ההנפקה של למונייד בניו-יורק הייתה מוצלחת, לפחות לפי יום המסחר הראשון במנייה שלה, שהיה ביום ה' האחרון. בכמה שעות, מניית החברה יותר מהכפילה את השער שלה - היא רשמה זינוק של 140%: בפתיחת יום המסחר הוא עמד על 29 דולר ובסיומו - על יותר מ-69 דולר. העלייה המטאורית העמידה את השווי של סטארט-אפ הביטוח הישראלי-אמריקני על 3.8 מיליארד דולר.

המטה של למונייד אמנם ממוקם בארצות הברית, אבל החברה נוסדה על ידי שני ישראלים - דניאל שרייבר ושי וינינגר, ויש לה מרכז מו"פ בתל אביב. זוהי אחת מחברות הסטארט-אפ הצומחות ביותר בתחום הפינטק: היא הפכה לחד קרן - כלומר, חצתה את השווי של מיליארד דולר - רק לפני קצת יותר משנה, וכיום היא עומדת על קרוב לארבעה מיליארד, כאמור. רק בשבוע שעבר למונייד ביקשה לגייס בהנפקה לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בפועל, היא הצליחה לגייס עם ההנפקה 319 מיליון דולר, לפי שווי של 29 מיליון - 26% יותר מההערכות, שעמדו על 23 מיליון.

הגיוס הובל על ידי גולדמן זאקס, משקיע ותיק בחברה, והשתתפו בו גם, בין היתר, מורגן סטנלי וזרוע ההשקעות של בנק ברקליס. מלבד גולדמן זאקס, בין המשקיעים הקיימים בחברה נמצאות חברת הביטוח הראל וקרן ההשקעות הישראלית Ourcrowd.

למונייד מציעה פוליסות ביטוח מבוססות בינה מלאכותית בתחום הנדל"ן הביתי בארצות הברית, ופוליסות אחרות בגרמניה ובהולנד. על פי החברה, היא מסוגלת להנפק פוליסה בשלוש דקות בממוצע ולשלם תביעות בתוך שניות.

למרות ההנפקה המוצלחת, יש אנליסטים שתוהים מתי למונייד תתחיל להרוויח כסף, כי בינתיים יש לחברה רק הפסדים.

הפוסט הנפקה מוצלחת ללמונייד: שווה קרוב לארבעה מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המכון הטכנולוגי HIT בחולון יפתח בשנה האקדמית הקרובה תוכנית לימודים לתואר ראשון בטכנולוגיה דיגיטלית ברפואה. בוגרי אחד משני מסלולי התוכנית יוכלו להמשיך ללימודי רפואה ארבע שנתיים באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ולסיים את לימודי הרפואה כמקובל. המסלול השני נועד להכשיר מומחים בביו-רפואה ואנליטיקה רפואית - תחום שמתפתח בעולם ויש לו ביקוש רב.

פרטים על התוכנית החדשה נמסרו על ידי המייסד שלה, ד"ר רפאל בראכן, המשמש כראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית ב-HIT, בכנס הבריאות הדיגיטלית שאנשים ומחשבים ערכה באחרונה. לדבריו, "המפגש בין הטכנולוגיה ושירותי הבריאות מייצר ממד חדש ברפואה. במציאות שבה אנחנו חיים - שהיא עתירת נתונים והידע הרפואי זמין בה יותר מאי פעם, בכל מקום וזמן - מתרחש מעבר מהיר של מתן השירות הרפואי מבתי החולים לקהילה ולסביבה הביתית של המטופל, תוך מתן דגש על התאמה אישית והעצמת המטופל".

[caption id="attachment_318695" align="alignleft" width="300"] ד"ר רפאל בראכן, ראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית במכון הטכנולוגי חולון. צילום: יח"צ[/caption]

הוא ציין כי הצורך לשלב בין טכנולוגיה לרפואה הוגדר על ידי הממשלה כבר ב-2018, כאשר פורסמה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. "המפגש הזה יוצר מציאות חדשה ברפואה, ולכן יש מקום להכשיר אנשים בתחום זה", הסביר ד"ר בראכן את הרציונל של התוכנית שמאחוריה הוא עומד.

"בית החולים מקבל תפקיד חדש, כאשר לתחום הדטה יש משמעות הולכת וגוברת בעולם הרפואה", הוסיף. "לכן, נדרשים אנשי תוכן בתחום האנליטיקה שמתמחים בעולם הבריאות".

לדברי ד"ר בראכן, "יש סטודנטים שלומדים את התחום האנליטיקה ברפואה, אבל אין להם ידע ברפואה, ומהצד השני יש בוגרי לימודי רפואה שלא למדו את מקצועות טכנולוגיות הרפואה. התוכנית שלנו נכנסת בוואקום הזה".

כיצד תיראה תוכנית הלימודים?

בשנתיים הראשונות, הסטודנטים ילמדו את מקצועות המדעים - כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי יסוד ברפואה וקורסים בסיסים בטכנולוגיית המידע. בשנה השלישית הם יוכלו לבחור בין שני מסלולים: הראשון הוא מסלול טכנולוגיית המידע, ובוגריו יוכלו להשתלב בתעשיית הביו-מד והאינפו-מד בתפקידי אנליזה של מידע רפואי וכן כ-"מגשרי טכנולוגיות ויישומים בין עולמות היעד הטכנולוגיים לבין הביו-רפואה", ציין ד"ר בראכן. המסלול השני הוא של מדעי הרפואה. "מסלול זה מיועד להכשיר את בוגריו לקבלה ללימודי רפואה בבתי הספר לרפואה במסלול הארבע שנתי, כשהם מגיעים עם ידע עשיר בטכנולוגיית המידע, שמקנה להם מומחיות מסוימת בתחום של טיפול מכוון נתונים", אמר.

בנוסף, הסטודנטים בתוכנית ילמדו קורסים כמו שיח רופא-מטופל בעידן הטכנולוגי, מבוא למדעי המוח, אנטומיה ופיזיולוגיה. כמו כן, בשנה השלישית הם יבצעו פרויקט מו"פ, וכן יעברו סמינריונים רב תחומיים, שמשלבים בין מדעי הרפואה, מדעים מדויקים וטכנולוגיה. זאת, בנוסף לקורסי בחירה ליזמות. כחלק מתוכנית הלימודים הם יקבלו כלים ללמידה עצמית, מרחוק.

לדברי ד"ר בראכן, "המטרה היא לעצב דור חדש של רופאים, שמשלבים את הידע הרפואי עם ידע בטכנולוגיה, שהיא כל כך דומיננטית בעולם שלנו, ובפרט בתחום הבריאות".

הפוסט בפעם הראשונה: תואר ראשון בטכנולוגיה דיגיטלית ברפואה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הנראות הרשתית היא תחום שנמצא בצמיחה. יש לתחום זה השפעה ישירה גם על רמת התפעול של מערכות המידע וגם על חיזוק רמת אבטחת המידע של ארגונים. ככזו, לנראות הרשתית יש השפעה ישירה על ההיבטים העסקיים בארגון", כך אמר זיו רוקח, מנהל פעילות גיגמון (Gigamon) בישראל ודרום EMEA.

רוקח דיבר בכנס InfoSec 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך לפני ימים אחדים, באופן וירטואלי. הוא ציין כי גיגמון נוסדה ב-2004 "ומתמחה אך ורק בנראות רשתית. הסניף הישראלי עובד עם ארגונים מכלל מגזרי המשק, לרבות ממשלה, בריאות, ביטחוני, אנטרפרייז, טלקום ופיננסי".

"אנחנו רואים צמיחה אקספוננציאלית בכמויות המידע הארגוניות. נתונים אלה אף חוו האצה בתקופת הקורונה", הוסיף רוקח.

לדבריו, "המידע הופך להיות הדלק בעידן המודרני. כמויות המידע מייצרות מורכבות, סיכונים ועלויות. אלא שארגונים מבינים שבלי השקעה בתחום יהיה להם קשה לשרוד. כך, מאז שנת 2000 ועד היום, מחצית מ-500 החברות הגדולות בעולם נעלמו, כי הן לא השכילו להתמודד עם כמויות המידע והחדירה לדיגיטל. זה קרה משילוב העובדה שהלקוחות שלהם הביעו שביעות רצון מועטה עם אבטחת מידע ברמה נמוכה".

הוא ציין כי "בעשורים האחרונים, ארגונים הפכו ליותר מורכבים. בעבר, גבולות הארגון היו ברורים, וכיום הם מטושטשים. ארגונים משקיעים בענן פרטי וציבורי, התשתיות וירטואליות, יש אתרים מרוחקים, הארגון נפתח לעבודה מרחוק. כל אלה יוצרים אתגר עוד יותר גדול למנהל האבטחה. בעבר, מנהל האבטחה נדרש להתמודד רק עם תשתיות פנימיות, אבל הוא הפך להיות חוליה מרכזית בתהליכים העסקיים של הארגון".

"שני אתגרים נוספים הם המתקפות וביצועי שכבת האבטחה", אמר רוקח. "אלה באים לצד בירידה בתקציבים. גיגמון מגיעה לאזור הזה: היא מאפשרת נראות רשתית לכלל המערך הארגוני - הווירטואלי, הפיזי והענני. כך, היא מייצרת אמת אחת למנהלי האבטחה והתשתיות".

"נראות רשתית חסרה"

לדבריו, "חברות המחקר, כמו גם הממשל הפדרלי בארצות הברית, מדברים על נראות רשתית חסרה. יותר ויותר ארגונים משקיעים בתחום, על מנת לוודא כי האבטחה בארגון תהיה אפקטיבית, יעילה ומותאמת לעידן הנוכחי. גיגמון עונה לאתגר העומד בין אזורי התשתית לבין כלי האבטחה. אנחנו מאפשרים את העברת המידע הרלוונטי לכלים הרלוונטיים. בעבר, מנהלי התשתיות היו מעבירים את כלל התעבורה לכלי האבטחה. אתנו ניתן לצמצם היקפים אלה ולהעביר רק את מה שנדרש לכלי המתאים". הוא הסביר כי "המידע עובר ל-'מוח' של המערכת שלנו, הוא מעבד את המידע ומנתח אותו, ועל בסיס הניתוח הוא יודע להעביר את המידע הרלוונטי לכלי הרלוונטי".

"כך", סיכם, "עם הכלי האג'ילי והגמיש שלנו, אנחנו מביאים להורדת המורכבות ומסייעים לקושי של מנהלי האבטחה להתמודד עם התעבורה הגדולה. ארגונים מבינים את הצורך בהנגשת שירותים חדשים, הם יודעים שעל מנת לשרוד בכלל ובעידן הקורונה בפרט, יש להנגיש שירותים החוצה. אנחנו מסייעים לעולם זיהוי האנומליות ויודעים למקד את כלי האבטחה - באבטחה. בדרך זו אנחנו חוסכים לארגון משאבים רבים".

הפוסט "נראות רשתית תורמת להיבטים העסקיים בארגון" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רבות מדובר על מצבם של קשישים מבודדים בימים אלה של משבר הקורונה, כשהם נאלצים לשהות בביתם בבידוד המיועד לשמור עליהם, אך מותיר רבים מהם חסרי אונים, עצובים וחרדים, בעיקר מאחר שרבים מהם מתקשים להשתמש בטלפון הנייד או במחשב ובכלל להשתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כך שהקשר הטיפולי והוויזואלי עמם בלתי אפשרי.

בדיוק כדי לענות על הצורך הזה הוקם על ידי אסנת אפשטיין, בעלת תואר שני במערכות מידע ומומחית בתחום ה-BI, הסטארט אפ ממואפ (MemoApp), שפיתח גם מערכת בשם זה – מסך גדול, המותקן בבית הקשיש ומאפשר לנהל עימו קשר טיפולי וויזואלי, כולל שיחת וידיאו – ללא מגע.

[caption id="attachment_318711" align="alignleft" width="334"] אסנת אפשטיין, מומחית בתחום ה-BI ומקימת הסטארט-אפ ממואפ. צילום: יח"צ[/caption]

המערכת כוללת מסך בגודל 32 אינץ', התלוי במקום מרכזי ובולט בדירתו של הקשיש, המחובר לאינטרנט ומציג לקשיש 24/7 את סדר היום ואת התוכנית והמטלות שעליו לבצע באותו היום, כגון זמני הארוחות, זמני נטילת התרופות, רחצה וביקורים. זאת נוסף על הצעות לפעילות, תזכורות והודעות אישיות, תמונות וסרטונים, דרישות שלום מהמשפחה ואף אפשרות לשוחח עם בן משפחה או אחר בשיחת וידאו, ללא צורך מצידו להפעיל ולתפעל את המערכת. כדי לייצר שיחת וידאו, על הקשיש פשוט להתקרב למסך ולדבר... מדובר במימוש חדש ומיוחד של תכונת שיחת וידיאו, שאינה דורשת כישורים טכנולוגיים ואף לא לחיצה על כפתור.

התכונה הייחודית היא חלק מהמערכת שפותחה על ידי ממואפ, והיא מותקנת במסך הייעודי בבית הקשיש, כשמעליו מותקנת מצלמת רשת רגילה. לכל בני המשפחה נשלח קישור, שבאמצעותו הם יכולים לבצע את שיחת הווידיאו באמצעות הטלפון הנייד שלהם (שיחה אחת כל פעם).

המערכת של ממואפ פותחה כולה בישראל, והיא כוללת - לבד ממסך הזיכרון החלופי, שהוא הרכיב המרכזי בה, אפליקציה ייעודית המותקנת בקלות בכל טלפון נייד, טאבלט, מחשב נייד או מחשב אישי, ובעזרתה בן משפחה או מטפל יוצר ועורך את התוכן עבור הקשיש, ושיטה וטכניקה שפותחה לאור הניסיון הרב שהצטבר בעקבות הטיפול באב המשפחה ובקשישים רבים נוספים. השיטה קלה להבנה ולמימוש, והתוצאות מרשימות ביותר. רופאים ואנשי מקצוע החלו להמליץ על המערכת המותקנת כיום בעשרות בתים של קשישים בישראל.

הפוסט ממואפ – סטארט-אפ שמסייע לטפל בקשישים ולהפיג את בדידותם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, הנפיקה התראה אבטחת מידע חדשה, לפיה רשתות וירטואליות פרטיות, VPN, עלולות להיות פגיעות למתקפות סייבר, אם הן אינן מאובטחות כראוי.

ההתרעה של הסוכנות מגיעה בתקופה בה היקפי העבודה מרחוק מזנקים וארגונים מתאימים עצמם למגבלות שמחייב נגיף הקורונה.

VPN מאפשרות למשתמשים ליצור ערוץ תקשורת פרטי ומוצפן אל רשת אחרת - על גבי האינטרנט. פתרונות

ה-VPN נמצאים בשימוש נרחב על ידי ארגונים, על מנת להגן על הנתונים שלהם מפני האקרים כשעובדים מתחברים לרשת מרחוק.

בכיר בסוכנות אמר כי הגידול בהיקפי העבודה מרחוק משך את תשומת הלב של שחקני האיום בסייבר. "אנו רואים מיקוד ברור של גורמים עוינים בתשתיות העבודה מרחוק", אמר הבכיר, "ראינו ניצול ודאי של פרצות".

"שערי גישה ל-VPN פגיעים לסריקות מהרשת, התקפות של פריצה כוחנית (brute force) והתקפות יום אפס", נכתב בהתראת הסוכנות, "מנהלי רשתות צריכים להטמיע חוקי סינון קפדניים בכל הקשור לתעבורה דרך VPN, כדי להגביל גישה לפורטים, פרוטוקולים וכתובות IP".

ההתראה הונפקה על ידי מנהלת אבטחת הסייבר של הסוכנות, שהוקמה באוקטובר האחרון. אז התריעה המנהלת על גורמים עוינים במימון מדינה התוקפים מכשירי VPN. בינואר השנה היא עמדה מאחורי פרסום פגיעות קריטית ב-Windows 10. במאי היא האשימה יחידת האקרים של הצבא הרוסי בגישה חשאית לתוכנת דואר אלקטרוני נפוצה. המנהלת הדגישה אז כי מדינות הופכות לאגרסיביות ומתוחכמות יותר ברדיפה שלהן אחר מטרות ממשלתיות ופרטיות.

"אתה לא יכול לאבטח את מה שאתה לא רואה"

[caption id="attachment_313355" align="alignleft" width="300"] שנדיפ קומר, מנהל מוצר בכיר, פורסקאוט. צילום: יח"צ[/caption]

לדברי שנדיפ קומר, מנהל מוצר בכיר בפורסקאוט (ForeScout), "בעוד ה-VPN מאבטח ערוצי תקשורת אל הרשת הארגונית, הוא אינו מאבטח את המכשיר עצמו, ואינו מנטר את הפעילות בעת החיבור לרשת הארגונית. עם ההיקף הגדל של תקשורת בית-עבודה, ולאור פערי האבטחה הקיימים, קיימות אינדיקציות לגורמי איום, הממקדים מאמצים בתקיפת מישור ההתקפה החדש שנוצר. אם ארגונים לא מבססים תהליכי היגיינה למכשירים מרוחקים - הם עלולים למצוא את עצמם בסיכון".

לדבריו, "המעבר המהיר לעבודה מרחוק דורש מארגונים להסיר מגבלות על שימוש במכשירים אישיים של עובדים מרחוק. סביר להניח שמכשירים אלה אינם מתוחזקים ברמה הגבוהה ביותר, וישנה סבירות גבוהה יותר שהם יהיו לא מעודכנים, לא מוגנים ולא מנוטרים. התקנה של VPN בלבד על המכשירים כאלה אינה מספיקה כדי להגן עליהם, ועלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות, וליצור אפיק תקיפה נוסף".

קומר הוסיף כי "רוב רשתות ה-Wi-Fi הביתיות אינן כוללות את אותם הבקרים כמו של רשתות ארגוניות. בקרי הרשת והמכשירים עובדים יחד להגן ולזהות חדירות. בלא בקרי הרשת בסביבה הביתית, אבטחת המכשיר וההיגיינה שלו הופכות לקו ההגנה המרכזי".

הוא סיים אומרו כי "משתמשים העובדים מהבית עלולים להביא עימם אל תוך הרשתות הארגוניות גם התנהגות מסוכנת, אפליקציות שאינן מאושרות, וזרימה של נתונים בעלי סיכון גבוה. בנוסף, מכשירי IoT ביתיים המחוברים לרשתות ביתיות עלולים לשמש עוד משטח תקיפה. חינוך מתמשך של משתמשי הקצה הוא חיוני במצבים כאלה, במיוחד לאור העובדה שקשה לחזות כמה זמן יימשך המצב.
מומלץ לאמץ שלוש פעולות: ניראות מלאה של כל המכשירים המרוחקים המתחברים אל הרשת - אתה לא יכול לאבטח את מה שאתה לא רואה – כדי להפעיל מדיניות אבטחה ייעודית למכשירים ולנטר את ההתנהגות ואת תעבורת הרשת שלהם; הרחבה של אותה רמה של אכיפת היגיינת הסייבר גם למכשירים מרוחקים - רשתות ביתיות הן מאובטחות פחות מטבען ולכן ההיגיינה והאבטחה של מכשירים הופכות לקריטיות; אכיפת בקרי גישה וסגמנטציה, כדי לצמצם את זמן התגובה. ארגונים פועלים מחוץ לתנאים הרגילים שלהם, ולכן נדרשים ניטור רציף ואכיפת מדיניות, כדי למנוע מאירועי סייבר להתדרדר מחוץ לשליטה".

הפוסט ה-NSA מתריעה: פתרונות VPN עלולים להיות חשופים להתקפות סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שבעה ראשי ערים ובכירי השלטון המקומי משתתפים בוועידת CORONA SMART CITY 2020 של אנשים ומחשבים, שתתקיים מחר (ג'). הוועידה, תיערך באופן וירטואלי, על פלטפורמת זום, בשידור חי החל מהשעה 9:30.

בין המשתתפים: מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו; חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה; בני ביטון, ראש עיריית דימונה; צביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה; מיכאל וידל, ראש עיריית רמלה; ליזי דליריצה, ראשת מועצת גני תקווה; ליעד אילני, מ"מ ראש עיריית רמת גן; רם סידס, משנה למנכ"ל השלטון המקומי.

[caption id="attachment_307990" align="alignnone" width="599"] מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_308002" align="alignnone" width="600"] חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_318727" align="alignnone" width="600"] מיכאל וידל, ראש עיריית רמלה. צילום: יח"צ[/caption]

בני ביטון, ראש עיריית דימונה. צילום: ניב קנטור

[caption id="attachment_318724" align="alignnone" width="600"] צביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה. צילום: יח"צ[/caption]

נגיף הקורונה האיץ את התובנות בצורך של ערים להיות יותר דיגיטליות, וערוכות לתרחישים של מצבי קיצון מכל סוג שהוא. בישראל, כמו בכל העולם, הוכח חד משמעית שרשויות מקומיות שהטמיעו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית והטמיעו יישומים שאפשרו קשר וירטואלי עם התושבים התמודדו טוב יותר מרשויות אחרות, שהיו בתחילת התהליך.

[caption id="attachment_318725" align="alignnone" width="600"] ליזי דליריצה, ראשת מועצת גני תקווה. צילום: יח"צ[/caption]

[caption id="attachment_308003" align="alignnone" width="600"] ליעד אילני, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_318726" align="alignnone" width="600"] רם סידס, משנה למנכ"ל השלטון המקומי. צילום: יח"צ[/caption]

בוועידה יספרו המשתתפים כיצד תהליכי עיר דיגיטלית סייעו להם בניהול הערים בזמן משבר, וכיצד הם נערכים לגל השני הנוכחי.

[caption id="attachment_278477" align="alignnone" width="600"] ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור[/caption]

הוועידה היא בשיתוף עם פורום המנמ"רים של השלטון המקומי, בראשות ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית ת"א יפו, וישתתפו בה, בנוסף לראשי ערים, מנמ"רים בכירים ברשויות מקומיות, יועצים ומומחים לערים חכמות ונציגי אקדמיה. כמו כן ישתתפו מנהלי חברות טכנולוגיות, המספקות את הכלים והפתרונות לרשויות המקומיות בנושא עיר חכמה.

הכנס יועבר בשידור חי בזום. לרישום לכנס לחצו כאן.

מנחה הכנס: יהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים

הפוסט ראשי רשויות ובכירי השלטון המקומי בוועידת ערים חכמות בעידן הקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טרנד מיקרו (Trend Micro), ענקית הסייבר הבינלאומית, ממשיכה להתרחב בישראל ומכריזה על מינויו של עדי פרץ לתפקיד מנהל טכנולוגי. בתפקידו ינהל פרץ את הצוות הטכני של הסניף המקומי ויסייע ללקוחות החברה להשיג את דרישות האבטחה שלהם, תוך שמירה על השגת מטרותיהם העסקיות. לפרץ ניסיון של מעל 15 שנה באבטחת מידע וסייבר והוא מתמחה בתמיכה בארגונים ממשלתיים ובתאגידים אזרחיים, בהתאמה של פתרונות סייבר ובמחקר הטכנולוגי שלהם. במהלך הקריירה שלו ליווה לקוחות בבניית פתרונות סייבר ובגיבוש הדרכה והקמה של צוותי הסייבר שלהם. פרץ שימש כשלוש שנים כמומחה וחוקר סייבר עבור חברת מנדיאנט (Mandiant) וסייע לארגונים להתאושש מאירועי סייבר מורכבים, והקמה של מערכי הגנת סייבר בחברות Fortune 500. במסגרת תפקיד זה הוא סיפק גם מחקר ושירותי מודיעין סייבר לסוכנויות ממשלתיות ולגופי הביטחון בישראל.

הפוסט עדי פרץ מונה לתפקיד מנהל טכנולוגי בטרנד מיקרו ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_318733" align="alignleft" width="300"] סיסנת תוכנה[/caption]

סיסנת תוכנה מבית אמנת החלה בחודש מאי האחרון לשווק את חברת אינספרה (Inspera) בישראל. החל מחודש יולי המערכת מאפשרת לבצע מבחנים ממוחשבים מאובטחים מרחוק.

לאינספרה פלטפורמת מבחנים ממוחשבים מבוססת ענן, התומכת בכל מחזור החיים של הבחינה הממוחשבת כולל תכנון, אפיון, יצירה וביצוע המבחנים, השגחה, הערכה, שיתוף וניתוח הנתונים לשיפור.

Inspera Assessment, נגישה בכל הפלטפורמות העיקריות (PC, Mac, iOS ו-Chromebook), מאפשרת בחינות בספרים פתוחים וסגורים, ועומדת בדרישות התקינה לבחינות מקוונות נגישות.

המערכת פועלת למעלה מעשור בשיתוף פעולה עם גופים רבים כגון: אוניברסיטאות, בתי ספר וממשלות, כדי לעזור להם לעבור מבחינות "עט ונייר" להערכה דיגיטלית.

למערכת ממשק משתמש קל, אינטואיטיבי, תומך עברית באופן מלא, ומקל את אימוץ המערכת על ידי התלמידים והמרצים.

המערכת מותקנת כיום בלמעלה מ-80 אוניברסיטאות ומוסדות לימוד ברחבי העולם.

הפוסט סיסנת תוכנה מבית אמנת תשווק את חברת אינספרה בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כ-180 עובדי רשת איי-דיגיטל (i-Digital), שמשווקת את מוצרי אפל (Apple) בישראל, התאגדו אתמול (א') בהסתדרות והקימו ועד פעולה. עם העובדים שהתאגדו, נמנים, בין היתר: נציגי מכירות, אחמ"שים, מנהלי סניפים ועובדי מטה.

הרשת שהוקמה לפני 12 שנה, היא קמעונאי הפרימיום היחיד של אפל בישראל ומונה כיום 18 חנויות ברחבי הארץ.

מהלך ההתארגנות בהסתדרות קרם עור וגידים לאור רצונם של העובדים להסדיר את תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, תוך חיזוק ביטחונם התעסוקתי. כמו כן, העובדים מעוניינים לשפר את שכרם, להסדיר את אופן הצבת יעדי המכירות בחברה ולהיות שותפים להליך קבלת ההחלטות שנוגעות לעתידם.

במכתב שהועבר אמש מההסתדרות להנהלת הרשת, המנכ"לית איילת צרפתי-רוזן, הוזמנה לתאם פגישה ראשונה עם נציגות העובדים לשם פתיחת תהליך המו"מ כחוק, על מנת לעגן את ההסכמות בין הצדדים בהסכם קיבוצי ראשון.

מוועד הפעולה של עובדי איי-דיגיטל נמסר, כי: "כל עובד ברשת יודע להעריך את שווי העסקאות שהוא מכניס לחברה והיה רוצה להיות מתוגמל בהתאם בתלוש השכר שלו. ימי הקורונה רק חיזקו את רצוננו לעשות מעשה ולהתאגד. אנו אוהבים את מקום העבודה שלנו ומאמינים כי הנהלת החברה תבחר בדרך של הידברות ושיתוף פעולה - דרך שתחזק את איי-דיגיטל ותקדם את רווחת עובדיה".

הפוסט עובדי איי-דיגיטל התאגדו בהסתדרות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

העשור השלישי של המאה ה-21 נראה לא דומה למה שהכרנו באף אחד מהעשורים שקדמו לו... סוג של עולם חדש שאנו נדרשים להסתגל אליו. זה התחיל עם התפשטות מגיפת הקורונה; המשיך במשבר כלכלי עולמי; והחלק האחרון עד כה במחזה חיינו - חוסר יציבות חברתית, כפי שבאה לידי ביטוי במהומות על רקע גזעי בארה"ב. נוצרה סיטואציה מיוחדת, שבה משבר בריאותי שלא היה כדוגמתו 100 שנה התנגש עם משבר כלכלי שלא היה דוגמתו 90 שנה, חוסר שקט חברתי שלא היה דוגמתו יותר מ-50 שנה, ונשאלת השאלה אילו עוד הפתעות יביא לנו העידן הזה.

במרכז ההתמודדות עם עולם המתאפיין בחוסר יציבות מצויים הקברניטים ומקבלי ההחלטות הנדרשים לנהל את המערכה. אלו יכולות להיות הנהגות פוליטיות - דוגמת נשיא או ראש ממשלה, או הנהגות עסקיות – דוגמת דירקטוריון והנהלה. בשני המקרים, מקבלי ההחלטות נדרשים להגיב למציאות חדשה המשתנה במהירות. בעיקר בהנהגה הפוליטית של המדינה, בקצה של הפירמידה, מצויים מקבלי החלטות שדורשים לקבל תמונת מצב לוקאלית של הבעיה, אך גם גלובאלית, כזו המשקפת את המציאות בשטח, שתאפשר תהליך קבלת החלטות מסודר, ולהגיב בצורה נכונה ככל האפשר למציאות שמשתנה לא מיום ליום, אלא מדקה לדקה.

צונאמי של מידע

למזלנו, אנו חיים בעידן דיגיטלי, ודטה היא תוצר לוואי של התקופה. צונאמי של מידע, מאינסוף מקורות מידע, מכל פינה על פני תבל, שמזרימים מידע ונתונים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אפשר היום לומר, שלכל השאלות יש תשובות, אם רק נדע לאתר ולפענח את מקורות המידע הנכונים. כאן מצאו את עצמם גופי המטה המסייעים בידיהם של הקברניטים, דוגמת המל"ל בישראל, בפני אתגר מערכתי לא פשוט. בצד האחד של האתגר ניצב מקבל החלטות, שדרש תמונת מצב מהימנה של התפשטות המגיפה בארץ ובעולם. המשימה כאן הינה לקלוט נתונים ממאות רבות של מאגרי מידע שונים, רבים מהם צצו במהלך התפשטות המגיפה ולא היו קיימים כלל קודם לכן, בפורמטים שונים, לטייב אותם ולהתיך אותם לתוך תהליך, שבסופו של היום מספק למקבלי ההחלטות דשבורד עם תמונת מצב עדכנית ותומך בתהליך קבלת ההחלטות.

אלא שזמינות המידע והכמויות של הדאטה יצרו גם אתגר עצום נוסף, שקשור למימד הזמן, או ליתר דיוק - חוסר הזמן. המשברים שאיתם מתמודדת החברה האנושית מתרחשים כאן ועכשיו. דרך הטיפול המסורתית בטיפול במידע הייתה מחייבת להפעיל אוגדות של מפתחים ותוכניתנים, במשימה שתימשך שבועות רבים, על מנת לפתח תהליך שיקלוט את המידע, יבנה תהליכי ETL סבוכים, ויכין את המידע לאנליזה. בזמנים רגילים זה כנראה מה שנעשה, אולם בתקופה של משבר עולמי חייבים להכין את המידע במהירות ולהגיע לניתוח שלו קרוב ככל האפשר למועד ייצור המידע. לשם כך עלה הצורך בהפעלה של כלי Data Preparation מבוססי AI ואוטומטיים, המחליפים את אותן אוגדות של מפתחים ומאפשרים הזרמה של מידע מכמות עצומה של מקורות בקליקים ספורים, והם זמינים להפעלה בידיהם של האנליסטים, שהם גם צרכני המידע להפקת הדו"חות.

למעשה, ארגונים – הן  ממשלתיים והן עסקיים – בעידן הזה של חוסר היציבות, נדרשים להיות ערוכים לקלוט מידע מכל מקום ולשלב אותו בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם – דבר שהיה נחלתם של גופי מודיעין בלבד. לא סתם אגף המודיעין נרתם לתפקד בחמ"ל הקורונה, ואם אני נדרש לתת פרשנות שלי להימצאותם במקום, אז התפקיד שלהם היה להביא את יכולותיהם לעבד מידע בהיקפים גדולים, להכניס מתודולוגיות וכלים של טיפול במידע, בהם הם עושים שימוש ביום-יום, ולרתום יכולות אלו לטובת ההתמודדות בקורונה.

לסיכום, חשוב שנזכור: גם ארגונים עסקיים – דוגמת בנקים, חברות ביטוח, ועוד - מתמודדים עם אותם אתגרים בדיוק, וגם הם יידרשו בעת הזאת להיפתח למקורות מידע חדשים ולהתיך אותם לתוך תהליך קבלת ההחלטות המתקיים בארגון. המלצתי לארגונים היא להבין שהדרך לעשות יותר עם המידע תצריך שינוי בתפיסות, שינוי במתודולוגיות ושינוי בכלים. כי התמודדות נכונה עם אירועים קיצוניים בעידן הדיגיטל תחייב לעשות שימוש נכון ומושכל יותר במידע שיפיקו אותם אירועים.

הכותב הינו מנכ"ל חברת אקורייט (aQurate), מקבוצת UCL, מפיצה בישראל של פתרונות ניהול הדאטה Talend, Trifacta ו-Knime.

הפוסט תובנות מתקופת הקורונה: כיצד מקבלים החלטות בעידן של חוסר ודאות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_318751" align="alignleft" width="300"] אובר[/caption]

חברת שיתופי הנסיעות הגדולה בעולם אובר (Uber) רוכשת את ספקית משלוחי המזון האמריקנית פוסטמייטס (Postmates).

לפי דיווח של בלומברג בהתבסס על כמה אנשים המכירים את הנושא, אובר תשלום סכום עתק של 2.65 מיליארד דולר על כלל העסקים של הנרכשת. מועצת המנהלים על אובר כבר אישרה את הרכישה, והעסקה אמורה להפוך לרשמית היום (ב').

אובר האמריקנית - המפורסמת בזכות שירותי שיתופי הנסיעות שהיא מציעה בחלקים גדולים בעולם - כבר מפעילה שירות משלוחי אוכל המכונה Uber Eats. אבל שירותי משלוחי המזון חווים באחרונה גאות בביקושים, עקב במשבר הקורונה, מה שגרם לאובר לחשוק בהתרחבות ניכרת וכניסה יותר מסיבית אל התחום, בתוך ניצול המומנטום.

[caption id="attachment_318747" align="alignnone" width="600"] חווים באחרונה גאות בביקושים, עקב במשבר הקורונה. משלוחי מזון. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

בתחילה, היא התעניינה ברכישת המתחרה האמריקנית של פוסטמייטס גראבהאב (Grubhub), שהתמזגה לבסוף ביוני האחרון עם חברת משלוחי המזון האירופית ג'סט איט (Just Eat - Takeaway.com) בעבור 7.3 מיליארד דולר. הרכישה שלבסוף הצליחה אובר לבצע, היא לפיכך עסקה קטנה בהרבה משתוכן על ידיה תחילה. 

בכל אופן, לפי הדיווחים, בסבב הגיוס האחרון שלה, שהתקיים בספטמבר, הוערכה חברת פוסטמייטס ב-2.4 מיליארד דולר, אלא שמאז, ולנוכח המגיפה העולמית, אפשר שערכה עלה, מה שהביא לכך שאובר שילמה בעבורה 250 מיליון דולר יותר בסופו של דבר.

הרכישה תאפשר לאובר להתחרות בדורדאש (DoorDash) - חברת המשלוחים המובילה בארצות הברית העוסקת בתחום משלוחי המזון.

הפוסט אובר רוכשת את חברת משלוחי המזון פוסטמייטס ב-2.65 מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זוכרים את הרגע שבו שמעתם על נגיף הקורונה? זוכרים את היום שבו ראש הממשלה הודיע על סגר וריחוק חברתי? באותם ימים, ארגונים במגזר הציבורי ובמגזר העסקי כאחד ניצבו בפני מצב לא מוכר, שדרש מהם לעבור במהירות משגרה לחירום ולקבל החלטות רבות שמטרתן לתפקד בצורה המיטבית ולבצע את המשימות גם במצב החדש.

ברוב המקרים, שימוש בכלי בינה עסקית (BI) וכלים לניתוחים אנליטיים יכול לעשות את ההבדל בין ארגון שנכנס למצב משבר בראייה מעורפלת לארגון שיודע לקבל החלטות על בסיס נתונים, תמונה בהירה, ביצוע סימולציות וכלי חיזוי אנליטי.

קליק ישראל (Qlik Israel), הנציגה הרשמית של חברת ה-BI וכלי האנליטיקה הגלובלית קליק (Qlik), עורכת כנס וירטואלי ייחודי לגופים במגזר הציבורי, שיתמקד ביכולת של כלי בינה עסקית לתמוך בקבלת החלטות בזמן אמת, בעת מעבר משגרה לחירום. בכנס יוצגו הכלים החדשים בעולמות ה-BI והדטה, שכל ארגון ציבורי חייב להכיר על מנת להיערך לכל תרחיש ולהגיב במהירות למצבים לא צפויים, ביניהם מצבי קיצון כמו מגיפה, אסון טבע, מלחמה, משבר כלכלי גדול ומשבר ארגוני. כמו כן, באירוע יוצג כיצד מקבלי החלטות במגזר הציבורי יכולים להתבסס על נתונים נגישים על מנת לפעול בצורה נכונה ולהמשיך לתת שירות רציף לאזרח.

מה יכלול הכנס?

הכנס הווירטואלי ייערך מחרתיים (ד') בין השעות 11:00 ל-12:30. קהל היעד: מנמ"רים, מנהלי דטה (CDO), סמנכ"לי טכנולוגיה (CTO), ארכיטקטי נתונים (Data Architects), מנהלי פרוייקטים, מפתחי BI, מנהלי ביג דטה ואנליטיקס ומקבלי החלטות ברשויות מקומיות, משרדים ממשלתיים, עיריות, עמותות ועוד.

הכנס ייפתח עם דברים של איתמר אבני, מנהל פעילות מגזר ציבורי בקליק ישראל. אחריו יציג עמירם שוקרון, ארכיטקט פתרונות דטה בקליק ישראל, את הפלטפורמה המתקדמת Qlik Sense, המאפשרת להפוך תובנות למעשים. לירון ברעם, סמנכ"ל אנליטיקה עסקית בקליק ישראל, יציג כיצד מגיעים ליעילות תפקודית של בסיסי הנתונים. לסיום יסופר סיפור לקוח מרתק מפי עינת פז, מנהלת מרכז מידע במנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, שתציג כיצד המשרד קיבל החלטות על סמך נתונים מבוססי Qlik בימי הקורונה.

לדברי אילן גת, מנכ"ל קליק ישראל, "מנהלי גופים במגזר הציבורי נדרשים להמשיך לספק שירות לאזרחים גם בעת חירום. חלקם אף נדרשים לכמות גדולה של שינויים והחלטות קריטיות, כמו שנאלצו לעשות גופים דוגמת משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד האוצר ורשות המסים עם פרוץ משבר הקורונה. כאשר מנהלים מובילים גוף כזה בעת חירום, הכרוך באי בהירות, הם חייבים להישאר כל הזמן עם הידיים על ההגה ולהצליח לקבל החלטות על בסיס נתוני אמת ותמונה ברורה, שיכולה להינתן באמצעות גישה לנתונים וניתוח נכון. בכנס נציג את המצבים הללו ואיך ניתן להמשיך להתנהל גם במצבים לא צפויים".

מתעניינים בנושא? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפוסט כנס של קליק ישראל: שימוש ב-BI ונתונים לקבלת החלטות בחירום במגזר הציבורי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ב') בנושא איכוני השב"כ, שעלה לכותרות בימים האחרונים. הדיון נסב על הטענות לטעויות חמורות במערכת האיכונים, שעוקבת אחרי חולי ונשאי קורונה, שבעקבותיהן נשלחו מאות אנשים לבידוד ללא סיבה, ובטענות שבסוף השבוע לא ניתן מענה, או ניתן מענה חסר, במוקד הטלפוני של משרד הבריאות.

הסיבה לאותו מענה לוקה בחסר הוא מחסור בכוח אדם שמבצע את החקירות האפידמיולוגיות שמזינות את איכוני השב"כ, והוא זה שגרם לתקלה החמורה.

ד"ר אודי קליינר, סגן ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, אמר בדיון כי "אני מעריך שיש כיום יותר מ-200 אחיות בחקירות אפידמיולוגיות; המענה במוקד איכוני השב"כ ירד עד יום חמישי לדקות בודדות".

בהתייחסו לטענות על מוקד איכוני השב"כ הוא ציין ש-"היה לנו קושי נקודתי. אנחנו מגייסים מאות אנשים למוקד, כולל עזרה מפיקוד העורף. זמן המענה כבר ירד לשעה ועד ליום חמישי הוא יגיע לדקות בודדות". הוא פירט בפני הח"כים על פעילות המוקדם ואמר כי "יש מוקד השגות (על איכוני השב"כ - י"ק) קו ראשון, שלמוקדן יש סט מצבים שבהם הוא יכול לשחרר את האזרח מחובת הבידוד, ויש סט לקו שני, ששם ניתן להיכנס יותר לעומק ולקבל החלטה האם על האזרח להיות בבידוד או לא. זה עבד טוב בגל הראשון וכעת נוצר עומס".

הפוסט איכוני השב"כ: "היה קושי נקודתי; המצב משתפר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נוטניקס, מובילה עולמית במחשוב ענן ארגוני, הכריזה על פתרונות חדשים שיאפשרו לצוותי IT לתפעל, לשדרג ולפתור בעיות בתשתית הענן שלהם מרחוק, מכל מקום שבו הם עובדים - בין אם בבית או במשרדי החברה. פתרונות אלה יסופקו דרך Nutanix Foundation Central, Insights ו-Lifecycle Manager - שכולם יהיו זמינים כחלק ממערכת ההיפר-איחוד של נוטניקס, Nutanix HCI, ללא עלות נוספת ללקוחות.

בזמן שצוותי IT עובדים כיום שעות נוספות, בעקבות מגיפת הקורונה, כדי לספק פתרונות עבודה מרחוק לעסקים בכל העולם, הם לא תמיד מסוגלים לדאוג גם לעצמם לגישה מרוחקת. ניהול תשתית ה-IT, פתרון בעיות ועדכוני תוכנה דורשים לעתים קרובות שצוותי ה-IT יהיו נוכחים בדטה סנטר - דבר שהופך לקשה יותר בתקופה המחייבת ריחוק חברתי.

"נוטניקס נוסדה עם חזון - להפוך את ניהול תשתית ה-IT לפשוט כל כך, עד שלמעשה הוא הופך לבלתי נראה", אמר גרג סמית', סמנכ"ל שיווק מוצר בחברה. "יכולות חדשות אלה מציעות חוויה חלקה ורציפה מאי פעם כבר מהיום הראשון - מכל מקום. הניהול הפשוט שנוטניקס מציעה, יחד עם יצירת תשתית IT עמידה ומאובטחת יותר, בין אם מהבית או באתר מרוחק, הוא חשוב מאי פעם".

פתרונות אלה של נוטניקס יאפשרו לצוותי IT לנהל מרחוק תשתית ענן לאורך כל מחזור חיי התוכנה.

הפעלה מהירה של תשתית ענן חדשה והרחבות

באמצעות מערכת הניהול המרכזית Nutanix-Prism, התוספת של יכולת ה-Nutanix Foundation Central מאפשרת לצוותי ה-IT להתקין תשתית ענן פרטי מרחוק, ללא צורך בהגעה פיזית לאתר. יכולת ה-Nutanix Foundation Central מספקת אימאג' ומבצעת התקנה מרחוק של תוכנת הנוטניקס על גבי שרתי הנוטניקס הנדרשים. בנוסף לאוטומציה וריכוז על הפעולות לתוכנה אחת, Nutanix-Prism, יכולת ה-Foundation-Central מאפשרת לארגונים להרחיב בקלות את התשתית, כדי לעמוד בקצב הצמיחה העסקי גם בעבודה מרחוק.

Nutanix Insights מספק חיזוי אודות תקינות וחוסן המערכות ושירותי התמיכה האוטומטית, כדי לייעל את ה-IT ברמה הגלובלית. השירות החדש מנתח נתונים מהפעלות הענן של לקוחות, כולל כל ה-Clusters, האתרים והגיאוגרפיות, כדי לזהות בעיות קיימות ואפשריות, שעלולות להשפיע על אפליקציות וזמינות של נתונים.

ברגע שמבוצע זיהוי, שירות Insights יכול לספק המלצות מותאמות אישית כדי להגיע לאופטימיזציה של תקינות וביצועי התשתית. המלצות אלה מבוססות על תהליכי IT מוכחים וכן על ידע מעמיק שנצבר בנוטניקס בזכות תמיכה ב-16 אלף ארגונים ברחבי העולם. ממצאים ראשוניים מראים ש-Insights יכול לאפשר ללקוחות לפתור כ-30% מהבעיות ללא פתיחת קריאת שירות.

"ביטול הצורך לפתוח קריאת שירות הוא דבר טוב לכשעצמו, אבל היכולת לזהות בעיות פוטנציאליות ולפתור אותן - זה נהדר. זו אותה פילוסופיה שהביאה את השדרוגים בלחיצת כפתור, המספקים לנו ערך גבוה כל כך", אמר אוליבייה מסוני, מהנדס מערכות ב- Compass Group France.

שדרוגי תשתית בלחיצה אחת, ללא הפרעה

שדרוגים של תשתיות IT הפכו למורכבים יותר ומהווים פתח לתקלות, במיוחד בסביבות המשלבות מספר ספקים ומוצרים. התכנון, הבדיקה וההפעלה מחוץ לשעות העסקים, שנדרשים כדי למזער השבתות של יישומים חיוניים, הופכים את תהליך העדכון ליקר. הדבר מביא, לעתים קרובות, לעיכוב בהפעלה של שדרוגים חיוניים ולחשיפת הארגון לבעיות אבטחה.

ה-Nutanix Lifecycle Manager (ובקיצור LCM) יספק שדרוגים ישירים בלחיצת כפתור עבור תוכנות נוטניקס, וכן להתקני חומרה - ללא השבתה של אף אפליקציה או תשתית. ה-LCM יכול לקבוע באופן אוטומטי תלות בין כל תוכנה וחומרה, לתעדף עדכונים בצורה חכמה ולתזמר את כל תהליך השדרוג, תוך שהוא מבטל עבודה על פי ניחושים, ומביא לתשתית עמידה ומאובטחת יותר. כמו בפתרונות נוטניקס אחרים, ה-LCM מסוגל לפעול מכל מקום, כדי לנהל את סביבות נוטניקס באופן גלובלי.

הפוסט אין צורך בדטה סנטר: נוטניקס מכריזה על פתרונות לניהול תשתיות ענן מרחוק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת ההיי-טק נובה מרחובות, המפתחת ציוד מדידה עתיר ידע עבור יצרני שבבים, והנסחרת בבורסה בתל-אביב ובנאסד"ק, תרמה מכשירי פילאטיס בשווי 50  אלף שקלים למחלקת שיקום ילדים בביה"ח ע"ש לילי ואדמונד ספרא במרכז הרפואי שיבא תל-השומר.

המכשירים ישמשו לשיפור תפקודים מוטוריים אצל ילדים בני 8-18, המשתקמים ממגוון רחב של אירועים רפואיים, במיוחד חבלות ראש וחוט שדרה וחבלות אורטופדיות.

"המכשירים יאפשרו לנו לבצע עם הילדים שיקום מוטורי בשיטת פילאטיס, הרוכשת תאוצה בעולם השיקום, דרך תרגול באמצעות משקל הגוף, הפחתת משקל הגוף והפעלת התנגדות אם על ידי קפיצים או על ידי גומיות, שילוב של החלקה, תנועה קווית או מעגלית במנחים ובפעילויות תפקודיים לחיי היומיום", אמרה ד"ר לנדה ז'אנה, מנהלת בפועל של מחלקת שיקום הילדים בשיבא.

קרדיט צילום: דוברות בית החולים שיבא, תל השומר

הפוסט חברת נובה מסייעת לשקם ילדים בבי"ח שיבא הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חוק ההסדרים עתיד לעלות בקרוב לדיון ולהצבעה בממשלה ולאחר מכן בכנסת. כמו בכל פעם, הוא צפוי לעלות לצד חוק התקציב - בין אם זה יהיה תקציב חד שנתי או דו שנתי. אם לשפוט על פי טיוטת החוק, שפורסמה השבוע להערות הציבור, הממשלה מתכוונת לקדם בתקופה הקרובה את תעשיית ההיי-טק של ישראל, למרות או אולי דווקא בגלל הקורונה. זאת, באמצעות התמקדות בחמישה תחומים: הסרת חסמים שבולמים את צמיחתם של סטארט-אפים, הגדלת היצע כוח האדם המיומן לענף, קידום המובילות הטכנולוגית של ישראל, קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה והמשך השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020.

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "מדינת ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח וקידום טכנולוגיות חדישות. ישראל מדורגת ראשונה בעולם בשיעור ההוצאה על מו"פ מהתמ"ג, ראשונה בעולם בסכום ההשקעה לנפש ובמקום השלישי בדירוג החדשנות העולמית של הארגון הכלכלי העולמי. ענף ההיי-טק הינו קטר הצמיחה של המשק הישראלי: הוא מהווה כ-12% מהתוצר העסקי וכ-43% מהיצוא הישראלי, ומעסיק כ-9% מהמועסקים במשק. בכוונת הממשלה לקדם את צמיחת ההיי-טק ולהמשיך את פיתוח המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל".

מה הממשלה מתכוונת לעשות?

אם לפרוט את ההצהרות האלה לתוכניות, בממשלה מתכוונים לפעול להסרת חסמים באמצעות ביצועי תיקוני חוקים שייטיבו עם חברות טכנולוגיות ישראליות שמרכז הפעילות שלהן בישראל ושהקניין הרוחני שלהן רשום בארץ. התיקונים המוצעים יקלו על חברות אלה לקבל מימון ממשלתי ויאפשרו הטבות מס - לאנג'לים, עסקאות כל ישראליות, שבהן חברות רוכשות חברות היי-טק אחרות, חברות היי-טק ישראליות שרוכשות חברות היי-טק זרות וחברות זרות שנותנות הלוואות לחברות היי-טק ישראליות.

בנוסף, בממשלה מתכוונים לפעול לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי, "שפוגע ביכולת הצמיחה של הענף, ועליית השכר בגלל אותו מחסור פוגעת בכושר התחרות הבינלאומי שלו". הממשלה מתכוונת להוציא לפועל תוכנית המשך להחלטתה מינואר 2017, שכוללת, בין השאר, פעילות להגדלת מספר הסטודנטים, הדוקטורנטים ואנשי הסגל במקצועות ההיי-טק במוסדות להשכלה גבוהה, בתחומים אלה: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה, פיזיקה, מתמטיקה וסטטיסטיקה - כדי לייצר את העתודה של הענף.

כמו כן, החוק כולל הקמת תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיית קוואנטים, "שלדעת מומחים מהווה קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה". הממשלה אף צפויה לאפשר למוסדות אקדמיים למכור מהידע שיש בהם לתעשייה, מבלי שהדבר יפגע במענקים שהמוסד האקדמי מקבל מהממשלה או מכל גורם אחר. בכך רוצים בממשלה לקדם את שיתוף הידע בין הגופים.

אמצעי נוסף הוא הצטרפות למסגרת התשיעית של תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020, שישראל כבר משתתפת במסגרת השמינית שלה. טיוטת החוק כוללת הקמת ועדת היגוי בין משרדית, כדי להתחיל במשא ומתן עם האיחוד האירופי להשגת יעד זה.

לאחר העברת החוק, מימוש התוכניות האלה תלוי בשורה של משרדים ממשלתיים, בין היתר רשות החדשנות שבמשרד הכלכלה, המשרד החדש להשכלה גבוהה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכמובן, משרד האוצר. כעת נותר לראות אם וכיצד הגופים האלה ישתפו פעולה והתוכניות יצאו לפועל.

הפוסט חוק ההסדרים: זה מה שהממשלה מציעה להיי-טק הישראלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: קרן שמואלי-סידי.

תפקיד: עורכת דין, שותפה במחלקת ההיי-טק בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ.

השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בהצטיינות יתרה (שלישית במחזור של כ-200 סטודנטים). בשירותי הצבאי הייתי קצינה בלשכת הרמטכ"ל, אחראית על ביצוע בקרה ומעקב על החלטות הרמטכ"ל בזרועות ובאגפי צה"ל השונים. בתקופת ההתנתקות שירתתי כעוזרת של ראש אגף המבצעים בצה"ל".

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "כעורכת דין, אני מייצגת, בין היתר, יזמים, סטארט-אפים ומשקיעים. אחד הדברים האהובים עליי בפגישה ראשונה עם לקוח הוא לשמוע מה הרעיון והפתרון הטכנולוגי שהוא מציע לבעיה קיימת, שאיש לא חשב עליו קודם, או כמשקיע - מה מושך בפתרון של החברה שבה הוא בוחר להשקיע. בהקשר של תחום העיסוק שלי, אני אוהבת את עבודת הייעוץ והניתוח של הפתרון הטכנולוגי אל מול הסביבה הרגולטורית הקיימת ואת האדפטציות הנדרשות במי מהם כדי לאפשר את המשך הקדמה הטכנולוגית".

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "לשמחתי, בתעשיית ההיי-טק, אני חושבת שההטיה נגד נשים, שעדיין קיימת, היא חלשה יותר, הודות להשתייכותם של רוב עובדי ההיי-טק לדור שבו הגיוון, בניגוד להומוגניות, הוא ערך. ועדיין, אני מופתעת מחדש כל פעם לגלות כמה אנחנו רחוקות משוויון ומייצוג שווה שיקרב אותנו לשם. ציער אותי מאוד, למשל, שצוות המומחים שגויס במטה לביטחון לאומי לגיבוש אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה לא כלל נשים מומחיות. יחד עם קולגות וארגוני נשים חתמתי על מכתב דרישה מראש הממשלה וראש המל"ל לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בצוות המומחים. מחקרים מראים שהגיוון, לא רק המגדרי, תורם לאופק יריעה רחב יותר ובהתאם - לקבלת החלטות טובות יותר.

לשמחתי, הרשתות החברתיות מאפשרות לנשים להתאגד ולהילחם בתופעות האלה - על ידי שיתוף בחוויות אישיות, העלאת המודעות, גם בקרב הנשים עצמן, מתן עצות להתמודדות עם סיטואציות מסוימות, יצירת נטוורקינג ומתן תמיכה הדדית. אני חברה במספר פורומים כאלה, לומדת המון מהנשים שבהם ושואבת מהקבוצות עידוד והשראה".

האם נתקלת אישית באפליה נגדך על רקע היותך אישה? "לא. גם אם אני נכנסת לחדר שבו לא מכירים אותי ויש תחושה מוזרה על הרקע הזה, ברגע שמתפתח שיח מקצועי ומבינים מה הערך שאני יודעת להביא לשולחן, זה מיד נעלם והדיון מתקיים כדיון מקצועי וענייני, ללא כל קשר למגדר".

הפוסט נשים ומחשבים: עו"ד קרן שמואלי-סידי, משרד פרל כהן צדק לצר ברץ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האם ההודעה של אמדוקס מסוף השבוע על פיטורי רבע מכוח האדם שלה היא סנונית ראשונה שמבשרת על פיטורים בהיקף נרחב בענף ההיי-טק? כיצד חברות ההיי-טק והסטארט-אפ יכולות לתפקד במציאות של חוסר ודאות? ומה תובעים ראשי ארגוני ההיי-טק מהממשלה? על שאלות אלה ואחרות השיבו הבוקר (ב') שלושה מבכירי הענף בישראל, במסגרת שולחן עגול וירטואלי שיזמה מערכת אנשים ומחשבים. בפאנל השתתפו: מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, וגלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink.

מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק, האם אנחנו עומדים בפני גל פיטורים נרחב?
"אנחנו, באיגוד, נמצאים בשיח מתמיד עם כל חברינו בתעשייה. השבוע פתחנו שוב את חמ"ל הקורונה ואנחנו מקבלים מאות פניות מהחברות, שמבקשות לדעת כיצד להתנהג על מנת לשמור על המשכיות עסקית, בעיקר באזורים מסוימים, שבהם יש סגר, שמשפיע על החברות שנמצאות בהם.

אמדוקס היא סנונית ראשונה, שנובעת מכך שחברות בכל המשק, וגם בהיי-טק, מבצעות התאמה לפעילות הבינלאומית שלהן, גם בכוח האדם. הפיטורים הם ההדף של הגל הראשון של הקורונה. אבל אני לא מעריכה שזה יהיה גל גדול, אלא אלפים. צריך לזכור שכל מהלך כזה משפיע גם על האקו-סיסטם, כך שהפיטורים לא יהיו רק בהיי-טק".

[caption id="attachment_256929" align="alignnone" width="600"] מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר[/caption]

האם ניתן למפות את הפיטורים מבחינת סוגי החברות?
"אנחנו מייצגים 2,000 חברות, שמעסיקות מאות עובדים. לכן, כל שינוי בכוח האדם שלהן הוא בהיקפים של עשרות ומאות. אלו הן חברות יצרניות, ולכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל לסייע להן, לאפשר להן להמשיך לעבוד, כי הן מנוע צמיחה. לא מספיק סיוע ישיר, צריך להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ולהקצות משאבים כדי שחברות יוכלו לעבוד גם בפריפריה. בכל העולם מתכנסים לשווקים מקומיים, מעדיפים תוצרת מקומית, וגם ישראל חייבת לעשות זאת.

מצד שני, יש גם נקודות אור. שמענו בשבוע שעבר שישראל התמודדה מול סינגפור על הקמת מפעלי ייצור של אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA, והחברה החליטה להעביר את הייצור לארץ".

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, האם אמדוקס היא סנונית ראשונה?
"כן, אבל צריך להסתכל על זה בקונטקסט הרחב יותר. יש משבר גלובלי בכל הארגונים, פרויקטים נדחים ואפילו מתבטלים. מדינות מתכנסות לתוך התעשיות שלהן, ורק הממשלה שלנו לא מסתכלת על התוצרת כחול לבן, כדי לעודד את התעשיה המקומית. שנים שאנחנו מנסים להסביר שעל כל דולר של מו"פ דרושים עוד 14 דולרים להשקעה בתשתיות ובשיווק בחו"ל, כאשר התחרות קשה ביותר. אלא שמה שהממשלה עושה זה שבמקום לתת את החכה, היא נותנת לעסקים את הדגים. זה לא עובד ככה. הממשלה צריכה להפנות כעת חלק מהמשאבים לתשתיות, להזרים פרויקטים ולהגדיל את הפעילות המקומית".

[caption id="attachment_268687" align="alignnone" width="600"] אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ[/caption]

יש חשש שחברות ייסגרו או יפסיקו פעילותן כאן?
"אנחנו חרדים בפרט לחברות הישראליות הגדולות, שישראל היא המטה שלהן, והן מתמודדות עם סגר אווירי כללי ועם העדר תיירות עסקית, שהיא חלק בלתי נפרד מהצמיחה של חברות היי-טק. במקום ללכת קדימה אנחנו מידרדרים, ואנחנו סבורים שעל הממשלה לפתוח את הגבולות הכלכליים. אני גם מודאג מכך שיש תופעה שחברות שפעלו פה מעבירות פעילות לחו"ל, כי אין להן ברירה. מעבר לזה, בעוד שיש חברות שגייסו כסף לפני הקורונה ויש להן חמצן, יש כאלה שמצמצמות הוצאות כדי לשמור על הכסף שיש להן, כי הגיוסים איטיים וקשים כעת. מהצד השני, יש חברות גדולות שממשיכות לפעול וממשיכות לגייס כספים.

ויש את ענף ה-IT, שהוא המעסיק הגדול ביותר בעולם הטכנולוגיה, ואם הממשלה לא תזרים תקציבים לתשתיות ולדיגיטל, גם החברות האלה יפטרו מאות עובדים, וזה יפגע גם בחברות ספקיות שלהן ויביא לפיטורים גם בקרבן".

אם כך, האם אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש?
"זה לא רק היי-טק. הגיע הזמן שנדבר במושגים נכונים. כפי שאמרתי, הדיגיטל נמצא כיום בכל מקום בשוק הארגוני, ואם לא נפעל ולא נזעק, כאנשי התעשיה, הממשלה לא תתעורר. זה לא רק כסף אלא שינוי מדיניות, הממשלה צריכה להתעורר. כשזה נוגע ליצור מקומי, הממשלה עדיין מבינה שזה דבר חשוב, אבל כשמדברים על יצוא, זה נראה Nice to have. אלא שזו תעשייה שהכניסה למדינה בשנה שעברה 9.4 מיליארד דולר, זה לב העשייה של המשק".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQ Link, איך נראה הענף במצב הנוכחי מהמבט של חברה?
"הקורונה היא מאיץ דיגיטלי, והיא גרמה בזמן קצר לקפיצת מדרגה של חמש שנים לפחות בכל המגזרים, במיוחד בממשלה. השינוי הזה, המעבר לעבודה מקוונת באופן מסיבי, גרם לעסקים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם, ואז הם מבצעים תהליכים של התייעלות, שהתוצאה שלהם היא אותם פיטורים שעליהם דיברו בסוף השבוע. לצערי זה יימשך, אמנם לא בהיקפים נרחבים, וצריך לשים את המספרים בפרופורציה, אבל מאחר שאין מנהיגות ואין ניהול כולל של המשבר, יש חוסר ודאות ועסקים לא יכולים לתכנן קדימה. לכן, הם מבצעים כרגע הערכות מצב גם מבחינת כוח אדם. אין ברירה אחרת".

[caption id="attachment_308172" align="alignnone" width="600"] גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר[/caption]

האם אתה אופטימי?
"אני תמיד אופטימי, אבל נכון להיום אין מנהיגות, אין מי שמוביל את המשבר הזה. אני מאמין שנעבור אותו. ייקח זמן, אבל נצא מחוזקים, כי דווקא בגלל הקורונה, מעמדה של הטכנולוגיה יתעצם בכל הארגונים. אלא שכרגע זה מצב של חוסר ודאות: הממשלה לא עשתה שום דבר מאז הגל הראשון, אין מי שקובע את הדברים, יש רק חרטא.

אבל לצד הפיטורים יש גם גיוסים, אפילו מצד חברות שמפטרות, כי הן מגייסות עובדים לתחומים שהן משקיעות בהם. התהליכים מאוד איטיים, יש הורדות בשכר וזו תקופה לא סימפטית בכלל, אבל אני בטוח שנתגבר".

הפוסט "הפיטורים בהיי-טק – כי אין מי שמנהל את המשבר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"האדמין ניצב כיום בפני לא מעט אתגרים: האפליקציות יכולות להיות חוצות עננים, חלקן מפותחות במיקרו-שירותים וחלקן מופעלות ברישוי מסורתי. מנהל ה-IT, הפועל בענן ובדטה סנטר ברישוי מסורתי, נדרש לעקביות תפעולית בהרצת האפליקציות בסביבות השונות, עם מענה לעולמות התקשורת ואבטחת המידע", כך אמרו הראל ביבי ועידן גרינשפון, מהנדסי פתרונות מובילים ב-VMWare ישראל.

השניים השתתפו בכנס הווירטואלי טכנולוגיה בשני - ITforIDF, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים.

לדברי ביבי וגרינשפון, "הפתרון הוא ניהול משאבים לכל ענן, לכל יישום ולכל התקן שהארגון בוחר - על גבי כל ענן, כל אפליקציה וכל רכיב מחשוב. נדרש להנגיש את האפליקציה על כל ענן - פרטי, ציבורי או טקטי. יש להריץ על הפלטפורמה כל אפליקציה - קלאסית או מודרנית - שפותחה לענן, או היברידית, לטובת עבודה על כל רכיב מחשוב".

הם דיברו על המערכת לניהול ענן vCloud foundation והסבירו כי היא "משלבת כלי אבטחה באופן חוצה עננים, עם מגוון רחב של שירותים. VMware מקימה סביבות דטה סנטר בענן ובחצר הבית, על בסיס תפיסת דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC). אנחנו מביאים ארכיטקטורה חדשה, מבוזרת, מבוססת שרתי X86, ועליהם 'מלבישים' ערמת תוכנה, שמאפשרת 'לקפל' את הקופסאות ולהנגיש את התכונות בדטה סנטר, עם יכולות מתקדמות לניהול מרכז נתונים חכם. המערכת יכולה לעבוד בכל מקום ופועלת עבור סביבת דטה סנטר, ענן ציבורי או צה''לי. אנחנו מיישמים את הפתרון תוך יכולת לשלב שירותים משלימים מהענן, כך שחוויית השימוש של האדמין תהיה זהה בכל מקום. בין השירותים ניתן למנות תשתיות כשירות (IaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS), סביבה להרצת קונטיינרים, וכן תשתיות לבינה מלאכותית ולאינטרנט של הדברים".

"הארכיטקטורה הזו", ציינו ביבי וגרינשפון, "מציגה כמה אתגרים חדשים: חוסר נראות רשתי, העדר הסכם רמת שירות (SLA), העדר כלי ניהול, חוסר בקישוריות באתרים מרובי תווך, חוסר במנגנוני שחזור והעדר יכולת לזיהוי בעיה בזמן אמת. אנחנו מנגישים SDWAN שמנצל את הקווים בצורה מיטבית. עוד אנחנו מבצעים ניטורים שונים, כגון בדיקת רוחב פס ומה מידת התעבורה. המערכת חיה ונושמת את הקווים ויודעת לתת שירות על פי הסכם רמת שירות. אנחנו יודעים לזהות אפליקציות, ומאפשרים לבנות ולהניע אותן על הקווים השונים".

לסיכום הם אמרו כי "VMware מציעה פתרון ניהול כולל לעולם הדטה סנטר - בהיבטי התוכנה, התקשורת ואבטחת המידע, יחד עם נראות מלאה של הרשת וניהול קווים חכם ויעיל. המטרה היא הנגשת שירותים למשתמשים, למשל פריסה חוצת עננים של האפליקציה או פלטפורמה למפתחים. לשם כך אנחנו מציעים כלי ניהול ומריצים עומסי עבודה".

הפוסט איך לעשות את חיי האדמין לקלים יותר? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ברבעון הקורונה, גדלנו בהיקף הפעילות שלנו בישראל בקצב גבוה, של 50%, לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. אנחנו מגדילים את הנוכחות שלנו בניהול לקוח, בהנדסה, בשיווק ובדלוורי - בכל מגזרי הפעילות, לרבות עולם הביטחון", כך אמר ניר הולנדר, מנכ''ל נוטניקס (Nutanix) ישראל ויוון.

הולנדר דיבר בכנס הווירטואלי טכנולוגיה בשני - ITforIDF, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "נוטניקס הוקמה ב-2009, הוציאה לשוק את המוצר הראשון שלה ב-2011 ומובילה זו הפעם השלישית בריבוע הקסם של גרטנר בתחום ה-HCI (אינטראקציית אדם ומחשב). יש לה 6,000 עובדים, 16 אלף לקוחות ארגוניים ונתח שוק של 50%".

"אנחנו מספקים פתרון דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC), שבעזרתו צוותי ה-IT יכולים לתפעל ולמכן עננים. אנחנו מספקים פתרונות לעולמות האינטרנט של הדברים, לסניפים מרוחקים, לענן ציבורי, פרטי והיברידי, ולהתאוששות מאסון", הסביר.

"וירטואליזציה של שרתים - מוצר שלא צריך לשלם עליו"

לדברי הולנדר, "ב-2015 השקנו את אקרופוליס, ההייפרוויזור שלנו, שמאפשר וירטואליזציה של שרתים בחינם. זאת, כי לשיטתנו מדובר במוצר צריכה, שלא צריך לשלם עליו. ב-2017 עשינו ניתוק בין חומרה ותוכנה ואמרנו שנספק ללקוחות או רכיב שלנו עם 'ברזל' או רק תוכנה עם 'ברזל' של הלקוח. נתח השוק שלנו עומד על כמחצית מהשוק, VMware שנייה לנו ושאר הספקיות עומדות על אחוזים בודדים".

הוא ציין כי "בדירוג רמות שירות של ספקים, התעשיה שאליה אנחנו שייכים מדורגת בסקאלה ממינוס 100 עד 100, עם ציון ממוצע של 27 בחמש שנים האחרונות. הציון שלנו עומד על יותר מ-90".

עוד אמר הולנדר כי "אנחנו מציעים לעולם הביטחוני ניהול אבטחה, עם יותר שליטה שניתנת למנהל המערכת. ככלל, אנחנו מספקים פשטות תפעולית בקליק אחד. אנחנו רוצים IT שקוף לחלוטין, עם יכולת לשדרוג סביבה מקצה לקצה בלחיצת כפתור אחת, ובכך עונים למצוקת כוח האדם". לדבריו, "אנחנו מאפשרים צריכת שירות במקטעים, ולא לתכנן מערכת מראש לשלוש שנים. ניתן להתחיל עם אשכול שרתים אחד ולגדול גרנולרית (גרעינית)".

"עולם מוגדר תוכנה הוא יותר חדשני ומאפשר להטמיע חדשנות כמעט אינסופית בצורה מהירה. שימוש ברכיבים שלנו מניב תשתית מוגדרת תוכנה, עם מענה לדטה סנטר שלם מקצה לקצה", אמר הולנדר.

הוא ציין כי "עם מערך הפתרונות שלנו לא נדרשת אינטגרציה של מספר רב של יצרנים וכלי ניהול. כל מוצר שאנחנו מוציאים לשוק יודע לעבוד לאחר 20 דקות בלבד של הטמעה. אנחנו מספקים התייעלות כלכלית, פחות שטח רצפה ופחות צריכת חשמל. הפתרון שלנו יכול להיות מותקן על ספינות, כלי רכב משוריינים, בתנועה על מכולות, בונקרים, דטה סנטרים ראשיים ואתרים מרוחקים".

הולנדר אף הציג פתרון כזה שנוטניקס הטמיעה בצבא ארצות הברית. "זהו פתרון מוכלל, עם אותה תוכנה מנוהלת ממקום מרכזי. המוצר מותאם לפריסה בדרג הטקטי, נכנס למזוודה, ניתן לעלות אתו למטוס ולהטמיע אותו בכל מקום. ערכנו פריסה מהירה של פתרונות שכאלה בחיל הים האמריקני, עם חיסכון של פי ארבעה בשטח רצפה ועם יותר מ-100 אשכולות. כמו כן, ערכנו עשרות פרויקטים בסוכנויות ביטחוניות", אמר.

הפוסט "ברבעון הקורונה, גדלנו ב-50% לעומת שנה שעברה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות