פייסבוק עומדת בבחינה מחודשת של נוהלי הפרטיות שלה, הפעם בנושאי איסוף מיקום המשתמשים על ידיה. פוליטיקאים אמריקנים משתי המפלגות, ביקשו ממנה באחרונה מענה לשאלה האם היא הטעתה את הצרכנים בנוגע ליכולתם למנוע מעקב אחרי מיקומם מטעמה. לדבריהם, ענקית הרשתות החברתיות צריכה לענות לכמה וכמה שאלות וסימני שאלה שעלו בנדון. 

בפוסט שהעלתה פייסבוק לבלוג שלה בספטמבר, הדגישה החברה שינויים באנדרואיד 10 וב-iOS 13, שהעניקו, לכאורה, למשתמשים שליטה רבה יותר בנוגע לשאלה האם האפליקציה שלה יכולה לגשת למידע המיקום שנאסף במכשיר הנייד שלהם. באותה העת הבטיחה החברה לכבד את "בחירת ההגדרות המגבילות ביותר" של המשתמשים לשיתוף מיקום.

אולם הסנאטורים, כריסטופר קונס הדמוקרט, וג'וש האולי הרפובליקן, פנו אל החברה במכתב, שמוען ישירות למנכ"לה, מארק צוקרברג, והצביעו על שורה בבלוג שאמרה שהפלטפורמה עדיין תוכל לקבוע את מיקום המשתמש, באמצעות מידע על חיבור האינטרנט שלהם.

השניים הביעו בפנייתם חשש שהעובדה הזו מעניקה למשתמשים בעצם רושם כוזב של שליטה על המידע שלהם. "בהתחשב בכך שרוב המכשירים הניידים מחוברים לאינטרנט כמעט כל הזמן, בין אם באמצעות רשת סלולרית או חיבור Wi-Fi, נוהג זה יאפשר לפייסבוק לאסוף נתוני מיקום משתמשים כמעט ללא תלות וללא קשר להעדפות הפרטיות של המשתמש", ציינו.

הם סיפקו לצוקרברג ארכה עד ל-12 בדצמבר להגיב לסדרת שאלותיהם בנדון, כולל באיזו תדירות הוא אוסף נתוני מיקום על בסיס חיבור אינטרנט של משתמש; כמה המידע הזה מפורט; והאם החברה בהובלתו משתמשת בדטה לצורך מיקוד פרסומות או משתפת אותו עם צדדים שלישיים.

התשובה לא סיפקה את המחוקקים

בתשובה לפנייה, פייסבוק אמרה כי גם כאשר מעקב אחר מיקום אינו פעיל, היא יכולה להסיק את המיקומים הכלליים של המשתמשים מרמזים ומהקשרים כמו מיקומים שהם מתייגים בתמונות, וכן מכתובות ה-IP של המכשירים שלהם. אמנם נתונים אלה אינם מדויקים כפי שהיו אילו הייתה החברה משיגה אותם כמעקב אחר מיקום דרך זה הנאסף הנייד, אך לדבריה היא משתמשת במידע למספר מטרות, כולל התראה למשתמשים כאשר מתבצעת גישה לחשבונותיהם ממיקום יוצא דופן וכשהיא נאבקת בהפשטות מידע כוזב. התשובה הזו ממש לא שכנעה את המחוקקים.

מוקדם יותר השנה, פייסבוק ציינה התמקדות מחודשת בפרטיות, בכל הפלטפורמות שלה, כחלק מניסיונותיה להתאושש משורה של פרשיות חמורות הקשורות לאבטחת המידע של משתמשיה, ששיאם - פרשת קיימברידג' אנליטיקה. אולם החברה הזהירה בזמנו כי הגנות פרטיות חדשות למשתמשים, ככל הנראה, יגבילו את עסק הפרסום הממוקד שלה, ויאטו את צמיחתה.

גם במענה האחרון שלה היא הודתה שהיא מכוונת מודעות על סמך מידע המיקום המוגבל שהיא מקבלת, כאשר משתמשים מכבים או מגבילים את המעקב, והניחה למחוקקים להבין שהמגבלה פוגעת בה ובדיעבד, בכלכלת ארה"ב.

יצוין כי לדברי פייסבוק היא אינה מאפשרת למשתמשים לכבות את האופציה של מודעות מבוססות מיקום, ובכל זאת היא מאפשרת להם לחסום אותה מאיסוף המיקומם המדויק.

"לפי הצורך, כמעט כל המודעות בפייסבוק ממוקדות על סמך מיקום, אם כי בדרך כלל המודעות ממוקדות לאנשים מעיר מסוימת או אזור גדול יותר", כתבה החברה והוסיפה, "אחרת אנשים בוושינגטון די.סי. היו מקבלים מודעות לשירותים או אירועים בלונדון, ולהיפך".

.@Facebook admits it. Turn off “location services” and they’ll STILL track your location to make money (by sending you ads). There is no opting out. No control over your personal information. That’s Big Tech. And that’s why Congress needs to take action https://t.co/R1LuLcP1LP

— Josh Hawley (@HawleyMO) December 17, 2019

האולי צייץ את המכתב ואמר שהוא מדגים כי פייסבוק "מודה בכך. תכבו את 'שירותי המיקום' והם ימשיכו לעקוב אחרי המיקום שלכם בכדי להרוויח כסף (על ידי שליחת מודעות). אין ביטול של הצטרפות (למיקוד המודעות הזה - ג"פ). אין שליטה על המידע האישי שלך. זהו ה-ביג-טק. ובגלל זה הקונגרס צריך לנקוט בפעולה", טען.

הפוסט סנאטורים דרשו מפייסבוק הסבר בנוגע לאיסוף מיקום – ולא השתכנעו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חוקרי אבטחת מידע פרסמו הבוקר (ד') על תקלה מביכה במיוחד לדואר ישראל: לינק באתר הדואר הפנה לאתר פורנו. מדובר בלינק שהוצב באזור באתר שמאפשר לגולשים לעקוב אחרי החבילה שלהם. בנוסף, במקום הכיתוב הרגיל באזור זה, הגולשים ראו שאלות משונות כמו: "מדוע הזברה לובשת פיג'מה"?, עם התשובות אליהן.

בתחילה סברו החוקרים, אנשי חברת האבטחה ESET ישראל, כי מדובר בפריצה, אולם לאחר מכן הם שלחו הודעת תיקון לעיתונות ובה נכתב שמקור ההפניה הסוררת הוא בטעות אנוש. במילים אחרות, בדיקת ה-QA שנעשתה לפני שהאתר עלה לאוויר הייתה לא טובה.

המבוכה מקבלת משנה תוקף מאחר שרבות מהחבילות האלה הן עם מוצרים שהוזמנו בחודש הקניות נובמבר, מה שאומר שההתעניינות באתר שבו ניתן לעקוב אחר הסטטוס של החבילות האלה רבה.

בין השאלות והתשובות שעלו לאתר: למה השמיים כחולים? כי כחול זה ממש יפה. תאר לעצמך שמים אדומים? וגם: למה הזברה לובשת פיג'מה? כי מכנסי העור היו במכבסה. שאלה נוספת: מה השעה? השעה רבע לשלושים וחמש. תתמודד.

נראה שהעובד שהעלה את השאלות הללו לאתר שאב השראה מעולמות הספרות והשירה - הספר 35 במאי של ז'ול ורן והשיר מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? של ע. הלל. כך או כך, מדובר במקרה לא משעשע, שמעורר תהיות לגבי איכות בדיקות אבטחת האיכות בדואר.

אמיר כרמי, מנהל הטכנולוגיות ב-ESET ישראל, אמר כי "הבוקר עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדואר ישראל, שלא היו מודעים לתוכן הבעייתי בדף, והתוכן הוסר בתוך מספר דקות. חשוב שגופים בסדר גודל כמו של דואר ישראל יהיו עם יד על הדופק בכל הקשור לניהול האתר שלהם".

מהדואר נמסר כי "לא מדובר בפריצה לאתר. הטקסט הועתק בטעות אנוש של עובד דואר בעת בדיקות QA שנעשו למערכת".

הפוסט סליחה, טעות: אתר דואר ישראל הפנה גולשים לפורנו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחרי ששחררה את גירסה 79 של כרום עבור מערכות ההפעלה השונות, עם תקלות כאלה ואחרות, השיקה גוגל גם את גירסה 79 של מערכת ההפעלה למחשבים שלה, Chrome OS. כמו תמיד, הגירסה החדשה מציעה שילוב של תכונות שלא היו קיימות בגירסאות הקודמות של מערכת ההפעלה יחד עם שיפורים, לפחות על הנייר, לתכונות מוקדמות יותר.

אחד השיפורים הללו קשור לאפשרות להשתמש בשולחנות עבודה וירטואליים שהתווספה בחודש שעבר. כעת, בעת שלוחצים על קישור, דף האינטרנט שלנו נפתח תמיד בשטח העבודה הפעיל באותו רגע ולאו דווקא בשולחן העבודה שבו הוא נפתח קודם לכן.

בדומה לגירסאות הדפדפן, גם במקרה של Chrome OS 79 יסומנו החל מינואר הקרוב אתרים המשתמשים באבטחת שכבת התעבורה ברשת בגרסת TLS 1.0 או 1.1 כלא בטוחים. גוגל מנסה לשכנע את כל האתרים לעבור לגירסאות המעודכנות של הפרוטוקול. כמו כן, תופעל תכונת "הקפאת הכרטיסיות" - כרטיסיות ברקע שלא יהיו פעילות במשך 5 דקות או יותר יוקפאו כדי לחסוך משאבי מחשוב וסוללה, והם לא יוכלו לבצע פעולות. ניתן להגדיר באופן ידני אתרים שעבורם ההקפאה לא תתבצע - לדוגמה, אתר המספק עדכון תוצאות ספורט בזמן אמת.

אחד החידושים שמציעה המערכת כעת הוא האפשרות לבחון בבת אחת את כל החלונות הפתוחים ולעבור בלחיצה קלה לחלון פתוח. תצוגת החלונות הפתוחים, שבגוגל מכנים Overview Mode, מיועדת לשימוש בטאבלטים או במחשבים הפיכים או נתיקים, שאפשר לעבור בהם למצב טאבלט, ומספרם של אלו גם אלו לא ממש רב. התצוגה תשנה את גודל החלונות בהתאם למספר היישומים והאתרים הפתוחים. בנוסף, ניתן לגרור חלון פתוח לקצה השמאלי/הימני של המסך כדי ליצור תצוגה מפוצלת.

חידוש נוסף הוא הוספת בקרות נגן מדיה למרכז ההתראות של המערכת, והן פעילות אם משתמשים באפליקציה כדי לנגן מוזיקה או משמיעים אותה דרך אתר ברשת.

הפוסט גוגל השיקה את גירסה 79 של מערכת ההפעלה שלה Chrome OS הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

6Over6, סטארט-אפ ישראלי שפיתח אפליקציה שמאפשרת לבצע את כל הבדיקות הנחוצות לקבלת משקפי ראייה או עדשות מגע באמצעות הסמארטפון, נמכר לחברה האמריקנית 1-800Contacts. סכום העסקה לא נמסר, אך גורמים המקורבים ל-6Over6 מעריכים אותו ב-100 מיליון דולר. סגירת הרכישה תתבצע במהלך המחצית הראשונה של ינואר.

החברה הנרכשת הוקמה ב-2014 על ידי ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, מומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה. מדובר בסטארט-אפ השני שהם ייסדו ביחד - הקודם היה אקסיד אימג'ינג, שנמכר לחברת לומב+באוש. 6Over6 גייסה 15 מיליון דולר ממשקיעים כגון רימונצ'י קפיטל, קרן אלומות וחברת האופטיקה ההודית Lenskrat.com, שהיא אף אחת החברות שמשתמשות במוצר.

הפתרון של החברה מבוצע דרך אפליקציה, שמאפשרת שלושה שימושים: חילוץ המרשם מהמשקפיים הקיימים של המשתמש, בדיקה של הראייה לקבלת מרשם חדש ומדידת מרחק בין אישונים. החברה קיבלה אישור שימוש של ה-FDA האמריקני לשני היישומים הראשונים. ב-6Over6 אומרים כי הטכנולוגיה שלהם מייתרת את ההליכה לאופטומטריסט על מנת לבצע בדיקת ראייה וכי ניתן לבצע אותה מכל מקום, כולל מהבית.

בהמשך מתכוונת 1-800Contacts להציע מוצרים חדשים, על בסיס הרכישה, כמו בדיקה וירטואלית לקראת קניית משקפיים חדשים ומרשמים נוספים.

"לאפשר טיפולי עיניים היכן שהם חסרים"

לדברי ג'ון גרהאם, מנכ"ל 1-800Contacts, "אנחנו מעריכים מזה זמן רב את החדשנות של 6Over6 ומשתמשים במוצר שלה. הרכישה מאפשרת לנו להמשיך את המחויבות שלנו לספק השגחה טובה יותר על בריאות העיניים. לאנשים מגיע פתרון פשוט ובמחיר שווה לכל נפש להשגחה על בריאות העיניים שלהם והשילוב שלנו עם 6Over6 מאפשר זאת".

ד"ר לימון ציין כי "משימת החיים שלנו מזה זמן היא ליצור טכנולוגיה שתאפשר לאנשים לשלוט על הטיפול בראייה שלהם ולהגיע לקהילות ברחבי העולם שאין להן גישה לטיפולי עיניים. 1-800Contacts שותפה לדרייב שלנו לשנות את מה שקלוקל בתעשייה הזאת, ואנחנו יודעים שהרכישה תממש זאת ברמה העולמית, כך שאפשר יהיה לעשות שינוי אמיתי".

הפוסט הסטארט-אפ הישראלי 6Over6 נמכר תמורת כ-100 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אני בטוח שלא כולם יודעים מה זו רפואה היברידית. למעשה אני יכול לומר שזה סימן רשום שלנו, והרעיון הוא ייחודי לנו ולא קיים בשום קופה או תאגיד רפואי בארץ ובעולם. פירושו והחזון שלו הוא לשלב ברפואה המצוינת שיש לנו כיום בקהילה חידושים טכנולוגיים, שמאפשרים שילוב גם של הזירה הביתית. מה שהוכח עד עכשיו הוא, שמעבר לכך שיש לנו במה להתגאות ברפואה הקהילתית, מעבר לחוזק ולאיכות שלה, מסתבר שהיא גם מצטיינת בהיבט של בטכנולוגיה", כך קבע ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופת חולים מאוחדת, כשהרצה מול מאות אנשי המקצוע והרפואה שגדשו את אולם האירועים לאגו בכנס dHelath 2019, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים.

מוסינזון הסביר בכנס המקצועי השנתי, שהמטרה אינה לחסוך ולא ליצור רפואה שתבוא במקום, אלא להעניק רובד נוסף של שירות רפואי מעבר לזה שמוגש כיום במרפאות הקופה, ביצירת המגע עם רופאי המשפחה.

"הרעיון הוא לשמר את הביקור הפיזי, אבל עליו הוספנו פנייה מקוונת, שהיא תקשורת אסינכרונית עם הרופא בתיק, עבור דברים שלאו דווקא דורשים ביקור פיזי במרפאה, ומרשמים בעיקר הם הדוגמה הטובה ביותר. הביקור הדיגיטלי הזה הוא החדשנות שאנחנו מציעים כאן - היכולת לשלב בין פגישות וירטואליות לפגישות פיזיות, כשהכל מבוצע בתוך ומתוך התיק וכשכל המידע מול העיניים" הוא סיפר.

לדבריו, היתרון הגדול הוא שאפשר לבצע את השיחה מכל מקום בעולם. "השילוב של תור מרחוק הוא לצד התורים הפיזיים הרגילים. הרופא רואה בלוח הזמנים שלו שמדובר בשיחת וידאו בביקור מקוון. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש להוספת יכולת ניטור מרחוק, לדוגמה לביצוע בדיקת שתן מהבית וכדומה", הוא סיכם.

שיתוף מידע תוך שמירה על פרטיות

עו"ד אביב אילון דיבר על הקשר שבין מידע רפואי לרגולטור, ובמיוחד בהיבט של שמירה על הפרטיות, תוך התייחסות לכך ששיתוף המידע הרפואי חיוני. "אין ספק שכמה שנשתף יותר מידע רפואי כך יהיה יותר טוב ללקוחות וגם לנו. רק תחשבו על השימושים: הדפסות תלת ממד, טלה-רפואה, שימושים במציאות מדומה ורבודה וכדומה. המטרה בסופו של דבר היא אותה רשומת רפואה אישית, זה בעצם מה שכולנו מנסים להגיע אליו - איזשהו תיק רפואי, שכל המידע שלנו שמור בו, כולל רגישויות וסוג הדם. אז איפה הבעיה אתם שואלים? כמו תמיד, זליגת מידע", הוא אמר.

[caption id="attachment_305994" align="alignnone" width="597"] עו"ד אביב אילון, צילום: אלעד גוטמן[/caption]

מעצם תקנות הגנת הפרטיות, המידע הרפואי מוגדר כמידע רגיש. "המחוקק נדרש לפרטי פרטים לבניית קטגוריות שמירה על המידע, כולל התייחסות אל מאגרי מידע שמוטלת עליהם חובת אבטחה ברמה בינונית ומעלה. מי שמחזיק מידע רפואי שיכול לזהות אדם חייב לעמוד בתקנים, שנקבעו על פי התקנות ב-2017, ומי שלא עושה את כל הדברים האלה פשוט עובר על החוק", הסביר אילון על החלק מהדרישות שעומדות בפני מי שרוצה או זקוק לבניית מאגר מידע רפואי.

הוא אמר, שהאסדרה בישראל מתקדמת יותר מאשר בעולם, אם כי יש הרבה מאוד מה לשפר. "אז מה האתגר? קודם כל הבעלות - של מי המידע. האם המידע ברגע שאישרנו שייך למי שמחזיק בו, או שהוא עדיין שלנו? בנוסף, חייבים לקבל הסכמה, ומי שלא מקבל הסכמה אינו יכול להשתמש במידע,  אבל זה לא עובד בפועל. כמו כן, ביזור הוא הכרחי כדי שלא ייפגע במקרים של תקיפה, כמו גם ההתממה כדי להוריד ממנו את הקישור החד-ערכי אל אדם מסוים. רק אז אפשר להשתמש במידע, ו עם תלות בצורך שבגינו אוספים אותו", ניסה אילון להסביר עוד כמה מהדילמות.

קיצור זמן ההגעה לשוק

יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל, סיפרה, שהמטרה של הגוף שהיא עומדת בראשו היא "להאיץ את הזמן לשוק של החברות הפועלות בתחום. אין אף גוף דומה שמוביל את האג'נדה של החברות עצמן, וזו הסיבה להקמת הגוף. באיגוד הזה אנחנו יכולים להגיע לכוח כלכלי מסוים, שיכול להוזיל עלויות של החברות, לדוגמה בהיבטים של רכישת משאבים, ואפשר אף ליצור פלטפורמות לשימוש משותף".

[caption id="attachment_305995" align="alignnone" width="599"] יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

היא סיפרה שיש גם בנייה של מעין לובינג. "אנחנו רוצים להשפיע על הרגולוציה בישראל והתחלנו כבר לפעול בכיוון הזה, כשאנחנו רוצים שהסביבה העסקית תהיה יותר מותאמת לחברות הבריאות הדיגיטלית", היא אמרה.

היא בטוחה שהפוטנציאל של החברות הפועלות בישראל גדול מאוד, ולהגדרתה אפילו אדיר. "לא סתם הבריאות הכלכלית מתוארת כמנוע הצמיחה הבא של השוק הישראלי. בזה שבנינו גוף כזה, שבו החברות מייצרות תהליכים, אנחנו ניצור מצב שבו נהפוך לתעשייה לאומית מובילה. אנחנו מבינים וגם המדינה מבינה, שהצלחה של החברות היא הצלחה כלכלית של המדינה", היא סיכמה.

הפוסט מה זה רפואה היברידית? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כתב: אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח למזרח התיכון, אסיה ואפריקה במיקרוסופט.

לפני כשנה, קבוצת הקוד הפתוח של מיקרוסופט, בשיתוף רד-האט, הכריזו על פיתוח השירות המשותף הראשון שיציעו שתי החברות באופן משולב: Azure Red Hat OpenShift - הגרסה הראשונה של פלטפורמת OpenShift בענן הציבורי, שתפותח ותותאם באופן מלא על ידי צוות מהנדסים משותף מטעם מיקרוסופט ורד-האט. זאת, במטרה לאפשר את התצורה הקלה, הפשוטה והאפקטיבית ביותר להפעלת OpenShift בענן. מאז ההכרזה הזו, ולאחר פידבקים רבים של לקוחות ואנשי קוד פתוח שהשתתפו בפיילוט, אנחנו גאים להשיק בישראל את הגרסה הראשונה של השירות, שמרחיבה את הקונספט המקורי באופן משמעותי ומציגה סטנדרט חדש של אינטגרציית עומק בין פלטפורמת הקונטיינרים של רד-האט לפלטפורמת הענן של מיקרוסופט.

למי שלא מכיר, OpenShift מבית רד-האט היא פלטפורמת הרצת אפליקציות ילידיות לענן (קלאוד ניייטיב) וקונטיינרים על בסיס פרויקט הקוברנטיס, שעברה הקשחה והתאמה לצרכיו של ארגון האטנרפרייז הממוצע. הרצת קונטיינרים בסביבת ייצור מבוססת קוברנטיס הפכה בשנים האחרונות לתקן ההפעלה של פתרונות מודרניים, אך היא דורשת ניהול רב של כלים ומשאבים דוגמת רישום אימאג'ים, ניהול אחסון, פתרונות רשת וכלי רישום וניטור, שכולם חייבים לפעול באינטגרציה ותאימות מעולה בין המפתחים לאנשי ה-CI/CD. יש לציין ש-OpenShift פותחה על ידי רד-האט וקהילת הקוד הפתוח המשמעותית שסובבת את החברה, במטרה לשלב את כל הצרכים והמתודולוגיה הזו לפלטפורמה יחידה, שמפשטת משמעותית את הפעילות של צוותי ה-IT המסורתיים באנטרפרייז, ומעצימה את המפתחים עם כלים ושירותים חדשים לכתיבת קונטיינרים.

השירות החדש - Azure Red Hat OpenShift - פותח, מופעל ונתמך באופן מלא על ידי צוות משותף מטעם מיקרוסופט ורד-האט, במטרה למנף את יתרונות OpenShift בסביבת הענן הציבורי וההיברידי, ולהציע חוויית פלטפורמה כשירות (PaaS) מלאה בענן ה-Azure. בתצורת ההפעלה החדשה, אין צורך בניהול מכונות וירטואליות, התקנת עדכוני אבטחה או יכולות חדשות - כלל הצרכים התשתיתיים מתופעלים באופן מלא ובסטנדרט האחזקה הגבוה ביותר על ידי היצרניות עצמן. במקביל, כלל שירותי המאסטר, התשתיות וה-Application Nodes מעודכנים, משודרגים ונבדקים על ידי מיקרוסופט ורד-האט, במטרה לצמצם אפילו יותר את התפעול השוטף של OpenShift ולאפשר לארגונים ליהנות מכל היתרונות של קוברנטיס מבלי להידרש לכוח אדם ייעודי ומיומן, וניהול מורכב. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת להתחבר למגוון רחב של שירותי Registry, רשת, אחסון ו-CI/CD קיימים, ולשלב אותם בפתרונות האוטומציה המובנים של Azure Red Hat OpenShift, בכדי לנהל את הקונטיינרים והאפליקציות בצורה המיטבית ביותר וללא עקומת למידה מטעם הלקוח.

סטנדרט חדש של זמינות OpenShift

כחלק מתפיסת ההפעלה המשותפת של מיקרוסופט ורד-האט, השירות החדש מציע SLA של 99.9%, שהינו סטנדרט חדש של זמינות OpenShift בתעשייה, וכזה שלא היה קיים בעבר בענן הציבורי והינו מורכב מאוד ליישום בסביבות און-פרמיס. כחלק מה-SLA המתקדם, השירות מציע אשכולות (OpenShift Clusters) שמנוהלים במלואם, כך שארגונים יכולים להתמקד בפיתוח היישומים עצמם ולהשאיר את ניהול ה-Nodes הראשיים, התשתיות והיישומים באחריות מיקרוסופט ורד-האט. בהקשר זה ניתן לציין ששתי החברות דואגות מאחורי הקלעים לעדכון וניטור תמידי שלהם, מבלי להידרש לזמן השבתה. בצורה זו, ניתן לפרוס Cluster בסיסי של ארבעה Nodes בתוך מספר דקות ובכמה קליקים, ואז לבצע התאמת משאבים חיה כאשר דרישות היישום משתנות, ולאפשר ניהול גמיש של משאבי זיכרון ומעבד המוקצים לכל קונטיינר. בנוסף, השירות מתחבר באופן מלא למרחב הפתרונות המשלימים של Azure, ובכך לקוחות יכולים להיעזר ב-OpenShift גם בשימוש במסד הנתונים הענני CosmosDB, או בתהליך ההזדהות האחידה של Azure Active Directory, שיאפשר לארגונים חוויית כניסה משולבת בתצורת Single Sign On בין Azure ל-OpenShift.

לסיכום, Azure Red Hat OpenShift הוא פרק חדש ומרגש בשותפות האסטרטגית שנבנתה בין מיקרוסופט לרד-האט בסביבת ענן ה-Azure. במסגרת זו מתקיימים, בפעם הראשונה, פיתוח משולב, ניהול תשתיות מתקדם ושיתוף פעולה חסר תקדים בין החברות, בכדי להציע את חוויית ה-OpenShift הפרודוקטיבית והאפקטיבית ביותר שניתן למצוא בסביבות הענן הציבורי וההיברידי.

הפוסט Azure Red Hat OpenShift: הדור החדש של OpenShift בענן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"העובדה שהחלטנו לפתוח דטה סנטר של אורקל כאן בישראל מראה שהשוק המקומי הוא שוק שאנחנו מאוד רציניים לגביו ואנחנו מאוד פעילים בו, ואנו רואים את הפוטנציאל ביכולת לעזור ללקוחות שלנו וללקוחות שלהם במסע לענן", כך אמר ג'ייסון ריס, מנהל קבוצת פתרונות טכנולוגיים, בריטניה וישראל, אורקל, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים במהלך ביקור שערך בארץ לאחרונה.

פתיחת הדטה סנטר בישראל היא חלק ממהלך שבו החברה מתכוונת להרחיב במהלך 2020 את המשרעת של הדטה סנטרים שלה. היא תוסיף מעבר ל-16 האזורים הקיימים היום עוד 20 אזורים חדשים, אחד מהם גם בישראל, וזה יקרה בקצב שבו בכל 32 ימים יוקם מרכז חדש.

"עדיין אין תאריך מדויק, אבל זה יקרה במהלך 2020", אמר ריס. "זה גם ייעשה על ידי שימוש בחוות שרתים של ספק מקומי. האסטרטגיה שלנו היא לא להשתמש בחווה משלנו, אלא להשתמש בתשתיות של ספקי שירות מקומיים. אני עוד לא יודע איפה זה יהיה, או שאולי לא סיפרו לי, אבל זה הכיוון. מה שאנחנו לוקחים ברצינות זה את הביטחון הפיזי של הדטה סנטר, וכל דטה סנטר שאנחנו משתמשים בו ברחבי העולם מוכן היטב ועם יכולת להחזיק את עצמו גם במקרה אסון, ואין לי כמובן ספק שבישראל זה נעשה היטב".

בכל פעם שמדברים על מחשוב ענן, מדברים על מסע. מה זה בדיוק המסע הזה?
"מה שאנחנו מוצאים אצל הרבה לקוחות של אורקל הוא, שהם השקיעו הרבה מאוד זמן, יותר מעשור בהרבה מאוד מקרים, בתוכנה, בחומרה ובפתרונות של אורקל. מחשוב ענן עוזר ללקוחות בחדשנות ובמודרניזציה של ה-IT שלהם. האסטרטגיה של אורקל כולה סביב הדטה, אבל היא גם נועדה לעזור ללקוחות לשמור על ההשקעה שלהם ולהעביר אותה אל מודל תפעולי אחר, הענן, כדי לשמור על ההשקעה שלהם. וזה המסע".

האם יש דרך אחת לעשות זאת?
"מהניסיון שלי יש לקוחות שיבצעו מהלך של 'הרמה והעברה' - שבו הם יעבירו את כל בסיסי הנתונים שלהם אל הענן. מנגד, יש לנו לקוחות שרוצים 'לעבור ולהשתפר' - להוסיף עוד מערכות דיגיטליות ואולי עוד אנליטיקה. אבל יש גם לקוחות שרוצים משהו חדש לחלוטין, לא להעביר. האסטרטגיה של אורקל היא לסייע ללקוחות בכל הדרכים הללו ובו בזמן לאפשר ללקוחות להישאר גם בהתקנה מקומית, ויש לכך חלק גדול באסטרטגיה שלנו, מכיוון שלארי אליסון דיבר על 'עשור של קיום הדדי', ואנחנו יותר ויותר בטוחים שלקוחות מבינים שזה עניין של בחירה".

וזה יבוא לידי ביטוי גם כאן, עם הדטה סנטר בישראל?
"אחת הסיבות שאנחנו באים לישראל ופותחים כאן דטה סנטר היא לאפשר ללקוחות מקומיים את כל האפשרויות הללו, ובעיקר גישה לענן של אורקל, כשחלקן לא יכולות בגלל רגולציה כזו או אחרת לצאת מישראל עם המידע שלהן. אנחנו מאפשרים כעת גם לחברות ישראליות לעשות את זה לפי בחירה, עם על התמונה: לעשות דברים באופן מקומי, לעשות את זה בענן, ולעשות את זה באופן היברידי".

מה המשמעות בעיניכם, שהייתם החברה הגדולה הראשונה בתחום שמכריזה על פתיחת דטה סנטר בישראל?
"זה ענק. אני חושב שזה מראה עד כמה אורקל רצינית בנוגע לענן, אנחנו ספקי SaaS, אנחנו ספקי PaaS, אנחנו ספקי תשתית ויש לנו פתרון שלם. אנחנו יודעים שיש חברות ישראליות רבות המשתמשות בענן ציבורי במקומות אחרים בעולם, רבות מחברות ההזנק שלכם, לדוגמה, אבל מנקודת המבט הארגונית יש הרגשה - וחשתי את זה היטב במסע שלי כאן - שהם מבינים עד כמה אורקל מתייחסת ברצינות לשוק המקומי, וזו דרך יפה לומר שאנחנו רוצים להשקיע, ואנחנו חושבים שיש פה שוק ושזה מאוד יועיל לו".

סיפרת שאתם יכולים לפתוח דטה סנטר חדש כל 32 ימים. הכיצד?
"אחד הדברים שאנשים שוכחים הוא שאנחנו גם חברת חומרה. יש לנו עסקים מוצלחים מאוד סביב מה שאנחנו קוראים לו 'מערכות מהונדסות', שהן מערכות חומרה ותוכנה שרצות ביחד, כש-Exadata היא דוגמה שאני יודע שהיא מאוד פופולארית גם בישראל. מה שאנחנו יכולים לעשות כיצרנית חומרה הוא לבנות את האזורים הללו עם ספקים, כך שהיכולת שלנו לפרוס את החומרה שלנו, רשת מבוססת תוכנה, ואת התוכניות עבור Gen 2 במהירות כזאת גבוהה".

הפוסט "השוק המקומי הוא שוק שאנחנו מאוד רציניים לגביו" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת KLA ממגדל העמק חברה לארגון צופן ולקהילת MobileMonday מנצרת, ויחד ערכו מיט-אפ מוצלח לסטודנטים ובוגרים של לימודי הנדסה ומדעים מן המגזר הערבי. המפגש התקיים בגן התעשייה נצרת, ועסק באתגרים בעולם של בינה מלאכותית, בהשתתפות של יותר מ-60 צעירים, המתעניינים בעבודה בהיי-טק בכלל וב-KLA בפרט.

[caption id="attachment_306010" align="alignnone" width="600"] מימין: אדהאם ספורי, ראש צוות, KLA, הנס שקור, דירקטור פיתוח עסקי של צופן ומייסד קהילת MobileMonday, סוהא בשארה, אלה קוגן, נסרין עוואד, ראש צוות, KLA, אדם ח'ואלד, עדי פחימה, מהנדס אלגוריתמים, KLA. יושב מלפנים: ואסים נימרי. צילום: יח"צ[/caption]

המיט-אפ כלל הרצאה מעניינת של עדי פחימה, מהנדס אלגוריתמים מקבוצת Corporate Platform Group ב-KLA, שעסקה ביישומי לימוד מכונה ובינה מלאכותית, פאנל שבו הציגו אדהם ספורי ונסרין עוואד, ראשי צוותים ב-KLA, את האתגרים ואת התובנות שלהם בעולם פיתוח התוכנה, לרבות רשימת טיפים והמלצות למשתתפי המיט-אפ כיצד להשתלב בעבודה בהיי-טק ובמיוחד בחברת KLA.

הנס שקור, דירקטור פיתוח עסקי של צופן ומייסד קהילת MobileMonday, מציין, כי המיט-אפ היה נפלא. "הופתעתי מכמות המתעניינים ומן הנוכחות. המשובים שקיבלתי בעקבות המפגש היו נהדרים", הןא אמר. "כאשר אתה שואל מועמד מהחברה הערבית איפה אתה חולם לעבוד לאחר סיום הלימודים, המועמד מונה את 'החשודים המיידיים': פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, אינטל וכד'. מסתבר כי המועמדים בחברה הערבית בקושי מכירים סטארט-אפים או חברות היי-טק אחרות ומצוינות, כגון  KLA, אשר פועלת בגליל מזה עשרות שנים. זו הסיבה שלשמה הקמנו את קהילת MobileMonday, שמטרתה לפתח אקו-סיסטם ופלטפורמה לנטוורקינג ולהגדיל את החשיפה של הסטודנטים והטאלנטים הערבים לכלל האפשרויות הקיימות בשוק".

[caption id="attachment_306011" align="alignnone" width="600"] נסרין עוואד, ראש צוות תוכנה, אדהאם סאפורי, ראש קבוצה ב-QA - חברת KLA. צילום: יח"צ[/caption]

ויקי פלטניק, מנהלת משאבי אנוש ב-KLA, מובילה בשנה האחרונה בחברה תהליכים חוצי-ארגון בתחום של גיוון והכלה. "השנה  השיקה החברה יוזמה גלובלית לקידום נושאי גיוון והכלה, וישראל נבחרה להיות השלוחה הראשונה מחוץ לארה"ב שבה התוכנית תתחיל כפיילוט", היא מספרת. "אנחנו כבר פועלים בשלושה מישורים – הרחבת מאמצי גיוס מתוך האוכלוסייה המגוונת, הכשרות רחבות למנהלים בנושא של ניהול שונות וגיוון, וכן פעילויות רבות בשיתוף העובדים ליצירת היכרות עם האחר והשונה. שיתוף הפעולה עם צופן ועם MobileMonday, לרבות המיט-אפ שקיימנו, הוא דוגמה ליוזמה אחת מיני רבות, שנועדו להרחיב את מאמצי הגיוס שלנו במגזר הערבי".

"בפריפריה יש מאגר כישרונות שטרם מוצה, והתפקיד של צופן ושל MobileMonday לעשות את הגישור בינם לבין מעסיקים פוטנציאליים. אנחנו מתכוונים להמשיך את שיתוף הפעולה המבטיח עם KLA ולקחת אותו קדימה למיט-אפים נוספים, מנטורינג, סדנאות Hands On ועוד", הוסיף שקור.

הפוסט מיט-אפ בנצרת בשיתוף KLA, ארגון צופן וקהילת MobileMonday להרחבת גיוס העובדים מהמגזר הערבי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ישראל היא אחת המדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיות לתחום הקמעונאות (תחום המכונה גם ריטייל-טק). לפי הדו"ח האחרון של דלויט, כ-12% מההשקעות הגלובליות בריטייל-טק ב-2018 הופנו לחברות ישראליות. סכומי ההשקעה בריטייל-טק הישראלי צומחים בשיעור דו ספרתי מאז 2015, וכבר ב-2018 חצו את הרף של חצי מיליארד דולר. האקו-סיסטם הישראלי בתחום עשיר ומגוון, והוא נוגע בכל חוליה בשרשרת הערך של ארגוני הקמעונאות.

"גוגל קלאוד (Google Cloud) עובדת בכל העולם עם חברות קמעונאות שפעילות בתחומי התמחות שונים ומגוונים. ביניהן ניתן לציין את טארגט, קארפור, אופיס דיפו, מייסי'ס, סבן-אילבן, ג'יי.סי פני ורבות אחרות", אמר כריסטיאן אשבי, Customer Engineer בגוגל קלאוד. "בעזרת הידע המקצועי והטכנולוגיה המתקדמת שפותחה בגוגל, אנחנו מציעים ללקוחותינו פתרונות ייעודיים שהותאמו במיוחד לצרכים של חברות קמעונאות. הפתרונות של גוגל קלאוד למגזר הקמעונאות בנויים על ארבעה עמודים עיקריים: אחסון פשוט, נוח וגמיש, מנוע המלצות חכם ומותאם אישית, מנוע ניתוח תמונה ומערכת תובנות למרכזי שירות הלקוחות".

אשבי דיבר בכנס מקצועי למגזר הקמעונאות שערכה גוגל קלאוד בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות עשרות בכירים ואנשי פיתוח, ביניהם נציגי לקוחות ממגזר הקמעונאות, ויזמים ומפתחים מתעשיית הריטייל-טק המקומית. באירוע השתתפו גם בכירים בגוגל קלאוד מישראל ומחו"ל, ביניהם ארון הנלון, מנהל שירותים מקצועיים למגזר הקמעונאות, עמית עינב, Customer Engineer, ואסף סלנט, מנהל עסקי. עוד השתתפו באירוע, בין היתר: בועז מעוז, מנהל פעילות גוגל קלאוד בישראל, דניס קליטביאנסקי, מנהל תחום API בקבוצת יעל, ואלית בן בסט נוריאל, מנהלת השיווק של גוגל קלאוד באזור ישראל ומרכז-מזרח אירופה.

"מגזר הקמעונאות מוכרח להתקדם עם הטכנולוגיה"

לדברי סלנט, "באחרונה ערכנו מחקר בקרב לקוחותינו, לקראת בלק פריידיי וסייבר מאנדיי, במטרה לנטר מגמות בזמן אמת. ראינו שישנה עלייה משמעותית של 55% בטראפיק של אתרי מסחר אונליין לעומת השנה שעברה, אבל מאוד הופתענו לגלות שרבע ממנהלי האתרים לא הכינו כל תכנית מובנית למקרה של השבתה באתר. זה כמובן הרסני, לנוכח העובדה ש-91% מהלקוחות ינטשו אתר קניות שנתקע או פועל לאט. רק בחודש שעבר, במהלך חג ההודיה, קוסטקו חוותה באתר המסחר שלה תקלה שבעקבותיה היא צפויה להתמודד עם הפסדים של כמעט 11 מיליון דולר".

אשבי ציין כי "אין ספק שמגזר הקמעונאות מוכרח להתקדם עם הטכנולוגיה כדי לעמוד בציפיות הלקוחות ולצמוח לכיוונים עסקיים חדשים. הבעיה היא שרוב חברות הקמעונאות הגדולות מתקשות עדיין לעבוד עם בינה מלאכותית ולמידת מכונה, מפני שהדטה שלהן נעול בתוך ממגורות סגורות. אנחנו, בגוגל קלאוד, פותחים את הטכנולוגיה לכולם ומסייעים להפוך את הדטה למאגר בלתי נדלה של נקודות מידע, אשר מניבות ללקוח תובנות עסקיות. בעזרת Anthos וקוברנטיס ניתן לחבר מערכות לגאסי לענן, לעבוד בכל סביבת מחשוב ועדיין ליהנות מיתרונות הענן".

"באופן ספציפי יותר, עזרנו להום דיפו להכפיל את רמת הדיוק של חיזוי החוסרים במלאי אצלה, מה שהעלה את מכירות הרשת ב-0.7%, וכמובן שמדובר במיליוני דולרים", אמר. "חברת האופנה גאנט הפחיתה את ההוצאות על טיסות ב-20% ובנוסף, הצליחה 'להציל' 150 אלף שעות עבודה אבודות בשנה אחת בעזרת הטכנולוגיה של גוגל קלאוד. לקוח נוסף ומוביל שלנו הוא רשת קארפור הבינלאומית, שלדברי המנכ"ל שלה נעזרה בגוגל קלאוד כדי להאיץ את המהפכה הדיגיטלית וליצור לעצמה יתרון תחרותי ביישום גישת אומני צ'אנל מלאה. בסיכומו של דבר, אנחנו מעניקים לחברות קמעונאיות את הטכנולוגיה שמאפשרת להן להתמודד עם האתגרים העסקיים של המחר".

הפוסט "גוגל קלאוד מאפשרת לחברות קמעונאיות להתמודד עם אתגרי המחר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"דור ה-Y שונה מהדורות שלפניו בהתנהגותו ובתפיסותיו. על מנת להצליח בגיוס עובדים מדור ה-Y, בשימור שלהם במקום העבודה וביכולת לנהל אותם, נדרש ליצור עמם מערכות יחסים עמוקות, הכוללות מילות באזז לצעירים", כך אמרה מאיה ורמוט, סמנכ''לית מגזר ציבורי, קבוצת SQLink.

ורמוט דיברה בכנס World eGov FORUM 2019, שנערך בשבוע שעבר במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי.

לדבריה, "דור הבייבי בומרס נולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1946-1959. לאחריהם הגיע לעולם דור ה-X, אשר נולד בין השנים 1960-1980. דור ה-Y נולד בין השנים 1981-1995, ואילו דור ה-Z נולד מ-1996 ואילך".

ורמוט הציגה בדבריה כיצד לנהל עובדים בעידן הדיגיטלי. היא אמרה, כי "הדור הצעיר גדל בעולם מרובה מסכים וטכנולוגיות דיגיטליות. הם מחפשים משמעות לחוויות בכל פן בחיים שלהם. הם יודעים להפריד בין החיים האישיים והמקצועיים, אך לא כשהדבר קשור לטכנולוגיה. הם לא יודעים לדחות סיפוקים ורוצים משובים מיידיים. הם סקרנים וצמאים לחידושים. אין להם יראה מפני מקורות סמכות ומנהלים והם חושבים שהם יודעים הכל".

"מנהלים צריכים להתאים את עצמם לעידן הדיגיטלי", אמרה ורמוט. "המענה לאתגר הניהולי הזה הוא ביצירת מערכת יחסים עמוקה עמם. יש לכרות מעין חוזה פסיכולוגי חדש, אשר כולל כמה היבטים: מנהיגות – הקשבה, מנטורינג וחונכות; חדשנות טכנולוגית; תקשורת עם שימת גבולות; משוב ומשוב הפוך; שקיפות, שיתוף והוגנות; וצמצום מסרים כפולים".

על פי ורמוט, "הסיוט הניהולי של הדור הצעיר הוא מנהל העוסק במיקרו-ניהול, מנהל אשר לא אכפת לו מהצרכים האישיים והמקצועיים של עובדיו, כזה המטיל את האשמה על כולם חוץ מאשר על עצמו. מנהל החלומות עבור העובדים הצעירים הוא מנהל המעניק השראה מקצועית וניהולית ואשר מייצר סביבת עבודה נעימה ומפרה. מנהל שכזה מבין, תומך ומייעץ לעובדיו, הוא גמיש מחשבתית ופתוח, הוא איש בעל ערכים, הוא מנהל אשר מעריך את עובדיו".

ורמוט ציטטה מחקר אשר בחן את הסיבות שבגינן עובדים מדור ה-Y עזבו את עבודתם. מהמחקר עולה, כי 27.1% עשו זאת כי הם לא התפתחו מחינה מקצועית. 22.9% עזבו את מקום עבודתם בשל שכר נמוך, ואילו 12.5% מהם עזבו את מקום העבודה בשל ריבוי שעות עבודה ועומס".

על פי ורמוט, "לדור ה-Y יש סדר עדיפויות בתרבות שבמקום העבודה: במקום הראשון נמצא הרצון לעבוד עם אנשים שהם נהנים מחברתם, והעדיפויות לאחריהם: עבודה עם מנהל שניתן לכבד אותו וללמוד ממנו; עבודה שבה ניתן ליצור איזון בין הבית ובין העבודה; מרחק קצר בין מקום העבודה והבית; ועבודה במקום עבודה שיש לו אחריות חברתית".

דור ה-Z, אמרה ורמוט, "הוא הדור שנולד בשנים 1996 ואילך. העבודה עבורם היא עוד תחנה בדרך לשלב הבא. הטכנולוגיה מצויה אצלם במרכז ההחלטות שלהם. ההתנהגות שלהם מחוברת למדיה החברתית". היא סיכמה באומרה כי "דור ה-Z הוא דור Y מוקצן".

הפוסט כיצד להצליח בגיוס וניהול עובדים מדור ה-Y? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: מאיה דוד, מנתחת מערכות מידע ומנהלת פרויקטים פנימיים בקבוצת SQLink, אשר עוסקת בפרויקטי פיתוח מורכבים ובמערכות דיגיטציה מתקדמות.

השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר בהנדסת תעשייה וניהול מטעם אוניברסיטת אריאל. בצבא שירתתי בהנדסה קרבית כמדריכת כושר קרבי.

משפחה: רווקה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

כשחזרתי מהטיול הגדול של "אחרי צבא" בדרום אמריקה, בחרתי להיכנס למסלול של לימודים גבוהים. ידעתי שמעניין אותי הצד היותר ריאלי, ולכן פניתי לכיוון הזה. מצאתי שהוא מתאים לי במובנים רבים, הבולטים שבהם היו: יישום טכני, ניהול של מערכות מידע וניהול צוותים. החלק העיקרי שאליו התחברתי בתחום הזה הוא העובדה, כי מהנדסי תעשייה וניהול הם בעיקר "פותרי בעיות". כל פרויקט עומד בפני עצמו ולא דומה לפרויקט שלפניו - בתוכן, באופי המשתמשים ולפעמים גם בצוות הפיתוחי.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

במטה חברת SQLink אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר, ולכן הפער המגדרי לא תופס מקום. אני מאמינה שהאפליה עדיין קיימת בתעשייה, וחייבים למגר אותה בכל צורה אפשרית. אנחנו חיים היום בעידן מתפתח, שמביא אותנו למקום של שוויון בין המינים.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

באופן אישי במהלך הקריירה שלי לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. מקומות העבודה שהעסיקו אותי תמיד נתנו לי במה להתבטא באופן שמצאתי לנכון. מובן שחשוב לשמור על קורלציה בין הדרך שלי לבין צורכי הארגון, שכל הזמן בפרונט.

לדעתי, המכשול העיקרי העומד כיום בפני שילובן השוויוני המלא של נשים בשוק העבודה קשור לקושי לשלב בין צורכי העבודה וצורכי המשפחה. כדי להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה, צריכים ארגונים לסייע ככל האפשר בהקטנת הקונפליקט המובנה בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה, ולאפשר לעובדים לשלב בצורה מיטבית בין השניים.

הפוסט נשים ומחשבים: מאיה דוד, SQLink הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אסף רפפורט הודיע היום (ד') כי הוא עוזב את תפקיד מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל – או, בשמה הרשמי של החברה, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח - ובורסת השמות בענף חוגגת. רבים לוטשים עיניים אל התפקיד הנחשק, שכולל את ניהול אחד ממרכזי המו"פ החשובים בעולם של אחת מחברות הענק, עם 1,500 עובדים, מספר סניפים בארץ וצמיחה מהירה. עכשיו נותרה השאלה: מי יחליף אותו?

לפני שנתחיל, ראוי לציין שני דברים: הראשון הוא שמיקרוסופט לא מסרה את שמו של המחליף, אולם הודיעה כי היא תעשה זאת בקרוב, והשני - יובהר כי השמות שיוזכרו כאן לא הגישו מועמדות לתפקיד, אלא מדובר בהערכות של מערכת אנשים ומחשבים בלבד.

[caption id="attachment_305952" align="alignnone" width="600"] אסף רפפורט, המנכ"ל הפורש של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: יח"צ[/caption]

יש מספר שמות אפשריים להחלפתו של רפפורט. מטבע הדברים, חלק מהם מגיעים מתוך החברה ואחרים - חיצוניים. אחת מהמועמדים האפשריים הפנימיים היא סגניתו, מרב בהט, שמונתה לתפקיד באפריל 2018 - שלושה חודשים אחרי רפפורט. תחת ניהולם, מספר עובדי המרכז צמח בכ-50%, הוא הרחיב את הפעילות שלו לסניפים נוספים וחיזק את הבולטות שלו בתחומים כגון אבטחת מידע וסייבר, ובינה מלאכותית. התפקיד הנוכחי אינו הראשון שלה במיקרוסופט: במקביל לכהונתה כסמנכ"לית מרכז המו"פ היא המשיכה לכהן בתפקיד שאותו מילאה גם לפני כן - מנהלת האסטרטגיה בחטיבת הענן ואבטחת המידע לארגוני אנטרפרייז, שמפתחת את מוצרי הגנת הסייבר של החברה. היא הצטרפה למיקרוסופט ב-2016, לאחר שמילאה מספר תפקידים בכירים, בהם סמנכ"לית מוצרים בפלאש נטוורקס ומשנה לסמנכ"ל אסטרטגיית מוצרים בקומברס.

[caption id="attachment_263414" align="alignnone" width="600"] מרב בהט, המשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל. צילום: רודריגו דה מדיירוס, ארק מדיה סטודיו[/caption]

שם אחר שמתקבל על הדעת כמחליף לרפפורט הוא זה של עמי לוטבק, שותפו לאדאלום, חברת האבטחה שייסדו יחד עם רועי רזניק. עם רכישתה על ידי מיקרוסופט ב-2015, לוטבק מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת אבטחת הענן במיקרוסופט, וכעת הוא משמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של מרכז המו"פ כולו. גם באדאלום שימש לוטבק כסמנכ"ל הטכנולוגיות.

בכירה נוספת במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח שלא מן הנמנע שתמונה לתפקיד, היא מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנהלת הטכנולוגיות בחטיבת אבטחת המידע והסייבר בחברה - תפקיד שאותו היא ממלאת מאז ספטמבר 2017. היא מובילה את האסטרטגיה של החברה בכל הנוגע לאבטחה, לרבות מוצרים כמו Azure Security Insights ואבטחת האינטרנט של הדברים. לפני כן, היא שימשה כמנהלת אבטחת הסייבר של Azure. במסגרת תפקיד זה היא ניהלה את הקמת מרכז הסייבר של שירות הענן המיקרוסופטי.

לפני שהצטרפה למיקרוסופט ב-2013, ברוורמן-בלומנסטיק שימשה במגוון תפקידים ב-RSA, זרוע האבטחה של EMC, שאליה הצטרפה לאחר רכישת הסטארט-אפ סיוטה ב-2006. בין היתר, היא שימשה כמנהלת RSA ישראל.

[caption id="attachment_277334" align="alignnone" width="600"] מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנהלת הטכנולוגיות בחטיבת אבטחת המידע והסייבר במיקרוסופט. צילום: דוברות מיקרוסופט[/caption]

שם פנימי נוסף שראוי לתפקיד הוא זה של אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח במיקרוסופט למזרח התיכון, אסיה ואפריקה. רון הוא מועמד קצת פחות סביר לתפקיד, משני טעמים: ראשית, הוא מונה לתפקידו הנוכחי רק לפני ארבעה חודשים. שנית, את עיקר הקריירה שלו במיקרוסופט הוא עשה בזרוע העיקרית הנוספת שלה בישראל: מיקרוסופט ישראל (אם כי מאז מינויו לתפקיד האחרון הוא עובד של מטה מיקרוסופט העולמית). אולם, בחרנו לצרף את שמו של רון עקב הנסיקה שלו במיקרוסופט, כאשר יש המגדירים אותו כ-"כוכב עולה בחברה". אחרי שירות ב-8200, רון הצטרף למיקרוסופט כמנהל קבוצת החדשנות של החברה בישראל, ולפני 3.5 שנים הוא נבחר להקים ולנהל את פעילות הקוד הפתוח שלה בארץ. לתפקידו הנוכחי הוא מונה באוגוסט האחרון. רון אף נכלל בפרויקט 40 מתחת ל-40, שכולל את 40 אנשי הטכנולוגיה הצעירים הבולטים ביותר במדינה. כמו כן, הוא הוביל עד לא מזמן את קבוצת הלהט"בים של מיקרוסופט ב-EMEA, מה שמשתלב עם הפעילות של זרועות החברה בישראל למען הקהילה הגאה והחברה בכלל.

[caption id="attachment_266026" align="alignnone" width="600"] אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח למזרח התיכון, אסיה ואפריקה במיקרוסופט. צילום: באדיבות המצולם[/caption]

מיהם המועמדים האפשריים מבחוץ?

לצד המועמדים הפנימיים, עולים כמה שמות מבחוץ שהם אופציות לקבל את תפקיד מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח במקום רפפורט הפורש. שם בולט בהקשר זה הוא של רפי מרגליות, כיום מנכ"ל מיקרופוקוס ישראל ומנהל ה-DevOps בהנהלה העולמית של החברה. מרגליות הוא בעל ניסיון רב בעולם המחקר והפיתוח: ב-2011 הוא מונה למנהל מו"פ בחטיבת התוכנה של HP העולמית, שאליה הוא הצטרף עם רכישתה את מרקורי. עם פיצולה של HP לפני שנים אחדות הוא מונה לסגן נשיא בכיר ב-HPE העולמית ולמנכ"ל מרכז הפיתוח של HPE תוכנה בישראל. מרגליות עבר למיקרופוקוס לאחר ש-HPE מכרה לה את עסקי התוכנה שלה, ומונה לתפקידו הנוכחי. במסגרת התפקיד הוא ממונה על יותר מ-1,000 עובדים - אמנם פחות מעובדי מרכזי המו"פ של מיקרוסופט בארץ, אבל עדיין מספר גדול, ומוביל פיתוח מוצרים בתחום ה-DevOps הארגוני. בנוסף, הוא בעל ניסיון בטכנולוגיות סייבר, IT היברידי ואנליטיקה חיזויית. שירותי ומוצרי התוכנה שמספקת החטיבה שמרגליות עומד בראשה אחראיים למחזור של יותר ממיליארד דולר בשנה.

פן נוסף הוא הפעילות הן של מרגליות וכאמור, הן של מיקרוסופט על זרועותיה השונות בישראל, למען קהילת הלהט"ב ולמען נשים בהיי-טק, שייתכן שתבוא בחשבון אצל הגורמים הרלוונטיים בענקית מרדמונד בבואם לבחון את מינויו כמחליף של רפפורט.

[caption id="attachment_299509" align="alignnone" width="600"] רפי מרגליות, מנכ"ל מיקרו פוקוס ישראל ומנהל ה-DevOps בהנהלה העולמית של החברה. צילום: ניב קנטור[/caption]

עוד בכירה בהיי-טק שאפשר לציין בהקשר זה היא מירי לביא, עד לא מזמן מנהלת יחידת הפיתוח בארגון ה-IT של מכבי שירותי בריאות. במסגרת זו, היא הובילה שורה של פרויקטי פיתוח באחת הקופות המובילות - בכלל וטכנולוגית בפרט - בארץ, ופעילותה זוכה לשבחים במגזר הבריאות ומחוצה לו. בנוסף, לביא מביאה אתה ניסיון עשיר, בעיקר משירותה בממר"ם וממג'יק, שם היא מילאה שורת תפקידים.

[caption id="attachment_306026" align="alignnone" width="600"] מירי לביא, עד לא מזמן מנהלת יחידת הפיתוח בארגון ה-IT של מכבי שירותי בריאות. צילום: סיגל איילנד[/caption]

אפשרות אחרת היא שמיקרוסופט תלך עם הטרנד, או המיני גל, ששוטף באחרונה את המשק - של מינוי מנמ"ר למנכ"ל. מנמ"רים שכב הפכו למנכ"לים הם לוי הלוי, שמונה למנכ"ל Cal, לאחר שהיה מנמ"ר בנק דיסקונט, ורון גריסרו, שלאחר שהיה מנמ"ר מנורה מבטחים מונה למנכ"ל מת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי.

כאמור, השמות שהועלו כאן הם פרי הערכות של מערכת אנשים ומחשבים בלבד. כך או כך, בין אם ת.ימונה אחד.ת מהשמות האלה או מישהו.י אחר.ת, צפויה לו.ה עבודה קשה ומורכבת. אחרי הכל, ניהול מרכז המו"פ הוותיק ביותר של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית, על עובדיו הרבים ושלל התחומים שהוא עוסק בהם, הוא משימה לא פשוטה, אך מאתגרת.

הפוסט מי יחליף את אסף רפפורט כמנכ"ל המו"פ של מיקרוסופט בישראל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עושה עבודה טובה, אבל היא חייבת לחשב מסלול מחדש, כדי להיות רלוונטית בעידן הדיגיטלי", כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה.

פרופ' זילברשץ דיברה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא השתתפה בפאנל שעסק באתגרי ההון האנושי ובתפקיד האקדמיה בהכשרת כוח אדם להיי-טק ולמשק בכלל. לדבריה, יש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מדעים, והשנה, בפעם הראשונה, הגידול הגיע לאוניברסיטאות. אלא שלהערכתה, הפוטנציאל הרבה יותר גבוה, והסיבה שאין יותר סטודנטים למדעים נובעת מהעדר משאבים ומגבלת מקום. לכן, היא ממליצה להגדיל לא רק התקצוב למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם לבחון את שכר המרצים ולעודד לימודי תארים שני ושלישי, כדי שיהיו מרצים שיוכלו להכשיר את הסטודנטים למדעים בעתיד.

לדברי פרופ' זילברשץ, "שינוי המבנה של מודל ההכשרה האקדמית הוא הגדלת החלק של הלמידה הדיגיטלית, שחלקה נעשה על ידי למידה מרחוק".

קמפוס מבוסס למידה דיגיטלית

פרופ' זילברשץ הציגה את מודל הקמפוס החדש, שכמעט שלא דומה בכלל למבנים המוכרים כיום, שמותאמים לעידן שבו המרצה עומד בכיתה ומעבר שיעורים. "הקמפוס החדש יהיה מבוסס על למידה דיגיטלית, שבין היתר מאפשרת את הרחבת מעגל הלומדים בקורסים במוסדות האקדמיים, עם הרצאות מפי המרצים הכי בכירים באקדמיה הישראלית והבינלאומית", אמרה. "מבחינתנו במועצה להשכלה גבוהה מדובר במהפך, כי אנחנו מאשרים בפעם הראשונה לימודים דיגיטליים".

עוד היא אמרה כי חלק מהשינוי בתכניות הלימודים באקדמיה, כדי לענות על המחסור בכוח אדם, הוא הרחבת מעגל הלומדים את מקצועות המדעים מפקולטות אחרות. "אנחנו קוראים לזה מיקרו תארים, שמותאמים אישית לסטודנטים ומאפשרים, למשל, למי שלומד משפטים ללמוד גם מדעי המחשב או מקצועות דומים", אמרה.

דוברת נוספת בפאנל הייתה פרופ' קרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל, שדיברה על אתגרי צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה. ד"ר איתן רגב, כלכלן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לכך שהמוסדות האקדמיים לא ערוכים לקלוט את מספרם הגדל והולך של לומדי חמש היחידות במקצועות המדעים, ולכן על המדינה להשקיע משאבים כדי לאפשר זאת, ובכך גם לתת מענה למחסור החמור במהנדסים בהיי-טק.

הפוסט "על האקדמיה לחשב מסלול מחדש, כדי שתהיה רלוונטית בעידן הדיגיטלי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת מנורה מבטחים, משיקה שירות דיגיטלי חדשני ללקוחותיה, שנותן מענה לאחד האתגרים היותר משמעותיים במערכת היחסים בין לקוח לחברת ביטוח.

השירות החדש מאפשר לקבל החזר בגין השירותים המוגדרים כ'טיפול רפואי': ייעוץ עם רופא מומחה, בדיקות לילד, בדיקות הריון, פיזיותרפיה ועוד; וכך לחסוך זמן יקר ולקצר תהליכים.

החברה הגדירה "מסלולים ירוקים", שבאמצעותם ניתן אישור מיידי אונליין, והתשלום מועבר לחשבון הבנק של הלקוח מהיום למחר. יצויין כי התהליך הוא אישי ומציג ללקוח את המידע הרלוונטי לו.

את הפרויקט הוביל אגף מערכות המידע של מנורה מבטחים, בראשותו של משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל אגף מערכות מידע במנורה מבטחים, שאמר: "השקת התהליך החדש הינה חלק מהאסטרטגיה הדיגיטלית של הקבוצה לאפשר חווית שירות חדשנית ומתקדמת באמצעות ערוצים דיגיטליים".

הוא הסביר כי "השירות הדיגיטלי החדש מאפשר ללקוח קבלת מידע פרסונלי רלוונטי במהירות ובקלות, ולקבל החזר כספי בגין טיפול רפואי באמצעות הטלפון הנייד או בכל כלי דיגיטלי אחר".

הפוסט מנורה מבטחים: שירות דיגיטלי חדש מאפשר קבלת החזר כספי בתוך יום הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הידיעה אמנם עדיין לא פורסמה רשמית על ידי החברות, אבל ההד התקשורתי והתגובה המיידית של המשקיעים בבורסה מעידים כי אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ניר שטרן, מנכ"ל סלקום מאז ינואר 2012, יעזוב את החברה וימונה למנכ"ל פז, במקום יונה פוגל. כאמור, הידיעה לא פורסמה רשמית ולא ידוע מתי בדיוק יעזוב שטרן את החברה, אך מניית סלקום צנחה בבורסה מיד ב-6% על רקע הידיעות.

סלקום נשלטת על ידי חברת דסק"ש של אדוארדו אלשטיין, שמחזיק ב-47% ממניותיה.

כמו אחיותיה מפעילות הסלולר הגדולות, גם סלקום חווה שנים קשות על רקע התחרות הקשה בשוק הסלולר. החברה מצויה בעיצומה של תוכנית הבראה, שבמסגרתה היא תפחית 150 מיליון שקלים בהוצאותיה השנתיות, תפחית את היקף ההשקעות, תפטר 600-700 עובדים, לאחר שהגיעה להסכם חדש עם ועד העובדים שלה, ותנקוט צעדים נוספים כדי להתמודד עם חוב של 2.2 מיליארד שקלים שנוצר לה גם בעקבות הנפקת מניות שביצעה לפני כשבועיים, שהכניסה לה קצת "חמצן" בדמות 600 מיליון שקלים.

לפני שהגיע לסלקום כיהן שטרן כמנכ"ל נטויז'ן ב-2010 עד 2011, ובשנים 2008-2011 כיהן כמשנה למנכ"ל פלאפון.

הפוסט טלטלה בענף הסלולר: ניר שטרן, מנכ"ל סלקום מאז 2012, יעזוב את החברה וימונה למנכ"ל פז הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"שמירה על ביצועים וזמינות מערכות ה-Production, הינה אחד מעורקי החיים המשמעותיים לארגונים בעת הנוכחית. בניגוד לעבר, זמינות בעידן החדש נמדדת ומנוהלת בממדים רבים ושונים, פנימיים וחיצוניים, כגון: האם השירות עובד בצורה מהירה מספיק, האם הביצועים עומדים במדדים שאתה מצפה להם, האם אתה מצליח לספק את חוויית הלקוח האופטימלית, האם האנליסטים מקבלים את המידע ויודעים באמת לנתח אותו ולשאוב ממנו מידע עסקי. המורכבות הזו לא מאפשרת לנו לעצור לרגע, ויש צורך בסביבה שיודעת לראות את הבעיות ולפתור אותן בצורה פרואקטיבית, לפני שהלקוחות שלנו מושפעים מהן. כדי להשיג זאת, אתה צריך שיהיה לך פתרון כמו XiteiT", כך מספר אבי שליסמן, מנכ"ל מובינגאון, החברה המתמחה באספקת NOC כשירות, ומשיקה בימים אלו את הפתרון החדש שלה.

XiteiT היא פלטפורמה שנולדה לפני כ-3 שנים ככלי המשמש את מובינגאון לצורך השירותים שהיא מעניקה ללקוחותיה באופן שוטף. פלטפורמת XiteiT מאפשרת למובינגאון לספק שירות 24/7 ברמה גבוהה ומנוהלת, ולכן מחובר באופן שוטף לסביבות הפרודקשן של לקוחות החברה תוך התאמה באופן שוטף לדרישות משתנות.

פתרון ללקוחות שרוצים לטפל במערכת התפעול באופן עצמאי

"אנחנו מבינים שיש לקוחות רבים שמתפעלים את ניהול 24/7 של סביבות הפרודקשן שלהם בתוך הבית (In-House) ולכן החלטנו לחשוף את הכלי גם ללקוחות כאלה. עכשיו אנחנו מציעים את XiteiT כפלטפורמה בענן - פתרון המאפשר לכל חברה לתפעל את האופרציה בעצמה, ברמה דומה לרמת השירות שאנחנו מעניקים, ללא צורך בהתקנה ותחזוקה. ללקוחות אשר מבחינה רגולטורית אינם רוצים/יכולים להעביר מידע לענן הציבורי, אנו מאפשרים התקנה ותפעול בענן הפרטי של הלקוח, ובכך גם ליהנות מיכולות וצרכים של לקוחות רבים ועדיין לנהל הכל בתוך הארגון. זהו פתרון שמתאים לכל חברה, לכל גודל, ללקוחות שרוצים לטפל במערכת התפעול באופן עצמאי", הוא מסביר.

הרעיון המרכזי שסביבו נבנתה המערכת של XiteiT הינו הצורך לאפשר ניהול מלא ממקום מרכזי אחד, שמחובר לכל המערכות התפעוליות, החל ממערכות הניטור, מערכות האוטומציה כגון Jenkins, מערכות ניהול פיתוח כגון Jira, תקשורת ארגונית כגון Slack ועוד ."זווית הראייה שלנו היא ניהול התפעול והתהליכים ממקום מרכזי אחד, איך מנהלים את ה-NOC, בהסתכלות מלמעלה, כזה שמשלב את ההון האנושי עם אוטומציה היכן שניתן. המערכת יודעת מתי לבצע אסקלציה לטלפון או סמס, בדומה לכלים אחרים, אבל הרעיון הוא לבצע Self-Healing בעזרת ההון האנושי ו/או אוטומציה, על מנת לאפשר לצוותי ה-DevOps להיות מרוכזים בשוטף ולא בכיבוי שריפות", מספר שליסמן על המערכת.

[caption id="attachment_306046" align="alignnone" width="600"] מובינגאון[/caption]

מכיוון שכל הפעילות מתנהלת ממקום מרכזי, יש מידע אופרטיבי נרחב גם על ההתראות שמגיעות ממערכות הניטור וגם מידע על אופן הטיפול המלא, הן האוטומטי והן הידני, ולשם כך שולבה גם מערכת BI לניתוח מידע בזמן אמת. "הפתרון שלנו יכול להראות למשתמשים מה רץ טוב ומה לא, ולכל אחד לקבל לוח פיקוד מעודכן. הוא מאפשר לנתח את המידע עבור כל אחד מהמנהלים בארגון, כל אחד לפי הצרכים שלו: מנהל פיתוח, מנהל תפעול וכדומה. כל אחד יכול לקבל לשולחן העבודה שלו נקודת מבט המציגה הסתכלות שונה על המידע שנצבר תוך כדי עבודה", מוסיף שליסמן.

החזון הוא בסופו של דבר לפתח פלטפורמה המשלבת את הידע האנושי, חיזוי בעיות באופן אוטומטי ומנוע המלצות מבוסס למידת מכונה (Machine Learning) על מנת לאפשר פתרון בעיות באופן המהיר ביותר שיאפשר ללקוחות XiteiT לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלהם.

"XiteiT הוא פתרון שגדל מהצורך שלנו כחברת שירותים והוא ימשיך לגדול ולהתרחב. הוא נשאר חלק מהעולם שלנו, כי כל הידע שאנחנו לומדים וצוברים בשירות שאנחנו נותנים בסופו של דבר מוטמע גם ב-XiteiT. זה אחד הדברים שמבדילים אותנו: אנחנו לא מפתחים רק מוצר, אנחנו באים מהשוק ונותנים שירותים בשוק, והפלטפורמה היא תולדה של מה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו לומדים יום יום מהלקוחות שאנחנו מנהלים", מסכם שליסמן.

מובינגאון מתמחה בשירותי NOC ו-DevOps מאז שנת 2011. בין לקוחותיה ניתן למנות חברות כגון: Sisense, WebPals, BOLT ו-Taboola.

לפרטים נוספים ניתן לגלוש לאתר הבית של XiteiT

הפוסט תיקון תקלות אוטומטי מבוסס AI לסביבות Production? אנחנו בדרך לשם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מטה ישראל דיגיטלית, שפועל במסגרת המשרד לשוויון חברתי, פרסם באחרונה, באמצעות מינהל הרכש במשרד האוצר, מכרז לתפעול ואחזקת מערכת קוד פתוח מבוססת ענן ציבורי עבור מיזם הלמידה הדיגיטלית הלאומי קמפוס IL. זאת, לאחר שבישראל דיגיטלית התקבלה לא מכבר החלטה להעביר את תפעול מערך ה-IT של המיזם לספק חיצוני. היקף הפרויקט נאמד במיליוני שקלים.

ה-IT של המיזם מופעל כיום על גבי מערכת Open-EDX, שהיא פלטפורמת למידה פופולרית, אתר מרקטינג מבוסס וורדפרס ואפליקציית מובייל, תוך שימוש במגוון רכיבי קוד פתוח בשפת פייתון, מסדי נתונים, MySQL ,MongoDB ומערכות הפצת קוד דוגמת טרה פורס. את התכנים מעבירות חברות חיצוניות, שמפתחות ומתקינות רכיבים לשיפור חוויית הלמידה. באחרונה אף הותקן רכיב של אנוטו, שמאפשר למידה שיתופית באמצעות סרטוני וידיאו.

קמפוס IL הוא מיזם לאומי ללמידה דיגיטלית, שמאפשר ללמוד בחינם קורסים מקצועיים ואקדמיים במגוון תחומים. המיזם פועל בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה, ומטרתו להגדיל את הנגישות להשכלה מקצועית ואקדמית לציבורים פחות נגישים לאקדמיה. המיזם צבר תאוצה מאז שהוקם לפני שלוש שנים: על פי נתוני המשרד לשוויון חברתי, הוא כולל 140 קורסים בנושאים שונים שבהם לומדים 160 אלף איש. חלק מהקורסים יכולים להיות מוכרים לנקודות זכות אקדמיות על פי מדיניות עידוד הלמידה מרחוק שהמועצה להשכלה גבוהה מובילה. בכנס אלי הורביץ לכלכלה, שנערך אתמול (ד') במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, אמרה יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופ' יפה זילברשץ, כי הלמידה הדיגיטלית היא אחד היסודות שנועדו להתאים את הלימודים באקדמיה לעידן החדש.

המכרז אמור לצאת לדרך במהלך 2020 ובשבוע הבא יקיים המשרד כנס ספקים, בהשתתפות חברות שמספקות שירותי ענן. ההערכה שלמכרז ייגשו הן חברות שיש להן תשתיות דטה סנטרים וענן, והן חברות שמספקות שירותי מיקור-חוץ בתחומי ה-IT .

הפוסט ישראל דיגיטלית מחפשת שירותי ענן וקוד פתוח למיזם הלמידה ברשת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הפוסט הפודקאסט של אנשים ומחשבים: כל מה שמעניין בעולם הסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"יש עניין עצום בארץ במה שזכה לכינוי טלרפואה, ויש המון עניין גם בעולם. לפני כחודש התחלנו פרויקט מדהים, וראשון בארץ, על אשפוז בבית - חולים נשארים רשומים כמאושפזים, באחריות מלאה של בית החולים, אבל הם עוברים את הטיפול בבית עם ניטור מלא מרחוק. זה יצא לדרך במחלקה הפסיכיאטרית, אחרי שהמחלקה עשתה הכנה מדוקדקת, והמשוב מדהים מצד הרופאים והחולים כאחד. התחלנו עם שניים, יש כבר חמישה", כך סיפר שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא תל השומר בכנס dHelath 2019.

ארנסט אמר את הדברים במסגרת פאנל מיוחד של מנהלים בכירים אותו הנחה דוד גורדון, מנהל השקעות בקרן לונגליב, שדן בהתקדמות של הרפואה מרחוק, באמצעות שימוש בהתקנים שונים, כולל טלפון ו-וידיאו. "זה נושא שכבר דיברנו עליו רבות בעבר, ועכשיו אנחנו בשלב היישום ואנחנו רוצים לבחון כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח, במוסדות רפואיים", הסביר גורדון למאות אנשי המקצוע והרפואה שנכחו באולם בכנס השנתי שהפיקה, כמו תמיד, קבוצת אנשים ומחשבים.

[caption id="attachment_306071" align="alignnone" width="600"] דוד גורדון, מנהל השקעות בקרן לונגליב. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

לשאלתו של גורדון להיכן ייכנס תחום הטלרפואה בעתיד, אמר ארנסט כי, "קשה לחזות מה יהיה בעוד עשר שנין כי זה תחום פורץ. אני מקווה שהשלב הבא יהיה מחלקות פנימיות, לשלוח חולה לטיפול ביתי ולנטר אותו עם כל הממדים בעזרת כלי בינה מלאכותית. אתגר נוסף הוא לשלב את הכל עם התהליך של מערכת רפואית אחודה".

עופר ווייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע במכבידנט, אמר שלמרות שלכאורה תחום טיפולי שיניים אינו מתאים לרפואה דיגיטלית ולטלרפואה, זה בפועל קורה. "אנחנו עושים שלושה מיליון טיפולים בשנה, ואנחנו הופכים את התיקים האלה לביג דטה, כדי לבנות את מה שאנחנו חולמים עליו: שיתוף צילומים בין רופאים לחוות דעת, כניסה של צילומים המאפשרים לקבוע שתלים במקום, בדיקות טיפול בעבר, ובעתיד אני מאמין שיהיה אפשר לקדם חלק מהטיפולים בכלל בלי להגיע למרפאות", הוא אמר.

[caption id="attachment_306073" align="alignnone" width="600"] עופר ווייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע במכבידנט. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

ומה לגבי חסמים אפשריים בעתיד? "מה שעוצר אותנו זה חוסר המשאבים וחוסר הזמן שיש כדי לטפל בכל כמויות המידע שמגיעות לרופאים ולמטופלים. אין בעיה לעשות את הניטור מרחוק אבל מי יעבור על זה, מי ינתח את זה? צריך להקדיש שעות משרד רבות, וזה אתגר ארגוני כלכלי", ענה ווייסברג.

שי בירנבאום, מנמ"ר בית החולים מעייני הישועה, סיפר שבגלל אופיו הייחודי של בית החולים, עם האפיון הדתי חרדי שלו, יש רבים שמעדיפים לבוא אליו לטיפול גם מרחבי הארץ. "זה לימד אותנו את הצורך ברפואה מרוחקת, כי רבים מאלו שגרים רחוק צריכים טיפול יומי ללא אשפוז", הוא אמר, וציין כי בבית החולים כבר ערכו פיילוט ניסויי על תשתית WebEx של סיסקו.

[caption id="attachment_306074" align="alignnone" width="600"] שי בירנבאום, מנמ"ר בית החולים מעייני הישועה. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

הוא הוסיף כי, "מעבר לכך שאנחנו מאפשרים לבצע טיפול מרחוק של רופא באמצעות מכשירי טלפון וטאבלטים, כולל אפשרות להתחבר מרחוק לתיק האישי של הלקוח, הטלרפואה זה גם עוזר לנצל את הכוח הרפואי הבכיר שלנו, גם כשהם לא נמצאים בבית החולים באופן פיזי ולנצל טוב יותר את המשאבים האנושיים שיש לנו".

אפשרות לשיפור אמיתי בשירות

יוג'ין דקר, מנכ"ל דרמדטקס, הפועלת בתחום הדרמטולוגיה, סיפר כ החברה בעצם מוסיפה לתהליך המסורתי הפרונטלי כמה שכבות מידע בצורה סינכרונית. "האפליקציה שמסופקת לרופא ולמטופל מאפשרת את החישה וגם לקבל תמונה של הנגע, וזה עוזר להגיע לאבחנה מהירה ומדויקת יותר. בחלק מהמקרים עדיין המטופל מוזמן לקליניקה, אבל בחלק ניכר מהמקרים הנתונים מספקים את הרופא לצורך נתינת טיפול ואבחנה", הוא סיפר.

[caption id="attachment_306076" align="alignnone" width="600"] יוג'ין דקר, מנכ"ל דרמדטקס. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

ומה לגבי העתיד? "אני מעריך שבתחום שלנו, לפחות כ-80% מהמקרים ניתן יהיה לאבחן מרחוק באמצעות טלרפואה. אני מעריך שתוך כמה שנים נראה גם תהליכים של הטריה אוטומטית, בלי רופא, אבל אף פעם התחום לא יהיה באופן מלא בלי רופא", הוא העריך.

יזהר לאופר, מנהל בריאות דיגיטלית בלאומית שירותי בריאות, סיפר שהקופה כבר לפני מספר שנים נחלה הצלחה בעיקר בפסיכיאטריה ודיאטה, שהם תחומים בהם לא נדרש מגע פיזי במטופל. "לפני כשנה עלינו לראשונה בישראל עם שיחת וידיאו עם הרופא האישי שלך, זה שאתה בא אליו גם באופן רגיל, וגם לאפשר זאת ברפואת ילדים וזה מאוד הצליח. למדנו שיש מצב לניצול לרעה של המערכת, כי בבדיקה של הביקורים החוזרים הייתה ירידה. גם הוספנו אפשרות לבצע שיח בין מרפאות כך שמטופל יכול לדבר עם רופא באמצעות וידיאו במרפאה אחרת, לדוגמה אם הוא נמצא בטיפול במקום אחר בארץ".

[caption id="attachment_306077" align="alignnone" width="600"] יזהר לאופר, מנהל בריאות דיגיטלית בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

"אבחון מרחוק באופן ביתי", אמר, "זה לדעתו מה שצריך להשיג כדי לעשות את הצעד הבא, כי זה יכול לחסוך זמן ומשאבים שהם הבעיה הכי קשה שלנו. אם נוכל להעביר חלק מהבדיקות לבית הלקוח, הוא יוכל לבצע פעולות לבד, וזה לא רק ייתן זמן, אלא הרבה ייתרחש באופן אוטומטי, או כמעט אוטומטי. אם נגיע לזה, יהיה שיפור משמעותי בשירות", הוא סיכם.

הפוסט "יש עניין עצום בארץ במה שזכה לכינוי טלרפואה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פייסבוק הודיעה אתמול (ד') כי רכשה את חברת המשחקים בענן הספרדית פליי-גיגה. סכום הרכישה עומד ככל הנראה על כ-78 מיליון דולר. על אף שהמחיר ששילמה ענקית הרשתות החברתיות לא נמסר באופן רשמי, גוף תקשורת ספרדי נקב בו כבר בשבוע שעבר. 

על פי ההערכות יש להניח שפייסבוק תשתמש בפליי-גיגה ככרטיס כניסה לשוק המתפתח של הזרמת המשחקים בענן, אך פרט לאישור הרכישה ל-CNBC, הענקית ממאנלו פארק לא סיפקה פרטים נוספים על תכניותיה.

פליי-גיגה, שנוסדה בשנת 2013, מציעה שירות פרימיום למשחקים בסטרימינג, הפועל גם במחשבים נייחים מבוססי חלונות, וגם בכאלו מבוססי macOS, כמו גם בכמה טלוויזיות חכמות.

[caption id="attachment_273749" align="alignleft" width="300"] פייסבוק. צילום: BigStock[/caption]

לקוחות החברה הם רוכשי מנויים, והמנוי מזכה אותם בגישה ליותר מ-300 משחקים מורשים של מפתחת המשחקים סגה, של וולט דיסני, קאפקום, וורנר, אנטרטיינמנט, פלאג-אין דיגיטל ואחרים.

לפני הרכישה, PlayGiga הציעה את שירותי המשחקים בענן שלה באמצעות עסקאות עם ספקיות תקשורת לנייד וקבוצות אחרות, באיטליה, ארגנטינה, צ'ילה ובספרד, ותכננה להתרחב למזרח התיכון.

"עוברים למשהו חדש"

"אנו נרגשים להודיע כי צוות פליי-גיגה עובר למשהו חדש", נכתב בהודעה באתר של חברת הסטארט-אפ הספרדית. "אנו ממשיכים בעבודתנו בתחום המשחקים בענן, כעת עם משימה חדשה. אנו רוצים להודות לכל השותפים והלקוחות שלנו על התמיכה שלהם לאורך השנים", הוסיפה החברה.

יצוין כי זוהי הרכישה השנייה של פייסבוק הקשורה למשחקים בחודשים האחרונים, אם כי האחרת אינה קשורה למשחקי ענן. החברה קנתה את ביט גיימז, יצרנית משחק המציאות המדומה Bear Saber, רק לפני מספר חודשים, וזו, על פי הדיווחים ממשיכה לפתח, כעת בעבור פייסבוק, את משחקי ה-VR מבוססי המוזיקה שבהם היא מתמחה.

הפוסט פייסבוק רוכשת את חברת משחקי הווידיאו בענן פליי-גיגה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות