"האקרים שרוצים לבצע פריצות סייבר - בניגוד לעבר, כבר לא נדרשת מהם מקצועיות טכנולוגית. יש פשע כשירות (CaaS) וההאקרים מספקים שירותי מיקור-חוץ לכלל פשעי הסייבר, בדיוק כמו שירות חוקי, עם אחריות ותמיכה - בצ'ט או בטלפון. זה כבר הפך למושג, C2C - ר"ת של Crime To Costumer, או Crime To Crime", כך אמר אד קבררה, מנהל שירותי אבטחה גלובליים בטרנד מיקרו.

בעברו שימש קבררה כמנהל הגנת הסייבר של ענקית האבטחה היפנית-אמריקנית. לפני כן הוא שירת במשך שני עשורים בשירות החשאי של ארצות הברית, ובתפקידו האחרון שם היה מנהל אבטחת מידע וחוקר אירועי סייבר. עוד לפני כן, הוא שימש כיועץ סייבר אסטרטגי מטעם השירות החשאי למרכז הלאומי לסייבר ותקשורת במשרד האמריקני להגנת המולדת (DHS).

הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "ממש לא משנה באיזה ארגון מאיזה מגזר מדובר, הבעיה הכי חמורה של מנהל הסייבר או האבטחה היא המחסור בכוח אדם מקצועי. מחסור זה רק ילך ויחריף, עם הגידול בהיקף ובמורכבות של איומי הסייבר. בעיה נוספת, שגם היא לא נולדה אתמול, היא ערימת מוצרי האבטחה בארגון, שעומד בדרך כלל על איפשהו בין 40 ל-80 – מה שדורש לבצע איגום (קונסולידציה) ביניהם, כאשר הבעיה היא שחלק מהמוצרים לא מדברים זה עם זה".

לדבריו, "יש בעיות אינטגרציה בין כלל מוצרי האבטחה, קשיי תזמור ביניהם, ומנהל האבטחה וצוותו פעמים רבות אינם ערוכים אל מול מכלול האיומים, כי העדכונים וההטלאות לא נעשים מהר מספיק, וכי יש יותר מדי עבודה ידנית ולא אוטומטית. ההאקרים הרוסים, לעומת זאת, ממנפים את המיכון של הפריצות להשגת תוצאות טובות יותר, בהיבטי הנזק והרווח הכספי".

"המיזוג בין ה-IT ל-OT, בין טכנולוגיות המידע לטכנולוגיות התפעוליות, הוא עוד אתגר", ציין קבררה. "יש קישוריות מרצפת הייצור ועד לגורמים בשרשרת האספקה של המפעל, וזה יוצר משטח תקיפה חדש".

לצמצם את ערימת האבטחה

"נדרשת האצה של כלל פעילויות ההגנה", אמר קבררה. "כבר שנים הנתון נותר בעינו - עוברים 170 עד 270 ימים בין החדרת איום האבטחה ומועד גילויו. המיקוד צריך להיות בצמצום סיכונים, השפה היחידה שה-CISO צריך לדבר בה היא שפת ניהול הסיכונים, לטובת האפקטיביות של השיח מול ההנהלה. צריך להפחית את הסיכון התפעולי ואם יש נפילה - לקצר אותה לדקות. צמצום ערימת האבטחה המורכבת היא סיכון לכשעצמו, והוא הסיכון הכי גדול. אנחנו מבחינים בשינוי התפיסה - מנהלי הסייבר של היום הם בעלי רקע יותר עסקי מאשר רקע של IT. אלא שעליהם לדבר עם חדר השרתים כמו שהם מדברים עם המנכ''ל. עליהם לספר סיפור, לא טכנולוגי. זה קשה, אבל אפשרי".

קבררה דיבר על תפקידו בטרנד מיקרו ואמר כי "אני מהווה חלק מקבוצה שמונה 450 חוקרים ומתמקדת בשחקני האיום, דרכי הפעולה והטכניקות שלהם. המחקרים שלהם מהווים את התשתית לפיתוח המוצרים שלנו. לצדם, יש עוד 300 חוקרים שאינם עובדי החברה, שמזהים נוזקות חדשות, וככה אנחנו בונים מסננים וחוקים להגנה. המחקר עבורנו הוא כאוויר לנשימה ואנחנו משקיעים בו רבות, במגוון תחומים - מובייל, ענן, אינטרנט של הדברים ואינטרנט תעשייתי של הדברים. הבעיה היא שאיומי הסייבר הם חובקי כל - בכל מקום שבו יש טכנולוגיה לצד צרכנים, ארגונים, משתמשים ועובדים - נפגוש האקרים".

איראן, רוסיה, צפון קוריאה - וגם ברזיל

באשר לסוגיה מאילו מדינות מגיעות התקיפות הוא אמר כי "מדינות רבות תוקפות לקוחות ארגוניים שלנו - לא רק רוסיה. יש להיות זהירים גם מול צפון קוריאה ואיראן ולצמצם את המוטיבציות של התוקפים. סין פועלת באופן משמעותי נגד חברות בארצות הברית, הפעילות של איראן בסייבר 'משדרגת' את הפעילויות של כלל המדינות הרעות ומדינות ברית המועצות לשעבר משמשות כאינקובטור לפשעי סייבר. יש גם כאלה שפועלים מתחת למכ''ם, למשל ארגוני עולם תחתון בברזיל".

לסיכום ציין קבררה כי "אי אפשר לעשות את הכל לבד. טרנד מיקרו עובדת בשיתופי פעולה עם גורמי אכיפה, דוגמת המשרד להגנת המולדת, היורופול, האינטרפול, ה-CERTים וה-FBI. אנחנו כל הזמן מביטים מעבר לאופק: לא על איום המחר אלא זה של עוד שנתיים. לכן אנחנו משקיעים במו''פ, למשל בעולמות האינטרנט התעשייתי של הדברים, כי הקישוריות רק תגדל וכמות ה-'דברים' תעמוד בשנה הבאה על 26 מיליארד – הערכה שלפי דעתי היא שמרנית. המיכון פה כדי להישאר. הבינה המלאכותית תלך ותתפוס תאוצה בעולם ההגנה, ואנחנו כבר שם. לימוד מכונה ובינה מלאכותית יסייעו להתמקד באיומים. ולמרות הכל - תפקידו של מנהל האבטחה הארגוני ימשיך להיות מאתגר, כי גם ההאקרים יעשו יותר שימוש באלגוריתמים. יש לרעים יתרון מובנה: עליהם להצליח לפרוץ רק פעם אחת – מנהלי האבטחה והסייבר צריכים להצליח כל הזמן".

הפוסט "האקרים מציעים תמיכה טלפונית במתכונת C2C – Crime To Costumer" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יגיל חדרי (43) מונה לתפקיד מנהל צוות הפריסייל בסאפ ישראל - כך הודיעה החברה הבוקר (ב'). במסגרת תפקידו, הוא ינהל את צוות מומחי הפריסייל וצוות הארכיטקטים במגזרי התעשייה השונים, וכן יסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית ובהובלת התחום המקצועי באקו-סיסטם של סאפ.

חדרי הצטרף לסאפ לפני כשלוש שנים וכיהן כארכיטקט פתרונות בכיר בחברה. לפני כן הוא שימש כשמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת הסאפ בנס טכנולוגיות. חדרי בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ומנהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה, ובעל תואר שני בהצטיינות במנהל עסקים עם התמחות במימון מהמרכז הבינתחומי.

הפוסט יגיל חדרי מונה למנהל צוות הפריסייל בסאפ ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הטיפול בחומרים מסוכנים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של חברות מתחומי הפארמה, הכימיה, האנרגיה והתעשייה המסורתית. גם המשרד להגנת הסביבה לא מקל בו ראש ומחמיר מעת לעת את החוק האוסר על אחסונם, הובלתם ושימושם - ומכאן מחויבות החברות לטפל באופן מסודר בחומרים המסוכנים.

מידעטק פיתחה מודול מיוחד עבור מערכת ERP Priority, שמסייע לחברות לנהל בקרה קפדנית על החומרים המסוכנים.

מודול חומרים מסוכנים (חומ"ס) מנהל במערכת את היתרי הרעלים, תוקפם, פירוט החומרים בהם והכמויות המאושרות להחזקה, בהתאם להיתרים המתקבלים מהמשרד להגנת הסביבה. המערכת שומרת את כרטיסי החירום של כל פריט חומ"ס ומנהלת את תוקפם. המודול מנהל גם את אתרי האחסון בחברה, הגדרת המחסנים בכל אתר ובקרה על הכמויות הנכנסות למחסנים באתרים השונים אל מול היתר הרעלים.

המודולים של מידעטק לתחום הפארמה

לדברי חנה שראל, מנכ"לית מידעטק, "מודול החומרים המסוכנים, הרלוונטי במיוחד לחברות פארמה, מצטרף למודולים נוספים שפיתחה מידעטק לחברות הפועלות בתחום. המודולים מוצעים כחבילה אחת לחברות פארמה או בנפרד. ביניהם נכללים: מודול הבטחת איכות, שמאפשר ניהול ותיעוד של תלונות מול לקוחות וספקים, וכן ניהול של פעולות מתקנות או מונעות; מודול לוג שינויים, שמאפשר שמירת היסטוריה ותיעוד של כל השינויים שמתבצעים במסכים וחתימה אלקטרונית שמתעדת את המשתמש שביצע שינוי; מודול אימות סיסמה או חתימה, שמתאים גם לחברות הנדרשות להסמכת FDA ושמחייב את המשתמש להקליד את הסיסמה שלו לפני כל פעולה שדורשת זיהוי מחדש; מודול עדכוני מהדורה, שמתאים לביקורות FDA ו-SOX ומסייע לבצע עדכוני מהדורה, שמבוצעים בשרת הטסט ומועברים לשרת האמת, על מנת שבעת מחיקת שרת הטסט לא יימחקו הפיתוחים שבוצעו והועברו לשרת האמת; ומודול פארמה, שמאפשר ניהול מסמכי יבוא רכש, כלים לאכיפת חיי מדף, כלי תמיכה בדו"ח מלאי קיים, כלי תמיכה בתתי אצוות בשלבים שונים של הייצור, מסך שקילות ועוד".

המודולים הייעודיים שפיתחה מידעטק לתחום הפארמה אומצו על ידי חברות מובילות רבות בענף, ובכללן: ד"ר פישר, תרו תעשיה רוקחית, ניאופרם, ניאובי, כצט, טבע מדיקל, מזור רובוטיקה, בריינסווי, סייוואק ועוד.

מידעטק, שמעסיקה כ-250 עובדים, היא החברה הגדולה בישראל ליישום והטמעת פריוריטי. בסיס הלקוחות של החברה עומד על כ-1,000 ארגונים וחברות.

"ה-Best Practices שלנו בקרב ארגונים בישראל ובעולם בענפים שונים מאפשר לנו לתרגם את הידע והניסיון למוצרי מדף, שמותאמים בדיוק לצרכים של חברות וארגונים שפועלים בכל ענף. סט המודולים שפיתחנו, בהתאם לצרכים העכשוויים של חברות בתחום הפארמה, הוא דוגמה נוספת להשקעה שאנחנו מקדישים לפיתוח מוצרים ייעודיים ולידע הרב שנצבר בחברה ומשרת את לקוחותינו", הוסיפה שראל.

הפוסט מטפלים בחומרים מסוכנים? מידעטק פיתחה מודול לניהול ופיקוח עליהם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אדוונטק הטייוואנית, מובילה עולמית במערכות החכמות, קיימה בתחילת חודש יולי את אירוע היוזמה של אדוונטק ישראל למען עתיד טוב יותר בישראל, בהשתתפות קואובוג צ'אנג, נציג משרד הכלכלה והתרבות של טייפה בתל-אביב, עומר כספי, מנהל חטיבת אגף צפון-מזרח אסיה לאוקיאנוס השקט, אמה יאנג, מנהלת מרכז הסחר בתל אביב, מנהל מכירות בכיר של אינטל, אילן הוכמן, כמו גם כל השותפים וערוצי ההפצה החשובים של אדוונטק בישראל.

לאדוונטק כיום משרדי מכירות ב-92 ערים וב-26 מדינות ברחבי הגלובוס.

מילר צ'אנג, נשיא אדוונטק, אמר באירוע, שישראל היא אחד ממקומות המפתח לחידושים הטכנולוגיים המרכזיים בעולם ובתחום מרכזי המו"פ. בהיותה אופטימית בקשר לכך, נכנסה אדוואנטק לשוק הישראלי, ומאז שנת 2013 החברה מעמיקה יותר ויותר בתחום הרפואה, האבטחה, ההתעופה והחלל והצבא, והכנסותיה בישראל גדלו פי שבע בשש השנים האחרונות, ולדבריו המותג אדוונטק הפך בהדרגה שם נרדף ללוחות אם תעשייתיים בשוק המקומי.

[caption id="attachment_295206" align="aligncenter" width="602"] מילר צ'אנג, נשיא אדוונטק. צילום: פלי הנמר[/caption]

בהיותה בטוחה בפוטנציאל העצום להמשך הצמיחה בשוק ה-IoT בישראל, ובשיתוף פעולה עם מיקרוסופט ועם אינטל, משקיעה אדוונטק משאבים רבים בהקמת סניף ישראלי במטרה להמשיך לספק תנופת צמיחה חזקה לשוק הישראלי. נוסף על המשך ההתמקדות בפיתוח של שירותי ערך מוסף, שיביאו ערך ללקוחות, לצד טכנולוגיית ה-WISE-PaaS - פלטפורמת פתרונות תוכנה וחומרה, שתהפוך גם היא לכלי חד להרחבת עסקי העתיד של אדוונטק.

מנהל קבוצת מכירות EIOT של InterCon, מארק יאנג, אופטימי מאוד לגבי הפוטנציאל העצום של השווקים המתפתחים באירופה ובאסיה. בעקבות זאת הקימה אדוונטק סניף ישראלי ליצירת חיבור "משולש זהב" לאחר הקמתו ברוסיה ובהודו, ומספקת ללקוחות שירותים מהירים בשוק המקומי. "בעתיד נמשיך להשקיע בכישרונות מקומיים ואבופטימיזציה של הארגון, נשתלב בטכנולוגיות התוכנה והחומרה של אדוונטק בתעשיות יישום שונות, ונחבר את המשאבים הגלובליים תוך ניצול העסקים הגלובאליים בעולם", אמר.

אילן ברקוביץ, מנהל המשרד המקומי של אדוונטק ישראל, ציין, כי החברה עובדת יחד עם שותפים מרכזיים בארץ, כמו ארו, ניסקו ואבדור, כדי לחדור לשוק התעשייתי הישראלי בתחומים כמו G5, תקשורת, רפואה, תעופה וחלל, מוליכים למחצה, צבא והגנה - מאז 2013. בנוסף להמשך והעמקת שיתוף הפעולה עם השותפים הקיימים, אדוונטק מתכננת לשתף פעולה עם אינטגרטורים מקומיים של מערכות משובצות ועם שותפים עסקיים בשווקים אנכיים ספציפיים, במטרה לספק פתרונות תוכנה וחומרה מוסדיים ושירותים בעלי ערך מוסף גלובלי, על מנת לסייע ללקוחות בהשגת פרויקים של AIOT.

החזון הארגוני של אדוונטק הוא לאפשר לנו כוכב לכת אינטליגנטי. כדי לאמץ את המגמות שלIoT, נתונים גדולים ואינטליגנציה מלאכותית, אדוונטק מקדמת את פתרונות החומרה והתוכנה של IoT באמצעות פלטפורמות הליבה Edge Intelligence ו- WISE-PaaS במטרה לסייע לשותפים עסקיים וללקוחות בחיבור הרשתות התעשייתיות שלהם. אדוונטק עובדת גם עם שותפים עסקיים כדי ליצור שותפות עסקית, המאיצה את מטרת התעשייה החכמה.

[caption id="attachment_295208" align="aligncenter" width="598"] צוות הניהול והמכירות של ניסקו טכנולוגיות. משמאל: סריל דרמון ( CTO ניסקו טכנולוגיות), מרק יאנג (מנהל מכירות אזורי אדוונטק), מיקי קליין (מנכ"ל ניסקו פרויקטים), אדווארדו כץ (מהנדס תמיכה ניסקו טכנולוגית), אילן ברקוביץ (מנהל אדוונטק ישראל), אבי נטף (מנכ"ל ניסקו טכנולוגית), אלון זהור ( מכירות ניסקו טכנולוגיות), חיים איסדורפר (מכירות ניסקו טכנולוגיות). צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_295211" align="aligncenter" width="599"] צוות הניהול של אבדור. משמאל: יוסי שופס (מנכ"ל אבדור חלת), מרק יאנג (מנהל מכירות אזורי, אדוונטק ), אילן ברקוביץ (מנהל אדוונטק ישראל), דניאל גורביץ (מהנדס תמיכה בכיר, אדוונטק ישראל), שגיא דגן (מנהל מכירות, אבדור חלת). צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_295210" align="aligncenter" width="602"] צוות המכירות של ארו. משמאל: צביקה כהן (מכירות, ארו), מרק יאנג (מנהל מכירות אזורי, אדוונטק ), אילן ברקוביץ (מנהל אדוונטק ישראל), ירון שכטר (סמנכ"ל שיווק ומכירות, ארו), דניאל גורביץ (מהנדס תמיכה בכיר, אדוונטק ישראל), מני פיור (מנהל לקוחות אסטרטגיים, ארו), בועז פארן ( מהנדס תמיכה, ארו), מתי גול (מנהל מכירות תחום אמבדד, ארו), דני חדד (מנהל פיתוח עסקי, ארו). צילום: פלי הנמר[/caption]

הפוסט יחד עם בכירי ושותפי אדוונטק ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר קונפידס הודיעה היום (ב') על הצטרפותה של רחל יעקבי לוועדת הייעוץ (ה-Advisory Board) שלה. בקונפידס מבקשים להיתרם מהניסיון של יעקבי בתחומי הסייבר והרגולציה: היא הקימה ב-2012 את יחידת הסייבר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל וניהלה אותה עד לא מכבר.

במסגרת תפקידה, יעקבי יזמה וגיבשה את ההוראה המרכזית לניהול הגנת הסייבר בבנקים ממרץ 2015 - הוראה שמהווה מודל לרשויות פיקוח בעולם. הוראות פיקוח נוספות שאותן היא יזמה וגיבשה עוסקות בניהול סיכוני סייבר במחשוב ענן, ניהול סיכונים בשרשרת האספקה והוראת דיווח לפיקוח על הבנקים על אירוע סייבר. היא פעלה לחיזוק של דירקטוריונים והנהלות בכירות, בדגש על סייבר כרכיב בלתי נפרד מהטכנולוגיה והחדשנות בבנקים. כמו כן, היא פיקחה על תרגילי סייבר בבנקים, הקימה וניהלה פורום סייבר בין בנקאי וקידמה את הקמת מרכז הסייבר הפיננסי. היא אף פעלה להידוק שיתוך הפעולה עם מערך הסייבר הלאומי.

יעקבי אמרה כי ״הגנת הסייבר מהווה משימה מתמשכת, מורכבת ומאתגרת, המתאפיינת ברמת אי ודאות גבוהה. היכולת להבין את סביבת האיומים לצד הדרישות הרגולטוריות מהווה בסיס לניהול סיכונים נאות, שמאפשר חדשנות לצד הגנת הסייבר. בהצטרפותי לוועדת הייעוץ של קונפידס, אתרום מניסיוני בליווי חברות בישראל ובעולם בתחום הסייבר, ובסיוע במתן מענה מקצועי להנהלות ולדירקטוריונים שלהן".

הפוסט רחל יעקבי הצטרפה לוועדת הייעוץ של קונפידס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הרוב הדמוקרטי של המחוקקים החברים בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים האמריקני גיבש הצעת חוק למניעת ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות מלשמש כמוסדות פיננסיים או להנפיק מטבעות קריפטו משלהן, כך חשפה סוכנות הידיעות רויטרס אתמול (א').

המהלך מגיע על רקע חששות כבדים מתכניותיה לעתיד של אחת הענקיות הדומיננטיות ביותר, פייסבוק, הממותגות תחת הכינוי "פרויקט ליברה", הכולל כניסה של החברה ממאנלו פארק לתחום השירותים הפיננסיים, כשהיא מנפיקה מטבע בשם ליברה, מקימה חברת בת שמכונה קליברה, ועומדת להציע מגוון חידושים ואפשרויות למסחר ווירטואלי ופיזי באמצעות אסימון הקריפטו שלה.

כפי שדווח על ידי רויטרס, שלידיו הגיעה טיוטת החקיקה המתגבשת, מדובר על חוק שלמעשה אוסר על חברות טכנולוגיה שלהן הכנסות גלובליות שנתיות של יותר מ-25 מיליארד דולר לעסוק בתחום הפיננסי. מי שיפרו חוק זה, אם יכנס לתוקף, עומדות בפני קנס של מיליון דולר ליום.

טיוטת החקיקה - אשר מכונה "שמירה על ענקיות הטכנולוגיה מחוץ לעשייה פיננסית" (Keep Big Tech Out Of Finance Act) - מבקשת להגדיר מי נחשבת כענקית היי-טק ולמנוע מהחברות שנכנסות תחת הכותרת המסוימת הפעלה של "נכס דיגיטלי המיועד להיות בשימוש נרחב כאמצעי חילופין, כיחידת חשבון, כמקום אחסון לערך כספי, או ככל פונקציה דומה אחרת".

על פי הוול סטריט ג'ורנל, התכניות של פייסבוק נמצאות כעת תחת בדיקה של הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, שאמורה לבחון האם ניתן להגדיר את אופיה של ליברה כקרן של סל המטבעות - סל ניירות ערך שניתן לקנות או למכור בבורסות, בדומה למניות. אם הגוף הרגולטורי יגלה כי ליברה תוכל לפעול כקרן חליפין, פייסבוק תצטרך את אישורו לשם הפעלת שירות התשלומים מבוסס הקריפטו.

פייסבוק הודיעה בחודש שעבר שההשקה הגלובלית של ליברה מתוכננת ל-2020, כשהעיסוק הקריפטוגרפי כולו מטעמה יהיה כפוף לקונסורציום של פייסבוק ול-28 השותפים בו, ביניהם חברות מובילות כמו פייפאל, מאסטרקארד, ויזה, ליפט, אובר וספוטיפיי.

[caption id="attachment_232690" align="alignnone" width="600"] קריפטו. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

ביקורת מטראפ: "זה לא כסף"

באחרונה התחיל גם הנשיא האמריקני דולנד טראמפ להתייחס לכיוון החדש שאליו חותרת פייסבוק והביע ביקורת עליו בציוצים בטוויטר. טראמפ טען כי מטבעות קריפטו בכלל אינם כסף, ושלליברה בפרט יהיו "מעט מאוד סטנדרטים או מהימנות", וקבע שעל פייסבוק להירשם כבנק ולעמוד בתקנות הבנקאות על מנת לפנות לתחום זה ולאספקת שירותים פיננסיים.

על מנת להגן על ליברה שלה מתנודות המחירים, פייסבוק הבטיחה שהמטבע יגובה על ידי "נכסים בעלי תנודתיות נמוכה, כגון פיקדונות בבנקים וניירות ערך ממשלתיים לזמן קצר" במטבעות המסורתיים. אבל הרגולטורים הפיננסיים עדיין מלאי חששות לגבי הפרויקט.

באופן מוצהר נשמעו בעיקר דאגות מכך שהקריפטו של פייסבוק עלול לשמש לצורכי הונאה, ושהענקית לא תצליח לשלוט בו כראוי. "ליברה מעלה חששות כבדים בנוגע לפרטיות, הלבנת הון, הגנת הצרכן ויציבות פיננסית", אמר יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, בשימוע בקונגרס ביום ד' האחרון. הוא גם טען שיש לעצור את הפרויקט עד אשר פייסבוק תספק אינפורמציה יסודית על אופן הטיפול המתוכנן בנושאים אלה. בדבריו אלו חזר למעשה פאוול על טענות קודמות שהשמיעה הדמוקרטית מקסין ווטרס, שעומדת בראש ועדת השירותים הפיננסיים, שהביעה חשש כי "אם מוצרים ושירותים כאלה יישארו ללא פיקוח תקין וללא פיקוח מספק, הם עלולים להציב סיכונים מערכתיים המסכנים את היציבות הפיננסית של ארה"ב והיציבות העולמית".

יצוין כי פייסבוק עומדת כיום בפני קנס בסך חמישה מיליארד דולר שהשיתה עליה ועדת הסחר האמריקנית, ה-FTC, בגין הזנחתה את פרטיות הנתונים האישיים של משתמשיה. בהקשר של שירותים פיננסיים, ועוד כאלו בתחום הקריפטוגרפי, התנהלות שאינה מוקפד עד זרא, או מכבדת את פרטיות הלקוחות, עלולה להיות חמורה אפילו עוד יותר.

ואולם אחד החששות האולי כבדים יותר, גם אם פחות מובלטים, הוא הדאגה מכוחה האדיר של פייסבוק וההשלכות שלו באם החברה תנפיק מטבע משלה.

נציגי פייסבוק, בראשם דיוויד מרכוס שמוביל את פרויקט ליברה, כמו גם מנהלים של שלושת ענקיות ההיי-טק האחרות - אמזון, גוגל ואפל - יופיעו מחר (ג') בפני מחוקקים לדיון על כללי ההגבלים העסקיים בעניינם, ונושא המטבע הדיגיטלי המתוכנן של פייסבוק, בהקשר לעוצמתה הרבה של החברה שתעמוד מאחוריו, עומד להיות חלק משמעותי מהדיונים.

הפוסט ארה"ב: הצעה לאסור על ענקיות הטכנולוגיה להציע קריפטו ושירותים פיננסיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני שנים אחד מחברי החל לעבוד כסוכן ביטוח. זה נראה מתאים, כי מדובר באדם שקט, מופנם ודקדקן. דווקא אז הוא התחיל להתנסות בספורט אתגרי, לצאת עם בחורות (ממש) לא מתאימות ולהיכנס להשקעות מפוקפקות. כעבור שנה החבר נטש את עולם הביטוח ואת הרגלי הריסק הגבוה שפיתח.

הסיפור (האמיתי!) הזה מייצג דעה רווחת: ביטוח זה קצת… משעמם. העיסוק בפרמיות, בחבויות, בשיבוב, בדו"חות תקופתיים וכל היתר דחקו אפילו את אותו חבר סולידי לקיצון.

אבל מה לעשות שביטוח הוא דבר חשוב. רכב, דירה, פנסיה, בריאות, חו"ל, החיים עצמם. תאגידי ענק בני מאות שנים מבטחים את כל אלו ויוצרים ביטחון (לפחות מסוים) בנושאים החשובים ביותר בחיינו. תעשיית האינשורטק, שכבר כוללת מאות מיזמים, מביאה את התחום למאה העשרים ואחת.

כך זה נעשה:

הנגשה תחילה: UX זה (ביטוח) אלמנטרי

במשך עשורים רכישת ביטוח כללה הררים של ניירת שנדרשנו לחתום עליהם מול סוכן. ולכן, נראה שהסוגייה הבוערת ביותר באינשורטק היא הנגשתו לציבור.

אחד השמות המדוברים ביותר בביטוח הוא למונייד (Lemonade) הישראלית-אמריקנית. הסטארט-אפ, שכבר גייס מאות מיליונים ומתכונן להנפקה, נחשב פורץ דרך בזכות UX מהפכני, צעיר ושנון, שמאפשר רכישת ביטוח דירה או קבלת פיצוי תוך שניות.

בעזרת סדרת שאלות שנעשית באמצעות בוט, מערכת הבינה המלאכותית של למונייד מציעה לכל לקוח ביטוח או פיצוי מותאמים אישית - ועל הדרך אפילו לתרום למטרה מסוימת או לצדקה.

למונייד הוא הבולט מעשרות מיזמים דומים, שמנגישים רכישת ביטוח במהירות ובלי ניירת: חברת Waggel מציעה ביטוח דומה לחיות מחמד, InsuranceDekko משווה מחירי ביטוח רכב ומאפשרת רכישה תוך דקות, ואילו Ladder יוצר ביטוח חיים תוך רגעים.

בשלב זה יש לציין לטובה את הר הביטוח, הר הכסף והמסלקה הפנסיונית - שירותים שפותחו על ידי משרד האוצר כדי לפתור בעיה שיש לישראלים רבים - איתור אונליין לקרנות פנסיה, ביטוחים וחשבונות, שנוטים להיעלם עקב מעבר בין עבודות או סוכני ביטוח. האיתור נעשה תודות לשיתוף נתונים בין חברות ביטוח והשקעות. קיימת ביקורת על כך, שלא כל המידע מופיע, אולם עצם הפיתוח מראה על מודעות לצורך בהתקדמות שקיימת אצל הרשויות וחברות הביטוח.

להמציא מחדש את הפוליסה: ביטוח בדור ה-Z

הנגשת תהליכי ביטוח היא רק החלק החיצוני. העולם משתנה, וענקיות הביטוח מתחילות להבין שהמודלים הישנים חייבים רענון כדי להתאים לדורות החדשים. כך נוצר מצב מרתק, שבו מיזמי אינשורטק (פרטיים או של חברות הביטוח) ממציאים מחדש את המודלים שבבסיס חיי כולנו.

דוגמה מצוינת לכך היא ההבנה, שעלות פוליסה צריכה להשתנות מאדם לאדם. כך למשל, מיזם ביטוח הרכב Metromile מציע ביטוח רכב בהתאם למרחק שנסע כל נהג. מודל זה נקרא Pay As You Go. חברות ביטוח ומיזמים נוספים חוקרים אותו ואת מקביליו בתחומי ביטוח נוספים. המעניין מכולם הוא מודל Pay As You Live - ביטוחי חיים או בריאות, שאף הם מותאמים במחיר שונה לכל משתמש בהתאם לאורח חייו והרגלי התזונה, פעילות גופנית, אפילו לגנים שלו. מיזמים בתחום עדיין בראשיתם. רבים מהם מפתחים תשתיות איסוף נתונים בעזרת טכנולוגיה לבישה, שמנטרת את הגוף ושגרת היום־יום, וניתוח נתונים מבוסס AI. בין הנושאים שהתחום כולל ניתן לציין עיבוד נתונים בטכנולוגיות בלוקצק'יין ותמריצים פיננסיים ללקוחות שמשפרים את בריאותם.

שלא נדע! אבל אם כן, אז כמו שצריך

אנו פוגשים את הביטוחים שרכשנו ברגעי משבר - פריצה, גניבה, תאונה… ולכן, לדעתי, בבסיס כל מיזם אינשורטק משמעותי חייב להיות מנגנון שירות יעיל עבור האדם שבקצהו. דוגמה מאלפת לאופן שבו זה נעשה נכון אפשר למצוא במפגש שהתקיים לפני כמה שבועות בין אחד מחבריי לחברת PassportCard הישראלית.

אותו חבר טס לאחרונה לפסטיבל מוזיקה בבלגיה. הוא עשה ביטוח נסיעות באתר החברה, שאף הוא מצטיין ב-UX נוח. ביום הראשון בפסטיבל - הוא נפצע ברגלו. חובשת חששה שמדובר בשבר ושלחה אותו לבית חולים. בשלב זה הטכנולוגיה אפשרה חוויית שירות יוצאת דופן, שהפכה את המשבר לקל ככל האפשר: החבר פונה לבית חולים. במהלך הפינוי הוא התכתב בצ'אט עם נציג אנושי של החברה. תוך דקות הועבר סכום כסף לכרטיס מגנטי אישי שקיבל מראש מהחברה, שאיתו שילם לבית החולים. בסיום נשלח אליו מייל עם דרישה לשלומו.

איני מקושר לחברה זו ושורות אלו אינן פרסומת. הן דוגמה למנגנון מוצלח שבו טכנולוגיה וחוויית משתמש (דיגיטלית ואנושית) חוברים לשירות מצוין ברגע משבר. וזהו המסר החשוב ביותר: ככל שחברות אינשורטק יקשרו את הטכנולוגיה המדהימה שלהן עם שירות מצוין ברגע האמת - ביטוח יהפוך מטרחה לחוויה.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים.

הפוסט אינשורטק: הטכנולוגיה שתגרום לנו להרגיש ביטוחים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פיטר ת'יל, המשקיע והיזם המיליארדר וחבר מועצת המנהלים של פייסבוק - הידוע גם כתומך נלהב ומוצהר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - נשמע אתמול (א') כשהוא דוחק ב-FBI וב-CIA לחקור האם מרגלים סיניים חדרו לגוגל וריגלו אחריה, כך על פי אתר אקסיוס.

ת'יל, מייסד פייפאל, שהוא אולי דמות חריגה בסביבה אבל בכל זאת אחד האנשים החזקים ביותר בעמק הסיליקון, דיבר בוועידת השמרנים הלאומית (National Conservatism Conference) אמש, והתמקד בשלוש שאלות שלדעתו יש לשאול את גוגל בחקירה.

"מס' 1 - כמה סוכנויות מודיעין זרות הסתננו ל'פרויקט מנהטן' (שם הצופן של פרויקט מחקר ופיתוח ממלחמת העולם השנייה שהביא לייצור פצצות האטום הראשונות - ג"פ) שלך?", הרחיב ת'יל את נושאי החקירה שלסברתו צריכה להיערך לענקית החיפוש. הוא המשיך ופירט: "מס' 2 - האם ההנהלה הבכירה של גוגל מחשיבה את עצמה כנחדרת באופן מוחלט על ידי המודיעין הסיני? מס' 3 - האם זה משום שהם מחשיבים את עצמם כמי שעברו חדירה כה יסודית עד שהגיעו להחלטה הבוגדנית, לכאורה, לעבוד עם הצבא הסיני ולא עם צבא ארה"ב? כי הם עושים סוג של החלטה רציונלית רעה לטווח הקצר, שאם הטכנולוגיה לא יוצאת מהדלת הקדמית, היא נגנבת ממילא דרך הדלת האחורית?"

האם ענקית החיפוש מוסרת את יכולות הבינה המלאכותית דווקא לסין?

בדבריו אלו למעשה רמז ת'יל כי גוגל הסכימה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם סין, ומתחת לרדאר, בניסיון להחזיר את מנוע החיפוש שלה לשוק הסיני, תוך שהיא מחליטה לוותר על החוזה שלה עם הפנטגון, שהיה אמור לתת לצבא גישה ליכולות הבינה המלאכותית המתקדמות שלה.

ת'יל התייחס ככל הנראה לעזיבתה של גוגל במאי 2018 את פרויקט Maven – שאמור היה להאיץ את הניתוח של חומרים תיעודיים שנאספים בידי רחפנים צבאיים, על ידי הערכת עצמים שמופיעים בתמונות. גוגל עזבה את הפרויקט בזמנו, לפחות לכאורה, עקב מחלוקת רצינית בתוך שורותיה, כשעובדיה התקוממו מאחר שאינם מסכימים עם הרעיון שבינה מלאכותית תהפוך לחלק מיכולות הלוחמה של הצבא.

בדבריו בנאום הפתיחה של ועידת השמרנים שמתקיימת בוושינגטון שאל למעשה ת'יל האם מרגלים סיניים או מדינות נוספות "הסתננו" לתכנית המחקר בתחום ה-AI של גוגל. "שאלות אלו צריכות להישאל על ידי ה-FBI וה-CIA", אמר ת'יל, שהדגיש שהוא "רוצה שהן ישאלו בצורה לא מעודנת".

ת'יל זכה להיות נואם מובלט באירוע, שבו מרבית המשתתפים הם תומכים נלהבים של טראמפ, כמותו, בין השאר בזכות תמיכתו במפתחים בוועידת הרפובליקנים הלאומית, שהתקיימה לפני הבחירות ב-2016, כמו גם בגין תרומה נדיבה בגובה 1.25 מיליון דולר שהרים למען מינוף הקמפיין של טראמפ בעמק הסיליקון, הזכורים לו עד היום.

גם בדבריו אתמול שיבח היזם את טראמפ על מאמציו לעצירת מלחמת הסחר של ארה"ב וסין, שאותם כינה "הישג", וכן ציין לטובה את הישגי המשא ומתן של טראמפ והבית הלבן מול צפון קוריאה ושליטה, הרודן קים ג'ונג און.

גוגל לא הגיבה לרמזיו של ת'יל או לקריאה לחקירתה כ"בוגדת" לכאורה.

הפוסט פיטר ת'יל קורא לרשויות לבדוק האם גוגל משת"פית של סין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אמזון היא חברה מנצחת, זה ברור, אבל כשמדובר על שירותי מוזיקה בהזרמה נהוג יותר לחשוב על אפל מיוזיק של אפל, ועוד יותר על ספוטיפיי כעל המובילים בתחום. והם אכן מובילים. אבל נתונים חדשים חושפים שדווקא השירות המתחרה Amazon Music Unlimited הוא שגדל הכי מהר נכון להיום.  

נתונים חדשים של חברת Midia Research מראים כי שירות הזרמת המוזיקה של אמזון גדל ביותר מ-70% בשנה האחרונה, על פי הדיווחים שהתקבלו בחברה, מה שהופך אותו לשירות המוזיקלי הצומח מהר ביותר כיום. התוצאות הללו מצליחות לנצח את הצמיחה של ספוטיפיי ו-Apple Music, שתי הענקיות שנחשבות כמובילות התחום עד כה.

לא ברור אם הנתונים כוללים גם משתמשים בגרסאות ניסיון, משתמשים בתשלום ומשתמשים ללא תשלום, אבל קצב הצמיחה הוא עדיין מהיר ומרשים בכל מקרה. 

לפי הנתונים הנוכחיים, לאמזון יש כיום 32 מיליון מנויים על שירותי המוזיקה שלה - הרבה פחות באופן משמעותי בהשוואה ל-60 מיליון מנויי אפל מיוזיק ו-100 מיליון המנויים של ספוטיפיי. אבל אם הצמיחה הזו תמשיך - אולי בעתיד הלא רחוק נראה את אמזון מצליחה לעקוף את המתחרות ולהוביל גם את התחום הזה ולא רק את זירת הקמעונאות אונליין.

"אלקסה, תנגני אימג'ן של ג'ון לנון"

אגב, לאמזון יש עוד חזית אחת שבה היא המצליחה יותר מכולם - זירת העוזרים הקוליים החכמים. אלקסה שלה, כמו גם הרמקולים שבהם היא "חיה" מסדרת Echo ומבית אמזון, הם המצליחים והנמכרים ביותר בזירה זו. אפשר שהצמיחה המואצת של אמזון בחזית הזרמות המוזיקה קשורה לרמקולים החכמים שלה ושהפופולריות של מכשירי אלקסה היא שתרמה גם לצמיחת השירות המוזיקלי.

אמנם ניתן, כמובן, לנגן ברמקולים של אמזון מוזיקה באמצעות שירותים מתחרים לאלקסה, אולם ברירת המחדל שלהם היא שירות המוזיקה של ענקית הקמעונאות, מן הסתם, ומשם תתחיל אלקסה להזרים את המוזיקה המבוקשת, אלא אם כן המשתמש יציין מפורשות כי הוא מעוניין לשמוע את הטרקים שלו דרך Spotify או שירותי המוזיקה של אפל ואחרים.

עובדה נוספת ומעניינת היא שאמזון לא מכוונת דווקא למשתמשי אפל מיוזיק וספוטיפיי האופייניים, אלא מנסה לפנות דווקא למשתמשים וותיקים יותר, מבחינת הגיל. לדברי לדברי סטיב בום, סגן נשיא תחום המוזיקה של הענקית מסיאטל שצוטט על ידי Ars Technica, "בכדי שהענף יגיע לפוטנציאל המלא שלו, אנחנו לא יכולים להסתכל רק על בני 15-22". ואכן נתוני Media מעידים כי 14% ממשתמשי שירותי המוזיקה של אמזון הינם מעל גיל 55, ואפשר שזה חלק ממה שעושה את ההבדל.

הפוסט שירות אמזון מוזיקה גדל מהר מהמתחרים המפורסמים – אפל מיוזיק וספוטיפיי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סקר שנערך לפני כשנה העלה שכשלושה מתוך כמעט תשעה מיליון תושבי המדינה מרכיבים משקפיים או עדשות מגע. הם אמורים להגיע אחת לשנה לאופטומטריסט, על מנת לעבור בדיקת ראייה, ועל בסיסה הוא יחליט האם עליהם לשנות את מספר המשקפיים. הסטארט-אפ הישראלי 6over6 מציע ל-''משקפופרים'', במקום ללכת אליו, לערוך בדיקת ראייה בסיסית מהבית או מכל מקום אחר שבו הם נמצאים, באמצעות אפליקציה בטלפון החכם שלהם, ואפילו לקבל מרשם במקום.

6over6 הוקמה ב-2014 על ידי ד''ר עופר לימון, המשמש כמנכ''ל החברה, וד''ר אלכס זלוטניק, סמנכ''ל הטכנולוגיות שלה. החברה מעסיקה כ-40 עובדים. אנשיה פיתחו את אפליקציית GlassesOn, שמנתחת את המידע של מי שמבצע בדיקת ראייה באמצעותה, בהתבסס על אלגוריתמיקה ועיבוד תמונה.

האפליקציה כבר אושרה על ידי מינהל התרופות האמריקני, ה-FDA, וזמינה להורדה בחנויות האפליקציות של גוגל ואפל. היא מאפשרת לחלץ את המדדים האופטיים של המשקפיים (מספר, מספר צילינדר וזווית צילינדר), וכן את המרחק בין האישונים. כך, בסופו של התהליך, בעל המשקפיים מקבל מרשם, שכולל את כל הנתונים הנדרשים לבניית העדשות - ויכול לעשות זאת מול האופטומטריסט, או ברשת. על מנת לבדוק את המשקפיים שלו, על המשתמש להניח אותן בין מסך המחשב לבין הסמארטפון. אז, באמצעות אלגוריתם שפיתחה החברה, הטלפון מזהה את העיוות שנוצר דרך העדשה, על מנת לקבל את הנתונים באופן מדויק. לאחר מכן, כדי למדוד את המרחק בין האישונים, המשתמש מצלם את עצמו תמונת סלפי, כשעל מצחו כרטיס מגנטי, שמשמש כמעין סרגל.

"הענן מסב לנו שקט נפשי"

6over6 מתבססת על הענן של AWS. גדי שמחוביץ', סמנכ"ל הפיתוח של חברת הסטארט-אפ, אמר כי "אחד היתרונות של השימוש בענן נוגע ליכולת שיש לנו להריץ את אותה הטכנולוגיה ואת אותם השירותים בכל מקום שבו אנחנו פעילים. אנחנו קוראים לזה רציפות של הטכנולוגיה בכל מקום, וזה מקל על פיתוח עבודת תשתיות המחשוב אצלנו".

שמחוביץ' סיפר כי "כבר מראשית הפעילות שלנו, לפני כארבע שנים, בחרנו בענן - ובזה של אמזון. השימוש בשירותי ענן מסב ביטחון ושקט נפשי לשותפים שלנו ולמשקיעים בנו. בחרנו בשירותים של AWS עקב היותה השחקנית הגדולה והמוכרת ביותר בתחום; הזמינות הגבוהה של שירותי הענן שלה, שמשליכה על רמת הזמינות הגבוהה של השירותים שלנו; ומגוון השירותים שלה".

[caption id="attachment_295236" align="alignnone" width="600"] גדי שמחוביץ', סמנכ"ל הפיתוח של 6over6. צילום: יח"צ[/caption]

הוא ציין כי 6over6 "משתמשת בשירות האחסון EC2 ובבסיס הנתונים RDS. כמו כן, התחלנו לעבוד עם שירות ניהול הקונטיינרים ECS ואנחנו עובדים עם FarGate , שמאפשר ניהול קונטיינרים והרצה של מיקרו-שירותים. בעולמות לימודי המכונה והלימוד המעמיק אנחנו משתמשים ב-SageMaker".

6over6 מאחסנת את המידע שלה בארבעה דטה סנטרים של AWS - בארצות הברית, הודו, סין וסינגפור, אולם מסתייעת גם בסניף הישראלי של ענקית הענן, בתל אביב. שמחוביץ' ציין כי "התמיכה שלהם בנו מאוד חשובה לנו ומקל עלינו שבמרחק הליכה מהמשרדים שלנו יש גוף גדול של תמיכה בלקוחות וארכיטקטים - שמלווה אותנו באופן צמוד ומספק לנו את הפתרונות הנכונים לאתגרים העדכניים שאיתם אנחנו מתמודדים".

לסיכום הוא אמר כי "הענן תרם תרומה חד משמעית לפעילות הגלובלית של החברה. סטארט-אפ כמונו לא יכול להפוך לחברה גלובלית בלי שימוש בפלטפורמות תומכות, דוגמת הענן. היכולת לספק שירותים בכל מקום ובכל זמן תלויה בשימוש בו".

הפוסט רואים 6:6 – גם בענן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: אסנת סרוסי פירסטטר.

תפקיד: ראשת מחלקת היי-טק, שותפה במשרד עו"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

ותק בתפקיד: עורכת דין מזה כ-20 שנים.

תפקידים קודמים: ראש מחלקת היי-טק במשרד גדול אחר, עו"ד בתחום ההיי-טק, מנתחת מערכות מידע.

השכלה/שירות צבאי: קצינת מודיעין בחיל אוויר, מנתחת מערכות מידע, תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

משפחה: נשואה + 2.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהשתחררתי מהצבא, לאחר כ-5 שנות שירות צבאי, חיפשתי עבודה עד לתחילת שנת הלימודים באוניברסיטה, חשבתי שלניסיון הצבאי לא יהיה ערך באזרחות והתבדחתי בשיחה עם חברים שאין סיכוי שתהיה בעיתון דרושים מודעה "דרוש קצין מודיעין". למחרת התפרסמה מודעה בדיוק במילים האלה. הלכתי לראיון כקוריוז, והתקבלתי לעבודה בחברה שהיתה מחלוצות תחום ה-QA. תמיד הייתי גיקית, אך מאז למדתי כל דבר אפשרי, כשאני מזגזגת בין טכנולוגיה בעולמות שליטה ובקרה למערכות מידע. התחלתי לעבוד כשאיינשטיין היה מעבד התמלילים הנפוץ, האינטרנט היה בחיתוליו, מקינטוש היה המחשב המועדף והמחשבים סביבי היו AS-400 ומיינפרם. כשהחלטתי לעסוק בעריכת הדין עזבתי עולם שבו האינטרנט שלט והתחילה סצנת ההיי-טק. חשבתי שאהיה עורכת דין לזמן קצר ואחצה שוב את הקווים, אך אהבתי את העבודה והחיבור בין טכנולוגיה לעריכת דין, כמו גם הרקע העסקי, סיפק לי יתרון תחרותי, הן בייצוג חברות היי-טק והן בייצוג משקיעים בחברות אלה, ובוודאי בכל מה שקשור לליווי משפטי של פרויקטי מערכות מידע כמו ERP, CRM ובילינג, שהכרתי מצוין מ'השטח'.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? במבחן התוצאה אין עדיין מספיק נשים בעמדות בכירות, שותפות הון שזכאיות לחלק משמעותי מ'העוגה' ומנהלות משרדי עורכי דין, כפי שאני הייתי רוצה לראות. גם בעולם ההיי-טק, לרוב הייתי בסביבה גברית עם נוכחות דלילה של נשים. לדעתי יש לכך הרבה סיבות שורשיות יותר משיח פשוט על אפליה, כמו היעדר חינוך מתאים, והיעדר תמיכה מספקת מבית ומחוץ. אין ספק שהדברים משתפרים, אך הייתי שמחה שישתפרו בקצב מהיר יותר.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באפליה, אבל נתקלתי בלא מעט קשיים שאני מנסה לתקן כשאני משמשת בעמדת ניהול, כמו לאפשר עבודה מהבית, לדאוג לימים קצרים לנשים ולגברים בכדי שהן האבות והן האמהות יוכלו לאזן טוב יותר בין בית לעבודה. עדיין לא פיצחתי הכל, אבל אני בהחלט מנסה לגרום לשינוי.

הפוסט נשים ומחשבים: עו"ד אסנת סרוסי פירסטטר, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כלל ביטוח ופיננסים ערכה באחרונה מיט-אפ שעסק באחד התחומים החמים ביותר - הטרנספורמציה הדיגיטלית, ובאיך לעשות אותה בצורה אג'ילית, לרבות הממד המנטלי שכרוך בתהליך הזה.

האירוע התקיים במשרדי החברה, בהשתתפות עובדים מחטיבת ה-IT ומהחטיבות העסקיות שלה, וכן מארגונים אחרים.

[caption id="attachment_295290" align="alignnone" width="600"] עדי קפלן, מנכ"ל כללביט מערכות. צילום: סיון פרג'[/caption]

עדי קפלן, מנכ"ל כללביט מערכות, הזרוע הטכנולוגית של הקבוצה, הדגיש באירוע את היתרונות המובהקים שיש לארגונים בהכנת ובביצוע תכניות להובלה ולהטמעה דרך מתודולוגיות אג'יליות, וציין את החשיבות הרבה שיש לשיתופי ידע בין ארגונים - במיט-אפים ובמסגרות נוספות.

בהמשך הציגו אנשי כלל שניים מהפרויקטים הראשונים בעולם הטרנספורמציה האג'ילית שהחברה ביצעה: הראשון הוא החלפת מערכת ליבת ביטוח חיים והשני - הטמעת מערכת תמונת לקוח 360. מובילי הפרויקטים, ממערך הפיתוח ומהתחום העסקי בחברה, סיפרו לנוכחים על החיבור האישי שלהם לתהליך העבודה ולשותפים, פירטו את האתגרים שעמם התמודדו בדרך ואת היתרונות הרבים שהופקו מהעבודה באג'ייל, והדגישו את חשיבות השילוב בין מומחים מתוך החברה, בעלי מיומנויות שונות, להצלחתם של תהליכים אלה.

[caption id="attachment_295245" align="alignnone" width="600"] משתתפים באירוע מאזינים להרצאות בקשב רב. צילום: יח"צ[/caption]

בנוסף, התקיימה הרצאת אורח של יובל בכר, מאמן אג'ייל מחברת הייעוץ אג'ימה, שהרצה על הממד המנטלי של התחום, ועל החשיבות הרבה שיש להובלת תהליכי שינוי פנימיים ואימוץ כלי עבודה חדשים בקרב ארגונים, במטרה לייצר תרבות ארגונית בעלת שקיפות, שיתוף ידע ועבודת צוות טובה יותר.

בכלל יודעים לספר שהמפגש היה חלק מהמהלכים של הקבוצה להובלת יזמות וחדשנות בתחום הביטוח בישראל, תוך הטמעת מתודולוגיות התומכות בזריזות וגמישות ויצירת תרבות ארגונית - כל זאת תוך שימת הלקוח במרכז.

הפוסט המיט-אפ האג'ילי של כלל ביטוח ופיננסים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יניב הלפרין, עמיתה של דיילי ציפי למערכת אנשים ומחשבים, סיפר לכם כאן על הסטארט-אפ ג'ולט, שמבקש לשנות את עולם הלמידה, ומציע שיעורים במקצועות ובצורה שלא ממש חשבו עליהם באקדמיה, לפחות לא לפני שהוא פרץ. מאז פרסום הכתבה בנובמבר האחרון התרחבה החברה - שאף נבחרה לאחת החברות המבטיחות ברשימה שפרסמה עמיתה אחרת של ציפי למערכת, רלי כהן, יצאה מגבולות תל אביב והגיעה גם לרובע הסוהו שבמרכז לונדון ולחיפה. בשבוע שעבר היא פתחה שלוחה נוספת - הפעם בירושלים.

[caption id="attachment_295252" align="alignnone" width="600"] רועי דויטש, מנכ"ל ג'ולט, באירוע הפתיחה של הקמפוס הירושלמי של החברה. צילום: עומר הכהן[/caption]

דיילי ציפי הוזמנה לאירוע הפתיחה של הקמפוס הירושלמי של ג'ולט, שיושב במתחם אורבן פלייס בתחנה המרכזית הקרובה לכניסה לעיר, כך שהגישה אליו קלה גם מגוש דן (יחסית, בהתחשב בסגירות הכבישים באזור החל מהשבוע). הג'ולטים בחרו באורבן פלייס בגלל הקהילה שיש במקום והאפשרות ליצור דרכה קשרים עם משקיעים וגורמים אחרים שיכולים לשתף עם החברה פעולה.

[caption id="attachment_295253" align="alignnone" width="600"] ג'ולט - גם לירושלמים. צילום: עומר הכהן[/caption]

ג'ולט נוסדה בעמק הסיליקון שבקליפוניה, גייסה עד כה כ-10 מיליון דולר ומעסיקה כ-50 עובדים בקמפוסים שלה בישראל ובבירה הבריטית. היא הקימה רשת של כיתות עתידניות ללימודים גבוהים עבור עובדים ומנהלים, שמועברים על ידי מומחים מחברות כמו נטפליקס, גוגל ועוד שורה ארוכה, ובשידור חי. הלימודים מתנהלים בקבוצות קטנות. בימים אלה היא אף משיקה מוצר חדש - "אל-תואר" במנהל עסקים, שמטרתו להציע חלופה לתואר השני באוניברסיטאות ושמכיל תכנים מעשיים ורלוונטיים יותר, לפחות כך אומרים אנשיה, לעולם העבודה של ימינו.

[caption id="attachment_295254" align="alignnone" width="600"] הדמיית כיתה של ג'ולט[/caption]

״אנחנו גאים להביא את הסיליקון ואלי ואת לונדון למרכז ירושלים״, אמר רועי דויטש, מנכ"ל ומייסד שותף של ג'ולט. "היות שאנחנו מלמדים מנהל עסקים בשיטת הסטארט-אפ, הקמפוסים של ג׳ולט מייצרים קהילות לומדות ותורמים להתפתחות יזמות בעיר, כמו גם ליצירת כוח אדם איכותי, שמאפשר לחברות לצמוח. קיבלנו פניות מכ-60 ישובים נוספים בארץ שמעוניינים בפתיחת קמפוס של ג׳ולט בהם, ואנחנו פועלים במהירות כדי לעמוד בביקוש בישראל, לצד ההתרחבות בבריטניה״.

[caption id="attachment_295255" align="alignnone" width="600"] מימין: רומן לוי, מנכ"ל אורבן פלייס, ורועי דויטש, מנכ"ל ג'ולט. צילום: עומר הכהן[/caption]

רומן לוי, מנכ"ל אורבן פלייס, ציין כי "סצנת ההיי-טק בירושלים נמצאת בגדילה ואנחנו בטוחים שפתיחת הקמפוס הירושלמי, בשילוב הקהילה התומכת של אורבן פלייס, יתרמו להמשך ההתפתחות של היזמים הפועלים בעיר".

הפוסט ג'ולט מעלה את לימודי העתיד לירושלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברי פורום CSC - פורום אבטחת המידע והסייבר של אנשים ומחשבים - השתתפו באחרונה במפגש מקצועי, שונה מהמפגשים שהם מורגלים בהם.

במקום לשמוע הרצאות פרונטליות מקצועיות, מרתקות, על הגנת סייבר והדרכים להתמודד איתה, בילו חברי הפורום במשך חצי יום במרכז לאימון סייבר של היחידה ללימודי חוץ של הטכניון, שם הם נכנסו לחדרי מלחמה, והתמודדו עם סימולציות שהציבו בפניהם סיטואציות של אירועי סייבר בארגונם, והם היו צריכים לפתור אותם.

 סרטון שהכין הטכניון הכין בעקבות האירוע

התרגול לווה גם בתחרות, שבה כל זוג מחברי הפורום התמודד עם משימה, ולבסוף נערכה גם הגרלה. התרגול נעשה על מערכות של חברת Cympire, בהנהלתו של אופיר בר, שהוא גם אחראי על תחום הסימוטורים שמותקנים במבנה הממוקם בקמפוס היחידה ללימודי חוץ בטכניון.

המפגש נפתח בדברי ברכה של עודד רביב, מנהל היחידה ללימודי חוץ בטכניון, ושל גיא מזרחי, יו"ר ועדת ההיגוי של פורום CSC ומנכ"ל חברת סייבריה. רביב ציין כי חטיבת הסייבר בטכניון הוקמה כדי להכשיר את אנשי הסייבר וכן את אנשי המקצוע העוסקים בעולם ההגנות. לדבריו, "היחידה מבצעת עשרות קורסים בשנה, היא בקשר עם רשות הסייבר ואנו רואים עצמנו כמי שתורמים להגדלת מאגר עתודת כוח האדם בתחום הסייבר".

מזרחי סיפר כיצד החל את דרכו בעולם האבטחה, ובין היתר עסק בגילוי חורי אבטחה במחשבים של ארגונים,  כאשר אז המילה 'סייבר' לא היתה קיימת. "בהמשך דרכי, כשעברתי לצד המקצועי של הנושא, גילית ילדים בני 14 ומעלה שעוסקים באותם דברים שאנחנו עסקנו אז, אלו הילדים של 8200 העתידיים", אמר מזרחי.

"שנים רבות עסקתי בהוראה והדרכה", העיד על עצמו מזרחי, "אבל לא משנה כמה העמקנו בחומר הלימוד, הבנו שחסר עניין התרגול, כי לא היו כלים כאלו אז". הוא ציין כי יש חשיבות רבה לנושא התרגול והבנת מצבי סייבר בארגונים, כדי לדעת איך להתמודד איתם.

"התרגול הוא חיוני ביותר"

אופיר בר תאר כיצד התחבר לעולם האימונים, בעיקר מתקופת שירותו בחיל האוויר, שם שירת כטייס וגם ביחידת אופק. לדבריו, תפישת העולם כיום היא "אימון הוא מפתח להצלחה, כשהוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. למידה היא הדרך להצלחה, אבל התרגול הוא חיוני ביותר".

"יש הבדל מהותי בין ללמוד על סייבר לבין לחוות אירוע סייבר על ידי סימולציה, שבוחנת את תחושת המסוגלות והמיומנות שלנו", אמר בר, "התרגול הוא גורם משנה התנהגות, כדי להשיג את המטרה ולחדור אליה".

"התרגול של סימולציות סייבר מעניק גם את החיווי המידי, האם הלמידה שלנו הייתה אפקטיבית והאם הפקתי את המיומנויות הנכונות, היא מאפשרת לנו באמצעות תרגול ללמוד היכן טעינו ומה צריך לעשות כדי לא לטעות בפעם הבאה", כך על פי בר.

בהמשך תיאר בר את מעגל החיים של הכשרה בנושא הסייבר, עליה גם מבוססת מערכת הסימולציה שמותקנת בטכניון. "ראשית חייב להיות עניין מחויבות למשימה, הבנת המניע של התוקף, מה האפשרויות האופציונליות, והכי חשוב - סינרגיה בקבוצת העבודה שעוסקת בהגנה על הסייבר".

"מעגל למידה מתחיל בסט של אירועים שאתם רוצים להתמודד איתם. אם המטרה היא פריצה, עליך להכיר את כל השלבים, לתרגל אותה, בסימולציות שמדמיינות אירועים אמיתיים, ואז אתה יכול לדעת באמת מה אתה יודע", הסביר בר.

בר ציין כי בתחקיר של אירועי סייבר נוהגים לא פעם לציין את הגורם האנושי. "רק אם חוקרים את מה שאירע אפשר לדעת כיצד מונעים את הפעם הבאה", אמר.

תרגולי הסייבר והאימונים, לדבריו, משמשים גם ככלי עזר לגיוס אנשים חדשים, כדי להבין איך לתת מענה הכי טוב לצרכי הארגון.

[caption id="attachment_295264" align="alignnone" width="600"] חדר המלחמה בטכניון. צילום: שי הדס[/caption]

מה עושים כשהתוקפים דורשים כופר?

בהרצאת הסיום, לאחר שחברי הפורום סיימו להתאמן, הופיע בפניהם עו"ד נוי ארז, מומחה לניהול משברים בעקבות אירועי סייבר, שבהם נדרש גם כופר. נוי עוסק בנושא כבר 20 שנה, והוא מייסד ושותף בחברת קריטקל אימפקט.

בהרצאתו ציין כי למרות שיש כיום מודעות להגנת סייבר, יש פחות מודעות לדרך שבה ארגונים צריכים להתמודד עם אירועי סייבר, במיוחד כאשר נדרש מו"מ עם דורשי כופר.

נוי צייר בפני המשתתפים תסריטים שונים, וצייד אותם בכמה טיפים: ראשית יש להבין מי עומד מולך, מה המניע של ההאקרים שדורשים כופר, ויש להעריך את רמת הנזק. שלב נוסף הוא כאשר מגיעה דרישה לתשלום: אילו דילמות קיימות בין תשלום בכדי למזער נזקים לבין החלטה לא לשלם, כאשר החלטה לשלם עלולה להידרדר לסחיטה. אם מחליטים לנהל מו"מ, חשוב לדעת איך לעשות זאת, ולהגיש הצעות בהתאם לרמת הרגישות והנחיצות של המידע שיש בידי הפורצים.

בתום ההרצאה הוכרזו חברי הפורום שהצטיינו בתרגולי הסימולטורים: למקום הראשון הגיעו שחר מרקוביץ מאל על ואהוד אביתר מפסגות הגליל, אגודה שיתופית; למקום השני צופית שחר מוויט האט; ולמקום השלישי גיל לוי ודוד בן עזרה - משומרה חברה לביטוח.

הפוסט מה עושים מנהלי אבטחה בחדר מלחמה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מיקרוסופט מודה שתקלה בעדכון מאי של Windows 10 נגרמת תקלה חמורה בחלק ממחשבי ה-Surface Book 2 שלה עצמה - אם תרצו, סוג של תקלה מביכה במיוחד.

לאחר מספר רב של תלונות, לפיהן לאחר התקנת העדכון נגרמת התרסקות של משחקים במחשבים בהם מותקן כרטיס גרפי עצמאי של נבידיה, וזאת בגין בעיה במנהל ההתקנים של הכרטיס ששובץ בעדכון, החליטה מיקרוסופט לחסום את האפשרות להוריד את העדכון למחשבים אלו.

[caption id="attachment_251226" align="alignnone" width="600"] Surface Book 2. צילום: יח"צ[/caption]

החברה הודיעה באופן רשמי כי "לאחר עדכון 1903 ל-Windows 10 חלק מהיישומים או המשחקים שזקוקים לביצועים גרפיים אינטנסיביים במחשבים בהם מותקן שבב גרפי ייעודי של Nvidia אינם מצליחים להיפתח או נתקעים באמצע. עד לפתרון הבעיה עדכון 1903 לא יוצע לבעלי Surface Book 2 עם השבב הגרפי הזה".

לאלו שכבר הספיקו להתקין את העדכון, ונתקלו בבעיה המפורטת, מציעה מיקרוסופט לבצע אתחול מלא למחשב, או לסקור באופן ידני את מנהל ההתקנים כדי לטפל בבעיה - דרך שמיועדת למשתמשים בעלי ידע שיודעים להחליף מנהלי התקנים לבד בשיטה הזו.

בנוסף מסרה החברה כי היא כבר החלה לפתח פתרון לבעיה, אם כי לא סיפקה תאריך יעד שבו יוצע העדכון למחשבים אלו.

הפוסט עדכון Windows 10 יצר בעיה במחשבים של… מיקרוסופט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נושא טיפולי ההמרה עלה בסוף השבוע לכותרות ב-"זכותו" של שר החינוך, הרב רפי פרץ, שהביע עליהם דעה חיובית ואף אמר שהוא ביצע טיפולים כאלה בעצמו. אלא שבעוד ששר החינוך נותן לגיטימיות ל-"טיפולים" אלה, בבריטניה עושים כבוד לאיש המפורסם ביותר שעבר סוג של טיפול כזה - אחרי שבית המלוכה כבר נתן לו חנינה, בעקבות העונש שקיבל כי היה הומו. מדובר באלן טיורינג, מאבות המחשוב המודרני, מתמטיקאי בעל שם עולמי וממפצחי מכונת האניגמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה. הבנק המרכזי של אנגליה הודיע היום (ב') שדמותו של טיורינג תתנוסס על שטרות ה-50 ליש"ט החדשים, שיונפקו בממלכה בעוד כשנתיים.

טיורינג היה ממובילי המאבק לפיצוח קוד האניגמה, מכונת ההצפנה הפולנית שהייתה בשימוש הוורמאכט - מהלך שסייע מאוד לניצחונם של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה והביא להצלה של חיים רבים. הוא נחשב לאחד הבולטים שמניחי היסודות למחשוב כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, והיה הראשון שכבר בשנות ה-50 המוקדמות, בטרם מותו בלא עת, כתב מאמר על בינה מלאכותית.

בבחירתו גבר טיורינג על קרוב ל-1,000 מועמדים שיותר מ-200 אלף תושבים בריטיים הציעו לבנק הלאומי שלהם, בהם סטיבן הוקינג. ראש הבנק, מארק קרני, נימק את הבחירה בכך ש-"טיורינג היה מתמטיקאי יוצא מן הכלל, שלעבודה שלו הייתה השפעה עצומה על הדרך שבה אנחנו חיים כיום. הוא היה אבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית, כמו גם גיבור מלחמה. תרומותיו היו פורצות דרך. טיורינג הוא ענק שעל כתפיו עומדים כעת רבים אחרים. המורשת שלו ממשיכה להשפיע על המדע ואף על החברה של ימינו".

אולץ לבחור בין טיפול המרה למאסר

הבחירה בדמותו של טיורינג חשובה לא רק בהקשר של היותו מדען דגול, אלא מהווה את המהלך האחרון בכפרה של הבריטים על מה שהם עוללו לו. ב-1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות, שכמו במדינות רבות באותה העת, הייתה מנוגדת לחוק בבריטניה. האיסור על הומוסקסואליות הוסר מהחוק הבריטי רק ב-1967. לאחר שנשפט, הוא הוכרח לעבור טיפול המרה באמצעות הורמונים, כחלופת מאסר, כדי לדכא את דחפיו ''האסורים''. שנתיים לאחר מכן הוא התאבד בבליעת ציאניד - בשל הטיפול שנכפה עליו.

ב-2009 התנצל גורדון בראון, שהיה אז ראש הממשלה, על היחס המחפיר שטיורינג זכה לו, וב-2013 העניקה לו המלכה אליזבת חנינה רטרואקטיבית, שלאחר המוות.

תחת תמונתו של טיורינג על גבי השטר החדש יופיע ציטוט שלו, שנוגע לעתיד עולם המחשוב: "זוהי רק טעימה למה שעומד לבוא, ורק הצל של מה שעומד להיות". עוד יופיעו על השטר הטבלה המחזורית, נוסחה מתמטית שכתב טיורינג ושרטוטים של המכונה שפותחה לפיצוח הקוד הנאצי.

הפוסט לידיעת שר החינוך: בבריטניה עושים כבוד ל-"מטופל ההמרה" הכי מפורסם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ארגונים השיגו שיפורים משמעותיים לאחר שאימצו את טכנולוגיות המציאות הרבודה והאינטרנט התעשייתי של הדברים - כך על פי מחקר שפרסמה באחרונה PTC.

PTC, שמיוצגת בישראל על ידי מטריקס, מסייעת לחברות לנהל את מחזור חיי המוצרים שלהן, ובכלל זה לתכנן, לייצר, להפעיל ולתחזק אותם - בעולם חכם ומחובר. המחקר החדש שלה, שכותרתו "מצב החדשנות בתעשייה", מראה שאימוץ המציאות הרבודה מתמקד באספקת שיטות משופרות להכשרה, הדרכה והנחיה של עובדים. זאת, על מנת לאפשר את האופטימיזציה הדרושה לנוכח המחסור הגדל בעובדים מיומנים במגזר התעשייתי. בנוסף, עולה ממנו שהטמעת האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) צפויה לשבור השנה שיא, מאחר שחברות רבות סבורות שכך הן ישיגו שיפור של האפקטיביות התפעולית שלהן, צמצום עלויות והקטנת הסיכון המאפיין את הנוף התחרותי העולמי.

נתוני המחקר מראים ש-68% מהארגונים מאיצים את הטמעת המציאות הרבודה בקרבם, כאשר קרוב ל-60% מהם אלה ארגונים תעשייתיים. זאת, תוך מיקוד בשיפור ביצועי העובדים ומילוי המחסור בכוח עבודה מיומן שעמו מתמודדות חברות ברחבי העולם. 55% מתרחישי השימוש בטכנולוגיה, המכוונים לשיפור פריון העובדים, מתמקדים במתן הוראות והנחיות - במיוחד בסביבות ייצור, שירות והדרכה. נתון נוסף מעלה ששיעור היוזמות המוצלחות שעוברות משלב הפיילוט לשימוש מלא בתוך שנה גדל השנה ב-20% בהשוואה לשנה שעברה. כך, חברות שמזדרזות לאמץ את הטכנולוגיות החדשות יכולות ליהנות מיתרון תחרותי.

האינטרנט של הדברים, מציינים עורכי המחקר, נעשה שכיח בסביבות מתועשות מאוד. היישומים שלו כוללים ייצור מוצרים בקרב 70% מהמפעלים התעשייתיים. פתרונות IIoT מקיפים מתמקדים בעיקרם בתרחישי שימוש, כגון מידע תפעולי - 31% מהם. זאת, לצד תרחישי שימוש חדשים, כגון חיזוי תחזוקה, שמהווים 12% בתחומי הייצור, התפעול והשירותים. עוד עולה כי ארגונים תעשייתיים, שמתמודדים עם לחצים גלובליים, מכירים בצורך לפרוס אינטרנט תעשייתי של הדברים במהירות, כדי לשפר את האפקטיביות התפעולית שלהם.

"ארגונים תעשייתיים מבינים את הדחיפות בשיפור הפריון וההתייעלות כדי שיוכלו להישאר תחרותיים ורלוונטיים", אמר ג'ים הפלמן, נשיא ומנכ"ל PTC. "ממצאי הדו"ח שלנו מאשרים שאימוצם בתעשייה של המציאות הרבודה וה-IIoT הם צעד חשוב להשגת יעד זה".

הפוסט מחקר: 68% מהארגונים מאיצים הטמעת מציאות רבודה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אהוד ברץ, המנהל החדש של SUSE ישראל, הגיע באחרונה לביקור במאורת הנמר. הוא סיפר לי שבחודשים האחרונים הפכה SUSE לחברה עצמאית לאחר שנים של פעולה במסגרת תאגידי תוכנה ענקיים, והפכה להיות אחת מחברות הקוד הפתוח העצמאיות הגדולות בעולם.

ברץ ואני שוחחנו על המיקוד של החברה בעולמות הקוד הפתוח. הוא אמר כי "הרעיון שלנו הוא להמשיך ליצור את הפצות הלינוקס שלנו לצד פיתוח שירותי הניהול, האחסון והענן מבוססי הקוד הפתוח והמתקדמים יותר. הקוד הפתוח ניצח ועובדה זו יצרה מצב מעניין - מיקרוסופט מתגאה שהיא מריצה לינוקס, יבמ רכשה את רד-האט וכל תאגידי הענק העולמיים מנסים לבלוע את הקוד הפתוח לתוכם. בניגוד אליהם, אנחנו חברה עצמאית, שיוצרת הפצות לינוקס וטכנולוגיות קוד פתוח אחרות".

"94% ממערכות ה-SAP HANA בישראל רצות על SUSE"

SUSE מפתחת ותומכת במערכות מבוססות לינוקס לסביבות קריטיות ולארגונים, לרבות ל-SAP HANA. ברץ ידע לספר לי ש-94% ממערכות אלה רצות על גבי הפצות הלינוקס של SUSE ושעשרות ארגונים, בהם משרדי ממשלה, גופים ביטחוניים וחברות גדולות בישראל, עברו באחרונה למערכות ההפעלה שלה, בעיקר בשל התאימות שלהן למערכת מבית סאפ. עוד מפתחת החברה מערכות ניהול (SUSE Manager), מערכות אחסון מבוסס תוכנה (SES) ומערכות קונטיינרים כשירות (CaaSP) המבוססות על קוברנטיס.

"אם בעבר, קוד פתוח סימל סוג של חופש, ואת היכולת להחליף ספקים וליצור תחרות בשוק, כיום אנחנו רואים שגם מי שמספקים קוד פתוח מתחילים לסגור את התוכנות. פתאום רמת התאימות יורדת ודברים הופכים קשיחים יותר", אמר ברץ. "ב-SUSE, המערכות בנויות כך שאפשר לעבוד עם כולם. רוצה לנהל ענן עם מכונות של אובונטו ורד-האט? SUSE Manager תנהל את זה. רוצה לאחסן ולהתחבר למערכת ניהול אחרת? אנחנו תומכים. הסיפור הוא להישאר פתוח ותחרותי. אם תרצו אותנו - תמשיכו, ואם לא - אין כל בעיה לחבר למערכות שלנו ספקים אחרים ולתת לכולם לעבוד יחד".

לסיכום הוא ציין כי "המשימה שלנו היא לקחת את פתרונות הקוד הפתוח, שלפעמים קשים לעיכול, ולאפשר לכל ארגון לעשות בהם שימוש. חזרנו לישראל לפני שלוש שנים וכעת, השמיים הם הגבול".

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: אהוד ברץ, SUSE ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אנשי ממשל שמכינים את מערכת הבחירות הבאה בארצות הברית, שתיערך בנובמבר 2020, מביעים דאגה מכיוון שמחשבים רבים מאוד מבין אלה שישולבו בהליך הדמוקרטי יהיו מבוססים על Windows 7. זאת על רקע ההודעה של מיקרוסופט שלפיה המערכת תגיע לקץ הרשמי של חייה ב-14 בינואר 2020.

מיקרוסופט אמנם תמשיך לספק לגורמים עסקיים ומסחריים תמיכה במערכת ההפעלה המיושנת עד 2023, תמורת סכומים הולכים וגדלים, אבל אנשי ממשל הביעו דאגה שהשימוש ב-Windows 7 עלול ליצור סיכוני אבטחה רבים יותר. החשש המרכזי שלהם הוא, מטבע הדברים, התערבות במערכת הבחירות מצד מדינות אחרות - כאשר רוסיה וסין בראשון.

סוכנות הידיעות AP דיווחה שנכון לעכשיו, בהתאם למחקר שעשתה, חלק גדול מאוד ממכונות ההצבעה עדיין מבוססות על Windows 7, כאשר בחלק ממדינות ארצות הברית מדובר ברוב המכריע שלהן. בין מדינות אלה נכללות אינדיאנה, אייווה, וויסקונסין, פלורידה, אריזונה, פנסילבניה וצפון קרוליינה.

יותר מכך, המחקר העלה ש-92% מהמכונות שישמשו כעמדות בחירה מסופקות בידי שלוש חברות בלבד שמציעות, כאמור, מערכות רבות עם Windows 7.

"זה מדאיג, וזה צריך להדאיג מאוד", צוטטה קריסטי מק'קורמיק, יו"רית ועדת הסיוע לבחירות.

הפוסט ארה"ב: דאגה מסיכוני אבטחה רבים יותר בבחירות – בגלל Windows 7 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הידיעה שפורסמה אתמול (ב') באמצעי התקשורת על מינויו של דב קוטלר למנכ"ל בנק הפועלים מילאה אותי שמחה. אחרי כמה וכמה מינויים פנימיים, בנק הפועלים העדיף לפנות החוצה ולבחור את קוטלר, שהיה מנכ"ל ישראכרט.

שימשתי תחת קוטלר כסמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת כרטיסי האשראי במשך שש שנים של עבודה אינטנסיבית ורציפה יחדיו. לא הוא זה שמינה אותי - קוטלר קיבל אותי "בירושה" מהמנכ"ל שהיה לפניו. במלוא הענווה אני יכול להעיד ששיתוף הפעולה הזה הצליח. גם לי היה חלק בהצלחה, אבל ללא הצ'אנס שהוא נתן לי, כמו לבכירים אחרים בישראכרט, זה לא היה קורה. על אף שהיה מאתגר ולא קל, כולנו תמיד ידענו שיש לנו מנכ"ל שהוא מנהיג עם דרך, כיוון ויעדים לתוצאות, ולצד זאת מענטש.

החשיבות שבשיתוף הפעולה בין אנשי המחשוב לשאר המחלקות בארגון, לרבות בדרג ההנהלה, נדון מעל "דפים" מקוונים אלה לא אחת. יש ארגונים רבים שבהם זה לא קורה, כי המנמ"רים שלהם לא מדברים את השפה העסקית ואנשי הביזנס לא מדברים את השפה הטכנולוגית. מה גם שבבני אנוש עסקינן, על המעלות אבל גם על החסרונות שבהם, והיכן שיש בני אנוש יש גם אגואים שמעכבים את שיתופי הפעולה הנחוצים האלה. זה לא היה המצב בישראכרט - קוטלר לא רק ניהל אותנו כסמנכ"לים אלא גידל וטיפח דור של סמנכ"לים שלמדו והתקדמו תחתיו מקצועית, ניהולית וערכית.

למרות המקטרגים והקשיים - ים של הישגים

עם הידיעה על מינויו היה אמצעי תקשורת, שלא אזכיר את שמו, שיצא בכתבה ארסית וגימד את הצלחתו של קוטלר בישראכרט. כמי שבא מבפנים, אני יכול להגיד בבטחה, ממקור ראשון, שלא מני ולא מקצתי. מעידה על כך כאלף עדים העובדה שאם עד הגעת קוטלר לישראכרט, הרווח של החברה היה דומה לזה של מתחרותיה, בשש שנות כהונתו הוא הכפיל אותו מ-150 מיליון שקלים ל-300 מיליון שקלים בשנה. זה הושג בעבודה קשה שלו, בהפעלה מצוינת של הסמנכ"לים, ואני בתוכם, ובהחדרת רוח קרב של מצוינות וחתירה להישגים בחברה.

תקצר היריעה מלפרט את ההישגים של קוטלר בישראכרט. ובכל זאת, להלן כמה מהם שראוי במיוחד לציין: הוא התמודד בהצלחה עם הרגולציה המכבידה, שאיימה להוריד את ישראכרט לחברה שמחזיקה שליש בלבד משוק כרטיסי האשראי (בדומה למה שקרה בשוק התקשורת), וידע להתגבר על רוע הגזירה בעבודה נכונה מול הרגולטור. הוא גם הוביל מהפכת שירות בישראכרט והטמיע פתרונות דיגיטליים חדשניים בשירות הלקוחות שלה - מה שהוביל את החברה לזכייה בפרסים רבים. ככלל, יחד אתו חידשנו והטמענו מערכות רבות בארגון, בפרויקטים מורכבים - למשל הטמעת מערכות CRM ו-ERP, והקמת אתר התאוששות מאסון. הוא ירד אתי לפרטים בצורה שלא ידעתי ממנהלים קודמים - מה שהיה מאתגר, אבל גרם לי להעריך אותו עוד יותר.

קוטלר אמנם לא השיג את כל ההישגים האלה לבד - בהקשר זה ראוי לציין סמנכ"לים נוספים, בין היתר את סמנכ"ל השירות, אורן כהן, סמנכ"ל הכספים, רם גב, וסמנכ"ל השיווק, יגאל ברקת -אבל ללא המנהיגות שלו וללא הברק בעיניים שהכניס לכולנו, זה לא היה קורה. או שכן, אבל בהשקעה רבה יותר של זמן ומשאבים, ובפחות יעילות. הוא ידע לתווך בינינו, לכוון ולסחוף אותנו להיות צוות מנצח, שמשאיר את המתחרים מאחור, פעם אחר פעם, במשך שש שנים רצופות.

אני סמוך ובטוח שהוא יישם את זה גם בתפקיד החדש שלו בבנק הפועלים. שכמו בישראכרט, הוא יקדיש את כל כולו למקום העבודה ויחשוב שכל יום בחברה הוא היום הראשון שלו בה. זו אמנם קלישאה, אבל במקרה שלו היא לגמרי נכונה. קוטלר הוא נכס לכל מקום עבודה, ואין לי ספק שהוא יצעיד את הבנק הגדול במדינה למחוזות שאליהם הוא הצעיד את Cal, את בנק אגוד ואת ישראכרט - מתוך אחריות למנהלים, לעובדים ולצמיחה הכלכלית של הארגון, ושל מדינת ישראל כולה. שיהיה בהצלחה.

הכותב הוא יו"ר C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, ובעברו שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט.

הפוסט המנמ"ר שכיהן תחתיו יודע: דב קוטלר – נכס לבנק הפועלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות