועצים והאנליסטים, ועוד. שירי התאימה במהרה את עבודת הארגון לתקופת הקורונה ולעבודה בדיגיטל, ניהלה קמפיינים מוצלחים ברשתות, יצרה חשיפה ממוקדת ללקוחות, ביצעה פרויקטי מיתוג מעסיק מקיפים – בפנייה לעובדים ומועמדים. היא הובילה טרנספורמציה דיגיטלית לצמיחה ולהאצה של תחום הדיגיטל, המסחר המקוון, הדטה וה-BI – שצמחו בשנה זו בעשרות אחוזים".

הפוסט אלה מנהלות ומנהל השיווק המצטיינים של השנה בתחום ה-IT הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קומוולט מבצעת בימים אלה, יחד עם השותפה העסקית שלה בילוקאל (שתבצע את ההטמעה), פרויקט להחלפת תשתיות הגיבוי של בזק. בזק מטמיעה במסגרת הפרויקט, שהחל לא מכבר וצפוי להימשך כשלושה חודשים, את הפתרון Commvault Complete Backup & Recovery, לניהול, גיבוי והגנת נתונים. עלות הפרויקט לא נמסרה לפרסום אך מוערכת בכמה מיליוני שקלים.

בתום תהליך בדיקה מעמיק שבחן מגוון פתרונות טכניים וצרכים עסקיים, בזק בחרה בפתרון של חברת קומוולט להחליף את תשתית הגיבוי הקיימת. התהליך כולו נוהל אל מול מנהלי התשתיות של בזק בהובלת בילוקאל.

רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל, מסר: "אנו שמחים וגאים בבחירה של בזק, שביקשה לפשט את מערך הגיבוי שלה מכמה פתרונות לפתרון אחד כולל. קומוולט ידעה ותדע לספק פתרון אחוד וחדשני המאפשר גמישות ותאימות מרבית לדרישות ה-IT כיום, הגנה בפני איומים עכשוויים וערך מוסף עסקי, שבימים אלו הוא בעל חשיבות גבוהה".

הוגו ג'ורלט, מנכ"ל בילוקאל, אמר: "בילוקאל גאה בהרחבת שיתוף הפעולה הפורה בינה לבין חברת בזק. בחירת פתרון הגנת הנתונים של קומוולט בשיתוף חברת בילוקאל ע"י בזק הינה בחירה אסטרטגית אשר תשמר את היתרון הטכנולוגי של בזק בהווה ובעתיד, ותבטיח הגנה מלאה על כל הנתונים הארגונים מכל פגיעה שיכולה להגרם הן ע"י טעות אנוש והן באמצעות פעולה זדונית ומכוונת."

הפוסט בזק תטמיע פתרון של קומוולט לניהול, גיבוי והגנת נתונים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הפערים הדיגיטליים בחינוך בלטו בתקופת הקורונה. למידה בזום היא דבר שנעשה באופן אחר מאשר למידה פרונטלית, והוא מצריך מיומנויות דיגיטליות – הן של התלמידים והן של המורים. לא ניתן היה להקנות אותן בזמן הקצר שהיה על מערכת החינוך להתרגל עם פרוץ הקורונה. לאחר ההתנסות בלמידה מרחוק, רבים אומרים שהחרדים צדקו בדרישתם למצוא פתרונות גמישים, ולא שלמשך תקופה ארוכה אין יכולת ללמוד וללמד", כך אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), סגן שר התחבורה.

ח"כ מקלב, שהיה עד להקמת הממשלה הנוכחית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, בפאנל שעסק בחינוך דיגיטלי ובעמדות של מפלגות שונות בענייני טכנולוגיה, לקראת הבחירות, שיתקיימו ב-23 במרץ. הפאנל נערך אתמול (א') על ידי מערכת אנשים ומחשבים בשיתוף קרן אתנה, מפעילת תוכנית מחשב לכל מורה, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לצד מקלב, השתתפו בו ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו) וד"ר יפעת שאשא-ביטון, עד לאחרונה יו"רית ועדת הקורונה (תקווה חדשה), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים.

לדברי מקלב, "בחינוך החרדי, הלימוד בתקופת הקורונה מרחוק נעשה דרך המרחב הקולי (באמצעות קווים טלפוניים – י"ה) ולא דרך הזום, מה שיצר בעיה הרבה יותר קשה. זה מה שהביא אותנו לבקש פתיחת לימודים מהירה יותר".

הוא דיבר על הפערים הדיגיטליים במדינה וציין כי "הם פוגעים בשירות לאזרח, באפשרות שלו למצת את זכויותיו, בתחומים כגון התעסוקה והפיננסים, ובעוד הרבה דברים. כשאין נגישות דיגיטלית ומתן שירות בדיגיטל יש פגיעה הן במקבל השירות והן בנותנו. אם אין דיגיטציה, המערכת לא יכולה להתייעל. איך המערכת יכולה להתייעל עם פקסים או עם אמצעים ישנים אחרים? למשרדים הממשלתיים צריכה להיות מוטיבציה לעשות מהפכה דיגיטלית".

מקלב טען שאפילו אם יושקעו כיום המשאבים הנדרשים, "הפערים הדיגיטליים לא ייעלמו גם בעוד 10 ו-15 שנים, כי מי שכיום בן 65 ויודע להפעיל טכנולוגיות, כשהוא יגיע לגיל 80 כבר יהיו דברים הרבה יותר חדשים".

"על הממשלה לדאוג לאישור טכנולוגיות על ידי הרבנים"

בדבריו הוא ציין את הסיבות שבגינן אוכלוסיות שונות מודרות והפערים הדיגיטליים קיימים: "במקרים מסוימים זה בגלל העדר תשתיות ואוריינות דיגיטלית, ובמקרים אחרים יש אוכלוסיות שרמת הנגישות שלהן לטכנולוגיה טובה מאוד אבל יש להן מגבלות אחרות, כגון העדר התאמות להגבלות שלהן. האוכלוסיות האלה, למשל המגזר החרדי, לא צריכות מימון אלא התאמה של טכנולוגיות ואישורן על ידי הרבנים. זה צריך להיעשות על ידי הממשלה ולא באופן פרטי".

לסיכום אמר מקלב כי "אנחנו חייבים להשקיע בתשתיות ובהתאמות טכנולוגיות. הקורונה עשתה, עושה ועוד תעשה תמורות בנושא הדיגיטציה. למשל, משרד התחבורה החל לתת יותר ויותר שירותים מקוונים, והוא כבר לא יחזור משם. הקורונה הציפה את החוסר בשירותים דיגיטליים אבל גם את הנכונות הרבה לעבור אליהם – במשרד התחבורה ובכלל. אנחנו מחויבים לשאוף קדימה ולהשקיע הרבה בדיגיטל".

השר מיכאל ביטון בפאנל אתמול (א'). צילום מסך

השר ביטון, שהיה בעבר ראש המועצה המקומית ירוחם, סיפר על הפרויקטים הטכנולוגיים שהתקיימו ביישוב כשכיהן בתפקיד זה, בהם חלוקת מחשבים לתלמידים ומורים ביישוב, יחד עם קרן אתנה; פיתוח של המשחק קוד מאנקי, שמאפשר לילדים לשחק ולתכנת – ומאז הפך למשחק בינלאומי; ועידוד בני נוער לפנות לשירות ביחידות טכנולוגיות בצה"ל באמצעות רובוטיקה.

ביטון, המשמש כשר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון, הוסיף כי "ישראל נמצאת במקום הראשון בסייבר, כמו גם באנרגיה מתחדשת. ידענו לבנות תחנת חשמל סולארית ואנחנו יודעים לייצא את התוכנות הטובות בעולם – אבל לא יודעים לתת מחשב לכל ילד במדינה. עם זאת, מי שחושב שישקיע רק בתלמידים ולא ישקיע בגננות ובמורים – לא יגיע לכלום. עשינו את זה בירוחם ואפשר לעשות את זה גם ברמה הלאומית".

הפוסט "אחרי ההתנסות בלמידה מרחוק, רבים אומרים שהחרדים צודקים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הייתה זו המתקפה הגדולה והמתוחכמת ביותר שהעולם ראה אי פעם", כך אמר בראד סמית', נשיא מיקרוסופט (Microsoft), על מתקפת הענק שערכה קבוצה של האקרים רוסים, המקורבת לקרמלין. במתקפה, ציין סמית', השתתפו מספר עצום של מפתחים.

המתקפה נחשפה על ידי חברת האבטחה פייראיי (FireEye) ומיקרוסופט בדצמבר האחרון. היא החלה בספטמבר-אוקטובר 2019 והואצה במרץ האחרון. היקף הארגונים, הסוכנויות הממשלתיות והפרטים שנפגעו ממנה טרם הוברר עד הסוף, אולם מדובר במאות, לכל הפחות. היא נוצרה בשל נוזקה בשם פייראיי (FireEye) – ש"הולבשה" על Orion, תוכנת ניהול וניטור הרשת של סולארווינדס (SolarWinds). כ-18 אלף ארגונים, לקוחות סולארווינדס, הורידו את עדכון הגירסה המזוהם של אוריון.

"אני חושב שמנקודת מבט של הנדסת תוכנה, יהיה זה נכון לומר כי זו המתקפה הגדולה והמתוחכמת ביותר שראה העולם", אמר סמית' בראיון לתוכנית 60 דקות של רשת CBS. מיקרוסופט, שהמערכות שלה נפרצו גם הן בגלל העדכון ה"גרוע" של Orion, הקצתה 500 מהנדסים לחקור את המתקפה, אמר סמית', "אך גודל הצוות, שככל הנראה נתמך על ידי הממשל הרוסי, שעומד מאחורי ההתקפה – היה יותר מכפול בהיבט המשאבים ההנדסיים. כשניתחנו את כל מה שראינו במיקרוסופט, שאלנו את עצמנו כמה מהנדסים עבדו כנראה על ההתקפות האלה. והתשובה שאליה הגענו הייתה, ובכן, בהחלט יותר מ-1,000".

הענקית מרדמונד הודיעה, כי בין הלקוחות שנפגעו יש גם ארגונים מישראל. מיקרוסופט הייתה הקורבן השני שנחשף לאחר פייראיי – מהמגזר הפרטי, לצד VMware. מהממשל הפדרלי הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר (NTIA) וסוכנויות מודיעין, בהן CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות. משרד האנרגיה מסר, כי ההאקרים השיגו גישה לרשתות שלו. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, היווה גם הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. עוד נפגעו מהמתקפה סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), אנבידיה (Nvidia), בלקין (Belkin International), יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, וכן חברת הייעוץ דלויט.

לדברי סמית', "בעוד שממשלות ריגלו זו אחר זו משך מאות בשנים, הרי שהתוקפים במתקפה זו השתמשו בטכניקה שמציבה סכנה לכלל שרשרת האספקה ​​הטכנולוגית עבור הכלכלה במובן הרחב ביותר שלה. מדובר במתקפה על האמון, האמינות והמהימנות של התשתית הקריטית ביותר בעולם, במטרה לקדם (מטרות של) סוכנות ביון של מדינה אחת". סמית' הדגיש בתוכנית הטלוויזיה המוערכת, כי התוקפים כתבו מחדש 4,032 שורות קוד בתוך תוכנת Orion, המורכבות ממיליוני שורות קוד. לדבריו, רוסיה פיתחה בעבר סוגים אלה של טקטיקות סייבר בטרם תקפה את אוקראינה בסייבר בשנת 2017. "מתקפה שכזו, על שרשרת האספקה, חושפת את הסודות הפוטנציאליים של ארצות הברית וממשלות אחרות, כמו גם סודות של חברות פרטיות. אני לא חושב שמישהו יודע בוודאות כיצד ינוצל כל המידע הזה שנגנב. אבל אנחנו כן יודעים זאת: הנתונים נמצאים בידיים הלא נכונות", אמר סמית'. "בניגוד למתקפת NotPetya –  במתקפה הזאת היה משהו ממוקד יותר. זה רק מראה שאם אתה עוסק בטקטיקה מסוג זה, אתה יכול להפיץ ולגרום לכמות עצומה של נזק והרס. סביר להניח כי מתקפת שרשרת האספקה ​​של סולארווינדס ממשיכה. הדרך היחידה לדעת, בוודאות, כי הנוזקות הוסרו לחלוטין מהתשתית של ארגונים, היא בהשבתה ובהחלפה כמעט לחלוטין של כל המחשבים וציוד הרשת שניזוקו".

משקיפים ציינו כי עדכוני הגירסה המזוהמים של תוכנת Orion לא היו הדרך היחידה שבאמצעותה ההאקרים חדרו למאות ארגונים ברחבי העולם במהלך מתקפת הענק. זאת, כי ל-30% מהארגונים שנפרצו לא היה קשר ישיר לסולארווינדס.

הפוסט מיקרוסופט: במתקפת הענק בסייבר נטלו חלק יותר מאלף מהנדסים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת אגד הינה חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל, ואחת הגדולות בעולם, עם פעילות המשרתת מעל מיליון נוסעים יומיים בישראל, הולנד ופולין. לאגד למעלה מ-9,500 עובדים, והכנסות שנתיות מוערכות של 1.2 מיליארד דולר.

בענף התחבורה, אגד היא מובילת שוק ויזמית במספר תחומים, החל מתחבורה ציבורית ותחזוקת רכב ועד להפעלת הרכבת הקלה הראשונה בתל אביב.

G-Stat מלווה את אגד בהפיכת הארגון למונע נתונים באמצעות הטמעת פתרון אנליטי מתקדם. צילום: דוברות אגד

שוחחנו עם יוני פולקובסקי, מנהל ה-BI & Analytics.

מה הייתה המטרה העיקרית שלך עם הצטרפותך לאגד?
"הגעתי לאגד לפני שנה, זמן קצר לאחר הטמעת מערכת BI חדשה – Tableau. ה-CIO של אגד, נינה גיספאן, בחרה ב-Tableau ככלי לניתוח נתונים ארגוני, זאת לאחר בחינה מקיפה של מוצרים מובילים אחרים בשוק. Tableau נבחרה בעיקר בשל הצורך ביישום מהיר ובשל היותה כלי אינטואיטיבי וידידותי למשתמש, עם רמת הדמיה גבוהה שהופכת אותה לאידיאלית לתפעול בקנה מידה גדול. כמו כן, היה קריטי לבחור כלי עם יכולות ניתוח מתקדמות ושילוב עם מגוון גדול של מקורות נתונים.
המשימה הראשונה שלי הייתה להפוך נתונים שנצברו במשך שנים על פני מערכות שונות לידע משמעותי ממנו נוכל לקבל החלטות עסקיות. השאיפה הייתה להעצים את ההנהלה של אגד ביכולת לקבל החלטות עסקיות מדויקות, מבוססות דטה, כדי להניע את החברה קדימה בצמיחה ובהתייעלות תפעולית".

לפני יישום Tableau, מה היה מצב הנתונים של אגד?
"ראשית אציין כי אגד הייתה מכרה זהב מבחינת כמות ואיכות הנתונים שנצברו לאורך השנים. מקורות הנתונים כללו מערכות ליבה של תכנון וניהול תנועה, עולם המוסכים, הייצור ושרשרת האספקה, מערכות ניהוליות, ועשרות אלפי מכשירי IoT. היה מענה חלקי לצרכי הדו"חות והאנליטיקה, קווי העסקים הציגו מידע מעובד באקסל שנדרש זמן רב לייצור, וכל מנהל הציג את הנתונים על פי האמת הארגונית שלו. המידע לא היה נגיש, עם מעט אינטגרציה, ולכן היכולת שלנו לנתח נתונים הייתה מוגבלת למדי".

אילו מטרות עמדו על הפרק וכיצד עוזרת Tableau לעמוד בהן?
"המטרה המרכזית הייתה להפוך את אגד לארגון מבוסס נתונים. כלומר, יצירת מבט אחוד, בו כל היחידות העסקיות דוברות אותה שפה ומשקפות את אותה אמת ארגונית, המאפשרת קבלת החלטות עסקיות מיטביות".

מה קרה מאז הוטמעה Tableau?
"המערכת עלתה לאוויר לפני שנה וחצי ולדברי יו"ר אגד, מר אבי פרידמן: 'חוללה מהפכה בחברה'. כיום משתמשים במערכת ברחבי הארגון בכל יחידה עסקית ובכל היררכיה ניהולית. ראשית, זה הפך לכלי המשקף פעילות עסקית וניהול פרויקטים. המערכת משמשת לקבלת החלטות ניהוליות מבוססות נתונים, הן ברמת הפרויקט והן בפעילויות עסקיות יומיומיות. בנוסף, Tableau משמשת אנליסטים לזיהוי חריגות והזדמנויות לשיפור העסק. כמו כן, בכדי לתת לכל היחידות העסקיות שלנו גישה לנתונים שאספנו, במהירות ובקלות מכל מקום, הקמנו פורטל BI רספונסיבי, הזמין גם בנייד ובטאבלט דרך אפליקציית Tableau.
חברת G-Stat נתנה לנו ייעוץ וליווי לאורך תהליך ההטמעה, והייתה שותפה משמעותית בעיצוב הפתרון".

האם תוכל לתת דוגמה ספציפית שבה Tableau הביא ערך עסקי ישיר?
"בטח. אגד מפעילה מערך תחזוקה של אוטובוסים, מיניבוסים ורכבים פרטיים, למגוון גדול של לקוחות. המערך הזה כולל מאות עובדים ועשרות מוסכים בפריסה ארצית. אגד רואה בקו עסקים של התחזוקה מנוע צמיחה מרכזי בחברה.
סמנכ"ל התחזוקה ביקש כלי חזק לניתוח רווחיות. כדי למלא צורך זה, יצרנו ב-Tableau מודל חקירה משולב, המאפשר ניתוח רווחיות בכל רמות המוסכים השונים, עד לרמת העובד, תא העבודה ואפילו ברמה לפי שעה. באמצעות מודל מתקדם כזה ועם הגדרת יעד ברורה, אנו יכולים לקבל החלטות ניהוליות המבוססות על מידע מדויק מאוד, כדי לאפשר יעילות תפעולית ומיקוד היכן שקיים פוטנציאל של צמיחה עסקית".

G-Stat היא חברה מובילה בפיתוח ואינטגרציה של פתרונות אנליטיים מתקדמים בתחום ה-Big Data וה-Machine Learning, והינה נציגה רשמית של Tableau בישראל. כחברה מקצועית עם מאות פרויקטי BI אנו מטמיעים את Tableau כחלק ממערכת אנליטית כוללת שתוכננה בקפידה, תוך שילוב מגוון מקורות מידע, תכנון ארכיטקטורה יעילה, ובניית ויזואליזציות להבאת ערך עסקי, המיועדים לצרכיו ורצונותיו של כל לקוח.

לפרטים נוספים היכנסו לקישור הבא

הפוסט אגד תחבורה הופכת לארגון מונע נתונים באמצעות Tableau הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

על מנת להחזיר את העובדים לעבודה מהמשרד, מהבית, או בצורה היברידית, על המנהלים בארגונים להחזיר את האמון לעובדים, באמצעות אספקת נתונים ועקביות בהחלטות

בישראל, כמו במדינות רבות, אנו ממשיכים לנוע בשטח לא מוכר גם כשאנו נכנסים לשנה החדשה. התנאים והמציאות משתנים, אנו נכנסים ויוצאים מסגרים, ועסקים מהרהרים בזהירות רבה על יכולתם לחזור לעבוד בבטחה במשרד.

ככל שהמגיפה מתפתחת ברחבי העולם בשנת 2021, עם תוספת המוטציות של הנגיף, יחד עם מבצע החיסונים הנרחב, מתרחב תפקידם של המנהלים. תפקידם כבר לא מסתכם רק בשורת הרווח של החברה, אלא הם הפכו להיות אמונים בפעולתם ואחריותם על בריאות העובדים, בטיחותם ורווחתם.

בתקופות אלה, קבלת החלטות שקולות ומקיפות חשובה מתמיד לעובדים, על מנת לשמור על האמון – במיוחד כשמדובר בפתיחה ובסגירה בטוחה של מקום העבודה. לכן חיוני למצוא את האיזון הנכון בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד. האמון במעסיקים הוא בעל חשיבות עליונה, שכן עובדים מבקשים ביטחון.

בתחילת שנת 2020, כאשר הגל הראשון של הקורונה היכה ברחבי העולם, חברות מיהרו בין לילה להעביר את כוח העבודה למשרד הביתי. זה האיץ דרמטית פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית בעסקים, כאשר השקעות ב-IT אומצו במהירות ותועדפו בצורה קריטית. אך רבים מהארגונים פשוט לא היו מוכנים, וחלקם מצאו את עצמם חזרה עובדים במשרד גם כשהמגיפה גברה. כשם שקצב הפצת הנגיף השתנה בין מדינות שונות בעולם, כך גם גישות הטיפול במשבר ונכונות העובדים לחזור לעבוד מהבית השתנו.

באירופה לדוגמה, על פי המחקר של מורגן סטנלי, בעקבות הגל הראשון של המגיפה, כוח האדם בבריטניה דורג במקום הראשון בסירובו לחזור לעבודה במשרד. רק שליש (34%) מעובדי "הצווארון הלבן" חזרו למשרדים עד אמצע יולי. בהשוואה ל-83% אחוז מהעובדים בצרפת ו-76% באיטליה, שחזרו.

הפער בין בריטניה למדינות אחרות באירופה יוחס בין השאר לחוסר האמון הכללי של הציבור האנגלי במנהגים, בעקבות מסרים מעורבים ושינויים תכופים בתקנות. המנהלים בתורם נאלצו לפרש מידע זה ולקבל החלטות משלהם לגבי חזרה לאסטרטגיות עבודה, והובילו בדרך כלל לגישות זהירות יותר, שלא לדבר כמובן על הנוחות של עבודה מהבית והעדפה הולכת וגוברת למודלים של עבודה היברידית – מספר ימים מהבית וחלק מהמשרד.

למרות שזו עשויה להיות נקודה רלוונטית יותר עבור מדינות מסוימות ולא אחרות, לא ניתן לזלזל בחשיבות האמון כשאנו חווים משבר בסדר גודל כזה – במיוחד במקרה זה כאשר ההחלטה לעבוד מהבית או מהמשרד משפיעה על רווחת העובדים, משפחתם והסביבה. בתוך המגיפה הזו, וכעת בגל השני והשלישי ברחבי אירופה, מנהלים חייבים לקבל לא רק החלטות קריטיות עסקיות, אלא החלטות המעוררות אמונה ביכולת העובדים לעבוד בבטחה. שום דבר כרגע אינו חשוב יותר מהבריאות והרווחה של הסובבים אותנו.

בתקופות של חוסר וודאות, מערכות יחסים מהימנות עם העובדים מטפחות כוח ועמידות. למעשה, מחקר חדש של אקסנצ'ר (Accenture) מדגיש את האמון כ"מטבע החדש בעבודה". זה מאפשר לעסקים ליצור תרבויות תומכות ולפתח עסקים, תוך סיוע לקהילה הרחבה.

אם מסתכלים על ההשפעה של המגיפה, הנתונים הסטטיסטיים מדברים בעד עצמם. לפני המגיפה, 35% ממנהלי חווית לקוח בארגונים (CXO) אימצו באופן מלא את האחריות לתמוך בצרכים הוליסטיים של אנשים. רק שישה חודשים לאחר מכן, המספר צמח ל-50%.

יסייעו בבניית אמון העובדים. נתוני קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

תובנות שמונעות מנתונים

השאלה שמאחדת את כל העסקים בתקופות חסרות תקדים כמו התקופה הנוכחית היא כיצד להחזיר או לחזק את האמון ולספק נוחות לעובדים ובסיס עבודה קבוע. כאשר נלחמים בנגיף בלתי נראה, ומוצפים במידע סותר ממגוון מקורות וארגונים, אנשים זקוקים למשהו מוחשי להיאחז בו. הם זקוקים לנתונים, כדי לקבל החלטות קריטיות. אך הם צריכים גם עקביות.

בהתחשב בקצב המהיר שבו הקורונה מתפשטת, קצב הפצת המגיפה יחד עם זמינות החיסונים מנחה את הגישות וההחלטה בכל אזור ואזור. לכן, יש צורך בנתונים בזמן אמת על מנת לקבל החלטות מהירות, יעילות ועקביות. כאשר הסגר עדיין קיים כאמצעי למיגור המגיפה, העובדים זקוקים לאמונה ביכולתו של המעסיק שלהם לקבל את ההחלטות הנכונות ולהיות בעל הגמישות לעבור במהירות מעבודה מהמשרד לעבודה מהבית.

מדעני הנתונים של דל טכנולוגיות (Dell Technologies), בשיתוף אנשי מקצוע בתחום הרפואה, פיתחו כלי ייעודי שמנתח בצורה הגיונית את כל נתוני הבריאות: מספר המאומתים, המאושפזים וכדומה, עבור קבלת החלטות מושכלות שמשלבות בין בריאות ובטיחות.

המטריצה פועלת על ידי איסוף הנתונים הטובים ביותר הזמינים ממקורות אמינים כמו אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins), המרכז לבקרת מחלות (ICDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO). היא משתמשת ב-15 משתנים שונים, המשוקללים כדי לחשב את ציון הסיכון עבור 182 מדינות בהן החברה פועלת. הנתונים מתרעננים באופן אוטומטי, והם נבדקים מספר פעמים ביום. בעזרתם יכולים לקבוע את הצורך ביישום של סגרים. לא זו בלבד שהכלי הזה מסייע בארגון החזרה לעבודה מהמשרד בבטחה, אלא שהוא גם עוזר לעובדים להישאר בו בבטחה.

גישות מבוססות נתונים כאלו עוזרות לקבל החלטות טובות יותר, מושכלות יותר, עקביות ובזמן אמת. אך נתונים לבדם אינם יכולים לפתור את הדילמה כיצד ומתי לפתוח משרדים בבטחה. זה דורש גישה שיתופית והוליסטית, שמבטיחה כי בעלי העניין העיקריים נמצאים ב"אותו ראש". אסטרטגיה בטוחה ומתוזמנת היטב, המאפשרת עבודה מהמשרד עבור אלה שרוצים בכך, פירושה להעמיד את המתקנים הדרושים, לחבר את משאבי האנוש, מנהלי מערכות המידע, המכירות וכלל המחלקות יחדיו, ולנקוט בגישה רגישה ומקבלת, המותאמת למקום העבודה הספציפי וצרכיו. גישה הוליסטית זו כבר מובנית מאוד בעסקים דיגיטליים והיא חלק חיוני מהמעבר ליכולות דיגיטליות.

ואכן, עסקים המאפשרים שיטות עבודה גמישות, עם השינויים הדיגיטליים הנחוצים, ישגשגו יותר. הם יהיו בעלי חוסן. מסיבה זו, נקיטת גישה מבוססת נתונים במהלך מגיפה זו יכולה לסייע בכל המעברים בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד, מה שמבטיח שימור כוח העבודה ומראה לעובדים שבריאותם ובטיחותם בעלי חשיבות עליונה. זה אף יציג את המעסיק כאחראי ואמין.

לא משנה כמה מפותחות אסטרטגיות חזרה למשרד ברחבי אירופה, עבודה גמישה היא הדרך לעתיד. מקום עבודה מתפתח נחשב מחובר, גמיש, ועוזר לעובדיו היטב במהלך המשבר.

בעזרת אמון, שכעת הפך למטבע בעבודה, שקיפות, וייצוג מגוון של בעלי עניין, ניתן לאמץ באופן מלא יישום מוצלח של שיטות עבודה גמישות. אבל כמובן, כדי לעשות את זה בצורה נכונה, חייבים להשתמש בנתונים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת דל טכנולוגיות

הפוסט אמון – המטבע החדש בחזרה לעבודה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עוד לפני שה-iPhone 12 מתקרר על מדפים, החלו להתפרסם שמועות על הדגם הבא של אפל (Apple), והפעם מדובר בהדלפה יחסית גדולה, שחושפת כמה תכונות חדשות שיתווספו למכשיר שיושק השנה, בהן מסך always-on, שינויים בעיצוב ומצבי צילום חכמים חדשים.

ערוץ היו-טיוב EverythingApplePro והמדליף מקס וויינבאך פרסמו סרטונים שבהם הם מציגים כמה פיסות מידע מעניינות על התכונות של ה-iPhone 13, אבל המעניינת ביותר היא תכונת ה-always-on – שמאפשרת תצוגה תמידית על המסך של השעון ומצב הסוללה, ושתכלול גם כמה אפשרויות להתאמה אישית. גם ההתראות יוצגו על המסך, אך כדי לחסוך בצריכת הסוללה הן יפעילו רק את חלק המסך שבו הן מופיעות, וזאת לכמה שניות לפני שחלק זה של המסך יכבה בחזרה.

לפי ההדלפה של ווינבאך, והוא לא היחיד שטוען כך, המכשיר יהיה בעל מסך של 120 הרץ, בדומה ל- Galaxy S21 של סמסונג (Samsung).

עוד לפי ההדלפות, המצלמה תזכה לשדרוג עם עדשה אולטרה-רחבה משופרת בכל הדגמים וחיישן שישי שיתווסף לחמישה הקיימים שיפחית את העיוותים בתמונות. אפל גם תוסיף מצב צילום-שמיים לאפליקציית הצילום של המכשיר, שיופעל כאשר המצלמה תכוון לעבר הכוכבים או הירח ויאפשר צילום מפורט יותר של שמי הלילה.

התכונה האחרונה החדשה שנחשפה היא מצב פורטרט בווידיאו, שיאפשר רקע מטושטש ואף התאמה של עומק התמונה לאחר הצילום.

רבים מעריכים שהדגם הקרוב יכלול שינויים מזעריים לעומת ה-iPhone 12, ובהתאם, השינויים כוללים בעיקר חומרים חדשים לגב המכשיר ואולי בטקסטורה שונה, כדי לשפר את האחיזה.

מגנטי ה-Magsafe שמתחת לכיסוי יוחלפו לפי הידיעה במגנטים חזקים יותר, שיקלו על הצמדת המטען להתקן, וזאת, לפי וויינבאך, מבלי להשפיע על עובי המכשיר. EverythingApplePro אומר, שלפי פרסום ב-MacOtakara המכשיר הבא כן יהיה עבה במעט מקודמו בגלל המגנטים החדשים.

בסרטון הווידיאו מספק EverythingApplePro גם כמה פרטים על ה-Apple Watch 7, ואומר שתכונת המעקב אחר הרווחה אישית תושק ב-2022, וכי התקני המעקב AirTags יושקו סוף סוף בחודש מרץ או אפריל.

הפוסט דיווחים: iPhone 13 יכלול תכונת מסך always-on הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זברה טכנולוגיות, שמייצגת ומפיצה פתרונות של יצרניות מתחומי התקשורת והגנת הסייבר, השיקה באחרונה את AI Driven Networks as a Service ZebraCloud – שירות ענן מנוהל לשיפור ביצועי רשתות ארגוניות באמצעות בינה מלאכותית. השירות החדש מבוסס על פתרונות ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), שותפה עסקית של זברה, והוא מהווה חלק מפלטפורמת הענן הפרטי ZebraCloud Managed Services, שכוללת מגוון רחב של שירותים מנוהלים וסל של פתרונות מובילים בתחומי התקשורת והגנת הסייבר.

השירות החדש מספק פתרון תקשורת מלא, המבוסס על מנוע ה-AI העשיר של MIST מבית ג'וניפר נטוורקס. הוא כולל פתרון מיתוג, ניתוב ושירותי אינטרנט אלחוטי, הכוללים מערכת ניהול חזקה אחת, בעלת אוטומציה מלאה ולמידת מכונה מתקדמת, שמאפשרים לרשת לזהות תקלות מבעוד מועד ולהביא לפתרון שלהן בצורה אוטונומית ומהירה. כך, השירות מאפשר להביא לחיסכון ניכר בעלויות התפעול של הרשתות הארגוניות, ולחוויית משתמש גבוהה ומדידה – והכול במודל תוכנה כשירות (SaaS), בתשלום חודשי לפי צריכה ובגמישות מוחלטת לגידול או לקיטון.

לימוד אקטיבי של הרשת

עופר פז, סמנכ"ל הטכנולוגיות של זברה טכנולוגיות, ציין כי "מדובר בפתרון המצוי בקצה הגבוה של השוק, שהותאם לשירות SaaS ולצרכים של ארגוני SMB ו-SME. השירות הזה מנטר באופן עצמאי את הרשת, מזהה תקלות או צווארי בקבוק ובזמן אמת דואג לחוויית משתמש אופטימלית, תוך שיפור תמידי של ביצועי הרשת על ידי לימוד אקטיבי שלה. הפתרון מאפשר לנטר את חוויית המשתמש עם אפס תפעול ואפס תקורה ניהולית, ומיועד לארגונים שחסרים משאבים לניהול רציף של הרשת, או כאלה הזקוקים לטייב את המערך הקיים אצלם".

"השירות החדש משתלב בפלטפורמת הענן הפרטי שאותה השקנו בשנה האחרונה", הוסיף פז, "והוא מסתמך על פתרון מבית ג'וניפר נטוורקס, שאנחנו מפיצים שלה בישראל מזה 12 שנים. לאורך השנים בנינו התמחות סביב פתרונות ג'וניפר נטוורקס, הכוללת גוף שירותי מומחה ומערך הדרכה שעוסק בפתרונות אלה. כעת אנחנו רותמים את הניסיון הרחב ומנגישים לשוק שירות ענן מתקדם, המבוסס על פתרונות ג'וניפר נטוורקס, שמאפשרים לארגונים מכל הסוגים ליהנות מהטכנולוגיה המתקדמת מסוגה".

גילרון צארום, מנהל שותפים בג'וניפר נטוורקס ישראל, קפריסין יוון ומלטה, אמר כי "שירות זה מספק פתרון תקשורת מלא המבוסס על מנוע ה-AI העשיר של MIST – פתרון המדורג על ידי גרטנר כמוביל בתחום החוטי והאלחוטי (Wired & Wireless). השירות כולל פתרונות מיתוג, ניתוב ושירותי אינטרנט אלחוטי, לרבות מערכת ניהול אחת בעלת אוטומציה מלאה ולמידת מכונה, שמאפשרים לרשת לזהות תקלות מבעוד מועד ולהביא לפתרון התקלה בדקות ספורות. דבר זה מביא לחיסכון מהותי בעלויות התפעול ובמקביל, מאפשר לאמוד את חווית המשתמש בדרך לחוויית גלישה מובטחת".

צארום הוסיף כי "השירות מיועד להעניק פלטפורמת צריכה למשווקים של זברה ולספק ללקוחותיהם את שירותי הרשת והאינטרנט האלחוטי עם מקסימום איכויות, במודל תשלום חודשי גמיש ונוח וללא צורך בהשקעת משאבים רבים".

הוא סיכם באמרו כי "זברה טכנולוגיות הינה שותף אסטרטגי שלנו. החברה מוסמכת בתכנית השותפים JDA (ר"ת Juniper Distributor Accelerator) ואנחנו גאים ביכולות שהיא מביאה לשוק הישראלי".

הצעת ערך למפיצים ומשווקים

בזברה טכנולוגיות מוסיפים שהשירות החדש מאפשר למאות משווקים ולקוחות בשוק הישראלי לפתוח קו עסקי חדש המבוסס על שירות ענן. אותם משווקים ולקוחות מקבלים פתרונות מתקדמים, שעד היום היו נגישים בעיקר לארגונים גדולים, ומודל הענן מאפשר להם להנגיש את השירות לעסקים וארגונים כמעט מכל גודל שיש להם תשתיות רשת עסקית, ולעשות זאת מבלי לבצע התקנות או לנהל את השירות ברמה היומיומית.

פז סיכם באמרו כי "השירות מנוהל על ידי זברה, הטכנולוגיה מגיעה מבית ג'וניפר נטוורקס והמשווק שניצב מול הלקוח מקבל כלי קריטי שמאפשר לו להביא ערך מוסף ללקוחותיו, פותח לו ערוצים עסקיים חדשים ותואם את הטרנד של מעבר לעולמות השירותים והענן".

לקבלת פרטים נוספים על הפתרון החדש לחצו כאן.

לאתר זברה טכנולוגיות לחצו כאן.

הפוסט זברה טכנולוגיות משיקה שירות ענן מבוסס AI לשיפור ביצועי הרשתות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הרשת החברתית בעלת האוריינטציה הימינית פארלה (Parler) – שאולצה לחדול מפעילותה בעקבות התפרעות תומכי נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, בגבעת הקפיטול שבוושינגטון בתחילת ינואר – הודיעה כי היא חזרה לפעילות אונליין.

פארלה התקשתה לפעול מאז ששירות הענן של אמזון, AWS, הודיע ב-11 בינואר שיחדל לארח את אתרה, בשל חוסר נכונותה להסיר פוסטים המסיתים לאלימות, ומפאת החשש שתשמש זירת התארגנות לפעילות קיצונית כנגד כניסת הממשל החדש של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן.

עוד קודם לכן, הסירו הענקיות גוגל (Google) ואפל (Apple) את האפליקציה של פארלה מהחנויות המקוונות שלהן, מאותה סיבה, ולאחר שטראמפ ניסה לעבור אל הפלטפורמה אחרי שסולק מטוויטר (Twitter), כמו גם מפייסבוק (Facebook) ומאינסטגרם (Instagram).

"רצו להשתיק עשרות מיליוני אמריקנים"

כעת, עם לוגו רענן ומנכ"ל חדש וזמני – מארק מקלר מתנועת הפטריוטים של מסיבת התה (Tea Party Patriots, שמחליף את המנכ"ל הקודם, ג'ון מאצי, שטען בינואר לאיומים על חייו – יש לה תכניות "לחזור לרשת למשתמשים הנוכחיים השבוע, כאשר משתמשים חדשים יוכלו להירשם בשבוע הבא", כך בישר מקלר בהצהרה לתקשורת ששלח בדואר אלקטרוני ביום ב'.

"אנו נשגשג כפלטפורמה המובילה של מדיה חברתית המוקדשת לדיבור חופשי, פרטיות ודיאלוג אזרחי", ציין מקלר בהצהרתו. הוא הוסיף שההחלטה של חברות טכנולוגיה אחרות לנתק את הקשר עם פארלה התקבלה "על ידי מי שרוצה להשתיק עשרות מיליוני אמריקנים".

למרות ההצהרה, נכון לעכשיו משתמשים יכולים להיכנס לגרסת הווב של השירות, אולם לפי דיווחים של משתמשים רשומים, התוכן היחיד הזמין באתר של פארלה הוא דף סטטי ובו הודעה על "שגיאת רשת".

האתר והלוגו החדשים של פארלה. צילום מסך

המארחת החדשה סקיי-סילק מאמינה בחופש הביטוי

רשומות אינטרנט ציבוריות הראו כי פרלה עברה לשירותי האירוח של חברת סקיי-סילק (SkySilk) מלוס אנג'לס. סקיי-סילק, כך מציין דיווח של TechCrunch, היא לכאורה משווקת של OVHcloud.

חברת האירוח החדשה פרסמה הודעה, בה הסבירה כי בחרה לשרת את פארלה בשל עמדתה בנושא חופש הביטוי. בין השאר נכתב בתגובתה כי היא "אינה תומכת בשנאה וגם לא מגנה שנאה, אלא דוגלת בזכות לשיפוט פרטי, ודוחה את תפקיד השופט, המושבעים והמוציא להורג. למרבה הצער נראה כי רבים מדי מספקי הטכנולוגיה האחרים שלנו נבדלים בעמדתם בנושא זה".

החברה המשיכה וכתבה: "סקיי-סילק באמת מאמינה ותומכת בחופש הביטוי ובאופן ספציפי יותר בזכויות המוענקות לנו בתיקון הראשון (של חוקת ארה"ב – ג"פ). זהו נושא שאינו ניתן למשא ומתן עבורנו. ולמרות שאנחנו עשויים לא להסכים עם חלק מהסנטימנטים שנמצאים בפלטפורמת פארלה, אנחנו לא יכולים לאפשר לכל אדם או ארגון להפריע או להגביל את זכויות התיקון הראשון. סקיי-סילק תתמוך בפרלה במאמציה להיות כיכר ציבורית לא מפלגתית, מכיוון שאנו משוכנעים כי זוהי דרך הפעולה המתאימה היחידה".

חוקר האינטרנט והאקטיביסט מקליפורניה, רון גילמט, אמר כי נראה כי סקיי-סילק היא שירות בממדים קטנים, וכי לא ברור לו אם הוא יכול לספק אבטחה מספקת לאתר. במיוחד ציין גילמט את הצורך בהגנה חזקה מפני מתקפות מניעת שירות (DDoS), המציפות אתר בתעבורת נתונים כדי להפוך אותו ללא נגיש. התקפות כאלו מהוות איום על כל אתר אינטרנט גדול – במיוחד אם הוא עוסק בתכנים שנויים במחלוקת שיכולים לעורר פעילות נגדית בסייבר.

הפוסט אמזון, גוגל ואפל חסמו אותה, אבל פרלה שוב אונליין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפי דיווח שהתפרסם בדה-אינפורמיישן, פייסבוק (Facebook) מתכננת להשיק בשנה הבאה שעון חכם מבוסס Android.

לפי הידיעה, השעון יהיה התקן שעומד בפני עצמו, בעל קישוריות סלולרית, שלא תלוי בחיבור לסמארטפון, ויאפשר לשלוח הודעות באמצעות שירותים של פייסבוק ויציע תכונות של כושר ובריאות. מערכת ההפעלה שלו תהיה גירסת קוד פתוח של Android של גוגל (Google), שפייסבוק תעשה בה התאמות משלה, ובהתאם –  תציע אפליקציות בחנות ייעודית משלה וכמובן תספק API למפתחים. זאת, מפני ששימוש במערכת ההפעלה WearOS – שאינה קוד פתוח – כרוכה בהסכם רישוי מול גוגל ועמידה בדרישותיה – ופייסבוק מעוניינת להימנע מכך, כדי שתהיה לה אפשרות לבנות אקו-סיסטם משלה ולהתאים אותו למטרותיה העסקיות. הדיווח אף טוען, שבמקביל, פייסבוק עובדת גם על בניית מערכת הפעלה משלה לחומרות עתידיות.

עוד מצוין בדיווח, כי השעון יוכל להתחבר גם לשירותים וחומרה של אביזרי בריאות וכושר של חברות שונות.

אם להתחשב בניסיונותיה הקודמים של פייסבוק בתחום החומרה, לא נראה שהם זכו להצלחה גדולה. למשל, ה-Facebook Phone, ששרד בשוק חודש בלבד. גם מוצר ה-Portal line לשיחות וידיאו לא היה הצלחה, למרות שבמשבר הקורונה הוא זכה לעדנה – לצד כל המכשירים האחרים לשיחות וידיאו.

כוונתה של פייסבוק, טוען הדיווח, היא לשלוט בפלטפורמת המחשוב הבאה לאחר הסמארטפונים. כידוע, יחסיה של פייסבוק עם אפל (Apple) וגוגל, השליטות בתחום הפלטפורמות לסמארטפונים, לא מזהירים, בלשון המעטה, ואפשר לומר שפייסבוק נתונה לחסדיהן במידה רבה. אם לפייסבוק תהיה פלטפורמה משלה, היא תוכל להשיג חופש רב יותר לעשות כרצונה – למשל, להשיג נתוני מעקב שיימנעו ממנה כעת בעקבות עדכון הפרטיות של אפל, שיפגע ביכולתה להשיג את הנתונים המשמשים אותה לצורכי פרסום.

הפוסט ההפתעה שפייסבוק מתכננת: שעון חכם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בתחילת תקופת הקורונה היה נדמה שהפתרון האידיאלי למערכת החינוך הוא לעבור ללימודים מהבית, אבל הממשלה שכחה הרבה קבוצות, ובעיקר מורים ותלמידים, שאין להן את הגישה למחשבים, ויישובים שלמים שאין להם חיבורים לאינטרנט כמו שצריך. עד היום יש רשויות שלא יכולות להיות חלק ממערך ההוראה בתקופת הקורונה, בשל האילוצים", כך אמרה ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"רית ועדת הקורונה של הכנסת.

ח"כ שאשא ביטון, ד"ר לחינוך, הביעה ביקורת רבה בחודשים האחרונים על תפקוד הממשלה וניהולה את משבר הקורונה – גם כשהייתה חברה בליכוד (לקראת הבחירות היא עברה לתקווה חדשה – מפלגתו של גדעון סער). היא המשיכה בקו הזה בפאנל שערכה שלשום (א') מערכת אנשים ומחשבים, בשיתוף קרן אתנה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. המפגש התקיים לקראת הבחירות, ועסק בחינוך הדיגיטלי. לצד שאשא ביטון השתתפו בו ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים.

בדבריה ציינה ח"כ שאשא ביטון את התוכניות הרבות שנהגו בשנים האחרונות להכנסת מחשבים לכיתות, לחלוקת מחשבים לתלמידים ולמורים, ולדיגיטציה של מערכת החינוך. "היו תוכניות למכביר ובכל זאת, עדיין לא לכולם יש אפשרות ללמידה מרחוק. בחלק מהבתים, גם כשלתלמיד או למורה יש מחשב, יש בהם כמה נפשות והמחשב משרת את כל בני הבית. כתוצאה מכך, לא כל ילד במדינת ישראל קיבל, ומקבל, בתקופת הקורונה מענה חינוכי מספק".

ח"כ שיטרית (שדבריה בפאנל יובאו באייטם נפרד) אמרה בהקשר זה כי "נכון שיש עדיין פערים דיגיטליים בין התלמידים בפריפריה ובמרכז הארץ, אבל הם צומצמו. המטרה של הממשלה היא להמשיך ולצמצם את הפערים האלה. יש עוד הרבה מה לצמצם, צריך לעשות ולא להרפות".

לא על המחשבים לבדם

לדברי ח"כ שאשא ביטון, הענקת מחשב לכל ילד ולכל מורה היא לא הפתרון המלא, גם אם הוא בא עם פריסת תשתיות אינטרנט מתאימות, לרבות סיבים אופטיים. "צריך להכשיר את צוותי ההוראה כיצד להשתמש נכון במחשבים. קיים צורך בגישה פדגוגיה חדשנית לגבי איך צריכה להיות ההוראה. אם הממשלה הייתה עושה את זה בצורה עקבית לאורך השנים, היינו יכולים להגיע לתקופה הזאת אחרת, לתת מחשב לכל מורה וילד, ולקיים את החינוך כמו שצריך – גם אם זה מרחוק. כך היינו מגשרים על הפערים", אמרה.

אלא שלדבריה, עדיין אפשר – ואף צריך – לגשר על הפערים, בבחינת מוטב מאוחר מאשר אף פעם. "צריך לצמצם את הפערים מבחינת התשתיות – שהן תהיינה בכל ישוב, ליצור סביבת למידה ותוכניות לימודים אחרות, לעשות שימוש רב יותר במערכת השידורים הדיגיטלית הלאומית – הן בעתות חירום והן כסיוע בתגבור התלמידים בעתות שגרה, לרתום את הפיתוח המקצועי להכשרת מורים ולפדגוגיה חדשנית, ולאפשר אוטונומיה למנהלים. יש הרבה יוזמות וחלק מהדברים מתנהלים, אבל אין יד מכוונת", הוסיפה.

לסיכום היא אמרה כי "השוויון בכלל ובחינוך בפרט הוא המרכיב ההכרחי לחוסן לאומי. יש לתת את ההזדמנות השווה לכל ילד ולצמצם את הפערים. זה בא לידי ביטוי ביתר שאת במשבר הקורונה, כשמערכת החינוך נאלצה להיערך מחדש ללמידה בצורה אחרת – שדובר עליה בשנים האחרונות, אבל היא לא יושמה עד הקצה".

האם מהפכה מ-2003 תועתק ל-2021?

פרופ' זליכה אמר כי "לממשלה יכולות להיות תוכניות גדולות, גם בתחום הטכנולוגי ובחינוך הדיגיטלי, אבל היא לא יכולה לבצע את זה בלי כסף. אנחנו המפלגה היחידה ששמה תוכנית כלכלית יסודית, שיכולה להניע את המשק ולאפשר להצמיח את התשתית שעליה המדינה והממשלה יושבות. המערכות נמצאות בקריסה ואני מאוד מוטרד לגבי העתיד הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".

הוא ציין כי המפלגה הכלכלית הציגה תוכנית למערכת החינוך, ובמסגרתה הגעה ליעד של 18 תלמידים בכיתה. "כדי להשיג את היעד הזה, צריך לתת מענה לשעות הלימוד ולתשתיות הטכנולוגיות. כיום, אנחנו מציעים למורים שנכנסים למערכת ללמד ולהשגיח על 30-40 תלמידים בכיתה, בלי מספיק טכנולוגיה ועם תנאי שכר נמוכים. מה הפלא שיש אנשים טובים רבים שנמנעים מלהיות מורים?"

פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית. צילום: אבי קקון

פרופ' זליכה מונה ב-2003 לחשב הכללי במשרד האוצר על ידי מי שהיה אז שר האוצר – בנימין נתניהו. הוא ציין בפאנל כי "כמו שנתניהו ואני עשינו במדינה מהפכת תשתיות ב-2003, אני אעשה מהפכת תשתיות במערכת החינוך החל מ-2021. נבנה כיתות שיהיו מראש עם התשתיות הדיגיטליות של המאה הנוכחית והבאה, בסיוע המגזר הפרטי. מי כמו המגזר הפרטי ידע לבנות את הכיתות האלה…?"

תחום נוסף בעולם החינוך שבו המפלגה הכלכלית עתידה לטפל הוא ההשכלה הגבוהה, לרבות ציון הפסיכומטרי הגבוה הנדרש לקבלה ללימודי הנדסת תוכנה – מה שמונע גישה לסטודנטים מוכשרים רבים ומשמר את המחסור בכוח אדם בהיי-טק. "נוצר מצב שבו כדי ללמוד הנדסת תוכנה צריך לקבל 780 בפסיכומטרי. אנחנו נורמליים? אנשים שעשו שלוש שנים צבא צריכים לשרוף שנה שלמה בלימודים לבחינה פסיכומטרית כדי להוציא 780? מי ממנהיגי העם מוציא 780 בפסיכומטרי? חסרים לנו אלפים על אלפים של מהנדסים ולרבים שהיו יכולים לצמצם את המחסור אין את המשאבים הכספיים והטכנולוגיים כדי להגיע למצב שהם נכנסים בכלל למערכת האקדמית – ובעקבותיה לתעשיית ההיי-טק".

הפוסט "בגלל הממשלה, לא כל התלמידים מקבלים מענה חינוכי מספק בקורונה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבועות אחרונים הסתיים פרויקט להרחבת היכולות וקיבולת הטיפול בפניות נכנסות במוקדי שירות הלקוחות של הביטוח הלאומי באמצעות פתרון ניהול ה-Contact Centers של חברת אוויה (Avaya). הפרויקט בוצע על ידי חברת ITNAVPro. היקף הפרויקט נאמד במיליוני שקלים.

משבר הקורונה העמיד את מוקד הביטוח הלאומי במצב יוצא דופן. מספר השיחות היומי למוקד גדל משמעותית, להיקף של כ-220,000 פניות ביום. בשל כך, המוסד נדרש לפתרונות תהליכיים וטכנולוגיים, שיספקו מענה לגידול החד בשיחות הנכנסות ויאפשרו לייעל את פעילות המוקד ולתמוך בפעילותם של כ-700 נציגי שירות. הביטוח הלאומי מפעיל מוקד שירות באמצעות ארבעה אתרים בישראל, הפועלים בכל יום החל מהשעה 8:00 בבוקר ועד 17:00 בערב ומספקים מידע בשלוש שפות. בעקבות הרחבת היכולות, הביטוח הלאומי נותן מענה כעת למאות אלפי שיחות בחודש, פי שניים בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה.

כחלק מן הפרויקט שולבו תכונות חדשות ואוטומטיות על מנת לספק חוויית לקוחות טובה ורציפה. הפרויקט כלל הוספת יכולות, אשר יאפשרו למוקדי ביטוח לאומי להתמודד טוב יותר עם כמות הפניות, כגון: הגדלת הקווים הנכנסים, מענה קולי אוטומטי עם שירותים עצמאיים מותאמים לפי דרישה, אפשרות לעבודת נציגים מהבית בצורה מלאה ופשוטה, יכולת להזמין שיחה חוזרת -Call Back בשעת עומס, כולל שמירה על מקום בתור, הרחבת שעות הפעילות של הנציגים לשיחות חוזרות, אינטגרציה עם הערוצים הדיגיטליים, אופציית שירות באמצעות Facebook Chat Messenger, הקלטת שיחות, הקפצת מסך לנציג עם מידע רלוונטי פרסונלי של הפונה ועוד. כל הרכיבים של אוויה מתחברים למערכות התקשורת של הביטוח הלאומי, לאתר האינטרנט ולפייסבוק.

היכולת לקלוט כמות כזו של שיחות נובעת, בין היתר, מכך שכ-30% מהן מסתיימות במתן שירותים קוליים עצמאיים (Self Service) לפונים באמצעות מערכת Avaya Experience Portal. בנוסף לכך, המערכת מבצעת 30,000 חיוגי Call Back ללקוחות, מרכיב המאפשר לקצר את זמני ההמתנה ואת משך השיחות בשל ייזום השיחה על ידי הנציג המתאים ביותר. בעקבות הפעלת היישום, מוקד השירות יכול לספק מענה של שיחות חוזרות למתקשרים לאחר שעות הפעילות או בזמנים שבהם העומס רגיל, זאת הודות לאלגוריתם מתקדם וייחודי.

יאיר אריאלי, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי, ITNAVPro. צילום: יח"צ

לדברי יאיר אריאלי, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בחברת ITNAVPro: "משבר הקורונה יצר עומסים במוקדי שירות הלקוחות של הביטוח הלאומי, אשר נדרש לספק מענה בהיקף נרחב לנושאים רלוונטיים למשבר, כגון תשלומי חל"ת, דמי אבטלה לכמות עצומה של מובטלים, תשלומי מענקים לעצמאים ועוד. הפתרונות של אוויה מאפשרים להתמודד טוב יותר עם העומסים המגיעים אל נציגי השירות לאורך שעות היום ולצמצם את מספר הפניות לנציגים אנושיים, זאת במטרה להתמודד עם הגידול העצום במספר הפונים והתווספות נושאים חדשים הדורשים מענה". עוד הוסיף, כי "בתקופה מאתגרת זו הצליחה חברת ITNAVPro לתת מענה לדרישות והאתגרים של רבים מלקוחותיה, אשר חוו עלייה במספר הפניות הנכנסות, ולספק פתרונות ויישומים מותאמים, שיאפשרו, בזמן קצר, להמשיך ולתפעל את מוקדי השירות נוכח המגבלות".

רפי שקולניק, מנכ"ל אוויה ישראל. צילום: קובי קנטור ז"ל

לדברי רפי שקולניק, מנכ"ל אוויה ישראל: "פתרונות ניהול מוקדי השירות של אוויה, המיושמים בארגונים רבים בישראל, מאפשרים לארגונים לבצע מסע אמיתי ליצירת מולטי חוויה בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. אנו גאים מאוד שאנו יכולים לבצע שינוי אמיתי בחיי אזרחים בישראל, כמו גם להאיץ את היכולת של לקוחותינו להתמודד עם אתגרים חדשים הנובעים ממגיפת הקורונה".

הפוסט הביטוח הלאומי הטמיע פתרון של אוויה לתפעול מוקדי שירות לקוחות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אילון מאסק, מי שהפך כיום ליזם הטכנולוגי המסקרן והמדובר ביותר בעולם, רוצה לנהל שיחה עם לא אחר מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, באפליקציית המדיה החברתית החדשה המועדפת עליו, קלאבהאוס (Clubhouse).

ביום א' תייג מנכ"ל חברות הענק טסלה (Tesla) ו-SpaceX את החשבון הרשמי של הקרמלין בציוץ בטוויטר (Twitter) – הזירה שבה הוא פעיל במיוחד, ושדרכה מאסק אף מחולל באחרונה מהומות עולם בשוק ההון ובתחום הקריפטו.

.@KremlinRussia_E would you like join me for a conversation on Clubhouse?

— Elon Musk (@elonmusk) February 13, 2021

בציוץ תהה מאסק אם פוטין יהיה מעוניין לחבור אליו לשיחה באפליקציה, המבוססת על אודיו. "היית רוצה להצטרף אלי לשיחה בקלאבהאוס?" כתב מאסק. לאחר זמן מה הוא צייץ ברוסית תוספת שבה נכתב: "זה יהיה כבוד גדול לדבר איתך".

באופן מפתיע למדי, בתגובה הקרמלין כינה את הזמנתו של מאסק "מעניינת", אך הוסיף כי נדרשים פרטים נוספים לפני שהרעיון והראיון יצאו לפועל.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, התייחס לדברים ואמר כי פוטין יהיה פתוח להצעתו של מיליארדר הטכנולוגיה לדבר באפליקציית הצ'אט. פסקוב, ששוחח עם עיתונאים אתמול, אמר כי "זו כמובן הצעה מעניינת מאוד, אבל אנחנו צריכים איכשהו להבין למה הכוונה, מה מוצע. אז קודם איכשהו נבדוק את כל זה, ואז נגיב".

הדובר גם ציין ש-"הנשיא פוטין אינו משתמש ישירות ברשתות החברתיות", בהקשר להצעה של מאסק.

תתאים לשיחה בין פוטין למאסק? קלאבהאוס. צילום: Bigstocck

קלאבהאוס – מתכונת שיחות אודיו שאולי תתאים לפוטין

אולם בקלאבהאוס אפשר שפוטין יחוש בנוח – השירות מאפשר למשתמשים לפצוח בשיחה משלהם, או להאזין לשיחות של אחרים ב"חדרים" דיגיטליים שיכולים לארח עד 5,000 איש. דרך אפליקציה זו ערך באחרונה מאסק שיחות עם כמה וכמה אנשים מסקרנים, כמו למשל עם ולד טנב, מנכ"ל שירות ההשקעות נטול העמלות רובין הוד (Robinhood). השניים שוחחו על פרשיית מניות השורטס, או כפי שהן מכונות כיום 'מניות המם', שלהצתתה אחראי חלקית מאסק עצמו.

אגב, השיחות בקלאבהאוס אינן מוקלטות, ולכן גם לא ניתנות לפיקוח של השלטון, מה שגרם לסין לחסום את הפלטפורמה במדינה מוקדם יותר החודש.

פעם ראשונה שחברה פרטית הטיסה אסטרונאוטים לחלל. אילון מאסק ואנשי נאס"א. צילום: וויקיפדיה

יצוין כי הצעתו של מאסק מגיעה לאחר שהחברה שלו SpaceX שלחה בנובמבר האחרון ארבעה אסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א (NASA) לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), ובכך הסתיים המונופול של רוסיה בתחום.

לאחר שטיסות החלל האמריקניות הושבתו בשנת 2011, רקטת סויוז הרוסית הפכה לחללית היחידה שמסוגלת להביא אסטרונאוטים, או קוסמונאוטים כפי שהם מכונים ברוסיה, ל-ISS. מקום בעבור אסטרונאוט של הסוכנות בסויוז עלה לנאס"א בסביבות 80 מיליון דולר. אך כעת קפסולת הדרקון של SpaceX ומאסק, שבה טסו האסטרונאוטים – לראשונה בתוך היעזרות בשירות פרטי – היא שהצליחה לספק לרוסיה את התחרות הנדרשת.

הפוסט מאסק הזמין את פוטין לשוחח בקלאב-האוס – הקרמלין הביע עניין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כדי להבין את הקשר בין מערכת ניקוז מי גשמים לבין הדרך הנכונה למניעת התקפות מניעת שירות (DDoS) על אתרי אינטרנט, מספיק להעיף מבט על מה שקורה בערים רבות בישראל בכל פעם שיש מערכת גשמים חזקה.

כמויות הגשם החריגות שאנחנו רואים מדי פעם בחורפים האחרונים, הביאו לכותרות ערים כמו נהריה והוד השרון, אשר הוצפו והפכו בעל כורחן לוונציה. נהריה והוד השרון הן רק שתי דוגמאות מיני רבות, של יישובים שמערכת הניקוז בשטחן אינה עומדת בכמויות הגשמים החזקים והרחובות הופכים לנהרות זורמים. מדוע מערכת ניקוז הגשמים בערים אלו גורמת להצפת הרחובות כל אימת שיש גשם חזק? האם ניתן למנוע את ההצפות? במידה שניתן, כיצד?

מערכת ניקוז טובה ויעילה היא מערכת המסוגלת לקלוט כמויות גדולות של מים בבת אחת. ככל שנחפור את תעלת הניקוז לעומק והיא תהיה רחבה יותר, כך קטן הסיכוי להצפות. דרכים אחרות למניעת הצפות הן בניית סכרים בנחלים, כדי למנוע את עליית המפלס, או הטיה של מי הנחל לכיוון אחר על מנת למנוע הצפות. כך, לדוגמה, בימים אלו נחפר באזור פארק אריאל שרון הסמוך לנחל האיילון מאגר מים אדיר בגודלו, שמטרתו להסיט את מימי נחל האיילון בעת ירידת גשמים רבים לכיוון האגם המלאכותי, ועל ידי כך למנוע מכמויות המים להגיע אל נתיבי איילון ולהציפם.

הצפת שרת האינטרנט, כמו הצפת מערכת הניקוז לגשמים. DDoS. צילום אילוסטרציה: BigStock

מהשיטות הללו למניעת הצפות ניתן להבין ביתר קלות גם את הדרכים למנוע מתקפות מניעת שירות (DDoS). בהתקפות מניעת שירות, התוקף לא מנסה לחדור למערכת או להוציא ממנה מידע, אלא להציף אותה ולהגיע למצב שבו אחד הרכיבים במערכת אינו יכול לעמוד בעומס וכתוצאה מכך הבקשות הלגיטימיות אינן מצליחות לקבל שירות כלל, או מקבלות שירות ברמה ירודה (לדוגמה – זמן טעינה ארוך של עמוד אינטרנט). למשל, אם נשלח תעבורת רשת בנפח של 2G אל ארגון, מערכת או אתר המחוברים לרשת ברוחב פס של 1G, הקישור יסתם ובקשות לגיטימיות לא יוכלו לעבור.

המכנה המשותף והחשוב ביותר המקשר בין אירועי DDoS והצפת מערכות ניקוז מי הגשמים הוא שב-99% מהמקרים ניתן להיערך ולהתגונן. עם זאת, הדבר כרוך במודעוּת, הכרת הסביבה והשקעה מראש בפתרונות במעלה הזרם, שידעו לקלוט את העודפים, בין אם מדובר בעודפי מים או מידע.

ישנן מספר נקודות משיקות בין טיפול בהצפות גשם, מהן ניתן ללמוד על טיפול והתמודדות עם התקפות DDoS:

עומס יתר – הפגיעה בשני המקרים נובעת מכך שמערכת מסוימת, בין אם מדובר במערכת ניקוז עירוני או מערכת מחשב, מועמסת מעבר ליכולת הטיפול או הספיקה שלה. כתוצאה מכך, היא מפסיקה לתפקד ולרוב משפיעה גם על מערכות משיקות (לדוגמה, הצפה שגורמת בתורה לחסימת כבישים).

הפתרון ודרכי הטיפול בבעיה – הדרך הנכונה לטפל בבעיה בשני המקרים היא להסיט את העודפים הצידה, לפני שהם מגיעים למערכת המוגבלת בקיבולת שלה. למשל, להסיט את המים למאגר ניקוז שמטרתו לטפל בעודפי מים. בדומה לכך, גם באינטרנט קיימים אמצעים, שירותים ומערכות שנועדו "לתפוס" את התעבורה העודפת בליבת האינטרנט, לפני שהיא מתקרבת ומשפיעה על מערכות רגישות. בין הפתרונות הללו ניתן לציין את אימפרבה (Imperva) ואת F5 נטוורקס.

השקעת משאבים מול רמת סיכון – בדומה להתמודדות עם הצפת גשמים, גם בהצפות מידע במתקפות מניעת שירות מדובר במשחק אינסופי של השקעת משאבים מול רמת סיכון, שכן קשה מאוד לצפות את היקפן וגודלן של מתקפות חריגות, בדיוק כפי שקשה לצפות היקף הצפה בחורף גשום בצורה קיצונית.

כפי שראינו בחורפים האחרונים, קשה לצפות מראש את היקפה של הסערה ואת כמויות הגשם החריגות, במיוחד של המערכה הצפויה לנו בהמשך השבוע. אך עם זאת, מסתבר שיש הרבה מאוד הקבלות שאפשר ללמוד מהן על התמודדות עם מתקפות מניעת שירות. בדומה לאמצעים להתמודדות עם שיטפונות כתוצאה מהצפת גשמים, אימוץ אסטרטגיות נכונות להסטת התנועה העצומה המגיעה לשרת האינטרנט ב-DDoS, היא הדרך הנכונה לטפל בבעיה, והיא זו שתפתור ותאפשר למנוע מתקפות מניעת שירות. 

הכותב הוא מנכ"ל אואזיס טכנולוגיות תקשורת

הפוסט איך יעזרו מערכות ניקוז מי גשמים להגנה מפני מתקפות DDoS? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסטארט-אפ זנסיטי, בראשותו של היזם אייל פדר, זכתה בפרס יוקרתי בתחרות שנערכה במסגרת הקונגרס הבינלאומי לערים חכמות SCEWC (ר"ת Smart City Expo World Congress), שנערך בכל שנה בברצלונה. הקונגרס כולל תערוכה וכנס והשנה, בגלל מגפת הקורונה, הוא התקיים באופן וירטואלי, בהשתתפות אלפי אנשים מרחבי העולם.

זנסיטי נוסדה ב-2014 ובאוגוסט האחרון סיימה סבב גיוס B בסך של 13.5 מיליון דולר, בהובלת TLV Partners ובהשתתפות גופים נוספים, בהם כנען פרטנרס, קרן ההשקעות של מיקרוסופט וסיילספורס. המערכת של החברה מנתחת נתונים מרשתות חברתיות, ערוצי המוקד העירוני וערוצי התקשורת השונים, ומייצרת תובנות בזמן אמת המותאמות לצרכים של ראשי ערים, מנכ״לי עיריות ועוד. תובנות אלה מאפשרות לרשויות המקומיות להבין את מגוון הדעות והצרכים של תושביהן.

במסגרת התחרות התמודדה זנסיטי מול מאות פרויקטים שהוגשו אליה מ-46 מדינות ברחבי העולם, שהחברות שעומדות מאחוריהם נדרשו על ידי מארגניה להוכיח את עצמן כחדשניות וכבעלות השפעה.

בגלל מגבלות הקורונה, הפרס הוענק לזנסיטי על ידי נציג קונגרס הערים החכמות בישראל, סרג'יו ויניצקי, בטקס קצר שנערך במשרדי החברה בתל אביב. פדר אמר כי "הפרס מהווה הערכה לעבודה המשמעותית שאנחנו עושים ב-200 ערים ברחבי העולם".

פדר דיבר על החברה ועל המערכת שלה בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שנערך כמה ימים לפני היוודע דבר הזכייה. בין היתר הוא אמר שזנסיטי עשתה את ראשית דרכה במסגרת מיזם של עיריית תל אביב-יפו, שמאפשר לחברות צעירות לפתח פתרונות שיכולים לסייע לרשות המקומית לקבל החלטות טובות יותר. המיזם מתארח במתחם של העירייה.

הפוסט איזו חברה ישראלית זכתה בתחרות בינלאומית לערים חכמות בברצלונה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

F5 קיימה לפני ימים אחדים כנס וירטואלי ללקוחות ושותפי החברה, בסימן חדשנות טכנולוגית בפריסת ואבטחת יישומים. הכנס, שהועבר בשידור חי מאולפני חדרפרטי בתל אביב, זכה להיענות אדירה והשתתפו בו כ-450 איש, בהם מנמ"רים, מנהלי תשתיות, מנהלי אבטחת מידע, מנהלי פיתוח, ואנשי DevOps ו-SecOps.

פאנל המומחים: מימין – יואב לנד, מנהל השותפים ב-AWS; מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד-האט ישראל, יוון וקפריסין; אור יעקב, מנהל גוף ההנדסה בדרום אירופה ב-F5; ומוטי בן שושן, מנהל השותפים של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: איריס ויינשטיין

האירוע כלל הרצאות ופאנלים מקצועיים שבהם השתתפו אור יעקב, מנהל גוף ההנדסה בדרום אירופה ב-F5, שעדכן את המשתתפים בחדשנות הטכנולוגית של החברה והרחיב לגבי הרכישות האחרונות, וסורין בויאנגיו, מהנדס פתרונות ב-F5, שסיפק הדגמה של פתרונות אבטחת המידע של החברה. בפאנל שותפים בכירים, שנערך לאחר מכן, נטלו חלק מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד-האט לישראל, יוון וקפריסין, ויואב לנד, מנהל השותפים ב-AWS.

מראיינים את אדיר מילר. מימין: מילר יחד עם ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין, ומוטי בן שושן, מנהל השותפים של F5 במדינות אלה. צילום: איריס ויינשטיין

דיילי ציפי, שהתגנבה לכנס, התרשמה מההפקה הטלוויזיונית שלו, תוך שהיא שומעת את בכירי החברה פורסים את החזון של F5 ל-2021. היא התגלגלה מצחוק בחלק שבו ארן אראל, מנהל הפעילות של החברה בישראל, יוון וקפריסין, ומוטי בן שושן, מנהל השותפים שלה במדינות אלה, ראיינו את הקומיקאי אדיר מילר. תזכורת קטנה לכל המנכ"לים הבאים שיזמינו את מילר: אל תגרבו גרביים עם פסים, הוא לא מחמיץ דבר… 😉. מבחינתה של ציפי, זה היה הדובדבן שבקצפת.

הפוסט קרוב ל-500 איש בכנס השנתי – והווירטואלי – של F5 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ההכנות לסופת החורף בעיצומן, ועיניי כולנו צופות אל מוקדי השלג הצפויים בצפון הארץ ובירושלים וסביבותיה. לצד ההכנות שמבצעות הרשויות, יש משהו שניתן וצריך לבצע כבר עכשיו, גם בבית, שיכול למנוע נזקים כבדים לציוד המחשוב היקר המצוי בבתים ועוגמת נפש לבעליהם. אנו מזהים אלפי אנשים שרכשו בחודשים האחרונים מכשירי אל-פסק, אך טרם התקינו אותם", אמר איתן אלי, מנהל הפעילות של APC מבית שניידר אלקטריק (Schneider Electric).

לדברי אלי, "סופות חורף גדולות מביאות איתן הפסקות חשמל, ואלו עלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים למחשבים, לנתבים או לציוד אלקטרוני רגיש אחר. ניתן למנוע נזקים אלה באמצעות אותם מכשירי אל-פסק המצויים עדיין באריזתם בארון בבית. לכן, אני קורא לציבור: רכשתם מכשיר אל-פסק וטרם התקנתם אותו? גשו עכשיו, הוציאו אותו מהקופסה, חברו אותו למחשב הנייח או לראוטר, וכך תגנו עליהם מפני הפסקת חשמל".

להתכונן לקראת הפסקות החשמל בסופה שבדרך. צילום אילוסטרציה: BigStock

כולנו תלויים בפעולה תקינה של הנתב

"בתקופה זו בפרט, כשמיליוני ישראלים עובדים ולומדים מהבתים, קיימת תלות גבוהה ברציפות אספקת החשמל. הפסקת חשמל לא רק שמפסיקה את השגרה, אלא עלולה גם לפגוע בציוד המחשוב, בדגש על מחשבים נייחים ונתבים. הפסקות חשמל הנוצרות בשל קריסת עמודי חשמל, או קפיצות מתח פתאומיות המתרחשות כתוצאה מסופות ברקים, גורמות לכיבוי כפוי של המחשב, ועלולות לגרום לפגיעה בציוד החומרה שלו, להביא לאובדן מידע ובמקרים מסוימים – אף לשריפה ולאובדן של המחשב והמידע המצוי בו".

"מכשיר אל-פסק, UPS", הסביר אלי, "מספק למחשב עוד כ-30 דקות של גיבוי חשמלי' גם במקרה של הפסקת חשמל. וכך מאפשר גם המשך עבודה במצב של הפסקת חשמל, וגם כיבוי מסודר של המחשב, דבר שיכול למנוע את הנזקים האפשריים. יש חשיבות גם בחיבור הנתב למערכת אל-פסק, כדי להבטיח את אספקת האינטרנט הביתית. בבית ישראלי ממוצע, עשרות מכשירים מחוברים לרשת ה-Wi-Fi הביתית, וכל הפסקה של פעילות המכשיר הקריטי הזה עלולה לגרום לעצירת העבודה, הלימודים, פנאי ואף ביטחון – במקרה בו מחוברות מצלמות אבטחה לרשת האינטרנט. הנתבים הינם רגישים ופגיעה בהם כתוצאה מתקלה באספקת החשמל עלולה לגרום לאיפוס של הגדרות המכשיר, המצריכה לעיתים הגעת טכנאי לתיקון, ולאובדן החיבור לאינטרנט".

"הנתב הפך למכשיר המחבר את הבתים שלנו לעולם החיצון", סיכם אלי, "גיבוי החשמל לנתב מאפשר להמשיך לעבוד על מחשבים ניידים וטאבלטים גם במהלך הפסקות חשמל, וכך – להשאיר את הבית מחובר לרשת".

הפוסט "שני טיפים לסופה הגדולה: בנו איש שלג והתקינו מכשירי אל-פסק" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות