הדו"חות שפרסמה פייסבוק אמש (ד') מראים על עוד רבעון ושנה של עליות בולטות, אולם החברה מזהירה שהעידן הזה עומד להסתיים. להערכתה, ברבעונים הבאים, הצמיחה שלה תהיה מתונה יותר, "בהתאמה לשוק". המשקיעים הגיבו בהתאם והביאו לצניחה של 7% בשער המנייה שלה בניו-יורק לאחר סגירת שערי וול-סטריט אמש. עם זאת, במהלך הבוקר (שעון ישראל) המגמה השתנתה, ונכון לכתיבת שורות אלה עולה המנייה של הרשת החברתית בכ-2.5%. שערי וול-סטריט ייפתחו שוב אחר הצהרים, ומעניין יהיה לראות מה יהיו הביצועים של מניית החברה ביום המסחר החדש.

אחת הסיבות להתמתנות הצפויה של הצמיחה של פייסבוק היא הגידול הניכר בהוצאות, שכבר התחיל לבוא לידי ביטוי: אלה זינקו ברבעון האחרון של 2019 ב-34.5% ל-12.2 מיליארד דולר, ובשנה כולה ב-51% ל-46.7 מיליארד. זאת, בשל הצורך בהגדלת ההוצאות על אבטחת מידע ושמירת הפרטיות של המשתמשים - מגמה שלא צפויה להשתנות עוד זמן רב. הפרשנים אף טוענים שהצמיחה של פייסבוק תהיה קטנה יותר בגלל העליות הגבוהות בנתוני החברה בעבר. כלומר, לדבריהם, פייסבוק נפלה קורבן להצלחתה היא.

כך או כך, מספרם של משתמשי הרשת החברתית שבר ברבעון שיא חדש וחצה את הרף של 2.5 מיליארד - עלייה של יותר מ-2% לעומת 2.45 מיליארד בסוף הרבעון השלישי של השנה.

התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים

ההכנסות הרבעוניות עקפו את תחזיות האנליסטים וזינקו בכ-25% ל-21 מיליארד דולר. הרווח הנקי עלה בכ-7% בלבד, ל-7.35 מיליארד, והרווח למנייה רשם עלייה של 7.6% ל-2.56 דולר - יותר מהצפי של המומחים, שחזו שהוא יעמוד על 2.53 מיליארד. הרווח התפעולי רשם עלייה של 13.3% ל-8.9 מיליארד דולר וחבות המס זינקה ב-67% ל-1.8 מיליארד.

בשנה כולה, ההכנסות גדלו ב-26.6% ל-70.7 מיליארד דולר. אלא שהגידול הניכר יותר בהוצאות השפיע לרעה על הרווחיות, ובמיוחד על הרווח הנקי, שצנח ב-16.4% ל-18.5 מיליארד דולר. הרווח התפעולי רשם ירידה מתונה יותר – של 3.7% - ועמד על 24 מיליארד דולר. סיבה נוספת לירידה החדה ברווח הנקי היא זינוק של 95% בחבות המס השנתית – ל-6.3 מיליארד.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, לא שינה בהרבה מהתגובה הסטנדרטית שלו, ואמר כי "היה לנו רבעון טוב, שמהווה סיומת טובה לשנה כולה. במהלך התקופה המשכנו לצמוח והקהילה שלנו הוסיפה לגדול. אנחנו ממשיכים להתמקד בבניית שירותים שיסייעו לבני אדם לשמור על קשר עם יקיריהם".

הפוסט פייסבוק: עידן הצמיחה הגבוהה שלנו הסתיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כמות הדטה העולמית ממשיכה לצמוח בקצבים מטורפים. על פי מחקר שנערך באחרונה, על ידי חברת IDC העולמית בשיתוף חברת סיגייט, עולה כי בשנת 2025 היקף הדטה העולמי יגיע ל-175 זטה בייט. לשם השוואה, מציינים עורכי המחקר, כי ב-2018 היקף הדטה העולמי היה 33 מיליארד טרה בייט.

על פי התחזית של המחקר, בכדי לאחסן מידע זה על גבי DVD, כמות הדיסקים תצטרך להגיע לירח ותקיף את כדור הארץ 222 פעמים.

המחקר התפרס על פני שנתיים (2018-2019) והשתתפו בו כמה מאות מנהלים ומקבלי החלטות במגזרים שונים של השווקים, בארה"ב ובמדינות אחרות.

עוד צופים חוקרי IDC בדו"ח כי כ-30% מהדטה תיווצר בזמן אמת, ומרבית המידע הכולל (כ-49%) בשנת 2025 יאוחסן בשרתים ציבוריים - היפוך מוחלט שהתרחש בעשור האחרון, במהלכו מרבית הדטה נשמרת בנקודות קצה ובמכשירים חכמים.

עוד נתונים מהדו"ח המשותף של IDC ויצרנית הדיסקים הוותיקה סיגייט: חמישה מיליארד צרכנים מקיימים אינטראקציה עם דטה מדי יום, ועל פי התחזיות בעוד חמש שנים, בכל 18 שניות 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם תייצר חיבור בין אדם למכונה בכל 18 שניות.

החיבורים יווצרו בין היתר על יותר ממיליארד מכשירי IoT ברחבי העולם, ואלו יהיו אחראים ליצירת 90 זטה בייט נתונים בשנת 2025. המחקר מסביר כי התוכן הדיגיטלי עובר כיום דרך שלושה מיקומים: שרתים מסורתיים, תשתיות מתקדמות (EDGE) ונקודות הקצה הרבות, החל מ-PC ועד לטלפונים חכמים שמחוברים לכל דבר.

ארגונים - לא יוכלו להתבסס על אחסון מידע רק בענן

בהתחשב במגמה זו, חברת סיגייט, השותפה למחקר של IDC, סבורה שבעידן שבו המידע הפך להיות כל כך קריטי ארגונים לא יכולים להתבסס על אחסון מידע רק בענן, אלא עליהם לאחסן את המידע על גבי כוננים קשיחים בתצורות מיוחדות, המותאמות לעידן הזה. 

"לצד היתרונות הרבים של אחסון בענן, נוצרת תלות בחברה מסחרית "שמשכירה" לנו את המידע הפרטי שלנו. כמו כן, יש אי-וודאות כלכלית המרחפת מעלינו כל זמן שהמידע נמצא בשרת מרוחק, בענן למשל, כיוון שדמי המנוי יכולים לעלות, או שספקית השירות יכולה להפסיק לפתח או לתמוך במוצר מסוים", כך טוענים עורכי המחקר. לפיכך, "הסכנות הגדולות יותר באחסון המידע במקום מרוחק הן שלא ניתן לדעת מה השימוש שנעשה בו ולאילו בעיות אבטחה הוא חשוף", המשיכו.

"הדטה היא הדלק של התעשייה. שאלת האחסון הופכת מהותית לאסטרטגיה העסקית של ארגונים, ועליהם לשאול את עצמם מהו השילוב הנכון ביותר עבור צרכיהם הייחודיים בין עננים מסחריים ופתרונות אחסון קצה מתקדמים. בעידן כלכלת-המידע, הכנה ראויה למפץ המידע הגדול תבטיח יתרון תחרותי מובחן, לצד הקטנת סיכונים משמעותית", נאמר במחקר.

בהמשך לדו"ח הודיעה סיגייט כי מהנדסי החברה מתכננים לשחרר לשוק עד 2026 כונן מכני בעל קיבולת של 50 טרה בייט, שהוא בעל נפח אחסון המשתווה לעד 10 שרתים מרכזיים של חברות עסקיות, ובכך הוא יסייע להחזרת השליטה של הארגון בדטה שלו.

הפוסט מחקר: ב-2025 הדטה בעולם תגדל פי חמישה ויותר – ל-175 זטה בייט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלי לנצמן, המנכ"לית לשעבר של מיקרוסופט ישראל, החלה לא מכבר בקריירה חדשה - בעולמות ה-BI והאנליטיקה. לאנשים ומחשבים נודע כי לפני ארבעה חודשים היא מונתה לסגנית נשיא בכירה בסייסנס הישראלית, שעוסקת בתחומים אלה. זאת, חודשיים לאחר שעזבה את מיקרוסופט.

מיקרוסופט ישראל הודיעה על פרישתה של לנצמן מהתפקיד במאי האחרון, ומסרה כי היא תתקיים ביולי. לנצמן עבדה במיקרוסופט 22 שנים, ארבע מהן בתפקידה האחרון בחברה. לפני כן היא מילאה בה שורה של תפקידי ניהול ושיווק. מחליפתה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל היא רונית אטד, שנכנסה לתפקידה באוקטובר, לאחר שהייתה מנכ"לית אלעד מערכות.

לנצמן אישרה את הידיעה על הצטרפותה לסייסנס וציינה כי במסגרת תפקידה היא אחראית על הפיתוח העסקי הבינלאומי של החברה, הקשר עם יצרניות הענן הגדולות, פתיחת שווקים וערוצי שותפים. הפתרונות של סייסנס נועדו על מנת לסייע לארגונים לנתח נתונים בהיקפים גדולים בצורה פשוטה ונגישה, ולבצע אנליטיקות חכמות, שנשאבות ממקורות מידע שונים. המשווקת של פתרונותיה בישראל היא מטריקס BI.

סייסנס הוקמה ב-2004 על ידי עדי עזריה, גיא בויאנג'ו, אביעד הראל ואלדד פרקש. כיום היא מנוהלת על ידי המנכ"ל, אמיר אורעד. בתחילת החודש היא הפכה לחד קרן, לאחר שסיימה סבב גיוס לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד דולר, ובמאי האחרון היא רכשה את פריסקופ האמריקנית. ההערכות הן שהיא עומדת בפני הנפקה, שתיערך בקרוב.

הפוסט מהי הקריירה החדשה של שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בני לנדא, יו"ר קבוצת לנדא, הודיע היום (ה') על מינויו של אשר לוי לתפקיד יו"ר פעיל של לנדא דיגיטל פרינטינג (LDP), החברה הגדולה מבין 18 החברות בקבוצת לנדא.

לנדא דיגיטל פרינטינג, שהתחילה כספין-אאוט של מעבדות לנדא לפני עשר שנים, מעסיקה כיום כ-600 עובדים, ונמצאת בשלב של צמיחה מהירה ובתהליך מואץ של אספקת מכונות הדפוס הננוגרפי ברחבי העולם.

בעברו היה לוי חלק מחברת אורבוטק, בה הועסק החל בשנת 1990 וכיהן בתפקידי ניהול שונים עד 2013, אז נבחר לתפקיד המנכ"ל, שאותו מילא עד מרץ 2019. במהלך כהונתו כמנכ"ל, הכנסות אורבוטק שילשו את עצמן עד למעל מיליארד דולר. בפברואר 2019 נרכשה אורבוטק על ידי KLA בכ-3.4 מיליארד דולר. לוי הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר תכנית הניהול המתקדמת בבית הספר לעסקים בהרווארד.

"שנת 2019 הייתה שנה מרכזית ומכריעה עבור לנדא דיגיטל פרינטינג, אשר השלימה את ההתקנות הראשוניות של מכונות הדפוס הדיגיטלי באתרי הלקוחות, ראתה וחוותה את התלהבותם", אמר יו"ר הקבוצה, בני לנדא. "החברה עומדת כעת בפני צמיחה חסרת תקדים, וצריכה יו"ר פעיל שיתמקד בפעילות החברה. לכן אני שמח מאוד להודיע שהזמנתי את אשר לוי להצטרף אלי ולחברי הדירקטוריון, כיו"ר פעיל של לנדא דיגיטל פרינטינג".

לדבריו, "אשר, בעל מיומנות ניהולית וקריירה ארוכת שנים, סייע לאורבוטק להיות המובילה בתחומה בשוק העולמי. כמנכ"ל, אשר הצעיד את אורבוטק והוביל את החברה לצמיחה של למעלה ממיליארד דולר. לאשר המיומנות, הכישורים, הניסיון והמנהיגות הדרושים להובלת LDP והנהלתה לעקומת צמיחה תלולה. בשם שותפי, בעלי המניות בחברה - ALTANA ו-SKion, ובשמי, אנו מברכים על הצטרפותו של אשר לוי לדירקטוריון”.

אשר לוי אמר: "אני נרגש מאוד להצטרף לדירקטוריון לנדא דיגיטל פרינטינג כיו"ר פעיל. אני נדהם מהטכנולוגיה ומהמוצרים של החברה, אשר כבר החלו לטלטל את שוק הדפוס. אני מוכן ומזומן לעזור לצוות האנשים המוכשר והמסור להפליא של לנדא דיגיטל פרינטינג להגשים את חזון החברה להוביל את תעשיית הדפוס, שהיא תעשייה של טריליון דולר, בעידן הדיגיטלי".

לנדא גם אמר כי ישי אמיר, שהיה מנכ"ל LDP בארבע השנים האחרונות, פורש מתפקידו. אמיר מסר כי: "בארבע השנים האחרונות הובלתי את חברת לנדא דיגיטל פרינטינג מהיותה חברה עם טכנולוגיה מדהימה לחברה עם מוצרים מדהימים. אני גאה מאוד להיות חלק מאותה טרנספורמציה. החלטתי שזה הזמן הנכון להמשיך לאתגרים הבאים שלי, ולפנות דרך לממשיך אחרי בחברה".

בני לנדא הוסיף: "אני רוצה להודות לישי על תרומתו לחברה, ולאחל לו הצלחה מרובה בהמשך הדרך".

הפוסט לנדא דיגיטל פרינטינג ממנה את אשר לוי ליו"ר פעיל שלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנרג'י טים הודיעה היום (ה') כי החליטה להעמיד בראש יחידת ה-Professional Services שלה את אחיעד עידן. יחידת ה-PS של החברה עוסקת במתן שירותי מומחים במגוון תחומי ליבה במערכות המידע – ניהול פרויקט, ניהול מוצר, ארכיטקטורה והנדסת מערכות, ענן ו-DevOps system, ותחומים נוספים. היחידה מונה עשרות מומחים ומספקת שירותים ללקוחות מרכזיים במשק: ביטחון, בנקאות ופיננסים, תעשייה, ועוד. עידן הוא בעל רקע של עשור בתעשיית ה-IT, בוגר יחידה טכנולוגית מובחרת, מנהל פרויקטים בכיר, מוסמך PMP, בעל ניסיון רב בתחומי ה-IT, ניהול פרויקטים מורכבים, הובלת צוותים טכנולוגיים, קידום תהליכים טכנולוגיים-אסטרטגיים חוצי ארגונים, והטמעת מתודולוגיות ותהליכי עבודה.

הפוסט אחיעד עידן מונה להובלת יחידת ה-PS של אנרג'י טים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גוגל הודיעה, כי מאוחר יותר השנה, באנדרואיד 11, תהיה זמינה הגירסה החדשה של האימוג'ים, שאיגוד היוניקוד הכריז עליה אתמול. גירסת 13 החדשה של אימוג'י תכלול 62 דמויות חדשות ו-55 וריאציות של צבעי עור ומין.

גירסה 13 כוללת דמויות חדשות, כמו שתי דמויות מתחבקות, אדם ברעלה ואדם מאכיל תינוק עם בקבוק, לצד פרצוף מחייך עם דמעה ועוד. הגירסה החדשה כוללת גם חיות ואביזרים חדשים, כמו דוב קוטב, פונדו, קנקן תה, פינאטה ועוד, וגם את הדגל של קהילת הטראנסג'נדרים. כאן ניתן לראות את הרשימה המלאה של האימוג'ים החדשים וחלק מן הגירסאות האנדרואידיות שלהם, המוצגות תחת הטור "Goog". כשבצד ימין של הטבלה מצוינים הפירושים או המצבים שהציור מתאים להם.

[caption id="attachment_309349" align="alignnone" width="600"] אימוג'ים חדשים לבחירתכם. צילום: אתר איגוד יוניקוד[/caption]

הפוסט הדור החדש של האימוג'ים יגיע לאנדרואיד 11 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט סיימה עוד רבעון טוב, עם עליות חדות בהכנסות וברווחים שלה - כך עולה מהדו"חות שהיא פרסמה אמש (ד'). המנייה של החברה בוול-סטריט מגיבה בהתאם ועולה כעת, במסחר שמעבר לדלפק, כמה שעות לפני פתיחת יום המסחר הרשמי, בכ-1.5%.

בשוק תולים את התוצאות בהמשך אימוץ המדיניות של המנכ"ל, סאטיה נאדלה, שעם כניסתו לתפקיד ב-2014 שינה את המיקוד העסקי שלה ופתח אותה לתחומים חדשים, כגון ענן וקוד פתוח. תוך כדי, הוא הביא להפיכת התדמית שלה בעיני רבים מחברה יחסית מקובעת לכזו שדוגלת בהתחדשות. שינוי נוסף שנאדלה הנחיל במיקרוסופט היה מעבר ממכירה להשכרה של חלק מהשירותים של החברה, אם כי הדבר לא מנע המשך גידול במכירות שלה, כולל לא ברבעון המדווח - כפי שניתן לראות בהמשך.

ממשיכה הצמיחה במכירות של Azure

מהדו"חות עולה כי החברה רשמה עליות בסעיפים העיקריים הן ברבעון השני והן במחצית הראשונה של השנה הכספית 2020 שלה. בנוסף, בשתי התקופות, הגידול בהכנסות היה רב יותר מאשר זה שנרשם בהוצאות - מה שהביא לזינוק ברווחים. כך, במחצית הראשונה של השנה הכספית גדלו ההוצאות של הענקית מרדמונד בכ-5% ל-43.4 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות צמחו ב-13.7% ונשקו את קו 70 מיליארד הדולרים. כתוצאה ממגמה זו, הרווח התפעולי החצי שנתי של החברה זינק ב-31.5% ל-26.6 מיליארד דולר וזה הנקי בקרוב ל-30%, ל-22.3 מיליארד.

מיקרוסופט רשמה מגמות דומות ברבעון המדווח: ההוצאות עלו במהלכו ב-3.6% ל-23 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות גדלו ב-13.7%, כמו במחצית השנה הראשונה כולה, ועמדו על כ-37 מיליארד. מתוכן, מכירות המוצרים עלו ב-11.3% ל-18.3 מיליארד דולר ומכירות השירותים, לרבות אלה של Azure, הענן של מיקרוסופט - ב-14.8% ל-18.7 מיליארד. הרווח הנקי זינק ב-38.4% ל-11.7 מיליארד והרווח למנייה – ב-40% ל-1.5 דולר.

עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות נותרו כמעט ללא שינוי – הן ירדו ב-0.5% ל-7.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי זינק ב-22.4% ל-12.4 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 66.51%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות עלו ב-9% ל-10.7 מיליארד דולר והרווח צמח ב-35.4% ל-13.9 מיליארד. גם חבות המס עלתה בשיעור ניכר - של 24% - ל-2.4 מיליארד.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מחדשים את כל הטכנולוגיות של החברה, ועובדה זו היא קריטית עבור הלקוחות שלנו. במקביל לצעדים שאנחנו נוקטים כדי להרחיב את הפעילות של החברה, אנחנו פועלים על מנת להבטיח טכנולוגיה ייחודית, שניתן לתת בה אמון".

הפוסט רבעון טוב למיקרוסופט: עליות חדות בהכנסות וברווחים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

על התועלות של מיחשוב הענן דיברו רבות: שיקולי חיסכון במשאבים – כסף, כוח אדם, זמן, שקיפות, גמישות תפעולית וגם... שיקולים אופנתיים. אולם מגמות וטכנולוגיות חדשות הלוקחות בחשבון את התועלות הללו בוחנות את התמונה המעמיקה יותר: האם הענן נכון לכל אחד ובכל מצב ואיך להיכנס אליו באופן מושכל. זה, בהתבסס על כישלונות בענן שהיו גם הם מנת חלקו של התחום. השאלות החדשות הללו הן שאלות פיננסיות, טכנולוגיות וארגוניות, אשר באות לסייע לארגון הניצב בפני הבחירה הזאת בענן, ענן היברידי או בפני – Cloud Repatriation – חזרה הביתה מהענן ותפיסת ה-microservices. אז איך מקבלים החלטה מושכלת ובעיקר, איך עושים אותה נכון?

קודם כל שואלים - איזה סוג ארגון אני?

כשארגון שואל את עצמו האם הענן נכון לו, עליו לבחון כמה היבטים, כשהראשון הוא סוג הארגון. למשל, סטארט-אפים - רובם "נולדו לענן". הם לא מחזיקים מערך IT פנימי, והם מעוניינים לעסוק נטו בביזנס שלהם ולקבל חבילה כוללת של מיחשוב ושירות, שעליה ישלמו לפי צריכה. לעומתם, גופים ותיקים, שמסיבות שונות, שאחת מהן היא פשוט "מסורת",  עדיין צורכים "ברזלים" ויעדיפו להחזיק איש IT פנימי. עבור חברות מעולמות הדיגיטל והמרקטינג, למשל, הענן, שניתן לפרוס אותו גלובלית ללא קושי, הוא ברכה. חברות פטנטים יעדיפו להחזיק את הסודות שלהם "קרוב לגוף". יש גם את אלה שמעבר לענן יהיה עבורם כה מורכב, שבטווח הארוך לא יהיה לזה ערך אמיתי. עבור כל הנ"ל קיימים פתרונות חדשניים, חסכוניים וגמישים. לכן, צריך לקבל את ההחלטות הנכונות באופן מושכל ומעמיק. ולצד כל זה נשאלת גם השאלה המורכבת – איזה ארגון אני רוצה להיות?!

איך אעשה את זה נכון? אבטחה, בחירה, מיפוי, בקרה, הדרגתיות ואחריות

במעבר לענן, חיוני לקחת בחשבון: בחירה נכונה של ספק, שיקולי אבטחה, מיפוי ארגוני, ניטור ובקרה ואחריות משותפת. זאת, כדי לא לגלוש לחריגה בלתי נשלטת בהוצאות ולהשקיע בפרויקט שלא הביא לי ערך עסקי אמיתי ולחוות תסכול ממשהו בעל פוטנציאל הצלחה. הספק הנכון יהיה "trusted advisor" – כזה שיציג מגוון אפשרויות, יניא אותי ממהלך לא נכון לארגון, יציע צוות שנוח לי איתו ברמה האנושית, יכניס אותי לפרויקט ללא תלות במוצר ספציפי שהוא מוכר, ובעיקר, יקרא נכון את הארגון שלי ויבין אותו לעומק. אני מאמין אדוק בלהיות קשוב ללקוח ולמכאוביו, לאתר מה הוא באמת צריך, לתת לו אפשרויות בחירה ולשלב אותו בתהליך החשיבה.

אבטחת מידע - אחד המכאובים הקיימים החוזרים במעבר לענן הנו נושא אבטחת המידע. פן זה של אבטחת המידע חייב להיות חלק אינהרנטי מכל פרויקט מעבר לענן, כך שניתן יהיה להציע לכל ארגון מעבר נכון ומתוכנן, הכולל איפיון ומיפוי של היבטי אבטחת המידע הרגיש שלו.

מיפוי ארגוני - עליך להכיר היטב את כל השחקנים בארגון שלך. מפתיע לראות כמה ארגונים ומנהלי IT בטוחים שהם יודעים בדיוק כל מה שיש להם על מערכות המידע, אך בבואם לעבור לענן הם מקבלים שלל "לוויינים" – אפליקציה שמישהו התקין בלי רשות, שרת שהם לא ידעו עליו, מאגר נתונים ששוכפל בלי אישור וכיו"ב – זה מביא לכמות מידע שנותרת בחוץ ולמעבר לא נכון לענן. כיום, ההחלטה על מעבר לענן מתקבלת על ידי גורמי ההנהלה והכספים, לצד גורמים שחייבים לספק אספקה מהירה ללקוח, כמו אנשי שיווק ופיתוח. חלק מהמיפוי הארגוני הוא יצירת צוות מקצועי, שיהיה אמון על הנושא ויקבל גיבוי ניהולי לתהליך.

ניטור ובקרה תקציבית - אחד הדברים היפים היום בענן הוא שלכל הספקים הגדולים יש מחשבונים לחישוב המעבר לענן ובקרה תקציבית נכונה, שעליה להיעשות בשלב הראשון של הרעיון. עלינו לבנות את האסטרטגיה לפרויקט ולוודא, כי בחרנו את הרכיבים הנכונים שיתמכו בשינויים ובצמיחה הטבעית של הארגון. הענן מאפשר לדעת כמה עולה השימוש בו מדי שעה (!). על הצריכה להיות מנוטרת בעקביות ועל הארגון להיות בנוי לזה, כדי לחסום או לאשר את ההתקדמות. את כל זה יש לנהל בשלבים, להחליט מראש מתי ואיפה תהיה נקודת הביקורת, מתי יהיו שלבי העברת המידע לענן ומה יהיה הקצב שלהם.

"מודל האחריות המשותפת" - כל ארגון חייב להבין את משמעות המודל הזה עבורו ומה חלקו בניהול וידע. בשורה התחתונה, הענן בהחלט שינה את עולם המחשוב ושינה אותו לטובה, אבל כמו כל שינוי קריטי, עליו להיעשות באופן מושכל. ארגונים המתלבטים לגבי המעבר לענן – ההתלבטות במקומה. אלה שעברו לענן וחוו חויה לא טובה – יש לזה תיקון. ואלה שכבר הצביעו למענו – ראוי שיתייחסו לשורה של שלבים שחשוב לעבור בדרך. זאת, כדי שהענן יהפוך לכלי להצלחה ולא למלכודת דבש.

הכותב הוא מומחה בתחום הענן ומנהל פעילות CloudNow בקבוצת יעל.

הפוסט 2020 ותפיסות חדשות במחשוב ענן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ב-2018 סאפ הודיעה כי ב-2025 היא תפסיק לתמוך בספינת הדגל שלה, ECC גרסה 6. זאת מתוך רצון להגר את הלקוחות הארגוניים לגרסה החדשה, SAP S4 HANA. זהו אירוע קריטי, שאינו דומה לפרויקטי שדרוג מסורתיים. סיבות המעבר הן שונות, האתגר בפרויקט כזה הוא גדול יותר ובעיקרו הינו תהליכי אסטרטגי ולא רק טכנולוגי. אנו מזהים חשש בקרב הארגונים מלהיכנס לתהליך, המעלה לא מעט שאלות לגבי הפלטפורמה החדשה ואי בהירות לגבי כלל המשמעויות הארגוניות - עלות-תועלת, סיכונים, תהליכים ועוד - הכרוכות במעבר זה", כך אמר רפי הופמן, סמנכ''ל ומנהל חטיבת סאפ, נס.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר הופמן כי "ישנם שלושה סוגי פרויקטים למעבר למערכת החדשה. האחד- Greenfield, במסגרתו מוקמת מערכת חדשה לגמרי, בלא שדרוג, למעט הסבת נתונים. השני- Brownfield, בו נערך שדרוג טכנולוגי מלא, עם כלים אותם סאפ מספקת, לרבות הסבת נתונים".

"אנו בנס", אמר הופמן, "מציעים שיטה שלישית - Bluefield. זו מיושמת כבר בעזרת חברות בחו''ל בעלות ניסיון בתהליכי מעבר ל-S4. במסגרתה אנו יודעים לשלב כלים ממוכנים, המקצרים את התהליך".

"בשלב הראשון", ציין, "אנו מציעים לעבור לבסיס הנתונים של HANA. אין המדובר במעבר מלא למערכת החדשה, אבל הוא נותן 'טעימה' מהאפשרויות הגלומות במערכת. כדי שארגונים יבינו לעומק את המעבר, אנו מציעים לערוך שני תהליכים מקדימים. הראשון הוא בדיקת מוכנות. זהו שלב טכנולוגי, בו נערכת דיאגנוזה מלאה של המערכת הקיימת. לאחר מכן, אנו בוחנים את הפוטנציאל של המערכת החדשה ומסבירים את היתרונות התהליכיים והטכנולוגיים שגלומים במעבר".

"יש לנס ניסיון ביישומים של מערכת S4 HANA"

"יצרנו קשר", ציין הופמן, "עם גוף מתמחה מחו''ל, המביא עימו ניסיון בהגירה בשיטת Bluefield, עם סיפורי לקוח והצלחות מוכחות. הם מטפלים ברתיעה של הלקוח הארגוני מלהיכנס לתהליך. החברה ערכה פרויקטי מעבר שכאלה לארגונים באירופה מכל מגזרי הפעילות, לרבות התעשייתי והפיננסי".

"המעבר בשיטת Bluefield", אמר הופמן, "מעניק כמה יתרונות, טכנולוגיים ותפעוליים: הוא נעשה בהדרגתיות, מקטין סיכונים ומצמצם עלויות. בניגוד לשתי השיטות האחרות, שיטה זו מביאה לשימור השקעות העבר, ומונעת 'זריקה לפח' של כל מה שנעשה קודם. אנו בוחנים אילו מהתהליכים אנו משמרים ומעבירים, ועל אילו תהליכים אנו מוותרים. כך, נוצרת תועלת נוספת, של קיצור לוחות זמנים".

"מה שעוד מסייע לנו בתהליך הבחינה והמעבר", הוסיף, "הוא הידע שנרכש בנס, בזכות פרויקטי S4 HANA, שאנו בנס מעורבים בהם אצל שניים מלקוחותינו המשמעותיים".

"אנו מודעים לאתגר העומד בפני ארגונים והחשש מלהיכנס לתהליך", ציין הופמן, "לכן, אנו מציעים לעשות זאת בתהליך מדורג, ומלווים את הלקוח הארגוני לאורך כל המסע. התחלנו כבר לקיים שיחות הערכה והצגה ללקוחות סאפ בישראל ולהציע להם לבחון את המודל שלנו למעבר", אמר.

"יש לנס ניסיון ביישומים של מערכת S4 HANA", סיכם הופמן, "אנו מביאים ניסיון משולב, שלנו ושל שותף מחו''ל, ואלה ישמשו אותנו בביצוע הפרויקטים העתידיים. נציע ללקוחות לבחור את החלופה הנכונה עבורם לביצוע הפרויקט. אם הם ירצו בכך, נוכל לממש את הפרויקט עבורם גם בשיטות Greenfield, או Brownfield – ולא רק ב-Bluefield. אנו צופים כי במהלך 2020-2021 נערוך כמה פרויקטי הערכה והסבה שכאלה. הם יערכו בצורה מבוקרת ובאופן מדורג - ולא ב-Big Bang".

הפוסט למה ארגונים מבוססי ECC של סאפ צריכים לעבור ל-S4 HANA? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסושיאל גיימינג הבינלאומית סייפליי (SciPlay) ערכה בשבוע שעבר מיט-אפ במרכז הפיתוח שלה בישראל. כ-180 אורחים הגיעו למשרדי החברה ברמת גן לפגוש את מייסד החברה, אארון שרמן. נוסף על משרדיה בישראל, המשתרעים על פני שתי קומות ענקיות בבניין אמות אטריום החדש, לחברה ארבעה סניפים בארה"ב  - בטקסס, באייווה, בשיקגו ובלאס וגאס.

שרמן, המתגורר בסידר פולס שבאייווה, הגיע לביקור בן שבוע ימים במשרדי החברה בישראל יחד עם חברי הנהלה בכירים נוספים. במהלך המיט-אפ שיתף שרמן את הקהל בהתלהבותו מהצמיחה העצומה של החברה, שרק בשנה האחרונה גייסה יותר מ-60 עובדים לסניף הישראלי ו-60 נוספים לסניפים בארה"ב.

[caption id="attachment_309369" align="alignnone" width="600"] אארון שרמן, מייסד סייפליי. צילום: יוסי זליגר[/caption]

שרמן שיתף את האורחים בסיפור חייו המרתק - מנער חווה באייווה למייסד חברה השווה יותר מ-1.5 מיליארד דולר. לאחר שפתח את הרצאתו בקריאת הקאובוי המסורתית Yeehaw, סיפר על המסלול שלו בצבא ארה"ב כאחד ממפתחי מערכת הפטריוט לסיקול סקאדים, ועל תחילת דרכו בעולם הגיימינג כמייסד חברת פאנטום EFX. בהמשך נרכשה החברה על ידי סיינטיפיק גיימס, ובמאי האחרון הפכה לחברה עצמאית בשם סייפליי, שאף הונפקה בנאסד"ק.

[caption id="attachment_309372" align="alignnone" width="601"] מיט אפ בסייפליי. צילום: יוסי זליגר[/caption]

בהמשך המפגש שמעו המשתתפים הרצאות של מומחי החברה בתחומים שונים הנוגעים לעולם הגיימינג, בהם איך לעודד את המשתמשים לחזור ולשחק במשחק, איך להתאים את התוכן לשחקנים על ידי שימוש באנליטיקס, איך לשנות תכנים במשחק מבלי לשנות את הקוד, ואיך להבטיח חוויית משתמש אידיאלית על ידי שימוש בכלי אוטומציה ו-QA.

ציפי השתתפה, האזינה, וחזרה חדורת מטרה לנסות להשתעשע בכמה משחקים.

הפוסט היזם שהחל כנער חווה באייווה וייסד חברה של 1.5 מיליארד דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בפעם האחרונה שבה התמודדתי עם סקירה של אוזניות שהגיעו מיצרנית לא ממש ידועה בסין די התאכזבתי בשורה התחתונה. ה-X3 של מיפה (MIFA) לא סיפקו לא סחורה ולא ממש תמורה למרות מחירן הזול.

כנראה שלא סתם אומרים שמי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים. כשהגיעה האפשרות לבדוק שוב אוזניות של חברה לא ממש מוכרת, אייראוקס (Airaux), צצה לה באופן מיידי מחשבה בסגנון: "מה, להתאכזב עוד פעם?" אבל הסקרנות גברה, ואם אקדים כאן במעט את העגלה לסוסים, בשורה התחתונה ציפתה לי דווקא הפתעה די נעימה.

אייראוקס, היא למעשה מעין מותג בת של חברת בליצוולף שמוכרת היטב, באופן יחסי, בתחום האביזרים לטלפונים. היא מתמקדת בעיקר באוזניות שונות ומשונות בתצורות מגוונות. ה-AA-UM2 שהגיעו לבדיקה הן אוזניות שעונות למגמה החמה של אוזניות נטולות חוטים. עם זאת מבחינת עיצוב ומחשבה הן שונות, ובכמה מובנים, מהממוצע בשוק הזה, ואפשר לראות זאת לפי התמונה שעל הקופסה עוד לפני שפותחים אותה.

הדבר הראשון שבולט הוא הקשת הגדולה שמחוברת אליהן, כל אחת בפני עצמה כמובן. זה מוכר כמובן מה-Backbit FIT 3200 של פלנטרוניקס (https://www.pc.co.il/pcplus/305795/), אבל הן גדולות יותר, רחבות, דקות וגמישות ומאפשרות לכוון במידה מסוימת באופן מותאם יותר את האוזניות עצמן ואת הכיוון שאליו הן נוטות. כך או כך, הן מבטיחות שהאוזניות יישארו במקומן גם בזמן ריצה או הליכה מהירה מאוד - ואני חושב שזו הפעם הראשונה, להוציא האוזניות של פלנטרוניקס, שבה אני נתקל ברעיון הזה.

זה כמובן גורם להן להיראות גדולות יותר, אבל זה לא ממש משנה במקרה של AA-UM2, כי גם כך או כך הן גדולות למדי. הן למעשה מעוצבות באופן הפוך לחלוטין לרוב אוזניות ה-TWS כיום בשוק, שמנסות להיות קטנות ככל האפשר כדי שלא יבחינו בהן. עם אורך של 3.6 ס"מ וגובה של 1.5 ס"מ, ועם כפתור לחיצה אדום וגדול, אי אפשר שלא להבחין באוזניות הללו כשהן יושבות באוזן, והן היו בולטות לעין גם בלי הקשת.

למרות זאת, הן לא שוקלות יותר מדי: כל אחת מהן מזיזה את המחוג על המשקל עד ל-10 גרם בלבד, וזה בסדר גמור. למעשה, הגודל שלהן והעובדה שהמיקרופונים שלהן נמצאות בקצה הקדמי, מעניקים להן אלמנט דיבורית מוצלח מאוד, שיכול להתמודד היטב עם כל מתחרה TWS יקר שיש בשוק. הן פשוט טובות לשיחה, והן יכולות לתפקד כל אחת באופן עצמאי כדיבורית.

הן גם נוחות ומשתלבות היטב אוזן בזכות מבנה שבו החלק המסוים הזה של האוזנייה בנוי משלושה אלמנטים. הוא גם תורם לכך, שעם ההכנסה שלהן למקום יש הנחתת רעשים חזקה מאוד בלי כל טכנולוגיה נוספת. לא השתקה מוחלטת, אבל כדי לנהל שיחה טבעית עם אדם אחר ברוב המקרים כדאי להוציא אותן מהאוזניים. לא יודע אם זה בגלל או למרות המבנה הזה, אבל הן נוחות לשימוש גם לאורך זמן רב.

כמה רב? לפי החברה 8-10 שעות האזנה למוזיקה בעוצמה של כ-60% מהעוצמה המרבית של הטלפון - וכן, הטלפון קובע את העוצמה: שינוי עוצמת הקול באוזניות (לחיצה משולשת בימנית להגברה, ואותו הדבר בשנייה להחלשה) הוא במסדרת המרבית שמציע הטלפון. הסוללות בפועל מציעות כ-7-8 שעות עבודה, וזה בהחלט יפה עבור סוללת ה-80 מילי-אמפר/שעה שיש בכל אחת מהן. המארז מגיע עם סוללת 480 מילי-אמפר/שעה, וזה אמור להספיק לעוד שלוש טעינות, או במקרה הכי גרוע יותר מיום ללא הפסקה של השמעה.

האיכות של המוזיקה גם סבירה לחלוטין. אמנם אין להשוות לאוזניות הטובות בשוק, אבל מי שאינו מגדיר את עצמו אודיופיל יוכל בהחלט להסתדר עם מה שמציעות ה-AA-UM2 של אייראוקס. גם הצלילים עצמם מוגדרים על ידי ההשמעה בטלפון, באופן די שטוח, אבל עם מעט דגש על הבס, אולי בגלל הצורה שהן נכנסות לאוזן.

אז הכל טוב? לא, בכל זאת מדובר באוזניות זולות, וזה בא לידי ביטוי בהטענה. הקופסה מאוד מזכירה גם כן את זו שעוטפת לטעינה את האוזניות של פלנטרוניקס, אבל בזה נגמר הדמיון. חיבור ההטענה של האריזה נמצא בפנים וזה קצת מגוחך. בנוסף, אי אפשר לדעת מה מצבה: כל עוד נורית הטעינה דולקת יש מטען כלשהו. בזמן ההטענה הנורית מהבהבת ויודעים שהיא הסתיימה כשהיא שהיא מפסיקה להבהב. מאוד מוזר.

גם הטעינה של האוזניות עצמן לא איכותית מספיק. יש אמנם כוח משיכה מגנטי, אבל לא תמיד הן יושבות טוב במקום וצריך להדק קצת למטה/למעלה כדי למצוא את נקודת ההטענה, אחרת הן מתחברות מייד שוב לטלפון - שזה טוב מאוד כשעושים זאת באופן יזום, ובזכות השימוש בבלוטות' 5.0, אם כי המרחק מוגבל לעד עשרה מטרים. בנוסף, בזמן ההטענה של האוזניות, שנמשכת מעט יותר משעה למילוי מלא, לא כדאי לסגור את הרוכסן של המארז כי זה גורם לפחות לאחת מהן להתרומם וכן, כבר הבנתם, להתחבר שוב בחזרה.

אבל מעבר לנושא ההטענה, שהוא די סביל בסופו של דבר, יש לאוזניות הללו תמורה מצוינת. הן עולות ב-Banggood, שממנה הן הגיעו לסקירה, 24 דולרים (פחות מ-85 שקלים) ואף פחות אם תופסים יום של קוד.

הפוסט אוזניות אלחוטיות AirAux AA-UM2 – תמורה מצוינת למחיר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השילוב של הדור הסלולרי החמישי גם בטאבלטים היה כנראה רק שאלה של זמן, ובסופו של דבר סמסונג היא הראשונה להרים את הכפפה בפועל. החברה הכריזה על השקה, בינתיים בדרום קוריאה בלבד, של Galaxy Tab S6 5G שהינו דגם מעודכן לטאבלט אותו השיקה לפני מספר חודשים, אך עדיין רק עם תמיכה ב-LTE - למי שרצה בכך.

כך שבסופו של דבר מדובר למעשה בטאבלט כמעט זהה להוציא המודם: במקום Snapdragon X24, שהיה בדגם הקודם - Snapdragon X50 שתומך ב-5G. המודם החדש יותר, כזכור, הושק במטרה להמיר מכשירים מבוססי דור רביעי לדור חמישי, וזה בדיוק מה שסמסונג עשתה.

בדור הנוכחי של המעבדים של קוואלקום, Snapdragon 865, המודם עדיין חיצוני, אך קוואלקום אינה מוכרת אותו ללא מודם 5G אם כי בגרסה מעודכנת יותר, X55.

כך או כך, מדובר בטאבלט שמציע מסך OLED תומך HDER בגודל של 10.5 אינץ' ברזולוציית WQXGA, שתומך ב-WiFi 802.11ac ושוקל פחות מ-450 גרם. הטאבלט החדש מגיע כמובן עם Snapdragon 855, והוא יימכר בתצורת זיכרון אחת של 6/128 גיגה-בייט, והמחיר שלו הוא כ-850 דולרים.

הפוסט סמסונג משיקה את הטאבלט הראשון עם 5G הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ביקר במאורת הנמר לירון קפלן, בוגר ממר"ם ומומחה למכירות ופיתוח עסקי גלובאלי, שהקים מיזם חדש בשם בי-סלר (Bseller). אין זה ביקורו הראשון: קפלן ביקר במאורת הנמר בעבר כמה פעמיים, הראשונה הייתה כחייל שהקים את צוות השיווק הראשון בצה"ל והפך לחבר. בזמנו פעל יחד עם הנמר וחברים נוספים לייסודה של עמותת בוגרי ממר"ם, אשר כיום מונהגת בהצלחה על ידי יוסי מלמד.  

יש לציין שמאז ועד היום (כ-15 שנים), רמת האנרגיה והיצירתיות של לירון רק גברו. לאחר שהשתחרר, עצר לירון לביקור במאורה כאיש שיווק צעיר בכלנית כרמון, כמה שנים לאחר מכן כמנהל מכירות זוטר בחברת ההפצה מגוון וכך המשיך והתקדם עד שביצע תפקיד סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי אסטרטגי, שם טעם גם מעולם המיזוגים והרכישות.

לאחר כמה שנים נוספות כדירקטור מכירות חו"ל, האחראי על אירופה, אסיה ואמריקה בחברת וואריסייט, יצא לירון לדרך חדשה והקים ביחד עם שותפו, יאיר שיינפלד, חברת לייעוץ, הדרכה והטמעה בתחום המכירות והפיתוח העסקי, המתמקדת בהטמעת אסטרטגיות וכלים דיגיטליים במחלקת המכירות. "הפוקוס שלנו הוא האנשים. הטכנולוגיה והכלים לא באו להחליף אותם, אלא לשחרר אותם לעסוק במשימות אנושיות, כמו יצירת קשר וחוויה ייחודית ללקוח. את העבודה האדמיניסטרטיבית והמשימות החוזרות חייבים להעביר למכונות. היום זה יתרון תחרותי. בעוד שנתיים זה יהיה סטנדרט", מסביר לירון.

הנמר כבר ראה את הטבע משתנה סביבו פעמים רבות ותמיד דאג להתאים את עצמו כדי לשרוד. לפי לירון, לראשונה מזה שנים רבות, גם מחלקות המכירות בארגונים צריכות לעצור לרגע ולחשב מסלול מחדש לגבי תפקידן בתהליך המכירה, יכולת ההשפעה שלהן וזו שהיו רוצים להשיג. "נציגי ומנהלי מכירות עם ניסיון של יותר מ-10 שנים בחברות הם נכס אדיר של ניסיון וידע, אך הם יצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות, להכיר טכניקות חדשות, ליצור השפעה וקרבה עם לקוחות. על אחת כמה וכמה כשהמילניאלז ודור ה-Z כבר בתוך שוק העבודה והופכים הלכה למעשה להיות המוכרים והקונים החדשים. כאלו שחושבים, מתנהלים, מתקשרים וקונים אחרת מהדור שקדם להם". 

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: לירון קפלן, בי-סלר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סמסונג סיימה את הרבעון האחרון של 2019 עם עלייה קלה בהכנסות וצניחה ברווח הנקי - כך עולה מהדו"חות שהיא פרסמה אמש (ד'). הסיבה לירידה התלולה היא הביקושים לשבבים של החברה. עם זאת, בענקית הדרום קוריאנית חוזים נתונים טובים יותר בשנה הנוכחית (אם כי לא ברבעון הראשון שלה), על רקע סימני ההתאוששות בשוק השבבים. סיבה נוספת לירידות היא מערכת היחסים בין ארצות הברית לסין והמגבלות הכלכליות שהממשל בוושינגטון הטיל על הסחר עם המדינה.

אנליסטים של בלומברג כינו את התוצאות "עגומות, עגומות, עגומות" ("Gloom, Gloom, Gloom"). הדבר בולט על רקע העובדה שיצרניות שבבים אחרות, ובראשן אינטל וטייוואן סמיקונדקטור, שהיא הקבלנית המובילה בייצור שבבים, רשמו עליות בתוצאות הכספיות האחרונות שפרסמו, או תחזיות לעליות.

כתמיד, סמסונג פרסמה את הנתונים הכספיים שלה במטבע הדרום קוריאני - וון. הם מובאים כאן בדולרים, על פי שער נוחות של 1,190 וון לדולר.

הדו"חות מראים כי במהלך השנה, ההוצאות שלה רשמו עלייה של קרוב ל-10% ל-17 מיליארד דולר ומנגד, ההכנסות ירדו ב-5.5% ל-19.4 מיליארד. נתונים אלה השפיעו לרע על הרווחיות: הרווח התפעולי צנח ב-52.8% ל-2.3 מיליארד דולר וזה הנקי – ב-51% ל-1.8 מיליארד.

במהלך הרבעון, ההוצאות גדלו ב-8.7% ל-443 מיליון דולר, בעוד שההכנסות עלו ב-1% בלבד וחצו במעט את ה-5 מיליארד. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי הרבעוני צנח ב-33.7% ל-601 מיליון דולר, הרווח הנקי צלל ב-38.2% ל-439 מיליון והרווח הנקי למנייה רשם ירידה של 37.3% ל-65 סנט.

עם פרסום התוצאות פרסמה סמסונג את ההודעה הבאה: "הנהלת החברה מעריכה שב-2020, החברה תשפר את הביצועים שלה, אך אנחנו עדיין רואים חוסר יציבות ואי בהירות בסבביה העסקית. אנחנו גם מעריכים שתהיינה ירידות בביצועים ברבעון הראשון של 2020, שישקפו ביקושים עונתיים נמוכים".

הפוסט בגלל השבבים: צניחה ברווח הנקי של סמסונג הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לקראת אירוע NEXT on Tour Tel Aviv, שיתקיים בשבוע הבא, נפגשנו לשיחה עם חיים מלמד, מנהל ההנדסה בנוטניקס ישראל.

חיים, מה מבדל כיום את פתרונות נוטניקס מפתרונות מתחרים?
"נוטניקס היא המובילה העולמית בתחום פתרונות ענן ארגוני בארכיטקטורת Hyper-Converged. אחד היתרונות המאפיינים ביותר את נוטניקס הוא הפשטות. נוטניקס חרטה על דגלה ליצור עבור לקוחותיה מקסימום פשטות. פשטות זו באה לידי ביטוי בארכיטקטורה פשוטה של מרכז המידע ממודל של שלוש שכבות, אשר כולל שרתים, רשת אחסון ומוצרי אחסון מרכזיים, לפתרון אחוד מבוסס על שרתים בלבד. בנוסף, הפשטות מתאפיינת בניהול תשתית בגישה של "One Click" - ההתקנה, השדרוג, והתחזוקה של מערכות נוטניקס מתבצעות ממערכת מרכזית אחת בצורה קלה יותר לאין ערוך ממתחרותיה. ולבסוף, תהליך היציאה לענן הציבורי הוא קל ופשוט מאוד, בזכות פתרונות שמאפשרים יצירת ענן היברידי אמיתי, בצורה נוחה וקלה יותר מהמתחרים".

מה צפוי לנו מנוטניקס בשנת 2020 בהיבט של הכרזות וחידושים?
"כחברת תוכנה, נוטניקס לא מפסיקה לחדש, בקצב שאינו בר השוואה לחברות אחרות בשוק. כחברה ציבורית, איננו יכולים לפרט אילו הכרזות צפויות בעתיד, אך ניתן לצפות שנוטניקס תמשיך להשקיע בתחומי עיסוקה עד כה".

מהן ההכרזות והחידושים הטכנולוגיים המרכזיים שתציגו בכנס?
"הכנס יביא אל הקהל הישראלי את ההכרזות והעדכונים של נוטניקס מכנס Next העולמי, וביניהם: הכרזה על Xi Clusters – פתרון המאפשר הקמה של תשתית נוטניקס המתארחת על שרתי Bare Metal של AWS; הרחבה של יכולות Xi Frame – פתרון לניהול דינמי מודרני של סביבת VDI ואפליקציות Windows, שכעת יכולים לרוץ גם בעננים ציבוריים וגם על תשתית פרטית מבוססת AHV; הרחבה של יכולות Xi Leap – פתרון ה-DR לענן של נוטניקס, שכעת מרחיב את יכולותיו ואזורי הכיסוי שלו; והרחבה של יכולות Xi IoT – פתרון לפיתוח אפלקציות האינטרנט של הדברים בענן ובקצוות הרשת".

להרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפוסט נוטניקס מציגה: שורה של הכרזות וחידושים בכנס הקרוב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx), פתחה את השנה באירוע "קיק אוף" ביעד אקזוטי במיוחד: אי הנופש פטאיה שבתאילנד. לרגל האירוע, הטיסה צ'קמרקס כ-700 עובדים מישראל ומכל סניפיה ברחבי העולם, מארה"ב ועד מזרח אסיה ואירופה, ושיכנה אותם במלון ענק ומפנק.

[caption id="attachment_309394" align="alignnone" width="596"] שיא החגיגות. צילום: צ'קמרקס[/caption]

בצ'קמרקס השקיעו הרבה מאוד עבודת הכנה בתכנון הארוע - החל מבחירת היעד ועד תכנון מפורט של התכנים הלימודיים ומקצועיים, אטרקציות תיירות, מסיבות ענק, הפתעות ומתנות. לצורך התארגנות, החברה הקימה אתר אינטרנט מיוחד לאירוע וקיימה תחרויות וטיזרים "לחימום" לקראת הטיסה. החברה דאגה אפילו להטיס לתאילנד שף כשר מישראל לטובת העובדים שמקפידים. לעובדים ניתנה האופציה להישאר עוד כמה ימים באופן פרטי.

[caption id="attachment_309397" align="alignnone" width="600"] שטים בשוק הצף של פטאיה. צילום: צ'קמרקס[/caption]

לדברי עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס, "המחשבה הייתה להביא יחד עובדים של צ'קמרקס, חברה ישראלית, שהם בעלי לאומים שונים, תרבויות שונות, שפות שונות, לכמה ימים של גיבוש ובונדינג, כאשר מה שמאחד אותם הוא ערכי החברה, שהיא ישראלית מצד אחד, אך מאוד גלובלית ורב-לאומית מצד שני".

[caption id="attachment_309396" align="alignnone" width="602"] המנכ"ל הכוכב: עמנואל בן זקן, צילום: צ'קמרקס[/caption]

ציפי אמנם לא הוזמנה, אבל טרחה לקבל תמונות כדי לדווח.

הפוסט אירוע ה"קיק אוף" האקזוטי של צ'קמרקס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קרן ההשקעות Next47 ערכה שלשום (ג׳) אירוע במשרדיה בהרצליה, שבו השיקה את פעילותה בישראל והודיעה על מינויו של משה זילברשטיין למנהל פעילות זו. באירוע השתתפו כ-200 בכירים בתחום ההשקעות ויזמים ישראליים.

הונה של הקרן, שהושקה ב-2016 ושמגובה על ידי סימנס, נאמד ב-1.2 מיליארד דולר. היא השקיעה עד כה במגוון חברות סטארט-אפ בענפי המשק השונים, לרבות בחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומים המדוברים ביותר בתעשייה: בינה מלאכותית, מציאות מדומה, סייבר, אינטרנט של הדברים, רכבים אוטונומיים, רובוטיקה, תלת ממד ועוד. המשרד שלה בישראל מצטרף למשרדיה בפאלו אלטו שבארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, סין והודו.

Next47 כבר השקיעה בסטארט-אפים ישראליים: בברינג (שמושקעת בו גם הקרן של סיילספורס), שפיתח פלטפורמה לניהול לוגיסטיקה ומשלוחים ממחסני הספקים; ביזאבו, שמפתח פלטפורמת ענן לניהול ושיווק של כנסים עסקיים ושגייס עד כה 56 מיליון דולר; קלארוטי, שפועל בתחום הסייבר ושגייס עד כה 93 מיליון; ו-Logz.io, שפיתח פלטפורמה המבוססת על קוד פתוח, שמטרתה לסייע לחברות לנתח מיליארדי לוגים.

מת׳יו כהן, שותף ב-Next47, אמר כי "אנחנו רואים בישראל שוק השקעות חשוב וייחודי. לסטארט-אפים הישראליים יש רקורד ארוך ומרשים לפתרון בעיות מורכבות, שמשפיעות על התעשייה כולה. אנחנו מדגישים ומגדילים את המחויבות שלנו לאקו-סיסטם המקומי עם פתיחת המשרדים הרשמיים שלנו בישראל".

זילברשטיין מביא עמו לתפקיד החדש שנים של ניסיון בתחומי היזמות ושוק ההון. הוא היה חלק מנורת' ווסט ונצ'ר פרטנרס, וכחלק מתפקידו ניהל את ההשקעות של הקרן בחברות כמו גונג, CyberX, סיינט, וויליוט ו-ואסטדטה. זילברשטיין אמר בדבריו באירוע כי "הפעילות בישראל תאפשר לנו להעצים את שיתוף הפעולה בינינו לבין היזמים המקומיים ותתרום לחזון הקרן להשקיע ביזמי העתיד".

הפוסט קרן Next47 השיקה את הפעילות בישראל – בהנהלת משה זילברשטיין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פרק מיוחד: עולם ההיי-טק נמדד במדדים מאוד קשיחים - הוצאות, הכנסות, רווחיות - אבל יחד עם זאת מדובר בתחום שהיצירה והרוח הם נשמת אפו. מי ינצח את מי? האם הסטארט-אפיסט החולם ינצח את ה-QA? ומי יכול לדון ברוח וחומר יותר טוב מאשר פלי הנמר, מקצוען היי-טק זה 54 שנים ויזם ומנהיג אנשים ומחשבים כבר 40 שנה, המשוחח בפודקאסט זה עם שלי רום, אסטרולוגית ומלווה מיזמי היי-טק, על הקשר שבין הכוכבים בשמיים לנתונים היבשים.

האזנה נעימה!

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: מה חוזים הכוכבים לפלי הנמר? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מלאנוקס מסיימת את 2019 ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות במיוחד, עד כדי הכנסות שיא רבעוניות - כך עולה מהדו"חות שפרסמה החברה היום (ה').

הנתונים של החברה, שבמהלך השנה נמכרה לאנבידיה באחת מעסקות הענק של ההיי-טק הישראלי, מראים שבמהלך השנה היא רשמה גידול של 15% בהוצאות ל-1.1 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות צמחו ב-22.1% ל-1.3 מיליארד. הגידול המתון יחסית בהוצאות לעומת ההכנסות שיפר את הרווחיות: הרווח התפעולי קפץ ב-85.5% ל-207.9 מיליון דולר וזה הנקי גדל ב-52.8% ל-205.1 מיליון.

מגמת העליות ניכרה אף יותר ברבעון המדווח: ההוצאות גדלו במהלכו ב-25% ל-307.6 מיליון דולר וההכנסות - ב-31% ל-379.8 מיליון. חבות המס זינקה ב-90%, אבל זה לא הפריע לרווח הנקי של החברה להאמיר ב-80% ל-73.9 מיליון דולר. הרווח למנייה זינק ב-65.4% וסיים את הרבעון על 1.29 דולר.

עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות עלו ב-27.9% ל-128.3 מיליון דולר, הרווח הגולמי זינק ב-32.6% ל-251.5 מיליון והרווח הגולמי השולי הסתכם ב-66.22%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-23% ל-179.3 מיליון דולר והרווח זינק ב-64.1% ל-72.2 מיליון.

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, אמר כי "הצגנו תוצאות מצוינות עם שיא בהכנסות וברווח התפעולי ושיא בתזרים המזומנים ברבעון ובשנה כאחד. רשמנו צמיחה בכל המוצרים שאנחנו משווקים - מה שמוכיח שהמדיניות המבוססת על פורטפוליו רחב של מוצרים מצליח".

הפוסט מלאנוקס: עלייה בולטת בהכנסות, זינוק ברווח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לפני מספר חודשים זיהינו ונטרלנו מתקפת סייבר רצינית, שהיה בכוחה לשתק את אחת מתחנות הכוח שלנו", כך אמר אתמול (ד') שר האנרגיה והתשתיות, ד"ר יובל שטייניץ.

"מתקפות סייבר יכולות לייצר נזק ברמה של אסון צ'רנוביל. לאנשים יש אפשרות לייצר נזק לכל המערכות הקריטיות", ציין השר שטייניץ בכנס סייברטק. "לפי הבנתי, המערכת הרגישה ביותר היא תחום האנרגיה. בלי יכולות אנרגיה, הכל קורס. למרות ההתקדמות בתחום הסייבר, אנחנו חייבים לשים דגש חשוב על הגנה לתחום האנרגיה. אנחנו מצליחים לראות ולנהל את הסיטואציה בתחום הסייבר מהמרכז בבאר שבע".

באירוע אחר, שבו השיקה חברת החשמל את מערכת השו"ב סופיק למניעת מתקפות סייבר, אמר שטייניץ כי "אנחנו מנסים להפוך את ההשקעה בסייבר מנטל לנכס. ברמה הלאומית, ישראל נהפכה מרכז גלובלי לסייבר, 20% מההשקעות העולמיות בתחום מגיעות לכאן. חברת החשמל הופכת את הלימון ללימונדה: היא לוקחת את איום הסייבר והופכת אותו לנכס, משהו שאפשר לשתף באמצעותו פעולה עם חברות במדינות אחרות, לייצא חלק מהניסיון והידע שלה למדינות אחרות ולחברות אחרות".

[caption id="attachment_251084" align="alignnone" width="600"] יוסי שנק, ראש יחידת היזמות והפיתוח העסקי של חברת החשמל. צילום: יח"צ[/caption]

מערכת השו"ב החדשה מספקת לארגונים תמונת מצב על האיומים שעומדים בפניהם והאם התוקפים כבר חדרו למערכות שלהם. סופיק מיועדת לייצוא, והיא מפותחת במסגרת יחידה חדשה בחברה, שעוסקת ביזמות ובפיתוח עסקי ושבראשה עומד יוסי שנק, לשעבר המנמ"ר וסמנכ"ל בכיר בה. בראיון לאנשים ומחשבים אמר שנק כי "אנחנו מספקים לכל אחד מהמנהלים בארגון את תמונת הקרב האמיתית בסייבר, בשפה שלו".

"חברת החשמל זיהתה שלמרות המאמצים הרבים והשימוש בכלים המתקדמים בשוק להגנת הסייבר, ההגנה עדיין לא מספקת", הוסיף. "באמצעות חקר של אירועים שקרו חיפשנו כיצד אפשר לשפר את הגנת הסייבר וחוסנו, איך להחזיר את הארגון למצב תקין במהירות הרבה ביותר".

"במהלך התחקור גילינו גורמים שבדרך כלל לא נלקחים בחשבון בניתוח ובפעילות הסייברית בארגון: לדוגמה, חיפוש אחר אותות חלשים כדי לזהות אם גורם עוין כבר חדר למערכות של הארגון ועומד לבצע מתקפה". הוא נתן כדוגמה "ארגון אמריקני גדול, שהיו לו הכלים הכי מתקדמים והמומחים הכי טובים, שזיהו אנומליות אך לא הגיעו למקורן, והתוקף חיכה שנה וחצי עד למתקפה".

"הגדרנו 17 מדדים כאלה, שניתן להגדיר דרכם את איכות ארגון הסייבר - וזה בשכבה חדשה מעל פתרונות קלאסיים כמו ניתוח רשתות, איסוף מודיעין ותיקון פגיעויות", ציין שנק.

"דבר נוסף שזיהינו הוא שבעולם הבקרים - סקאדה ואחרים - אין סביבות בדיקה. כל עדכון מועלה ישירות לייצור. מה יקרה אם מישהו יחדיר קוד זדוני לטלאי? כמענה לכך, בנינו סביבת בדיקות שמתאימה את עצמה לסביבת המערכת הנבדקת. בכל התהליך הזה, יש לבינה המלאכותית תפקיד נכבד", הוסיף.

[caption id="attachment_251087" align="alignnone" width="600"] עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל. צילום: יח"צ[/caption]

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, אמר באירוע ש-"לפני כשלוש שנים החלטנו לבחון מהן ההזדמנויות לפיתוח עסקי של החברה, בעקבות הרפורמה, שקרתה שנה קודם לכן ושינתה את מגזר האנרגיה ואת החברה. במהלך המחקר גילינו שההשקעה שלנו בסייבר יכולה להפוך להזדמנות שכזו. מינינו את יוסי שנק לנהל את היחידה והיום אנחנו מכריזים על הקמת סופיק".

[caption id="attachment_309408" align="alignnone" width="600"] יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל. צילום: גלעד קוולרצ'יק[/caption]

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר כי "השקת סופיק מייצגת את תרבות החדשנות והיצירתיות שאני מטמיע בחברה מזה עשור. השם סופיק - ביוונית עתיקה משמעותו ידע, חוכמה. זה מה שסופיק היא - השילוב של הניסיון של חברת החשמל עם היצירתיות והחדשנות של ישראל".

בתוך כך, בנק הפועלים וסייברג׳ים, השותפה העסקית של חברת החשמל בהגנת סייבר, הודיעו אתמול על חתימת מזכר הבנות לשיתוף פעולה והשקעה, על מנת לפתוח מרכז מצוינות, ידע וטכנולוגיה בתחום אימוני הסייבר לגופים בנקאיים ופיננסיים בישראל ובמדינות נוספות.

הפוסט "זיהינו מתקפת סייבר שהייתה יכולה להשבית את אחת מתחנות הכוח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות