חודשי הקורונה היו רק "פסק זמן" זמני במלחמת ארה"ב-וואווי. כעת, כשכבר מנשבות רוחות רגיעה של המגיפה, חוזרת גם המלחמה למסלולה: בסוף השבוע האחרון פרסם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מזכר חדש המבקש להאריך את תוקפן של הסנקציות נגד חברות סיניות, שוואווי היא הגדולה בהן, והוסיף איסורים נוספים, המכוונים ישירות נגד וואווי ונגד חברת השבבים היי-סיליקון (HiSilicon) שבבעלותה, שנועדו למנוע מכירה של מוצרים וטכנולוגיות גם לחברות שעובדות איתן בעקיפין ומייצרות עבורה מוצרים המשולבים במכשיריה. הסינים כבר הגיבו, ומרמזים על נקיטת צעדים חמורים בתגובה.

לשכת המסחר האמריקנית פרסמה תיקונים לחוק, במטרה "לחסל את מאמציה של וואווי לחתור תחת גורמי הפיקוח על הייצוא". בדברי ההסבר לחוק, מציינת לשכת המסחר כי "למרות רשימת החברות האסורות למסחר שפורסמה בשנה שעברה, הגבירו וואווי וחברות זרות שהיא עובדת איתן את מאמציהן 'לביית' טכנולוגיות אמריקניות". הכוונה לחברות כמו TCMS ודומותיה, שמייצרות עבור וואווי שבבים ומוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות אמריקניות. "אנחנו חייבים לשנות את הכללים שלנו, המנוצלים לרעה על ידי וואווי והיי-סיליקון, ולמנוע פעילויות מרושעות המנוגדות לביטחון הלאומי של ארה"ב ולמדיניות החוץ - שמתאפשרות בעזרת טכנולוגיות אמריקניות", נכתב בהסבר. לפי השינויים בחוק, יצרניות שבבים זרות שמשתמשות בטכנולוגיה אמריקנית יצטרכו לקבל אישור לספק לוואווי את המוצרים שהן מייצרות עבורה.

התגובה הסינית הגיעה בדמות ציטוט של דובר של משרד החוץ הסיני באתר של המשרד, שאמר כי משרד המסחר ינקוט את כל "האמצעים הדרושים" בתגובה למגבלות החדשות שפרסם ממשל טראמפ, שהוא כינה אותן ניצול של כוח מדיני והפרה של עקרונות שוק. הוא גם אמר, לפי הציטוט, כי "התקנות החדשות מאיימות על שרשרת האספקה התעשייתית העולמית".

לדבריו, "ארצות הברית מנצלת את כוחה המדיני בתואנות כביכול של ביטחון לאומי, ומשתמשת לרעה בצעדים לפיקוח על הייצוא כדי לדכא ולעצור חברות במדינות אחרות. סין תנקוט את כל הצעדים ההכרחיים כדי להגן בתוקף על הזכויות החוקיות והאינטרסים של חברות סיניות".

הפוסט הסלמה במלחמה שבין ארצות הברית לוואווי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דטה מיינד (Datamind) מקבוצת מג'יק תעשיות תוכנה, המתמחה בהקמה, ניהול והובלה של פרויקטי Power BI & Qlik BI ונותנת שירות לכ-200 לקוחות, מביאה לישראל את פלטפורמת הבינה המלאכותית Kraken.

Kraken, שפותחה על ידי ביג סקוויד (Big Squid), חברה אמריקנית שמתמחה בבינה מלאכותית ובלימודי מכונה (Artificial Intelligence - AI ו-ML - Machine Learning), הינה פלטפורמת AI חדשנית, המאפשרת ביצוע חיזוי וניתוח נתונים מתקדם במהירות, והנגשתם למשתמש העסקי בצורה פשוטה להבנה.

הכלי מסייע להנהלה הזוטרה עד הבכירה ולאנליסטים לנתח את התהליכים המבוצעים בחברה ולבחון תרחישים בהינתן מספר מצבי פעולה. כך, הנהלת הארגון יכולה, גם בתקופות קשות, להיות ורסטילית יותר בקבלת ההחלטות, שכן הפלטפורמה מאפשרת לה לחזות את ההשלכות הפיננסיות של כל תחריש.

כלי חיזוי כזה מהווה יתרון יחסי לכל עסק ומשמש ככלי החלטה, שמרחיב את מוטת השליטה ביכולת התגובה של ההנהלה לצרכי החברה ונותן מענה לשאלות כגון: מה הסבירות שהלקוח יבטל את השירות? מה הסיכוי שהלקוח ירכוש שוב את המוצרים והשרותים שלנו? מה הסיכוי שעובדים יעזבו? כמה המכירות העתידיות יהיו תואמות את התחזית? מה העלות של גיוס מחדש? כמה לידים יהפכו למכירות?

לדברי חיים זוארץ, מנכ"ל דטה מיינד, "כיום, תחום ה-AI מצריך ידע סטטיסטי ומתמטי מתקדם יחד עם הבנה עסקית ויכולות תכנות מתקדמות - אתגר שמהווה חסם משמעותי לארגונים רבים למימוש הטכנולוגיות הנ"ל ולבניית תחזיות קדימה. בחרנו בפלטפורמת Kraken מאחר שהיא מפשטת ומקצרת את כל תהליך בניית מודל החיזוי על ידי שימוש במספר אלגוריתמים מובנים והרצתם על גבי הנתונים, הרצת תרחישים ו-What If. כל זאת מבוצע על גבי ממשק נוח לעבודה, שלא מצריך ידע בכתיבת קוד מסובך. הפלטפורמה מתאימה לכל סוגי החברות, קטנות וגדולות כאחד".

"לאחר שמכינים את הנתונים ויודעים איזו בעיה רוצים לפתור, מתוך הרצת מספר אלגוריתמים ותרחישים על גבי הנתונים, המערכת מזהה בצורה אוטומטית את האלגוריתם הטוב ביותר, ובאמצעותו מאפשרת בניית תחזיות ובחינת השפעתן קדימה על פי מספר תרחישים שונים. בכך היא מאפשרת בניית מנגנון חיזוי, התייעלות ושיפור מתמיד של הארגון", ציין.

לפרטים נוספים כנסו לאתר החברה.

הפוסט Datamind מביאה את פלטפורמת ה-AI המתקדמת של Big Squid לישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פירמת עורכי דין בניו יורק המטפלת בידוענים הותקפה בסייבר על ידי האקרים, הדורשים כופר של 42 מיליון דולרים.

פירמת DSMS (גרובמן, שייר, מייזלס וזאקס), הידועה בטיפולה במוזיקאים, הותקפה במתקפת כופרה על ידי קבוצת האקרים בשם REvil. הם איימו לשחרר פרטים אישיים על הלקוחות הידוענים, בהם אלטון ג'ון, ליידי גאגא, ברברה סטרייסנד, ליזו ומדונה – אם לא ישולם להם בביטקוין סכום של 42 מיליון דולרים.

כהוכחה לכך שההתקפה שלהם הצליחה, ההאקרים פרסמו בדארקנט צילום מסך של חוזה של מדונה. לאחר שהמשרד ניסה לנהל עימם משא ומתן, והציע סכום נמוך משמעותית, של 365 אלף דולרים, ההאקרים הכפילו את סכום הכופר מ-21 ל-42 מיליון דולרים ופרסמו קבצים נוספים, הקשורים לליידי גאגא, בהיקף 2.4 גיגה-בייט – לרבות חוזה שלה - שאותו העלו לאתר שיתוף.

עוד טענו ההאקרים, כי סך המידע שהם גנבו עומד על 756 גיגה-בייט, והוא כולל "כביסה מלוכלכת'' עך אודות נשיא ארה''ב, דונאלד טראמפ: במסר שפורסם ברשת האפילה הם כתבו: "הכפלנו את סכום הכופר. האישיות הבאה שנפרסם על אודותיה פרטים היא טראמפ. זו תקופת בחירות כעת, ויש לנו טונות של כביסה מלוכלכת (עליו). מר טראמפ, אם אתה רוצה להמשיך לכהן כנשיא, פעל מול הפירמה, אחרת אתה יכול לשכוח מהשאיפה הזאת לנצח. ולכם, הבוחרים, אנו יכולים ליידע אתכם שאחרי פרסום כזה אתם בהחלט לא תרצו לראות אותו כנשיא… הדד ליין (לתשלום הכופר) הוא שבוע. גרובמן, נחריב את החברה שלך עד עפר אם לא נראה את הכסף".

משרד עורכי הדין אישר כי "היינו קורבנות של מתקפת סייבר. הודענו על כך ללקוחות לנו. שכרנו את טובי המומחים בעולם בתחום (הגנת הסייבר) ואנו עובדים סביב השעון לתת מענה לנושא".

אלן גרובמן, שייסד את הפירמה בשנות ה-70' של המאה הקודמת, סירב לנהל משא ומתן או לשלם להאקרים. זאת כי  לשיטתו, "אם הוא ישלם, ההאקרים עלולים לפרסם את המסמכים החסויים בכל מקרה". ה-FBI מתייחס למתקפה כאל אקט של טרור בינלאומי. "איננו רוצים לנהל משא ומתן עם טרוריסטים", נמסר ממשרד עורכי הדין.

לקוחות נוספים של המשרד הם ניקי מינאז', ברוס ספרינגסטין, אלה מאי, כריסטינה אגילרה, מריה קארי, U2  וג'סיקה סימפסון. לקוחות הפירמה בעבר היו קבוצת אוניברסל מיוזיק, סוני וסוני-ATV, פייסבוק וספוטיפיי. אתר הרכילות פייג' סיקס לא הצליח למצוא קשר בין הפירמה ובין טראמפ.

הפוסט האקרים תקפו בכופרה משרד עורכי דין של סלבס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: גלית קון, מנהלת משאבי אנוש ב-F5 ישראל.

ותק בתפקיד: 9 שנים בארגון.

תפקידים קודמים: מנהלת משאבי אנוש בחברות שונות בבוסטון, ארה"ב, במשך 8 שנים לפני התפקיד הנוכחי.

השכלה / שירות צבאי: תואר שני בניהול עסקים עם התמחות במשאבי אנוש מאוניברסיטת בוסטון, ארה"ב. במהלך שירותי הצבאי הייתי אחראית בקרת מחשבים בחיל האוויר בבסיס בדרום הארץ.

משפחה: נשואה, ואם לשני ילדים.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

תפקידיי במשאבי אנוש תמיד היו בחברות טכנולוגיה ורפואה. בתחילת דרכי למדתי את הטכנולוגיה, המוצרים והארגונים השונים שבהם עבדתי כדי לתת ערך, הן בגיוס והן בפיתוח ההון האנושי בארגון. חדשנות וקדמה תמיד ריתקו אותי והיו בראש סדר העדיפויות שלי, ולכן בסופו של דבר קידמתי את עצמי בארגונים טכנולוגיים. הייתה חשובה לי הדינמיות במקום העבודה, העובדה שלא מפסיקים ללמוד ולהתפתח, היכולת להיות בחזית הפיתוח עם המוצרים המתקדמים והמעניינים ביותר. טכנולוגיה מרתקת אותי. אני מאמינה שכדי להיות מנהלת משאבי אנוש טובה, אני צריכה להכיר היטב את החברה שבה אני עובדת, את המוצרים שהיא מפתחת, את הפתרונות שלה ואת הסביבה התחרותית. רק כך באמת ניתן להכיר היטב את ה-DNA של החברה ולדעת איך לגייס עובדים, לשמר אותם, איך לתת להם את המעטפת הנכונה ואיך לחזק את החברה עם ההון האנושי אותו היא צריכה.

כלידרית בפיתוח אנשים בארגון מתפקידי להבין את המוצרים והאסטרטגיה העסקית של הארגון היות שיש קשר הכרחי בין השניים. פיתוח האנשים בארגון טכנולוגי הינו הנדבך החשוב ביותר להצלחתו.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

נושא האפליה קשור בעיניי למודעות ולחינוך לשוויון המגדרי בחברה שלנו. בתחומים רבים נטען שמעמדה של האישה בישראל ירוד לעומת הגבר בסוגיות תעסוקתיות, כגון פערי שכר בין נשים לגברים, אפליה בקבלה לעבודה וקיומה של "תקרת זכוכית" לכאורה, המונעת קידום נשים לתפקידים בכירים. יש קבוצות שבהן פחות נרגיש את הפערים ויש קבוצות שבהן הפער גדול ומורגש. ככל שנעלה את המודעות לשוויון מגדרי ונשקיע בחינוך לשוויון מגדרי מגיל צעיר בקבוצות החברתיות השונות, כך נוכל לצמצם פערים.

אני חושבת שאנחנו הנשים צריכות להעז ולהרגיש בטוחות כשאנחנו מתחרות על משרות בתעשיית ההיי-טק ובקידום הקריירה שלנו בתוך ארגונים. חשוב תמיד להעז לדרוש את המגיע לפי היכולות ולפי התפקיד. יותר ויותר ארגונים פועלים למען העסקה וקידום של מגוון גדול יותר של אנשים מסוגים שונים, ובכלל זאת נשים, בעלי מוגבלויות ואנשים ממוצאים ורקעים שונים, כך שאני חושבת שהמגמה הכללית בתעשייה היא חיובית, והמצב משתפר ככל שאנחנו נחשפים יותר לנשים בתפקידים מרכזיים בתעשייה, בצבא ובהיי-טק.

יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות, כחברה אנושית, כמדינה, וכמובן כ-F5. אמנם אנחנו עושים לא מעט, אך ישנו עוד מסע לפנינו, והרבה דברים שאנחנו צריכים ויכולים לשפר. קידום חברה שוויונות יותר, מגוונת יותר, הינו ערך עליון בעיניי – וכבוד גדול הוא לי להיות חלק מחברה שמקדשת את הערכים האלו ומקדמת אותם באופן אקטיבי.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

אני באופן אישי לא נתקלתי באפליה באופן ישיר, אך אני עובדת בתפקידים מסוימים, אשר אחוז הנשים בהן גבוה מאחוז הגברים. אך דרך התפקיד שלי נתקלתי באפליה, ובאופן מפתיע במרבית המקרים לא ממש במודע מהצד המפלה. לעיתים, מספיק שמעלים את המודעות, מציפים את העניין ודברים מסתדרים. הרבה פעמים אנשים לא מפלים אנשים אחרים בזדון, אלא בעיקר בשל חוסר מודעות ובשל דברים שנטמעו בנו בשלב מוקדם יותר של חיינו.

זכיתי לעבוד בארגונים מדהימים, ובאופן כללי אני מאמינה שחשוב תמיד להיות אנושי, לראות את כבוד האדם כערך ולתת למקצועיות וליושרה להוביל אותנו ואת ההחלטות שאנחנו מקבלים – ולא שיקולים אחרים, שבמרבית המקרים אינם ענייניים. עתה, כחלק מהמשבר שאנחנו חווים כחברה אנושית, חשוב אף יותר לשים לב לקבוצות מיעוט, אשר במהותן פגיעות יותר מקבוצות אחרות. אני חושבת ש-F5 יכולה להוות דוגמה בנושא הזה, באופן שבו היא הכילה (ועדיין מכילה) את המשבר באופן כללי, ובאופן ספציפי, את הדגש שהיא שמה והמשאבים אותם היא משקיעה בקבוצות מיעוט בתוך החברה, ובאופן ספציפי בקידום נשים – דווקא בתקופה הזאת.

הפוסט נשים ומחשבים: גלית קון, F5 ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עיריית רמת גן משתפת מידע רב עם הציבור, באמצעות אופן דטה, לימוד מכונה ובינה מלאכותית. באתר העירייה יש אזור מיוחד, שבו מוצגים מאגרי מידע עירוניים שונים, כגון על בתי עסק, בתי ספר, רמזורים ומידע מפולח אחר. כל מי שמחפש מידע רלוונטי יכול למלא טופס פשוט אונליין, ומערכת חכמה שפותחה על ידי אגף המחשוב של העיריה תעביר לו את המידע המפולח לפי ההגדרות שיבקש.

פרטים על כך הציג קובי נוח, מנמר עיריית רמת גן, בוובינר דטה אנליטיקס של אנשים ומחשבים, ששודר אתמול (א'). בכנס הווירטואלי השתתפו מנמ"רים ממגזרים שונים, שסיפרו על יישומי בינה מלאכותית בארגוניהם, וכן מנהלי חברות שעוסקות באנליטיקה ומטמיעות פתרונות בתחום בארגונים.

נוח אמר כי העירייה מיישמת אופן דטה לכמה מטרות: האחת היא כדי לשקף את המידע לציבור בצורה מקסימלית, לכל שימוש שהוא, ובכך לשפר את השירות שניתן לו. השנייה היא לסייע לעסקים לקבל החלטות היכן למקם את העסק שלהם. "אם, לדוגמה, רשת פארם כלשהי רוצה לפתוח סניף בעיר, נוכל לספק לה, במענה לשאילתות ממוקדות, מידע על מה יש באזור, למשל רשתות מתחרות", הסביר. מטרה שלישית של המהלך, שעיריית רמת גן מייחסת לה חשיבות רבה, היא עידוד גופים שעוסקים במחקר להשתמש בנתונים. "יש ברמת גן את אוניברסיטת בר אילן, מכללת שנקר, בית החולים שיבא ועוד גופים שאנחנו מעוניינים להנגיש להם את המידע, כדי שיוכלו לעבד אותו ולעשות בו שימוש", אמר נוח. מטרה נוספת היא שיתוף פעולה עם סטארט-אפים שמפתחים, או שיש להם רעיונות לפתח, פתרונות למגזר המוניציפלי, ומאגרי מידע של עיריות יכולים לשמש אותם. כך, הדבר מאפשר להם להציע לעירייה את הפתרונות שלהם.

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

ליצור הקשרים בין פרטי המידע

המידע מופיע בפורמטים שונים, בהתאם לצרכים של המבקש ולרמת הפילוח שלהם. נוח הדגיש שהמאגרים נחשפו לאחר שבוצעו בהם כל התהליכים הנדרשים של שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע. עוד הוא ציין שהייחודיות של עיריית רמת גן בתהליך היא בכך שנעשו פעולות שונות כדי ליצור הקשרים בין פרטי המידע השונים, ובכך להעמיק ולטייב את איכות המידע שניתן למבקשים אותו.

הוא ציין כי ישמח לחלוק את המידע עם עמיתיו ברשויות המקומיות, מאחר שלדעתו, שיקוף המידע ומתן אפשרות לבצע עליו אנליטיקות חשובים ביותר - לצורכי מחקר, קבלת החלטות בעסקים, שיתוף פעולה עם סטארט-אפים וכחלק מהשירות לתושבי העיר.

הפוסט כך עיריית רמת גן משקפת את מאגרי המידע לתושבים ולגופי מחקר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גיל טמיר, סמנכ"ל מערכות מידע בחברת הביטוח AIG, פורש מתפקידו לאחר שלוש שנים. טמיר מונה לתפקיד סגן מנהל הטכנולוגיות בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, והוא ידווח למנהל החטיבה שי ורדי. טרם מונה מחליף לטמיר ב-AIG

לפני AIG מילא טמיר שורה של תפקידי ניהול בחברת פרטנר, כאשר התפקיד האחרון שלו היה מנהל אגף הפיתוח בפרטנר.

"אני עוזב בסיפוק רב, לאחר שלוש שנים נפלאות, שבהן עשינו קפיצת מדרגה משמעותית בעולמות הדיגיטל והאוטומציה. אני משאיר תשתית טכנולוגית מצוינת, עם מערך IT המורכב משכבת עובדים ומנהלים מצוינת", אומר טמיר.

בין ההישגים שמונה טמיר בתקופת כהונתו: אוטומציה של תהליכי התביעה והפיכתם לדיגיטליים, דבר שמאפשר תשלום מידי ללקוח. בנוסף, אומר טמיר הוטמעו טכנולוגיות רבות, כגון יישום מתקדם של RPA, התשתית הטכנולוגית של החברה רועננה גם מבחינת מערכות הפעלה ואפליקציות וגם מבחינת חומרה מתקדמת בכל העולמות.

בהתייחסו לתקופת הקורונה אומר טמיר: "עובדי החברה עברו לעבודה מהבית, כולל המוקדים. זה התאפשר בזכות היערכות מוקדמת ויעילה, ואפשר לנו להמשיך ולתת שירות ללקוחות שלנו למרות המצב", ומציין, כי "תשומת לב מיוחדת ניתנה לשיפור מתמיד בעולמות אבטחת המידע. יישמנו כלים מהמתקדמים בעולם".

טמיר הוא המנמ"ר השני שמתחלף בענף חברות הביטוח בשנה האחרונה. בתחילת השנה עזב שלמה שמאי את הפניקס לטובת חברת הביטוח איילון, ואת מקומו תפס רון שבילי, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות בסלקום.

הפוסט גיל טמיר פורש מתפקיד מנמ"ר AIG; עובר לישראכרט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

במציאות המורכבת החדשה שעמה מתמודד כיום כל עסק קיים צורך גדל והולך בפתרונות תקשורת פשוטים, מאובטחים וקלים לתפעול. מלם תים וסיסקו ישראל ערכו אירוע וירטואלי בנושא הנגשת פתרונות תקשורת שחוסכים במשאבים ומאפשרים לנהל עסקים בהצלחה, גם כשה-"משרד" עבר לסלון.

המפגש, שאותו הנחה במקצועיות ועם הרבה הומור הסטנדאפיסט והיוצר רשף לוי, נחל הצלחה רבה והשתתפו בו מאות מנהלי תשתיות, מערכות מידע, תקשורת, אבטחת מידע ו-IT ממגוון חברות. לוי, בדרכו הייחודית, הצליח ליצור אינטראקציה מרתקת וטובה עם המשתתפים הרבים, על אף שהאירוע הועבר על גבי פלטפורמת וובקס של סיסקו ולא מול אולם מלא בקהל, כפי שהוא רגיל.

לאורך כל האירוע התאפשר למשתתפים להפנות שאלות לדוברים המקצועיים וללוי עצמו, כך שנוצר תמהיל מרתק ששילב בין העסקי, הטכנולוגי והאישי, בדומה לחיים של כולנו בתקופה האחרונה.

[caption id="attachment_315928" align="alignnone" width="600"] מימין: הסטנדאפיסט והיוצר רשף לוי, מנחה האירוע, אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: רמי לוי[/caption]

אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, פתחו את האירוע בדיאלוג שהתייחס להשפעת משבר הקורונה על עסקים וחברות, תוך שימת דגש על דרכי ההתמודדות של שתי החברות במציאות המשתנה, עם הצצה אל העתיד הנראה לעין.

במרכז האירוע עמד סיפור הלקוח של דלק מנטה. שחר אמיתי, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בדלק ישראל, הציג את פרויקט ההשבחה והחלפת רשת הנתונים במתחמי התדלוק של דלק מנטה לתשתית Meraki של סיסקו, באמצעות מלם תים כאינטגרטור. אמיתי הדגיש את היתרונות העסקיים שהשיגה החברה הודות לפרויקט.

[caption id="attachment_315930" align="alignnone" width="600"] אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, הסטנדאפיסט והיוצר רשף לוי, מנחה האירוע, ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, יחד עם בכירים נוספים שהשתתפו באירוע. צילום: רמי לוי[/caption]

"מצפן הבטיחות" - למניעת התקהלויות

אליעד אטיאס, מהנדס מערכות במלם תים, הציג את פלטפורמת Meraki של סיסקו - רשת תקשורת מאובטחת, שיתרונה המרכזי הוא האפשרות לנהל אותה בפשטות ומכל מקום, לרבות פשטות בחיבוריות וניהול בענן, בהלימה לסלוגן של Meraki: Work simple. כמו כן, ניתנת האפשרות לפתח על גביה, וממש באחרונה פיתחה מלם תים על גבי התשתית של Meraki את "מצפן הבטיחות", שמציג חיווי על מקומות שבהם יש התקהלויות ובכך מאפשר את מניעתן - דבר הכרחי בימי הקורונה.

אורן בריג, מהנדס מערכות בסיסקו ישראל, נתן סקירה מרתקת על מערכת DNA של החברה - פלטפורמת תקשורת שנותנת מענה ללקוחות שניהול בענן לא מתאים עבורם, מחמת רגולציה או בשל הצורך לשמר סביבות קיימות. מדובר בפלטפורמה מתוחכמת, שמספקת אוטומציה, אנליטיקה ושקיפות רשתית, חוסכת משאבי זמן וכסף ומשפרת את חוויית המשתמש.

[caption id="attachment_315929" align="alignnone" width="600"] מימין: אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, הסטנדאפיסט והיוצר רשף לוי, מנחה האירוע, ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: רמי לוי[/caption]

גלית שביט, סמנכ"לית השיווק של מלם תים, ציינה לסיכום האירוע כי "הריחוק החברתי לו כולנו מחויבים ואיסור ההתקהלות מאלצים אותנו לצאת מאזור הנוחות ולהמציא פלטפורמות חדשות, על מנת לשמור על קשר עם הלקוחות, ליצור עבורם ממשקים חווייתיים ולהשיא להם ערך משמעותי. כפועל יוצא מכך, הנוכחות הדיגיטלית שלנו מתנהלת בעצימות גבוהה יותר ואנחנו מקיימים אירועים וירטואליים. לשמחתנו, סיסקו, שותף אסטרטגי של מלם תים, נענתה לאתגר ושמחה לשתף פעולה בעריכת אירוע וירטואלי ייחודי, שהיה יותר מ-וובינר קונבנציונלי. כמו כן, ברצוני להודות לשחר אמיתי, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בדלק ישראל, שההתגייסות שלו להציג את סיפור הלקוח של דלק מנטה הוסיפה עניין לאירוע. מאות הלקוחות שנטלו חלק במפגש הווירטואלי הוכיחו שיש צמא לתוכן מקצועי שמונגש קצת אחרת".

בתום האירוע קיבלו המשתתפים שובר מתנה דיגיטלי, למימוש ברשת חנויות הנוחות של דלק מנטה.

הפוסט מלם תים וסיסקו מציגות: כך מנהלים נכון עסק במציאות משתנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"יש להבדיל בין תהליך תכנון נפרד, של כל אחד מחלקי הארגון, וחיבור של תכנית אחת לחברתה, מול תכנון משולב. זה האחרון נותן מענה למצבי משבר, לא בשל היערכות נבואית לכל תרחיש, אלא בזכות הטמעת התהליך והתשתית שתאפשר לארגון לבחון חלופות בצורה רוחבית, במהירות ובזמן אמת", כך אמר חיים דונין, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-ביקוניקס.

דונין דיבר בכנס וירטואלי שנערך לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים, תחת הכותרת IBM 5 Tools to keep continuity in the digital business.

לדבריו, "משברים הם חלק מחיי כל ארגון. יש משבר גלובלי, דוגמת המשבר הכלכלי ב-2008, יש גיאוגרפי, כמו הברקזיט, יש מלחמות ויש פוליטיקה. קיימים משברים שנגרמים מטכנולוגיות משבשות, למשל חנויות פיזיות ומולן חנויות וירטואליות, או בנקים וחברות הפינטק. כל ארגון בכל מגזר חווה משבר".

דונין שאל מדוע ארגונים חווים משבר והשיב שהסיבה לכך היא ש-"הנחות יסוד משתנות, כי אנשים, או מחשבים, לא תמיד מצליחים לחזות את העתיד. מצד אחד, על הארגון להיות בריא וערוך, כדי שהמשבר רק יהיה ברקע. מהצד השני, לחיות כאילו רק כשהמשבר הגיע - לא נכון לנהל כך ארגון", אמר דונין. הוא ציטט את דווייט אייזנהאואר, גנרל בצבא האמריקני במלחמת העולם השנייה ונשיא ארצות הברית בשנות ה-50', שאמר: "באתי לקרב וגיליתי בסופו של יום שהתוכניות לא שוות הרבה".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"המשבר פורץ", אמר, "בין אם הוא צפוי או מפתיע, מהיר או איטי. ההיערכות אליו היא חלק מהפתרון. משבר טורף את הקלפים ומה שנדרש הוא שכל אחד בארגון יהפוך למעין 'סמנכ''ל כספים' ויביט על תזרים המזומנים. התזרים הוא דלק העתיד".

תועלת כלכלית, קיצור תהליכים ועבודה מעמיקה יותר

"בעולם תכנון התהליכים העסקיים וניתוח שלהם, החיבור בין עולמות התוכן השונים לא הושלם עדיין", ציין דונין. "יש 'איי' תכנון שלעתים לא מחוברים, בעיקר אם הטכנולוגיה לא מאפשרת זאת, למשל שימוש באקסל. יש לחבר בין התוכניות כדי שחלקי הארגון השונים יזינו זה את זה. צריך להבדיל בין תכנון מחובר, המחבר בין התוכניות, לבין מה שאנחנו מנסים להביא - תכנון משולב (אינטגרטיבי), חיבור כל הארגון לאותן מטרות. המטרה של זה היא להביא לתועלת כלכלית, לקצר תהליכים ולהביא לעבודה מעמיקה יותר, מבוססת נתונים ובזמן אמת".

הוא הוסיף כי "ביקוניקס משלבת זה 25 שנים בין שני עולמות התוכן - הטכנולוגיה, שמאפשרת לארגון להוציא לפועל את תוכניותיו, ואנשים בעלי רקע עסקי-חשבונאי, שיודעים לחבר את הטכנולוגיה".

"כך", אמר, "לקוח שלנו מעולם הטלקום חווה טלטלה כשהגיע שחקן חדש לשוק. בשל העובדה שהטמענו אצלו כלי תכנון, אנשיו היו בשליטה - לא בהכרח כי הם יותר טובים, אלא כי הייתה להם תשתית מוכנה לראות מה קורה, היכן ניזוקים, היכן להגיב והיכן לשפר. לימים הסתבר כי בשל ההיערכות המוקדמת, זו הייתה החברה שהפסידה הכי מעט כסף ולקוחות".

"החוכמה היא לא בהכרח מה בדיוק לתכנן, או לנבא משברים, אלא הטמעת פתרון תכנון אינטגרטיבי, שמביא לשליטה גם במצבי משבר", סיכם דונין. כאן הוא השלים את האמירה של אייזנהאואר, שאותה הוא ציטט קודם: "באתי לקרב וגיליתי בסופו של יום שהתוכניות לא שוות הרבה - אבל תכנון הוא מחויב המציאות'".

הפוסט "תכנון אינטגרטיבי – הכלי שעוזר להגיב למשבר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשל חוסר הוודאות שהארגונים נמצאים בו כעת, הם מגיעים לסוג של קיפאון. זה המקום להיות יותר יצירתיים. זה הזמן להביא נתונים שיחלצו את הארגון מחוסר ודאות. זה הזמן של המנמ''רים לפרוח: לקחת את היכולת היזמית שיש להם ולאנשי צוותם ולהביאה בזמן אמת, על מנת למצוא בנתונים אזורים שיכולים להביא ערכים מוספים להנהלה, ובכך לשפר את מצב הארגון", כך אמר אסף בר, מייסד ומנכ''ל איטרניטי מקבוצת אמן.

בר דיבר באירוע Data Science, BI, Big Data Analytics 2020. הכנס הווירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (א').

"תחום הנתונים והטיפול בהם משמעותי בכל מגזר, ועל אחת כמה וכמה בעולם הבריאות, כפי שראינו במשבר הנוכחי - עד כמה הנתונים משפרים ועוזרים לעולם הבריאות להתמודד עם הקורונה", אמר בר. "הנתונים עוברים כחוט השני בתהליכי קבלת ההחלטות במאבק בנגיף".

"כעת, על ארגונים לפעול", ציין בר. "במקום להתכנס, להיכנס לדיכאון ולהיות שרויים במצב של חוסר אונים, על אנשי המחשוב וההנהלות לצאת מהקופסה המחשבתית, להכניס יצירתיות ויזמות ולנצל את מה שהתקופה הזו הביאה - לטובתם".

"ספרינט של 10 ימים"

הוא אמר כי "הלקוח הארגוני נמצא במצב של חוסר ודאות. עליו להחליט האם לשנות את מבנה הארגון, האם להקפיא פרויקטים. מה שנדרש מאנשי המחשוב הוא 'לספר' נתונים, להביא למצב שבו הנתונים יהוו חלון, מראה, משקפת - עבור המנהלים, לספק להם תובנות מבוססות דטה שיפחיתו את אי הוודאות".

"על המנמ''רים לשלוף שפן חדש מהכובע", הוסיף. "הספינה זזה, בפני פרויקטים רבים הוצב שלט 'עצור', ויש להגיב. בחודש האחרון חברים בתעשייה שאלו אותי: 'מה הלאה?'. ישבנו, צוות חשיבה, והגינו מודל שהוכיח את עצמו בחודש האחרון כיותר מעניין: 'ספרינט של 10 ימים'. מטרתו לקחת יוזמה, בלא לפגוע בעבודה השוטפת, ולנצל את המצב לספרינט מחשובי".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"היוזמה מורכבת משלושה שלבים", פירט בר. "האחד, סיפור. על מנת לייצר כסף, צריך סיפור עסקי שיביא ערך לארגון. עושים זאת בהגדרת צרכים עם הקמת צוותי חשיבה ב-IT. בניגוד למצב רגיל, בו התהליך אורך זמן רב ודורש אישורים, פה זה ילך מהר. השלב השני הוא התקפות - שלב שבמסגרתו בודקים האם הסיפור ישים ותקף, והאם יש בארגון כלים לענות ולגזור את המידע בצורה נכונה. השלב השלישי ביזמות הוא מימוש, הוצאה לפועל מהירה".

"ספרינט שכזה", סיכם בר, "יאפשר להנהלה לפעול ולנהל את הארגון בצורה טובה ויעילה יותר. על בסיס מתודולוגיה, מביאים ערך מהיר לארגון בלי לנצל את התקציב הקיים, ועושים זאת במקביל לעבודה השוטפת. זה כמו חפש את המטמון. כדי שזה יצליח, נדרשים כמה דברים: יזמות, שמישהו מה-IT ירצה להביא משהו חדש - וייזום; צוות - אי אפשר לעשות זאת לבד, כאשר הנתונים פזורים; מיומנות חזקה, שתאפשר יישום מהיר; והכי חשוב - נדרשת זריזות. אם המנמ"רים לא יצליחו ליצור ערך ב-10 ימים - לארגון לא תהיה סבלנות אליהם. זה הזמן לנקוט ביוזמה מחוץ לקופסה ולראות איך מנצלים את הנתונים שהצטברו כדי להביא סיפור חדש. עשינו כמה פרויקטים שכאלה בחודש האחרון והבאנו, יחד עם המנמ''רים, להשפעה ולערך לארגונים".

הפוסט "דווקא בתקופת משבר, המנמ"רים יכולים לפרוח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת נתיבי ישראל הודיעה כי היא מקימה מרכז חדשנות לפיתוח וניהול תשתיות תחבורה בהיקף של 10 מיליון שקלים בשנה. בראש החטיבה תעמוד הילה חדד חמלניק, שהייתה עד לאחרונה סמנכ"לית פרויקטים במשרד התחבורה.

במסגרת פעילותה, החטיבה החדשה תתמקד בשלושה תחומים עיקריים: תוכניות ופיילוטים תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות לפעילות הליבה השוטפת של החברה, המחזיקה ב-98% מתשתיות התחבורה הבינעירוניות של המדינה; פיתוח ניהול התנועה לצד היערכות לקליטת רכבים חשמליים ואוטונומיים; וייזום תוכניות מחקר נרחבות בשיתוף האקדמיה וגופים מובילים מהעולם.

החברה מתכוונת להעמיד את מרכז החדשנות לטובת שיתופי פעולה עם גורמים בחו"ל ואף פרסמה קול קורא ובקשת מענה לשלושה אתגרים: אופטימיזציה של תנועת משאיות, אחזקה מונעת לגשרים וניתוח תביעות תחבורה משפטיות באמצעות בינה מלאכותית (AI). לאחר בדיקה וניתוח של ההצעות, זכו חמישה מציעים במענקים בהיקף כולל של חצי מיליון שקלים.

החברות שזכו הן: Manam Applications ו-Dynamic Infrastructure בתחום אחזקת גשרים, היזמים בצלאל חלימי ואמיר ללוש בנושא תביעות תחבורה משפטיות, InprisWay ו-AutoLab זכו באתגר ניטור תנועת המשאיות.

ההכרזה על מרכז החדשנות תהיה מחר, בכנס הבינלאומי EcoMotion, שייערך לראשונה באופן וירטואלי בהשתתפות יותר מ-100 חברות מישראל ומחו"ל. במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר לקראת הכנס אמרה חדד חמלניק, כי "בדיקות ומחקרים בעולם מוכיחים, כי טכנולוגיות מתקדמות לטיפול, ניטור, פיתוח ואחזקת תשתיות יכולות להוביל לשינוי משמעותי באופן שבו הציבור הרחב חווה ומשתמש בתחבורה - מהפחתה של עד 20% מעומסי התנועה בכבישים מדי יום וצמצום תאונות הדרכים, דרך קיצוץ משמעותי בעלות האחזקה ועד שיפור התשתיות הקיימות. מטרתנו היא להבטיח, כי המדינה המוכרת בכל העולם כאומת הסטארט-אפ, תטמיע זאת גם בשטחה".

EcoMotion הינו מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, המינהלת לתחבורה חכמה (תחת משרד ראש הממשלה) ומשרד הכלכלה".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם יזמים ישראלים ומחו"ל, בהם אמיץ ניסנבאום, מנכ"ל חברת TACTILE, ודרור הלוי, מנכ"ל ויזם של חברת EASY MILE.

הפוסט נתיבי ישראל הקימה חטיבת חדשנות לפיתוח וניהול תשתיות תחבורה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, הודיע היום (ב') לשר התקשורת הנכנס, ח"כ יועז הנדל, כי הוא עוזב את תפקידו. סיבת העזיבה היא חילופי השרים במשרד - הנדל ייכנס מחר לתפקיד במקום שר התקשורת הנוכחי, דודי אמסלם, שעובר להיות השר המקשר בין הממשלה לכנסת, והאחראי על מערך הסייבר הלאומי וישראל דיגיטלית. הפרישה תיכנס לתוקף בעוד כחודשיים.

ככל הנראה, מי שתמונה לתפקיד במקומו של כהן היא לירן אבישר בן חורין. בן חורין שימשה כמנכ"לית פרויקט מסע של הסוכנות היהודית, לעידוד הגעתם של בני נוער יהודים מחו"ל לישראל, והייתה פעילה בתל"ם - התנועה שדרכה הגיע הנדל לכחול לבן - וחלק מצוות המשא ומתן של כחול לבן בעקבות מערכת הבחירות השנייה של 2019. היא בת זוגו של איתי בן חורין, מנכ"ל משרד יחסי הציבור והתקשורת בן חורין אלכסנדרוביץ', שניהל את הקמפיין של כחול לבן בבחירות הראשונות ב-2019.

כהן והנדל שוחחו היום בשיחה שלדבריהם "התנהלה ברוח טובה". השר הנכנס אמר כי כהן "שירת את מדינת ישראל בתפקיד החשוב. אני מתרשם שהוא עשה את עבודתו נאמנה ובאופן מיטבי, קידם תהליכי עומק במשרד והניח תשתית לקידומה של הטכנולוגיה במדינת ישראל".

לבקשת הנדל, כהן ניאות למלא את התפקיד בתקופה הנוספת, על מנת לאפשר תהליך חפיפה והעברת מקל מסודרת.

סיבים אופטיים, דור 5 והמשבר בשוק הסלולר

כהן מונה למנכ"ל משרד התקשורת באפריל 2018 על ידי השר איוב קרא, לאחר שנים רבות של שירות בצה"ל, שבסופן הוא היה ראש אגף התקשוב, בדרגת תא"ל. בתקופת כהונתו ידע שוק התקשורת, ובפרט הסלולר, טלטלות רבות, עקב המשבר שעובר עליו מזה מספר שנים. ביולי האחרון פרסמה בזק אזהרת רווח, מחשש לירידה של מיליארד שקלים בערכה של פלאפון. בעקבות כך, כהן הקים צוות לבדיקת מצב שוק הסלולר.

בתקופתו האיץ משרד התקשורת את המעבר של ישראל לדור החמישי וכהן אמר בטקס IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך בפברואר האחרון, שיישומי דור זה ייפרשו בישראל ב-2025. עוד הוא אמר באירוע שגם משרד התקשורת עובר טרנספורמציה דיגיטלית, "על מנת שיהיה רלוונטי ויוכל להתאים את הרגולציות".

תחום נוסף שהיה על שולחנו של המנכ"ל הפורש הוא תשתיות הסיבים האופטיים. במהלך כהונתו הוא אישר את המיזוג בין מיזם הסיבים האופטיים IBC של חברת החשמל לבין סלקום ותש"י, שרכשו את השליטה עליו - עסקה שיצאה לפועל לאחר שגם הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, אישרה אותה. כמו כן, הוקם במהלך תקופתו מרכז שו"ב לאיומי סייבר על ספקיות התקשורת, כחלק מהמרכז הארצי לניהול אירועי סייבר של מערך הסייבר הלאומי. המרכז ממוקם בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע.

נושאים אלה יהיו גם על שולחנה של המנכ"לית החדשה. כך, היא תצטרך לאשר - או לא - את עסקת המיזוג המסתמנת בין סלקום לגולן טלקום, להמשיך במהלכים להטמעת הדור החמישי והסיבים האופטיים, ולוודא שהתחרות בין ספקיות התקשורת השונות נשמרת, לצד שמירה על האיתנות הפיננסית שלהן.

הפוסט בעקבות חילופי השרים: נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת – פורש הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"פעילות המשרד בשנים האחרונות בראשותו של השר היוצא, ח"כ אופיר אקוניס, ממחישה יותר מכל את היותה של ישראל מעצמת היי-טק, שקמה כסטארט-אפ על ידי אנשים עם חזון והגיעה להישגים אדירים", כך אמר שר המדע החדש ח"כ יזהר שי, בטקס חילופי השרים שנערך היום אחר הצהריים במשרד המדע, בנוכחות מצומצמת של מנהלי המשרד ובני משפחתו של השר החדש.

עוד אמר השר שי, כי פעילותו של המשרד וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו במהלך השנים אינם חשובים רק בצד הטכנולוגי, אלא משמעותיים מאוד לחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל כאומת החדשנות והסטארט-אפים".

שי ציין, כי בתקופת השר היוצא הפך המשרד למוקד משמעותי, שעושה את אחד הדברים החשובים ביותר: הנגשת המדע לכלל אזרחי ישראל. "ראיתי באחת החוברות שהוגשו לי לקראת כניסתי לתפקיד, שלא פחות מחצי מיליון ישראלים נחשפו למגוון הפעילויות של המשרד, בכל התחומים. סל המדע, התמיכה במשלחות של תלמידים לתחרויות רובוטיקה, קייטנות הקיץ ועוד הם חלק ממטרות המשרד, לצד הנגשת המדע לפריפריה, והם קרובים לליבי", אמר השר, והוסיף: "אני נכנס לתפקיד ביראת כבוד ומודה על הזכות שניתנה לי לעסוק בתחום שאני קרוב אליו כבר 30 שנה, כי ההיי-טק בשבילי אינו רק דרך חיים, אלא אחד הסמלים של מדינת ישראל".

השר היוצא אקוניס בירך את השר החדש ומנה בדבריו את עיקרי ההישגים של המשרד על כל עובדיו והצוותים שלו, אותם כינה " סיירת מטכ"ל". ביו היתר, אמר השר, כי הוא גאה שהצליח להעביר החלטת ממשלה, שבעקבותיה כל המשלחות של התלמידים לתחרויות רובוטיקה ממומנות על ידי המדינה. "אנחנו לא מממנים משפחות, אנחנו דואגים לעתידה המדעי של מדינת ישראל ולדור המדענים הבא שלה", הוא אמר.

השר ציין עוד, כי בין מאות התגובות שקיבל אתמול, לאחר שהעלה פוסט בפייסבוק על פרידתו מהמשרד, הגיעה תגובה מתלמידים מדימונה, שהשתתפו בתחרות בארה"ב והביאו כבוד לישראל.

[caption id="attachment_315953" align="alignnone" width="602"] השר היוצא אופיר אקוניס, מונה לשר לשיתוף פעולה אזורי. צילום: מערכת אנשים ומחשבים[/caption]

עוד הזכיר אקוניס בדבריו את שבוע החלל, שמנגיש את המדע לאלפי ישראלים. הוא אמר לשר החדש, כי ללא ספק יש לו עוד הרבה משימות, ובין היתר אתגר להגדיל עוד את תקציב המשרד, בתקופה לא פשוטה. " אני גאה לעזוב משרד שבארבע שנים ושמונה חודשים הפך ממשרד שאף אחד לא ידע על קיומו, אף שר לא רצה אותו - למשרד משמעותי, שיש לו תפקיד חשוב בחיבור בין הפריפריה למרכז ובחינוך הדור הבא של המדענים בישראל".

חילופי שרים במשרד הכלכלה

הבוקר נערך גם טקס חילופי שרים במשרד הכלכלה. ח"כ עמיר פרץ נכנס לתפקידו במקום השר היוצא אלי כהן, שמונה להיות השר לענייני מודיעין. השר פרץ אמר, כי "משבר הקורונה הוא הזדמנות להפוך את הכלכלה הישראלית לכלכלה אנושית, כלכלה שבה כל אזרח יידע שיש תוכניות שמבטיחות לו אופק כלכלי".

שר הכלכלה והתעשייה היוצא כהן אמר, כי "העשור האחרון היה הטוב ביותר של ישראל, עם ייצוא ישראלי של 114 מיליארד דולר, הגדלנו את שיעור המועסקים בהיי-טק והבאנו את ישראל למקום ה-16 במדד התחרויות של OECD".

הפוסט שר המדע החדש: הישגי המשרד מייצגים את ישראל כמעצמת היי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נעה תבור, שופטת בית משפט השלום בתל אביב, גזרה אתמול (א') על ההאקר מאשקלון שנת מאסר נוספת על שבע השנים שהוא כבר מרצה, כמו גם מאסר על תנאי. זאת, לאחר שהורשע באיומים ובהטרדות של בתי ספר בישראל, כשהיה עצור בחשד (שלאחר מכן הוא הורשע בו) לביצוע מתקפות סייבר שבהן איים על מוסדות אמריקניים. יצוין כי ההאקר בן ה-21 לא ירצה את כל השנה הנוספת, כי אם רק 45 ימים מתוכה - בית המשפט קבע כי יתר התקופה תחפוף לתקופת המאסר שכבר נגזרה עליו.

בתיק הנוכחי, ההאקר הורשע בסחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה וידיעות כוזבות בנוגע לעבירת פשע. שמו אסור בפרסום, מאחר שאת חלק מהעבירות בתיק המרכזי שבו הורשע הוא ביצע כשהיה קטין.

לפי כתב האישום המתוקן בו הוא הורשע הפעם, בעת שהוא היה נתון במעצר עד תום ההליכים בגין תיקו המרכזי, הוא התקשר לשני בתי ספר יסודיים במרכז הארץ ואמר לצוותיהם כי הטמין פצצות במוסדות. בעקבות איומיו פונו התלמידים, והוזעקו למקום כוחות משטרה וחבלנים שסרקו את השטח במטרה לאתר מטעני חבלה. בנוסף, הוא התקשר לבית מלון באילת ואיים על קצינת הביטחון במקום כי הוטמנה בו פצצה, שעתידה להתפוצץ בקרוב. בעקבות זאת, צוות המלון הזעיק את המשטרה, שערכה סריקות בו ובסביבתו, במטרה לאתר מטעני חבלה.

גזר הדין ניתן בעקבות הסדר טיעון שהתקבל על ידי בית המשפט. בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר נמנו לקיחת האחריות מצדו של הנאשם והבעת החרטה, מאפייני אישיותו ונסיבותיו האישיות, גילו הצעיר ועונש המאסר הארוך אותו הוא מרצה כעת. העונש מתווסף לעונשו בתיקו המרכזי, שבו הורשע במסכת ארוכה של עבירות סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות בהלה ופחד, התחזות כאחר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, הלבנת הון ועוד. עבירות אלה בוצעו מ-2015 ועד למעצרו ב-2017.

איים בפצצות "מתוך משחק"

ביוני 2018, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את ההאקר מאשקלון על שהתריע התרעות כוזבות על פצצות ב-2,000 מוסדות ברחבי העולם ואיים על סנטור אמריקני. השופט צבי גורפינקל הרשיע אותו בסחיטה באיומים, מסירת הודעות שווא, הפרעה חמורה לציבור וגרימת נזקים כלכליים. בין היתר, הצעיר הטריד מוסדות יהודיים, תחנות משטרה, נמלי תעופה, חברות תעופה ובתי ספר, בטענה שעומד להתבצע בהם פיגוע ירי או עומדת להתפוצץ אצלם פצצה. כמו כן, הוא השאיר בבתי ספר ובמוסדות של הקהילה היהודית בארצות הברית הודעות על ילדים שמתו כביכול.

בכתב האישום בפרשה ההיא נכתב כי "הנאשם התקשר ופנה בכתב, אלפי פעמים, לגורמים שונים בעולם ואיים עליהם במעשי טרור ורצח. מעשים אלה בוצעו באמצעות האינטרנט ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות וקולו. מעשיו של ההאקר מאשקלון גרמו לפאניקה בציבור, להזנקת כוחות חירום, לפינוי מקומות ולנחיתת מטוס שלא ביעדו. כן הציע הנאשם בדארקנט את שירותיו בביצוע שיחות כאלה תמורת תשלום, והציע למכירה סרטוני הדרכה המסבירים כיצד לבצע שיחות הפחדה ואיום, תוך שימוש באמצעי הסוואה, אוגדני הוראות ומדריכים מפורטים, המסבירים כיצד לבצע עבירות".

עוד נטען בכתב האישום כי "הנאשם שכר ברשת האפלה שירותים של אנשים שיבצעו עבורו כ-'קבלני משנה' חלק משיחות האיום, הנחה אותם ושילם להם בביטקוין".

לטענת הרשויות בארצות הברית, הצעיר האשקלוני השתמש בדארקנט, וליתר דיוק בשוק השחור האינטרנטי אלפא ביי (שמאז הממשל הפדרלי סגר אותו), והציע לאיים על בתי ספר תמורת תשלום של 30 דולר לאחד. הוא אף סחר במסמכים מזויפים - דרכונים, תעודות זהות ורישיונות נהיגה - בסכומים שווי ערך למיליוני שקלים, בביטקוין. בין הקורבנות שלו היו מוסדות רבים, כולל הליגה נגד השמצה, מוסדות של הקהילה היהודית בפלורידה, הסנאטור ארנסטו לופז וג'ורג' ליטל, לשעבר בכיר במשרד ההגנה האמריקני. לאחרון הוא אמר כי יחטוף את ילדיו ויהרוג אותם.

כשנשאל בתסקיר מדוע ביצע את המעשים שבגינם הוא נאשם, ענה ההאקר מאשקלון כי זה נבע משעמום והיה עבורו כמו משחק, והבטיח שהוא יחדל מכך.

הפוסט בית המשפט גזר שנת מאסר נוספת על ההאקר מאשקלון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תוכנות בית השיטה, חברה מובילה בפיתוח מערכות מידע למוסדות להשכלה גבוהה, המפתחת את מערכת גלבוע, תאפשר בקרוב למוסדות האקדמיים המובילים בארץ לקלוט תשלומים באמצעות ארנקים דיגיטליים. זאת, לאחר שחתמה על הסכם אסטרטגי וסיימה הטמעה של מערכת התשלומים המיידיים של סוויץ' בי.איי. מערכות ליבה. המערכת של תוכנות בית השיטה משרתת יותר מ-40 מוסדות להשכלה גבוהה, ביניהם המכללות הגדולות בישראל.

כחלק מהמגמות המובילות את שוק התשלומים ועל מנת לענות על צרכי הדור החדש יצטרפו בקרוב המוסדות להשכלה גבוהה למהפכת התשלומים של ישראל, ויאפשרו לסטודנטים לשלם עבור שירותים אקדמיים בחוויית קניה חדשה, נוחה, בטוחה ומותאמת במיוחד לדרישותיהם. המוסדות האקדמיים, שהינם מעוז החינוך של הדור החדש, לא נגישים כיום לאמצעי התשלום הנהוגים בקרב דור זה, שנוהג לשלם מהנייד באמצעות אפליקציות התשלומים - בלחיצת כפתור וללא צורך בהזנת פרטי תשלום. משבר הקורונה חיזק את הצורך להתאים ולהרחיב את מגוון אמצעי התשלום באקדמיה, במיוחד בפתרונות תשלום מרחוק ומהנייד.

במסגרת השירות יתאפשרו תשלומים במגוון ארנקים דיגיטליים, באמצעות חיבור יחיד למערכת התשלומים המיידיים של סוויץ', בהטמעה פשוטה ומהירה, המקצרת זמני השקה.

חדשנות טכנולוגית נוספת של תוכנות בית השיטה

הוספת מערך התשלומים המיידיים של סוויץ' מהווה צעד נוסף באסטרטגיית החדשנות הטכנולוגית של תוכנות בית השיטה. השירות פועל בהלימה מלאה עם מערכת הנהלת החשבונות של בית העסק, לא משנה תהליכי עבודה ומאפשר הוצאת דו"חות מותאמים אישית. שירות התשלומים בארנקים הדיגיטליים זמין בכל קופות המוסדות, באינטרנט ובאפליקציות המנוהלות על ידי תוכנות בית השיטה.

תוכנות בית השיטה תודיע בקרוב על השקת השירותים במגוון מוסדות.

שחר חדד, מנכ"ל החברה, אמר ש-"בשנים האחרונות אנחנו חווים צמיחה מואצת בפיתוח שירותים דיגיטליים, עם ביקוש שמגיע מכל המכללות והאוניברסיטאות בארץ. כמו כן, יותר ויותר מוסדות אקדמיים מוסיפים אפשרויות של למידה מרחוק כחלק ממגמה עולמית, שתפסה תאוצה בעקבות משבר הקורונה. משר זה הגביר את הצורך לאפשר קבלת תשלומים באופן דיגיטלי, בנוחות ובפשטות, ומרחוק. כחלק מחזוננו לספק את הפתרונות המיטביים ללקוחותינו ולסייע למוסדות האקדמיים להוביל בתחומם, אנחנו, בתוכנות בית השיטה, פועלים נחרצות להוספת פתרונות חדשניים וראשוניים, המותאמים לצרכי השוק המשתנים ולדרישות הגבוהות מצד הלקוחות. כל זאת בדגש על חוויית משתמש פשוטה, קלה ובטוחה".

שילה פרידה, סמנכ"ל התפעול והשיווק של סוויץ' בי.איי. מערכות ליבה, ציין כי "מהפכת התשלומים המיידיים בישראל צועדת קדימה. אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר עסקים, מענפים שונים, מאפשרים תשלומים בארנקים דיגיטליים, כאמצעי תשלום חדש המותאם לדרישות הדור הצעיר. החזון שלנו, בסוויץ', הוא ליצור מערכת אחת, המספקת את כל צרכי התשלומים המיידים ובארנקים דיגיטליים בחיבור יחיד, פשוט ומהיר לבתי העסק. שיתוף הפעולה שלנו עם תוכנות בית השיטה מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לשלב את העתיד - כיום. הוא מציב את תוכנות בית השיטה בחזית החדשנות. בהמשך נאפשר שירותי תשלום ופיננסים נוספים, על מנת להגדיל את חופש הבחירה ומגוון השירותים במערכות של תוכנות בית השיטה".

הפוסט מהפכת התשלומים מגיעה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נגיף הקורונה לא עוצר: אקזיט הענק, שדווח עליו בפברואר השנה, ובמסגרתו פורסקאוט (Forescout) הישראלית תירכש תמורת 1.9 מיליארד דולר במזומן – הושהה. הרוכשת, אדוונט אינטרנשיונל (Advant International), קרן הון סיכון פרטית מבוסטון המנהלת נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד דולר – הודיעה על כך לנרכשת בסוף השבוע.

העסקה הייתה צפויה להסתיים אתמול (ב'). שווי הרכישה, לו הייתה מתממשת, עמד על 30% יותר משוויה של החברה נכון למחצית אוקטובר 2019, אז החלו הדיונים על העסקה. למרות ההשהיה, שני הצדדים מנהלים דיונים מתמשכים בנוגע לעיתוי הסגירה ותנאי העסקה, כך לפי פורסקאוט - שציינה כי אין כל ביטחון ששתי החברות תגענה להסכמה על התנאים.

"זוהי תקופה המתאפיינת באי ודאות לכל עסק וקהילה על פני כדור הארץ, המנווטים בין האתגרים שיצרה מגיפת הקורונה", אמר מייקל דה סזארה, מנכ''ל ונשיא פורסקאוט, "אנו ממשיכים להאמין כי אדוונט היא השותף הנכון עבורנו ונהיה מחויבים להשלמת העסקה בקרוב".

מניית הנרכשת צנחה ביותר מ-20% בטרם פתיחת המסחר אתמול (ב'), מה שהביא לה ערך של 1.45 מיליארד דולרים, סכום הנמוך ב-450 מיליון ממה שהרוכשת הייתה אמורה לשלם.

עוד הודיעו אנשי אדוונט לפורסקאוט, כי פורטינט תבעה אותה בבית משפט מחוזי, על הפרת זכויות של שלושה פטנטים שלה, לכאורה.

פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר. היא מאוגדת כחברה אמריקנית, והמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, שם יושב גם המנכ"ל, דה סזארה – לשעבר נשיא מק'אפי.

בתחילת דרכה התמקדה פורסקאוט בפיתוח מוצר הטעיה בסייבר, שהקדים את זמנו. ב-2005 החברה הסבה את הפלטפורמה שלה ל-NAC, (ר"ת Network Access Control - בקרת גישה לרשת הארגונית). ב-2010, לאחר הופעת ה-iPad, כשהמוצר נכנס לרשתות ארגוניות וצמחה מגמת ה-BYOD (הבא.י את מכשירך לעבודה) ועימה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש – החל ביקוש למוצר הנראות של פורסקאוט. החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 על פי שווי של 800 מיליון דולר, ובחלוף פחות משנתיים היא הייתה שווה יותר מכפול מכך – יותר מ-1.6 מיליארד. פורסקאוט היא אחת משלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות, והכנסותיה, עד הקורונה, צמחו בשיעור שנתי דו ספרתי.

הטכנולוגיה של החברה מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים באמצעות חיבור לרשת התקשורת ובלי צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. בנוסף, באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת, היא מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. לקוחותיה הם ארגונים גדולים יחסית, בהם גופים פדרליים בארצות הברית וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים, ובסך הכל היא מסייעת להגן על עשרות רבות של מיליוני מחשבים.

הפוסט מנזקי הקורונה: הושעתה רכישת פורסקאוט ב-1.9 מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שאול שרוני מונה לסמנכ"ל כספים ב-DayTwo - סטארט-אפ התזונה הבריאה של מריוס נכט. שרוני מביא עימו 20 שנות ניסיון בסטארט-אפים, חברות פרטיות וחברה ציבורית. בין היתר, שימש כסמנכ"ל הכספים של איתמר מדיקל. במהלך כהונתו הוביל את ההנפקה של החברה בבורסה בת"א. שרוני הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ממכללת רופין ותואר שני במינהל עסקים ומימון מאוניברסיטת בר-אילן.

חברת DayTwo מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית מבוססות על בינה מלאכותית, במטרה לאזן את רמות הסוכר בדם. הטכנולוגיה והמדע שעליהם מבוסס המוצר פותחו במכון וייצמן למדע על ידי פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב, והחברה מנוהלת על ידי ליהיא סגל.

הפוסט שאול שרוני מונה לסמנכ"ל הכספים בסטארט-אפ DayTwo הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בזק בינלאומי הקימה אתר התאוששות מאסון מבוסס תשתיות נוטניקס בברינקס ישראל. הפרויקט, בהיקף מאות אלפי שקלים, ארך כחודש והסתיים באחרונה.

פרויקט הקמת אתר ה-DR נערך לאחר השלמת פרויקט הקמת דטה סנטר ראשי, אף הוא מבוסס נוטניקס. במסגרת הפרויקט הוטמעו תשתיות משולבות באופן עמוק  (Hyper Converged)  של נוטניקס. פתרונות התוכנה הללו עובדים על גבי שרתים של לנובו והם משלבים את השרתים, האחסון והתקשורת בפתרון מאוחד. זו מהווה תשתית לרשת הארגונית של ברינקס, הכוללת מאות מחשבים רזים של סיטריקס, מערכות ERP ו-CRM ויישומים ארגוניים נוספים.

ברינקס הבינלאומית עוברת בשנים האחרונות שינוי בהיצע השירותים שלה. החברה, שמספקת פתרונות לוגיסטיים מאובטחים להעברת כספים ומוצרים יקרי ערך, מרחיבה את שירותיה ומספקת פתרונות פיננסיים מבוססי טכנולוגיה. אחד מהם הוא שירות קומפיוסייף – כספות ממוחשבות לזיכוי בנקאי בזמן אמת מתוך בית העסק.

"בעקבות הפרויקט", אמר איתי זימן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ברינקס ישראל, "שיפרנו ב-80% את יכולות השרידות והביצועים לעומת מערכת מתחרה שהייתה באתר שלנו קודם. הגענו למצב שיש לנו כיום  תשתית אמינה ויציבה".

זימן הוסיף, כי "תוך זמן קצר העברנו את כל אתר הייצור שלנו לפתרונות של נוטניקס. לאחר מכן העברנו לסביבת נוטניקס גם את הדטה סנטר של רשת ה-DMZ שלנו – רשת מאובטחת, הפועלת בהפרדה מהרשת הארגונית של ברינקס. אז ביצענו את פרויקט ה-DR". לדבריו, "כיום, כ-75% מפעילות החברה היא מתן שירותים דיגיטליים, הדורשים מערך IT תומך ובעל יכולת גידול. ברינקס מוסיפה שירותים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה, ובהתאם - חוות השרתים שלנו גדלות ומתרחבות כל הזמן וכך גם תשתיות נוטניקס. הם מספקים פתרון מהיר, אמין ויציב למחשבי הסיטריקס שלנו. כך, המשתמשים נהנים מביצועים טובים יותר ויציבות, לצד עבודה גמישה. אם, לדוגמה, שרת עושה בעיות, ניתן לחסום אותו במהירות ובתוך שש שניות להעלות לאוויר שרת חדש".

"לא יכולנו להתפשר על ביצועים וזמינות", סיכם זימן, "קיבלנו פתרון שמאפשר למערכות שלנו להתעדכן בזמן אמת ובכל שעות היממה – כי אנו חברה פיננסית, שלא יכולה להרשות לעצמה תקלות ונפילות".

בן סמו, מנהל מכירות בנוטניקס ישראל, הוסיף, כי "הטמעת הפתרון מאפשרת לצוות ה-IT לספק לארגון מענה מהיר לכל צורך עסקי, תוך שמירה על ביצועים גבוהים ושרידות מרבית".

הפוסט בזק בינלאומי הטמיעה DR מבוסס נוטניקס בברינקס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בנקים וחברות ביטוח בישראל כפופים כיום לרגולציה ענפה ומחמירה הנוגעת להגנת הפרטיות, שמחייבת אותם לנהל, באופן שיטתי ומתועד, את גריעת המידע הישן המצוי בחומרה שהם מתכוונים להשבית. הידועה שבהן היא דירקטיבת ה-GDPR של האיחוד האירופי. הרגולציה מתייחסת לכל סוג של מידע פרטי שמעובד על ידי הארגון. מידע זה מצוי בכל סוגי החומרה: שרתים, התקני אחסון, ציוד תקשורת, מחשבים שולחניים, טאבלטים, מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, מדפסות, מכונות צילום, סורקים, מכשירי פקס ועוד.

הרגולציה המחמירה נועדה בראש ובראשונה להבטיח כי לארגון יש תכנית סדורה בכל הקשור לטיפול בהשמדת המידע הרגיש שאוגרים ההתקנים השונים וכי ננקטו בכל האמצעים הנדרשים, כדי שכל מידע שהוא לא יזלוג או חלילה יגיע לידי גורמי פשיעה וישמש לביצוע עבירות פיננסיות פליליות. אי עמידה ברגולציית ה-GDPR מהווה סיכון לקנסות משמעותיים ביותר, מלבד הפגיעה במוניטין של הארגון ופגיעה באמון מצד לקוחות ושותפים עסקיים.

"האתגר בגריעת חומרה ישנה של מוסדות פיננסיים בישראל הוא ענק, בהתחשב בעובדה שמדי שנה הבנקים וחברות הביטוח 'מוציאים לפנסיה' מאות שרתים, אלפי מכשירי קצה של עובדים ועשרות אלפי מערכות קצה אחרות", אומר רוני וולקן, מנכ"ל שורו, המתמחה בשירותים לגריעת מידע מחומרה במוסדות גדולים (ITAD - IT Asset Disposal).

"האתגר הוא קשה ומורכב לא רק בישראל אלא גם במוסדות פיננסיים ברחבי העולם - ולא כולם מצליחים להתמודד עמו בהצלחה", וולקן מציין. "על כך מעיד מחקר של IDG, שמצא שרק ל-59% מהמוסדות הפיננסיים בארצות הברית יש תכנית גריעת חומרה רשמית ומלאה, 44% מטפלים בתחום באופן עצמאי, 37% מאחסנים אצלם חומרה ישנה בלי למחוק את המידע ו-28% פשוט זורקים חומרה ישנה לאתרי פסולת".

מה בישראל?

המצב בישראל דומה. המוסדות הפיננסיים אמנם נוקטים בצעדים כאלה או אחרים, אך לרובם המכריע אין תכנית גריעה סדורה והדוקה שאכן עומדת ברגולציה. כך, לדוגמה, אין בקרה פרטנית אחרי כל התקן והתקן ורישום מסודר של כל שלב בתהליך עד לסיומו.

המוסדות הפיננסיים מסכנים בכך את עצמם, שכן עבריינים שמשתלטים על ציוד ישן שלא הושמד או מוחזר עלולים להשתמש במידע הרגיש כדי לפגוע פיננסית בבנק או בחברת הביטוח ובלקוחותיהם. מכאן קצרה הדרך לתביעות של הלקוחות ולפגיעה ביוקרת המוסד הפיננסי, כפי שקרה לא פעם במדינות שונות.

[caption id="attachment_315991" align="alignnone" width="600"] שורו[/caption]

"פשיעת סייבר זהה לחלוטין בסיכוניה לפשיעה באמצעות השתלטות על חומרה ישנה ושאיבת המידע ממנה", מציין וולקן. "אלא שבעוד שבאבטחת סייבר המוסדות הפיננסיים משקיעים מיליוני דולרים בשנה, הרי שבגריעת חומרה ישנה הם משקיעים פחות מהמינימום הנדרש. ההשקעה בגריעה מקצועית של המידע האגור בהתקנים השונים באמצעות חברה מתמחה מגיעה לשבריר מההשקעה באבטחת סייבר, אך היא חושפת את הבטן הרכה של הארגונים, שקוראת לגנב".

מחזור הרכיבים האלקטרוניים מניב רווח כלכלי

בנקים וחברות ביטוח לא מודעים לרווח הכלכלי שניתן להפיק ממחזור הרכיבים האלקטרוניים וכן ממכירה מחודשת של ציוד מחשוב ישן. "המוסדות הפיננסיים יכולים להרוויח מדי שנה מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך מהרכיבים האלקטרוניים שמפורקים מהציוד הישן, שניתן למכור אותם לשימוש חוזר", מציין וולקן. "כמו כן, ניתן למקסם את הערך הכלכלי של שרתים ומחשבים ישנים באמצעות תיקונם, שדרוגם ומכירתם לארגונים אחרים, כמובן אחרי מחיקת הנתונים או השמדת התקני האחסון והחלפתם בחדשים".

"חברה המתמחה בשירותי גריעת חומרה ישנה מטפלת בכל היבטי התהליך מקצה לקצה, כולל איסוף ההתקנים, מחיקת או השמדת המידע, מקסום שווי הציוד באמצעות מכירה מחודשת ופירוק ומחזור הרכיבים. התהליך כולו מתועד ומבוקר, והלקוח מקבל את התעודות והאישורים המתאימים. מוסדות פיננסיים בוודאי יודעים לעשות חישובים ורבים מהם בוחנים לאחרונה חלופה אטרקטיבית זו", הוא מסכם.

לאתר ה-ITAD של שורו לחצו כאן.

ללינקדאין של החברה לחצו כאן.

הפוסט רוב המוסדות הפיננסיים לא עומדים ברגולציה להשמדת מידע רגיש במחשוב ישן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ישראל היא שתקפה באופן רחב היקף בסייבר נמל באיראן החודש - כך לפי דיווח מאמש (א') של הוושינגטון פוסט. על פי הפרסום, ב-9 במאי חווה נמל שאהיד ראג'עי, שנמצא בדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים. בכירים בארצות הברית אמרו לעיתון כי גם גורמים אמריקניים היו שותפים למתקפה.

גורמי מודיעין אמריקניים ציינו כי המתקפה על הנמל האיראני, שהביאה שגרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבותיו, בוצעה על ידי ישראל. ההשערה המרכזית היא שהמתקפה באה כתגובה, שלא לומר כנקמה, על הניסיון של איראן לפגוע בחודש שעבר בסייבר במערכת מים מרכזית בארץ.

על פי הדיווחים בתקשורת האמריקנית, ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. בדיווח אחר צוין כי ההאקרים הביאו לניתוק המערכות מהחשמל. ההשבתה גרמה לעומס גדול בנמל ובנתיבים הימיים המובילים אליו, בשל פקק שנוצר של כלי השיט, המשאיות והסחורות בנמל שבמיצר הורמוז.

"מתקפה מדויקת ביותר"

בכיר בתחום אמר כי מדובר במתקפה "מדויקת ביותר" והוסיף שהיקף הנזק שנגרם גדול יותר ממה שתיארו גורמים רשמיים באיראן. תצלומי אוויר הצביעו כי פקקים באורך קילומטרים התהוו בדרכים שמובילות לנמל. ימים לאחר המתקפה, עשרות ספינות מטען נצפו ממתינות בסמוך לכניסה אליו.

זמן לא רב לאחר מכן, גורמי מודיעין איראניים חקרו וגילו שלא מדובר במקרה אלא במתקפת סייבר שתוכננה מראש.

המתקפה הנוכחית בוצעה לאחר שלפי פרסום ב-ynet, בחודש שעבר הותקפו המחשבים בשורת מתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. מהפרטים שהותר לפרסם לא ברור אם הייתה השתלטות על מערכות תפעול או ששובשה פעילות משאבות. לפי האתר, תאגידי המים והביוב קיבלו הוראה לפעול מיידית להחלפת סיסמאות לתפעול המתקנים, "בדגש על מערכות תפעוליות ובפרט במערכות הוספת כלור לבארות". באתרים שבהם לא ניתן להחליף את הסיסמאות, נכתב, המפעילים נקראו לשקול לנתק את המערכות מהאינטרנט. המקרים התרחשו בימים שישי ושבת, ה-24 וה-25 באפריל, וזוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה.

לא התקבלה תגובה מממשלת ישראל לדיווח מהלילה.

הפוסט דיווח: ישראל ביצעה תקיפת סייבר רחבת היקף על נמל באיראן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המהלכים בשנה וחצי האחרונות בתחום התקשורת, ובייחוד בחודשי משבר הקורונה – גרמו לי להבין טוב יותר מבעבר, שיש בתחום הזה הרבה מעבר למספרים, אנטנות, כבלים, סיבים ואינטרסים – יש בו ערכים, הגשמה ציונית ועיסוק בחיי היום יום של אזרחים ובשירות שהם מקבלים, ואיך הוא צריך להפוך למגדלור", כך אמר שר התקשורת החדש, ח"כ יועז הנדל, בטקס חילופי השרים שנערך הבוקר במשרד התקשורת בנוכחות מנהלי המשרד ובני משפחתו של השר החדש.

"אנו מצויים בצומת קבלת החלטות, שישפיעו על האזרחים ועל העתיד המשותף שלנו", הוסיף השר החדש, "ויש לנו משימה עליונה – להיות מדינה שמובילה בתחום התשתיות המתקדמות. לפעמים זה אפילו חשוב יותר מתשתיות אחרות – למשל בפיתוח הפריפריה. איכותנו תימדד בזכות התשתיות שנצליח להקים. זו משימה עליונה – לדאוג לתשתיות בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות".

עוד אמר הנדל, כי לדעתו יש "מדי כמה זמן 'לנער את השמיכה' – ולבדוק את הרגולציה והאם היא מתאימה גם להיום".

"אנו קשובים לסקטור העסקי", אמר הנדל, "אבל גם זוכרים את המצפן הערכי – טובת המדינה וטובת האזרחים. אין אינטרסים נסתרים במחשכים, אלא רק לממש את החזון הציוני: האזרחים חשובים יותר".

הנדל ציין לשבח את התנהלות משרד התקשורת במשבר הקורונה, ואמר, כי "אנו צריכים להיות ערוכים למשבר הבא".

שר התקשורת היוצא, דוד אמסלם, בירך את השר הנכנס, וציין, כי "אנו על ספו של עידן שבו הטכנולוגיה העתידית משפיעה על כל תחומי החיים כמעט, בהם רפואה, תחבורה ועוד. "חשיבותו של משרד התקשורת", אמר אמסלם, הופכת גדולה יותר, שכן זהו משרד שאחראי על כך שחברות התשתיות יהיו ערוכות לעידן שבו תחום התקשורת ישפיע כמעט על כל תחומי החיים במדינה. "אם המדינה לא תהיה ערוכה תשתיתית – זה לא יהיה כאן", הוא אמר.

אמסלם ציין שלושה נושאים בוערים, שלדבריו יש לתת עליהם את הדעת כעת, והם: קידום הכניסה של דור 5 על ידי המפעילות, יציבות שוק התקשורת, שלדבריו "מצוי במצב לא יציב, ואם קורה משהו בשוק הזה, זה הופך להיות בעיה של המדינה", והטיפול במשבר של חברת דואר ישראל.

"משבר הקורונה", ציין השר היוצא, "יצר תובנות רבות, שעיקרן הרחבת התשתיות במקומות הקריטיים, כדי לאפשר צרכים כמו למידה מרחוק, רפואה, ועו"ד.

עוד ציין אמסלם את הבעייתיות של עבודת המשרד מול השוק. לדבריו, "משרד התקשורת הוא משרד רגולטיבי, אבל החברות הפועלות בשוק הן חברות פרטיות, הפועלות על בסיס רווח, ולכן יש צורך לבצע איזונים כדי שהרגולציה תניע את הגלגלים של חברות התקשורת".

נתי כהן, שהודיע אתמול כי יעזוב את תפקיד מנכ"ל המשרד, בירך גם הוא את השר הנכנס ומנה בדבריו את הישגי המשרד בשנה האחרונה, בהם היציאה למכרז דור 5, סיכום מתווה הסיבים האופטיים, עדכון תעריפי השוק הסיטונאי, נושא הפריסה האוניברסלית של הכיסוי הסלולרי, עדכון ערבויות ברישיונות החברות, שהקל על החברות הקטנות ועוד.

הפוסט שר התקשורת החדש: המשימה העליונה – להיות מדינה שמובילה בתחום התשתיות המתקדמות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות