שגרירות בריטניה בישראל תקיים וובינר ראשון בסידרה, תחת הכותרת "בריטניה וישראל: נשים מובילות חדשנות". המפגש הראשון, שייערך ביום חמישי, 21 במאי, יתמקד בהזדמנויות צמיחה עבור נשים בשתי המדינות ביום שאחרי משבר הקורונה.

לדברי המארגנים, "יותר ויותר ארגונים – מקרנות הון דרך חברות טכנולוגיה ועד ממשלות – הבינו בשנים האחרונות שלמגוון האנושי בחברה יש יתרון של ממש, ושכדאי לשלב נשים בעמדות מפתח לא כי זה נראה יפה על הנייר – אלא כי יש למגוון אנושי ותרבותי בכלל, ולנשים בפרט, יתרונות עסקיים משמעותיים להצלחת החברה".

משבר הקורונה וחוסר הוודאות שהוא הביא איתו פגע, כרגיל, קודם כל בנשים, באפשרויות הקידום וההעסקה שלהן וביכולתן לגייס כספים למיזמים טכנולוגיים. בבסיס ההחלטה לקיים את סדרת האירועים הללו עמדה ההבנה, מציינים המארגנים, שנשים יכולות להשתמש בחוזקות שלהן כגשר בין שתי המדינות כדי לדבר, לשמוע ולהשמיע, לשתף פרקטיקות, ולהבין איך אפשר לחזק ולהתחזק בעקבות המשבר.

בוובינר ישתתפו ארבע דוברות: שתיים מהסקטור הציבורי בשתי המדינות – נעמי קריגר (רשות החדשנות) וזואי ג'ונס (Innovate UK) ושתיים מהסקטור הפרטי: הילה אוביל ברנר (יזמיות, טקסטארס) ואלה גולדנר (Zinc).

הנושאים שיעלו במפגש:

פרקטיקות אמיתיות על בסיס ניסיון, שיעזרו לנשים לנווט בנוף הטכנולוגיה, החדשנות והמימון בשתי המדינות בתקופת הקורונה.

הזדמנויות עסקיות זמינות ליזמיות בשתי המדינות.

מה אנחנו יכולות לעשות כדי לוודא שהכללת נשים בענף הטכנולוגיה והחדשנות לא תצעד אחורה ותינזק בזמן שעסקים רבים מוצאים את עצמם בסיר הלחץ של הקורונה.

איך אנחנו יכולות לנצל את ההזדמנות של המשבר כדי לעצב מחדש את חיי העבודה ואת הקריירות שלנו.

הפוסט בחסות שגרירות בריטניה בישראל: וובינר בנושא "נשים מובילות חדשנות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אולם אחרות מתאוששות אט אט ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. לכן, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות.

שימו לב: המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. זהו החלק הרביעי של הפרויקט. לשלושת החלקים הראשונים ניתן להיכנס כאן, כאן. וכאן. בהמשך השבוע נפרסם עוד רשימות. חברות נוספות שמחפשות עובדים ומעוניינות לקחת חלק בפרויקט מוזמנות לפנות למערכת כאן.

אירוספייק
אירוספייק, חברת תוכנה אמריקנית שמפתחת בסיס נתונים בתצורת NoSQL לטיפול בביג דטה, מרחיבה את מרכז המו"פ שהקימה בישראל בשנה האחרונה. החברה מגייסת לשורותיה עובדים נוספים למגוון תפקידי פיתוח, בהם מהנדסי תוכנה בכירים עם מינימום חמש שנות ניסיון - למשרה אחת בפיתוח בקאנד, לשנייה - בעולמות הביג דטה וה-NoSQL, ולמשרה שלישית - בעל ניסיון מוכח בעולם האנליטיקה וידע ב-Spark.

עיקר הפעילות של מרכז המו"פ הישראלי מתמקד בצד הקליינט, ובחיבוריות של בסיס הנתונים למערכות אחרות בתשתית ה-IT הארגונית, דוגמת מערכות תשאול ואנליטיקה ובסיסי נתונים נוספים.

לפרטים נוספים ניתן להיכנס לעמוד המשרות של החברה.

לייטריקס
החברה, שמונה כ-350 עובדים במטה בירושלים, ובמרכזי הפיתוח בחיפה ובלונדון, ממשיכה לגייס גם בתקופת משבר הקורונה. היא מחפשת עובדים ל-10 משרות פיתוח: מפתחי אנדרואיד, מפתחות ווב, מפתחי DevOps ו-Build engineers. הראיונות, כמתבקש מתקופה, נערכים בזום. החלק של כתיבת הקוד נעשה על ידי שיתוף מסך ופתיחת מעבד התמלילים, סביבת פיתוח או כתבן שמותאם לכתיבת קוד.

נוקיה
נוקיה ישראל, הממוקמת בכפר סבא, מחפשת עבור חטיבת התוכנה שלה, Nokia Software, עשרות עובדים למשרות של פיתוח וארכיטקטורה. ספציפית, היא מחפשת מפתחי ג'אווה בכירים, אנשי SRE, מהנדסות QA, ארכיטקטיות תוכנה ואנשי DevOps עם ניסיון בקוברנטיס.

לרשימת המשרות הפתוחות והגשת מועמדות ניתן להיכנס לכאן.

נט-אפ
נט-אפ מגייסת מפתחים למרכז הפיתוח שלה בתל אביב, מנהלי צוותים וכן מנהלים טכניים בעלי סיווג ביטחוני.

לפרטים נוספים ניתן להיכנס לעמוד המשרות של החברה.

סלברייט
החברה, שמפתחת טכנולוגיות מודיעין דיגיטלי עבור גופי אכיפת חוק, ממשיכה לגייס גם בימים אלה. בין היתר, דרושים לה מפתחי iOS עם חמש שנות ניסיון (גם ניסיון בצבא נחשב), ידע בפייתון ושפות C, והיכרות עמוקה עם מערכות iOS ו-MacOS; מפתחות BI עם שלוש שנות ניסיון כאנליסטים ותואר ראשון במערכות מידע; וחוקר חולשות בכיר עם ניסיון בקריפטוגרפיה וחומרה. בנוסף, ישנן משרות בתחום המכירות בישראל, ארצות הברית ויפן.

פרטים מלאים על המשרות ניתן למצוא באתר גיוס העובדים של החברה, בפייסבוק או בלינקדאין.

צ'ק פוינט
ענקית הסייבר הישראלית מוסיפה לגייס עובדים גם בתקופה זו של משבר הקורונה, ולא פיטרה או הוציאה לחל"ת ולו עובד אחד. יותר מכך, מתחילת המשבר היא צירפה לשורותיה יותר מ-70 עובדים והיא ממשיכה כעת במהלכי הגיוס - של "עובדים השואפים למצוינות, שתחום הסייבר ואבטחת המידע מרתק אותם", כדבריה.

באתר הקריירה של החברה ניתן למצוא יותר מ-80 משרות פתוחות בישראל, והן רלוונטיות לבעלי ידע וניסיון בתחומי פיתוח התוכנה והגנת סייבר. בין היתר, בחברה פתוחות משרות בתחומי הרשתות, הענן והדטה, וכן מגוון משרות בעולמות תוכן אחרים - שיווק, מכירות, תמיכה טכנית ועוד, להן לא נדרש ידע טכנולוגי קודם כתנאי סף.

VMware
ענקית הווירטואליזציה מגייסת יותר מ-10 עובדים לתפקידים שונים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה. היא מחפשת לתחום הבלוקצ'יין: מהנדס תוכנה בכיר, ארכיטקטית Hands On, מנהל צוות טכני לבדיקות אוטומציה ומנהלת מוצר בעלת ניסיון. בעולם ה-CSP, היא מחפשת לצרף לשורותיה Product Owner Group Manager ומפתח ג'אווה בכיר. בתחום ה-PSO, המשרות הפתוחות הן של יועצת ל-EUC Mobility ובוגרת אקדמיה טרייה לייעוץ משותף. לתחום המחקר VMWare מחפשת דוקטורנט ומהנדס תוכנת רשת בכיר.

לפרטים נוספים לחצו כאן.

כאמור, כלל המשרות מנוסחות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים.

הפוסט אילו חברות היי-טק מחפשות עובדים? – חלק ד' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אני רואה בבינה המלאכותית סוגיות אתיות רבות, בעיות פוטנציאליות ובעיקר חוסר איזון בכוח או חשש לשימוש לרעה בסוגים שונים שלה. עם זאת, להערכתי, היא תשנה את מרבית חיינו לטובה, במיוחד בטווח הזמן שעד סוף העשור הנוכחי - כי אפילו השפעות רעות של בינה מלאכותית יכולות להיחשב טובות על ידי רוב האנשים", כך אמר הישאם עבד אלחלים, מנהל מוצר ראשי באינטואיט.

עבד אלחלים עוסק בבינה מלאכותית, אתיקה ובממשק שביניהם - באינטואיט ובאקדמיה. בראיון לאנשים ומחשבים הוא אמר כי "למידת מכונות אלגוריתמית תהווה מנוע הגברה, מעין אמפליפייר לבינה האנושית שלנו. היא תבחן באופן ממצה נתונים ועיצובים בדרכים שבני אדם בלבד לא יכולים לעשות, למשל בעת לקיחת הלוואה בבנק. היכולת של הבינה המלאכותית גבוהה לאין ערוך מזו של יועץ ההלוואות בבנק להביט על התמונה באופן כולל, לרבות סיכוי ההחזר של הלווה וניהול סיכונים מושכל בעת מתן ההלוואה. כאשר נצליח לשחרר אנשים מעבודות ייצור ושירותים, בוודאי מביצוע של פעולות שחוזרות על עצמן, לכולם תהיה ההזדמנות לעסוק בפעילות אינטלקטואלית, מה שיהיה בבחינת האוטופיה האולטימטיבית".

מ-"קופסה שחורה" ל-"קופסה שקופה"

לצד עבודתו באינטואיט וסיום שלושה תארים אקדמיים, עבד אלחלים נמצא לקראת סיום דוקטורט באתיקה בהנדסת תוכנה באוניברסיטת בן גוריון. הוא מתמקד בנושא האתיקה שבעיסוק בבינה מלאכותית. לדבריו, "גם במודל ססטיסטי שמריצים אותו והוא מוצא קשרים יש בעיות נתונים, עם הטיות. כך, העוסקים בתחום עלולים להגיע למצב של החלטה המבוססת על הנחות שגויות. כאשר עובדים עם בינה מבוססת תפיסת 'קופסה שחורה', משמע - מכניסים קלט ומקבלים פלט, לא רואים מה יש בפנים. בשל כך, נדרש ליישם מודלים ואלגוריתמים מבוססי שקיפות, מה שמכונה 'קופסה שקופה'. זה הכיוון שאליו הולך התחום".

הוא הסביר כי "היכולת להבין למה מודל קיבל החלטה זו או אחרת ובאילו נתונים הוא השתמש היא הגורמת לבדוק החלטה כשרואים הטיה לא מוסברת. לצד מענה זה, נדרש מענה בצד הרגולטורי. זאת, כדי לקבל יכולת לניתוח של מודלים סטטיסטיים, על מנת לשפר אותם".

[caption id="attachment_290396" align="alignnone" width="600"] איך משתמשים בבינה מלאכותית מבלי להפר כללי אתיקה? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]

"בסופו של דבר", אמר עבד אלחלים, "כל המחקר שנעשה נועד לענות לשאלה איך משפרים את האיכות של התוכנה. זאת, כדי להימנע ממצבים בעייתיים, למשל כשמנוע זיהוי הפנים של גוגל זיהה אפרו-אמריקנים כקופים. אם המודל היה טוב יותר, הייתה יכולת לנתח זאת בכל מיני מקרים - וכך ניתן היה להימנע מהזיהוי השגוי והבעייתי".

"הבעייתיות היא דו-כיוונית", הסביר. "אם מאמנים מודל על פחות מידע, הדבר מביא ליותר הגנה על הפרטיות. ככל שנגדיל את האימון עם יותר פרטים - המודל יהיה יותר מדויק. המטרה שלנו, כחוקרי נתונים ומנהלי מוצר, היא לוודא קבלת החלטות טובות יותר בממדי החיים השונים".

"אני חושב על עולם שבו המכשירים של אנשים מעריכים את העולם סביבם ברציפות, כדי לשמור על אוכלוסייה בטוחה ובריאה יותר", ציין עבד אלחלים. "זאת, תוך מחשבה על תושבים המתגוררים באזורים עירוניים גדולים, עם מכשירים המהווים רשת של קלט AI - באמצעות ניתוח קול, איכות האוויר, אירועים טבעיים ועוד. כל אלה יכולים לספק התראות ותובנות קולקטיביות לכל אחד באזור מסוים, במגוון תחומים, כגון גורמים סביבתיים או בריאות גופנית. הבינה המלאכותית מעניקה יכולת למדעני נתונים ולחברות היי-טק לפעול באופן מדויק יותר. אתיקה ובינה מלאכותית גורמות לאיכות תוכנה טובה יותר. באינטואיט, אנחנו דואגים שהאלגוריתמים שלנו ישופרו, על מנת שהלקוחות יקבלו יכולת החלטה משופרת".

הפוסט על אתיקה, בינה מלאכותית ומה שביניהן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שבועיים לאחר שהודיעה כי תפטר 3,700 עובדים, הודיעה אתמול אובר, כי תפטר עוד 3,000 עובדים ותסגור או תאחד 45 משרדים ברחבי העולם.

בכך מסתכמים הפיטורים ביותר מרבע מכוח האדם בחברת ההסעות – הפיטורים הגדולים ביותר בעמק הסיליקון שבוצעו בחברה אחת על רקע משבר הקורונה.

דארה קוסרובשאי, מנכ"ל אובר, הודיע לעובדים באימייל, כי ההשפעות הקשות של מגיפת הקורונה על החברה התבטאו בצניחה חדה של 80% בהזמנות הנסיעה בשל הסגרים שהוטלו במקומות רבים בעולם.

החברה הודיעה כי גל הפיטורים הנוכחי ישפיע על כל החטיבות ועל כל אזורי הפעילות שלה בעולם.

לצד הפיטורים, אובר תסגור כ-45 משרדים ברחבי העולם ותעצור פרויקטים, בהם גם משרד ייעודי בסן פרנסיסקו, שבו עסקה החברה בפרויקטים של מכוניות ללא נהג ורכבים מעופפים, ולדברי החברה העובדים שלא יפוטרו ישולבו בקמפוס החברה בעיר, שעדיין לא נפתח.

בנוסף, אובר גם תסגור את פרויקט מעבדת ה-AI ואת חממת המוצרים שלה.

"אנחנו עושים בחירות ממש קשות כעת, כדי שנוכל לחזור לנוע קדימה ולהתחיל לבנות את עצמנו מחדש", כתב המנכ"ל לעובדים.

הפוסט גל פיטורים נוסף באובר: 3,000 עובדים נוספים יפוטרו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: אלה וידררה, סגנית נשיא ל-IT בחברת פלייטיקה.

ותק בתפקיד: שנה וחצי.

תפקידים קודמים: IT Ops Director.

השכלה / שירות צבאי: MBA במדעי המחשב. מפקדת קורסים של אלקטרוניקה בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

משפחה: נשואה + 2.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

מגיל צעיר גיליתי עניין רב ומשיכה לתחום. בתיכון בחרתי במגמה טכנולוגית במסלול רובוטיקה ואלקטרוניקה, ומשם המשכתי את המסלול הטכנולוגי שלי במסגרת השירות הצבאי בחיל הקשר, שכלל עיסוק באלקטרוניקה, אבל הבנתי שזהו לא התחום שארצה להתמקצע בו ובחרתי ללמוד מדעי המחשב ולהתפתח לכיוונים אחרים. התנסיתי בהתחלה בתכנות, אך במהרה עברתי לתחום מערכות המידע ושם גיליתי עניין וסיפוק רב, והשאר הוא היסטוריה....

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

באופן חלקי. יש תחומים, כגון תחום הפיתוח, שבהם יש נשים רבות, לעומת זאת, התחום שלי – תשתיות ומערכות מידע, עדיין נחשב תחום גברי, ומרבית הממשקים שלי עם גברים בלבד, ולרוב אני מוצאת את עצמי אישה יחידה בחדר. לכן, כל פעם שאני מתחילה פרויקט חדש ופוגשת צוותים חדשים עומד בפניי אתגר להוכיח את עצמי מחדש, תוך מאמץ להיכנס לאחווה הגברית... בסופו של דבר, עבודה קשה, אמביציה והתמדה תסלול לכל אחת את הדרך. אני מאמינה שמי שטובה תצליח בזכות כישוריה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

אני לא נתקלתי באפליה גלויה באופן אישי. בסביבת העבודה שלי אני מוצאת דווקא קידום ודחיפה של נשים לתפקידים ניהוליים וטכנולוגיים. אבל השיח הכללי בתעשייה עוסק בתחושות שאישה בסביבה גברית לחלוטין צריכה לעבוד בהרבה יותר קשה מגבר כדי להגיע לאותן המטרות.

הפוסט נשים ומחשבים: אלה וידררה, פלייטיקה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הלקוחות משתנים ולאור זאת, הארגונים נדרשים להבין את המציאות ולתת מענה. המשמעות מבחינת המנמר"ים היא לבצע חשיבה מחודשת כדי להתאים את המערכות הטכנולוגיות לעידן הקורונה, בעיקר בכל הקשור לשיפור התהליכים הדיגיטליים, ובתוך כך לתת ללקוחות אפשרויות לשירות עצמי. אלא שנשאלת השאלה: איך עושים את זה בכלל, כשהתקציבים התכווצו ולארגונים אין זמן, כסף ואנשים - כי רובם הוצאו לחל"ת או פוטרו.

התשובה לכך נמצאת במילה אג'יליות, כלומר - זריזות וגמישות. הכוונה היא ליכולת של הארגון להוציא מהר לשוק מוצר או שירות, כזה שהלקוחות באמת רוצים, צריכים ומעריכים, ולקבל פידבק כדי להמשיך ולשפר אותו.

אלא שבפרקטיקה, הדברים (כרגיל), קצת יותר מורכבים יש לכך מספר סיבות: הראשונה - תשתית טכנולוגית של מערכות תפעוליות ותיקות (מערכות לגאסי), שמהוות את ליבת המידע של הארגון על הלקוחות. היכולת לפתח יכולות על בסיס פלטפורמות אלה היא מאוד מורכבת וארוכה.

השנייה - תשתית דטה ואנליטיקה שנועדה על פי רוב לשמש את ההנהלה ולא את המערך התפעולי, שמתבססת בדרך כלל על נתונים היסטוריים ולא על נתוני זמן אמת. המשמעות היא שפעמים רבות יוצא מהלך לפועל כאשר כבר מאוחר מדי מבחינת הלקוח - הוא נמצא במקום אחר, במיינדסט אחר.

השלישית - הקושי לקבל תמונה כוללת על הלקוח, משום שכל מחלקה או יחידה בארגון פועלת לפי אג'נדה ותוכנית עבודה שונה (Silos). כמו כן, לא תמיד קיימת באמת תמונה מקיפה על הלקוח: מערכת ה-CRM מכילה נתונים כלליים על הלקוחות והיסטוריית הפניות שלהם, מערכת ה-ERP כוללת בעיקר מידע פיננסי על הלקוח וכן הלאה. כך שכשרוצים לחבר את הכול לכדי תמונה אחת רחבה, נתקלים פעמים רבות בבעיות.

לאור כל הקשיים והמחסומים, כיצד ניתן להיות אג'יליים?

כדי שארגונים יהיו זריזים וגמישים יותר, מומלץ להם לבצע מספר צעדים:

• להגדיר צוות מולטי-דיסציפלינארי שמורכב מכל היחידות בארגון - שיווק, מכירות, שירות, IT, תפעול ופיננסי. מטרת הצוות הזה היא לגבש רשימה מתועדפת של אותם מוצרים, שירותים או יכולות שכדאי להנגיש לקהל הלקוחות בהקדם האפשרי, שמשתלבים עם שגרת החיים שלהם ועונים על הצרכים והציפיות הרלוונטיים שיש להם בנקודת הזמן הזו.
• לבחון מה קורה עם הלקוחות - בעיקר איפה הם נמצאים, מה שגרת החיים החדשה שלהם ומהן ציפיותיהם. יש לשלב את כל זה עם תמונה מלאה, של 360 מעלות, על הלקוח, תוך שימוש בתשתית דטה חזקה, שמנטרת את כל מקורות המידע בזמן אמת, במידה שזו קיימת. כלומר, מצליבים דו"חות, בוחנים את הפניות המרכזיות של לקוחות למוקדי השירות, מאזינים לשיחות, ומדברים עם אנשי המכירות ונציגי המוקדים השונים - כי הם אלה שנמצאים במגע ישיר עם הלקוחות ויודעים מה באמת קורה איתם, מה חסר להם ומה הציפיות שלהם.
• לאור התובנות שעלו, כדאי להפעיל תהליכי חדשנות ממוקדים - לדוגמה, באמצעות מתודולוגיית חשיבה עיצובית (Design thinking), כדי לייצר רשימה של אפשרויות ורעיונות לפתרון לכל נקודת כאב או צורך שעלו מהלקוחות, ולהתחיל במימוש של פתרונות שיש להם השפעה רבה על הלקוחות ולצד זה קלים יחסית ליישום.
• במידה שהמערכות והטכנולוגיות הקיימות בארגון לא תומכות בפתרון, רצוי לחפש פתרונות טכנולוגיים משלימים פשוטים ליישום בימים ספורים, שיאפשרו בהמשך להתממשק למערכות הלגאסי של הארגון. מה שעוד יכול לעזור ליישם פתרון טכנולוגי באופן מהיר, תוך חיבור למערכות המורשת, הוא שימוש בכלי רובוטיקה (RPA).
  • כדאי להפיץ את היכולת החדשה, בין אם מדובר במוצר או שירות, לחלק מקהל היעד, כדי שאפשר יהיה לקבל פידבק מהיר ככל האפשר ולשפר את המוצר או השירות בהתאם למה שעולה ממנו.

הכותבת היא מנכ"לית אקספריטי, המתמחה בייעוץ, פתרונות וליווי ארגונים לניהול מוכוון חוויית לקוח, להגדלת נאמנות לקוחות ומשיכת לקוחות חדשים.

הפוסט אלקו-אג'יליות – איך להפוך את הארגון לגמיש יותר לאור השינויים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

העולם מתאושש בימים אלה מהסגר עקב משבר הקורונה, שאחת הנפגעות הגדולות ממנו הייתה צרפת. דווקא בזמן המשבר, הסטארט-אפ הצרפתי קונטנסקוייר, שמבצע ניתוחים דיגיטליים של חוויית המשתמש באתרי אונליין, הודיע היום (ג') על השלמת סבב גיוס D בסכום של 190 מיליון דולר ועל הרחבת מרכז המו"פ של החברה בישראל.

קונטנסקוייר רכשה בשנה שעברה את קליקטייל הישראלית של שלומי חגי, שגם היא הציעה פתרון לניתוחים דיגיטליים של המשתמשים. לאחר האיחוד בין החברות, החברה הממוזגת איחדה גם את הפתרונות שלהן לפתרון תוכנה כשירות (SaaS) אחד. על רשימת לקוחות האנטרפרייז שלה נמנים יותר מ-700 גופים, שכ-30% מהם נכללים ברשימת הפורצ'ן 100. בין השמות שהיא מתהדרת בהם נמצאות אמריקן אקספרס, בסט ביי, דל, איקאה, טויוטה, סיילספורס וטי-מובייל.

מאז הרכישה ועד היום, החברה הממוזגת יותר מהכפילה את מצבת העובדים שלה מ-300 ללמעלה מ-600, ש-150 מהם יושבים במרכז שלה ברמת גן, שאותו היא מבקשת להרחיב כעת. לצד ישראל, יש לחברה משרדים בפריז, לונדון, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, טוקיו וסינגפור.

בסך הכול, קונטנסקוייר גייסה עד כה 310 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן בלאקרוק'ס פרייבט אקוויטי פרטנרס, ואליה הצטרפו סאפיינס קפיטל והמשקיעים הקיימים בחברה, בהם קרן כנען ו-Bpifrance. ההון החדש יאפשר לחברה לפתח כלים נוספים של בינה מלאכותית ואנליזות חיזוייות (Predictive Analytics), כמו גם להרחיב את פעילותה בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון.

כ-10 טריליון אינטראקציות ביום

הפתרון של החברה מנתח כ-10 טריליון אינטראקציות באתרי אי-קומרס, בהיקף מכירות של 1.4 מיליארד דולר ביום. על מנת לעזור למקבלי ההחלטות לנווט בשווקים המשתנים בעקבות משבר הקורונה, היא יצרה את מרכז Covid-19 eCommerce Impact Hub, המספק באופן רציף מעקב וניתוח של שינויים בהתנהגות הצרכן הדיגיטלי בגלל הנגיף והשפעותיו, בחתך של תעשיות משתנות ומיקומים גיאוגרפיים בעולם.

חגי, שמשמש כסמנכ"ל הכספים של קונטנסקוייר, אמר כי "המוצר שלנו מוכיח את נחיצותו גם בימים של משבר גלובלי אדיר וההשקעה הנוכחית היא הבעת אמון בו, בנו, בעובדים ובחזון העתידי של החברה. בשנה שחלפה מאז עסקת הרכישה צמחה החברה ב200% ואנחנו מתכוונים להמשיך בתנופת העשייה, בפיתוח מוצרים חדשים במרכזי הפיתוח בישראל ובצרפת, ובהעמקת האחיזה שלנו בשווקים נוספים".

ג'ונתן צ'רקי, מייסד ומנכ"ל קונטנסקוייר, ציין כי "בימים של חוסר ודאות בשווקים בעולם, אנחנו מקבלים זריקת עידוד משמעותית ממשקיעים מובילים. ההשקעה הזאת תאפשר לנו להמשיך להיות בולטים בחמש השנים הקרובות בתחום הניתוחים הדיגיטליים של חוויית המשתמשים באתרי האונליין".

הפוסט קונטנסקוייר גייסה 190 מיליון דולר – ומרחיבה את מרכז המו"פ בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החממה הטכנולוגית Welltech1, שהוקמה על ידי היזמים גלית הורוביץ ואמיר אלרואי, פרסמה קול קורא, המזמין חברות סטארט-אפ שמפתחות פתרונות טכנולוגיים בתחום הצומח של איכות חיים, בריאות נפשית ופיזית, ספורט ועוד.

החממה הקצתה סכום כולל של עד 200 אלף דולר, שנועד ללוות חברות סטארט-אפ ישראליות שעוסקות בתחום ולסייע להן לפרוץ לעולם הגדול. השלב הראשון יהיה בהקאתון שיתקיים ביום חמישי הקרוב, שבו יציגו כ-20 חברות שייבחרו מבין אלה שיירשמו בפני יזמים ומשקיעים. מתוך הקבוצה הזאת ייבחרו מספר מצומצם של חברות, שיצטרפו לחממה ויקבלו סיוע. השלב השני הוא יום הדגמה, שייערך ב-4.6 בפני צוותים מקצועיים ומשקיעים.

כמו כן, הם ישתתפו בכנס בינלאומי של ארגון WELLNESS העולמי, שיקיים לראשונה את הכנס השנתי שלו בישראל. בין היתר, אמורים להשתתף בכנס זה נציגים מחברות רב לאומיות, כמו פפסיקו, פייסבוק, נייק ועוד.

[caption id="attachment_316030" align="alignnone" width="600"] גלית הורוביץ, Wellteck1. צילום: סטודיו פרג'[/caption]

הענפים שמיוחסים לתחום ה-wellness, בין היתר, הם עולמות הכושר, בריאות הנפש, תזונה ורפואה משלימה ומותאמת אישית, ספא ומעיינות חמים, טיפוח אישי (ביוטי ואנטיאייג'ינג), סביבת העבודה, התמקדות מואצת של עולם הבריאות ברפואה מונעת, לצד מגמת ה-Wellness האישית ויחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות.

לדברי הורוביץ ואלרואי, שוק ה-wellness הגלובלי מגלגל כ-4.5 טריליון דולר, ובישראל יש כ-2,000 סטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית, כאשר 500 מהם עוסקים בתחום של איכות חיים, בריאות ושאר הנושאים שהחממה עוסקת בהם. "משבר הקורונה הוכיח, כי שוק ה- wellnessהפך מטרנד להכרח, וישראל על המפה", אומרים שני היזמים. "מגמה זו ומגמות קודמות שכבר הראו גידול בשוק מובילות חברות וגופים גדולים לחפש פתרונות לתחום זה, שמביאים לגידול בהכנסות, בלקוחות ובשימור שלהם, הם אומרים.

[caption id="attachment_316031" align="alignnone" width="600"] אמיר אלרואי, Welltech1. צילום: סטודיו פולה[/caption]

במסגרת הפעילות של החממה עשו היזמים עבודת חקר מעניינת ויצרו מפה של כל הסטארט-אפים העוסקים בתחום ה-wellness בשיתוף פעולה עם STARt UP NATION. "ההשקעות בסטארט-אפים ישראליים בתחום ה-wellness ב-2019 הסתכמו ביותר מ-275 מיליון דולר", הם אומרים.

[caption id="attachment_316029" align="alignnone" width="600"] מפת הסטארט-אפים בתחום ה-wellness בישראל. צילום:welltech1[/caption]

אלרואי הוא בעל תואר שני, בוגר קורס מאמנים אישיים. עד לפני שנה היה שותף ברשת מכוני כושר גדולה, שהתמחתה באימונים אישיים. "לפני שנה מכרתי את הרשת כי רציתי לעשות דברים יותר ברמה הגלובלית. היה ברור לי שיש מקום לקשר בין סטארט-אפים בתחום ה-wellness לבין שותפים גלובליים ומשקיעים. יש חממות שונות שבהן קמו פרויקטים מהתחום, אבל אין לו בית", הוא אומר.

הפוסט קול קורא להשקעה של 200 אלף דולר בסטארט-אפים בתחום ה-Wellness הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר הישראלית סורס דיפנס (Source Defense) השלימה סבב גיוס הון בסך 10.5 מיליון דולר. כולל גיוס זה, החברה גייסה עד כה כ-20 מיליון דולר, ובגיוס הנוכחי הצטרף משקיע אסטרטגי חדש, קרן ההון האמריקנית Capital One Ventures לצד המשקיעים הקיימים – הקרנות  JVP, Allegis Cyber, Global Brain ו-NightDragon.

למרות משבר הקורונה שבולם פעילויות פיננסיות רבות, החברה הצליחה לסיים את הגיוס בהצלחה משום שהיא ממשיכה לחולל צמיחה מהירה, ובשנה האחרונה שילשה את הכנסותיה. ההון שגויס ישמש את החברה להרחבת הפעילות העסקית ביעדים אסטרטגיים ופיתוח השלב הבא של פלטפורמת אבטחת האתרים (Client-side Web Security Platform) שהחברה פיתחה, במטרה לעמוד בביקוש הגובר בשוק.

סורס דיפנס הוקמה על ידי הדר בלוטריך ואביטל גרושקובסקי, והפלטפורמה שפיתחה היא המוצר היחיד כיום, שמסוגל לבלום בזמן אמת מתקפות על אתרים המבוססות על JavaScript צד שלישי, הגורמות לנזקים רבים, בהם גניבת נתוני כרטיסי אשראי וגניבת מידע פרטי של גולשים. הגישה של גורמי צד שלישי לאתרים מייצרת פגיעות וחולשה, המעניקה לתוקפים גישה בלתי מוגבלת לכל הנתונים שהוזנו או הוצגו בדפדפן של הגולש, לרבות מידע על תשלומים ונתונים עסקיים ואישיים אחרים.

"הדרישה לשלב חוויית קנייה מקוונת תוך אבטחה על אתרים מפני פריצות וגניבות נתונים מדגישה את הצורך הדחוף בפתרון שפיתחנו" ציין דן דינר, מנכ"ל סורס דיפנס. "ההצלחה שלנו עם חברות Fortune 500, וממש לאחרונה הטמעה רחבה של הפתרון בחברת Fortune 50, היא הוכחה לפוטנציאל העסקי החזק הטמון בפתרון הטכנולוגי שהחברה מביאה לשוק. הגיוס הנוכחי הוא הבעת אמון בטכנולוגיה ובתוכנית העסקית שלנו, במיוחד על רקע המתרחש כיום בעולם בעקבות הקורונה. הצוות שלנו עסוק מתמיד ומעריך את המשך האמון והתמיכה של המשקיעים שלנו".

בחודשים האחרונים, מאז התפרצות נגיף הקורונה והעלייה הדרמטית בפעילות האונליין, גדל הצורך בפתרונות טכנולוגיים שימנעו מתקפות מצד עברייני סייבר ב"בטן הרכה" של אתרים, כולל אתרי ענק, שאין בידיהם אמצעים ראויים למזער את הנזק, וחשוב מכך - להימנע מהתקיפות מראש.  שימוש בפתרון שמציעה החברה מבטיח, כי כלים חיצוניים המוטמעים באתר יהיו בעלי גישה מוגבלת, שתאפשר להם לעשות אך ורק את מה שלשמו הותקנו מבלי להוות קרקע פורייה לפרצות ותקיפות אבטחה. הפתרון של סורס דיפנס הינו פרואקטיבי, רצוף, פועל בזמן אמת, מפקח על גישתם של ספקי השירות לאתר ואוכף מדיניות אבטחה שמונעת את הפעילות הזדונית עוד לפני שהחלה.

אראל מרגלית, יו"ר ומייסד JVP: "הפתרון החדשני של סורס דיפנס הופך להיות משמעותי הרבה יותר עם הזינוק במתקפות הסייבר מאז התפרצות הקורונה. אנו שמחים לשלב כוחות עם דן דינר המנכ"ל, שכבר הוכיח את יכולות הניהול שלו בתפקידי מפתח בחברות הפורטפוליו של JVP, סייברארק, ממובילות הסייבר הישראלי, ואקסאטיר. אנו שמחים על הצטרפותם של המשקיעים החדשים, מאמינים בהתקדמות הגדולה של סורס דיפנס ובטוחים שיחד עם יואב צרויה, שותף כללי ב-JVP, יידעו להוביל את החברה לצמיחה עסקית משמעותית".

הפוסט סורס דיפנס השלימה סבב גיוס הון בסך כולל של 10.5 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"איסוף, מיפוי וניתוח קבלת החלטות בעזרת מערכות BI היו כלים מרכזיים, שאפשרו לעיריית אשדוד לטפל טוב יותר בתושבי העיר בתקופת הקורונה", כך אמר יוסי בן סימון, מנמ"ר העירייה.

בן סימון השתתף בוובינר Data Analytucs של אנשים ומחשבים, ששודר בתחילת השבוע. הוא הציג בהרצאתו פתרון דשבורד שפותח על ידי אגף המחשוב של העירייה, שבראשו הוא עומד. הדשבורד מאפשר למקבלי ההחלטות בעירייה לקבל מידע עדכני יום יומי על כל תושבי אשדוד ומצב התחלואה בעיר, כולל שורה של פילוחים בזמן אמת ומסייע לבעלי התפקידים הרלוונטיים להגיב באופן נקודתי ובמהירות רבה.

אשדוד מונה רבע מיליון תושבים, היא מחולקת ל-19 רובעים, ויש בה 30 אלף בתי עסק ו-60 אלף תלמידים. בעיר ממוקם בית החולים אסותא אשדוד, שהוקם לפני מספר שנים ומשרת גם את תושביה.

רמת התחלואה באשדוד לא הייתה גבוהה יחסית לערים אחרות, ובמיוחד ל-"שיאניות" ההידבקויות בקורונה, ובן סימון זוקף זאת בין היתר לזכות מערכת ה-BI, שאפשרה למנהלי העירייה לבצע חקירות אפידמיולוגיות על תושבי העיר בזמן אמת, ובכך לסייע להשטחת העקומה בה. הדרישה לקבל מידע יום יומי, מפולח ופרטני הגיעה מראש העיר ומנכ"ל העירייה. "ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, הוא רופא במקצועו, שבעבר ניהל את מחלקת ה-HIV בבית החולים קפלן. מטבע הדברים, הייתה לו ציפייה רבה יותר לגבי איכות הנתונים", אמר בן סימון.

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"העירייה זריזה יותר ביכולת ניתוח המידע"

בסיס המידע שהתקבל בעיריית אשדוד הגיע אמנם ממשרד הבריאות, אבל בן סימון ציין ש-"באופן טבעי, העירייה זריזה ומהירה יותר ביכולת שלה לנתח נתונים בזמן הקורונה. לכן, פיתחנו את המערכת, ששירתה את צוות החירום שהוקם בראשותם של ראש העיר והמנכ"ל".

הוא אמר ששיקוף הנתונים במערכת הדשבורד לבעלי התפקידים נעשה תוך הקפדה על רמת מידור מתבקשת, בגלל השמירה הנדרשת על פרטיות התושבים. כך, כל מנהל נחשף רק למידע הרלוונטי לו.

את הדיוק במספרי הנדבקים בכל שכונה השיגו בעירית אשדוד באמצעות מפות GIS. אלה סיפקו להם בנוסף נתונים השוואתיים, כדי לראות האם באותו היום חלה עלייה בתחלואה, מקדמי הכפלה, מספר נפטרים ומה מצבה של אשדוד לעומת ערים אחרות. "כל עמודה ייצגה רובע ובכל אחת מהעמודות ניתן לקבל מידע מפורט על אותו רובע, עד לרמת הפרטנית של התושב הבודד", הוסיף.

בן סימון סבור שהניהול של המאבק במחלה על ידי העירייה הישרה ביטחון ותחושה של שירות טוב לתושבי העיר. סקר על תחושת הביטחון של אזרחים שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתקופת הקורונה העניק לאשדוד את המקום השני בדירוג הערים, עם ציון 86. "המשמעות היא שכנראה נקטנו במהלכים הנכונים, שהביאו להשטחת העקומה בעיר", סיכם.

הפוסט כך סייע ה-BI להשטיח את עקומת חולי הקורונה באשדוד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת: בספטמבר 2019 פורסם כי הולנד סייעה לישראל ולארצות הברית, שהיכו בתוכנית הגרעין האיראנית בפעולת סייבר ששיאה נחשף ב-2011. האמריקנים והישראלים עשו זאת באמצעות פיתוח התולעת סטוקסנט, שפגעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת סימנס, ששולטות בצנטריפוגות במתקן ההעשרה של איראן בנתנז. "חפרפרת הולנדית" תרמה תרומה מכרעת למבצע הסייבר, בכך שהחדירה למתקן לצורך הדבקתו בנוזקה.

מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שאי פעם נכתבו. היא תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו ככל הנראה 1,000 או יותר צנטריפוגות.

התולעת התגלתה ביוני 2010 על ידי חברת הסייבר VirusBlokAda מבלרוס. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי, כשדווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית, שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. עם זאת, לא פורסם אז באיזה גוף ממשלתי ובממשלה של איזו מדינה מדובר. חודשיים לאחר החשיפה הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו.

בחלוף עשור, דווח הלילה (ג') בוושינגטון פוסט כי ישראל וארצות הברית תקפו בסייבר נמל איראני, שהביא לשיתוק שינוע הסחורות בו למשך ימים.

גורמים הבקיאים בהתנהלות הסייבר האיראנית אמרו לאנשים ומחשבים כי "ניסיון הפגיעה בבקרי מים בישראל מעלה גיחוך. אין כל קושי להגיע למערכות הלא מאובטחות הללו. השאלה האמיתית היא למה האיראנים ניסו לשבש מערכות קריטיות בישראל דווקא כעת, בזמן שיש להם את היכולת לעשות זאת זה זמן רב. מה השתנה שהם שינו את אופי הפעילות שלהם, של גניבות מודיעיניות, משמע - ריגול בסייבר?"

"התשובה", הסבירו אותם גורמים, "בהנחה שאת המתקפה על ישראל לא עשה חייל איראני מתלהם על דעת עצמו, היא שהאיראנים אמרו לעצמם: 'אמנם אנחנו מורתעים בסייבר מישראל, אבל עדיין רוצים לתקוף אותה'. על רקע זה יש לבחון את המתקפה הישראלית-אמריקנית בנמל במצרי הורמוז. מתקפת איראן על מתקן המים הדאיגה את ישראל וחייבה פעולת תגמול מצידה".

[caption id="attachment_316045" align="alignnone" width="600"] שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום ארכיון: משרד החוץ האמריקני[/caption]

גורם נוסף אמר לאנשים ומחשבים כי "האיראניים פעילים במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי בפרט, בסייבר וגם בעולם הפיזי. אולם, עד ניסיון הפגיעה במתקני המים הם נזהרו שלא לתקוף את ישראל. יש להניח כי זהו חלק מהסמי-מלחמה שמתקיימת בין ישראל ואיראן על אדמת סוריה, ועל רקע זה יש לראות את הגעת שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, לישראל בשבוע שעבר".

ככלל, אמר אותו גורם, "מי שחשוף לרשת ולא דואג להגנת מערכי המחשוב שלו הוא בבחינת הולך רגל שנכנס תחת גלגלי מכונית שדוהרת בפראות במורד הרחוב".

האיראנים תוקפים את ישראל ומדינות המפרץ - ופחות את ארצות הברית

סנז ישר, אנליסטית בכירה בפייראיי, חוקרת את פעילות הסייבר של איראן מזה מספר שנים. היא אמרה לאנשים ומחשבים כי "האיראנים פועלים בסייבר בשני ממדים - ריגול וחבלה. הריגול הקיברנטי האיראני לא חדש לנו, אנחנו רואים אותו מתבצע כבר הרבה שנים. גם החבלה איננה דבר חדש. האיראנים שואפים להיות הרסניים במזרח התיכון. כך, למשל, הנוזקה Shamoon פגעה ב-2012 במחשבי סעודי ארמקו, חברת הנפט הסעודית, מהגדולות בעולם. בספטמבר באותה השנה היא פגעה בתאגיד האנרגיה הקטארי ראס גז".

עם זאת, ישר ציינה שהאיראנים נזהרים מלתקוף בסייבר את ארצות הברית, למעט מתקפה שהם ביצעו על המערכות של רשת HBO.

"המתקפה לא מעוררת תמיהה"

לדברי ישר, "בעשור הקודם חשפנו מתקפת APT (מתקפה עקבית ומתמשכת) של האיראנים על מערכות SCADA - מערכות מחשב המשמשות לפיקוח, שליטה ואיסוף נתונים בתעשייה, שמנטרות ושולטות על תהליכים בתחומי התעשייה, התשתיות וניהול המתקנים. זו הייתה הפעם הראשונה שהם תקפו את מערכות הבטיחות של מערכות ה-SCADA".

[caption id="attachment_239875" align="alignnone" width="600"] תוקפי הסייבר האיראניים ממוקדים בתעשיית האנרגיה. צילום אילוסטרציה: daoleduc/BigStock[/caption]

היא הוסיפה כי "רוב אירועי החבלה של איראן בסייבר עד כה היו מופנים בעיקר לתעשיית האנרגיה, ובעיקר הנפט והגז - אל מול סעודיה, מדינות המפרץ והמזרח התיכון ככלל. היא מתמחה בתחום ויש לה קבוצות, כלים ותשתיות לטובת חבלה בסייבר. עד כה, לא דווח משהו נגד ישראל. לכן, הפרסומים על פגיעה, וליתר דיוק על ניסיון פגיעה, במתקני מים בישראל הם עליית מדרגה: איראן מנסה לחבל בסייבר של תשתית קריטית ואף שלא היה במתקפה תחכום טכנולוגי, זה לא מעורר תמיהה. איראן מנצלת את העובדה שמדובר בעת משבר הקורונה, בו אנשים רבים עובדים מהבית וארגונים פועלים בתפקוד חלקי - אז נוצר וקטור תקיפה נוסף, שמעלה את רמת הסיכון בסייבר".

"אם הדיווח בוושינגטון פוסט נכון", אמרה ישר, "יש פה מסר מאוד ברור. עצירת הפעילות של המסחר בנמל שבמצרי הורמוז למשך ימים זו פגיעה כלכלית קשה באיראן. אני מעריכה שזו אכן הייתה תגובה לפעילות האיראנית נגד מתקני המים בישראל. המסר של ישראל היה ממוקד, נקודתי ומידי, בלי נזק היקפי-אגבי".

"מה יקרה מחר היא שאלה מטרידה, כי כללי המשחק השתנו, והם עלולים לייצר תיאבון ומוטיבציה אצל גורמים פרו-איראניים ואנטי ישראליים, דוגמת החמאס, החיזבאללה והפלסטינים", ציינה. "האירוע הוא רק פתח לעוד פאזה במשחק הסייבר, מעבר לריגול ולחבלה. איראן הייתה צריכה להיות מורתעת כבר בעבר, אלא שזה לא קרה, ונראה גידול בהיקף אירועי הסייבר בכלל ומתקפות הכופרה בפרט. החודש האחרון, שכלל את הפגיעה במתקן המים בישראל ופגיעת הנגד הישראלית בנמל האיראני, הוציא את השד מהבקבוק".

הפוסט "מתקפת הסייבר על הנמל באיראן – עליית מדרגה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אלביט הודיעה היום (ג') שקרן ההשקעות של צ'ארלס בנק (Charlesbank Technology Opportunities Fund) השקיעה כ-70 מיליון דולר בחברת הסייבר שלה, סייברביט. הסכום חולק כך ש-22 מיליון דולר הגיעו ישירות לקופתה של סיייברביט ויתרת 48 מיליון הדולרים שולמו לאלביט עבור חלק ממניותיה בחברה הבת. כתוצאה מההשקעה ומכירת המניות, אלביט מערכות הפכה לבעלת מניות מיעוט בסייברביט.

יש לציין שבסבב השתתפה גם קלארידג' ישראל, בעלת מניות קיימת בסייברביט, שהשקיעה בה כ-30 מיליון דולר ביוני 2018.

צ'ארלס בנק קפיטל פרטנרס, הבעלים של הקרן, היא חברת השקעות פרטית בינונית שבסיסיה בבוסטון ובניו-יורק, והיא מנהלת הון בהיקף של יותר משישה מיליארד דולר. הקרן מתמקדת ברכישות בהובלת הנהלות ובמימון הון עבור צמיחה, ועוסקת גם בהזדמנויות אשראי והשקעות טכנולוגיות. היא חותרת לחבור לצוותי הנהלה חזקים, על מנת לבנות חברות בעלות יתרון תחרותי בר קיימא ואופק צמיחה מצוין.

סייברביט מעסיקה כ-150 עובדים במטה החברה ומרכז הפיתוח שלה ברעננה ובמשרדים נוספים בארצות הברית, אירופה ואסיה. החברה נוסדה כ-"ספין אוף" מתוך אלביט מערכות, שהייתה המשקיעה הראשונה והמרכזית בה. היא אחת החברות הבודדות בתחום הסייבר שממקדת את פעילותה בגורם האנושי - נושא שהופך לקריטי לאור חוסר מוכנות הצוותים, הכשל בשיטות האימון המסורתיות והחוסר ההולך וגובר בכוח אדם מיומן לעולם הסייבר, שמוערך כיום בכ-3.5 מיליון משרות בעולם. בשנה האחרונה הכפילה סייברביט את כמות לקוחותיה, ביניהם חברות פורצ'ן 500 רבות, ממשלות, אינטגרטורים ואף אוניברסיטאות, שמשתמשות במוצר לתוכניות אקדמיות חדשניות.

עלייה בביקוש בתקופת הקורונה - בגלל המעבר לעבודה מהבית

מוצר האימון מבוסס הענן של סייברביט מאפשר לבצע אימון מרוחק, כולל מהבית. בתקופת משבר הקורונה החברה חוותה עלייה חדה בביקוש למוצר, לאחר שחברות רבות נאלצו לעצור את הכשרות הסייבר במתקנים הפיזיים שלהן ועברו לעבוד מהבית, מבלי לזנוח את הרצון לשמור על כשירות הצוותים שלהן.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, אמר כי "הכנת המרכיב האנושי למתקפות סייבר היא אחד האתגרים האקוטיים בתחום אבטחת הסייבר. ההשקעה של צ'ארלס בנק בסייברביט מהווה הכרה בה ובפוטנציאל הצמיחה של פלטפורמת האימון שלה, Cyber Range. אני בטוח שהשקעה זו תאפשר לסייברביט לממש את מלוא פוטנציאל הצמיחה שלה".

הפוסט סייברביט גייסה 70 מיליון דולר; אלביט מערכות – בעלת מניות מיעוט בחברה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

איזיג'ט הודיעה היום (ג') כי מתקפת סייבר "מתוחכמת ברמה גבוהה" שפגעה בה הביאה לתוקפים גישה לפרטים האישיים של תשעה מיליון מלקוחותיה. בהודעתה לבורסה, חברת הלואו קוסט הבריטית מסרה כי מתוך תשעה מיליון הלקוחות, פרטי כרטיסי האשראי של 2,208 מהם נגנבו, וכי לא נחשפו פרטי דרכונים.

על פי איזיג'ט, התוקפים השיגו גישה לרשימת כתובות מייל ופרטי נסיעות, והדבר ישפיע על הלקוחות שלה. החברה עדכנה את הלקוחות שפרטי כרטיסי האשראי שלהם נגנבו, ואת שאר לקוחות החברה שייתכן שהפריצה תשפיע עליהם היא תעדכן בשבוע הקרוב, עד ה-26 במאי.

איזיג'ט לא מסרה פרטים על הפריצה, אך ציינה כי היא סגרה את הגישה הלא מורשית לנתונים. החברה דיווחה על אירוע הסייבר ל-ICO, המרכז הבריטי הלאומי להגנת הסייבר, כמו גם לרגולטור בממלכה. המרכז המליץ לה ליצור קשר עם כלל לקוחותיה, על מנת להתריע בפניהם ממתקפות פישינג עתידיות ומהונאות אלקטרוניות אחרות.

בסבירות גבוהה: איזיג'ט תיקנס בסכום עתק

בעיתונות הבריטית דווח אחר הצהריים כי מדובר באחת מהפריצות הגדולות במדינה, שתשפיע על ארגונים רבים במשק של הממלכה. עוד צוין כי הקנס שסביר שאיזיג'ט תיאלץ לשלם בשל האירוע יפגע בה באופן חמור, בהינתן העובדה שהיא חדלה כמעט לחלוטין מלהפעיל קווי טיסות בשל משבר הקורונה (כולל לישראל וממנה) - מה שהביא לכך שהיא מצויה במשבר פיננסי, כמו כל ענף התעופה בעולם.

זה אינו הקנס הראשון על חברת תעופה בריטית: בריטיש איירווייז שילמה קנס של 183 מיליון ליש''ט ביולי 2019, לאחר שהאקרים גנבו פרטים אישיים של חצי מיליון מלקוחותיה. עוד קנס של הרגולטור הבריטי על חברת תיירות בשל מתקפת סייבר הושת באותו החודש על רשת המלונות מריוט. זו נקנסה ב-99.2 מיליון ליש''ט, בשל פרצה שהביאה לחשיפה של 339 מיליון מלקוחות רשת בתי המלון בעולם.

איזיג'ט צפויה להיקנס בשל תקנות ה-GDPR, הרגולציה של האיחוד האירופי לתחום הגנת הפרטיות, שנכנסו לתוקף בשנה שעברה. למרות הברקזיט, החברות הבריטיות עדיין כפופות לתקנות אלה.

ג'ונתן לונדגרן, מנכ''ל איזיג'ט, התנצל בפני הלקוחות ואמר כי החברה הודיעה לחברות הפועלות עימה, כגון סוכנויות נסיעות, שעליהן להיות הרבה יותר ערניות בשל האירוע.

הפוסט סייבר באוויר: מערכות איזיג'ט נפרצו – חשש לפרטי תשעה מיליון לקוחות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משבר הקורונה הביא עימו שורה ארוכה של מיזמים, שביטאו את תחושת הערבות ההדדית וההוקרה לצוותים הרפואיים שהיו בחזית המאבק במגיפה.

אחד המיזמים הוא פרויקט "אמץ רופא.ה". הרעיון היה לחבר בין קהילות של מתנדבים לבין רופאים וצוותים רפואיים בתקופת משבר הקורונה ולסייע להם בכל מה שהם צריכים מעבר לעבודה בבית החולים.

את הרעיון הגתה עדי כרמון סקופ, אשת היי-טק במקצועה, שאינה קשורה לתחום הרפואה בדרך כלשהי, בימים הראשונים של המשבר, ב-17.3, לאחר שצפתה בטלוויזיה ושמעה על המחסור בציוד בסיסי בחלק מבתי החולים ועל הקשיים שאיתם מתמודדים הצוותים הרפואיים מעבר לעבודה הרפואית השוטפת. "מהר מאוד הבנתי, שאנו בפתחו של אירוע הרבה יותר גדול ממה שניתן לשער, משהו שלא חווינו עד כה", היא אומרת. "המסקנה הייתה שיש לעשות הכל כדי לרתום את הציבור הישראלי לסיוע לאנשים האלה".

השלב הראשון היה הקמת קבוצה בפייסבוק, תחת השם "אמץ רופא.ה", ובו ביקשה להשתבץ לאימוץ רופא או איש צוות רפואי על מנת לתמוך בכל צרכיו האישיים בהתנדבות, כמו שמרטפות, בישולים ועזרה עם בעלי חיים.

"ההיענות הייתה מדהימה", מספרת כרמון סקופ בשיחה עם אנשים ומחשבים. "בתוך שעתיים כבר נרשמו עשרות מתנדבים ורופאים, והתחלנו עם השידוכים. תוך שבועיים תמך הפרויקט ב-20 בתי חולים, שידך בין 1,000 רופאים למאמצים, עם צי של 4,000 מתנדבים מכל רחבי הארץ.

אבל הסיפור בכתבה זו אינו על הפרויקט ,שזכה לסיקור תקשורתי רחב בארץ ובעולם. מבחינתה של כרמון סקופ, מה שמעניין לא פחות הוא הדרך שבה נוהל המיזם, שדורש שליטה וניהול על אלפי אנשים. המתודולוגיה המקובלת בסוג כזה של פרויקטים היא שורה של תהליכים מורכבים, שכוללים פיילוט וגיוס צוותים, דבר שלא היה כמובן ריאלי במקרה זה. במודל הניהול שכרמון יצרה, שם המשחק היה ביזור והאצלת סמכויות, מודל שאינו מקובל כל כך בפרויקטים רחבי היקף כמו מיזם זה.

אם ננסה לתאר את המודל בצורה ציורית, אפשר לומר, שבפועל המיזם הורכב מתצורה של רשתות ביטחון, כאשר בראש כל רשת עומד אדם אחד, שמחובר לרשת אחרת, וכל הרשתות מחוברות ביניהן. כל נקודה ברשת מטפלת רק בבעיה אחת, שלא תדרוש מאמץ גדול מדי, כאשר הרכזים בשטח, האחראים על קבוצה, מתאמים את הטיפול בבעיה למי שביקש אותה.

"לכל רופא שנרשם הוצמד מתנדב, שגויס על ידי אותו רכז באזורו. לכל מחלקה בבית חולים צוות גם מתנדב, המסייע לכל הרופאים באותה מחלקה, ולכל אזור או עיר היה רכז אחד שמחובר לרכזי בתי החולים", מסבירה כרמון.

כרמון סקופ עצמה ענתה למאות פניות בווטסאפ או במייל שהגיעו אליה, וטיפלה בחריגים, וכמובן במעקב ובקרה על הפעילויות הרבות שהתרחשו בו זמנית בכל רחבי הארץ ולא בתפעול וניהול כל אחד מהמתנדבים. כיום היא משוכנעת, כי שיטת הניהול המבוזרת היא הדרך היחידה שבה יכלה ליישם את הרעיון שעלה במוחה לגמרי במקרה, בערב אחד של צפייה בטלוויזיה. כרמון סקופ ניהלה את הפרויקט יחד עם שלושה מתנדבים: רות פולצ'ק, טל לאופר ואביעד שליין.

"לדוגמה", היא מספרת, "מתנדבת באחד ממושבי השרון אימצה רופא שגר בסביבתה, והמשימה שלה הייתה לדאוג, שבכל יום יגיע לביתו של הרופא אוכל שבישלו המתנדבים. היא פרסמה ברשתות שלה וציוותה את המתנדבים לפעילות. הדיווח נעשה באמצעות כלים של גוגל Sheets לדוגמה, שהיו שקופים ופתוחים לכל מי שהתנדב, וכך התאפשרה בקרה יעילה.

במקום אחר, גילו מתנדבים שלרופא יש בעיה למצוא חניה כשהוא חוזר הביתה אחרי משמרת ארוכה. מיד נמצאו אנשים שפינו לו את החניה שלהם, הפרטית או ברחוב סמוך למקום מגוריו. במקרים אחרים דאגו המתנדבים לגייס רכב שכור מחברות שתרמו למיזם. או, למשל, עובדי היי-טק שיש להם תקציבים לארוחות כמו תן ביס, והם עבדו ממילא בבית - תרמו את יתרות התן ביס שלהם לצורך משלוחי ארוחות למחלקות בבתי החולים.

"אנחנו לא עמותה רשומה, ולכן לא התעסקנו בכסף, אלא בתרומות שווות כסף מבעלי עסקים, וברות, שגילו התלהבות להירתם למשימות", אומרת כרמון סקופ.

כאמור, כרמון סקופ היא אשת היי-טק, ובין היתר היא בתו של אריה סקופ, המנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט ישראל, וכיום מובילה מיזם של טכנולוגיה מבוזרת על בסיס בלוקצ'יין. מבלי שהתכוונה לכך, הפרויקט "אמץ רופא.ה" היה במידה רבה שדה ניסוי רחב היקף, שהביא לתובנות ומסקנות רבות.

ואם נחזור לנושא של ניהול פרויקטים, כרמון סקופ מסכמת ואומרת, כי "הדרך הנכונה לטפל בפרויקטים רחבי היקף מבוזרים כדוגמת הפרויקט שלנו היא כמה שפחות ריכוזיות, והיא בוודאי נכונה לשעת חירום. הניהל הריכוזי אינו יכול להיות יעיל".

הפוסט כך נוהל פרויקט ההתנדבות של אימוץ רופאים בזמן הקורונה – ומה ניתן ללמוד מזה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פשעי רשת הם עסק משתלם כלכלית, שממשיך לצמוח בקצב יוצא דופן, כך לפי חוקרי ורייזון שפרסמו אתמול (ג') את דו"ח אירועי אבטחת המידע הגדולים בשנה האחרונה. הדו"ח השנה ניתח יותר מ-32 אלף אירועי אבטחה, ועוד כמעט 4,000 פריצות מאושרות – בארגונים הנמצאים ב-81 מדינות, אירועים שהשפיעו על לקוחות החברה הפועלים ב-16 מגזרי תעשייה שונים.

86% מאירועי הפרות הנתונים – דליפה, או גניבה שלהם - בשנת 2019 הונעו על ידי כסף. מדובר בנתון המהווה גידול משמעותי לעומת 2018, אז 71% מהפרצות היו כאלו שהמניע שלהם כלכלי. גניבות של אישורי גישה, פישינג ומיילים מתחזים ממנהלים, CBE, היוו 67% מאירועי הסייבר.

גניבת נתונים אישיים הייתה הסוג הנפוץ ביותר מבין כלל אירועי האבטחה שדווחו ונותחו. כ-37% מהאירועים היו כרוכים בהשגה של אישורי גישה, בעוד ש-22% מהאירועים היו התחזויות. שמות משתמש וסיסמאות גנובים, המעניקים לתוקפים גישה למערכות שהגישה אליהן מוגבלת, שימשו את ההאקרים יותר מאשר נוזקות. לדברי החוקרים, על ידי פריצה לחשבונות ארגוניים עם שמות משתמש ואישורי גישה, ההאקרים היו יכולים להימנע מלהיחסם על ידי תוכנות אנטי-וירוס, שהיו עשויות לסכל את המתקפות.

מספר השגיאות, כולל תצורות שגויות בענן ומסירה שגויה של נתונים, המשיך לעלות בהתמדה במהלך שנת 2019, והיה גדול יותר ממספר המתקפות מבוססות הנוזקה. לחוקרים לא היה הסבר לממצא זה. מרבית טעויות האבטחה התגלו על ידי חוקרי אבטחה, ואחריהם צדדים שלישיים שאינם קשורים. לקוחות של הארגונים חשפו פחות מ-20% מאירועי האבטחה.

האקרים העובדים בארגוני פשע היו מעורבים בכמעט 60% מהאירועים. האקרים שלוחי מדינה עמדו מאחורי כ-10% מאירועי האבטחה. ממצא זה, ציינו החוקרים, עולה בקנה אחד עם הירידה במתקפות הריגול ברשת, שעמדו בשנה החולפת על 3.2% מהאירועים. זאת, לעומת 13.5% מהם בשנת 2018. הסיבה לאותה ירידה, הסבירו חוקרי ורייזון, היא שמדינות פועלות באסטרטגיות תקיפה ממוקדות.

ככל שארגונים עוברים לעבוד עם פתרונות מבוססי ווב, כך הם פוגשים יותר את ההאקרים. על פי הדו"ח, פריצות לאפליקציות ווב וכאלו שבענן גדלו ב-2019 ועמדו על 43% מכלל האירועים – נתון המשקף הכפלה לעומת ההיקף שלהם ב-2018.

מצב ההטלאות אינו כה נורא, ציינו החוקרים. למרות כמה מקרים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, ההאקרים בדרך כלל אינם מסתמכים על פגיעויות שלא תוקנו כדי לבצע מתקפות. על פי החוקרים, מרבית הארגונים מטליאים את עדכוני התוכנה ועדכוני האבטחה עוד לפני שהתוקפים מוצאים את דרכם. נתון זה, הסבירו, "אינו מושלם, אולם הוא אפקטיבי בהאטה של פעילות ההאקרים".

הפוסט פשעי רשת שהמניע שלהם פיננסי – ממשיכים לצמוח בקצב יוצא דופן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בתחילת השבוע התקיים הכנס השנתי ה-21 של אופנהיימר ישראל, המתמקד בחברות הישראליות הנסחרות בארצות הברית. נוכח מגבלות מגפת הקורונה, התקיים הכנס בפעם הראשונה בפורמט וירטואלי, שנוהל על ידי ועידן, עם פגישות נציגים של יותר מ-20 חברות ציבוריות ישראליות מובילות הנסחרות בארצות הברית עם המשקיעים המוסדיים המקומיים.

בין החברות שהשתתפו בכנס ניתן לציין את טבע, נייס, Wix, סולאר אדג', טאואר, Fiverr, סאפיינס ועוד רבות אחרות. הכנס כלל יותר מ-100 מפגשים וירטואליים בהם התייחסו מנהלי החברות הבכירים, ברמת מנכ"לים וסמנכ"לי כספים, לתוצאות הרבעון הראשון של 2020 ולאסטרטגיה העסקית הכוללת, כאשר במרכז השיחות עמדו משבר הקורונה ודרך התמודדות עמו.

נציגי ועידן ליוו את אופנהיימר באיפיון הביצוע של הכנס, בהדרכות מקדימות ובליווי טכני לאורך כל מהלכו. לטובת הכנס, הקימה ועידן עשרות מיני סייטים, ששימשו כפורטלי כניסה למפגשים, וכן רישום ותיעוד של המשתתפים בכל פגישה ופגישה.

[caption id="attachment_316071" align="alignnone" width="600"] הפתרון של Pexip. מקור: יח"צ[/caption]

המפגשים הווירטואליים התקיימו בעזרת פלטפורמת הווידיאו בענן מבית Pexip, המספקת שירות וידיאו איכותי לעסקים ובעלת מאפייני אבטחה מתקדמים. הפלטפורמה עומדת בתקני האבטחה המחמירים ISO 27001 ו-GDPR, כך שהשיחות התקיימו באופן מוצפן מקצה לקצה ומנעו חשיפה של מידע לגורמים לא רצויים.

המשתתפים הצטרפו לשיחות ממגוון המכשירים, ובהם מחשבים אישיים, סמארטפונים ומערכות וידיאו מסורתיות.

ניר רונן, מנכ"ל ועידן, אמר כי "היכולות שלנו, הן בפן הטכנולוגי והן בפן האנושי, מאפשרות לנו להיענות לאתגרים שמציבים לנו לקוחותינו. על אף שפתרונות הווידיאו שאנחנו מספקים קיימים כבר שנים רבות, התפשטות מגפת הקורונה מולידה צרכים חדשים ואנחנו נכונים לכל משימה. הנסיון, כוח האדם המיומן והשירות המקצועי מאפשרים לנו לספק מעטפת מלאה לאירועים מסוג זה, לשביעות רצונו של הלקוח".

[caption id="attachment_316072" align="alignnone" width="600"] ועידן[/caption]

ועידן פתרונות קונפרנסינג הנה חלוצת שירותי הוועידה בישראל. מאז 1999, החברה מובילה את השוק במגוון פתרונות איכותיים לכל צרכי התקשורת העסקית רבת המשתתפים. בעשורים החולפים חסכה ועידן מיליוני ישיבות ופגישות פנים אל פנים, באמצעות שירות נוח וזמין של שיחות ועידה טלפוניות ו-ועידות וידיאו, לצד אירועים וירטואליים המוניים בהשתתפות אלפי אנשים מרחבי הארץ העולם.

ועידן מייצגת בלעדית בישראל את PEXIP הנורבגית, המספקת פתרונות וידיאו כשירות ענן או כפתרון און-פרמיס. כמו כן, היא משווקת בארץ את מיטב מערכות הווידיאו והאודיו קונפרנס מבית פוליקום, סיסקו ולוג'יטק, ומגוון מערכות מולטימדיה ומערכות משלימות של מיטב היצרנים.

אופנהיימר הינה החברה המובילה בשוק ההון הישראלי במתן שירותי מסחר בבורסות בעולם, תוך התמחות במניות, אג"ח ואופציות הנסחרות בארצות הברית.

הפוסט כך ניהלה ועידן את כנס אופנהיימר ישראל הווירטואלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: טלי קמפינסקי, מנהלת פעילות מגזר צפוני בקבוצת  SQLink

ותק בתפקיד: 5.5 שנים ב-SQLink.

תפקידים קודמים: גיוס טכנולוגי ומנהלת לקוחות בבתי תוכנה מובילים.

השכלה / שירות צבאי: מש"קית רישום בחיל חינוך במחווה אלון, תואר ראשון במדעי החברה והתנהגות ארגונית.

משפחה: נשואה +3 ילדים מקסימים.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

התחלתי את דרכי בעולם הגיוס למקצועות הטכנולוגיים, ומשם התפתחתי לנהל פרויקטים מורכבים בעולם שירותי המחשוב בחברות המובילות במשק. גם אחרי 10 שנים, עדיין, כל יום אני לומדת תחום חדש. עולם המחשוב ומערכות המידע הוא עולם מרתק ומלא באתגרים חדשים. לשמחתי, יוצא לי לעבוד עם צוות של אנשים מוכשרים, עובדים לויאליים ומחויבים ולקוחות שהם מבחינתי כמו משפחה. הדינאמיות בשוק המחשוב וטכנולוגיות המידע חושפת אותי כל העת לתחומים חדשים ולפתרונות פורצי דרך בתחומים שונים, לדוגמה, במגזר הביטחוני ובעולם  המדיקל, שם נמצאים חלק גדול מהלקוחות שלנו בצפון.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

לשמחתי, לא, לא באינטראקציה שלי. חלק מאוד גדול מהלקוחות שלנו מעודדים לגיוס נשים הן לתפקידי פיתוח והן לתפקידי ניהול. אני רואה לא מעט נשים שתופסות מקום של כבוד בתעשייה, וזה מאוד משמח, הגם שהן מוכיחות יכולת ומקצועיות אמיתית. נכון שמספרית יש אולי פחות נשים בתעשייה, אבל זה נובע מהעדפתן של הנשים ומתוך בחירה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

לא, אני מוקפת נשים מוכשרות, מקצועיות וחזקות אצלנו בחברה. בעולם המכירות אף יש לנו יתרון יחסי. הכוח של הנשים לא יסולא בפז, אני בהחלט מאמינה בכוח שלנו לנהל תהליכים ופרויקטים מורכבים, לפתוח דלתות ולזהות הזדמנויות עסקיות באופן חד ומדוייק יותר!

הפוסט נשים ומחשבים: טלי קמפינסקי, SQLink הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מטיס IT, המתמחה בהטמעה של אפליקציות לאנשי שטח על גבי מכשירים ניידים - סמארטפונים, טאבלטים ומסופונים קוראי ברקוד, השלימה באחרונה פרויקט להטמעת מערכת ניהול מלאי וטכנאי מעבדה של נגבסופט בלומוס גלובל. היקף הפרויקט נאמד ב-400 אלף שקלים.

לומוס גלובל משווקת ומפיצה פתרון להפקת אנרגיה סולרית בעזרת מערכת קומפקטית ניידת ליצירת אנרגיית חשמל, פרי פיתוחה של לומוס ישראל. כך, היא יכולה לספק חשמל ליותר ממיליארד וחצי בני אדם בעולם השלישי, בעיקר באפריקה ובאסיה, שאינם מחוברים כיום לרשת החשמל או לרשתות תקשורת. המערכת של החברה בנויה מקולט סולרי שמוצב על גג הבית או הבקתה, ומיחידת כוח המקבלת את האנרגיה מהפאנל ומספקת חשמל לתאורה ולמטענים של טלפונים סלולריים.

במסגרת הפרויקט הטמיעה מטיס את המערכת אצל מאות משתמשים בעשרות אתרים הפזורים במערב אפריקה, תוך התחשבות בתנאי קליטה סלולרית משתנים, נפח פעילות גדל ושימת דגש על ניהול הנכסים והציוד של החברה ברמה הסיריאלית.

[caption id="attachment_316080" align="alignnone" width="600"] תושבים במערב אפריקה צופים בטלוויזיה באמצעות חשמל המופק מאנרגיה סולרית, על בסיס הטכנולוגיה של לומוס. צילום: יח"צ[/caption]

לבצע את העבודה דרך הסלולר - גם כשאין קליטה

שרי ברוש רכב, מנכ"לית לומוס ישראל, אמרה כי "מדובר בפרויקט חשוב מאוד ללומוס גלובל, שכן האתגר שעמדנו בפניו היה לנהל מערכת תפעולית הכוללת ניהול מעבדות שירות לצד ניהול ציוד ומלאי. מדובר במאות אנשי שטח שהסמארטפון הוא כלי העבודה המרכזי שלהם".

"דרישתנו הייתה שעובדים אלה יוכלו לתפקד באמצעות סמארטפונים גם כאשר אין קליטה סלולרית, וכמובן באמצעות אפליקציה נוחה וידידותית, שלא תדרוש זמן לימוד או הכשרה משמעותית על מנת להשתמש בה. בדקנו מספר תוכנות מובייל מהארץ וממקומות אחרים בעולם, ובחרנו במטיס ובנגבסופט", אמרה.

ברוש רכב ציינה כי "מטיס אפיינה עבורנו את הפתרון על בסיס האפליקציה של נגבסופט ודרכה אנחנו מנהלים כיום את המלאי, שפזור במדינות שונות, במערכת אינטגרטיבית אחת, כאשר כל המידע מהמכשירים הניידים מתרכז בצורה אינטגרטיבית למערכת ה-ERP פריוריטי. כתוצאה מההטמעה, אנשי השטח מדווחים דרך המכשירים הניידים, והמנהלים מקבלים נתונים מדויקים ובזמן אמת, ללא צורך בניירת ותוך חסכון אדיר בזמן ובמשאבי ניהול".

"למרות האתגרים הגדולים, מטיס עמדה בכל האילוצים שהעמדנו בפניה ובזמן קצר, והרימה פתרון מובייל מתאים לדרישותינו על גבי האפליקציה של נגבסופט", הוסיפה.

[caption id="attachment_316081" align="alignnone" width="600"] המערכת, תוצרת כחול לבן. צילום: לומוס[/caption]

גל ליפט, סמנכ"ל במטיס שניהל את הפרויקט, אמר כי "הפרויקט בלומוס גלובל דרש יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בכדי לעמוד באתגרים של פריסת מחסנים רחבה, עבודה אופליין ועיצוב ממשק משתמש קל ונוח לשימוש. הפרויקט כלל שילוב של פתרון ייחודי לניהול Troubleshooting לטכנאי המעבדה מבית הפיתוח של מטיס. בעזרת שיתוף פעולה פורה עם כל הגורמים בלומוס גלובל, זמני ספירות המלאי קוצרו משמעותית, השתפרה היכולת למניעת טעויות בזיהוי מכשירים וכתוצאה מכך, מנהלי התפעול והלוגיסטיקה במטות באפריקה ובישראל קיבלו כלים טובים לניהול הארגון".

לדברי נועם קסטלר, מנכ"ל נגבסופט, "אפליקציית Mobile4ERP שפיתחנו מאפשרת לאנשי שטח של חברות בארץ ובעולם להשתמש ביישומון אחד, שניתן להפעיל לכל צרכי המובייל בארגון ולכל אורך שרשרת האספקה. היא כוללת אפליקציות לניהול מחסנים (WMS), לטכנאים, לסוכני מכירות, לאישור הזמנות רכש, למנהלי פרויקטים, להפצה (POD) וכן מחולל אפליקציות חזק, שתומך בכל ההתאמות שנעשו במערכת הפריוריטי - והכל בתוכנה אחת".

הפוסט מטיס IT הטמיעה אפליקציה מבית נגבסופט לעובדי שטח של לומוס גלובל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

התפשטות נגיף הקורונה והמעבר לעבודה מהבית היוו אתגר בלתי צפוי, שהסוד להתמודדות איתו טמון ביכולת להיות גמישים לשינויים. המשבר הוביל באופן בלתי נמנע לשינוי ארגוני ולהסבה של תהליכי עבודה רבים למנגנונים חדשים שמאפשרים יעילות, הרמוניה ותקשורת טובה עם לקוחות, גם כשהעובדים מפוזרים בבתים.

בחברת שירותי פיתוח התוכנה שבה אני עובד כמנהל פרויקטים, אנחנו מספקים בשגרה שירותי פיתוח מרחוק ללקוחות בארץ ובחו"ל. צוותי הפיתוח שלנו יושבים במטה החברה ולאו דווקא במשרדו של הלקוח, כפי שנהוג בחלק גדול מהחברות. המנגנונים שפיתחנו לאורך השנים המשיכו ללוות אותנו בתקופת משבר הקורונה ושיקפו יותר מתמיד, כי הדרך שבחרנו בה כדי לנהל פרויקטים של פיתוח נמצאת כאן כדי להשאר.

אני משתף אתכם ביום סטנדרטי בחיי כמנהל פרויקט, על מנת לשקף את סגנון ותרבות העבודה שלנו, בשגרה כמו גם בחירום.

איך עושים את זה מרחוק? תקשורת, תקשורת, תקשורת

אם יש משהו שלימד אותנו משבר הקורונה, זוהי חשיבות התקשורת האיכותית והתמידית. מנהל פרויקטים הוא איש הקשר מול הלקוח,  המחבר בין כל גורמי החברה המייצרים לו את הפתרון המתאים לצרכיו. התפקיד שלי מחייב היכרות עם עולמות תוכן רבים וקיום תקשורת חיובית, פנים ארגונית ומול הלקוח באותה עת, תוך תיאום ציפיות, תכנון לטווח ארוך ומתן מענה לאילוצים השונים.

לכן, לא די בשימוש בכלים של שיחות ועידה כדי לייצר תקשורת מצוינת. כדי לוודא שהצוות מסונכרן ומלא במוטיבציה, אנו בונים "משרד וירטואלי", שמאפשר למדוד את התפוקה ולראות שהיא עולה בקנה אחד עם מדדי הצלחת הפרויקט - לו"ז, תקציב, איכות ותכולה, שסוכמו עם הלקוח. כדי להבטיח שהפרויקט נשאר במסלול, נדרש להציב לצוות יעדים ברורים וריאליים, זה נעשה באמצעים שונים שזמינים לכולם (כדוגמת ג'ירה, Google Sheets) ותקשורת רציפה של עדכונים חשובים בקבוצות הווטסאפ ובמיילים לאורך שעות היום. קיימת חשיבות לתקשורת עם הלקוח, המבוססת על נתונים ודו"חות, כדי לשקף שהפרויקט מתקדם למרות שהמשרד חשוך.

בין אם עובדים במשרד או מרחוק, לאורך כל הדרך חשוב להיות גמישים לשינויים. אנו חיים בסביבה שקצב השינויים בה גדול מתמיד. סוד ההתמודדות עם האתגר טמון בהיות מנהל הפרויקט רגוע ורציונאלי, תוך חיפוש וייצור פתרונות - לא רק עבור התקציב ולוחות הזמנים, אלא גם עבור שמירת המוטיבציה של הצוות ושביעות רצון הלקוח.

איך נראה יום טיפוסי שלי?

כמנהל פרויקט, כל יום הוא הרפתקה חדשה ושונה לחלוטין. בדרך כלל יש כמה פרויקטים הנמצאים בשלבים שונים של מחזור החיים שלהם. המשמעות היא שיש פעולות והחלטות שונות שצריך לקחת כל יום ומגוון תרחישים לניהול ותגובה עליהם.

על אף הנאמר לעיל, אם היה צריך לתאר מסגרת ליום טיפוסי הייתי מתאר זאת כך (ישנה דינמיות במשימות ומשך הזמן שלהן):

07:45: השעון המעורר מזכיר את קיומו של יום חדש, חוזר לישון וחולם על אחד משלושת הפרויקטים שאני עובד עליהם.

08:00: יוצא מהמיטה ומוצא את עצמי מתקלח וחושב תוך כדי על איך ייראה היום שלי.

09:15: כוס אספרסו ראשונה (אל דאגה, זוהי אינה אחת הדרישות של התפקיד), עושה סיבוב בין העובדים לברך את כולם ב"בוקר טוב".

09:30-10:00: מעבר על האימיילים, היומן ותכנון היום. אני בודק האם יש משהו דחוף שדורש את תשומת ליבי. אני אוהד גדול של רשימת משימות יומית. אני מנהל זאת ב-OneNote כדי לשמור הכל במקום אחד.

10:00-10:30: דיילי סטאנד-אפ (סטטוס) עם צוותי הפרויקטים. בסטטוס הצוות מתעדכן בהתקדמות ומוודאים שאנחנו מבינים מה הציפייה והמטרה לאותו שבוע. בנוסף, אנו פוקחים עיניים לגבי בעיות אפשריות העלולות לצוץ.

10:30-10:45: מעדכן את המנהל בנושאים חשובים.

10:45-11:30: מענה לאימיילים ועדכון ג'ירה (כלי שאחד מתפקידיו הוא ניהול משימות הפיתוח והבדיקות).

11:30-12:00: סטטוס עם הלקוחות.

12:00-12:30: ארוחת צהריים. כתלות בלחץ של אותו היום, אני יכול לאכול במשרד או בחוץ. אני יוצא לאכול עם מגוון של אנשים בשלל תפקידים ובארוחה נהנה מהחוויה החברתית.

12:30-14:00: פגישות פנימיות.

14:00-14:15:  "עובד בשטח". מסתובב בין הצוותים השונים כדי לבדוק התקדמות ודגלים אדומים ולתת מענה לבעיות שמעכבות את הצוות.

14:15-15:45: עבודה על תקציבי הפרויקט ולוחות זמנים.

15:45-16:30: מעבר נוסף על אימיילים.

16:30-17:30: פגישות פנימיות.

17:30-18:00: תכנון משאבים קדימה.

18:00-18:30: עבודת "Hands on" על אחד הפרויקטים.

18:30: תוהה איך נהיה כל כך מאוחר.

19:15- יוצא הביתה אחרי שעשיתי "רק עוד שני דברים אחרונים".

התפקיד דורש יכולת להוביל אינטגרציה של המרכיבים השונים, כ"מנצח בתזמורת" האחראי לכך, שהמוזיקה תתנגן בצורה הרמונית. אני אוהב את הדינמיות שבתפקיד, האתגר היומיומי שהוא מציב, היצירתיות הנדרשת כדי למלא אותו והזכות הייחודית שיש לי - להיות חלק מעבודת הצוות, עם העובדים המדהימים והמסורים כל כך שיש בחברה.

הכותב הוא מנהל פרויקטים ב-Comm-IT.

הפוסט איך לנהל פרויקטים של פיתוח מרחוק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ICANN, הגוף הבינלאומי האחראי על הקצאת שמות וכתובות באינטרנט, אישר אתמול (ג') את בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להכיר ב-".ישראל" כסיומת המדינתית העליונה בשפה העברית באינטרנט. לאחר השלמת ההליך המינהלי-טכנולוגי של האיגוד מול IANA - גוף הביצוע של ICANN - יוכלו בעוד כמה חודשים משתמשי האינטרנט להקיש כתובות של שירותי ואתרי אינטרנט בעברית מלאה, מימין לשמאל, עם הסיומת ".ישראל".

את הבקשה הגיש איגוד האינטרנט בתמיכת משרד התקשורת וגופים מהחברה האזרחית, בהם איגוד לשכות המסחר, הלשכה לטכנולוגיות מידע, מועצת העיתונות ומרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי. על פי דרישת ICANN, האקדמיה ללשון עברית אישרה שהבקשה תואמת את כללי השפה העברית.

"הקצאת הסיומת '.ישראל' בעברית ברמה העליונה של האינטרנט, ואפשרות רישום שמות מתחם תחת הסיומת הזאת יפתחו לקהילת המשתמשים באינטרנט בישראל מימד פעולה חדש ויכולת הנגשה בשפה שאותה העם דובר", אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. "האיגוד מנהל את מרחב שמות המתחם il. זה יותר מ-25 שנים, ללא שיקולים מסחריים או אחרים, למען הציבור הישראלי ומתוך מחויבות לקיומו של אינטרנט ישראלי יציב, חופשי ובטוח - וכך יהיה גם בעתיד עם מרחב '.ישראל'", אמר הכהן. הוא הוסיף ואמר, שעם סיום ההכנות המינהליות והטכנולוגיות המחויבות לצורך מימוש ההחלטה יפתח האיגוד את אפשרות הרישום של שמות מתחם בעברית מלאה.

"אני מברך את איגוד האינטרנט הישראלי על הובלת המהלך של אישור הסיומת '.ישראל' ברמה העליונה של האינטרנט מול ICANN, וההישג המרשים בסיום המוצלח של ההקצאה", אמר נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת.

לדברי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, "הוספת הסיומת המדינתית '.ישראל' מעשירה את אפשרויות השימוש של הגולשים ושל בעלי האתרים במרחב הסייבר הישראלי ומחזקת את רמת ההגנה שלו. אני מברך את איגוד האינטרנט הישראלי על השלמתו המוצלחת של המהלך מול ICANN. זהו צעד נוסף בתהליך המשמעותי שמוביל האיגוד לחיזוק מתמיד של רמת ההגנה של מרחב האינטרנט, תוך הקפדה על סטנדרטים של אחריות ציבורית".

שם מתחם, או בשמו המוכר יותר דומיין (Domain Name), הוא הכתובת הטקסטואלית של אתרים ושירותי אינטרנט שאותם מקליד המשתמש, והוא מקושר לכתובת IP של האתר המבוקש דרך ה-DNS (ר"ת של Domain Name System). מערכת זו פועלת היסטורית באותיות לטיניות, אולם בעשור האחרון מאפשר ICANN שימוש באותיות שאינן לטיניות, כגון סינית, קירילית וערבית - וכעת גם עברית.

נכון להיום, במרשם שמות המתחם הישראלי (מרחב il.) רשומים כ-250 אלף שמות מתחם (דומיינים) תחת הסיומות co.il, gov.il, org.il, ac.il. המרשם מנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי - גוף טכנולוגי של החברה האזרחית, הפועל ללא מטרת רווח, מתוך שוויון הזדמנויות מלא לרושמי שמות המתחם וללא העדפה משיקולים מסחריים. האיגוד מוגדר כ"מערכת ממוחשבת חיונית" על פי חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.

ICANN הוא ארגון בינלאומי שמטרתו להבטיח אינטרנט גלובלי יציב, מאובטח ומאוחד. כדי להגיע לאדם אחר באינטרנט, יש להקליד למחשב או למכשיר אחר כתובת - שם או מספר. כתובת זו חייבת להיות ייחודית כדי שמחשבים יידעו היכן למצוא זה את זה. ICANN מסייע בתיאום ותמיכה במזהים ייחודיים אלה ברחבי העולם. הארגון הוקם בשנת 1998 כתאגיד לתועלת הציבור וסביבו פועלת קהילה של משתתפים מכל רחבי העולם.

הפוסט בקרוב: כתובת מלאה בעברית לאתרי אינטרנט ישראליים עם הסיומת ".ישראל" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות