על הקיר במשרדו של המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת, נתי כהן, תלויה כרזה, שמגדירה את תפקידי המשרד, את החזון שלו ואת ייעודו. הכרזה הזו תלויה לא רק על קיר משרדו של המנכ"ל, אלא בכל החדרים במשרד התקשורת. כהן, שסיים השבוע את תפקידו לאחר שנתיים וחצי, רואה בה את אחד העוגנים שמאפיינים את תקופת כהונתו במשרד.

בשנים האחרונות, ובפרט בתקופת כהונתו של כהן, עבר משרד התקשורת שינוי דרמטי: ממשרד שנחשב לשולי וקטן, ששרים לא ממש התלהבו לקבל אותו, הוא הפך לאחד ממשרדי התשתית המרכזיים שמדינת ישראל צריכה להשקיע בהם ולוודא שהם מתפקדים באופן מקצועי ונכון. הקורונה העצימה את ההבנה הזאת. המגיפה לא תפסה את המשרד עם המכנסיים למטה. להיפך - משרד התקשורת הגיע אליה כשיש לו תוכניות מגירה סדורות, שיודעות לטפל בתשתיות התקשורת של מדינת ישראל ולאפשר רציפות תפקודית שלהן גם בזמן חירום. אמנם, התוכניות מדברות על זמן של מלחמה, אבל ההסבה שלהן לעידן הקורונה הייתה מהירה יחסית, כי גם כאן מדובר בסוג של מלחמה. אמנם בנגיף ולא בבני אנוש, אבל עדיין.

האתגרים המרכזיים של השר והמנכ"לית החדשים

אלא שהמגיפה הזאת יצרה אתה אתגרים חדשים והעצימה את נחיצות היישום של אתגרים קיימים במשרד התקשורת. אחת המשימות הבולטות של המנכ"לית החדשה, לירן אבישר בן חורין, ושל השר החדש, יועז הנדל, היא להתאים את התשתיות למציאות החדשה שהקורונה כפתה עלינו: המשך עבודה ולימודים מרחוק, העצמת הלימודים ההיברידיים במערכת החינוך ונקודה חשובה ביותר – לוודא שכל זה יוכל להתקיים היטב לא רק במרכז, אלא גם בפריפריה. כלומר, לצמצם את הפער הדיגיטלי בעתות שגרה וחירום כאחד.

הקורונה חשפה ביתר שאת את הפערים שקיימים בין המרכז לפריפריה - פערים שנובעים ממציאות של שנים, שבהן חברות התקשורת לא פרשו תשתיות באזורים שאין בהם כדאיות כלכלית, והממשלה לא נתנה להן תמריצים כלשהם לעשות זאת. חריגה אחת היא העיר אילת, שפרטנר הודיעה בשבוע שעבר שהיא פורשת בה תשתית של סיבים אופטיים. ההחלטה שלה היא לא תוצאה של תמריץ ממשלתי כלשהו, אלא מהלך כלכלי גרידא, עקב היותה עיר תיירות, שיש להניח שתחזור להיות פופולרית בעידן שאחרי הקורונה.

אבל בהקשר זה, מה שקורה באילת לא קורה בערבה הסמוכה, בנגב ובמקומות נוספים בפריפריה. בנקודה זו, הממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולעודד את החברות לפרוש תשתיות תקשורת גם בישובים ואזורים אלה.

מתווה הסיבים החדש של משרד התקשורת כולל התייחסות לפריפריה. במשך זמן רב הוא התעכב בגלל מבנה השוק והעובדה שבזק מחזיקה במרבית תשתיות הסיבים, כאשר היה ברור שאי אפשר להכריח אותה לפרוש אותם בכל מקום. הפתרון שגובש הוא שבזק תפרוש את התשתיות היכן שהיא תרצה והפרישה ביתר האזורים תבוצע לאחר מכרז, שהחברות שיזכו בו יתומרצו על ידי הממשלה, כך שרמת הסיכון שלהן מהמהלך תהיה נמוכה.

כהן אמר בראיון לאנשים ומחשבים שלמדינת ישראל יש אינטרס רחב ביותר לפרוש תשתיות כמה שיותר מהר, הרבה מעבר להיבט הטכנולוגי. רשת תקשורת מהירה ונגישה תעודד מעבר למגורים מחוץ למרכז, קניית דירות במחירים מוזלים יותר ופיתוח של אזורים נוספים בארץ.

בשורה התחתונה: תקשורת יציבה ומהירה היא אחד החסמים בצמצום הפערים ובמעבר גדול יותר של תושבים מהמרכז לדרום או לצפון. בעידן שאחרי הקורונה, לא רק רכבות וכבישים חדשים יהיו חשובים כדי להשיג את המטרות האלה, אלא היכולת של אנשים לקנות בית במקומות מרוחקים ולעבוד משם בכל עבודה שהם היו יכולים לעשות במרכז. כלומר, תשתית תקשורת טובה יותר לעבודה מהבית לא רק במרחב שבין גדרה לחדרה. נכון להיום, התקשורת היא עדיין אחד הגורמים להמשך הפערים הדיגיטליים והחברתיים במדינה. התובנות שמביא אתו משבר הקורונה מאפשרות לממשלה ולחברות לתקן מציאות זו, וזה לפחות דבר חיובי אחד שיצא מהמגיפה הזו.

.

הפוסט תשתית התקשורת כמנוע לצמצום הפער הדיגיטלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיליוני משתמשים של Gmail מוצפים בהודעות ספאם שמגיעות ללא סינון ישירות לתיבת המייל הראשית, שרבות מהן כוללות תוכן זדוני, מה שמעיד כנראה על בעיה במסנני ההודעות של גוגל (Google).

יתרה מכך, ב-30 ביוני גוגל הודיעה כי היא מכירה בבעיה, "שמשפיעה על נתח נכבד של משתמשים", והודיעה לאחר יממה כי השירות חזר לפעול בצורה תקינה, אבל נראה שלא זה המצב - לפי דיווחים רבים של משתמשים בטוויטר (Twitter) וברדיט (Reddit).

בעקבות פניית התקשורת, גוגל אישרה שאכן הבעיה עדיין קיימת, ואף ציינה כי תקלת הספאם היא בעצם חלק מבעיה רחבה יותר, שגורמת לעיכוב בקבלה ובשליחה של הודעות ב-Gmail. אבל הפרט המרגיע הוא, שגוגל הצהירה גם, שבמהלך אותם ימים של תקלה, סריקות לסינון של של נוזקות ותוכן מזיק תפקדו במלואן.

לדברי החברה, הבעיה נפתרה, כאמור, אבל למרות זאת, יש משתמשים שמדווחים עדיין על בעיות ספאם, כפי שמסתבר מציוצים של משתמשים רבים, שציינו בטוויטר לאחר שגוגל הודיעה על התיקון: "האם מסנן הספאם של Gmail ופונקציית הקטגוריות כובו לחלוטין גם לאחרים? הכל מגיע כעת ישירות לתיבת המייל הראשית", כתב משתמש בטוויטר. ומשתמש אחר כתב: "עדיין מקבל ספאם ומיילים לא רצויים שמגיעים ישירות לתיבת הדואר הנכנס".

ההמלצה למשתמשי Gmail היא בכל מקרה להיות זהירים בפתיחת מיילים ממקורות לא ידועים וגם בסריקה של מיילים ישנים יותר שהגיעו בתקופת התקלה ושעשויים להכיל פגיעויות.

הפוסט מיליוני משתמשי Gmail חווים תקלה בשירות הדואר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השריפה שפרצה ביום ה' האחרון במתקן הגרעין בנתנז שבאיראן היא בשל מתקפת סייבר ישראלית, כך אמרו פקידים בכירים באיראן לסוכנות רויטרס.

ישראל או ארה"ב לא הואשמו רשמית בתקיפה, אך הגנרל גולאם רזא ג'לאלי, ראש ארגון ההגנה האזרחי של איראן, אמר כי "אם יוכח כי הותקפנו, איראן תבצע פעולת תגמול נגד כל מדינה שתבצע פיגועי סייבר באתרי הגרעין שלה".

מתקן ההעשרה התת-קרקעי בנתנז היה תחת פיקוח בעבר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם. ארגון האנרגיה האטומית באיראן דיווח ביום ה' על "אירוע" שהתרחש בנתנז, שבמחוז איספהאן. לפני עשור, התולעת המתוחכמת סטוקסנט (Stuxnet) פגעה במתקן. בתחילה איראן לא פירטה מה מהות הנזק, אולם מאוחר יותר פרסמה תצלום של מבנה שרוף.

עיתונאי רויטרס שוחחו עם שלושה פקידים איראניים, שאמרו שהם מאמינים שהאש שפרצה נגרמה על ידי מתקפת סייבר, אולם הם לא הביאו כל הוכחה לכך. שניים מהם אמרו כי ייתכן שישראל עומדת מאחורי המתקפה. ביום ו' נכתב בעיתון הכווייתי אל-ג'רידה כי ישראל עומדת מאחורי האירוע, שפגע במחשבים השולטים בוויסות לחץ במכלי הגז.

אתר נתנז הוא האתר המרכזי בתכנית העשרת האורניום של איראן. המתקן שימש את האיראנים כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום בעבור פרויקט הגרעין שלהם. הרפובליקה האיסלמית מכחישה כי היא מנסה לייצר נשק גרעיני, וחוזרת וטוענת כי תכנית האטום שלה נועדה אך ורק למטרות שלום. חוקרים העריכו כי נזק משמעותי נגרם למבנה ולפרויקט הייצור שבו.

[caption id="attachment_309992" align="alignleft" width="300"] מלחמת סייבר בין ישראל לאיראן. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

במאי 2019 איראן השיקה את פרויקט "המבצר הדיגיטלי", שנועד להגן על המדינה מפני הגברת איומי הסייבר, המכוונים לתשתית איראנית, לעסקים מקוונים ולעסקים פיסיים, שלהם תשתית דיגיטל.

בסוף 2007, או בתחילת 2008, הוחל בפיתוח התולעת סטוקסנט, שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האיראני. התולעת התגלתה בפעם הראשונה ביוני 2010. בספטמבר אותה שנה, היא זכתה לפרסום עולמי כאשר דווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום. בסופו של דבר, התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה.

בפברואר 2013 פורסם כי התולעת פעלה כבר ב-2005, וכי הגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימה של שסתומים, בעוד הגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס שלהן.

"סטוקסנט – אחת התוכנות המתוחכמות ביותר"

מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס (Siemens), ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו, כאמור וככל הנראה, 1,000 או יותר מהן.

אירוע זה העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהיתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות.

ביוני השנה דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ.

האיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בישראל, תוך שימוש בשרתים הממוקמים במקומות אחרים, מחוץ לישראל (פרוקסי) – בארצות הברית ובאירופה. מטרתם הייתה להערים על המחשבים, על מנת שיגדילו את כמות הכלור המתווספת למים המוזרמים לבתים בישראל.

מתקפת הסייבר נועדה להשבית את משאבות המים, כדי שהמערכות לניטור איכות המים ורמת הכלור לא יגלו את ניסיון ההרעלה. כך, היו עלולים להיוותר אלפי אזרחים בלא מים בביתם, בעוד ש-"מאות אחרים היו עלולים לחלות", נכתב בפייננשל טיימס. המקרים, שהתרחשו באפריל, זוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.

הנקמה של ישראל

[caption id="attachment_239875" align="alignleft" width="300"] נקמה תוצרת ישראל? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

במאי השנה פורסם בוושינגטון פוסט כי ישראל הגיבה על מתקפה זו, שלא לומר נקמה, בכך שתקפה באופן רחב היקף בסייבר נמל באיראן.

ב-9 במאי, שבועיים לאחר המתקפה האיראנית על ישראל, חווה נמל שאהיד ראג'עי, שבמיצר הורמוז שבדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים ולפעילות חלקית שלו לכמה ימים לאחר מכן. המתקפה גרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבתו.

ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. לדברי גורמים ישראליים, מתקפת הסייבר האיראנית "הייתה קטנה מאוד" ומטרת המתקפה הישראלית הייתה לאותת לאיראנים תמרור אזהרה.

הפוסט סטוקסנט 2? "הפגיעה בנתנז – מתקפת סייבר ישראלית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עבור רוב חברות הטכנולוגיה, המושג של "עבודה מרחוק" אינו ממש חדש וה'שטח' זרוע בדוגמאות של לא מעט ארגונים חדשניים, שמעודדים עבודה מרחוק, תוך שהם מחפשים דרכים יצירתיות לבנות תרבות ארגונית ייחודית, משיכה פנימה של טאלנטים (ושמירה עליהם), והסתמכות ברורה על מחשוב נייד לעבודה מכל מקום (ובכל שעה). אלא שהצמיחה המהירה של דור העובדים מרחוק רצופה בכמה מכשולים פוטנציאליים – בעיקר עבור החברות הצעירות עם התקציבים המוגבלים, שנאלצות להתמודד עם הטכנולוגיה הנכונה שתעמוד לרשות המועסקים, יכולות הגישה לרשתות מהירות דיין, סוגיות אבטחה, וכמובן - חומרה ייעודית.

הנה שלושה טיפים שנאספו לאורך שנים של עבודה מול חברות טכנולוגיה, שיכולים לסייע לנווט בין האתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק – שהם יעילים לא פחות גם לחברות אחרות במשק, שכאמור, לאור הסיטואציה החדשה שנוצרה, גם רבות מהן יאמצו את השיטה של העבודה מרחוק.

חייבים לבחור בטכנולוגיה המתאימה לשמירה על המשכיות פרודוקטיביות
חברות הטכנולוגיה, ובעיקר סטארט-אפים, מאז ומתמיד הלכו לפני המחנה כאשר מדובר בעבודה מרחוק. כדי לשמור על הפרודוקטיביות, יש כמה דרישות בסיס מוקדמות שכל העובדים מרחוק צריכים למלא: קודם כל חייבים את הטכנולוגיה המתאימה לעבודה מרחוק. בחודשי הקורונה השוק ראה זינוק דרמטי בביקוש למחשבים ניידים, כשבחברות הבינו שהשקעה בלפטופים קלים, רבי עוצמה ועמידים, המסוגלים להתמודד עם כל משימות היומיום, היא תנאי הכרחי. ונכון, קישוריות חשובה לא פחות, כמו גם ביצועים, כך שהעובדים יוכלו להישאר בקשר רציף ויציב עם חבריהם לעבודה. 

שימוש בטכנולוגיות חדשות לטובת התגברות על מגבלות הרשת
שאלת השאלות, עימן מתמודד כל עסק שמוסיף עוד ועוד מערכות מקושרות ופתרונות אחרים לרשת, היא כיצד לנהל את כל התהליך ואת כל כמויות המידע האדירות שייצרו המערכות – ובצורה יעילה ובטוחה? רשתות overhauling יכולות להיות בעלות דרישות גבוהות מדי במיוחד עבור סטארט-אפים המוגבלים בתקציב, כך שעליהם לחפש פתרונות נוחים יותר לצרכיהם, שגם יענו למצב ה'אמת' – על עומס העבודה שבו. במקרה הזה, נראה שפתרון מחשוב ה-Edge (קצה) הוא פתרון הולם, שיכול גם להביא עימו דרכים חדשות ל'התאספות' וירטואלית, ניתוח מידע וחלוקתו. 

[caption id="attachment_312841" align="alignnone" width="600"] עבודה מהבית - WFH. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

אבטחה, אבל, ברצינות
אחד האתגרים החשובים שמגיעים בעקבות המעבר לעבודה מרחוק הוא אתגר האבטחה. על פי NCSC האמריקני, יש לקחת בחשבון ולהיערך נכונה מול קבוצות פושעי סייבר שמנצלים את מגפת הקורונה עם אינספור ניסיונות פישינג וקמפיינים מזיקים של בקשות כופרה. 

עבודה מרחוק מעמידה אתגרים לא קטנים בפני החברות. ככל שיותר ויותר מערכות מקושרות מתחברות למידע רגיש וחשוב כשהן מצויות רחוק ממקור הידע, כך גם מתרחב וגדל אלמנט הסיכון והאיום.

אבטחה חייבת להיות במוקד תשומת הלב של כל הגופים העסקיים וחייבים לטפל בה ללא הפסקה ובאופן קבוע. על החברות לוודא שהמועסקים שלהן מצויידים בטכנולוגיה שיכולה לצמצם למינימום את הסיכונים הכרוכים בהתקפות סייבר. לפטופים הכוללים רכיבי זיהוי פנים וטביעות אצבע, וכן רכיבי הצפנה מסוג TPM, בטוחים מפני חדירות מבחוץ, יכולים לספק את שכבת ההגנה הראשונה והבסיסית שמפחיתה את הסיכונים של כניסת גורמים לא רצויים לתוך המערכת.

פתרונות אחרים, דוגמת Mobile Zero Client, יכולים להבטיח כי ביחידת הקצה אין לעולם חומרים רגישים. במקום זאת, המידע החשוב מאוחסן במקום מרכזי במערכת מבוססת ענן (VDI), כך שאם הלפטופ האמור נגנב או אובד, המידע נשאר תמיד מוגן, ולגנב אין יכולת להגיע אליו. 

המצב הגלובלי הכללי כיום הכניס את כולנו לעידן חדש ככל שמדובר בעבודה מרחוק. וכמו בכל תהליך שינוי, גם הפעם, יש אתגרים ומכשולים שצריך לעבור, בין אם אתה גוף גדול ובין אם חברה צעירה שמשייטת בין הגלים הגבוהים. 

הכותב הוא מנהל בכיר בדיינבוק ישראל

הפוסט המעבר לעבודה מרחוק – טיפים לניווט נכון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שיבל כרמי מנסור, ממגישי מהדורות ומבזקי החדשות בערוץ 12, עוזב את עולם התקשורת לאחר 13 שנים ועובר לחברת הענן ספוט, שנרכשה לפני כחודש על ידי נט-אפ תמורת 450 מיליון דולר. הוא הודיע על כך בציוץ שפרסם ביום ה' האחרון בחשבון הטוויטר שלו.

כרמי מנסור ישמש כחלק מצוות המו"פ של החברה, שפיתחה מערכת לניהול אופטימלי של משאבי ענן ונקראה עד לא מכבר ספוטינסט. החברה הוקמה ב-2015 על ידי עמירם שחר, שמשמש כמנכ"ל, ולירן פולק, ארכיטקט הפתרונות הראשי, והיא מעסיקה כ-200 עודים במרכז המו"פ בתל אביב ובמשרדים בלונדון ובסן פרנסיסקו. הפתרון של החברה מאפשר, לדבריה, צריכה של שירותי ענן ביחס עלות-תועלת מיטבי. האלגוריתם שלה לומד את תשתית הענן של הלקוח הארגוני ומנגד עוקב כל הזמן אחרי מחירי השרתים שמציעות הספקיות השונות, ולימוד מכונה הוא שמבצע עבורו, באופן אוטומטי, את רכש השרתים.

מדובר בשינוי משמעותי בקריירה של כרמי מנסור, שהחל את דרכו כשהתגייס לגלי צה"ל ב-2007 והיה לקריין הדרוזי הראשון בתחנה. לאחר תשע שנים בתחנה הצבאית, שבמהלכן הוא גם הגיש תוכניות אקטואליה, עבר כרמי מנסור ב-2016 לחברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר פיצולו נשאר בחברה, שעברה לשדר בערוץ 12.

בציוץ הודה כרמי מנסור לחבריו ומנהליו בחברת החדשות ובגלי צה"ל - שחלקם נפרדו ממנו בציוצים משלהם - וכן לצופים, וכתב כי "בקרוב אצטרף לספוט (לעתיד חלק מנט-אפ) כדי ללמוד איך עושים ענן בלי לקחת משכנתא".

הפוסט מגיש חדשות 12 שיבל כרמי מנסור עובר להיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: יסמין שפיר, ראש צוות BI בבית החולים שיבא מטעם חברת אופיסופט (Opisoft).

במסגרת תפקידי מנהלת צוות שלארבעה מנתחים ושלושה מפתחים. הצוות אחראי על מערכת המדידה הארגונית, הקמת דשבורדים ככלי תומך לניהול שוטף של בית החולים ובניית דו"חות אד-הוק בהתאם לצורכי ההנהלה. הצוות עובד בשיתוף עם כלל הגורמים בבית החולים ונותן מענה מגוון ורוחבי מתוך אמונה שנתונים הם חלק בלתי נפרד מתהליכי העבודה הארגוניים וקבלת החלטות. בתקופת הקורונה בנינו בזמן קצר דשבורד, הנותן תמונת מצב אונליין עבור הנהלת בית החולים.

כיצד הגעת לתחום?

אבא שלי עבד כל שנותיו כמהנדס בניין, אחותי הגדולה עובדת כמהנדסת חשמל והיה לי אך טבעי להמשיך את המסורת המשפחתית. סיימתי תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע בבן גוריון והתחלתי לעבוד כמפתחת BI בשירותי בריאות כללית. די מהר התאהבתי בתחום והמשכתי והתפתחתי כמנתחת, מנהלת פרוייקטי BI ומנהלת צוות. תהליך היצירה שמתחיל בקבלת דרישה מהלקוח, ממשיך בתהליך איסוף המידע, האפיון, בחירת הפתרון המתאים ומימושו עד לשביעות רצונו של הלקוח הינו תהליך קסום, שממשיך ומשאיר אותי חדה לאורך הדרך.

האם לדעתך יש מספיק נשים בתחום?

אני עובדת 17 שנים בתחום ה-BI, ולאורך כל השנים עבדתי לצד ותחת נשים רבות, וייצוגן סה"כ מרשים. הייתי שמחה לראות יותר נשים בתפקידים ניהוליים בדרגי הביניים ובדרגים הבכירים. נשים מצוינות בניהול משימות מורכבות, בעלות יכולת עבודה על ריבוי משימות במקביל והן יצירתיות וקשובות לצורכי הלקוח.

מה צריך לעשות כדי לעודד יותר נשים להיכנס לתחום הזה?

אני מאמינה גדולה בחינוך הדור הבא כבר מגיל צעיר. אני חושבת שהחשיפה של בנות צעירות צריכה להתחיל כבר בבית הספר בתוכניות מדעיות ומסלולי בגרות טכנולוגיים, הרצאות של נשים מובילות בתעשייה וסיורים בחברות היי-טק, שיאפשרו להן הצצה ליכולות, לתהליך העבודה המרתק בתחום ולתוצרים משמעותיים.

כמובן, ככל שיהיו יותר נשים בתפקידים ניהוליים בכירים, נשים צעירות יקבלו השראה ומוטיבציה להיכנס לתחום מתוך ידיעה שבשבילן השמיים הם הגבול ויש להם את היכולת האמיתית להשפיע.

הפוסט נשים ומחשבים: יסמין שפיר, אופיסופט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ארגון LGBTech, שמקדם הכלה וקבלה של עובדים.ות להט"בים.ות בהייטק הישראלי, העניק לפני ימים אחדים, לקראת סיומו של חודש הגאווה, את אות "שותפי הקשת" (Rainbow Ally Award) לשלוש חברות הייטק: מיקרו פוקוס, נטורל אינטליג'נס והסטארט-אפ אופטיבוס. בכירים בחברות הללו קיבלו את האות באירוע שנערך בביתו של השגריר הבריטי ברמת גן, במסגרת קבלת פנים רשמית שהוא ערך לרגל חודש הגאווה. במהלך האירוע נערכה שיחת זום בין סגן השגריר הבריטי בישראל, מארק פאוור, לשגרירת בריטניה באו"ם, קארן פירס - תומכת נלהבת בקהילת הלהט"ב וביצירת סביבת עבודה מכילה בארגונים בינלאומיים.

זו השנה הראשונה שבה LGBTech מעניק את הפרס, כאות הוקרה והכרה לחברות שמקבלות אותו על הצעדים שהן נוקטות בכדי ליצור תרבות ארגונית מכילה כלפי להט"ב, לאורך כל השנה ולא רק בחודש הגאווה. זאת, לאור העובדה שלפי סקר שערך הארגון בנובמבר האחרון, 30% מהלהט"בים.ות חשים אפליה בשוק העבודה בישראל, וב-85% מהמקרים ניתן היה למנוע אותה.

האות הוענק לנטורל אינטליג'נס משום שהיא הייתה בין החברות הישראליות הראשונות שהשתתפו במחאת הלהט"ב בקיץ 2018, והראשונה להציע מענקי פונדקאות לעובדים להט"בים. אשתקד היא אירחה את LGBTech לאירוע מקצועי למשאבי אנוש וסמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, נטע פלר, מניעה קולגות בתעשיית ההיי-טק לנהוג באופן דומה. נטורל אינטליג'נס חברה בתכנית המעסיקים של LGBTech.

[caption id="attachment_318637" align="alignnone" width="600"] שומרים על הנחיות משרד הבריאות: נציגי LGBTech והחברות הזוכות. צילום: נועה מגר[/caption]

מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרו פוקוס מנוהל על ידי רפי מרגליות, הומו גלוי ואב לשלושה, שרואיין בנושא לאנשים ומחשבים ושהופיע ברשימת המנהלים הגאים של LGBTech ב-2018. החברה מקדמת הכלה וגיוון של להט"בים.ות בכל מיני רבדים, כגון הקמה וניהול של תא גאה, חבירה למהלכים תקשורתיים ועידוד עובדות ועובדים להרגיש בנוח להיות מי שהם במקום העבודה - במעשים כמו גם במילים.

אופטיבוס הצטרפה לתוכנית המעסיקים של LGBTech בתחילת השנה ומאז קידמה מאוד את הכלת הלהט"בים.ות בה. בארגון אומרים שבחודש הגאווה השנה, נראה כאילו גאווה זה הדבר היחיד שהחברה התעסקה בו: בין היתר, הועברה לעובדיה הרצאה של עובד בחברה על סיפור חייו כהומו, הוקם התא הגאה של החברה והתתקיימו פעילויות מגבשות שונות, כולל סרטון בסגנון תוכנית הטלוויזיה סליחה על השאלה.

[caption id="attachment_318636" align="alignnone" width="600"] מימין: שחר גרמבק, מייסד LGBTech, מייק פאוור, סגן השגריר הבריטי בישראל, וח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד). צילום: נועה מגר[/caption]

שחר גרמבק, מייסד LGBTech, אמר כי "כשהקמתי את הארגון לפני כעשור, כדי לקדם גיוון והכלת להט"בים.ות בתעשיית ההיי-טק, עשיתי זאת מתוך צורך אישי. כיום, בייחוד לאור הסקר שערכנו, שבו גילינו ש-30% מהלהט"בים.ות חווים.ות אפליה במקום העבודה, ברור שמדובר בצורך שמייצג קבוצת אוכלוסייה משמעותית בישראל. אות שותפי הקשת נועד להכיר ולהוקיר אנשים וחברות שפועלים על מנת לתת מענה ללהט"בים.ות בתעשייה. כולי תקווה שמעסיקים נוספים יבחרו להצטרף".

הפוסט שותפים בגאווה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נוטניקס, המתמחה בפתרונות ענן ופתרונות מתקדמים לדטה סנטרים, הכריזה כי הוסיפה יכולות חדשות לפתרון ה-Desktop as a Service (דסקטופ כשירות) שלה, המאפשר עבודה למשתמשים רבים מרחוק. פתרון Xi Frame של נוטניקס כולל כיום שיפור יכולות וחוויית לקוח עבור לקוחות ארגוניים, אבטחת מידע חזקה יותר, וכן גמישות וזמינות טובה יותר.

בין יתר התכונות שנוספו בפתרון Xi Frame נכללות: הרחבת יכולות צירוף משתמשים באמצעות Nutanix AHV, תמיכה מורחבת בניהול פרופיל המשתמשים, יכולת להמיר את ה-Windows Apps לאפליקציות ווב מתקדמות (PWA) ותמיכה מוגברת באמצעות קישור לתשעה מרכזי נתונים אזוריים, שבהם ניתנת גישה לפלטפורמות הענן Microsoft Azure, AWS ו-GCP (פלטפורמת Google Cloud). מדובר בתוספות משמעותיות ללקוחות, שיכולים להתחבר ולעבוד מרחוק בתוך שניות.

בנוטניקס מדווחים על ביקוש גובר לפתרון Xi Frame במהלך הרבעון החולף, בעקבות המעבר לעבודה מרחוק, וכי הפתרון תרם נתח משמעותי להכנסות שלה בתחום מחשוב המשתמשים: תרומה של 20% מהיקף העסקאות מלקוחות חדשים.

ביקוש נרחב בתקופת הקורונה

פתרון Xi Frame של נוטניקס הוא שירות מבוסס ענן שמספק לחברות דרך להריץ יישומים ושולחנות עבודה וירטואליים על גבי התשתית שהם בוחרים - בין אם ביישום בתוך הארגון עם AHV Nutanix ובין אם בענן הציבורי של מיקרוסופט, אמזון או גוגל. הפתרון חוסך את כאב הראש המלווה בדרך כלל להרחבת העבודה מרחוק והדרישה לספק סביבות עבודה וירטואליות בצורה מאובטחת ובזמן קצר - הן לעובדים והן ללקוחות.

"נגיף הקורונה הביא לשינוי דרסטי בפעילות מרבית הארגונים ברחבי העולם. רבים נאלצו לפעול במהירות ובזריזות רבה בכדי לספק יכולות עבודה מרחוק לעובדים בתוך מספר שעות, כאשר פתרונות כמו Xi Frame עזרו להם בתהליך. Xi Frame זכה לביקוש כי הוא עונה בדיוק לצרכים של הארגונים", אמר ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל.

הוא ציין כי "חברות רבות בוחנות להשאיר את מודל העבודה מרחוק, לאור העלייה בפריון במהלך הסגר והמשך ההנחיות לריחוק חברתי. אנחנו רואים כעת, ועוד נמשיך לראות, עלייה באימוץ Desktop as a Service, המאפשר לעובדים רבים לעבוד מרחוק בקלות ובמהירות".

"החשיבה שלנו, בנוטניקס, היא תמיד ממוקדת לקוח. אנחנו מסייעים לפשט את תפעול ה-IT של הלקוחות שלנו ולספק פתרונות שיעזרו להניע את העסק שלהם קדימה, והחודשים האחרונים לא היו שונים", אמרה ניקולה בוזינוביץ', סגנית נשיא ומנהלת פעילות שירותי הדסקטופ בנוטניקס.

תכונות Xi Frame החדשות הללו זמינות כעת ללקוחות. למידע נוסף על Nutanix Xi Frame, או לתקופת ניסיון, בקרו כאן.

הפוסט נוטניקס מוסיפה יכולות חדשות לעבודה מרחוק – Desktop as a Service הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ה-iOS 14 של אפל הוכרזה בחודש שעבר, כשאחד החידושים בה הוא תכונת פרטיות חדשה המודיעה למשתמשים כאשר אפליקציה מעתיקה דבר מה מאפליקציה אחרת ב-iPhone שלהם. כולל את לוח ההעתקה (clipboard) שלהם. החידוש הציף דבר-מה שמעטים מאיתנו היו מודעים לו.

למרות שגרסת מערכת ההפעלה האחרונה מבית הענקית מקופרטינו זמינה בינתיים רק בגרסת בטא פרטית למפתחים, רבים שמו לב שמספר אפליקציות מעתיקות באופן קבוע את תוכן לוח ההעתקה של המשתמש מבלי לגלות לו על כך או לבקש את אישורו המפורש. בתגובה לחשיפה הזו הודיעו הרשתות החברתיות רדיט (Reddit) ולינקדאין (LinkedIn) שהן מפסיקות לנהוג כך.

לוח ההעתקה הוא המרחב שבו נשמר כל מה שבחרתם להעתיק באמצעות Ctrl-C. הנתונים הנשמרים עליו נותרים בו רק לתקופה קצרה יחסית, עד שהעתקות אחרות דוחקות אותם לתהום הנשייה של התכנים המועתקים. ובכל זאת, אפשר שבמקום הזה, שאינכם רואים אלמלא אתם מבקשים זאת במפורש מהמחשב או מהטלפון החכם, יכולים להיות "אוצרות" של ממש בעבור גורמי צד שלישי סקרנים (למשל העדפות צרכניות שלכם). כאלו שאם יגיעו לידיים הלא נכונות עלולים להפר את פרטיותכם.

כך למשל, הפגיעות הנובעת מהעובדה שלאפליקציות iOS ו-iPadOS הייתה גישה בלתי מוגבלת ללוח ההעתקה במכשירים, פירושה שהמיקום המדויק של המשתמש עשוי להיות זמין לאפליקציה, אם הוא במקרה העתיק והדביקים תמונה, שהרי לא רק בטקסט עסקינן.

הראשונה להיתפס - טיק-טוק

מוקדם יותר לחשיפת הנוהל של לינקדאין ורדיט, הייתה זו אפליקציית הנוער הפופולרית טיק-טוק שהתגלתה כנוהגת בדיוק כך עם הנתונים שנשמרו בלוח ההעתקה. ב-29 ביוני פורסם כי אפליקציית TikTok ל-iPhone מרגלת אחרי המשתמשים שלה על ידי קריאה בסתר של לוח ההעתקה שלהם, והחברה הגיבה וטענה כי הצעד נועד בכדי לעצור משתמשים מלהספים את הפלטפורמה באמצעות העתקה והדבקה של אותו תוכן. הרשת החברתית, הנמצאת בבעלות החברה הסינית בייטדאנס (Bytedance), אמרה כי היא השביתה את הפיצ'ר באמצעות עדכון אוטומטי של האפליקציה שהתרחש ב-27 ביוני. לדבריה, הנוהל הזה הוא מעולם לא הופעל במכשירי אנדרואיד.

החוקרים טלאל חאג' בקרי וטומי מייסק מבלוג Mysk הם שגילו את הסוגיה לראשונה, כשחקרו את גרסת הבטא של iOS 14, הצפויה לצאת לשימוש נרחב בסתיו, ושבה הגדרות הפרטיות והאבטחה יותר פרטניות, כך שהגרסה המעודכנת של מערכת ההפעלה תודיע למשתמשים אם אפליקציה או ווידג'ט מדביק טקסט מהלוח.

משתמשים רבים כלל לא העלו על דעתם את האפשרות שאפליקציה תעתיק את תוכן הלוח הזה שלהם. עם זאת, זה בדיוק מה שאפליקציות רבות עושות. iOS 14 פשוט חשפה "תרגולת" שטרם התגלתה עד כה.

סגן נשיא תחום ההנדסה בלינקדאין, ארן ברגר, אמר כי האפליקציה מעתיקה את תכולת הלוח בכדי לבצע "השוואה" בין מה שמשתמשים מפרסמים לבין מה שנשמר ב-clipboard שלהם. הוא לא הבהיר מדוע ההשוואה הזו נחוצה, או למה בדיוק היא נועדה. הוא ציין עם זאת כי "אנחנו לא אוגרים או משדרים את תוכן לוח העתקה". לא שזה מספיק מרגיע. ברגר לא אמר מתי עשויים המשתמשים לזכות בתיקון של העוול הזה, אך הבטיח שברגע שהפתרון היה זמין באפליקציית לינקדאין החברה תעדכן אודות כך.

רדיט מצידה סיפקה ל-The Verge הסבר לא מאוד מבהיר ובו אמרה כי "הובלנו את זה למסלול קוד ב-מנסח הפוסטים (post composer) הבודק אם יש כתובות URL בלוח הפרסום (pasteboard), ואז מציע כותרת פוסט המבוססת על תוכן הטקסט של כתובת האתר". הנמקה מאוד טכנית, אבל לא בטוח שההסבר ירצה את המשתמשים. בהכירה באפשרות הזו, ציינה הרשת החברתית לעסקים ומחפשי עבודה כי, "איננו מאחסנים או שולחים את תכולת לוח ההעתקה. הסרנו את הקוד הזה, ואנו משחררים את התיקון ב-14 ביולי".

הפוסט מעתיקים ומדביקים? לינקדאין ורדיט יפסיקו להציץ ב-clipboard שלכם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

צה''ל הציג את יחידת הרחפנים החדשה שלו, הפועלת זה כשנה ואשר נחנכה לפני ימים אחדים. היחידה פועלת תחת יחידה 9900 - מערך המודיעין הגיאוגרפי והחזותי של אגף המודיעין בצבא.

הרחפנים פעלו בתקופה האחרונים בשטחים, בעזה ואף מעל הגולן הסורי. פעילותם הביאה לבניית מודיעין חזותי, שהביא – כך על פי פרסומים זרים - לחיסולו של בהאא' אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד האיסלמי בנובמבר ברצועת עזה. ביתו של אל-עטא בשכונת סג'עיה, שהוגדר על ידי צה"ל "פצצה מתקתקת", הופצץ, וכך הוא הצטרף לשורת "שאהידים", של-IT הצה"לי היה חלק בקירובם השמימה.

יחידת הרחפנים לאיסוף מידע גיאו-חזותי נולדה מההפנמה של אנשי אגף המודיעין את הפוטנציאל הרב הגלום ברחפן. יחידת הרחפנים אחראית על איסוף מודיעין מדויק ברזולוציות גבוהות, תוך שימוש ברחפנים וטכנולוגיות מתקדמות. זאת, בשונה משימושים אחרים שהצבא עושה ברחפנים. יחידת הרחפנים מהווה מכפיל כוח משמעותי ביכולת של יחידה 9900 לספק מידע גאוגרפי-חזותי. היתרון היחסי בשימוש ברחפנים הוא היכולת להפעילם בתנאים משתנים, כגון ביום ובלילה, בתנאי מזג האוויר המשתנים ובעובדה כי מדובר בכלים זולים וזמינים באופן יחסי.

המודיעין הנאסף ביחידה מבוסס על היתוך בין מידע חזותי ומידע גאוגרפי והנגשת התוצרים המודיעיניים ללוחמים בקצה. היחידה פועלת בכמה היבטים: פריסה והפעלת חיישנים מתקדמים לשם מציאת "אויב נעלם"; איסוף לווייני חשאי; שימוש בבינה מלאכותית ובביג דטה למיצוי מודיעין ויזואלי; מציאות חכמה (Smart Reality) - מיפוי תלת ממדי מתקדם לכוחות בשטח; גיאולוגיה וניתוח שטח מתקדם.

צילום: דובר צה"ל.

איסוף מודיעין נחלק לכמה תחומים: האחד, אותות, Signals Intelligence (סיגינט) - האזנה לאמצעי תקשורת ולגלים אלקטרומגנטיים. הוא כולל שתי צורות איסוף עיקריות: מודיעין תקשורת (Communications Intelligence), קומינט, ומודיעין אלקטרוני (Electronic Intelligence), אלינט. המודיעין השלישי הוא מודיעין אנושי (Human Intelligence), יומינט.

התחום השני הוא מודיעין חזותי (Visual Intelligence), ויזינט. הוא כולל תצפיות, תצלומי אוויר ותצלומי לוויין. בתחום הוויזינט, יחידה 9900 פועלת תוך מימוש תפיסת מודיעין גיאוגרפי, גיאו-אינט, Geographic Intelligence. מדובר בתפיסה המסדירה את תהליך איסוף המודיעין החזותי והגיאו-חזותי. באמצעות שימוש רב-ממדי בחיישנים רבים, היחידה מפיקה, מכווינה וממצה מודיעין איכותי עבור הלוחם שבקצה. התהליך נעשה בשילוב יכולות של בינה מלאכותית, טיפול בביג דטה וכוח אדם טכנולוגי. אלה האחרונים מוסיפים שימוש במגוון עולמות ידע אקדמיים. המידע המודיעיני שנאסף הופך לתוצר תלת-ממדי חדשני, אשר מסייע למפקדים ולכוחות הלוחמים בשטח. תפיסת ה-גיאו-אינט תסייע לקהיליית המודיעין להתמודד עם אתגר האויב הנעלם בלחימה ובשגרה.

אתגר "האויב הנעלם"

בשדה הקרב הנוכחי האתגר המרכזי שאיתו מתמודדים הכוחות הלוחמים הוא אתגר "האויב הנעלם". מדובר בדפוס לחימה שפיתחו ארגוני טרור כדי להצליח להיעלם מתחת לקרקע, להסתוות ולשנות את פני השטח כך שיהיה קושי בזיהוי ובפגיעה בהם. יחידה 9900 פיתחה כמה כלים, שמסייעים להתמודד עם אתגר זה. אחת מהדרכים היא שכלול תפיסת הלוחמה מוכוונת מודיעין. התפיסה פותחה על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, בהיותו ראש אמ"ן. מטרתה לאפשר לקצה המבצעי לקבל מודיעין בצורה מדויקת, תוך הבנה שזה ייעשה על בסיס יכולות המיפוי התלת ממדי של היחידה. בזכות יכולות תכנון והנדסה מתקדמות, על בסיס עיבוד תמונות חכם, הלוחמים מקבלים תוצרים תלת ממדיים, המאפשרים להם להתכונן ללחימה בצורה המתקדמת ביותר. יכולות אלה מאפשרות תכנון תשתיות למבצעים, תיעוד מבנים חשודים וסקירה גיאולוגית של שדה קרב, הכנה למבצעים מיוחדים בסימולטורים, אימון לוחמים שמבוסס על תרחישי מציאות, יכולת תכנון תמרון דיגיטלי מדויק למפקדים ועוד. על פי תפיסה זו, החיכוך של הלוחמים בשטח יאפשר את חשיפת האויב באמצעות העברת מודיעין מהלוחם אל דרג המטכ"ל – בזרימה דו-כיוונית.

כך, לצד הרחפנים, היחידה הציגה סימולטור קרב דיגיטלי - פלטפורמה המאפשרת התנסות בתוואי השטח בו עתיד להתקיים מבצע, או תמרון. הפלטפורמה עבור הדרג הטקטי של הכוח, מנגישה באופן תלת ממדי את תרחיש הייחוס כך שיבוסס על חוויית אמת ותרחישים שהתרחשו בשטח בעבר, לצד תרחישים היכולים לקרות בזמן המבצע. השימוש בפלטפורמה נפוץ מאוד ביחידות המיוחדות של צה"ל ובקהיליית המודיעין.

עוד הוצגה מערכת יהלום, אשר מאפשרת למפקד תהליך תכנון של התמרון לפני מבצע או כניסה לשטח אויב. המערכת מאפשרת למפקדים לתכנן ברמה האופרטיבית את המבצע לפרטי פרטים תוך התייחסות למכשולים פיזיים והאויב במרחב. הפלטפורמה מסוגלת לדמות מרחב תלת ממדי, מבוסס שטחי אמת.

ליחידה 9900 יש חפ''ק לוט''ר, חדרי פיקוד מבצעיים, המאפשרים להוריד לדרג השטח את היכולות הטכנולוגיות של היחידה. במקרה של אירוע מתפרץ, אנשי המיפוי של היחידה מגיעים לזירות אירועים, ומספקים לכוחות הלוחמים מודיעין איכותי ומדויק - בזמן מהיר.

הפוסט צה"ל: רחפנים בירוק זית וסימולטור קרב דיגיטלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השגת אוטומציית IT ממשיכה להוות יעד מרכזי עבור ארגונים רבים. בזמן שמנמ"רים מתמודדים עם צמצום כוח האדם וצרכי ה-IT הופכים למורכבים יותר ויותר, היכולת לפרוס משאבים הרחק מהתמיכה הטכנית ולפתור אתגרים אסטרטגיים הופכת הכרחית. אך השגת מטרה זו מחייבת את הארגון לאמץ יכולות בינה מלאכותית לפתרון אתגרים מבוססי מאגר נתונים מסיבי, והוא נדרש להתמודד עם הליך מאתגר של קבלת החלטות כדי להטמיע מערכות אוטומציה בארגון גדול.

למידת מכונה ובינה מלאכותית הינן כלים הכרחיים באספקת יכולות ניתוח ניבוי ואבטחת נתונים בדטה סנטר ומעבר לכך. המיקוד בטכנולוגיות אלה הוא בניבוי: בזכות היכולת להבין ולמדוד דטה סנטר ותפעול רשת על פני זמן, הבינה המלאכותית תוכל לסכל בעיות לפני שהן נוצרות, ובכך לאפשר את רצף הפעולות וצמצום קריסות בלתי מתוכננות של הרשת.

השילוב בין AI לניתוח נתונים בזמן אמת מאפשר לארגונים את הכלים לראייה ראשונה מסוגה של חוויית המשתמש. מידע זה מאפשר לצוות ה-IT להיות פרו-אקטיבי בדרך חדשה. יכולת זו משנה את ניסיון התמיכה, מתרחקת מהשיטה המסורתית של התגובה ומתקדמת לכיוון התראה פרו-אקטיבית דרך כוח הנתונים, מדע הנתונים והבינה המלאכותית, כך שהיא יכולה לפתור את רוב הבעיות הרבה לפני שמשתמשי הקצה בכלל יודעים שיש בעיה לדווח עליה.

[caption id="attachment_318650" align="alignnone" width="600"] הבינה המלאכותית במרכז. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

לבינה המלאכותית מספר יתרונות של דיוק ויעילות גבוהים יותר, לצד צמצום בזמן ועלויות. לדוגמה:

• הבינה המלאכותית יכולה לשפר דיוק ולחסוך בזמן העובדים: בעזרת צמצום הזמן הנדרש לביצוע משימות כמו איסוף מידע ובדיקה כפולה של משימות, ה-AI יכול לחסוך בזמן העובדים, לשפר את הדיוק הכללי ולאפשר לארגונים לקבל החלטות עסקיות מהירות וחכמות יותר.
• היא יכולה לעזור לארגונים לחסוך כסף: הבינה המלאכותית היא השקעה לטווח ארוך. הטמעתה יכולה להיות כרוכה בהשקעה גדולה בהתחלה, אך עם הזמן, היעילות המוגברת תוביל לחסכון כללי ששווה את ההשקעה הראשונית.
• הבינה המלאכותית מאפשרת לארגונים לחזות בעיות לפני היווצרותן: ה-AI מאפשר לצוות ה-IT להיות פרו-אקטיבי. זאת, מאחר שלא רק שיש פחות דאגות בגלל טעות אנוש, אלא שבנוסף, תזרים העבודה יכול לתקן את עצמו ו/או לשפר את ביצועיו בזמן אמת, תוך מתן שקט נפשי, כך שהעובדים יכולים להתמקד במשימות החשובות יותר.

ישנן מספר דרכים שבהן ארגונים יכולים לאמץ טכנולוגיות AI ולהטמיע אותן בניתוח נתונים בזמן אמת. חלקן כוללות שיפור תהליכים קיימים, כמו ניהול נתונים, ודרכים אחרות כוללות שילוב טכנולוגיה שהיא חדשה לארגון, כמו ריבוי עוזרים וירטואליים.

עוזרים וירטואליים

• עסקים יכולים לקחת את הניתוח לשלב הבא, עם כלים כמו היכולת לשלב עוזרי AI וירטואליים, שיכולים לעדכן פרו-אקטיבית כיצד עליך להשקיע את זמנך, למדוד משימות, ללמוד מהן ולפתור בעיות עתידיות.
• עוזרים וירטואליים יכולים גם לסייע למשתמשים בפתרון בעיות ולספק מידע פנים על הרשת, תוך שימוש במדע הנתונים ובבינה המלאכותית לניתוח ולהצלבת מידע.

ניהול נתונים

• שימוש ב-AI יכול להפוך את הליך ניהול הנתונים לחסין יותר. ה-AI יכול להיעזר באופטימיזציה מבוססת למידת מכונה, על מנת לסייע לעסקים לחזות ולעצב את התוצאות בעזרת החלטות חכמות, מבוססות נתונים.
• שימוש במערכת חסימה של נתונים המאפיינת את התנהגות הרשת, הקליינט והיישום יכולה ליצור בסיס חזק, שעליו ייבנו תהליכי ה-AI.

על אף כל היתרונות שיש לבינה המלאכותית, ארגונים צריכים להבין את האתגרים. הבינה המלאכותית ולמידת המכונה תלויות בנתונים בעלי ערך רב, משמע - מחלקות ה-IT צריכות שתהיה להן ראייה טובה של מה שקורה ברשת שלהן. יכול להיות שאתגר גדול יותר מזה יהיה הכנת צוות העובדים ליכולות של ה-AI. לעתים קיימים חששות סביב יציבות מקום העבודה, ועל מובילי ה-IT החכמים להציע תוכניות הכוללות הסבר איך לעבוד עם טכנולוגיות בינה מלאכותית ולהבטיח לצוותים שלהם שהמטרה של השימוש בה היא לא להחליף עובדים, אלא לשמש כלי נוסף, שיהפוך את העבודה שלהם לקלה ויעילה יותר.

הכותב הוא סמנכ"ל שיווק לארגונים בג'וניפר נטוורקס.

הפוסט הבינה המלאכותית – הכלי החזק ביותר לניתוח נתונים בזמן אמת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת יעל (Yael Group), קבוצת ה-IT מהמובילות בישראל, תשווק את וילוסיטי (Vlocity) האמריקנית, המתמחה בפתרונות ענן ומובייל מבוססי סיילספורס, בישראל. את ההסכם - שיאפשר לקבוצה להציע לגופי אנטרפרייז בשוק הישראלי פרויקטים גדולים על תשתיות הענקית הגלובלית - תנהל חברת קלאודטק מקבוצת יעל, שותפת זהב של סיילספורס העולמית. הפרויקטים יאפשרו לארגונים להתאים את עבודתם לתקופה זו, בעזרת פלטפורמת CRM מתקדמת לתחומי הטלקום, הבריאות והאנרגיה. 

וילוסיטי היא שותפה גלובלית מובילה של Salesforce - פלטפורמת ה-CRM המובילה בעולם. לאחרונה נרכשה וילוסיטי בידי סיילספורס ונקראת כיום Salesforce Industries. פתרונות וילוסיטי מבוססים על פלטפורמת ה-CRM של Salesforce, והיא מציעה מוצרים ופתרונות ייעודיים עבור מגזר התקשורת והטלקום, מגזר הביטוח, האנרגיה והבריאות.

"עידן חדש המושפע מהקורונה"

"תשתיות דיגיטליות שאנחנו מפתחים עבור ארגונים, על גבי תשתיות סיילספורס, מאפשרים להם לנהל תהליכי עבודה המותאמים לרוח התקופה", אמר אבי אביסרור, מנכ"ל קלאודטק מקבוצת יעל. "עידן חדש זה, המושפע מווירוס הקורונה, יצר דפוסי עבודה חדשים אשר תשתיות וילוסיטי לוקחות אותם כמה צעדים קדימה: עבודה מרחוק, היכולת להתחבר לתהליכי העבודה מכל מקום ובכל זמן, ערוצי הפצה דיגיטליים, נגישות גבוהה ללקוחות ללא הגעה פיזית אל בית העסק, התייעלות, קיצור לוחות זמנים, חסכון כספי וכיוצא בזאת. המודולים של וילוסיטי יודעים לנהל את כל זה באופן מתקדם, מה שהביא את החברה להישגיה המרשימים". 

לפי ההודעה לתקשורת, ההסכם בין שתי החברות יאפשר לשלב את המומחיות של קבוצת יעל בפרויקטים גדולים עם המודולים המתקדמים שפותחו בוילוסיטי, תוך התמחות בתהליכים ספציפיים ובעולם התוכן המיוחד למגזרים ספציפיים. מעבר להטמעת פתרונות וילוסיטי, תוכל קבוצת יעל להציע ללקוחותיה פיתוחים טכנולוגיים על גבי תשתיות וילוסיטי, ואת התאמתם לשוק הישראלי ולרגולציה. את התהליך תוביל קלאודטק, הנחשבת למרכזית בעולמות ה-Salesforce, ומעניקה את כלל הפתרונות והשירותים הניתנים על גבי הפלטפורמה, כולל ייעוץ, הטמעה, פיתוח פתרונות משלימים ופיתוח מותאם-אישית. 

[caption id="attachment_318657" align="alignleft" width="300"] טל קיסילביץ', סמנכ"ל אזורי, וילוסיטי. צילום: יח"צ[/caption]

"העבודה לצד Salesforce הינה אסטרטגית, מה שהוביל את קבוצת יעל לרכישת קלאודטק לפני שנתיים, השת"פ עם וילוסיטי הוא מבחינתנו השלמת הפאזל של אותה אסטרטגיה", הסביר אביסרור. "המובילות הגלובלית של וילוסיטי והיכולות של פתרונותיה לספק תשתית דיגיטלית רחבה לשלל ממשקים, היא משמעותו של הסכם שיתוף הפעולה החשוב הזה עבורנו. אנחנו מצפים להוביל את התחום בישראל בכך שנציע לגופים גדולים פרויקטים מורכבים על גבי תשתיות וילוסיטי". 

״שיתוף הפעולה של וילוסיטי וקבוצת יעל יאפשר לשתי החברות להציע פתרונות ורטיקליים לשם ביצוע טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים בארץ בענפי האנרגיה, הטלקום והביטוח. השילוב בין הטכנולוגיה של וילוסיטי לשירותי ההטמעה המקצועיים של קבוצת יעל מהווה נוסחה מנצחת בביצוע פרויקטי טרנספורמציה גדולים ומורכבים בשוק הישראלי", ציין טל קיסילביץ', סמנכ"ל אזורי, וילוסיטי.

הפוסט קבוצת יעל תשווק את מוצרי וילוסיטי האמריקנית בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: InfoSec הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טל שטיינמן מונתה לתפקיד סמנכ"לית מכירות גלובליות למגזר העסקי בחברת גט (Gett) ותהיה אמונה על פיתוח והרחבת תחום ה-B2B, המשרת היום למעלה מ-17,000 חברות ברחבי העולם. לפני כן מילאה שטיינמן - בעלת תואר ראשון ולימודי תואר שני במנהל עסקים מאונ' תל-אביב - מגוון תפקידים בכירים בחברות מובילות, ביניהם סמנכ"לית מכירות במיקרוסופט ישראל. כחלק מתחומי אחריותה בחברה תנהל שטיינמן את מערך המכירות ותפקח על מחזור המכירות העולמי. שטיינמן מקצועית מאוד בתחום המכירות, עם למעלה מ-15 שנות ניסיון בהובלת ארגוני מכירות מובילים לצמיחה מקסימלית, וניסיון רב במכירת תוכנות ושירותי ענן.

הפוסט טל שטיינמן מונתה כסמנכ"לית מכירות גלובליות למגזר העסקי ב-גט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שר הדיגיטל הלאומי, דודי אמסלם, ושר החינוך, יואב גלנט, נפגשו לפני ימים אחדים פגישה במטה ישראל דיגיטלית, שנמצא תחת אחריותו של השר אמסלם. בפגישה הוצגו בפני השניים יכולות דיגיטליות בעולמות החינוך והבריאות של משרד הדיגיטל הלאומי.

השרים דנו בכלים ובאפשרויות ללמידה מרחוק בשנת הלימודים הקרובה, והכריזו על שיתוף פעולה ויציאה לדרך עם תוכנית לפתרון - הן ל-1 בספטמבר הקרוב והן לטווח הרחוק.

[caption id="attachment_318670" align="alignnone" width="600"] מימין: שר הדיגיטל הלאומי, דודי אמסלם, ושר החינוך, יואב גלנט. צילום: יח"צ[/caption]

לדברי השר אמסלם, "דווקא התקופה הבלתי אפשרית הזו של מגפת הקורונה היא הזדמנות יוצאת דופן להטמעת התהליכים הדיגיטליים במערכות החינוך. אי לכך, קיימתי עם השר גלנט ישיבת התנעה ראשונית לקידום תוכנית מקיפה ורצינית במיוחד של לימודים מרחוק, וקיבלנו סקירה מקיפה על העבודה שנעשית ועוד תיעשה במטה ישראל דיגיטלית".

השר גלנט ציין כי "עם כניסתו של אמסלם לתפקיד שר הדיגיטל הלאומי קיימנו ישיבת עבודה משותפת, שבסופה סיכמנו על שיתוף פעולה משמעותי בין המשרדים. הגעתי לישראל דיגיטלית כדי להכריז, יחד עם השר אמסלם, על שיתוף הפעולה, על מנת לקדם את נושא הלמידה הדיגיטלית במערכת החינוך. אני מאמין שהשקעה בחינוך תניב צמיחה במשק הישראלי, ואני מתכוון לקדם את הנושא הדיגיטלי במשרד, בדגש על הלמידה מרחוק. זה טוב לתלמידים, זה טוב למורים וזה יעשה טוב למדינה".

הפוסט השרים אמסלם וגלנט דנו מקרוב על הלמידה מרחוק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הראפר האמריקני קניה ווסט (הידוע לרבים גם כבעלה של קים קרדשיאן) סידר לעוקביו הפתעה מיוחדת ל-4 ביולי - יום העצמאות בארצות הברית שחל אתמול (ש'). המוזיקאי צייץ בטוויטר והודיע שירוץ בבחירות הקרובות, בנובמבר, לתפקיד נשיא ארצות הברית.

בציוץ נכתב, "עלינו לממש כעת את ההבטחה של אמריקה על ידי אמון באלוהים, איחוד חזוננו ובניית עתידנו. אני מתמודד לנשיאות ארצות הברית".

You have my full support!

— Elon Musk (@elonmusk) July 5, 2020

הרשת החברתית המצייצת - בה מתגאה ווסט ביותר מ-29.4 מיליון עוקבים - הגיבה בהתרגשות לבשורה והודעתו של ווסט הפכה מייד לוויראלית, עם יותר מ-100 אלף ריטוויטים כבר בשעה הראשונה לחשיפת המתמודד החדש, שינסה לחטוף את הכתר מהנשיא המכהן, דונלד טראמפ, שקניה אגב מעריץ גדול שלו. נכון לכתיבת שורות אלו יש לציוץ כבר יותר מ-418 אלף ריטוויטים וגם יותר מ-836 אלף לייקים. 

אילון מאסק - תמהוני וגאון שלא ברור למה לו לתמוך בווסט

אבל מי שמשך לא מעט מתשומת הלב לבשורתו של ווסט היה דווקא דמות מעולמות ההיי-טק, שהפכה מזמן לפרסונה מפורסמת בשל גאונותה מחד ותמהותנותה מאידך - אילון מאסק, מנכ"ל, מייסד ובעליהן של טסלה, SpaceX, ועוד חברות היי-טק מצליחות ופורצות דרך. מאסק הגיב לראפר כהה העור וכתב לו: "יש לך את תמיכתי המלאה", מה שגרם להרמת כמה וכמה גבות. 

ווסט כבר הביע בעבר את רצונו להתמודד על תפקיד הנשיא. בשנה שעברה הוא אפילו הודיע שיתמודד לתפקיד בשנת 2024. אלא שמצד שני הוא קיים קשרים עם טראמפ ונחשב כתומך גלוי שלו.

https://t.co/wJLvIufr2u pic.twitter.com/PfQENqgGou

— ye (@kanyewest) July 1, 2020

מאסק לעומתו לא ממש מזוהה פוליטית, אבל ידוע שהוא ביחסי חברות קרובים עם ווסט (כפי שניתן לראות בציוץ שבו צולמו השניים מבלים יחדיו, ו"החליפו ראשים"). מצד שני - ווסט הולך והופך למעין "נביא זעם" משיחיסט, שלא ברור למה למאסק לתמוך בו לנשיאות, וכיצד הדבר יקדם את היזם ואיש ההיי-טק חסר המנוח.

בלומברג בירר ועדכן כי לעת עתה ווסט לא הגיש טפסים לנציבות הבחירות הפדרלית כדי להתמודד לכהונה.

הפוסט אילון מאסק יבחר בקניה ווסט להיות נשיא ארה"ב? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מאז פרץ משבר הקורונה במלוא עוצמתו, באמצע מרץ, היקף דואר הזבל זינק ב-6,000%. הצמיחה הבלתי אפשרית הזאת מראה את היקף ההזדמנויות הבלתי נתפס של מבצעי ההונאות ברשת, בשל השילוב בין המשבר הבריאותי והכלכלי", כך אמרה וונדי ווייטמור, סמנכ"לית X-Force, מודיעין האיומים של הענק הכחול.

וויטמור אמרה זאת על רקע מחקר שפרסמה חטיבת האבטחה של יבמ, שבחן את מידת החוסן של עסקים למתקפות סייבר. הממצא המרכזי העולה מן הדו"ח – Cyber Resilient Organization Report – הוא, שעודף כלי אבטחת סייבר דווקא מחבל ביכולתן של חברות להתגונן מפני תקיפות.

הגידול בהיקף דואר הזבל, עולה מהמחקר, קשור בחלקו לעלייה בעבודה מהבית של עובדי ארגונים – והניצול של האקרים עובדה זו. כך, בהשוואה לשנה שעברה, היקף הפרצות והפריצות גדל ב-175%.

על פי המחקר, למרות שהארגונים שיפרו את יכולת התכנון, הזיהוי והתגובה למתקפות סייבר בחמש השנים האחרונות, יכולתם להתמודד כראוי עם תקיפות סייבר ירדה ב-13% במהלך אותה תקופה. הגורם שסיכל את מאמצי תגובת האבטחה של הארגונים היה דווקא ריבוי מופרז של כלי אבטחה והיעדר תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות הסייבר השכיחות ביותר.

רוב הארגונים (74%) ממשיכים לדווח שתוכניות התגובה שלהם הן נקודתיות, מיושמות באופן בלתי עקבי, או שאין להם תוכניות כלל. היעדר התכנון עלול להשפיע על עלותן של תקריות האבטחה מאחר שחברות שיש להן צוותי תגובה לתקריות (IR – Incident Response) ושנוהגות לבדוק בקביעות את תוכניות התגובה שלהן, מוציאות בממוצע 1.2 מיליון דולר פחות על פריצות לנתונים מאשר חברות שאינן פועלות באופן מתוכנן.

שיפור איטי

רוב הארגונים אימצו בחמש השנים האחרונות תוכנית תגובה רשמית, המקיפה את כל הארגון. מדובר בגידול מ-18% ב-2015 ל-26% מהארגונים השנה - שיפור של 44%.

יש צורך בהכנה לתרחישים נקודתיים: גם בארגונים שגיבשו תוכנית תגובה רשמית לאירועי אבטחה, רק 17% פיתחו תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות סייבר שכיחות. תוכניות תגובה לתקיפות סייבר מסוגים חדשים יותר, כמו כופרה, מפגרות מאחור.

מורכבות כלי אבטחה מעכבת את זמן התגובה: למספר כלי האבטחה שבהם משתמש הארגון יש השפעה שלילית על יכולת הגנת הסייבר. ארגונים המשתמשים ב-50 או יותר כלי אבטחה נמצאים במקום נמוך יותר ב-8% ביכולתם לזהות איום, ונמוך ב-7% ביכולת להגיב לתקיפה. בארגונים שיש יותר מ-45 כלי אבטחה שונים בממוצע, כל תקרית הצריכה תיאום בין 19 כלים בממוצע.

תכנון מונע שיבושים: חברות עם תוכניות תגובה רשמיות (CSIRP – Cyber Security Incident Response Plan) לכל חלקי העסק סבלו מפחות שיבושים כתוצאה ממתקפת סייבר. בשנתיים האחרונות, רק 39% מחברות אלו סבלו משיבושים והפרעות משמעותיות להתנהלות הארגון עקב תקרית אבטחה, לעומת 62% מבין הארגונים עם פחות תוכניות רשמיות ועקביות.

"רוב הארגונים מתייחסים ברצינות לתכנון התגובה לתקריות אבטחה, אבל צריך לזכור שלא מדובר בפעילות חד-פעמית", אמרה ווייטמור. "ארגונים צריכים גם לבדוק, לתרגל ולבחון באופן סדיר את תוכניות התגובה. כך ניתן לקצר את משך הזמן הנדרש להכלת מתקפה".

למרות שמספר מתקפות הכופר זינק בקרוב ל-70% בשנים האחרונות, רק ל-45% מהארגונים שהכינו תוכניות תגובה יש תכנית פעולה ספציפית למתקפות כופר.

יותר ממחצית (52%) מהארגונים שהכינו תוכניות אומרים שמעולם לא בחנו אותן. "הארגונים מסתמכים על תוכניות תגובה מיושנות, שאינן משקפות את נוף האיומים הנוכחי", נכתב בסיום הדו''ח.

הפוסט בגלל הקורונה: זינוק של 6,000% בהיקף דואר הזבל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בעקבות שימוע שפרסם משרד התקשורת בנוגע להפחתת התעריפים הסיטונאיים על גבי רשת הוט, הודיע המשרד כי הגיע עם הוט להסכמה על כך שחברת הוט תודיע על הפחתה וולונטרית של תעריפיה הסיטונאיים. ההפחתה תהיה בסדר גודל של 10%-30% ללקוח ממוצע ותכלול מנגנונים להפחתות נוספות במחיר הסיטונאי. לדברי המשרד, הפחתה זו צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן ותתרום להגברת התחרות בשוק התקשורת.

הפחתת התעריפים ברשת הוט תאפשר הרחבה של פעילות השוק הסיטונאי, כולל במהירויות גבוהות של 200 מגה ו-500 מגה. הפחתה זו צפויה להסיר חסמים כלכליים הקיימים בשוק הסיטונאי בהוט ולאפשר לו לפעול באופן תקין ברמת המחירים. בעקבות אישור שיווק סלי שירותים לצרכן תוכל הוט לשווק סלי שירותים משותפים הכוללים שירות שידורים, אינטרנט וטלפוניה יחד עם ספק גישה מקבוצת הוט.

בהמשך לאישור השינויים בשיווק סלי שירותים משותפים ("באנדל ההפוך") לחברת בזק לפני כחודש, ביקש שר התקשורת, יועז הנדל, ביקש לקדם את המלצת הדרג המקצועי במשרד לאפשר שיווק באנדל הפוך גם לחברות הוט ו-IBC באופן שייטיב עם הצרכן.

ההסכמה של הוט להפחית את התעריפים הסיטונאיים הגיעה לאחר שהמשרד פרסם שימוע לעדכון תעריפים אלה, ולאור התנגדותה לעדכונם במתכונת שהוצעה בשימוע. עד היום המשרד התנגד לאשר להוט לשווק באנדל הפוך, בין היתר, בעקבות הפחתת תעריפים משמעותית שביצעה הוט מול הצרכנים ישירות בשנים האחרונות מבלי להתאים את תעריפיה הסיטונאיים לכך. מהלך זה הפך את התעריפים הסיטונאיים ללא כלכליים ופגע בהתפתחות תחרות אפקטיבית על גבי השוק הסיטונאי ברשתה.

לאחר חתימה של השר, הוא יביא את אישור הבאנדל ההפוך ל-IBC להחלטת ממשלה, ולאחר מכן יתוקן הרישיון של חברת IBC. זאת בהמשך לשימוע בנושא שפורסם בינואר 2020. IBC תמשיך להיות ספק-ספקים, אך תוכל גם לשווק בעצמה שירות אינטרנט מלא לצרכן, וזהו מהלך שיוביל לתוספת של שחקן נוסף בתחום שיווק שירותי אינטרנט אולטרה מהיר לבית הלקוח.

הפוסט הוט תפחית תעריפים סיטונאיים ותוכל לשווק חבילות משולבות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנחנו חיים בעולם של מחשוב ענן, המאפשר נגישות ללא הגבלה לשלל התקנים - ממכשירים ניידים ועד למחשבי על. המציאות הזו שינתה את האופי של עולם ה-ERP, כאשר לצד המרכיבים המסורתיים שלו, הוא מכיל כעת מציאות רבודה, אינטרנט של הדברים ומגוון רחב של יישומים", כך אמר אבי עסיס, מנכ"ל BI-Digital.

עסיס דיבר בכנס הווירטואלי ERP של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, וסקר את המגמות הבולטות בתחום ובעולם הטכנולוגיה בכלל. אחת מהן שאותה הוא ציין היא מתן העדיפות למובייל - מובייל פירסט. "יש שימוש מוגבר וכמעט אולטימטיבי בהתקנים ניידים, מה שמגדיל מאוד את מספרם", אמר. "מגמה בולטת אחרת היא היכולת להתקין יישומים גמישים ולפתח אותם בלוח זמנים קצר ביותר, מה שפעם היה לוקח שבועות וחודשים".

הוא ציין כי "הקורונה העצימה את העידן החדש של ה-ERP, כאשר אנשים עברו לעבודה מבוזרת, מרחוק, ומתקשרים האחד עם השני בפלטפורמות דיגיטליות כגון זום. היא האיצה את הארגונים לעבור לדיגיטל ולפתח פתרונות במהירות בעיצומו של המשבר. כך, למשל, רשות המסים הייתה צריכה להעמיד בתוך שבועיים את המערכת שאפשרה תשלומים לאנשים, ורכבת ישראל פיתחה בזמן קצר ביותר את האפליקציה המיוחדת, לקראת חידוש הנסיעות ברכבת".

תהליכים שלקחו זמן רב - מיושמים ביום אחד

"השינויים האלה עיצבו את אופי החבילות של ה-ERP שמוצעות לארגונים", אמר. "אם לפני כן היינו רגילים לחבילות חודשיות, כאשר ה-CRM היה לחוד, כיום ניתן לרכוש רכיבי תוכנה שמתממשקים לכל הרכיבים האחרים. נכנסים לאפליקציה של חנות לניהול מלאי ובתוך יום מיישמים תהליך שהיה לוקח בעבר זמן רב".

עוד מגמה שעליה הצביע עסיס היא החבילות הוורטיקליות, שמאפיינות מאוד את השינוי בעולם ה-ERP. "המודולים הפופולריים - פיננסי, לוגיסטי ואחרים - יישארו", אמר עסיס. "אלא שיש כיום מודולים שמגיעים עם יכולות חכמות, כמו מציאות רבודה בתחום התחזוקה בעולם הרכב, וחיישנים חכמים ואיסוף אשפה מבוססי אינטרנט של הדברים, כשכל התהליכים מתועדים ומתממשקים למערכות ה-ERP".

הפוסט כך השפיעה הקורונה על תחום ה-ERP הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רובוטים לצד רופאים, מכשיר לאבחון קליני באמצעות הקול, חיישן בינה מלאכותית עם יכולת לנבא הידרדרות בנשימה – כל אלה הם חלק מהטכנולוגיות החדשניות ופורצות דרך שנמצאות בחדר הטיפולים העתידי, הממוקם במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. החדר הוצב במרכז הארצי לסימולציה רפואית, ומתורגלים בו תרחישי אמת.

פרטים על כך מסר שימי ארנסט מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא, שהשתתף בכנס הווירטואלי DIGITAL HEALTH של אנשים ומחשבים.

ארנסט ציין, כי למעשה, מדובר בהאב טכולוגי, שמיושמים בו טכנולוגיות של ניטור, בינה מלאכותית, תקשורת, מציאות רבודה ורובוטיקה. החדר החכם אמנם תוכנן הרבה לפני פרוץ הקורונה, אבל הושק בשיא ימי המשבר הרפואי. לדבריו "החדר החכם הוא חלק ממהפכת הביג דטה והרפואה הדיגיטלית, שנועדה במקורה מתוך חשיבה כיצד משפרים כל הזמן את הטיפול בחולים, ואיך אפשר לזהות מראש חשש למצבים מסוכנים או הידרדרות תוך כדי אשפוז", אמר ארנסט.

ארנסט אומר, כי "המטרה שלנו היא להכניס לשם את כל הטכנולוגיות החדישות של ספקי טכנולוגיות, לשמש כמרכז מבקרים, להקים שם מתחם חשיבה של סדנאות, וכאמור לבצע שם סימולציות של תסריטי טיפול בחולים, כאשר את תפקיד החולים והרופאים ממלאים שחקנים מקצועיים", המשיך ארנסט.

[caption id="attachment_318688" align="alignnone" width="600"] חדר אשפוז שהוא האב טכנולוגי. מילום: דוברות המרכז הרפואי שיבא[/caption]

ארנסט פירט את החדרים הווירטואליים במתחם החדשני. למשל, חדר האשפוז העתידי כולל גם חדר אשפוז מודרני, שמתאר את כל הכלים החכמים שעומדים לרשות המטפלים והמטופלים, וגם דימוי וירטואלי כיצד ייראה הטיפול בבית המאושפז, לשם הולכת הרפואה הדיגיטלית.

"אנחנו מסתכלים 10 שנים קדימה. רוצים לתת למטופל את התחשוה הכי טובה, אפילו של בית מלון, ובמקביל לעשות הכל כדי שהטיפול יהיה המיטבי והיעיל ביותר", אומר ארנסט. האתגר הופך להיות מעניין יותר כאשר החולה עובר לאשפוז בית. "בתפיסה שלנו", אומר ארנסט, "הבית של המטופל הופך להיות חדר האשפוז כמו בבית חולים, עם כל אפשרויות הניטור, הבדיקות מרחוק, כלים של מציאות רבודה ועוד".

הפוסט כך ייראה חדר הטיפולים העתידי בעולם הבריאות הדיגיטלית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות