"רבים מהארגונים מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית, וחלקם אף עושים ועשו זאת. זמן קצר לפני שהקורונה פרצה לחיינו, חברות המחקר חזו שבשלוש השנים הקרובות יהיה גידול של 13% בשנה במספר הארגונים שיבצעו טרנספורמציה דיגיטלית. בארץ, התחזיות היו צנועות יותר ודיברו על גידול של 5%. יש להשליך את התחזיות לפח. הקורונה, כמו כל משבש טוב, הולכת לרענן ארגונים: כולם יצטרכו טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית - אחרת אין להם תכלית, ויהיה עליהם לבצע אותה במהרה, על סטרואידים", כך אמר מוטי פנחס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים.

פנחס דיבר במפגש הרביעי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה והחזרה לשגרה, שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "כולם מדברים על חזרה לשגרה בצל הקורונה. כעת, אחרי שהאי-קומרס פרח בתקופת הקורונה, יש לתת את הדעת לכך שלא מעט עסקים נמנעו מלהיכנס לתחום. כיום, עסק שלא יכול להנגיש את מוצריו ללקוחות בדיגיטל הופך ללא רלוונטי, ובמהירות. הדבר משליך גם על עולם ניהול הלקוחות והידוק הקשר עם הלקוח, שגם בו תהיה פריחה של ערוצי דיגיטל, כי יהיה חשוב לתת ללקוח לבחור את הערוץ שנוח לו ובמועד המתאים לו. עסקים שלא ישכילו לאפשר זאת יהיו בבעיה".

מעבר לשיווק דיגיטלי ועבודה היברידית - מהמשרד ומהבית

עוד חוזה פנחס מעבר מהשיווק המסורתי לזה הדיגיטלי. ו-"בעקבות הטרנספורמציה המטורפת לעבודה מהבית בעידן הקורונה, העתיד בתחום יהיה היברידי: לא כולם יגיעו למשרד ונראה סוג של שילוב – לצד העבודה במשרד, יהיו כאלה שימשיכו לעבוד מהבית ופגישות רבות יבוצעו מרחוק. ארגונים מפנימים, ויפנימו עוד, את התועלות של העבודה מרחוק".

"בתחום בריאות הציבור", הסביר פנחס, "ארגונים יוכלו לקבל הנחיות חדשות ולהגיב מהר. גם פה, נושא הדיגיטציה בא לעזרתנו, עם שימוש בכלי דיגיטלי כמענה רפואי ועסקי. בעולם החינוך המקוון, אנחנו רואים פתרונות מדהימים - אך ספורדיים ונקודתיים. זה ישתנה: מי שישכיל לבנות מערכות למידה מרחוק יצמח בענק".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

פנחס הציג פתרון מתוך סל הפתרונות של הקבוצה - Smart Transcribe, שהוא מערכת לתמלול ואינדוקס אוטומטי של שיחות וידיאו על ידי מכונה. "עם הפתרון שלנו ניתן בקלות להתחבר לפלטפורמות הפופולריות ולקבל תמלול אוטומטי של הנאמר בשיחות, בדגש על עברית", ציין. "המערכת כוללת רכיבים לזיהוי ולהפרדה בין דוברים, סיווג ואחזור השיחות, הפעלת מודלי, יכולות חיפוש והצגת מדדים מהשיחה".

לסיום הוא אמר כי "יש קושי רב של עסקים קטנים לפעול בעולם החדש. יצאנו במבצע שמאפשר לאותם עסקים להקים במהירות חנות וירטואלית ולהנגיש את המרכולת שלהם באופן דיגיטלי".

הפוסט איך לעשות טרנספורמציה דיגיטלית על סטרואידים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפוסט כנס "המשכיות עסקית חזרה ממשבר לעבודה סדירה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אין זה סוד שעובדי היי-טק מבוגרים יחסית, מעל לגיל 45 ואף 40, שמתפטרים או חלילה מפוטרים מתקשים מאוד למצוא עבודה. רבים מדברים על החשיבות בשילובם בעבודה בהיי-טק, הן עקב תת הייצוג שלהם בענף, לפחות במקצועות מסוימים, והן בגלל הניסיון שיש להם, שהם יכולים לתרום ממנו לארגונים. אלא שהנתונים בשטח מדברים אחרת ואנשי היי-טק רבים בעשורים החמישי, השישי ו-ודאי השביעי לחייהם מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה ועם דלתות הטרוקות בפניהם, גם אם טורקים להם אותן בנימוס.

כדי לסייע ליזמים בגילאים האלה, איש העסקים פול מיראג' ייסד קרן על שמו, שמאתרת מיזמים של אנשים בגילאים אלה ותומכת בהם.

ישי איזק, מנכ"ל קרן מיראג', אמר לאנשים ומחשבים שתמיכה ביזמים מעל לגיל 45 היא דבר חכם, כי בניגוד למה שחושבים, רוב היזמים המצליחים בתחום ההיי-טק הם בגילאים אלה. "מחקר שפורסם באמריקן אקונומיק ריוויו מטיל ספק בדעה הרווחת שאומרת שיזמים צעירים הם אלה שמצליחים לגייס הון ולייצר אקזיטים ולפיכך, הם קהל היעד הרלוונטי והמועדף ליזמות עסקית. הממצא העיקרי של המחקר הוא הגילוי שרוב היזמים המצליחים הם בני 45 ומעלה. העדויות מצביעות על כך שמייסדים מצליחים במיוחד של חברות הם כאלה שפתחו אותן כשהיו בני יותר מ-40, בעוד שמייסדים צעירים יותר מצליחים פחות. המחקר מבוסס על יותר מ-2.5 מיליון יזמים מתחומים שונים, שהקימו עסקים בארצות הברית מאז שנות ה-70. הגיל הממוצע של היזמים שנבדקו היה 42 ואילו בהיי-טק הוא היה 43".

[caption id="attachment_315615" align="alignleft" width="300"] ישי איזק, מנכ"ל קרן מיראג'. צילום: יח"צ[/caption]

מזה שבע שנים רצופות שהקרן מקיימת תחרות נושאת פרס כספי בישראל. "כל יזם או יזמית ישראלי.ת שהוא.היא מעל לגיל 45 רשאי.ת להשתתף בתחרות, וזה בתנאי שהיזמות שמוגשת לתחרות לא קיבלה תמיכה, מענק או פרס או סיוע כספי מכל גורם אחר ונמצאת בבעלות המלאה של המשתתף.פת. היזמות שתימצא הטובה ביותר מבחינת ההיתכנות עסקית והטכנולוגית שלה תזכה את הממציא.ה שלה בפרס של 100 אלף דולר", אמר איזק.

יש לציין שהתחרות לא מוגבלת לתחום טכנולוגי כלשהו. "כל יוזמה בתחום ההיי-טק תתקבל בברכה ותיבחן לגופו של עניין", אמר איזק. עוד יצוין שהפרס לא מותנה בגובה ההשקעה המתוכננת.

האם יש לכם מידע על הצלחות או כישלונות של היזמויות שתמכתם בהן בעבר?
"אין לנו מידע כזה. אנחנו לא קרן הון-סיכון למטרות רווח, אלא קרן פילנתרופית. אנחנו לא מקבלים מניות במיזם ולפיכך לא עוקבים אחרי ההצלחות או הכישלונות של הזוכים".

ההרשמה לתחרות נסגרת ביום ד' הבא, ה-20 במאי. ניתן להירשם אליה כאן.

הפוסט יזמים מעל גיל 45? ייתכן שאתם יכולים לקבל 100 אלף דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"במובנים רבים, מלחמת העולם הראשונה היוותה את סיומה של המאה ה-19 וסימלה את הכניסה של העולם למאה ה-20. באופן דומה, מגיפת הקורונה מחוללת שינויים משמעותיים, המאפשרים את המעבר למאה החדשה, באופן מתוקשב ומתוקשר", כך אמר רפי מרגליות, סגן נשיא בכיר במיקרופוקוס העולמית ומנכ''ל הסניף הישראלי של החברה.

לדבריו, "לקוחות, שותפים, אנליסטים - כולם באותה סיטואציה. הקורונה הביאה לכך שהעניינים הפכו לפשוטים ואפקטיביים. משבר הקורונה הביא לשינויים משמעותיים: ילדים מתפעלים מערכות למידה מרחוק, הורים קונים ברשת ומתפעלים זום. אני מעריך שעם סיום המשבר, ניסע פחות ונטוס פחות, אבל היעילות לא בהכרח תרד".

מרגליות דיבר במפגש הרביעי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה והחזרה לשגרה, שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. הוא ציין שיש למיקרופוקוס 40 אלף לקוחות ארגוניים והיא מונה 15 אלף עובדים. "התחלתי את דרכי במרקורי, סטארט-אפ ישראלי, ב-1998, ולא תכננתי שאמצא את עצמי באותו המקום בחלוף יותר משני עשורים", ציין. ב-2005 מרקורי נרכשה על ידי HP תמורת 4.5 מיליארד דולר וקצת יותר מעשור לאחר מכן, ב-2016, מכרה HPE את חטיבת התוכנה שלה, שהתבססה על קניית מרקורי, למיקרופוקוס תמורת 8.8 מיליארד דולר.

"החטיבה שאותה אני מוביל, ניהול דילוור יישומים (Application Delivery Management), עוסקת בתחום ה-DevOps לארגוני אנטרפרייז ומניבה מכירות שנתיות בהיקף של כמיליארד דולר", ציין מרגליות. "חטיבות נוספות בחברה מספקות פתרונות לתפעול ולניהול דטה סנטרים, מוצרי אבטחת מידע, ניהול סיכונים וממשל IT, חיזוי מבוסס ניתוח, הכולל את ורטיקה, ומוצרים שקשורים לקובול ולמיינפריים". לדבריו, "חמש חטיבות המוצרים הללו עובדות גלובלית. רוב החטיבה שבראשותי נמצאת בישראל".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

הוא חלק את תובנותיו מהתנהלות ארגונים במשבר הקורונה: "ראינו הבדל עצום בין ארגונים מהמגזר הפיננסי, שמהווים מחצית מהלקוחות שלנו - שם העסקים נמשכו, על אף שהבנקים העבירו את העובדים לעבודה מהבית, ללקוחות ממגזרים אחרים. סייענו ללקוחות שהעבירו את העובדים שלהם לעבודה מהבית עם פתרונות של בדיקות עומסים, כדי לבדוק שאותם עובדים מקבלים גישה טובה ומאובטחת לרשת הארגונית. סייענו לכלל הלקוחות בהתאמת פתרונות אבטחת מידע, לדוגמה אותנטיקציה מהבית וגישה מאובטחת".

"לקוחות ממגזרים אחרים", הוסיף מרגליות, "נאלצו לעבוד באופן חלקי או לא לעבוד כמעט כלל. להרץ, לקוח גדול שלנו מענף השכרת הרכב, 'נולד' אתגר חדש בשל המשבר: איפה למצוא חניות למכוניות שאינן מושכרות. ניסינו לעזור ולתמוך בארגונים השונים בשל המשבר - ופחות למכור להם תוכנה".

מה עם מיקרופוקוס עצמה?

מרגליות ציין כי גם מיקרופוקוס עברה לעבודה מהבית, "מה שהפך אותה להרבה יותר יעילה. פתאום, כל ישיבות ההנהלה נערכו בווידיאו, כולם רואים את כולם, אין יותר שיחות צדדיות, לא מתקשקשים על הכיסאות ועל המזגן. הפגישות הפכו לממוקדות וליעילות יותר. באתר החברה ביהוד יש 600 עובדים, שכולם עובדים מהבית, תומכים בלקוחות, בונים ומפתחים פרויקטים".

"צוות משאבי האנוש בחברה הפך לחוד החנית", הוסיף. "נוצרה תקשורת עם העובדים, שבמובנים מסוימים היא הרבה אינטימית: כל אחד רואה את הבית של העובד שאיתו הוא משוחח בווידיאו".

הפוסט "הקורונה הכניסה את הארגונים למאה ה-21" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממשלה. לקראת דיון בכנסת על היערכות משרד החינוך לקורונה, בשבוע שעבר פרסם מרכז המחקר של הכנסת מסמך ובו הוא מסכם את מה שנעשה עד כה, עם הצצה והשוואה למדינות אחרות. את המחקר ערכו אתי וייסבלאין ויובל וורגן.

186 מדינות סגרו את בתי הספר בתקופת הקורונה ועברו ללמידה מקוונת, וזה השפיע על 1.5 מיליארד תלמידים. בחלק מאותן מדינות בתי הספר עדיין סגורים ובחלקן האחר, למשל בישראל, הם הולכים ונפתחים. בסך הכול, לפי המחקר, ישראל נמצאת במקום טוב.

המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף.

מהצד השני, המחקר מצביע על כך שהטכנולוגיה המתקדמת שאפשרה את הלמידה מרחוק מציפה קשיים מהותיים, בעיקר ברמת הנגישות של התלמידים לכלים שבעזרתם הם יכולים לבצע זאת. כלומר, הלמידה מרחוק מעצימה את הפער הדיגיטלי שממילא קיים בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ומאזורים שונים.
במציאות שבה אין בתי ספר והחינוך הוא מתוקשב, יש יותר מדי תלמידים שנשארים בצדי הדרך: ב-24% מבתי האב בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% אין בכלל מחשב. הפער חמור במיוחד כאשר מדברים על האוכלוסייה הערבית. זאת ועוד, עורכי המחקר ציינו שמשרד החינוך לא סיפק מידע מספיק, שממנו ניתן ללמוד כמה תלמידים באזורים שנמצאים בתחתית הסולם של יישום האמצעים הדיגיטליים יכולים היו בכלל ללמוד מרחוק.

מה בשאר העולם?

הפער הדיגיטלי לא אופייני רק לישראל ומדינות שונות התמודדו בזמן הקורונה בצורות שונות עם הבעיה. המחקר של הכנסת משווה את הדרך שבה מנהלים את מערכת הלימודים המקוונת במקומות שונים בעולם, כאשר ההבדל המהותי הוא שלא מעט מדינות מערביות העבירו את האחריות המלאה ללימודים מרחוק למנהלי בתי הספר ומערכות החינוך המקומיות, בעוד שבמדינות אחרות, וביניהן ישראל, הניהול ריכוזי, נקבע מלמעלה ולא מאציל סמכויות. המחקר לא קובע איזו שיטה עדיפה, אבל מחקרים אחרים מראים שבמדינות שמאפשרות גמישות רבה למנהלים, נושא הטכנולוגיה בחינוך מקבל התייחסות טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי גם בשעת החירום של משבר הקורונה.

עוד מציינים החוקרים ממרכ המחקר של הפרלמנט הישראלי התייחסות של ארגונים עולמיים רלוונטיים לנושא. כך, הבנק העולמי ציין לשבח את סין, שממנה פרצה המגיפה. השלטונות בביג'ינג, שהיו מודעים לעובדה שיש במדינה אוכלוסיות רבות שאין להן מחשב, לא כל שכן אינטרנט, הקימו ענן חינוכי-ציבורי, שאליו נותבו חומרי הלימוד, והתלמידים יכולים היו להתחבר אליו באמצעות הטלפון, הטלוויזיה או כל רכיב דיגיטלי אחר, ללא תלות ברשת האינטרנט.

גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך.

השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.

הפוסט למידה מרחוק בזמן הקורונה: סיכום ביניים ומסקנות לעתיד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משרד התחבורה ורשות התקשוב הממשלתי העלו היום (ג'), בהשקה שקטה, שירות שמאפשר העברת בעלות על רכב ותשלום האגרות אונליין, בצורה פשוטה ומהירה. בכך מתייתר הצורך לבצע את ההעברה לאחר הגעה פיזית לאחד מסניפי בנק הדואר. מעתה ניתן לשלם את האגרה באזור האישי הממשלתי mygov ולבצע את העברת הבעלות מהמוכר לקונה מבלי לצאת מהבית

הפרויקט פותח על ידי אגף המחשוב במשרד התחבורה, בראשות צור אהרון, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בשיתוף צוותים של רשות התקשוב הממשלתי. ההשקה בוצעה אמנם היום, אבל ההיערכות לכך החלה עוד לפני משבר הקורונה.

איך זה עובד?

במסגרת תהליך העברת הבעלות אונליין, המערכת מבקשת אישורים מהמוכר ומהקונה. לאחר שאלה מתקבלים, היא מעבירה את המוכר לביצוע תשלום האגרה אונליין ומבצעת את ההעברה בפועל. בכל שלב יכול כל אחד מהצדדים לפרוש מהעסקה במידה שהפרטים לא תואמים את העסקה המדוברת.

לדברי אהרון, "המהלך מצטרף לשורה של פעולות חדשניות שבוצעו ומבוצעות לטובת שיפור השירות לאזרח, ולאפשר לו לבצע פעולות באופן עצמי, באמצעים מקוונים". הוא ציין כי זאת הפעם הראשונה ב-gov.il שבה ניתן לבצע פעולה מקוונת בין שני אנשים שרשומים באזור האישי באתר.

ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, ציין כי "מדובר בעוד שלב משמעותי במהפכה הדיגיטלית בשירותים הממשלתיים".

מהבקשה ללימוד נהיגה ועד לטסט - ב-SMS

שירות נוסף שפותח באגף המחשוב של משרד התחבורה בשיתוף רשות התקשוב הוא האפשרות להגיש אונליין בקשות ללימודי נהיגה. עד כה, הגשת הבקשה הייתה כרוכה במילוי טופס וקבלת אישורים - מרופא המשפחה ולאחר מכן ממשרד הרישוי. לדברי אהרון, מעתה, מי שמבקש ללמוד נהיגה צריך למלא הצהרת בריאות ללא צורך בצירוף מסמכים רפואיים. המשך התהליך נעשה בצורה אוטומטית באמצעות הודעות SMS שנשלחות למבקש הבקשה - החל מבדיקת ראייה, שהפכה להיות ממוחשבת ומופנית ישירות למחשב המשרד התחבורה, דרך צילום וביצוע מבחן תיאוריה, ועד לביצוע הלימוד עצמו ובסופו של דבר, הטסט.

"החידוש בשירות זה הוא לא רק בתהליך אלא גם בתפיסה. הממשלה החליטה שהיא מאמינה לאזרחים ולכן, היא מסתפקת בהצהרת בריאות של התלמיד. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמרבית האזרחים הם ישרים ולכן, יש מקום להקל עליהם באמצעות מערכות ההזדהות האישית של ממשל זמין והממשלה, שהן חזקות ביותר ומאפשרות לנו לבצע את התהליכים הללו", אמר אהרון.

היועץ האסטרטגי אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה, אמר כי "שירותים אלה מציגים כיצד הממשלה הופכת להיות דיגיטלית באמת לאזרח, ויש חשיבות להביא אותם לידיעת הציבור. אנשי משרד התחבורה ורשות התקשוב עבדו מסביב לשעון כדי לאפשר עלייה חלקה ומהירה".

הפוסט החל מהיום: העברת בעלות על רכב – באמצעות האינטרנט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בעוד שארגונים ממשיכים להשקיע תקציבים משמעותיים בבקרות אבטחה ומניחים שהמשמעות היא שהנכסים הארגוניים שלהם מוגנים באופן מלא, הרי שבפועל, רוב המתקפות מצליחות לחדור לסביבות הייצור של הארגונים, בלא ידיעתם - כך עולה מדו''ח חדש של פייראיי, שיצא לפני ימים אחדים.

מנדיאנט מבית פייראיי פרסמה את דו''ח יעילות האבטחה 2020, שבחן את האופן בו ארגונים מגנים על עצמם מפני איומי סייבר ומהי היעילות הכוללת של תשתיות האבטחה שלהם. הדו"ח מסכם תוצאות של אלפי בדיקות שבוצעו על ידי מומחים מצוות אימות האבטחה בחברה. הבדיקות כללו התקפות אמיתיות, התנהגויות זדוניות ספציפיות וטכניקות המיוחסות להאקרים - המופעלות בסביבות ייצור בארגונים מכלל מגזרי התעשייה. הוא בחן 123 טכנולוגיות אבטחה מובילות בשוק, כולל פתרונות רשת, דואר אלקטרוני, נקודת קצה וענן.

במסגרת הבדיקות שנערכו עלה כי 53% מהמתקפות הסתננו בהצלחה לסביבות הייצור הארגוניות ללא שנתגלו ו-26% מהמתקפות הסתננו בהצלחה לסביבות הייצור, אך זוהו. רק 33% מהמתקפות נמנעו על ידי כלי אבטחה ורק 9% מהן הביאו ליצירת התראה.

חוקרי פייראיי כתבו כי "מצב זה ממחיש שלרוב הארגונים ולצוותי האבטחה שלהם אין את הנראות שהם צריכים לאיומים רציניים, אפילו כאשר הם משתמשים בפלטפורמות מרכזיות של ניתוח, דוגמת SIEM (מערכת לניהול אירועי אבטחת מידע, ר''ת Security Information and Event Management) או SOAR (מערכת למיכון, תזמור ותגובה לאירועי אבטחת מידע, ר''ת Security Orchestration, Automation and Response)".

מהן הסיבות המרכזיות לפעולה הלקויה של כלי האבטחה?

החוקרים ציינו את הסיבות השכיחות ביותר לפעולה הלקויה של כלי האבטחה בארגונים: הטמעה בתצורות ברירת המחדל, היעדר משאבים לכוונון רכיבי האבטחה לאחר ההטמעה שלהם, אירועי אבטחה שלא מגיעים ל-SIEM, חוסר יכולת לכפות בדיקות בקרה ושינויים בלתי צפויים בתשתית הבסיסית.

עוד בחנו חוקרי ענקית האבטחה את הטכניקות והטקטיקות המשמשות את התוקפים. כך, עלה כי בעת שהם בדקו את תעבורת הרשת, רק 4% מהארגונים דיווחו כי פעילות הסיור יצרה התרעה. כמו כן, ב-68% מהארגונים, כלי האבטחה לא מנעו או לא גילו פעילות זדונית מסוג הסתננות או מתקפות כופרה, ב-65% מהם כלי האבטחה לא היו מסוגלים למנוע או לאתר ניסיונות גישה למערכות וב-48%, הכלים לא הצליחו למנוע או לאתר את המסירה והתנועה של קבצים זדוניים.

הפוסט מחקר: רוב המתקפות מסתננות בהצלחה ל-IT בארגון – בלי להתגלות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברות הזנק רבות חולמות שהטכנולוגיה שלהן תגיע לכל טלפון חכם בעולם. חברה ישראלית שעשתה זאת, כך על פי אנשיה, היא אפס-פלייר (AppsFlyer).

לפני ימים אחדים ערכה אירוספייק ישראל וובינר, שהשתתף בו אלעד ליב, מהנדס פלטפורמות בחברה. הוא סיפר, כי החברה מעבדת, מודדת ומנתחת את הנתונים של קמפיינים שיווקיים בעולם המובייל. לדבריו, הטכנולוגיה שהחברה מציעה נמצאת בשימוש של אפליקציות המותקנות ברבים מהטלפונים החכמים בעולם, נתון העושה את הסטארט-אפ מישראל לחברה המובילה בתחום.

"אנו עוזרים לחברות המפתחות אפליקציות לקבל תובנות עליהן ועל הקמפיין הפרסומי שלהן", הסביר ליב, "ואת התובנות אנו מציגים להן על לוח מחוונים. אנחנו אובססיביים לגבי מטריצות והתראות כדי לשמור על המערכות יציבות ולגלות בעיות עתידיות – בהקדם".

החברה מונה יותר מ-1,000 עובדים ופועלת ב-18 משרדים בעולם. לדברי ליב, "משווקים, שעבודתם מבוססת נתונים, נסמכים עלינו כדי לקבל יכולות מדידה עצמאיות, פתרונות וכלים חדשניים לצמיחת העסק שלהם – ולמקסם את הרווחים שלהם אל מול השקעותיהם. זאת, על ידי הבנה עמוקה לגבי אילו ערוצים, חברות וקמפיינים, מספקים את הסחורה – ואילו לא. אנחנו מספקים ניתוח עבור חברות שרוצות לנטר את הקמפיינים של האפליקציות שלהם, ומאפשרים למפרסמים להבין את המסלול שעובר המשתמש - משלב ההקלקה על באנר מסוים ועד שהמשתמש עוזב את האפליקציה. אנחנו נותנים להם להבין מאיפה המשתמשים באו, מה הם עשו באפליקציה וכמה כסף הם הוציאו".

"הפלטפורמה שלנו", ציין ליב, "מתכללת ומנתחת מאות מיליארדי פעולות במובייל, עבור יותר מ-12 אלף לקוחות ברחבי העולם, בהם אמזון, עליבאבא, קאיאק, פלייטיקה, ויייז ו-HBO. אנו שותף מדידה רשמי של פייסבוק, גוגל, טוויטר, פינטרסט וענקית האינטרנט הסינית טנסנט. עם לקוחותינו הישראליים נמנים בנק לאומי, בנק הפועלים ו-גט".

סביבת ה-IT של החברה, אמר, יושבת על AWS ולצידה נעשית פעילות עם בסיסי נתונים. "כיוון שאנו עושים שימוש במיקרו-שירותים, מסדי הנתונים שלנו מוסתרים בתוך מעטפת השירות. השתמשנו בסוגים שונים – בהתאם למקרה נתון. לצד אירוספייק, היו לנו כמה בסיסי נתונים אחרים. בסופו של דבר הרחבנו את השימוש באירוספייק, כי בסיס נתונים זה הביא לנו הכי הרבה ערך. כך, התקדמנו והקמנו עוד ועוד אשכולות (Clusters), וכיום אנו נמצאים במצב שבו יש לנו בסביבת ה-IT  יותר מ-20 אשכולות של אירוספייק".

"אנו מנתחים יותר ממאה מיליארד אירועים ביום", אמר ליב, "שזה מתורגם לטיפול של יותר ממיליון שאילתות בשנייה - ועוד חצי מיליון עדכונים בשנייה. לשם כך, אנו משתמשים  בבסיס הנתונים של אירוספייק - על מנת לשמור 250 מיליארד קליקים".

לדבריו, "היכולת של אירוספייק לעשות קריאות במילי-שניות היא יכולת קריטית עבורנו - כי זו פעילות הליבה שלנו, ועל בסיסה אנו נותנים מענה ללקוחות – ועושים זאת בזמן אמת, כי זה מה שהלקוחות הארגוניים הכי רוצים".

ליב סיים בציינו כמה נתונים, לא מפתיעים לדבריו, על השינוי שחל בהרגלי הגלישה בקרב משתמשים בעולם, בשל מגיפת הקורונה. כך, סיכם ליב, "בתקופת הקורונה, נדרשנו להוסיף עוד מכונות כדי לענות לגידול בהורדות. חלה עלייה של 35% בהורדות של אפליקציות בריאות, ביוטי והרזיה; עלייה של 15% בהורדות של אפליקציות קניות; גידול של 15% בהורדות של אפליקציות למשלוחי מזון, וצמיחה של 18% בהורדות של אפליקציות פיננסיות. אנשים שוהים הרבה יותר בבית, והדבר משפיע על הרגלי המובייל שלהם. ישנם מקומות שאנו נדרשים ליציבות, כי לא תמיד אנו יכולים לחזות שיאים, למשל תחרות קריקט חשובה בהודו. אנו נותנים מענה לפיקים באמצעות הקצאות יתר – ובסיס הנתונים של אירוספייק עוזר לנו בכך".

הפוסט מה עושה החברה ש-"מעיפה" את האפליקציות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן, התארח בפאנל בכירים שקיימה באחרונה אנשים ומחשבים בנושא עבודה מרחוק. לדבריו, אף אם החיים חוזרים אט אט למסלולם, במהלך השנה הקרובה ארגונים רבים יאפשרו לעובדיהם לעבוד מהבית. כדי לעבוד בצורה האפקטיבית והמאובטחת ביותר, פרי ציין כלים שיאפשרו להתמודד עם אתגרים של עבודה מרחוק ופתרונות אפקטיביים שהחברה שבראשה הוא עומד מציעה.

לדבריו, על מנת לייצר המשכיות עסקית בעבודה מרחוק, צריך להתמקד בשלושה רבדים: אפשור - כיצד מאפשרים עבודה יעילה מהבית; אבטחה - איך מאבטחים את השיחות בין העובדים בארגון; והתאוששות - כיצד מתאוששים מנוזקה שחדרה לארגון, כגון כופרה, וממשיכים בעבודה שוטפת מבלי לשלם לתוקפים.

אפשור

"אנחנו מעוניינים לספק לארגונים ולעובדיהם אפשרות לעבוד מהבית או מכל מקום שבו הם נמצאים. סיטריקס אמרה כשהיא הוקמה לפני 30 שנה: Any time, Any device, Anywhere (כל זמן, בכל מכשיר, מכל מקום), והיא הקדימה את זמנה", אמר פרי. "כיום, ארגונים מעוניינים לספק לעובדים חוויית עבודה אולטימטיבית מרחוק - לא משנה אם זה בלפטופ, ב-iPad או בכל מכשיר אחר, העיקר שהם יחושו כאילו הם במקום העבודה עצמו. איך עושים את זה? קיימות לא מעט טכנולוגיות שמאפשרות לעובדים להתחבר לשרתים בתוך הארגון, כאשר שום דבר לא נמצא בתחנת הקצה. הם יכולים לראות את התמונה של השרת כאילו עבדו עם האפליקציה עצמה, אף על פי שהיא לא מותקנת על תחנת הקצה. בחיבור הזה שאנחנו עושים יש לנו את ה-'תווך' – הנטסקלר - ואת כל עולם ה-ADC, שבאמצעותו אנחנו מאפשרים חיבור מאובטח, שנקרא Secure Gateway, על גבי הפרוטוקול של סיטריקס. פרוטוקול זה מאפשר להתחבר בצורה מאוד מאובטחת, עם הזדהות חזקה, לכל האפליקציות, לא משנה היכן הן מותקנות".

"מאז שהתחיל המשבר אנחנו רואים עלייה מטאורית לפתרונות באימוץ פתרונות אבטחה על ידי ארגונים, ועד כה סיפקנו לעשרות ארגונים את הפתרון של סיטריקס. הפרוטוקול המאובטח של סיטריקס מוצפן מקצה לקצה", הוסיף.

אבטחה

"איך אנחנו מאבטחים את כל זה?", שאל פרי והשיב: "העבודה על פתרונות סיטריקס מאוד מאובטחת, כאמור, ועדיין, ארגונים רוצים אבטחה בתוך הארגון, שאין מישהו שיושב באמצע התקשורת ומנסה להכניס נוזקות לתוך הארגון. זו הסיבה שאנחנו מספקים רבדים של הגנה. אנחנו משתמשים בפיירוול אפליקטיבי, כדי לוודא שכל האינפורמציה שעוברת בשיחת וידיאו תהיה רק הפרוטוקול של השיחה ולא שום דבר אחר. מה שפאלו אלטו נטוורקס מאפשרת לעשות מאז היווסדה הוא להגדיר עבור המשתמש ביצוע של שיחות וידיאו רק באמצעות זום, למשל, ומה שלא זום - נחסם. הפתרון שלנו יודע להגדיר ולהבטיח שמדובר בשיחת זום, ואף אחד לא יכול להיכנס באמצע ולהחדיר אליה נוזקות ו-וירוסים. אנחנו יודעים לאבטח את כל תחנות הקצה, כך שגם אם מישהו מתחבר מתוך הארגון, אבל הוא גלש לאתרים שמכילים נוזקות - לא נשלב אותו בשיחה ובכך נבלום את המתקפה על השיחה ועל הרשת הארגונית".

פרי ציין כי "מגמה בולטת נוספת היא מתקפות זדוניות באמצעות האימייל. כדי לוודא שלא נכנסים אימיילים זדוניים לתוך הארגון, אנחנו מספקים פתרון מוביל עולמי של פרוף פוינט, שמאפשר לוודא שמי ששולח לנו את המייל הוא לא מתחזה שמנצל את המצב בתקופות משבר, ובדרכים מתוחכמות מנסה לדלות פרטים מהארגון. אנחנו רוצים לוודא שה-URL מאובטח והוא נבדק. במידה שמדובר באתר לא מהימן, הוא נחסם. גם קבצים שנשלחים במייל עשויים להכיל נוזקות ואנחנו חוסמים גם אותם, בלי שהם ישפיעו על הארגון".

התאוששות

"במידה שנוזקה כלשהי הצליחה לעבור את מעטפת האבטחה, אנחנו מספקים לארגונים מספר פתרונות אפקטיביים, שהמוביל שבהם הוא זה של רובריק, שמאפשר לגבות ולהגן על הנתונים באופן מתוחכם ומידי", אמר. "אם, חלילה, הארגון חווה מתקפת כופר, הפתרון יודע 'לחזור אחורה' בלי לשלם לתוקפים, להתאושש ולשוב למצב עבודה רגיל, כפי שהיה לפני המתקפה".

"פתרון נוסף הוא מעולם האוטומציה", הוסיף. "בעולם זה אנחנו מציעים מוצר מוביל של דמיסטו מבית פאלו אלטו. הפתרון מספק לארגון אפשרויות בחירה ומדריך אותנו כיצד לפעול בהתאם להתרחשות. הבעיה האמיתית היא לזהות איזה מהאירועים הוא אירוע אמיתי. מה שעושה הפתרון של דמיסטו הוא לבנות לנו סט של כלים, כך שברגע שאנחנו מזהים תקיפה על פי קריטריונים שקבענו, נדע איך לפעול, מבלי שמישהו מהארגון יצטרך לקום מהכיסא שלו".

פרי סיכם באמרו כי "בעולם החדש שמתהווה לנגד עינינו, ארגונים יידרשו לתת פתרונות לעבודה מרחוק. אינוקום, שפועלת בתחום זה קרוב ל-15 שנה, מכירה את כל הפתרונות ומספקת פתרונות מקצה לקצה - גם באפשור, גם באבטחה על כל רבדיה, כפי שציינתי, וגם כמענה אפקטיבי ברגע שזיהינו שחדר איום לארגון, לנטרולו המיידי".

הפוסט "עובדים ימשיכו בשגרת העבודה מרחוק במהלך השנה הקרובה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת וויסנטר (Voicenter), המתמחה בפיתוח מערכות ליבה מבוססות קול וטלפוניה, מציעה בימים אלה שירותי טלפוניה בענן, המאפשרים לעסקים להנגיש את המידע ולנהל תשומות ותפוקות בכל זמן ומכל מקום. מערכת הטלפוניה בענן של החברה מאופיינת בפשטות תפעולית ומנגישה את הנתונים על התשומות המשפיעות על ביצועי העסק, וכנגזרת לכך התפוקות והביצועים מנוהלים בדקדקנות.. בכך מאפשרת המערכת לעסקים להישאר זמינים עבור לקוחותיהם גם בתקופה המאתגרת שבה אנחנו נמצאים.

"בעולם המשתנה, עסקים בתחום הקמעונות מצאו עצמם מתמודדים עם אתגר תפעולי בכמה היבטים", אומר גולן אשטן, מנכ"ל וויסנטר. "לדוגמה, חוסר בעובדים שאינם יכולים להגיע למשרד, לחנות, למסעדה, חוסר יכולת לספק מוצרים – בעיקר עבור עסקים שכלל לא עבדו עם מתן מענה ללקוח מרוחק, לרבות לקוחות שלא יכלו לפקוד את החנויות או המסעדות – דבר שהצריך להנגיש את המוצר עד לבית הלקוח. במקביל יש ציפייה מהלקוח לקבל אותו שירות, ואפילו טוב יותר ומהר יותר. כדוגמת הסועד שמצפה לקבל אותה המנה והחוויה שהוא רגיל אליה במסעדה - טריות, טמפרטורה ואיכות, או לקוח שהזמין מוצר ומצפה לקבלו במהירות האפשרית. למערכת Voicenter Cloud אין גבולות גיאוגרפיים, גם לא חומרה, התקנות תוכנה, עדכוני גירסה או עלויות תחזוקה. לכן היא מתאימה כעת לסייע לעסקים ולחברות להתנהל ביעילות ולהמשיך להתנהל בזמן המשבר".

מערכת הטלפוניה של  וויסנטר מסייעת לארגונים אלה לתת מענה הולם לכלל האתגרים הללו, במיוחד בתקופה זו, שבה כללי המשחק השתנו. המערכת מאפשרת התייעלות עסקית וזאת מבלי להיות פיזית בעסק . בנוסף, המערכת מציעה אפשרות לצמצם משמעותית הוצאות על החזקת מבנים, חנויות ומחסנים, חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות, אפשרות לנהל ההוצאות בצורה מדויקת יותר ולהתמקד בתהליך ובתוצאות ללא הפרעות וכיבוי שריפות – כדוגמת ניהול השליחויות נכון יותר לפי זמן ומיקום ועוד.

עוד מוסיף גולן, כי  "בעקבות משבר הקורונה העולם הקמעוני השתנה ללא היכר. המציאות של היום מחייבת רשתות קטנות כגדולות להתאים את עצמן למציאות חדשה. אם עד עכשיו בעיקר רשתות גדולות הפעילו מערך משלוחים, כעת גם חנויות בודדות או רשתות קטנות צריכות להתמודד עם סיטואציה שבה המשלוחים הם עיקר התפעול של העסק. בנוסף, ההנחיות החדשות מחייבות את החנויות להיערך למצב שונה של קבלת קהל ולמנוע עד כמה שניתן מגע בחנות, לנהל רישום של קונים, או מעקב על ידי הרשויות על תנועה בחנויות - ובדיוק פה המערכת שלנו באה לסייע על מנת לאפשר כמה שיותר תפעול טלפוני וניהול מרחוק".

הפוסט מערכת הטלפוניה בענן של וויסנטר מאפשרת לעסקים ולחברות להתנהל מרחוק גם בזמן המשבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבועות האחרונים אנו רואים כי עקומות המחלימים והמונשמים בירידה הדרגתית, ואפשר לומר באופטימיות זהירה, כי המשבר הבריאותי שיצר נגיף Covid-19 יחלוף בקרוב. אולם החשש המתגבר הוא להתפתחות של משבר כלכלי, אשר עתיד להישאר איתנו לאורך זמן.

במסגרת הדיונים על אסטרטגית היציאה מהמשבר ואילו ענפים יזכו להיכלל בצעדים הראשונים ולקבל תמיכה מהממשלה, עלה לכותרות ענף ההיי-טק, הנחשב, ובצדק, לאחד מקטרי הצמיחה החשובים למדינה. בקרב עובדי ענף זה, המהווים כ-8% מהמועסקים במשק, הודגמו אחוזי הדבקה נמוכים יחסית, אשר ניתן לייחס, בין היתר, לתפיסת העבודה, אשר מאפשרת לעובדים גם בימים כתיקונם לבצע עבודתם מרחוק, בין אם באופן חלקי או מלא. הדבר רלוונטי במיוחד לעובדים שעבודתם אינה דורשת קבלת קהל או מפגשים פנים מול פנים עם לקוחות, ספקים וכו'.

לאור זאת, יש חשיבות רבה להחלטת הממשלה לנתב תקציבים להמשך צמיחתו של ענף זה. עם זאת, חלק מהמהלכים שננקטו עד כה הם חסרי משמעות לתעשיית ההיי-טק ואינם מסייעים במטרת ההתייעלות של משק במשבר.

למשל, האפשרות להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום גרמה למעסיקים וגם לחלק מחברות ההיי-טק לשלוח עובדים למציאות של אבטלה, אשר מבטיחה ביטחון כלכלי אישי מסוים, אך עדיין לא משתווה לשכר עובד היי-טק, ואף יוצרת השפעה כלכלית שלילית על המשק לטווח הארוך. עדיף היה שישראל, בדומה למדינות אחרות, תסבסד את עלות העובדים, וכך עלות המעסיק הייתה יורדת והעובדים לא היו מגיעים לאבטלה ובעיקר נשארים יצרניים למשק. בימי שגרה, החברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל נלחמות על גיוס כוח אדם, שעלות העסקתו נחשבת לאחת הגבוהות בעולם. דווקא בעת הזאת, המדינה יכולה לתת לחברות אלו תמריצי תעסוקה כדי שישאירו את העובדים ולא ישלחו אותם לדרוש מהמדינה דמי אבטלה. צעד כזה היה בעל השפעה חיובית על התוצר.

מהלך נוסף שביצעה הממשלה כחלק מהתמיכה בהיי-טק הנו מתן תמריצים דרך הרשות לחדשנות לחברות טכנולוגיה שמעוניינות להשאיר את הידע שלהן בישראל. הדבר רלוונטי רק לחלק מהחברות, וכל אותן חברות שאינן יכולות להתחייב על השארת הידע בישראל לא קיבלו כל מענה. המדינה יכולה לעזור לחברות גם בהלוואות גישור עד לקבלת הכנסות או השלמת גיוסים מקרנות הון סיכון, שמתעכבים כעת בשל היעדר הניידות, המקשה על פגישות  עם משקיעים ולקוחות פוטנציאליים.

ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה

דרך נוספת  לסיוע המדינה כדי להוציא את ענף ההיי-טק מהמשבר היא ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה בתחומים כמו רפואה, תחבורה, סייבר, תשתיות ועוד. המדינה יכולה לייצר ביקושים ולסבסד חלק מעלותם ובכך לקבל תוצרים, לייצר הכנסות לחברות ולהבטיח לעובדים בענף תעסוקה בשכר גבוה. כולנו נוכחנו לראות כיצד שילוב של טכנולוגיה וניהול מידע בתחום הבריאות הינו קריטי למלחמה בנגיף, וחבל שצריך משבר כדי להוכיח כי צריך להמשיך ולייצר בשגרה שיתופי פעולה בין חברות היי-טק למדינה.

למרות הביקורת הנשמעת בנושא, הוצאת ענף היי-טק מהמשבר צריכה להיות בחשיבות עליונה של המדינה, אשר צריכה לעזור לכך לקרות באמצעות הכוונת התקציבים למקומות הנכונים ומינוף העבודה מהבית. הדבר ישפיע ללא ספק גם על המעגלים הסובבים ענף זה, בהם  ספקים ונותני שירותים שונים, נדל"ן עסקי וכמובן ישפיע על הגדלת ההכנסות ממיסוי למדינה. הירתמות המדינה לתהליך זה, במסגרת שמירה הדוקה על ההנחיות הבריאותיות, היא קריטית לכלכלת ישראל ולאזרחיה, ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא סמנכ"לית כספים, מרכז הפיתוח של דל טכנולוגיות ישראל.

הפוסט לחלץ את ההיי-טק מהמשבר – בעדיפות עליונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים) איראניים ואנטי ישראליים נוספים עלולים לפתוח במתקפה נגד ישראל, אולי אפילו כבר מחר (ה') - כך מזהיר מערך הסייבר הלאומי. מדובר בחלק מקמפיין לציון יום ירושלים האיראני, שהשנה חל באותו היום עם יום ירושלים הישראלי - ב-22 במאי.

הפעילות המתואמת במרחב הסייבר כנגד ישראל צפויה להתקיים תחת ההאשטאג אופ-ג'רוזלם (OPJerusalem#), סביב התאריכים 14-22 במאי, "במטרה לנסות להשחיר את ישראל וליצור הד תקשורתי", אומרים במערך.

הערכת מערך הסייבר היא שההאקטיביסטים וההאקרים ישתמשו באמצעים לא מתוחכמים טכנולוגית, וניסיונותיהם יתמקדו בהשחתת אתרי אינטרנט ישראליים, בהפצת מסרי תעמולה בפלטפורמות שונות, בהדבקה בכופרות, בהעמסת מרכזיות טלפוניה ובמניעת שירות אונליין. אנשי המערך ממליצים לציבור לגלות ערנות וחשדנות מוגברים בתקופה זו בעת ההתנהלות שלהם במרחב הדיגיטלי, להימנע מלחיצה על קישורים ולפתוח קבצים חשודים, ולא לתת פרטים אישיים.

ההאקרים מפתחים "וירוס קורונה"

ממידע שבידי מערך הסייבר עולה כי בכוונת ההאקטיביסטים לייצר נוזקה שמכונה על ידם "וירוס קורונה", שעמה הם ינסו לתקוף מערכות מחשב בישראל. בחודשים האחרונים ניצלו האקרים רבים את השיח הרב סביב משבר הקורונה כדי לנסות ליצור נוזקות המשתמשות בשם זה, בהן קבצים מזיקים ואפליקציות זדוניות. רק אתמול דיווחה צ'ק פוינט על זינוק של 30% בפחות מחודש במספר מתקפות הסייבר באמצעות נוזקות שנושאות שמות שקשורים במשבר.

"ככלל, עיקר המטרה של קבוצות אלה היא לייצר הד תקשורתי, ליצור בהלה ופחד באמצעות דימויים וסיסמאות מתלהמים", אמר לביא שטוקהמר, מנהל המרכז הארצי לניהול אירועי סייבר במערך. "אמנם, לא מדובר במתקפות מתוחכמות, ומדי שנה הצלחתן היא מוגבלת ומצומצמת, אך ההישענות המוגברת על טכנולוגיה בעקבות משבר הקורונה יצרה משטח תקיפה רחב. זה עלול להיות מנוצל גם על ידי האקרים. לכן, על גופים להיות ערוכים לכל תרחיש".

במערך הסייבר הלאומי פרסמו כמה המלצות: אין לפתוח קישורים או להוריד קבצים שהתקבלו במייל מגורם שאינו רשמי, מוכר או כזה שאמינותו מוטלת בספק, בפרט קבצים ואפליקציות שעוסקים בנושאי הקורונה; אין למסור מידע אישי כגון סיסמאות, או פרטי חשבון ואין להשיב להודעות המבקשות פרטים מסוג זה, גם אם נראה כי נשלחו מגורם מוכר; מומלץ להוריד אפליקציות רק מחנויות מקוונות רשמיות; יש להקפיד על סיסמאות חזקות (14 תווים לפחות, שילוב אותיות, מספרים וסימנים מיוחדים); יש להטמיע אימות דו שלבי ואף רב שלבי בגישה למייל, ובמיוחד ברשתות חברתיות - למשל שילוב סיסמה עם קוד שמתקבל מהודעת SMS; יש לוודא קיום של העתקי גיבוי בלתי תלויים; נדרש לוודא הטמעת עדכוני אבטחה עדכניים ביותר בכל המערכות; לא לפתוח מייל משולח שלא מכירים, ובמיוחד לא לפתוח קבצים מגורם שאינו מוכר, לא למסור פרטים מזהים במייל או בטלפון ולא ללחוץ על קישורים לא מוכרים - כל אלה עלולים להיות הודעות פישינג שעם פתיחתן, ידביקו את המחשב בנוזקה; בזמן גלישה לאתרים, לא להתפתות ללחוץ על קישורים שמציעים הצעות כגון מוצר נחשק או פרס כספי, או הודעות שמציעות מידע אודות וירוס הקורונה; בתקופה זו, מומלץ שלא לבצע שינויים משמעותיים בסביבת הייצור, כגון שדרוג או הכנסה של ציוד תקשורת חדש.

במקרה של אירוע סייבר, ניתן לדווח למערך הסייבר הלאומי בחיוג מקוצר חינם - 119.

הפוסט מערך הסייבר מזהיר: האקרים פרו-איראנים יפתחו במתקפה נגד ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: גלי מועלם קונקי, יזמת ומנכ״לית פלטפורמת Co.ing, שמחברת קהילות מהעולם הווירטואלי ומעבירה אותן על העולם הגשמי. בימים אלה משתתף המיזם בתוכנית של מרכז החדשנות היירואד, המתמחה בטכנולוגיות אורבניות.

ותק בתפקיד: 9 חודשים.

תפקידים קודמים: סמנכ”לית מוצר בלייב-פרסון, סמנכ"לית מוצר באיירון-סורס, מנהלת קבוצת מוצר בסאפ ומפתחת תוכנה בחברות שונות.

ב-15 השנים האחרונות מתמחה בבניית מוצרים טכנולוגיים בעולם ה-b2b2c סביב תחומים שמשנים התנהגות שוק. לשמחתי, לאורך כל הקריירה זכיתי לעבוד עם לקוחות גלובליים גדולים, מהמובילים ביותר, ולבנות מוצרים שיצרו הרבה השפעה.

השכלה / שירות צבאי: MBA מאוניברסיטת תל אביב, BA במדעי המחשב וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

משפחה: אמא לבת 14.5 ולבן 11.5.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

מאז ומעולם הייתה בי נטייה טבעית לכיוון המקצועות המדעיים, ההבנה שזה העתיד והיכולת לייצר דברים גדולים וטובים בעזרת טכנולוגיה. בתקופתי לא היו הרבה נשים שהשתלבו בעולם הטכנולוגיה, אבל תמיד הרגשתי שדווקא בעולם הזה אוכל להביא לידי ביטוי מקסימלי את היכולות שלי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

לא נתקלתי באפליה נגד נשים. למזלי, בכל מקומות העבודה שבהם עבדתי לא נחשפתי לזה. תמיד היחס נוהל בהוגנות ושוויון. בהיותי  מנהלת גם של נשים וגם של גברים תמיד דאגתי שסביבי לא תהיה אפליה בשום מישור - גם במישור השכר וגם באיזון של בית-ועבודה. אני לא חושבת שבתעשייה, כתעשייה, יש אפליה בין גברים לנשים. תעשיית ההיי-טק היום היא גדולה ומגוונת מאוד, ולכן כמו בכל תעשייה יתכן שישנה אפליה. זה בעיקר קשור בעיניי לאנשים המסוימים ולאו דווקא למשהו מונחה. אני שמעתי סיפורים שונים של האפליה עקב הריון, לידה או סביב שכר.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

אני לא נתקלתי באפליה בתעשייה באופן אישי על רקע היותי אישה. למזלי, גם המנהלים וגם הקולגות שלי התנהגו בשוויון. אני כן יכולה לציין, שככל שעולים בדרגת התפקידים בהיי-טק לצערי רואים פחות נשים, אבל לאו דווקא בגלל אפליה. רואים שבמהלך הקריירה נשים פחות ששות להתקדם בגלל איזונים של משפחה וקריירה., כל אחת צריכה לבחור במה שמתאים לה.

הפוסט נשים ומחשבים: גלי מועלם קונקי, Co.ing הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד המגזרים שנפגעו קשות מהקורונה הוא מגזר התיירות, ובו ענף התעופה. חברות התעופה נאלצו להפחית במידה משמעותית את טיסותיהן ואפילו לדומם מנועים - כולל אל על, שרק הבוקר (ד') המנכ"ל שלה שלח מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי שיתערב במשבר ויציל את מצבה. גם תעשיית המלונאות נמצאת בקשיים, וכך גם הענפים הנלווים, שסבלו מהפסקת תנועת התיירות לארץ וממנה, וגם כעת, כשעוברים לשגרת הקורונה, עדיין אין צפי למועד שבו היא תחודש. אבל במשרד התיירות לא בזבזו זמן בחודשיים האחרונים והם נערכים ליום הזה, כולל מחשובית, במהלכים שבוצעו עם ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד, בתמיכת ההנהלה, שמבינה את החשיבות שבביצועם. וכמו ברוב הארגונים, גם במשרד התיירות עברו לעבודה מהבית.

המהלך המרכזי שבוצע הוא דרמטי במונחים של השירות הממשלתי: העלאת שורה של מודולים ממערכת ה-CRM של מיקרוסופט לענן. חל איסור על משרדי ממשלה וגופים ציבוריים להעלות מידע לענן ולדברי ד"ר קוריאט, הקורונה זירזה את הסרת החסמים, והמשרד קיבל אישור מיוחד ומוגבל לעשות זאת. הוא ציין כי המהלך נעשה תוך הקפדה על כל כללי האבטחה והתקנות.

"בימים האחרונים עלה מודול ראשון, שמאפשר למבקרי התיירות שלנו לערוך את כל הליך הביקורת באמצעות אפליקציה בטאבלט. הם מבקרים מורי דרך, מתחמי תיירות, מרכזי ערים ונהגי מוניות", אמר. מודולים נוספים, שמתוכננים לעלות לאוויר בקרוב, הם בלשכות של משרד התיירות בחו"ל - בתחומי הרכש וניהול קשרים עם התעשייה המקומית, וכן תיירות פנים ותחום האירוח.

קוריאט ציין שהאפליקציה מספקת ממשק נוח לעבודה, ידידותי וכזה שניתן להתחבר אליו מכל התקן נייד. בנוסף, היא מאפשרת גישה אונליין למאגר המידע המרכזי של המשרד בנושא הביקורת.

"העובדה שקיבלנו אישור להעלות יישומים לענן הקלה עלינו מאוד את תהליך ההתארגנות לעבודה מהבית של עובדי המשרד, לרבות עובדי השלוחות שלנו בחו"ל, בין היתר במדינות שנפגעו בצורה קשה מהקורונה. העבודה בענן מאפשרת גמישות וגישה נוחה לכל הכלים שכל עובד צריך", אמר.

"המשך מתבקש לפרויקט 365 בענן"

"עבור מינהל השיווק ו-21 לשכותיו בחו"ל, הכניסה ל-CRM בענן היא המשך מתבקש לפרויקט 365 בענן, שהיה פרויקט הקלאוד הראשון של משרד ממשלתי", הוסיף קוריאט. בזכות פרויקט זה, הלשכות קיבלו גישה למייל, קבצים ושיתוף באמצעות הענן. הוא ציין שעל פי התוכניות, בסיום הפרויקט, כמעט כל פעילות השיווק של משרד התיירות צפויה להתבצע תוך שימוש בכלי ענן אינטגרטיביים, המאפשרים זמינות, גמישות ויכולות טכנולוגיות מתקדמות.

האם העובדה שהרגולציה הקלה בנושא המעבר לענן מרמזת על ההמשך?
"אנחנו ממשיכים לבחון וליישם יציאה לענן בכל מקום שבו יש לזה ערך עסקי מוכח ובכל מקום שבו אנחנו יכולים לספק שירות מתקדם, זמין וגמיש יותר, תוך טרנספורמציה של תהליכי העבודה והפיכתם לדיגיטליים, אוטומטיים ואפקטיביים יותר".

וובינרים

משרד התיירות היה בין משרדי הממשלה הראשונים שזיהו את האפקט הגדול שצפוי להיות לקורונה על תחום פעילותו. כבר החל מסוף דצמבר, כשבקושי שמענו על הנגיף, בוצעו במשרד וובינרים רבים על ידי מינהלי חוויית התייר והשיווק, והופצו קורסים אונליין, שמלמדים התמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו על תעשיית התיירות. עד כה ביצע המשרד יותר מ-20 וובינרים ופרסם מעל ל-25 הרצאות וסרטונים מוקלטים מראש בנושאים רלוונטיים שונים . "עם הוובינרים, אנחנו ממקסמים את השימוש בטכנולוגיות של למידה מרחוק. אנחנו רואים בזה תהליך בלתי נמנע, שנועד לאפשר למשרד להמשיך לעבוד ולהעביר מסרים הן לתעשייה בארץ והן לחו"ל", אמר קוריאט.

בצד הפעולות הדחופות לנוכח המשבר, באגף המחשוב לא הפסיקו לקדם את הפרויקטים השונים שהחלו לפני שהוא פרץ. בין היתר, ציין קוריאט, במשרד התיירות המשיכו בבניית ציר הדטה, שנועד לקבלת מקורות מידע עדכניים על מצב התיירות בארץ, וכן לבניית ולהנגשת דו"חות BI ייעודיים למקבלי ההחלטות, שמספקים להם מידע המשמש לקבלת ההחלטות.

הציר שני, שגם בו המשיך משרד התיירות בפעילות למרות המשבר, הוא השירות הדיגיטלי, שם פעל המשרד, יחד עם רשות המסים, על מנת להפוך את תהליך החזר המע"מ לתיירים לדיגיטלי לחלוטין. אימות הפרטים של העסקים, שעד כה נדרשו להציג מסמכים, נעשה עתה אונליין, על בסיס המידע הקיים ברשות המסים.

"בנוסף", ציין קוריאט, "אנחנו פועלים להקמת אזור אישי באתר gov.il עבור מורי הדרך, בו יונגש כלל המידע ותתאפשרנה פעולות שעד כה נעשו מול גורמי קשר במשרד".

הפוסט כיצד ה-IT מסייע לחידוש התיירות לישראל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ננו-פבריקה, שפיתחה טכנולוגיה אופטית להדפסת תלת ממד, השלימה באחרונה סבב גיוס הון בסך של ארבעה מיליון דולר, בהשתתפות קרנות בולטות כ-M12 של מיקרוסופט, נקסטליפ ונצ'רס של יוצאי אינטל, i3 Equity Partners וקרן אלפא. עוד לקחו בו חלק מספר אנג'לים.

הסכום הנוכחי מתווסף לשלושה מיליון דולר שהושקעו בחברה עד כה. ההשקעה הראשונית בה בוצעה לפני כשנתיים על ידי i3 Equity Partners, קרן ההון-סיכון הראשונה שזיהתה את החברה, משה נור, מהאבות המייסדים של תעשיית הדפוס הדיגיטלי בישראל, וד"ר רפי גדרון, יזם טכנולוגי וממייסדי כרומטיס. סכום הגיוס הנוכחי מיועד להרחבת המכירות והמשך פיתוח חומרים ייעודיים.

החברה הוקמה ב-2016 על ידי ג'ון דונר, ד"ר לפיזיקה, המשמש כמנכ"ל, ואייל שלף, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא מעסיקה שמונה עובדים והמשרדים שלה שוכנים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. הפיתוח של ננו-פבריקה מאפשר הדפסת תלת ממד ברמת דיוק של 1 מיקרון, והמדפסות שלה מיועדות לתעשיית הייצור המדויק.

"הדרישה לרכיבים זעירים ומדויקים הולכת וגדלה בשנים האחרונות, אך שיטות הייצור הקיימות לא מצליחות לתת מענה לכך. במקביל, ענף הדפסות התלת ממד נכנס למגוון שווקים חדשים והופך לחלק קרדינלי מעולמות הייצור השונים", אמר דונר. "ננו-פבריקה מביאה את טכנולוגיית התלת ממד לרכיבים זעירים, מורכבים ומאוד מדויקים בשווקים כגון ציוד רפואי, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה, מוליכים למחצה והזרקות פלסטיקה".

אחד התחומים הראשונים שבהם בחרה ננו-פבריקה להתמקד הוא תחום התבניות המוזרקות. "אנחנו מציעים ללקוחות קיצור דרמטי של זמן ההמתנה הארוך המקובל כיום בשוק. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להדפיס ולקבל תבנית בתוך שעה לערך, ומיד להזריק את החומר ממנו מיוצר החלק הסופי. זאת, לעומת תהליכי הדפסה שאורכים מספר שבועות ואף חודשים", הסביר שלף. "יש לכך ערך כפול בימים מאתגרים אלה של קורונה, כאשר היצרנים מבינים את החשיבות של ייצור מקומי ומידי, שמאפשר להם לשמור על 'עסקים כרגיל' ללא תלות בספקים מרוחקים".

ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners, העריך כי "ננו-פבריקה עומדת לחולל שינוי בתעשיית הייצור המדויק, שהיא מצפה לו כבר תקופה ארוכה. סכום הגיוס מאפשר לחברה למקסם את הפוטנציאל שלה".

הפוסט טכנולוגיה אופטית לתלת ממד: ננו-פבריקה גייסה ארבעה מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גוגל בוחנת הוספה של מסננים ב-Play Store שלה, כדי לשפר את תוצאות חיפוש האפליקציות באתר. השינוי כולל הוספה של אפשרויות סינון, שיופיעו בעת החיפוש, כמו, למשל, בחירת עורך, או חיפוש לפי דירוגים.

מאז שהוטמעו לראשונה בחנות ב-2017, השתנו אפשרויות הסינון ב-Play Store, הכוללת מיליוני אפליקציות, וכעת יתווספו המסננים החדשים לאלה הקיימים כבר בעת חיפוש, כמו "חינם" או "אופליין" בחיפוש בקטגוריית המשחקים.

לפי אתר 9to5Google, המסננים החדשים יכללו חיפוש של אפליקציות חדשות, בחירת העורך, דירוג לפי כוכבים ואף שילוב שלהם – מה שיסייע לדלל את התוצאות המוצגות. לפי הדיווח, המסננים החדשים יחליפו את הישנים, ויסומנו בירוק כאשר הם מאופשרים. עוד מדווח האתר, כי השינוי הזה כנראה נמצא בשלב בדיקות ועדיין אינו זמין למשתמשים.

הפוסט למצוא מחט בערימת שחת: גוגל תוסיף מסננים חדשים ב-Play Store הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המשפט 'מי שטורח בערב שבת - אוכל בשבת' הוכיח את עצמו בשדה ה-IT בתקופת משבר הקורונה. השקעות עבר טכנולוגיות שביצעו ארגונים הביאו לכך שביום פקודה, הייתה להם היכולת להעביר אלפי עובדים למודל עבודה מרוחק, מהבית, בלחיצת כפתור", כך אמר חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח.

אינגר מעיד, בראש ובראשונה, על החברה שבה הוא מועסק. בראיון לאנשים ומחשבים הוא סיפר כי "בעשור הקודם ביצענו פרויקט וירטואליזציה של תחנות קצה, עם פתרון ה-Horizon VDI של VMware. הוא התרחב במהלך השנים והגיע לבשלות טכנולוגית לכל הארגון בשנה שעברה. עבורנו, הפרויקט כאילו נולד לימים טרופים אלה, שבהם חברות נאלצות לסגור את שערי המשרדים שלהן ולהעביר את העובדים לעבודה מהבית. זה מה שעושה את ההבדל בין רציפות להשבתה עסקית: 3,500 עובדי כלל ביטוח עברו לעבוד מהבית באמצעות מערכת זו".

לדבריו, "תשתית Horizon משמשת את כלל ביטוח על בסיס יומי, כך שהמעבר לעבודה מהבית נעשה בצורה חלקה. התשתית נבנתה כבר לפני כמה שנים, והיא מנוהלת ומתוחזקת על ידי צוות התשתיות של החברה, שהעביר אלפי עובדים לעבודה מהבית בלא כל הכנות ובלא כל התקנות". הוא ציין ש-"עם ההודעה של הסגר, אמרנו להנהלה 'אתם רוצים שהעובדים יעבדו מהבית? אין כל מגבלה טכנולוגית', כי היינו ערוכים מראש. העובדים 'כאילו' נמצאים מול המחשב במשרד, ושמרנו על 100% מהיכולות של כל אחד ואחת מהם".

"90% הטמעה של VDI - לעומת 30% ברוב המגזר הפיננסי"

אינגר הסביר כי "בקרב רוב הארגונים מהמגזר הפיננסי, היקף ההטמעה של VDI עומד על כ-25%-30% מכלל העובדים. אצלנו הנתון עומד על 90%. לכן, היינו מוכנים לכל תרחיש. בשל הטכנולוגיה שהוטמעה, מנענו מצב שבו העובד שמבצע את משימותיו מהבית מושבת כשיש הפסקת חשמל בביתו. מדובר בפלטפורמת ענן פרטי, שלא 'מתחשבת' בהפסקת החשמל, כי העובד מקבל מחשב וירטואלי".

הוא ציין כי "התועלות מפרויקט ה-VDI הן צמצום משמעותי בהוצאות כוח אדם על תחזוקת ציוד הקצה והקטנה דרסטית בצורך לרענן את הרכש לתחנות העבודה. כך, יש לנו מחשבים שחלקם בני 11 שנים, 'טיפשים', שלא נדרש לשדרג אותם כי החוכמה היא במרכז, ולא בקצה". בהתייחס להיבט הסייבר, המתבקש, הוא אמר כי "שיפרנו את רמת ההגנה: גם אם חלילה נוזקה חדרה למחשב, מספיק לעשות עדכון והיא מנוטרלת".

אינגר סיכם באמרו כי "יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, שמח לראות שההשקעות בתשתית הטכנולוגית שביצע בשנים האחרונות ממשיכות להניב פירות, גם במצב החירום שאליו נקלעה החברה. כלל ביטוח המשיכה לפעול בלא כל שינוי - כאילו שאנחנו בימי שגרה".

הפוסט כך מעבירים אלפים לעבודה מהבית – בלחיצת כפתור הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טוויטר לוקחת את מגמת העבודה מהבית עוד צעד קדימה ומודיעה, כי חלק מעובדיה יוכלו להמשיך לעבוד מהבית לתמיד – אם יבחרו בכך.

הערכות רבות מדברות על כך, כי בעקבות משבר הקורונה, שגרם לכך שארגונים רבים העבירו את עובדיהם לעבודה מהבית, ישתנה שוק העבודה בעתיד, וטוויטר היא אחת הדוגמאות הראשונות.

החברה לא פירטה אילו תפקידים יהיו מתאימים לעבודה מהבית, אך ציינה כי הניסיון שנצבר בנושא בשבועות האחרונים הוכיח, כי הדבר אפשרי גם בקנה מידה גדול יותר.

"אם העובדים שלנו משמשים בתפקידים ובמצבים שמאפשרים להם לעבוד מהבית והם אכן מעוניינים להמשיך בכך לתמיד – נאפשר לכך לקרות", אמרה סגנית הנשיא של החברה, ג'ניפר כריסטי. "ואם לא יחפצו בכך – המשרדים שלנו יהיו המקום החם שמקבל אותם בברכה, עם כמה אמצעי זהירות, כאשר נרגיש שבטוח להחזירם".

טוויטר אינה צפויה לפתוח את משרדיה או לקיים נסיעות עסקים לפני חודש ספטמבר. החברה אף ביטלה את כל אירועיה הפנימיים לשנת 2020, ולפי הודעתה, ייתכן כי החלטה זו תוארך גם ל-2021.

ההחלטה של טוויטר מצטרפת להודעות של ענקיות טק נוספות על הארכת העבודה מהבית של עובדיהן, אם כי מרביתן מדברות על הארכה עד סוף 2020, בהן  גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט, או אמזון, שהודיעה כי תאפשר לעובדיה לעבוד מהבית עד תחילת אוקטובר.

מצד אחד, עבודה מהבית עשויה לחסוך לארגונים עלויות רבות, אך מנגד – חברות רבות, בהן אפל וגוגל, למשל, הוציאו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים על הקמת קמפוסי ענק מפוארים ונוצצים, שעשויים להישאר מיותמים.

הפוסט טוויטר: עובדים יוכלו להמשיך לעבוד מהבית ל"תמיד" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תוכנית ההאצה של סאפ פותחת מחזור נוסף בישראל, והחגיגה נערכה בזום, כמובן. שבע חברות סטארט-אפ שפותרות כמה מהאתגרים הבולטים בתעשיית מוצרי הצריכה התכנסו להיכרות מקוונת והרמת כוסית וירטואלית, ובמשך 12 השבועות הקרובים ישתתפו בתוכנית ההאצה SAP.iO Foundry, שבמסגרתה יקבלו ליווי וייעוץ טכנולוגי הנוגע לאינטגרציה עם המערכות והפתרונות השונים של החברה וכן חשיפה ללקוחותיה בעולם.

החברות הנבחרות יצטרפו גם לתוכנית השותפים העולמית של סאפ, ייהנו מגישה למאגר מנטורים מובילים ויזכו לחשיפה בינלאומית.

[caption id="attachment_315686" align="alignnone" width="600"] מימין: סטפני הורוביץ - ניהול יצירת ערך, ענבר יעקבי - מנהלת תוכנית, ליאור ויצמן - מנהל הפעילות - SAP.iO Foundry Tel-Aviv. צילום: יח"צ סאפ[/caption]

ליאור ויצמן, מנהל פעילות SAP.iO Foundry בישראל בירך את החברות המצטרפות. עוד השתתפו בכירים מהנהלת החברה מהארץ ומחו"ל, בהם אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז הפיתוח של סאפ בישראל ומנהלת בכירה של ארגון ה-Cloud Experience Technology & Innovation, ואלכסה גורמן, מנהלת הפעילות העולמית של תוכניות ההאצה. נבחרת SAP.iO בתל אביב מורכבת מחברות הסטארט-אפ איולה, הקסה, פקאן, סמפלר, SRP, טרן-דמון ו-TVPage.

הפוסט גם בקורונה: מחזור חדש של תוכנית ההאצה של סאפ בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נשיאות התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וארגוני החקלאים שיגרו היום (ד') מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו דרישה ליישם בדחיפות תוכניות שנועדו לסייע למגזר העסקי להתאושש מפגיעת משבר הקורונה. המכתב נשלח על רקע המחאה ההולכת וגוברת בקרב מגזרים שונים, שמזהירים כי התוכניות וההבטחות של הממשלה לעצמאים לא מתממשות. מדובר, בין היתר, בתוכנית הסיוע בהיקף של שישה מיליארד שקלים ובהבטחות של נתניהו במסיבת הפרידה מהקורונה שלפיה מענקים לעצמאים זכאים יגיעו תוך 48 שעות. בנוסף, עסקים שהמחזור שלהם גדול מ-20 מיליון שקלים עדיין לא ראו כל מתווה לסיוע. המעסיקים מכל הארגונים מזהירים כי ללא הסיוע יהיה קשה מאוד להחזיר עובדים מהחל"ת שהם הוצאו אליו, והמשמעות היא גלי פיטורים ענקיים, נוסף לאלה שהיו עד עכשיו.

למרבה הצער, ההוצאה לחל"ת והפיטורים לא פסחו על ענף ההיי-טק וה-IT. סובלים מכך גם עובדי והנהלות ספקי השירותים, ענף האירועים והכנסים, שמהווה אחד ממקורות השיווק המרכזיים של חברות היי-טק, וכל השירותים שמסביב, לרבות המסעדות והאולמות - שנמצאים במשבר חמור גם ללא קשר להיי-טק.

במכתבם לראש הממשלה מבהירים המעסיקים שאחוז העובדים שיוכלו לחזור לעבודה בזמן הקרוב יהיה קטן ביותר, ומהצד השני יש חברות שחייבות לבצע תהליכים של שימור עובדים. הדבר נכון במיוחד בתעשיית ההיי-טק, שבה ממילא יש מחסור כרוני בכוח אדם.

הדרישה של המעסיקים היא ליצור תוכנית לאומית לפיצויים, שמותאמת למציאות הקיימת במגזרים השונים. על פי התוכנית, הממשלה תסבסד את ההפרש של שכר העובדים שירדו בהיקף המשרה, וכך תאפשר החזרת עובדים מהירה לשוק העבודה, תפצה עסקים בהתאם לירידה במחזור, תקצץ ברגולציה, תקפיא העלאות ארנונה ועוד. לדעתם, המנגנון המוצע צפוי לתמרץ מעסיקים לקלוט בחזרה עובדים מחל"ת ולמנוע הוצאה לחל"ת של עובדים נוספים בהמשך הדרך.

דרישת המעסיקים היא בהתאמה למודל הגרמני, שאומץ על ידי ארגון העבודה העולמי. מנגנונים ברוח דומה כבר קיימים ב-25 ממדינות ה-OECD.

לצידם, דורשים המעסיקים לאמץ מודל פיצויים מרכזי ושקוף לכלל המגזר הפרטי, המבוסס על ירידה במחזורים בעקבות הקורונה.

איך הממשלה תגיב?

קשה לדעת מה תהיה תגובת הממשלה. התחושה בציבור היא שבעוד שבטיפול הבריאותי בקורונה אפשר היה לראות קו ברור של מדיניות, הרי שבתחום הכלכלי אין מתווה ברור, אין אופק, ניתנת הבטחות להשקעות של מיליארדי שקלים שלא קשורות למציאות ולא מקוימות, ובינתיים, מצבם של עסקים רבים הולך ומחמיר.

המשבר נעשה עמוק יותר גם במגזרים שהיו יציבים ואף משגשגים לפני הקורונה, כמו ההיי-טק. הם מעולם לא ביקשו כסף מהממשלה, ובשעת צרה זו הם מבקשים מנגנון שיאפשר להם לשמר את העובדים ולהמשיך לשרוד.

[caption id="attachment_274682" align="alignleft" width="600"] ייענה לדרישות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock[/caption]

אין אקו-סיסטם כחול לבן

בדיונים שקיימו ארגוני המעסיקים חזרה ועלתה הנקודה שהממשלה חייבת לתעדף את התעשיות שמוגדרות כמוטות טכנולוגיה, תעשיות יצרניות, שיקבלו סיוע ותמיכה רחבים כדי להמשיך ולייצר בישראל.

אחד הכשלים שנחשפו בטיפול במשבר הקורונה הוא העובדה שאין בישראל אקו-סיסטם מקומי מספיק חזק ויציב, שיכול לפעול היטב במצבי חירום. החולשה הזו בולטת במיוחד בתעשיית ההיי-טק, שחלק ניכר מההון האנושי היקר שמועסק בה עובד בחברות רב לאומיות, והמשקל של התעשייה המקומית היצרנית לא רב.

בפאנל של כמה ראשי חברות בישראל, שנערך לא מכבר על ידי מרכז פרס לשלום ולחדשנות, אמר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, כי יש להיערך למציאות חדשה, שבה מדינות תתכנסנה למשק אוטרקי, כלומר - ייצרו ויתנו עדיפות לשווקים שלהן ופחות ישתפו פעולה עם מדינות אחרות. עבור ישראל, יש לזה משמעות חמורה, מאחר שהיא מדינה מבודדת, ללא אקו-סיסטם יציב שנבנה מראש, גם אם יש כאן את המוחות הטובים ביותר. כך, למשל, לדברי מרום, גם אם במכון הביולוגי בנס ציונה יצליחו בפיתוח חיסון לקורונה, אין לו הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בחו"ל, ובתקופת משבר, הסיכוי שמישהו יסכים כרות שיתוף פעולה שכזה קלוש.

המעורבות של הממשלה צריכה להיות ביישום מדיניות שלפיה תעשיות מוטות חדשנות, בכל המגזרים, הן תעשיות חיוניות, בדיוק כמו התעשיות הביטחוניות. מדיניות שכזו תגרום קודם כל למנוע פגיעה קשה יותר בעובדים, שבלעדיהם התעשייה הזו לא יכולה להתקיים, ולאחר מכן להרחבת התעסוקה בתעשיות אלה גם בימי שגרה. יש לקוות שהממשלה, שתושבע מחר סוף סוף, תשכיל לשים על סדר היום שלה כבר בישיבתה הראשונה את המשבר הכלכלי ותתחיל לדבר עם המגזר הפרטי והמעסיקים. נראה שכמו בתחום הבריאות, משבר כלכלי נוסף כמו שהיה פה בחודשיים האחרונים, או חלילה אסקלציה של המשבר הנוכחי, יהיה אחד יותר מדי עבור החברה הישראלית בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט.

הפוסט משבר הקורונה: המיליארדים שלא הגיעו למעסיקים והעובדים שלא יחזרו מהחל"ת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות