על רקע משבר הקורונה, בימים האחרונים חלה עלייה באירועי הונאה שונים, כאשר העיקרי שבהם הוא עוקץ פיננסי באמצעות פישינג. מדובר בפעילות שנועדה לאסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק של קורבנות, ולאחר מכן לגנוב מהם כספים - כך עולה מהודעה שפרסמו הבוקר (ה') משטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. מתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל התקבלו במשטרה וברשות יותר מ-40 תלונות חדשות בנושא.

ההונאה מתבצעת באמצעות שליחת מייל או הודעת SMS שמכילים קישור לאתר הנחזה לכזה של חברה לגיטימית, להשארת פרטים בנושא הלוואות חוץ בנקאיות בריביות אטרקטיביות. היא מופצת גם ברשתות החברתיות או בשיחות טלפון יזומות על ידי מישהו הנחזה למוקדן, וכן בבאנרים ובדפי נחיתה ברשת.

הקורבן משאיר פרטים ולאחר זמן קצר מקבל שיחת טלפון מנציג ייעוץ פיננסי למתן הלוואות פיננסיות. במהלך ההתקשרות בטלפון, הוא מתבקש להעביר סכום של מאות ואלפי שקלים לחשבון בנק שנמסר לו, עבור "פתיחת תיק הלוואות", תוך אימות פרטים אישיים, בהם פרטי מספר כרטיס אשראי, ססמה לחשבון בנק ועוד.

בהודעה נכתב כי "משטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן מבקשות מהציבור להגביר ערנות, בעיקר בעת הזאת, בכל קבלה של הודעת דואר אלקטרוני או SMS שבהם מבקשים להזין אמצעי זיהוי, פרטי חשבון בנק ו/או כרטיס אשראי. כמו כן, מומלץ שלא למהר להתחייב ולהעביר כספים. מומלץ לבדוק באיזו חברה מדובר, האם היא מוכרת ואמינה. יש לבדוק גם במשרד האוצר, במאגר נותני שירותי מטבע, כי מדובר בחברה שנמצאת במאגר רישיונות שירותים פיננסיים".

עברייני הסייבר לא יוצאים לחל"ת

דרכים נוספות שבאמצעותן עברייני סייבר מבקשים למנף את משבר הקורונה לטובתם הן שינוי ועדכון שיטות ההתקפה שלהם בהתאם להתרחשויות בעולם – כך גילתה סופוס. על פי צ'סטר וויסנייבסקי, מדען מחקר ראשי בחברה, העבריינים החלו להתחזות לגופים שמתרימים עבור המאבק בנגיף.

הוא אמר כי "כשמחברים את החשש של אנשים בנוגע למה שמדווח בחדשות, אפשר לסמוך על עברייני הסייבר שהם יהיו שם כדי לנצל את השילוב עד תום. בתחילה, סופוס זיהתה מתקפות פישינג שהתחזו לארגון הבריאות העולמי כדי להשיג את מטרות התוקפים. לאחר מכן, כמה כנופיות של קוד זדוני החלו להסתיר את הקוד שלהן במסמכים שעסקו בקורונה. כעת, אנחנו רואים עברייני סייבר מתחזים להתרמה של ארגון הבריאות העולמי, במקרה זה תחת 'קרן התגובה הסולידרית לנגיף הקורונה' (COVID-19 Solidarity Response Fund). המיילים האלה הם מזויפים, אבל נראים אמיתיים. ההאקרים מנצלים את העובדה שיש ארגוני התנדבות חדשים רבים, או שאינם מוכרים".

כמו במקרי פישינג רבים, הסימן המרכזי לזיוף הוא הבקשה לתרומה בביטקוין במקום בכרטיס אשראי. בכל פעם שהעניין הציבורי מתקבע על נושא מסוים, נצמדים פושעי הסייבר, הספאמרים וכותבי הקודים הזדוניים לאירועים חדשותיים ומנסים למצוא כל דרך כדי לנצל את ההזדמנות. "ראינו סוג כזה של פעילות בעבר", ציין וויסנייבסקי, "אבל נדיר המצב שהעולם כולו ממוקד בנושא אחד, באופן המעניק לעברייני הסייבר יכולת לפתח הונאות נרחבות. כמעט כל סוגי הפעילות הזדונית שסופוס מזהה כעת ברשת קשורים בדרך כזו או אחרת ל-COVID-19. ישנה כמות אינסופית של דואר זבל שמציע לרכוש מסיכות יקרות נגד קורונה, סרטי וידיאו שמסבירים כיצד לבנות בונקר אישי או 'מדריכים' אחרים, שמסבירים איך לשמור על העסקים והמשפחה בטוחים. ראינו גם משפחות קוד זדוני, כגון Fareit ו- Trickbot, ששולחות הודעות זדוניות במסווה של המרכז האמריקני למניעת מחלות (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO)".

לסיכום הוא נתן טיפ: "אם אתם רוצים לקבל עצה ממי שבאמת יודע מה קורה, בקרו באתר של משרד הבריאות המקומי. שמרו במועדפים של הדפדפן את אתר ארגון הבריאות העולמי האמיתי. אם אתם רוצים לתרום כספים למאבק בקורונה, אל תשלחו ביטקוין".

הפוסט המשטרה והרשות להגנת הצרכן: הקורונה משתוללת – וכך גם הפישינג הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ביל גייטס, המייסד המיתולוגי של מיקרוסופט בעבר, ומיליארדר ופילנתרופ מוביל בהווה, מוטרד מהקורונה כמעט כמו כולנו - אבל אולי מעט פחות, בהתבסס על הידע שלו ועל מהלכים שהוא נוקט למען המלחמה בנגיף.

אחרי שבאחרונה למדנו כי כבר ב-2015 גרס גייטס בהרצאת טד שלו ש"האסון הגדול הבא הוא וירוס מידבק"; ולאחר שבשבוע שעבר נודע כי קרן ביל ומלינדה גייטס התאגדה עם Wellcome Trust ומסטרקארד בכדי להשיק מאיץ טיפולי (Therapeutics Accelerator) בשווי 125 מיליון דולר, שיסייע למאבק במגפת הקורונה; כעת גייטס גם מנסה להרגיע את החששות.

אתמול (ד'), במהלך סשן וירטואלי שכונה "שאלו אותי כל דבר" שנערך בערוץ של Reddit, נשאל גייטס, כמה זמן תימשך מגיפת הקורונה. גייטס השיב: "אם מדינה עושה עבודה טובה עם בדיקות וסגר - אז תוך 6-10 שבועות היא אמורה לראות מעט מאוד מקרים ולהיות מסוגלת לפתוח מחדש הכל".

עשר דקות לפני האירוע המקוון, בסביבות השעה 19:00, צייץ גייטס והזמין את 49.1 מיליון העוקבים שלו בטוויטר למפגש אונליין, שבו הבטיח לענות על כל תהיה או ספק בנוגע ל-COVID19. היזם המפורסם גם צירף לציוץ צילום ביתי מחויך שלו, עם כלבו, כשהוא אוחז בשלט ובו איור של דמות "חייזרית" משהו בתוך מבנה, ועליו הכיתוב: "זה ביל גייטס עובד מהבית".

I’m answering your questions about the #COVID19 coronavirus on @reddit in 10 minutes: https://t.co/JXEYRCpCza pic.twitter.com/ESyUqomdSD

— Bill Gates (@BillGates) March 18, 2020

בהרצאת הטד שלו מ-2015 הוא נשמע פחות אופטימי כשטען ש-"אם משהו יהרוג יותר מ-10 מיליון אנשים בעשורים הקרובים, קרוב לוודאי שזה יהיה וירוס מדבק מאוד, ולא מלחמה". גייטס הדגיש אז גם כי "אנחנו לא מוכנים למגיפה הבאה". ואכן, כיום מתחוור שלמדינות העולם, גם למפותחות ביותר, אין צוותים של אפלידמיולוגים שמוכנים להתמודדות עם עשרות אלפי חולים, ושהן לא באמת ערוכות למגיפה העולמית, שכאמור נחזתה על ידי גייטס ומומחים אחרים כבר מזמן.

גייטס, הידוע בנדבנותו ובהתבוננותו אל העתיד, התייצב למפגש המיוחד שבוע בלבד לאחר שהודיע שהוא פורש מדירקטוריון מיקרוסופט, וכן ממועצת המנהלים של ברקשייר הת'אווי, בכדי להתמקד יותר זמן בסדרי העדיפויות הפילנתרופיים שלו.

בפוסט בלינקדאין, שכותרתו "ממקד את זמני", כתב גייטס כי קיבל החלטה לפרוש להקדיש יותר זמן לעשייה הפילנתרופית הכוללת עיסוק נרחב בתחומים דומיננטיים כמו בריאות עולמית, חינוך והתמודדות עם משבר האקלים, זה שלפני פרוץ הקורונה היה הנושא המדאיג ביותר על סדר יומם של מובילי דעה ועתידנים רבים.

באירוע ב-Reddit גייטס הסביר בהרחבה שלתפישתו סגר הוא אמצעי חשוב לשם הכלת והפחתת התפשטות הנגיף הקטלני. "בשלב הנוכחי יש הרבה מקרים במדינות עשירות. עם הפעולות הנכונות, כולל בדיקות והתרחקות חברתית (שאני מכנה 'כיבוי')", אמר, "בתוך 2-3 חודשים המדינות העשירות אמורות להצליח להימנע מרמות זיהום גבוהות".

על אף האופטימיות המסוימת, גייטס המשיך והסביר: "אני דואג לכל הנזק הכלכלי, אך חמורה מכך תהיה השפעת כל זה על המדינות המתפתחות, שאינן יכולות לבצע את ההתרחקות החברתית באותו אופן כמו מדינות עשירות, ושיכולת קיבולת בית החולים שלהן נמוכה בהרבה".

ואולם, בתשובה לשאלה מה האמריקנים יכולים לעשות כדי לעזור לאחרים במדינה, גייטס הדגיש כי האנשים צריכים להישאר רגועים למרות הנסיבות.

הפוסט ביל גייטס: "מדינות שנסגרו בגלל הקורונה יוכלו לשוב לאיזון בתוך 6-10 שבועות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בזק ממשיכה להתאושש מהמשבר שפקד אותה בעקבות תיק 4,000 והמשך התחרות העזה בשוק התקשורת: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה הבוקר (ה') מעידים על כך שההפסד הנקי השנתי שלה אמנם עלה במעט, אולם היא כמעט מחקה אותו בחישוב רבעוני. בנוסף, הירידות בהכנסות היו יחסית מינוריות. בהתאם לכך, מניית בזק רושמת בשעות אלה עלייה קלה בבורסה בתל אביב.

במהלך השנה, ההוצאות של בזק רשמו ירידה של כ-20% ל-1.9 מיליארד שקלים, ואילו ההכנסות קטנו בשיעור ניכר הרבה פחות - 4.2% - ועמדו על 8.9 מיליארד. הירידות בהכנסות נרשמו בכל חברות הבת של הקבוצה: אלה של פלאפון קטנו ב-3.3% ל-2.4 מיליארד שקלים, של בזק קווי ב-2.9% ל-4.1 מיליארד, של בזק בינלאומי ב-3.7% ל-1.3 מיליארד וההכנסות של יס רשמו ירידה של 8.7% ועמדו על 1.35 מיליארד.

הקבוצה עברה בשנה החולפת לרווח תפעולי של כמעט מיליארד שקלים - 989 מיליון, לעומת הפסד של חצי מיליארד - 548 מיליון - ב-2018. לעומת זאת, ההפסד הנקי שלה גדל ב-2% ל-1.1 מיליארד שקלים. חלוקה לחברות הקבוצה מעלה כי הרווח הנקי של בזק קווי זינק ב-110.2% ל-1.2 מיליארד שקלים, בזק בינלאומי עברה להפסד של 50 מיליון לעומת רווח של 77 מיליון, פלאפון רשמה הפסד שנתי של 47 מיליון לעומת רווח של 24 מיליון ויס רשמה עלייה חדה של 43.8% בהפסד הנקי שלה - ל-69 מיליון שקלים.

הנתונים הרבעוניים מראים על צניחה של כ-50% בהוצאות ל-2.1 מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות ירדו ב-5.3% בלבד ל-2.2 מיליארד. כל אחת מחברות הבת של בזק רשמה ירידה בהכנסות: אלה של בזק קווי ירדו ב-4% ל-985 מיליון שקלים, של פלאפון ב-2.6% ל-602 מיליון, בזק בינלאומי רשמה ירידה של 10.8% ל-330 מיליון ויס – של 7% ל-331 מיליון. ההפסד הנקי של הקבוצה כמעט נמחק: הוא צלל ב-99.7% לחמישה מיליון שקלים בלבד אל מול הפסד של 1.76 מיליארד שהיא רשמה ברבעון האחרון של 2018. מתוך זה, בזק קווי עברה לרווח נקי של 134 מיליון שקלים לעומת הפסד של 155 מיליון, בעוד שפלאפון ובזק בינלאומי עשו את הכיוון ההפוך: הראשונה עברה מרווח של שני מיליון להפסד של 69 מיליון והשנייה – מרווח של 13 מיליון להפסד של 67 מיליון. ההפסד של יס צנח ב-81.1% לשבעה מיליון שקלים.

בסעיפים התפעוליים, בזק עברה לרווח של 113 מיליון שקלים, לאחר שברבעון האחרון של 2018 היא הציגה הפסד תפעולי של 1.8 מיליארד.

כמה השתכרו בכירי החברה?

יחד עם הדו"חות פרסמה בזק את רשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקבוצה ב-2019. ככלל, עלות השכר שלהם גדלה בשנה החולפת ב-5.1% ל-16.66 מיליון שקלים. מתוך זה, עלות שכרו של מנכ"ל הקבוצה, דוד מזרחי, זינקה ב-176.3% לחמישה מיליון שקלים (יש לציין שהוא נכנס לתפקיד בספטמבר 2018), זו של רן גוראון, מנכ"ל פלאפון, בזק בינלאומי ויס, עלתה ב-27% ל-4.3 מיליון, המנכ"ל לשעבר של וואלה, אילן ישועה, רשם ירידה של 16% בעלות שכרו, וזו של היו"ר, שלמה רודב, קטנה ב-6.8% ל-2.4 מיליון. עלות השכר של סמנכ"ל בזק וראש החטיבה העסקית של החברה, יעקב פז, שנפטר בסוף החודש שעבר, גדלה ב-3.5% לקצת יותר משני מיליון שקלים.

רודב אמר עם פרסום התוצאות כי "אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת מאין כמותה עבור מדינת ישראל, כאשר, בין היתר, התושבים והעסקים מסתמכים ותלויים באופן כמעט מוחלט בתשתיות ובשירותי התקשורת הניתנים להם. כל החברות בקבוצת בזק ממוקדות מאז ומעולם במתן שירות איכותי ואמין, ובעיתוי הזה, היתרונות שלנו בתשתיות, בשירותים ובמחויבות ללקוחות שלנו בולט במיוחד. נעמוד לצד התושבים והעסקים, שעוברים תקופה לא פשוטה".

הוא ציין ש-"ב-2019 כל החברות בקבוצת בזק פעלו בהתאמת מבנה הפעילות לשינויים המתרחשים בשוק התקשורת הישראלי. ביצענו מהלכי התייעלות, שהביאו לירידה של 3% בהוצאות השכר בקבוצה ושל 3.4% בהוצאות התפעוליות. במהלך השנה נחתמו הסכמים בשלוש החברות הבנות, המאפשרים להן להיפרד מיותר מ-1,000 עובדים בשנתיים הקרובות, ואנחנו מתקדמים עם תהליכי הסינרגיה ושיתופי הפעולה בין החברות הבנות, על מנת למצות את הפוטנציאל העסקי הקיים בהן".

הפוסט בזק כמעט מחקה את ההפסד; ההכנסות ירדו ב-5% הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פייסבוק הציגה אתמול (ד') - כחלק מהמאמץ המתמשך שלה לעצור את התפשטות המידע הכוזב והפייק ניוז אודות הקורונה והמגיפה העולמית בפלטפורמה שלה - אמצעי חדש שנועד לספק לאנשים חדשות מדויקות ועדכניות אודות הנגיף. הענקית ממאנלו פארק מכנה את החידוש "מרכז המידע על נגיף הקורונה".

ה-Coronavirus Information Center צפוי להופיע בראש פיד החדשות שלכם ברשת החברתית הדומיננטית במהלך השעות הקרובות.

בפייסבוק אומרים כי מרכז המידע יציג עדכונים בזמן אמת ממקורות אמינים, כמו ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO. בנוסף, המרכז ידגיש מאמרים, סרטונים ופוסטים הדנים בדרכים למניעת התפשטות הנגיף.

הענקית כתבה בפרסום של כי "בתגובה להתפרצות נגיף הקורונה, פייסבוק תומכת בעבודת קהילת בריאות הציבור העולמית לשם שמירה על האנשים בטוחים ומעודכנים. מכיוון שארגון הבריאות העולמי הכריז על נגיף הקורונה כמצב חירום לבריאות הציבור בינואר, נקטנו בצעדים כדי לוודא שלכולם תהיה גישה למידע מדויק, להפסקת מידע שגוי ותוכן מזיק, וכזה שיתמוך במומחי בריאות גלובליים, בממשלות מקומיות, בעסקים ובקהילות".

ההודעות העדכניות יופיעו בתחילה בארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת וספרד, ובהמשך ביתר העולם ובמגוון שפות נוספות. עם זאת, המשתמשים האמריקנים זוכים בהרחבה לשירות, שתתבטא בכלי אשר יאפשר להם לבקש עזרה מקבוצות מקומיות בקהילה שלהם, דרך מרכז המידע.

[caption id="attachment_312770" align="alignleft" width="300"] מאבק במידע כוזב ופייק ניוז אודות הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

ההכרזה האחרונה מגיעה לאחר שענקית הרשתות החברתיות התאגדה עם גוגל ויוטיוב שבבעלותה, כמו גם עם מיקרוסופט, ולאחרונה גם עם לינקדאין, טוויטר, ו-Reddit, כדי להילחם בחדשות כוזבות ובהפצת מידע מוליך שולל ושקרי בנוגע לקורונה.

מוקדם יותר החודש בישרה פייסבוק שתיתן ל-WHO כמה שיותר מודעות בחינם, בכדי לסייע לגוף הרשמי בהפצת מידע נכון ואקטואלי על הקורונה והתפשטותה בעולם ליותר משני מיליארד משתמשיה.

נזכיר כי השבוע נודע שמספר פוסטים לגיטימיים אודות נגיף הקורונה, כולל מאמרי חדשות בנושא הכי מדובר כיום, סומנו בטעות כפייק ניוז, ולפיכך - הוסרו מפייסבוק.

החברה אמרה שמדובר ב"באג", התנצלה ושחזרה את התכנים שסולקו מהפלטפורמה. ואולם יש מי שסברו כי הסיבה ל"באג" היא סחרור של הענקית עקב מבול החדשות המזויפות שמגיע במקביל לבהלת הקורונה, ורוכב על גל החרדה האנושית הגואה. נקווה שהמרכז החדש יסייע לחברה לנקוט בקו פעולה אחיד יותר בנוגע לתכנים הקשורים בנגיף, כמו גם להימנע מטעויות בצנזור התכנים.

הפוסט כמענה לתופעת המידע השגוי – פייסבוק השיקה "מרכז מידע על הקורונה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

במציאות לא פשוטה, בצל נגיף הקורונה ומכת הבידוד, הצליחה נבחרת הקטרגל של SQLink להשיב קצת צבע ושמחה לפנים, עם זכייתה בליגת העסקים של תל אביב-יפו.

במשחק הגמר המותח, עם המון כישרון ואופי, ניצחה הנבחרת של SQLink בתוצאה 3:2 את חברת מי אביבים החזקה, והניפה את הגביע!

בנוסף לניצחון המתוק, זכתה הנבחרת בפרס נחשק – טיסה למילאנו, שיצטרך לחכות לימים "בהירים" יותר.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונות

[caption id="attachment_312911" align="alignnone" width="600"] שחקני נבחרת הקטרגל של SQLink עם המנכ"ל, גלעד רבינוביץ (עומד, מימין). צילום: סטאס קרופצקי[/caption]

[caption id="attachment_312915" align="alignnone" width="600"] שחקני נבחרת הקטרגל של SQLink חוגגים עם הגביע ועם המנכ"ל, גלעד רבינוביץ. צילום: סטאס קרופצקי[/caption]

הפוסט נבחרת הקטרגל של SQLink זכתה בגמר ליגת העסקים של תל אביב-יפו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: אתי פינקלשטין, מנהלת האקסלרטור הרב תרבותי jumpTAU של אוניברסיטת ת"א.

ותק בתפקיד: כמה חודשים.

תפקידים קודמים: יזמת.

השכלה / שירות צבאי: שרות צבאי מלא, BA.

משפחה: נשואה +3.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

אהבה לחדשנות.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

התעשייה מורכבת כמעט כולה מגברים שמובילים את התחום הן מבחינת קרנות ההשקעה, מנהלים של חברות סטארט-אפ והעובדים. רוב ההשקעות במדגם מייצג אולי אישה אחת שתופיע בצוות, אם בכלל, וברגע שאין שונות ומגוון של דעות, לתעשייה אין אפשרות לראות את המכלול. כרגע אין מספיק השקעות בנשים בתעשייה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

לשמחתי לא, הסטארט-אפ שלי יצר הכנסות מהיום הראשון.

הפוסט נשים ומחשבים: אתי פינקלשטין, jumpTAU הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מינרווה לאבס, מובילה בהגנה בסייבר על התקני קצה ושרתים, המגינה על יותר ממיליון תחנות קצה בעולם, מציעה פתרון אבטחה ייחודי להגנה על מחשבים ביתיים (BYOD) במהלך עבודה מרחוק ברשת הארגונית.

לאור התפשטות וירוס הקורונה בעולם והגדרתו כמגיפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי, עסקים רבים עוברים לעבודה מהבית. במציאות כזו, עובדי הארגון מתחברים מהבית לרשת הארגונית באמצעות גלישה ברשת האינטרנט לשם ביצוע פעולות ומשימות שונות. המשמעות היא כי אלפי התקני מחשוב, מסוגים שונים וממקומות שונים בעולם, ניגשים לשרתי החברה, המאחסנים את המידע הרגיש ביותר של הארגון.

אחת מהצורות הנפוצות להתחברות מהבית לרשת הארגונית היא שימוש ברשת וירטואלית פרטית (VPN). מדובר בערוץ תקשורת מוצפן, נקי באופן יחסי מאיומים. עם זאת, זהו רק תווך התקשורת, ותוקף פוטנציאלי שמתקין נוזקה במחשב ממנו מתחבר העובד לרשת הארגונית עלול בתרחיש זה להגיע למידע ברשת הארגונית על אף השימוש ב-VPN, ובכך להסב נזק רב - מבצעי, תפעולי ותדמיתי.

פתרון אבטחה מקצה לקצה

הפתרון הייחודי של מינרווה לאבס להגנה על תחנות הקצה והשרתים, המגן על ארגונים מובילים בארץ ובעולם, ניתן ליישום גם על מחשבים ביתיים על ידי התממשקות לכל שירות VPN שהארגון בוחר לעבוד עמו. הפתרון מבוסס על תוכנת הגנה שנכנסת לפעולה במחשב הביתי כאשר המשתמש מפעיל את ה-VPN. ההפעלה שקופה למשתמש הביתי ומוגדרת על ידי הארגון כחלק ממדיניות אבטחת המידע, במספר פעולות פשוטות, שמפחיתות תקורה תפעולית על הארגון. האפשרות לקבוע מדיניות אבטחת מידע לעבודה מרחוק מגדירה שכל מחשב של עובד שגולש לרשת הארגונית מהבית יריץ את הפתרון של מינרווה לאבס, ובכך יהיה מוגן.

[caption id="attachment_312921" align="alignleft" width="300"] אדי בובריצקי, מנכ"ל מינרווה לאבס. צילום: יח"צ[/caption]

הפתרון מקנה הגנה מלאה לתחנת הקצה, כולל הגנה על זיכרון המחשב מפני מתקפות מתקדמות, לרבות התקפות ללא קבצים (File less), הגנה על מסמכים (ובכלל זה הגנת מקרו), גלישה מאובטחת על ידי בידוד הדפדפן (Browser isolation), התממשקות עם האנטי וירוס המובנה של מיקרוסופט (Microsoft Windows Defender) והגנה אקטיבית מפני תוכנות כופר. עם הפתרון של מינרווה לאבס בשילוב VPN, העובד והמעסיק יכולים להיות רגועים שתווך התקשורת ותחנת הקצה הביתית מאובטחים. כל זאת, מבלי הצורך להתקין או לנהל סוכנים.

הגנה מדויקת

הפתרון של מינרווה לאבס נבנה מתוך ייעוד להגן על העבודה מרחוק. ככזה, ההגנה שהוא מעניק מסופקת לאורך כל הגלישה - ורק בזמן שהעובד גולש באמצעות ה-VPN. בסיום הגלישה, התוכנה של מינרווה לאבס נעלמת מהמחשב באופן אוטומטי, מבלי להשאיר עקבות כלל. בצורה כזו, הארגון מקבל הגנה מלאה על מחשבי העובדים בזמן שהם עובדים ברשת הארגונית, והעובד נהנה מפרטיות מרבית. הפתרון של מינרווה לאבס מתוכנן לעמוד בתקני פרטיות בינלאומיים מחמירים - GDPR, CCPA ואחרים.

מניעת או זיהוי מתקפה על מחשב העובד מאפשרת לארגון ניתוק אוטומטי או ידני של המחשב המחובר על פי בחירה ארגונית עבור כל עובד. הפתרון של מינרווה לאבס לא דורש תנאי סף להפעלה במחשב העובד, לא מצריך ניהול מצד מנהל אבטחת המידע בארגון ולא דורש התקנה או הפעלה מחדש של מחשב. זהו פתרון פשוט, קל ויעיל לאבטחת העבודה של העובד מהבית, ממנו נהנים כבר ארגונים מובילים בארץ ובעולם

נרתמים לעזור לעסקים - מינרווה לאבס מצטרפת למאמץ העולמי בהתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה בעולם ובארץ ומעבר ארגונים לעבודה מהבית. כחלק מזה, החברה תספק את הפתרון חינם לתקופה בת 30 יום, וזאת מתוך מטרה לאפשר לארגונים לשמור על רציפות תפקודית בצורה מאובטחת. לקבלת ההטבה צרו קשר כאן.

הפוסט מינרווה הישראלית שומרת על כל מחשב המתחבר מהבית לארגון שלך הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת נוטניקס יחד עם לנובו DCG - חברת פתרונות הדטה סנטר של לנובו - וחברת ויז'ואל ד.ג', המפיצה את פתרונות לנובו על גבי נוטניקס, ערכו יום עיון משולש, בהשתתפות שותפים עסקיים, המשווקים את פתרונות נוטניקס ולנובו בישראל. האירוע נערך זמן קצר לפני איסור ההתכנסויות.

המפגש נועד להרחיב את ההיכרות של פתרונות נוטניקס ולנובו בקרב משווקים ואינטגרטורים נוספים, הפונים למגזרי שוק רלוונטיים, וכלל הדרכה כללית וטכנית, היכרות עם צוות נוטניקס ולנובו והקשבה לשי כהן, מנהל יחידת טכנולוגיות המידע במכללה האקדמית אשקלון, אשר הציג סיפור הצלחה של שילוב פתרונות נוטניקס על גבי השרתים של לנובו.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

[caption id="attachment_312926" align="alignnone" width="600"] שי כהן, מנהל יחידת טכנולוגיות המידע במכללה האקדמית אשקלון, מציג את סיפור הלקוח המשלב נוטניקס ולנובו. צילום: יח"צ[/caption]

[caption id="attachment_312927" align="alignnone" width="600"] רמי קורן, מנהל השותפים העסקיים של נוטניקס ישראל, חושף את ההזדמנויות העסקיות הגלומות בשילוב נוטניקס ולנובו. צילום: יח"צ[/caption]

הפוסט מפגש המשווקים של נוטניקס, ויז'ואל ולנובו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עבודה בסביבה משתנה היא משימה מאתגרת. איך ניתן לעמוד בקצב של שינויים מהירים וטכנולוגיה משתנה? אילו מיומנויות כדאי לפתח כדי לא להישאר מאחור? ואיזה הזדמנויות חדשות הביא האינטרנט לעולם העבודה? בדיוק בשאלות הללו עסק מיט-אפ בנושא "ניהול קריירה בעולם דיגיטלי", שנערך באחרונה ביוזמת דיגיטאלנט - בית הספר למקצועות הדיגיטל - ואיגוד האינטרנט הישראלי, באירוח חברת AWS Floor28.

המפגש הוא הראשון מתוך סדרת מפגשים, שנוצרו על מנת לגשר על פערי ידע ופערי מיומנויות דיגיטליות, הנדרשים בשוק העבודה. מטרת כלל המפגשים - להנגיש ידע וכלים לעולם התעסוקה של 2020 - בין אם מדובר בצעירים העושים את הצעדים הראשונים שלהם בתחום הלימודים והקריירה, ובין אם מדובר במי שנמצא בצומת של שינוי.

את האירוע פתחה מעיין מנלה, מרצה חוקרת ומייעצת בנושא שוק העבודה, עם הרצאה בנושא טרנדים בשוק העבודה ומקצועות העתיד. במהלך ההרצאה מעיין ציינה כי בשנת 2020 רואים שינוי מאוד גדול בכל הקשור לכישורים שמחפשים בקרב עובדים, כשכישורים "רכים", כמו יצירתיות, כושר שכנוע, סתגלנות ואינטליגנציה רגשית, נתפשים כיותר חשובים מכישורים "קשים", כמו בלוקצ'יין, AI, הנמקה אנליטית וכדומה.

בנוסף, היא הדגישה את ההבדלים הקיימים בין דור ה-Z לדור ה-Y בכל הקשור לדברים החשובים להם במקום עבודה. לדור ה-Z חשוב שתהיה להם אפשרות להתקדם מבחינה מקצועית. לדבריה, "91% מצעירי דור ה-Z עוזבים את מקום העבודה אם אין להם אפשרות לפיתוח קריירה". כמו כן, היא הוסיפה כי דור ה-Z מצפים להתקדמות תוך מספר חודשים. אחרי ראיון עבודה הם לא יחכו שלושה שבועות לתשובה, אלא יתקשרו בעצמם כדי לקבל את התשובה.

מעיין דיברה על שני מושגים חשובים בעולם התעסוקה, אחד מהם הוא 'מנטורינג הפוך', מדובר על פגישות של הדרג הבכיר והוותיק ביותר בחברה עם העובדים החדשים ביותר (עד חצי שנה), על מנת ללמוד מהם ולקבל מהם מידע על החידושים שקיימים בעולם הטכנולוגיה, או הדיגיטל. מושג שני שהיא דיברה עליו הוא החלפת מוחות, יוזמה של חברת CHEGG. במקרה כזה שתי חברות מחליפות עובדים ביניהן, על מנת ללמוד אחת מהשנייה ולקבל פידבק על דרך עבודה ויוצא בזאת.

החלק השני של האירוע היה מורכב מפאנל בהנחיית מאשה דאשקוב, מייסדת ומנכ"לית Digitalent, ובהשתתפות ד"ר איריס גינזבורג, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב; אריה רבינוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת טבע ישראל; ופרופ' כרמלה יעקובי וולק, יזמית אקדמית.

מאשה התחילה את הפאנל בשאלה הכה מתבקשת: "האם היום, בעידן ההיברידי, צריך ללמוד מקצוע קונקרטי כדי להתקבל למשרה?". שאלה זו נענתה ברובה בקול אחד, שאכן חשוב ללמוד, אך יחד עם זאת עתיד עולם העבודה מדבר על שילוב התמחויות, יכולות רכות ופחות התמחויות אנכיות צרות. כמו כן, פרופ' וולק ציינה כי חייבים ללמוד כל הזמן, גם אם לא יודעים בדיוק מה, פשוט להתחיל ולהשתמש בזה בתור פלטפורמה וכמקפצה.

בהמשך מאשה שאלה: "מה חשוב לבדוק כשבוחרים מקום ללמוד בו?" אחת התשובות הבולטות שעלו הייתה שיש לבדוק עם מי אנחנו הולכים ללמוד, כלומר, מהי הסביבה איתה הולכים ללמוד. מאוד חשוב לבדוק ממי הולכים ללמוד, מי יעמוד מולנו וילמד אותנו. דבר נוסף שעלה, ואחד הדגשים של מאשה היה לבדוק את החיבור הקיים בין מוסד הלימודים לשוק העבודה. לדבריה: "חשוב לבדוק עד כמה מעסיקים פוטנציאליים מחוברים למרכזי הכשרה, האם הם מלמדים בו, האם נבנו איתם מסלולי התמחות לבוגרים, האם הקורסים שנפתחים משקפים מגמות בשוק העבודה".

לסיכום התייחסו בפאנל לחשיבות הלימודים וללימודים רציפים. ארבעת המשתתפים הסכימו שחייבים להמשיך ללמוד כל הזמן, ולהישאר רלוונטי לסביבה המקצועית והעסקית שלנו. השינויים מהירים מאוד וצריכים לסגל לעצמנו יכולות למידה מהירה.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

[caption id="attachment_312933" align="alignnone" width="600"] מימין: מאשה דאשקוב, מייסדת ומנכ"לית דיגיטאלנט; ד"ר איריס גינזבורג, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב; אריה רבינוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת טבע ישראל; ופרופ' כרמלה יעקובי וולק, יזמית אקדמית. צילום: סהר סולומון[/caption]

[caption id="attachment_312934" align="alignnone" width="600"] אירוע מיט-אפ בנושא "ניהול קריירה בעולם דיגיטלי" של דיגיטאלנט ואיגוד האינטרנט. צילום: סהר סולומון[/caption]

הפוסט דיגיטאלנט ואיגוד האינטרנט במיט-אפ בנושא "ניהול קריירה בעולם דיגיטלי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הרשו לי הפעם להתחיל עם הנחת עבודה שלדעתי היא מציאותית למדי: מתישהו זה ייגמר, או שנלמד לחיות עם זה. מתישהו נחזור לשגרת החיים שלנו, וכמו שלמדנו להכיל התפרצויות שפעת קשות, כמו שלמדנו לחיות עם מחלת האיידס הארורה, אנחנו גם נלמד לחיות עם הקורונה.

וכשנעבור את התקופה הזאת, כנראה שלרבים מאיתנו יהיה הרבה פחות כסף בכיס, אבל עדיין נצטרך בסופו של דבר לקנות את מה שצריך לקנות, אולי טלפון חדש, לדוגמה. בגלל שגם כך התכוננו לעשות זאת לפני שנתקענו בבית עם ילדים או רק מול מחשב, בגלל שיכול להיות שעד סוף הסגר העצמי או הכפוי הטלפון הנוכחי יהפוך ללא שמיש בגלל התקפת עצבים מיותרת, ובגלל עוד עשרות סיבות אחרות.

עם זאת, אני מעריך שהרבה מאוד אנשים יורידו את רמת הסכום שיהיו מוכנים לשלם עבור טלפון חדש, גם בגלל שיהיה להם פחות בכיס. זו תהיה תקופה שבה רכישת מכשירי שוק הביניים תזנק לשמיים, ואפילו של מכשירי שוק הכניסה – וזאת על חשבון מכשירי הצמרת ושוק הביניים העליון. אבל זה לא אומר שלא יהיו מכשירים של המותגים המובילים ברמת מחירי הביניים, והגלאקסי A51 של סמסונג הוא דוגמה מצוינת למכשיר כזה.

משפחת ה-A מסמלת אצל סמסונג את מכשירי שוק הביניים בשנתיים האחרונות, והמכשירים עם סיומת x1 מסמנים את מכשירי הדור השני של המשפחה. ה-A51 הוא אם כן ממשיך דרכו של הגלאקסי A50, והוא מביא הרבה מאוד שיפורים לשולחן. כפי שאולי ניתן ללמוד מהמספור שלו, הוא ממוקם בדיוק באמצע שוק הביניים מבחינת סמסונג, ועם זאת, הוא מציע הרבה מאוד מאפיינים ותכונות שיכולים לספק מאוד גם את מי שאינו מוכן להוציא את מיטב כספו על מכשירי העילית של החברה.

זה גם בא לידי ביטוי בעיצוב. אמנם יש לו גב עשוי פלסטיק, אבל הוא מעוצב עם טקסטורה יפה, המשתנה בהתאם לשינוי של זווית התאורה אל המכשיר, והוא מציע גב קמור היטב לצדדים. השוליים מלפנים דקיקים מאוד, ואפילו דקים יותר מאלו של הדור הקודם, ומסך ה-AMOLED בגודל 6.5 אינץ' מציע צבעים מרהיבים וגם טומן בחובו חיישן טביעות אצבע. המגרעת הקדמית שליוותה את מכשירי 2019 נעלמה לטובת חריר במסך ב-2020, שייעלם כנראה גם הוא לקראת 2021.

החריר מסתיר, כמובן, את מצלמת הסלפי, בעלת חיישן של 32 מגה-פיקסל. למעשה, זה המכשיר הראשון במשפחת הגלאקסי A, שמציע חריר מצלמה הממוקם בדיוק במרכז העליון של המסך, כמו במכשירי הדגל של סמסונג. המצלמה עצמה, בעת שימוש באפליקציית הצילום המובנית, יכולה לדמות צילום בשתי מצלמות, אך מדובר כמובן בעיבוד תמונה ספקולטיבי.

בגב ה-A51, כפי שכבר שכיח למדי במכשירי הביניים של הדור הנוכחי, יש ארבע מצלמות, כשהראשית מצוידת בחיישן של 48 מגה-פיקסלים. המשנית, המציעה עדשה רחבה במיוחד, מצוידת בחיישן 12 מגה-פיקסלים, ואילו שתי האחרות הן עם חיישן 5 מגה-פיקסל, כשאחת מהן משמשת לאפקט הבוקה, כלומר מודדת מרחק מאובייקט הצילום, והשנייה משמשת לצילומי מקרו, והיא מסוגלת להתמקד על עצים ממרחק של עד 3 ס"מ, ונבחרת במצב צילום ייעודי עבור מי שאוהב לצלם במצב הזה, שמפיק בדרך כלל תמונות מרהיבות עין.

התמונות, במיוחד באור יום, מציעות בדרך כלל איכות גבוהה למדי, עם יכולת התמקדות מצוינת ועם חדות שמאפיינת בדרך כלל מצלמות באיכות גבוהה. הבעיה היא, שלעיתים גולשת לה פנימה תמונה שאיבדה את המיקוד, גם אם התאורה מסביב טובה, וזה מפתיע גם אם זה לא נורא בבחינה כמותית. איכות התמונה בצילומים בשעות הלילה או אם התאורה פחות טובה יורדת באופן משמעותי מאוד, גם בגלל שאין מנגנון ייצוב תמונה.

השיפור מבחינת החומרה של ה-A51 לעומת קודמו קיים, אבל לא ממש משמעותי. המעבד Exynos 9611 החליף את 9610 וגם מלווה בשבב גרפי מעט טוב יותר, והשיפור בתוצאות המבחנים עמד על קצת פחות מ-15%. הוא גם מגיע עם 6 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסום מובנה.

התוצאות במחנים כמובן רחוקות מאוד מאלו של מכשירי הצמרת, אבל עדיין, עבור רוב המשתמשים הם מספקות בהחלט - במיוחד אלו של הסוללה בנפח העבודה של 4,000 מילי-אמפר/שעה, שסיפקה במבדקי הזמן קצת פחות מ-12 שעות עבודה. זו תוצאה מרשימה בהחלט בכל קנה מידה.

בסופו של יום, וגם בתחילתו, גלאקסי A51 הוא מכשיר שוק ביניים מעודכן ומודרני, כולל בהיבט של מערכת ההפעלה והממשק של סמסונג, ועם מחיר שנע בין 1,250 ל-1,450 שקלים בתלות אם בוחרים ביבואן מקביל או ביבואן הרשמי, והוא גם מציע תמורה נאה לכסף.

הפוסט גלאקסי A51 של סמסונג – מכשיר שוק ביניים מעודכן ומודרני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מסלול 1: אינטגרציה דיגיטלית בתקופת הטרנספורמציה הדיגיטלית

דוברים: חגי ברנשטיין, מכירות אינטגרציה, IBM Cloud
יניב יוזיס, מנהל מכירות ענן ב-IBM Cloud

מסלול 2: הסולם של יבמ לבינה מלאכותית

פיץ': הסולם של יבמ לבינה מלאכותית
צור חזן, מנהל דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל

דוברים: צור חזן, מנהל דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל
תומר ורמוט, מומחה מכירות דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל
ראנון ראוטלינגר, ארכיטקט לפתרונות ביג דטה ובינה מלאכותית ביבמ ישראל
עומר מזרחי, מומחה לדטה ובינה מלאכותית

מסלול 3: קישוריות מאובטחת בעולם המולטי קלאוד

דוברות: דנה אוחיון, מנהלת יחידת האבטחה העסקית של יבמ
דינה אגפונוב, ארכיטקטית פתרונות בחטיבת האבטחה של יבמ

מסלול 4: היפר-אוטומציה

דוברים: לוטן ויגיסר, מנהל מכירות אינטגרציית ענן
אורן עטיה, ארכיטקט פתרונות אוטומציה דיגיטלית

מסלול 5: פיתוח אפליקציות וניהול מולטי קלאוד

דוברים: זיו דאי, צוות הקונטיינרים לארגוני אנטרפרייז ב-IBM Cloud
גדי וולפמן, מנהל מכירות ענן ביבמ
יניב שפר, מנהל מכירות ב-IBM Cloud Integration

פיץ': תפעול עם Cloud Paks
רוברט ברון, אוונגליסט חדשנות ביבמ העולמית

לצפייה בכנס המלא לחצו כאן.

הפוסט פודקאסט מיוחד: כל מה שרציתם לדעת על ענן היברידי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הטיפול בנפגעי הקורונה בבתי החולים מתבסס לא מעט על פתרונות תוכנה וחומרה, שמאפשרים לצוותים הרפואיים לטפל בחולים מרחוק מבלי שיצטרכו לבוא איתם במגע. בבית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, שהוכרז בשבוע שעבר כבית חולים ייעודי רק לחולי קורונה, אושפזו עד היום 14 חולים שפוזרו בחדרים שונים. הרופאים והאחיות מבצעים את הניטור, הטיפול והבדיקות בעזרת מערכת ייחודית, שפותחה והוטמעה בבית החולים על ידי צוות של חברת י.א. מיטווך. המערכת מבוססת על מערכת תוכנת וידיאו ייעודית של חברת ViDYO, המתחברת למחשבים רפואיים, ומאפשרת לבצע תהליכי טלה-רפואה מלאים מרחוק בחולים.

לדברי ד"ר איתן הבר, מנהל בית חולים השרון, ההיערכות לפתיחת המקום לטובת חולי קורונה הייתה מורכבת ביותר וכללה מעורבות של מאות אנשי צוות, מיגון הולם והכנסה לשימוש של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ביותר.

אמנון אבי גיא, מנהל החטיבה לציוד מחשוב בחברת מיטווך מספר, כי "המערכת חוברה למחשב רפואי ייעודי וכן למערכות אחרות, דוגמת מכשירי Tyto, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי אק"ג ואחרים, המספקים יכולת ביצוע של בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק במהלך ביצוע שיחת הווידאו על ידי הגורם המטפל.

"המטרה הייתה לתת לאנשי הצוות הרפואי את מירב התנאים לטפל בחולים מרחוק, לפחות בחלק מהזמן", הוא אומר. "היה ברור לנו, שחייבים לעבוד כאן בלוחות זמנים מהירים מאוד. בפועל, לאחר הפיתוח הראשוני, המערכת יושמה בשטח תוך מספר ימים מצומצם".

אבי גיא מסביר עוד, כי הייחוד בפתרון שסופק לבית חולים השרון הוא בכך, שכל המערכות הן על פי תקן HIPPA, שהוא תקן בינלאומי מחמיר, העוסק בעיקר באבטחת מידע, מה שלא קים בבתי חולים אחרים. כמו כן, ציוד הקצה שלו אינו טאבלטים, כמו בבתי חולים אחרים, אלא מסך גדול שמחובר למחשב הרפואי הייעודי, המאפשר לחולים לראות את הרופא או האחות ממיטתם ולנהל איתם שיחה מרחוק, בין היתר מפני שהמערכת מצוידת ברמקולים רגישים ביותר, המאפשרים לשמוע היטב את הן החולה והן את הרופא".

באמצעות המערכת, הצוות הרפואי גם מבצע בדיקות מרחוק. "המצלמה, שהיא חלק מהמערכת, מסוגלת להתקרב אל החולה מבלי שהוא יצטרך לזוז, ולבצע בו את הבדיקות. אם יש צורך - הצוות הרפואי מתמגן, ונכנס לחדרו של החולה", מסביר אבי גיא.

כרגע מוצבות בבית החולים כ-18 עמדות, ולהשלמת התמונה, מציין אבי גיא, אנשי הצוות הצטיידו בתחנות עבודה קבועות, או מתניידות על גבי עגלות רפואיות ממוחשבות, כאשר המחשבים והמקלדות הן בעלי תכונות אנטי בקטריאליות.

ההטמעה של המערכות נעשתה בלו"ז קצר, לדברי אבי גיא, ימים בודדים לאחר שמשרד הבריאות הכריז על בית החולים כבית חולים ייעודי לקורונה.

״הפרויקט נתפס אצלנו כבעל חשיבות לאומית. היה ברור לכולם שיש לנו ולפתרונות הטכנולוגיים שלנו תפקיד חשוב בהגנה על הצוות הרפואי, המסור לתפקידו ועובד סביב השעון כדי לטפל בחולי הקורונה", אומר אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של החברה.

בעקבות ההצלחה של ההטמעה בהשרון, המערכת מוטמעת גם בבית חולים שניידר בפתח תקווה ובבית חולים העמק בעפולה.

הפוסט כך נערך בית חולים השרון לטיפול מרחוק בחולי הקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסטארט-אפ אקסיס סקיוריטי, המספקת פתרון לגישה פרטית, מאובטחת ופשוטה ליישומים ארגוניים בעננים ציבורים ובשרתי הארגון, יצאה השבוע ממצב stealth. החברה - אשר הוקמה בסוף שנת 2018 על ידי דור כנפו, מעובדי פיירגלאס, שנמכרה בשנת 2017 לסימנטק, וגיל עזריאלנט, ששירת יחד עמו ביחידת 8200 - הודיעה גם על השלמת שני סבבי גיוס בסך של 17 מיליון דולר.

סייברסטארטס, שהוקמה על ידי גילי רענן, ומאחוריה עומדים יזמים מובילים בתחום הסייבר, הייתה הראשונה להשקיע בחברה. הקרן גם הייתה המשקיעה הראשונה במסגרת סבב A, אשר הובל על ידי אלכס דול מ-Ten Eleven Ventures, קרן אמריקנית המתמחה בהשקעות בחברות אבטחה בעולם הדיגיטלי. משקיעים נוספים כוללים את דן אמיגה, מייסד פיירגלאס, ואת מייקל פיי, לשעבר נשיא Symantec Blue Coat, שהצטרף לדירקטוריון של אקסיס סקיוריטי.

אקסיס סקיוריטי יוצאת מ-Stealth Mode, לאחר פעילות של 15 חודשים, שכללה בדיקות התכנות בשיתוף פעולה נרחבות עם חברות Fortune 500, שחלקן הגדול נהפכו ללקוחות החברה. פלטפורמת הגישה הפרטית ליישומים של אקסיס היא Agentless, ומבוססת ענן. כך, היא מאפשרת לחבר בתוך דקות משתמשים מכל מכשיר ליישומים ארגוניים בצורה פשוטה ובטוחה ביותר, מבלי להידרש לשינויים ברשת או ביישומים עצמם.

שימוש בפלטפורמה של Axis Security פותר את סוגיית הגישה ליישומים באופן מאובטח, ומסיר את הצורך בפתרונות רשת מסורתיים כגון VPN, אשר הינם מורכבים, איטיים לפריסה, ועיוורים לתוכן היישומי, במיוחד בנוגע לצורך קריטי כמתן גישה לשותפים וצדדים שלישיים כגון ספקים, קבלנים ועובדים אחרים מרחוק.

"עוזרת לפתור את אחד מאתגרי האבטחה המורכבים ביותר עבור צוותי IT"

כנפו, מייסד ומנכ"ל החברה, מסר: "אקסיס סקיוריטי עוזרת לפתור את אחד מאתגרי האבטחה המורכבים ביותר עבור צוותי IT. גישה לכלים הבסיסיים של הכלכלה הדיגיטלית של ימינו לא צריכה להיות אחד מהסיכונים הגדולים ביותר שארגון לוקח. אנו נותנים לצוותי ה-IT את מה שהיה חסר להם, בכל הקשור לגישה ליישומים עסקיים - פתרון ניהול יחיד לגישה, אבטחה, בקרה ומדרגיות - ללא המורכבות הכרוכה בדבר".

רענן, שותף כללי של סייברסטארטס וסקויה ישראל, מסר: "הגידול האקספוננציאלי של טכנולוגיות ענן הפך את הגישה המאובטחת לאפליקציות ארגוניות למוקד לדאגה מרכזי עבור חברות Fortune 500. החזון של דור וגיל, בשילוב עם הצוות ההנדסי הישראלי המעולה ומנהלי מכירות ושיווק מצ'ק פוינט, טניום, ג'וניפר ומק'אפי - סולל להם את הדרך להצלחה".

דול, שותף כללי ומייסד Ten Eleven Ventures ציין כי "יישום הגישה לענן שפיתחה אקסיס מעניק לארגונים את הפתרון האבטחתי שהם חיפשו: פיקוח ושליטה ללא תחרות על משתמשים על ידי דרישות בקרה מתואמות לבקשות, משתמשים, מדיניות ופעילויות. התרשמנו מאוד מהגישה החדשנית שנקטה אקסיס, כמו גם מהמהירות בה הצוות המייסד עבר משלב הקונספט לשלב הפיתוח וקבלת התוקף מהשוק. זו עדות אמיתית לעוצמת האתגר שמציב האופי המשתנה של רשתות ארגוניות ושימוש בענן היברידי, והמיומנות של צוות אקסיס פותרת אותו בגישה מתקדמת לאבטחת יישומים מודרניים".

בכיר באחת מחברות הטלקום הישראליות מסר: "הפעלה של רשת מודרנית ומהירה מחייבת אינטגרציה הדוקה עם מספר רב של שותפים, ספקים וקבלני משנה, מבלי להזכיר את אלפי עובדינו. פתרונות רשת מסורתיים אינם מסוגלים עוד להעניק לנו גישה מאובטחת לאפליקציות פנימיות. הפלטפורמה של אקסיס סקיוריטי פועלת כמתווך בין המשתמש, הרשת הארגונית והאפליקציה, ובכך מצמצמת באופן ניכר את סיכוני האבטחה עבור ארגונים כמונו".

דייגו סוזה, דירקטור מנהל בתחום אבטחת המידע ביונייטד איירליינס אמר: "אקסיס סקיוריטי פותרת את הבעיה של אבטחת אפליקציות ארגוניות, בעזרת פתרון מבוסס ענן אשר מפריד בין המשתמשים ובין הרשת והיישומים הארגוניים. הדבר מפחית דרמטית את מרחב התקיפה האפשרי, ומספק רמה גבוהה של שקיפות ושליטה, שאינן קיימות בפתרונות אלטרנטיביים כיום. אקסיס סקיוריטי מסייעת לארגונים להעניק לעובדי הארגון, שותפים, ומפיצים גישה מאובטחת ליישומים קריטיים בארגון, בכל מקום ובכל זמן".

יישום הגישה לענן של Axis מבוסס על פלטפורמת SaaS וזמין ללקוחות באופן מיידי.

הפוסט אקסיס סקיוריטי השלימה גיוס של 17 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון?
"החל מיום ראשון האחרון, עברנו כל החברה בארץ ובארה"ב לעבודה מהבית. אנחנו עדיין בזמן הסתגלות, האתגר הוא קשה במיוחד להורים לילדים קטנים, אבל הסיטואציה מאתגרת לכולם. אחרי הימים הראשונים, כבר ניתן לומר שנעשית עבודה, ישנה התקדמות ותפוקות. אבל מטבע הדברים, ישנם תהליכים שמתעכבים או נעצרים, למשל, פגישות עם לקוחות חדשים".

אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים?
"הוספנו יוזרים של זום, שמאפשרים לצוותים לתקשר בשיחות וידיאו. ישנם צוותים שעובדים עם הוידיאו או האודיו של הסלאק פתוחים כל הזמן, ואז העבודה מדמה ישיבה בחדר אחד. הם יכולים לדבר או לשאול אחד את השני שאלות מבלי להתקשר. מתחילים להיווצר מנהגים חדשים - אנשים כותבים 'בוקר טוב' בתחילת היום. מנהלת המשרד בארץ יצרה ערוץ של daily challenge, ובו כל העובדים בחברה התבקשו לשלוח תצלום של פינת העבודה הביתית שלהם, של החלון האהוב עליהם בבית, של ארוחת הצהריים שלהם באותו היום - וזה מחבר.
ביוזמת אחד מראשי הצוותים שלנו, פתחנו ערוץ וידיאו, שהוא מעין 'קפה וירטואלי' - שאליו אנשים יכולים להצטרף כשמתחשק להם להיפגש עם אנשים אחרים, משהו בסגנון 'שיחות מטבח' במשרד".

אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד?
"ההנחייה היא לא לטוס בכלל מטעם העבודה - לא טיסות בינלאומיות וגם לא טיסות פנימיות בארה"ב. כרגע כל החברה - בארה"ב ובישראל - עובדת מהבית. מבחינת חזרה מחו"ל, העובדים פועלים על פי ההנחיות במקום מגוריהם - כרגע בארץ כולם ממילא בבידוד, לא רק מי שחוזר".

האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר?
"מבחינת שגרת העבודה במשרד - לנסות למצוא מקבילות וירטואליות לפורמטים הנהוגים אצלכם בחברה. למשל, אפשר לנהל Site stand up בזום - וזה עובד, יעיל וכיף, אבל צריך לבקש:

• מכולם להיות ב-mute, למעט מי שמדבר.
• מי שמנהל את הישיבה צריך לומר מי יהיו הדוברים הבאים. בניגוד למעגל פיסי, התצוגה בזום שונה בכל מחשב וצריך ליצור סדר בבלאגן.
• בסטנד-אפ - כדאי לבקש מהעובדים לומר כמה מילים על המקום ממנו הם עובדים או להראות אותו - מעין checking-in והתרגלות.
• לייצר פגישות צוותיות ובין-צוותיות בזום - אנשים מגיעים בדיוק בזמן ובזכות ה-mute המפגשים יעילים וממוקדים.

פתחנו חדר זום שפתוח כל היום - למי שרוצה לעשות מעין 'הפסקת קפה', להיפגש רגע עם חברים. כבוד לר"צ לאו על הרעיון המקסים. במקביל צריך לחשוב אסטרטגית אילו התאמות המצב החדש דורש, ומהן ההזדמנויות העסקיות עבורנו".

הפוסט איך חברות ההיי-טק עוברות את משבר הקורונה? והפעם: סייפבריצ' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בתוך גל התחזיות הפסימיות על השפעת הקורונה על ענף ההיי-טק והדאגה לחברות שלא ישרדו, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, מתעקש לגלות אופטימיות, המסתמכת על ניתוח המצב בכל העולם, ובכלל זה בישראל.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק בהשפעות הקורונה, העריך ברוך כי הפגיעה בענף לא תהיה משמעותית ומרבית החברות יוכלו לשרוד, ואף ליהנות מהזדמנויות עסקיות שנוצרות ברחבי העולם, בין היתר בתחומי הטכנולוגיה לעולמות הבריאות והחינוך, שישראל מובילה בהם.

כך, למשל, הוא ציין שתעשיית שירותי התוכנה, שאינה תלויה בלוגיסטיקה ושרשרת אספקה, ממשיכה לעבוד אונליין, כאשר חלק מהעבודה נעשית מהבית. מאחר שתעשייה זו מהווה 50% מכלל יצוא ההיי-טק, הרי שלדעתו ניתן להעריך כבר כיום שהפגיעה בה תהיה מינימלית.

בראיון אמר ברוך שגם מגזרים אחרים בהיי-טק, שתלויים בשרשרת האספקה, יכולים להמשיך לעבוד, ואף עושים זאת. "אין סגר ימי, הסחורות מממשיכות להגיע דרך הים וענף הספנות בעולם פורח. אמנם יש מעט עיכובים, אבל בסך הכל זה עובד", ציין.

מה באשר לחברות צעירות, שתלויות בכספי משקיעים וקרנות הון-סיכון? "נכון שיש שם אתגר, אבל הצפי הוא שבעוד שהאנג'לים ייעלמו, הכספים יגיעו מממשלות ומקרנות גדולות, וזה יביא לשפיות בכל מה שקשור לשווי של החברות", אמר ברוך.

"ים של הזדמנויות עסקיות"

בהמשך הריאיון הוא התייחס לפעילות של מכון היצוא מרגע שהחלו לדבר על נגיף הקורונה: "מהיום הראשון נכנסנו לפעילות גם בזירה הגלובלית", אמר. "בתוך 24 שעות הקמנו קו אדום שמחובר ל-70 מאגרי מידע, על מנת לספק ליצואנים מידע בתחומים שונים: לוגיסטיקה, שווקים והזדמנויות עסקיות. מהר מאוד למדנו שאחת ההשפעות של משבר הקורונה היא שהוא מאיץ באופן דרמטי את האפשרויות של המשכיות עסקית ברמה הגלובלית, באמצעות ועידות וידיאו, עבודה מרחוק ופלטפורמות דיגיטליות מגוונות".

ברוך סיפר שבעקבות ביטול תערוכות מרכזיות בעולם, שבהם ישראל הייתה אמורה להשתתף, יזם המכון תערוכה וירטואלית, שבמסגרתה אנשים יכולים היו להיכנס לביתן וירטואלי וחברות ישראליות יכולות היו לממש פגישות עם לקוחות. בין היתר, ציין, התהליך נעשה בעקבות ביטול כנס המובייל העולמי MWC בברצלונה, שאליה המכון נערך וסייע לחברות ישראליות רבות ליצור פגישות במקום.

הוא ציין שהמשבר יצר ים של הזדמנויות עסקיות, והמוקד שהקמנו לטובת חברי המכון קורס מרוב פניות והעברת יוזמות לחברי המכון. בנוסף, לדבריו, ישראל הפכה אור לגויים בכל מה שקשור לתחום הבריאות. הוא ציין פתרונות של סטארט-אפים ישראליים, שמאפשרים כיום ביצוע של ניטור מרחוק של חולי הקורונה וטיפול בהם. "זה מייצר הזדמנויות עסקיות אדירות, וזה יסייע מאוד לענף", אמר.

ברוך לא מתעלם מהמשבר הלא צפוי בכוח האדם במשק שנוצר בעקבות השפעת הקורונה, אולם הוא מעריך שגם כאן, הענף יכול ליהנות ממנו, כי יהיו הרבה יותר אנשים שירצו להיכנס למעגל העבודה בהיי-טק - וזו תופעה חיובית ורצויה בפני עצמה.

הפוסט יו"ר מכון היצוא אופטימי: ההיי-טק ישרוד את משבר הקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לנוכח התפתחות נגיף הקורונה והשלכותיו על הכלכלה בעולם ובישראל, ובתוך כך על כל משק בית פרטי ועסק, הקים בנק ישראל דף שמרכז את כל המידע שפרסם בנק ישראל בנושא, לרבות ההודעות לעיתונות, ראיונות לתקשורת, כלים מוניטריים, החלטות מדיניות, הוראות למערכת הבנקאית ומידע על אודות הסניפים הפעילים והמוקדים הטלפוניים של התאגידים הבנקאיים.

הפיקוח על הבנקים הודיע גם, כי הוא עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות וירחיב את התערבותו במידת הצורך.

בנוסף, פרסם הבנק קובץ מרכז של תשובות לשאלות נפוצות, הנוגעות להתמודדות משקי בית ועסקים קטנים עם השלכות משבר הקורונה בכל הנוגע להתנהלות מול המערכת הבנקאית. המסמך יעודכן ככל שיתווספו נושאים נוספים.

ליקטנו כמה תשובות חשובות, שעשויות לעניין רבים מקוראינו, שחוץ מן העובדה שהם נחשבים למשק בית – הם גם עסקים קטנים שחווים כעת ימים קשים.

באופן כללי, המדינה הקצתה ערבויות בהיקף של מיליארדי שקלים לצורך סיוע לעסקים קטנים במסגרת קרן הלוואות ייעודית. הבנקים מעמידים אשראי בהתאם לשיקול הדעת שלהם ובהתאם לסבירות הקיימת לכך שהלווה יוכל להחזיר את האשראי שקיבל לאחר סיום המשבר. בזכות הקרן שהוקמה, יש לבנקים אפשרות לתת יותר אשראי. בנוסף, בלי קשר לקרן, הבנקים יוכלו להגדיל מסגרות אשראי ואף לכבד את החיובים ולהעמיד מסגרת חדשה, בזכות הקלות רגולטוריות שנתן הפיקוח על הבנקים.

• כגופים חיוניים, הבנקים ימשיכו להיות נגישים לציבור גם במהלך המשבר, אבל תוך צמצום שירותי קבלת קהל לסניפים ייעודיים בלבד, שיתמקדו בשירותים דחופים וחיוניים. כמובן, מתבקש להימנע מהגעה מיותרת לסניפים, ולבצע ככל האפשר פעולות בערוצים הדיגיטליים או במוקד הטלפוני של הבנק.
• פלטפורמות המסחר המקוונות יוסיפו לפעול, וניתן יהיה לסחור באמצעותן.
• המערכת הבנקאית נרתמה לסייע לעסקים, למשקי בית ולמשק כולו לעבור את האירוע, דבר שבא לידי ביטוי ביוזמות רבות שפרסמו בנקים שונים ללקוחותיהם במהלך השבוע האחרון, כמו הקלות על תשלום החזרי משכנתאות, תוך דחייה של התשלום השוטף לתקופה של כמה חודשים; הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, שנקלעו לבעיית נזילות עקב המצב - במסגרת הקרן לעסקים קטנים שמשרד האוצר הרחיב, ובתוכניות עצמאיות ייעודיות שבנקים יצרו לטובת עסקים; הצעות לפיקדונות מותאמים לתנודתיות בשווקים (בהתאם למידע המתפרסם על ידי הבנקים באתרי האינטרנט ובתקשורת); הצעות לשירותים דיגיטליים מורחבים מרחוק, כדי להקל על לקוחות שאינם מעוניינים להגיע לסניפים בעת הזו, ובפרט הקמת מוקד טלפוני ייעודי לאזרחי מבוגרים; מתן שירותי שליחים ללקוחות הנמצאים בבידוד.
• הפיקוח על הבנקים הודיע על "הקלות רגולטוריות כתגובה למשבר נגיף הקורונה", אשר ייכנסו לתוקף בקרוב, כדי לסייע למשקי הבית ולעסקים לצלוח את המשבר, תוך הסתמכות על מצבה האיתן של המערכת הבנקאית. בין ההקלות: הקלות בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב שייקלעו לקשיים תזרימיים; ביצוע פעולות בנקאיות מבלי להגיע לסניפים, למשל באמצעות המוקד הטלפוני של הבנק,  ביצוע פעולות באמצעות הטלפון, אתר האינטרנט, והאפליקציה הבנקאית.
• מי שאינם מחוברים לאתר הבנק יכולים להתקשר למוקד ולבקש טלפונית להצטרף לשירותי בנקאות בתקשורת. הוראות הפיקוח על הבנקים מאפשרות הצטרפות לקוחות מרחוק ל"בנקאות בתקשורת", לצורך קבלת מידע ולצורך ביצוע פעולות באמצעות מגוון ערוצים כגון: טלפון; אתר האינטרנט; האפליקציה הבנקאית וללא צורך בהגעה לסניף.

הפוסט בנק ישראל מפרסם דף ייעודי בנושא הקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחד הדברים היפים שקרו בעקבות משבר הקורונה הוא פריחת הלמידה המתוקשבת. 1.8 מיליון תלמידים למדו במשך שבועיים מרחוק, עם מורים שהקדישו שעות ארוכות כדי לתכנן מערכי שיעור מיוחדים ללמידה אונליין. בתיכונים זה עדיין נמשך, אולם לא בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. השיעורים הועברו על גבי תשתיות ומערכות שפותחו על ידי חטיבת הטמעת הטכנולוגיות במשרד החינוך, בראשותו של קובי רפאלי.

הגל הראשון של הלמידה המתוקשבת בעקבות אילוצי משבר הקורונה היה כאשר 150 תלמידי בתי ספר מהצפון ודרום הארץ אולצו להיכנס לבידוד בסוף החודש שעבר. אנשי חטיבת ההטמעה הצליחו, בתוך פחות מ-24 שעות, לחבר את בתי הספר הללו למערכות הלמידה הדיגיטלית ואפשרו להם לקיים מערך לימודים שגרתי ככל הניתן.

לפני כשבועיים, כאשר משרד הבריאות הורה לסגור את כלל בתי הספר, הנחה אותם מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, לעבור ללמידה מרחוק. ואכן, כך היה. תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות העליונות נכנסו לשגרת לימודים חלקית, ובכך הקלו במעט על הוריהם, שחלקם המשיכו לעבוד.

נכון, בגלל עומס על תשתיות התקשורת היו תקלות, כי המערכות לא תוכננו להכיל עומסים כאלה. אבל זו לא הבעיה המרכזית כאן. הבעיה המרכזית היא שיותר מעשור לאחר שהממשלה אישרה את תכנית התקשוב הלאומית של כל מערכת החינוך בארץ, אנחנו עומדים כיום במצב שבו רק כ-2,000 בתי ספר בארץ תוקשבו - פחות ממחצית מכלל בתי הספר.

[caption id="attachment_234488" align="alignnone" width="600"] רוממות הטכנולוגיה בפיו, אבל היישום שלה במערכת החינוך לקה בתקופתו בחסר. השר נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך[/caption]

את השאלה מדוע הגענו למצב הזה צריכים להפנות לשרי החינוך לשעבר, הרב שי פירון ונפתלי בנט. זה האחרון הוא אותו השר שהוביל את קמפיין חמש היחידות כדי לעודד תלמידים ללמוד את מקצועות המדעים, אבל הקפיא את התכניות של גדעון סער כשהיה שר החינוך ולא הקצה לכך משאבים. לזכותו של שר החינוך הנוכחי, הרב רפי פרץ, ייאמר שהוא הכיר בחשיבות הפרויקט וכאשר נכנס לתפקידו הורה לשחרר תקציבים. אבל הפירות של זה לא יכולים היו להיות מורגשים במשבר הנוכחי, משום שהוא נכנס ללשכת השר רק לפני כמה חודשים.

החלטה שמחזירה אותנו לעשורים הקודמים

השבוע, כאמור, החליטו במשרד האוצר שלמידה מתוקשבת זה דבר נחמד, אבל אם המורים חשבו שיקבלו שכר כדי ללמד את תלמידיהם מרחוק, הם יכולים לשכוח מזה. רוצים להתנדב?, אמרו פקידי האוצר, תבורכו, אולי נשלח לכם תודות. ובממשלה, אחרי מהומה אופיינית בת יומיים, הושגה הפשרה: המורים ימשיכו לקבל שכר, אבל ילמדו מרחוק רק בחטיבות העליונות, והילדים בגילאים הנמוכים יותר ישתעממו בבית. פקידי האוצר המלומדים הגיעו למסקנה שאין תחליף ללמידה הפרונטלית, והיא תבוצע על חשבון ימים בחופש הגדול, שבהם המורים יעבדו.

ההחלטה הזו היא פגיעה אנושה בלמידה המתוקשבת, שמשרד החינוך משקיע בה לא מעט כספים. היא בעצם מחזירה אותנו אחורה, לעשורים הקודמים, ומסכלת כל סיכוי לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך הישראלית. יש כאן התעקשות שלא לשנות כעת שיטות לימוד שנשמרות מאז קום המדינה. הלוח והגיר ניצחו את המחשב, את המקלדת ובעיקר את היצירתיות של הילדים, הלקוחות המרכזיים של הלמידה המתוקשבת. כאשר הם יחזרו לבתי הספר מצפות להן אותן מסגרות שזרות להם ושמשעממות אותם, בגלל פקידים ומקבלי החלטות חסרי חזון, שמסתכלים על האקסלים במקום על העתיד שלהם.

הטכנולוגיה בשירות האח הגדול: סכנה לדמוקרטיה

נושא אחר שהעסיק אותנו השבוע על רקע משבר הקורונה הוא החלטת הממשלה לאכוף את ההנחיות של משרד הבריאות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שנמצאות בשירות השב"כ. טכנולוגיות ששימשו את השב"כ לסיכול טרור משמשות כיום אותו ואת משרד הבריאות למעקב אחרי אזרחים ישראליים, גם אם זה רק לצורך המאבק בקורונה, חשוב ככל שיהיה. פתרונות מעין אלה משמשים משטרים למרות טובות, אבל גם למטרות שליליות, כפי שנעשה במשטרים אפלים - ולא רק בהם.

ההחלטה לערב את השב"כ, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, על מנת לעקוב אחרי אזרחים מוסברת בהגנה על חיי אדם ושמירה על בריאותם. ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים חזרו ואמרו כי ההיתר מגודר באינסוף מגבלות וסייגים, שימנעו פגיעה מיותרת בפרטיות של אזרחי המדינה, וכך הדגיש גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. יתר על כן, בשב"כ טרחו להסביר שהם עושים את המטלה הזו בחוסר חשק.

מה שיכול לאזן את המצב ולוודא שהפרטיות שלנו אמנם לא תופר במהלך זה יותר ממה שצריך הוא שקיפות, שהיא אחד היתרונות הבולטים של עידן האינטרנט. שקיפות מאפשרת את העצמת כוחו של האזרח מול רשויות ומוסדות. הכאוס הפוליטי שאנחנו מצויים בו בימים אלה פוגע בשקיפות הזאת, בין היתר כי הוא מאפשר החלטות שפוגעות בעבודת הכנסת. החלטות אלה מדרדרות את ישראל אל עבר משטרים שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם. החברה האזרחית, ובראשה ענף ההיי-טק, חייבת לעמוד בראש המאבק שידרוש להחזיר את השקיפות ואת השפיות לחיינו.

הפוסט כך קוברת המדינה את הלמידה המקוונת ואת החינוך הטכנולוגי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הממשלה החריגה את ענף ההיי-טק, כמו גם את כל התעשיות המייצאות, מהתקנות לשעת חירום שפורסמו, ונועדו לאכוף את ההנחיות לצמצום משמעותי של העבודה במשק. ההחלטה תאפשר לחברות ההיי-טק, ובהן החברות העוסקות בייצוא ביטחוני, להמשיך לעבוד באופן סדיר, בכפוף, כמובן, להנחיות משרד הבריאות לשמירה על בריאות העובדים. בהודעה שפרסם הלילה נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, הוא בירך על החלטת הממשלה להחריג את התעשיות.

״בימים האחרונים התעקשנו להחריג את התעשיות המייצאות, לצד ענפים תעשייתיים רבים נוספים, כדי להבטיח גם ביטחון קיומי וגם עתיד כלכלי למשק הישראלי", אמר תומר. "תוספת החרגת היצואניות, שהתקבלה, לשמחתי, ברגע האחרון, תאפשר לענף ההיי-טק להמשיך ולפעול ולא לאבד לקוחות בעולם", הוסיף תומר, "ואני רוצה להודות לראש הממשלה, לשר הכלכלה והתעשייה ולשר האוצר, שהבטיחו היום שהמשק יוכל לצמוח שוב לאחר המשבר".

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק אמר: ״בראש מעיינינו כמובן הבריאות, ואנו מחויבים לעשות ככל יכולתנו לשמור על בריאות התושבים ובריאות עובדינו. במקביל, עלינו לחשוב גם על היום שאחרי ולוודא, שבמגבלות האפשרויות ובתוך משמעת מרבית אנו שומרים על הציבור, על עצמנו ועל הכלכלה הישראלית״.

איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים פנה ביום רביעי השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להחריג את עובדי ענף ההיי-טק מההנחיות המחמירות שפורסמו בשבוע שעבר, שמגבילות מאוד את היקף העבודה במרבית העסקים במשק. בראיון לפודקאסט של אנשים ומחשבים אמר ד"ר מרום, כי "ההיגיון מאחורי בקשה זו הוא שמרבית עובדי ההיי-טק הם צעירים ולא נמצאים בקבוצות הסיכון בכל הנוגע למחלת הקורונה. בהנחה שהם יקפידו על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, אין סיבה שהם לא ימשיכו לעבוד כרגיל, תוך שמירה על בריאותם ובריאות הסביבה". על המכתב של איגוד ההיי-טק חתמו שורה ארוכה של מנכלי חברות היי-טק ואלקטרוניקה. הם הזהירו, כי אי החרגת החברות הטכנולוגיות מההנחיה, שלפיה מותר להעסיק רק 30% מסך העובדים עלולה להיות הרסנית לענף ולמשק הישראלי. במכתב המקורי דרשו ראשי התעשייה שחברות היי-טק שמספר העובדים שלהן אינו עולה על 100 יוכלו להעסיק עד 75% אחוז מסך העובדים.

החלטה זו תאפשר לחלק גדול מהחברות בענף להמשיך לעבוד, ובכך למנוע פיטורי עובדים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים אמר ד"ר מרום, כי "עד עתה כבר פוטרו כמעט 30% מעובדי הענף.

הפוסט הממשלה החריגה את ענף ההיי-טק מהתקנות לשעת חירום הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון?
"ברמה הפנים ארגונית, נערכנו ליישום ההנחיות, והקפדנו על צמצום מרחבי עבודה עד 10 אנשים. נכון לעכשיו, הפעילות שלנו נמשכת כרגיל.

במקביל, נעשו מאמצים כדי להקל על לקוחות החברה להפעיל את המערכות של חשבשבת, שהן מערכות קריטיות בניהול עסקים, באמצעות הדפדפן, כדי שיוכלו לעבוד מהבית או מכל מקום אחר.

בניגוד לרושם שנוצר לגבי הפסקת פעילות במגזרים שונים, בשבוע האחרון המשכנו לקבל פניות מעסקים, שקשורות לפעילות השוטפת שלהם, קריאות שירות, תמיכה ונושאים מקצועיים, ללא קשר לקורונה.

זאת, כחלק מהמשימה שהצבתי לעצמי - לחזק את התדמית של חשבשבת, שכבר מזמן אינה רק חברה שמייצרת תוכנת הנהלת חשבונות, אלא בית מערכות לפתרון כולל של ERP לעסקים קטנים ובינוניים, שמתחרה ראש בראש בפריוריטי. אנחנו מפתחים תוכנת מדף, ללא צורך בהתאמות וחיבורים שמקשים על המשתמשים. לצורך כך, הקמנו גוף הטמעה, על מנת לסייע ללקוחות. מהלכים נוספים הם הכנסת יישומי בינה מלאכותית, בינה עסקית ולימוד מכונה, שיוטמעו בתוך מערכות ה-ERP, וכן השלמת תהליך העברת התוכנה לווב באופן מלא".

אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים?
"נערכנו מבעוד מועד לעבודה מהבית ולפיכך, כמחצית מ-200 עובדי החברה ממשיכים לעבוד מהבית ומשרתים את הלקוחות".

הפוסט איך חברות ההיי-טק עוברות את משבר הקורונה? והפעם: חשבשבת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבלן משנה של הפס''ב, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, או אולי השירות עצמו - נפרץ, כך דיווח פורבס בסוף השבוע. הפריצה חשפה כלי נשק חדש, שהוזמן על ידי שירות הביון ושנועד לבצע מתקפות סייבר ברכיבי האינטרנט של הדברים.

התכנית של הפס''ב שנחשפה מכונה "תכנית פרונטון", ומטרתה לנצל פגיעויות אבטחה מרובות בהתקני IoT - טכנולוגיות פחות מאובטחות מההתקנים המחוברים האחרים בבתים ובמשרדים. אחד המסמכים הטכניים שנגנבו, שעליו דיווחה BBC רוסיה, הסביר כי "האינטרנט של הדברים פחות בטוח מאשר מכשירים ושרתים ניידים". מקצועני אבטחה ציינו שהפריצות העתידיות נועדו להתבסס על החולשה המובנית בססמאות ברירת המחדל של אותם רכיבים, שקל לנצל אותן.

ייעודה של התכנית שנפרצה ונחשפה אינו להשיג גישה לבעלי המכשירים הללו, אלא לנצל את היותם נקודות קצה של מחשוב ולהפוך אותם לרשת בוטים, שניתן להשתמש בהם כדי לתקוף יעדים גדולים - פלטפורמות אינטרנט גדולות בארצות הברית ובאירופה, או תשתית רשתית של מדינות שלמות, דוגמת אלה שגובלות ברוסיה.

במסמכים המאובטחים שחשפה קבוצת ההאקרים שפרצה מצוטטים קבלני המשנה של פס''ב כי "מתקפה עוצמתית של כמה מאות אלפי מכונות יכולה להפוך אתרי רשתות חברתיות או שירותי אירוח לקבצים לבלתי נגישים למשך כמה שעות. מתקפה על שרתי DNS ארציים עלולה להביא למניעה של שירותי האינטרנט למשך כמה שעות במדינה קטנה".

מתקפת Miri, או Mirai

עוד מציינים קבלני המשנה של ארגון הביון הרוסי את מתקפת Miri - עם שגיאת כתיב. הכוונה היא למתקפת הענק שערכו האקרים באוקטובר 2016, שהביאה לנפילה ארוכה של מאות אתרים, עם מתקפת מניעת השירות המבוזרת (ה-DDoS) הגדולה ביותר אי פעם. הם הפיצו את הקוד הזדוני Mirai למכשירי אינטרנט של הדברים ועל בסיסו התוקפים ערכו מתקפות מניעת שירות מבוזרת.

מתקפת הענק, שהביאה לנפילות ולשיבושים קשים ורבים של מאות אתרים בארצות הברית, נמשכה כחצי יממה ומאות אתרי אינטרנט נפגעו ממנה, ביניהם רבים וגדולים בעולם, דוגמת אמזון, טוויטר, נטפליקס, אי-ביי, Airbnb, ספוטיפיי, וכן אתרי מדיה וחדשות. יעד המתקפה היה דיין (Dyn), חברת תשתיות אינטרנט וספקית שירותי DNS. המתקפה הסבה נזק רב יחסית, בכך שהתמקדה בחברת תשתיות אינטרנט ולא בלקוחותיה. Mirai ניצלה את התקני האינטרנט של הדברים כדי לבצע את המתקפה הגדולה ביותר בהיסטוריה מסוג מניעת שירות מבוזרת ופגעה בכ-600 אלף מחשבים בעולם.

על פי המדווח, לא היה קשה לעקוב אחרי מי עקבו אותם קבלני משנה: אב הטיפוס של כלי הנשק שהוזמן פותח על ידי InformInvestGroup CJSC - בהוראת יחידה צבאית מספר 64829. יחידה זו ידועה יותר בשם "מרכז אבטחת המידע של הפס"ב".

המכשירים שנועדו להיות מנוצלים על ידי כלי הפריצה שפותחו הם מצלמות ו-NVR - מערכות ההקלטה שלהן. "אם הם משדרים וידיאו", מסבירים הקבלנים, "יש להם ערוץ תקשורת גדול מספיק כדי לבצע מתקפת מניעת שירות מבוזרת ביעילות".

תקיפה זו באה יותר שמונה חודשים לאחר שדווח על פריצה ל-SyTech, קבלן משנה של הפס''ב, שעובד על טכנולוגיית מעקב באינטרנט.

שירות הביון הרוסי לא הגיב לדיווח.

הפוסט פוטין מאדים בכיכר האדומה: שירות הביון הרוסי נפרץ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות