האיחוד האירופי מוכן ומזומן "להיכנס" בענקיות הטק האמריקניות, שהתנהלותן תעבור בדיקה יסודית של הנציבות האירופית.

הבדיקה תבקש לאתר הפרות אפשריות שביצעו או מבצעות חברות הטכנולוגיה העוצמתיות לחוק החדש שהושת ביבשת, המכונה DMA – חוק השווקים הדיגיטליים.

הנציבות בישרה אתמול (ב') רשמית על כך שפתחה בחקירות לענקיות הטכנולוגיה אפל, גוגל ומטא (הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם, ושירותי מדיה חברתית אחרים), בחשד שהן הפרו את התנאים בחוק השווקים הדיגיטליים החדש שלה. המהלך הזה מסמל את עמדתו המחמירה של האיחוד בנוגע לרגולציה; את כוונתו להפעיל אסדרה הדוקה בהרבה על הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות; ואת המחויבות ביבשת להבטחת "מגרש משחקים" הוגן בהרבה בשוק הדיגיטלי המבעבע.

The #DMA has been in place for 18 days and we’ve witnessed more change from Big Tech than in the past 10 years.

But we want to make sure everything is done by the book 🇪🇺

Opening cases today against:

🔹Alphabet
🔹Apple
🔹Metahttps://t.co/qJ1QJO0zwO pic.twitter.com/dEfnyACJ0V

— Thierry Breton (@ThierryBreton) March 25, 2024

אירופה הכניסה את "שומרות הסף" לצרות?

ה-DMA, שעבר בתחילת בנובמבר 2023 ונכנס לתוקפו מוקדם יותר החודש, נועד לטפח תחרות וחדשנות במגזר הדיגיטלי, על ידי אסדרת חברות שמכונות בו "שומרות הסף" – פלטפורמות חזקות הפועלות כגורמים המקשרים בין עסקים לצרכנים. שומרות הסף הללו, לפי הנציבות, "יכולות לקבוע את הצלחתם או כישלונם של עסקים אחרים", בשל עמדותיהן הדומיננטיות בשוק.

"אנחנו נחושים להבטיח ששומרות הסף ישחקו לפי כללים הוגנים", אמרה מרגרט וסטגר, סגנית נשיא בכירה למדיניות תחרות ומדיניות דיגיטלית בנציבות. "חוק השווקים הדיגיטליים מסמיך אותנו לחקור ולטפל בפרקטיקות המגבילות באופן בלתי הוגן את בחירת הצרכנים, או שחונקות חדשנות".

תיירי ברטון, הנציב האירופי, צייץ בהתרגשות על פתיחת החקירה. בציוץ ראשון הוא כתב כי: "ה-DMA קיים כבר 18 ימים, וראינו מאז יותר שינויים מענקיות הטק מאשר בעשר השנים האחרונות. אבל אנחנו רוצים לוודא שהכל נעשה לפי הספר, ולכן האיחוד האירופי פתח תיקים היום נגד: אלפבית, אפל, ומטא".

בציוץ השני שיתף ברטון סרטון ובו צוות החוקרים, והוסיך לו את ההסבר: "לא כל הגיבורים לובשים גלימות". הוא ציין כי מדובר ב"צוות האכיפה של ה-DMA, שהתגייס באופן מלא כדי להגן על האינטרס הכללי של האיחוד האירופי באינטרנט!"

Not all heroes wear capes 🦸

The #DMA enforcement team fully mobilised to defend the EU general interest online! 🇪🇺 pic.twitter.com/Ta3QCwBL0D

— Thierry Breton (@ThierryBreton) March 25, 2024

מה תבחן הנציבות?

ההתנהלות הספציפית של הענקיות שהנציבות בוחנת כדי לקבוע את מידת הציות שלהן לחוק כוללת למשל את הנושא המוביל של שיטות העבודה של החברות בחנויות האפליקציות שלהן. ה-DMA קובע ששומרות הסף צריכות לאפשר את קיומן של חנויות אפליקציות חלופיות, כמו גם של שיטות להתקנת אפליקציות במכשירי ה-iOS והאנדרואיד שלהן, שלא מתבצעות בהכרח דרכן.

נושא מסוים זה מאתגר את הדומיננטיות של חנות האפליקציות של אפל, ה-App Store, וחנות Play של גוגל, מתוך רצון וכוונה לפתוח את הדלת ליותר תחרות ולאפשרות לתשלום עמלות נמוכות יותר למפתחי האפליקציות בגין רכישות שלהן או של פריטים בתוכן.

דוגמה ברורה לנחיצות החוק החדש ביבשת, היא המאבק שניטש בין מפתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games) לאפל ולגוגל כבר מזה חודשים ארוכים. המלחמה החלה כש-אפיק ביקשה להציע את כותר הגיימינג המצליח שלה, פורטנייט, באופן עצמאי ובמנותק מחנויות אפל וגוגל, אבל השתיים החזירו לה מיד ב"שרירים" שכללו סנקציות שונות ומשונות. מאז מנהלים הצדדים קרבות משפטיים, ואלו עדיין ממשיכים לערעורים אינסופיים שלא נחרץ בהם דין סופי.

יצוין כי לאפל יש צרות רגולטוריות כפולות ומכופלות, הן בגזרת אירופה והן בביתה, בארה"ב. ביום ו' האחרון הודיע משרד המשפטים של ארצות הברית כי הוא תובע אותה בטענה שהפרה חוקי הגבלים עסקיים רבים ומשום התובנה שלו שהטקטיקה שלה פוגעת במפתחים ובצרכנים.

מקרה לדוגמה שמסביר את נחיצות החקיקה החדשה. פורטנייט של אפיק גיימס, שהמפתחת לא הורשתה לשווק באופן עצמאי. צילום: Shutterstock

ומה משמעותם של ממצאים אם יתגלו?

הנציבות הצהירה כי היא מתכוונת לסיים את ההליכים שנפתחו אתמול בתוך 12 חודשים. "אם תמצא לכך הצדקה בעקבות החקירה, הנציבות תודיע לשומרות הסף הנוגעות בדבר על ממצאיה המקדמיים, ותסביר את האמצעים שהיא שוקלת לנקוט, או ששומרת הסף צריכה לנקוט, כדי לטפל ביעילות בחששותיה", נכתב בהודעה הרשמית של האיחוד.

במקרה של הפרה, הנציבות יכולה להטיל קנסות של עד 10% מסך המחזור העולמי של החברה. קנסות כאלה יכולים להגיע גם לעד 20% מהמחזור במקרה של הפרה חוזרת ונשנית. בהודעה צוין גם כי "במקרה של הפרות שיטתיות, הנציבות רשאית לנקוט גם סעדים נוספים, כגון חיוב שומרת הסף למכור עסק או חלקים ממנו, או איסור על שומרת הסף לרכוש שירותים נוספים הקשורים לאי הציות המערכתי".

באיחוד הודיעו מוקדם יותר השנה כי באופן נרחב, אלפבית (החברה האם של גוגל – ג"פ), אמזון, אפל, בייטדאנס (ByteDance – החברה האם של טיקטוק), מטא ומיקרוסופט הן שש החברות שהוגדרו כשומרות הסף על ידי הנציבות בספטמבר 2023, ו-"הן החברות שיאלצו לעמוד במלוא חובות ה-DMA ולעשות זאת עד ה-7 במרץ".

המהלך של האיחוד האירופי בוודאי ייתקל בהתנגדות מצד כלל ענקיות הטכנולוגיה, משום שה-DMA מייצג שינוי משמעותי מאזן הכוחות בשווקים הדיגיטליים ואכיפתו אינה דבר שהפלטפורמות אשר מכונות "שומרות הסף" מעוניינות בו.

ואכן, על פי דיווח של רויטרס, אפל אמרה בתגובה לפתיחת החקירה כי היא בטוחה שהתנהלותה עומדת בדרישות ה-DMA, והוסיפה שהיא הראתה היענות לנציבות ולמפתחים לאורך התהליך ושילבה את המשוב שלהם בשינויים שלה.

דובר מטא אמר שהחברה מנסה לציית להנחיות החוק. לדבריו, "(תוכניות – ג"פ) מינויים כחלופה לפרסום הן מודל עסקי מבוסס היטב בתעשיות רבות, ותכננו את המנוי ללא פרסומות, כדי לתת מענה למספר חובות רגולטוריות חופפות, כולל ה-DMA".

גוגל הצהירה כי ביצעה שינויים משמעותיים בשירותיה ואמרה שתגן על גישתה בחודשים הקרובים.

הפוסט אירופה חוקרת: האם ענקיות הטק הפרו את חוק השווקים הדיגיטליים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"העובדה שמדינת ישראל לא מובילה בתחומי הבינה המלאכותית ומחשוב העל היא תעודת עניות למדינה", כך אמר היום (ג') היזם איל וולדמן, מייסד מלאנוקס. וולדמן קרא לממשלה "לקבוע תוכנית לאומית לבניית מחשב על ומכון מחקר לבינה מלאכותית".

וולדמן הוא חתן פרס ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה, שאותו הוא בכל זאת יקבל ביום העצמאות, לאחר ששר החינוך, יואב קיש, חזר בו מכוונתו לבטל את פרסי ישראל בתחומים שאינם קשורים למלחמה. ההחלטה לבטל את הפרסים נבעה, על פי העיתונאי בן כספית, מבחירתו של וולדמן לפרס ישראל.

וולדמן השתתף בדיון שנערך היום בוועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק במקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל-AI. הוא ציין כי בניגוד לישראל, מדינות רבות בעולם, כולל באזורנו, מתקדמות בעידוד ובבניית תשתיות לבינה מלאכותית." לפני יותר משנה נפגשתי עם גוף תשתיות בינה מלאכותית סעודי, שתפקידו להנגיש תשתית ל-AI עבור הישויות הסעודיות. ישראל צרכיה להקים גוף כזה, כמו שהיא הקימה גופים כגון מערך הסייבר הלאומי". באשר למחשב העל, לדברי וולדמן הוא "יצדיק את עצמו מבחינה מסחרית. פעם בשלוש שנים, המחשב הקיים יעבור לאקדמיה – ויקנו מחשב חדש. זהו מודל שקיים במדינות רבות ואין סיבה שהוא לא יהיה גם פה".

יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), אמרה כי "ישראל לא יכולה להישאר מאחור במרוץ הטכנולוגי, כי הפסד במרוץ זה יסכן לא רק את מעמדה הכלכלי של המדינה, אלא גם את זה הביטחוני". לדבריה, "בעוד שבשאר המדינות יש השקעות ענק בטכנולוגיה, כולל בניית מחשב על, אצלנו כסף רב הולך לכספים קואליציוניים ולצרכים מגזריים".

מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, ד"ר זיו קציר, ציין בדיון כי "משרדי הממשלה מאיצים כעת את התוכניות לרכישת מחשבי על, מתוך שאיפה לצאת למכרז ראשון עד לסוף השנה, להטמעת בינה מלאכותית המגזר הציבורי ולהקמת אגף רגולציה במשרד המדע".

לדברי הדסה גטשטיין. ראשת מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "היינו המדינה הראשונה להעלות על השולחן את מושג החדשנות האחראית, כזו שמעודדת פיתוח פתרונות חדשניים תוך התחשבות בסיכונים".

"לישראל אין עצמאות בחומרה ובשבבים"

אורי אליאבייב, יועץ ומרצה בתחום ה-AI, הציג בדיון סקירה על מדינות ערביות שמיישמות תוכניות בינה מלאכותית לאומיות ומחזיקות במחשבי על. לדבריו, "בזמן שהן מטפסות וצוברות תאוצה, לישראל אין אסטרטגיה ממשלתית כדי לשמור על הובלה טכנולוגית".

ד"ר אריאל סובלמן ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, ציין כי "מזה ארבע שנים, העולם מצוי במלחמה טכנולוגית גלובלית, שזכתה לשם 'מלחמת השבבים'. לישראל אין עצמאות בחומרה ובשבבים. היא אולי מעצמה בתוכנה ובשירות, אבל לא בתחומים אלה".

דוברת נוספת הייתה מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה ש-"בשנה וחצי האחרונות נשארנו מאחורי שאר העולם. יש לנו את הידע והמהנדסים, אבל אין לנו את התשתיות הנדרשות. אם לא נשקיע כיום בחינוך הטכנולוגי, גם שם ייפתח פער מול העולם".

"יש לפעול ללא דיחוי להבטחת עצמאותה הטכנולוגית של ישראל"

בתום הדיון אמרה ח"כ פרקש הכהן כי "יש לפעול ללא כל דיחוי על מנת להבטיח את מעמדה ועצמאותה התשתיתית והטכנולוגית של ישראל. על הממשלה להעביר בהחלטת ממשלה דחופה תוכנית לאומית ארוכת טווח ורחבת היקף בנושא מובילות וחיזוק העצמאות הטכנולוגית של ישראל בעולם הבינה המלאכותית". כמו כן, היא קראה להקים צוות ייעודי שיעסוק באתגר הביטחוני שטכנולוגיה זו תייצר לישראל, ולנסח כללי אתיקה לשימוש בה.

עוד קראה הוועדה לממשלה לבחון הקמת רשות מיוחדת לנושא הבינה המלאכותית, בדומה למערך הסייבר, שתפעל במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; לפעול להקמת מפעלי שבבים בישראל, בנוסף לאלה של חברות כגון אינטל; להגדיר יעדים תקציביים לצמצום התלות של ישראל בשבבים; ולעודד חוקרים בתחום להגיע לישראל.

הפוסט "העובדה שישראל לא מובילה ב-AI – תעודת עניות למדינה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת האקרים שמכנה את עצמה APT Iran חדרה לתשתית הסייבר של חברת הרכבות האיראנית – כך פורסם באחרונה באתר אופוזיציה למשטר.

זו האחרונה בשרשרת מתקפות על גופי ממשל איראניים. סוכנות הידיעות הרשמית למחצה סייברבאן אישרה את דבר הפריצה, אולם הפחיתה את היקפה, הכחישה דיווחים על מתקפה על תשתית הרכבת הראשית והגדירה אותם כ-"תעמולה".

ההאקרים טענו שהמתקפה נועדה להתריע בפני עובדי חברת הרכבת על פגמי אבטחה. זאת, לאור פריצות ופרצות קודמות שנתגלו, בין השאר לספקית שירותי התקשורת איראן סל ומשרד הטאבו הממשלתי בטהרן. הם הפיצו באינטרנט חלק מהמסמכים שאותם הם קצרו בפריצה, בהם הנחיה בחתימת מוחסן טבטבאי אטאבק, מנכ"ל המנהלת לתכנון ומעקב אחר שירותי הנוסעים, שמתווה קווים מנחים להתנהלות עובדים, לרבות הקפדה על חובת חבישת חיג'אב. ההנחיה מפרטת את דרישות הלבוש, תוך שימת דגש על "בגדים רפויים וארוכים, העשויים מבדים עבים" וכיסוי השיער באופן מלא. עוד חשפו ההאקרים מסמכים מזהים, דו"חות פנימיים ומפות.

תקרית זו – האחרונה בסדרת מתקפות סייבר נגד הממשל האיראני

לא פורסמו זהות התוקפים או פרטים טכניים על המתקפה האחרונה. תקרית זו היא האחרונה בסדרה של מתקפות סייבר נגד מוסדות הממשל של איראן. בדצמבר האחרון, האקרים שיבשו את הפעילות ב-70% מתחנות הדלק במדינה – לפי האיראנים עצמם. קבוצת הדרור הטורף, שנטלה אחריות על התקיפה, היא פרו-ישראלית, וההודעה שהיא פרסמה מחזקת זאת. חברי הקבוצה כתבו בה כי המתקפה היא "תגובה על התוקפנות של איראן ושלוחיה באזור". עם זאת, יש מומחים שסבורים שהתוקפים בארוע זה לא היו האקרים ישראלים או תומכי ישראל.

ההאקרים שתקפו את תחנות הדלק ביצעו את המתקפה באופן מבוקר וניפקו אזהרה מראש לשירותי החירום באיראן. כמו כן, הם התגאו שהשאירו את 30% הנותרים של המשאבות פעילות, אף כי הם היו יכולים להשבית את כולן. לדבריהם, הם עשו זאת כ-"מסדרון הומניטרי", שמהדהד למה שצה"ל עשה כשקרא לתושבי צפון רצועת עזה לעבור דרומה, למען ביטחונם.

אין זו הפעם הראשונה שבה יוחסו לקבוצת הדרור הטורף פגיעות בתחנות דלק באיראן. הקבוצה ביצעה מתקפה על תחנות דלק במדינה גם באוקטובר 2021 – מתקפה שהשלטונות בטהרן עצמם הודו שהיא פגעה ב-4,300 תחנות דלק במדינה.

עוד תקיפה, שלפי חוקרי צ'ק פוינט תואמת לדרכי הפעולה של הדרורים הטורפים, אירעה שלושה חודשים קודם לכן – ביולי 2021 – ופגעה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי, כמספר הטלפון של מודיעין הרכבת, עם כיתוב שקורא לנוסעים להתקשר אליו.

מתקפה נוספת שקבוצת הדרור הטורף מקושרת אליה הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. צילומי טלוויזיה במעגל סגור של המפעל הראו קבוצה של עובדים שעוזבים את המפעל, ומיד לאחר מכן החלה להיפלט פלדה מותכת, שגרמה לפריצת השריפה.

מומחה סייבר איראני גולה: "סביר להניח שהפריצות למתקני ממשלה יימשכו"

אירוע סייבר נוסף באיראן היה חשיפה של פרצה גדולה בשרתי מערכת המשפט במדינה, שנחשפה על ידי קבוצת ההאקטיביסטים Edalat-e Ali. הקבוצה התהדרה בכך שהשיגה גישה למאגר עצום, שכולל מיליוני קבצים ומסמכים חסויים.

מומחה סייבר איראני גולה אמר לאיראן אינטרנשיונל כי "סביר להניח שהפריצות למתקני ממשלה יימשכו. זאת, ברקע התסיסה המתמשכת במדינה".

הפוסט איראן הותקפה – שוב – בסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת One Identity – ספקית מובילה של פתרונות ניהול והגנה על זהויות – הודיעה על השקת השירות One Identity Cloud PAM Essentials.

הפתרון החדשני, במודל SaaS, יפשט את ניהול הזהויות וההרשאות (PAM) לאורך הארגון, בדגש על אפליקציות ותשתיות ענן.

על רקע הזינוק בהיקפי ההגירה של ארגונים לענן, התרחבות משטח התקיפה, התחכום והתדירות הגוברת של תקיפות סייבר – הצורך בפתרונות PAM יעילים הוא קריטי מאי פעם. פתרונות אלה מעניקים לארגון שליטה ובקרה הדוקה על הגישה של חשבונות בעלי הרשאות (חזקות/ פריווילגיות), ומכאן חשיבותם המכרעת בביצור אבטחת המידע של הארגון וצימצום מתקפות מבוססות זהות.

ערן אברגל, מנהל טריטוריה ישראל ומזרח אירופה בחברת One Identity, מסביר את היתרון הייחודי של פתרון PAM Essentials: "בניגוד לפתרונות אחרים הקיימים בשוק, שעל פי רוב דורשים הטמעות יקרות ומתמשכות, את PAM Essentials אפשר להריץ תוך דקות, ללא צורך בהשקעות תשתית נוספות. הפתרון הזה יכול לחסוך ללקוחות אלפי דולרים שמושקעים בהטמעות, מה שהופך את שירות האבטחה המתקדם של PAM לנגיש אפילו עבור הארגונים הקטנים ביותר".

פתרונות PAM מקיפים – חיוניים לעסקים בסדר גודל קטן ובינוני

אין ספק שעסקים קטנים ובינוניים, שבדרך כלל מתמודדים עם משאבי IT מוגבלים, עשויים להפיק תועלת משמעותית מהפתרון הזה.

KuppingerCole מצאו כי 78% מן העסקים בסדר גודל קטן ובינוני רואים בפתרונות PAM מקיפים חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית אבטחת הסייבר שלהם.
ניר כמון, שמנהל את הפעילות הטכנית בישראל ומזרח אירופה בחברת One Identity, התייחס לעובדה כי קיים בשוק צורך דוחק לניהול זהויות והרשאות מבוסס ענן, שניתן להטמיע בקלות ושיתאים לעסקים קטנים ובינוניים, ואמר: "חברות רבות נכשלות בסקר סיכונים (Audit) בגלל שליטה לא מספקת על משתמשים עם הרשאת מנהל מערכת, מה שמונע מהן ביטוח סייבר. PAM Essentials הוא פתרון שמספק יכולות הרבה מעבר לפתרונות און-פרם מסורתיים, בכך שהוא תומך בעמידה ברגולציות ובסטנדרטים סצפציפיים לתעשייה, וזה צעד מהותי בדרך לעמידה בתנאי ביטוח סייבר".

"לאור התקנות החדשות של הרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC), ולדרישות ההולכות ומחמירות לביטוח סייבר, PAM Essentials מאפשר לארגון לעמוד בדרישות בצורה חלקה. המטרה שלנו עם PAM Essentials היא לספק פתרון גמיש וידידותי, שיעניק שקט נפשי וביטחון בתוך הנוף הדינמי של אבטחת סייבר".

PAM Essentials הוא פתרון שמתאפיין ב-Time-to-Value יוצא דופן ובממשק ניהול יעיל, והוא מניח בידיהם של צוותי האבטחה אמצעי שליטה עוצמתיים, שמבטיחים שרק בעלי הרשאות יוכלו לגשת למערכות רגישות ולמידע רגיש. הפתרון מספק נראות מלאה לפעילויות המשתמשים, ומאפשר ניהול סיכונים פרואקטיבי, באמצעות ממשק משתמש אינטואיטיבי. 

התכונות העיקריות של PAM Essentials

• פונקציונליות PAM בארכיטקטורת Cloud Native: צוותי אבטחת מידע היברידיים ומרוחקים יכולים לגשת לאפליקציות ומשאבי ענן ללא קושי.
• ניהול זהויות מבוסס סשן: פעילויות משתמשים מנוטרות, נשלטות, ומתועדות עם גישה מרחוק באמצעות SSH ו-RDP.
• תיעוד פעילויות והרשאות: לוגים מסודרים של הבקרה, תיעוד של פרוטוקולים של סשנים (במוצרי) פרוקסי, ובידוד כל User session, מייצרים נראות יוצאת דופן, לאיתור איומים פוטנציאליים.
• ניהול הרשאות מאובטח: ניהול מרכזי של התחברות אוטומטית, רוטינת החלפת סיסמאות ואחסון מאובטח עבור סיסמאות של חשבונות שרת מקומיים, מצמצמים את הסיכון של גישה בלתי מורשית.
• טכנולוגיית גישה מאובטחת: מבטלת את המורכבויות של פתרונות גישה מסורתיים לרשת – ללא צורך ב-VPN, בהיותה בנויה על ארכיטקטורת אפס-אמון.
• אינטגרציה מובנית עם OneLogin: לקוחות OneLogin נהנים מהרחבה של ניהול הגישה האחוד, באמצעות PAM Essentials המנוהל מרכזית.
• גמישות: משתמשים יכולים לשלב במהירות וביעילות ספריות קיימות וכלי אימות.

לחצו כאן למידע נוסף על PAM Essentials

הפוסט One Identity מציגה: Cloud PAM Essentials לניהול זהויות פריווילגיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פארק היי-טק צפון קיים את אירוע SheTalks, בהשתתפות פורום נשים בכירות מסקטורים מגוונים בעולמות ההיי-טק. הפורום דן בשאלות שונות בנוגע לייצוג נשים בהיי-טק, באזורי פריפריה, ודרכי ההתמודדות האישית שלהן, ובכלל.

על אף שמספר הנשים שלומדות את מקצועות ההיי-טק נמצא בעלייה, ולמרות ששיעור הנשים בשוק התעסוקה הולך וגדל, ייצוג הנשים בתעשיית ההיי-טק עדיין דליל ביחס לאחוז הנשים באוכלוסיה ובהשוואה למספר הגברים בענף. הפער גדל אף יותר ככל שמתקדמים בדרג הניהולי, וכן בהשוואה בין אזורי הפריפריה למרכז, ונשאלת השאלה, מדוע בשנת 2024 נשים עדיין מהוות מיעוט בהיי-טק.

אירוע SheTalks התקיים כחלק מסדרת פאנלים ואירועים אשר מוביל פארק היי-טק צפון – העוסקת בזוויות שונות של ענף ההיי-טק בישראל ובפרט בצפון לטובת פיתוח קהילת טק צפונית ולקידום המגוון התרבותי והמגדרי בענף בישראל. במטרה להפגיש את עובדי ועובדות הפארק עם נשים בכירות מסקטורים שונים. במסגרת האירוע שמעו המשתתפים מהדוברות על הדרך שלהן לתפקיד, האתגרים שחוו לאורך הקריירה ועל הדרכים השונות שכל אחת ואחת מהן צלחה בדרך לשבירת תקרת הזכוכית שלה.

במסגרת האירוע התקיים פאנל שהעניק הצצה לזווית האישית והמקצועית של המשתתפות ושל החברות בנושא ההון האנושי, ודן בסוגיות שונות כדוגמת – שוק העבודה, פערי שכר, אחוז הנשים במשרות בכירות, והאתגרים בדרך לשילוב נשים בתחום.

"להפגיש בין הכשרון הצפוני האיכותי לחברות היי-טק מובילות"

באירוע השתתפו מנהלות בכירות ויזמיות פורצות דרך. בין המשתתפות הייתה יעל יגרמן לביא, יו"ר פארק היי-טק צפון ותכנית 'מושל', שהובילה את הפאנל וסיפרה על ההון האנושי האיכותי הקיים בצפון, לצד האקוסיסטם הצומח בפארק והחיבור שהוא מאפשר בין חברות היי-טק, סטארט-אפים טכנולוגיים, אקדמיה, תעשייה ועובדי טק.

כן סיפרה יגרמן לביא על האתגרים בדרך להקמת פארק היי-טק צפון: "יצרנו כאן יש מאין. פארק היי-טק ברמה הגבוהה ביותר, שמטרתו להפגיש בין הכשרון הצפוני האיכותי לבין חברות היי-טק מובילות. זה אתגר מורכב מאוד, ולכן הצלחה מגיעה עם סיפוק רב. היום, במקום הנפלא הזה ישנן 27 חברות היי-טק בינלאומיות ומקומיות, שמעסיקות 500 עובדי ועובדות מוכשרים, מהם 50% נשים ו-31% ערבים. המטרה שלנו היא להמשיך ולפתח את פארק היי-טק צפון ולהביא לכאן 5,000 מקומות תעסוקה במאות חברות היי-טק. הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו בכיוון הנכון".   

באירוע השתתפו דוברות נוספות: סלאם ביסאן, מנהלת מוצר בחברת  סימילרווב (Similarweb) וחברת הנהלה ב-WonenInTech; יוליה בסן, מנהלת התכנית Woman2Woman; הילה בקשי, יזמת ומייסדת קהילת ה"מיטאפיסטיות"; חנה פרידמן, מייסדת ומנכ"לית חברת התוכנה כרמיסופט (Karmisoft); ענת גואטה, יזמית ומנטורית, יו"ר רשות ניירות ערך היוצאת; ומאיה פיפנו, מאמנת אישית ועסקית, בהרצאה העוסרת בשלושת השלבים למינוף משבר להצלחה.

פארק היי-טק צפון הוא פארק ייעודי לחברות עתירות טכנולוגיה, בלב הגליל המערבי המהווה מוקד משיכה התומך באקוסיסטם היזמי-טכנולוגי באזור הצפון. הפארק הוא ביתן של עשרות חברות טכנולוגיה מתחומים שונים, ביניהם: בריאות, אגרו-טק, AI, סייבר, אוטומוטיב ועוד. הפארק חרט על דגלו את נושא העצמת הנשים, וזו מתחילה כבר בתוך שדרת הניהול, כאשר בראש הפארק עומדת אישה. בנוסף, בפארק מקפידים לייצר הזדמנויות ושיתופי פעולה אזוריים, על מנת לקדם אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה בהיי-טק, וביניהן נשים מכלל המגזרים – חרדיות וערביות – במטרה להגדיל את השתלבותן ותרומתן להיי-טק.

דיילי ציפי השתתפה, התרשמה וחזרה עם תמונות

אירוע SheTalks בפארק היי-טק צפון. צילום: ניצן זוהר

אירוע SheTalks בפארק היי-טק צפון. צילום: ניצן זוהר

הפוסט SheTalks: מנהיגוֹת טכנולוגיות התכנסו בפארק היי-טק צפון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאת: נוי וישי, מנהלת מוצר F5 בחברת ההפצה סי דאטה (C-Data).

העולם הדיגיטלי העכשווי מאופיין במעבר נרחב לענן, כאשר ארגונים רבים מאמצים מודלים של ענן ציבורי, פרטי או היברידי. מיגרציה זו גוררת עימה אתגרים משמעותיים בתחום אבטחת מידע, ודורשת פתרונות חדשניים ויעילים.

בשנים האחרונות השוק חווה האצת תהליכים דיגיטליים וטכנולוגיים. השימוש במספר אפליקציות ארגוניות הולך ועולה, מה שמייצר בין היתר גם זינוק באיומים ובאתגרים בזירת הסייבר. האירועים הביטחוניים שחלים בישראל בחודשים האחרונים גרמו לעלייה דרמטית בכמות מתקפות הסייבר והכופרה בארגונים רבים מכל המגזרים ומכל הגדלים.

העולם הדיגיטלי הפך לחזית מרכזית במאבקים מודרניים, וישראל, כידוע, נמצאת גם בחזית מאבק זה. ארגונים ישראלים רבים נתונים תחת איום מתמיד וממשי של התקפות סייבר, הן מצד גורמים עוינים חיצוניים והן מצד גורמים פנימיים.

חברת F5, אותה אנו מייצגים בישראל מזה שנים רבות, היא מובילה עולמית באבטחה וזמינות יישומים. לפני כשלוש שנים רכשה F5 את חברת Volterra ובצעד זה הקימה את פלטפורמת ה-Distributed cloud services (XC). פלטפורמה זו מציעה פתרונות אבטחת מידע וגישה היברידית מקיפה להגנה על יישומים על ידי מינוף סביבת הענן, הפשטת פריסת אפליקציות, קישוריות ותפעול. פלטפורמה זו משלבת מגוון יכולות מתקדמות, ביניהן: חומת אש ליישומי ווב (WAF), הגנה מפני מתקפות DDoS, ניהול וגילוי API, הגנה מפני BOT ועוד.

מוצר פורץ דרך המגדיר מחדש את הגישה לאבטחת אפליקציות

החברה משקיעה בשנים האחרונות משאבי מחקר וטכנולוגיה רבים בפלטפורמת ה-Distributed cloud-Distributed cloud services (XC), שהיא מוצר פורץ דרך המגדיר מחדש את הדרך שבה ארגונים מתייחסים לאבטחת אפליקציות (יישומים), ביצועים ואספקה בעידן הדיגיטלי של היום. ML/AI ממלאים תפקיד משמעותי בשיפור היכולות של מוצרי F5 ומאפשר להם לספק ביצועים משופרים, אבטחה וגמישות עבור יישומים מודרניים וסביבות רשת מורכבות.

אחד מהיתרונות הבולטים של F5 Distributed cloud services (XC) הינו תמיכתו במגוון סביבות עבודה, כולל עננים ציבורים (פריסת Multi-Cloud) ופרטיים. הפלטפורמה מאפשרת קישוריות היברידית בין סביבת ה-On Prem לסביבות הענן, בצורה מאובטחת תחת ממשק ניהול אחוד.

חברת סי דאטה (C-Data) מפיצה את 5F בישראל מזה שני עשורים. כחברה גמישה ומותאמת שוק, התאמנו את עצמנו למגמה העולמית בהקשר למעברים אל הענן, וכיום אנו מספקים פתרונות אבטחה נרחבים גם בעולמות הענן וגם בסביבות המסורתיות.

אני יכולה לציין לדוגמה פתרון משולב שאפיינו יחד עם F5 ללקוח הענן הציבורי, בתחום הרובוטיקה, בו – בעזרת פלטפורמת ה-Distributed cloud services (XC) והיכולות ההיברידיות שלה להיפרס גם בענן הציבורי וגם בסביבת האון-פרם – התאמנו ללקוח פתרון ענני (SaaS) עם קישוריות ל-Edge, שמספק להם נראות ואבטחה מרבית על כל הסביבות של הארגון בארץ ובעולם.

ה-POP המקומי בישראל, עליו הכריזה F5, עתיד להיפתח בחודשים הקרובים, ואיתו בשורה חדשה לארגונים ציבוריים ופרטיים הדורשים להשאיר את הדאטה מקומית, ויחד עם זאת לעלות לשירותי הענן המתקדמים.

לסיכום ניתן לומר שבעידן הדיגיטלי המאופיין בהסלמה באיומי סייבר ובציפיות המשתמשים הגוברות, פלטפורמת F5 Distributed cloud services (XC) מתגלה כ-Game Changer בתחום של אבטחת יישומים ואופטימיזציה של ביצועים.

על ידי שילוב של תכונות אבטחה מתקדמות עם שיפורי ביצועים שאין שני להן, הפלטפורמה מעניקה לארגונים כוח להגן על היישומים שלהם ולספק חוויות משתמש מעולות.

עם F5 Distributed cloud services (XC), ארגונים יכולים לאמץ את העתיד של אספקת יישומים ואבטחה בביטחון, בידיעה שיש להם פתרון מקיף, שלא רק עונה על הצרכים הנוכחיים שלהם אלא גם משתנה בצורה חלקה, כדי להתמודד עם אתגרים עתידיים.

לקבלת הדגמה אנא פנו אליי כאן.

הפוסט F5 Distributed cloud services (XC): ביצועים ואבטחה באיזון מושלם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אברא טכנולוגיות מידע, הנסחרת בבורסה בתל אביב ומנוהלת על ידי שי אוזון, הקימה עבור ועדת הבחירות בכנסת מערכת לעתירות ממשלתיות. המערכת, שהוטמעה והושקה בהצלחה בבחירות לרשויות המקומיות, נועדה לשמור על טוהר הבחירות, והינה חלק מפרויקט הדגל של מדינת ישראל – פרויקט נימבוס – שמטרתו לתת מענה מקיף לנושא אספקת שירות ענן ציבורי למשרדי הממשלה. המערכת הוקמה תוך כ-14 שבועות בלבד.

המערכת תאפשר עתירות בנושא תעמולת בחירות ושמירה על הטוהר שלהן. בחירות בישראל. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק

הטרנספורמציה הדיגיטלית של מערכת העתירות

מערכת העתירות הממשלתיות של אברא, שעלותה מאות אלפי שקלים, הוקמה על בסיס פלטפורמת סיילספורס (Salesforce), ומאפשרת לכלל האזרחים במדינה אשר להם זכות הצבעה להתחבר דרך הטלפון הסלולרי או המחשב לאזור האישי באתרי הממשלה ולהגיש עתירה הנוגעת לתעמולת הבחירות.

מרגע פתיחת העתירה על ידי האזרח, המערכת שואבת אוטומטית את כלל הנתונים הנדרשים לניהול ההליך המשפטי ומאפשרת באופן הוליסטי לכלל הצדדים המעורבים בעתירה – וביניהם: העותר, עורכי הדין, השופטים, המַזְכִּירוּת, הלשכה המשפטית , נציגי המדינה, המועמדים, הסיעות והרשימות השונות – לקבל ולהגיש את כלל המידע הנדרש לניהול התיק, מפתיחתו ועד קבלת החלטת השופט.

תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של מערכת העתירות הושלם ועבד בהצלחה ללא תקלות. בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו ב-27 בפברואר האחרון, נכנסו למערכת כ-12 אלף משתמשים ללא כל תקלות, 561 תיקים של עתירות נוהלו דרכה, מעל 4,000 מסמכים נסרקו באמצעותה, ו-829 החלטות שיפוטיות העוסקות בליבת תעמולת בחירות בבחירות המוניציפליות התקבלו ופורסמו דרכה. 

המערכת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית הושקה בהצלחה בבחירות המוניציפליות, וצפויה להיות חלק משגרת העבודה של הוועדה מעתה ואילך. היא תשמש גם להגשת וניהול עתירות בתקופת מערכת הבחירות לכנסת.

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, ברכה בציינה כי: "חברת אברא, בשיתוף פעולה הדוק עם סיילספורס ישראל, העמידו פתרון הדוק, מקצועי ויעיל, שנתן מענה משביע רצון בלוח זמנים דחוק, ותוך יצירתיות, השקעה, ומאמצים ניכרים לעמוד בתוכנית העבודה השאפתנית שהעמידה הוועדה. החברות ניתחו את הצרכים של ועדת הבחירות המרכזית, והעמידו שלל מענים שירדו לעומק מהות המשימות שעמדו בפני הוועדה – ותודתנו שלוחה להם על כך".

מערכת אסטרטגית חשובה למדינת ישראל

שי אוזון, מנכ"ל אברא טכנולוגיות מידע, מסר: "המומחיות של עובדי חברת אברא אפשרה לנו לפתח תוך חודשים בודדים מערכת אסטרטגית חשובה למדינת ישראל, שתאפשר לאזרחים ומועמדים לפעול לקיום תעמולת בחירות, ובהתאם לדין. כחלק מהמתודולוגיה של אברא להטמיע ללקוחותינו את הפתרונות החדשניים ביותר בשוק, הצלחנו לבנות תוך זמן קצר מערכת נוחה לשימוש, שענתה לכלל הדרישות של הוועדה, ומנגישה לכלל האזרחים במדינת ישראל ולשופטים המעורבים בתיקים, את המידע הרלוונטי להליך. כל המסמכים שמועברים במערכת כחלק מתהליך העתירה שמורים בצורה מאובטחת, בזכות המערכת שפותחה על ידינו, כאשר כחלק מהפתרון הטמענו את מוצר אבטחת המידע Shield Salesforce. אנו מודים לוועדת הבחירות על ההזדמנות להיות משולבים בפרויקט כה חשוב למדינת ישראל, ולאחר שהוכחנו את יכולתנו הטכנולוגיות ומומחיתנו לבצע פרויקטים מורכבים, המערבים טכנולוגיות חדשניות, אנו בטוחים שגם בהמשך הדרך נוכל להשתלב בפרויקטים נוספים של מדינת ישראל".

הפוסט אברא יישמה מערכת לניהול עתירות משפטיות בוועדת הבחירות המרכזית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת המדיה והטכנולוגיה של טראמפ (Trump Media & Technology Group) – החברה שעומדת מאחורי האמת החברתית, שהיא רשת הסושיאל מדיה של הנשיא לשעבר, נוחלת הצלחה בנאסד"ק: המניה שלה זינקה ביום המסחר הראשון, אתמול (ג'), ב-16.1% ל-57.99 דולר.

ההנפקה היא פרי מיזוג של החברה של טראמפ עם חברת המדף הבורסאית Digital World Acquisition, שהוקמה למטרת מיזוג של חברות שרוצות להיכנס לבורסה. בשלב מסוים במהלך יום המסחר המניה נסקה ב-59%, אולם לאחר מכן העליות התמתנו ובסיכום היום היא עלתה, כאמור, ב-16.1%.

מומחים בשוק ההון נימקו את הביקושים הערים למניה של האמת החברתית בכך שמשקיעים קטנים רבים, שהם חסידיו של דונלד טראמפ, רכשו מניות כדי להביע את תמיכתם בו. האמת החברתית היא רשת סושיאל מדיה שהוקמה על ידי טראמפ בפברואר 2022, קצת יותר משנה אחרי הפריצה לגבעת הקפיטול ביום שבו אושררה שם בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא במקומו – פריצה שהוא עודד.

עם זאת, בשוק ההון מזהירים שמדובר בהשקעה בחברה שיש לה סיכוי נמוך להפוך לרווחית, שכן בתשעת החודשים הראשנים של 2023 היא הפסידה 49 מיליון דולר. בנוסף, על פי ההערכות, מספר המשתמשים באמת החברתית עומד על חמישה מיליון בלבד, לעומת יותר משני מיליארד בטיקטוק ומעל שלושה מיליארד בשנואת נפשו של טראמפ, פייסבוק.

ג'יי ריטר, מרצה שוק ההון שמתמחה בהנפקות מהמכללה למנהל עסקים באוניברסיטת פלורידה, העריך ש-"במוקדם או במאוחר, המניה של האמת החברתית תפסיד כ-95% מערכה".

הפוסט הצלחה לטראמפ: האמת החברתית עלתה ב-16% ביום המסחר הראשון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אמת מחשוב סיכמה את 2023 ואת הרבעון שלה עם תוצאות כספיות חזקות, בעקבות עליות בסעיפים העיקריים – ההכנסות והרווח הנקי; כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה היום (ד'). הגידול בהכנסות היה בשיעור חד ספרתי ברבעון ודו ספרתי בשנה כולה, והעלייה ברווח הנקי הייתה דו ספרתית בשתי התקופות.

ההכנסות של אמת מחשוב גדלו ברבעון ב-1.6% ל-428.2 מיליון שקלים והרווח הנקי שלה זינק ב-23.9% ל-13.2 מיליון. ההוצאות הגולמיות עלו בשיעור זעום של 0.2% ל-358 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-9.8% ל-7.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 16.4%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות פחתו ב-4.77% ל-42.75 מיליון שקלים והרווח זינק ב-44% ל-27.5 מיליון.

במהלך השנה כולה, ההכנסות רשמו עלייה של 15.4% ל-1.4 מיליארד שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-14%, הרווח התפעולי צמח ב-42.9% ל-61.9 מיליון והרווח הנקי האמיר ב-25.8% ל-30.2 מיליון.

עם פרסום התוצאות העסקיות, החברה הכריזה כי תחלק דיבידנד בסך של כשישה מיליון שקלים.

מה הייתה עלות השכר השנתית של בכירי החברה?

עלות שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה באמת מחשוב פחתה ב-2023 ב-15% ל-10.3 מיליון שקלים. במקום הראשון מבין מקבלי השכר נמצא יואב וינברג, שהיה עד לפני כמה חודשים מנכ"ל החברה. עלות שכרו ירדה ב-44.6% ל-2.6 מיליון שקלים. אחריו נמצאים מנהל המכירות, דורון זוברמן, עם ירידה של 5.6% ל-2.4 מיליון שקלים; רפי קוקוטק, מנכ"ל החברה הבת ספיידר פתרונות, עם גידול של 39.7% ל-2.2 מיליון; ואסף דוד, מנכ"ל חברה בת נוספת – אמת ברמור מערכות, עם ירידה של 4.3% ל-2.1 מיליון. עלות שכרו של המנכ"ל הנוכחי, אנדרס ריכטר, הסתכמה ב-999 אלף שקלים, אולם עקב מינויו בשנה החולפת, לא ניתן להשוות אותה עם נתוני 2022.

ריכטר ציין כי "הצגנו תוצאות חזקות ברבעון, שסיכמו את השנה בצמיחה משמעותית אל מול זו שלפניה, והגעה לרמות שיא בהכנסות וברווח התפעולי השנתיים של אמת מחשוב. פעילות החברה חווה מגמה חיובית, ואנחנו מעודדים מהביקושים הגדלים למוצרינו, תוך שמירה והקפדה על רמת ההוצאות התפעוליות – מה שבא לידי ביטוי גם בשיפור רמת הרווחיות. אוסיף כי עד כה, לא ניכרת השפעה מהותית של המלחמה על עסקי החברה".

"ברבעון האחרון של השנה הצגנו גידול אורגני משמעותי בפעילות מגזר התוכנה, יישומי ענן ודיגיטל, כתוצאה מהרחבת פעילויות בקרב לקוחות קיימים ומהוספת לקוחות חדשים, שהשתקפו ברווחיות גבוהה. זאת, לצד שמירה על יציבות בהכנסות מגזר תשתיות הענן, המחשוב והסייבר, שהתאפיינו בתמהיל עסקאות בשיעורי רווחיות גבוהים יותר מבעבר", הוסיף.

המנכ"ל אמר כי "נמשיך להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה של החברה, לרבות תחומי התוכנה, הדאטה, הענן והסייבר, ואנחנו מאמינים כי יכולותינו הקיימות והקשרים ארוכי הטווח שלנו עם הלקוחות, העסקיים והממשלתיים, ממצבים אותנו עם יכולת טובה למימוש אסטרטגיית הצמיחה בשנים הקרובות".

הפוסט רבעון טוב לאמת מחשוב: ההכנסות עלו ב-2%, הרווח זינק ב-24% הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דל (Dell Technologies), כך מסתבר, פיטרה מספר עצום של עובדים – 13 אלף – שהם 9.7% מכוח האדם העולמי שלה. העובדים הללו פוטרו במהלך 12 החודשים האחרונים, כפי שניתן ללמוד מהגשה האחרונה של החברה לרשויות המס בארה"ב.

"לאורך 2024, המשכנו לנקוט באמצעים מסוימים כדי להפחית עלויות", ציינה דל בהגשה ל-SEC. "למרות ההחלטות הקשות הללו, אנו ממשיכים במאמצים ממוקדים להעצים את העובדים שלנו ולמשוך, לפתח ולשמר כישרונות", הוסיפה והבטיחה החברה.

דובר דל התייחס לפיטורים ואמר כי החשיפה משקפת "מחויבות מתמשכת להערכת העסק שלנו, כדי להבטיח שאנו תחרותיים ומוכנים לספק".

יותר מפי שניים עובדים פוטרו לבסוף

בפברואר 2023 החברה עדכנה לגבי הקיצוצים שהיא מתכננת לבצע השנה ואמרה שאלו יסתכמו בכ-6,000 משרות. עם זאת, דל סירבה לבקשות חוזרות ונשנות לספק מספר מדויק של המשרות שביטלה, כאשר ביצעה סבב פיטורים נוסף באוגוסט האחרון.

על פי הדיווחים במדיה העולמית, הפיטורים – המהווים מן הסתם אמצעי לקיצוץ בעלויות – הגיעו על רקע צניחה במכירות המחשבים האישיים, אשר הובילה לירידה של 11% בהכנסות החברה. היקף המכירות השנתיות של דל עמד על 88 מיליארד דולר בשנת הכספים 2024, ומדובר על כיווץ מהותי, לעומת שיא כל הזמנים שנרשם רק לפני שנתיים – 101.9 מיליארד דולר במכירות השנתיות בשנת הכספים 2022.

על אף המצב, ואולי בזכות הצמצום הדרמטי במצבת העובדים, המנייה של דל חוותה באחרונה זינוק שיא של 25% במחירה. את הסיבה לאופטימיות של המשקיעים אפשר כנראה להסביר בשתי מילים: בינה מלאכותית.

מגובים ביכולות AI. מחשבי ה-XPS החדשים של דל. צילום: יח"צ

מהמרת בגדול על AI

בכל הכרוך בעתידה, מסתמן כי דל מהמרת על הצלחת תחום הבינה המלאכותית כיום.

דל, כך דווח במספר כלי תקשורת עולמיים, צופה כי הדרישה לציוד טכנולוגיית מידע הקשור במגמות נוסקות בתחומי הבינה המלאכותית תאפשר לה שוב הזדמנויות מבטיחות, כמו גם רווחים חדשים. כמו כן דווח שהענקית עתידה ליהנות מגידול בביקוש למחשבים הניידים החדשים שלה, אשר יכולת AI חדשה מובנית בהם.

ולא רק דל. נראה שגם המשקיעים מתלהבים מהשרתים המותאמים ל-AI של החברה, שנועדו להתמודד עם עומסי העבודה התובעניים של הטכנולוגיה החדשנית והמאוד דומיננטית.

ההתמקדות הזו ב-AI עולה בקנה אחד עם מגמה עולמית – מתחרותיה של דל, ביניהן לנובו (Lenovo) ו-HP, משיקות גם הן מחשבים ניידים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. לפי אנליסטים, העלייה במחיר המנייה של דל משקפת את הציפייה להצלחתה העתידית לספק את המכשור שיענה על צרכי ה-AI וכן מחשוב שהטכנולוגיה מוטמעת בו לתועלת הלקוחות.

מכל אלו ניתן להתרשם כי דל מנווטת בתקופה מאתגרת – מצד אחד היא מתמודדת עם שוק מחשבים אישיים מתכווץ והולך הפוגע בהכנסותיה, אך מהצד שני היא תולה תקוות בעתיד הבינה המלאכותית והמשך שגשוגה, שיאפשר לה לשרוד ואף להצליח בעתיד הנראה לעין.

הפוסט דל פיטרה 13 אלף עובדים בשנה: לאן פניה מועדות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל הודיעה באופן רשמי כי היא תערוך את WWDC 2024 – אירוע המפתחים השנתי שלה – בין ה-10 ל-14 ביוני.

הנאום הראשי ביום הראשון של האירוע יועבר באמצעות AppleTV וערוצי שידורי אחרים, ובן יציג טים קוק, המנכ"ל, בעיקר את iOS 18 – מערכת ההפעלה החדשה של טלפוני ה-iPhone של החברה. במוקד השקת מערכת ההפעלה החדשה הפעם ניצבת השאלה עד כמה תשלב בה החברה יכולות בינה מלאכותית.

אפל אמנם רוכשת חברות בינה מלאכותית בחודשים האחרונים, כולל את DarwinAI הקנדית, שעל רכישתה הודיעה ממש לאחרונה, אבל כנראה שהמרחק למודל בינה מלאכותית משלה, שניתן להרצה במוצרי החברה – ובעיקר במכשירי ה-iPhone וה-iPad שלה – עדיין רב.

כעת מסתמן כי ככל הנראה יכולות הבינה המלאכותית שתשלב החברה במכשירי הדור הבא שלה יהיו של יריבתה/שותפתה גוגל, אם כי לפי הדיווחים ראשי אפל נפגשו גם עם אנשי OpenAI.

האירוע יהיה בעיקרו וירטואלי, אבל אפל כנראה תזמין לנאומי היום הראשון כמה וכמה מפתחים מהחברות העיקריות עימן היא עובדת.

בנוסף, מעבר ל-iOS 18 ולאחותה, ה-iPadOS 18, אמורה אפל להציג גרסאות חדשות של כל מערכות ההפעלה שלה: לשעונים WatchOS 11, למחשבים macOS 15, למערכת הטלוויזיה שלה, tvOS 18, וגם גרסה מעודכנת עבור ה-Vision Pro, משקפי המציאות המעורבת החדשים שלה – visionOS 2.

הפוסט אפל הכריזה על WWDC: האם בו יחשפו תוכניות ה-AI שלה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נראה שכמות הדאטה העצומה שיש למטא – שלהזכירנו, היא הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ – לא מספיקה לה, או לפחות לא הספיקה לה לפני כמה שנים. על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, החברה ניסתה בין 2016 ל-2019, כשעוד נקראה פייסבוק, להגיע לעוד נתונים – של משתמשי סנאפצ'ט, שהיא המתחרה הגדולה של אינסטגרם. מהמסמכים עולה כי החברה עשתה זאת בפרויקט סודי, שנקרא "פרויקט מכסחי השדים" – שם שמתכתב עם הלוגו של סנאפצ'ט, והשתמשה לשם כך בטכנולוגיה של החברה הישראלית אונבו, שאותה היא רכשה.

הפרויקט הושק ב-2016, לפני שאינסטגרם עקפה את סנאפצ'ט בסיבוב מבחינת מספר המשתמשים, והוא נועד ליירט ולפענח את תעבורת הרשת של אנשים שמשתמשים באפליקציה ובשרתים של המתחרה. המטרה הייתה להבין את התנהגות המשתמשים בסנאפצ'ט ולהתחרות בה טוב יותר.

אונבו, שאותה פייסבוק קנתה ב-2013, הציעה ללקוחות בין 2016 ל-2019 שירות VPN, שנסגר באותה השנה לאחר שנחשף כי החברה האם משלמת לבני נוער כדי שיאפשרו לה לקבל ולנתח את הדאטה שלהם, ולאחר שאפל הסירה אותו מ-App Store. אלא שבתקופה שבה שירות ה-VPN פעל, מטא השתמשה בו למעקב אחרי משתמשי סנאפצ'ט, שבוצע כחלק מתוכנית ה-IAAP (ר"ת In App Action Panel) שלה. על פי המסמכים, מטא עקבה בעיקר, אמנם, אחרי הדאטה של משתמשים בסנאפצ'ט, אבל גם אחרי משתמשים ביוטיוב ובאמזון.

צוקרברג: חייבים למצוא דרך לקבל נתונים על סנאפצ'ט

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, מצוטט באחד האימיילים שכתב לצוותו ושנחשפו במסמכי בית המשפט ככותב ש-"בכל פעם שמישהו שואל שאלה על סנאפצ'ט, התשובה, בדרך כלל, היא שמשום שהמידע שלהם מוצפן, אין לנו ניתוחים עליהם. בהתחשב במהירות הגבוהה שבה הם צומחים, חשוב למצוא דרך חדשה כדי לקבל ניתוחים מהימנים עליהם. אולי אנחנו צריכים לעשות פאנלים או לכתוב תוכנה מותאמת. אתם צריכים למצוא איך לעשות את זה".

יצוין כי לא כל אנשי פייסבוק הרלוונטיים אהבו את התוכנית הזאת של צוקרברג. פדרו קנהאוטי, שהיה אז מנהל הנדסת התשתיות של הקבוצה, הביע ספקות באשר אליה באימייל שכתב: "אני לא יכול לחשוב על טיעון טוב למה זה בסדר. אף איש אבטחה לא ירגיש עם זה נוח אף פעם, ולא משנה אם נקבל הסכמה מהציבור הרחב. הציבור הרחב לא יודע איך זה עובד".

בסופו של דבר, למרות הספקות והחששות, מטא החליטה להקים את הפרויקט ולהוציאו לפועל. על פי המסמכים, במסגרת הפרויקט אנשי החברה יצרו "קיטים" שניתן היה לשתול אותם במכשירי iOS ואנדרואיד, ולנטר מידע מאפליקציות מסוימות. הם עשו זאת בשיטה שנקראה "האדם שבאמצע" (Man in the middle), שעל פי מייל של אחד מחברי צוות הפרויקט מ-2016, "מאפשרת לנו לקרוא תנועה מוצפנת, כך שאנחנו יכולים להבין את השימוש של המשתמש באפליקציה (של סנאפצ'ט, או כל אפליקציה אחרת שהם בחרו להתמקד בה – י"ה)".

לצד המפתחים, בכירים בפייסבוק ו-41 עורכי דין מטעמה עסקו בפרויקט מכסחי השדים. בדיקה עיתונאית שנעשתה בנושא הביאה ב-2019 את חברי הקבוצה להיות מהוססים האם להמשיך אותו אם לאו, ובסופו של דבר, כאמור, התקבלה ההחלטה לסגור את השירות – ואת הפרויקט.

באמזון סירבו להגיב לפרסומים על כך בתקשורת האמריקנית, ומגוגל, החברה האם של יוטיוב, סנאפ, החברה האם של סנאפצ'ט, ומטא לא נמסרו תגובות.

הפוסט מטא עקבה אחרי משתמשי סנאפצ'ט באמצעות טכנולוגיה כחול לבן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מנכ"ל חשבשבת, פרופ' אסף אברהמי, נבחר באחרונה לתפקיד סגן ראש המועצה האזורית משגב שבצפון. הוא יעשה זאת בהתנדבות, וימשיך לנהל את החברה, שמהווה חלק מקבוצת חילן.

משגב היא מועצה אזורית ששוכנת בלב הגליל, ליד הערים סחנין וכרמיאל. במועצה יש 35 ישובים, עם 35 אלף תושבים, המייצגים קהילות שונות של יהודים וערבים. פרופ' אברהמי יהיה סגנו של ראש המועצה האזורית דני עברי, שמכהן בתפקיד מאז 2018.

לדברי אברהמי, "העשייה הציבורית שלי ליוותה מאז ומתמיד את הפעילות העסקית שלי, והתפקיד הנוכחי הוא המשך לפעילות זו".

בקדנציה הקודמת כיהן אברהמי כחבר מועצה במועצה האזורית משגב. בנוסף, בין יתר תפקידיו הציבוריים, הוא משמש יו"ר המרכז להעצמת האזרח, ומבצע פעילויות התנדבות רבות. כמו כן, פרופ' אברהמי הוא מרצה בטכניון.

"הביקוש לטכנולוגיה במגזר המוניציפאלי – יגבר"

אברהמי נבחר על ידי ועד הישוב גילון, שבו הוא מתגורר, כנציג הישוב במועצה האזורית, וחברי המועצה בחרו בו לתפקיד הסגן. במסגרת תפקידו הוא ירכז את תחום הפיתוח העסקי והתאגידים הכלכליים, מתוך מגמה להביא לאזור יותר חברות ומפעלי טכנולוגיה והיי-טק. בשטח המועצה פועלים שלושה אזורי תעסוקה: תרדיון, בר לב ואזור תעסוקה ליד הישוב סלאמה. בהמשך אמורים לקום עוד שני אזורים, בסמיכות לשטח המועצה.

אברהמי ציין כי "בין הנושאים המרכזיים שיעמדו בשנים הקרובות על סדר היום של הרשויות המקומיות, כולל של המועצה האזרית משגב, נמצאים בתחומים הצומחים של טרנספורמציה דיגיטלית, חדשנות וערים חכמות. המגזר המוניציפאלי הוכיח, הן בקורונה והן במלחמה הנוכחית, את היכולות הביצועיות שלו, בהתבסס על טכנולוגיות, ואני מעריך שהביקוש לטכנולוגיה ולחדשנות במגזר זה יגבר בשנים הבאות".

הפוסט מנכ"ל חשבשבת, פרופ' אסף אברהמי – סגן ראש המועצה האזורית משגב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

AWS, שהיא מובילת שוק הענן הציבורי העולמי, שואפת להתרחב ולהיות "מנהלת" מגרש המשחקים הגדול בעולם – לתחום הבינה המלאכותית בכלל ובינה מלאכותית יוצרת בפרט.

בשיחה עם העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית, בעקבות הכנס השנתי של אנבידיה, שנערך בשבוע שעבר, אמר אדם סליפסקי, מנכ"ל AWS, כי "יותר מ-10,000 ארגונים משתמשים בשירות Bedrock שלנו כדי לבנות את יישומי הבינה המלאכותית שלהם – אבל הנתון הזה משקף רק כ-1% מהשוק הפוטנציאלי". הוא ציין שהחברה הכריזה על כ-40 שותפי שירות ותוכנה, שמוסמכים על ידה לטיפול בעולם הבינה המלאכותית, ואלה "יבנו יישומי AI מהר יותר עבור הלקוחות הארגוניים".

אנליסטים ציינו כי "האסטרטגיה של AWS היא להכניס מיליוני חברות לאקו-סיסטם הזה, תוך שהיא פועלת לשיפור דגמי הבינה המלאכותית, כמו גם השבבים שלה, וכך – להגדיל את נתח השוק שלה".

"אנחנו משקיעים סכומים נכבדים בכל תחומי הבינה המלאכותית, לטובת חידושים עבור הלקוחות", אמר סליפסקי. "עם אלה נמנים Amazon Q, העוזר הדיגיטלי מבוסס הבינה המלאכותית שלנו, ו-Amazon Bedrock, השירות שאנחנו מציעים לטובת גישה למודלי היסוד העדכניים ביותר של ה-AI, שהוא שירות מנוהל לחלוטין. פלטפורמת ה-AI שלנו מאפשרת ללקוחות הארגוניים לבנות ולהרחיב יישומים של GenAI באמצעות מודלי יסוד שלנו ושל שותפי צד שלישי, כמו Anthropic Claude. כמו כן, אנחנו משקיעים משאבים בהמשך הפיתוח של השבבים המותאמים אישית שלנו".

"מטרת שיתוף הפעולה – להאיץ את תהליך החדשנות המשותף לנו ולאנבידיה"

סליפסקי התייחס לשיתוף הפעולה בין AWS ואנבידיה, ששתי החברות הכריזו עליו בכנס השנתי של חברת הענן של אמזון, שנערך בנובמבר האחרון. הוא אמר כי "השקנו יחד פתרונות חדשניים בתחום הבינה המלאכותית. המטרה שלנו היא להאיץ את תהליך החדשנות המשותף לנו ולאנבידיה. אנחנו ממשיכים בתהליך ההפיכה של AWS למקום המתאים ביותר להרצת ה-GPUs של אנבידיה בענן". הוא הוסיף כי "לא רק שנספק את פלטפורמת Blackwell GPU החדשה של אנבידיה, שתפעל בצורה חלקה על גבי הענן שלנו, אלא שאנחנו משלבים אותה גם בשדות IT אחרים – ביכולות העבודה ברשת, בווירטואליזציה ובתחום האבטחה. כך אנחנו מאפשרים ללקוחות הארגוניים לבנות ולהריץ מודלים עם טריליוני מדדים, ולעשות זאת במהירות רבה יותר, בהיקף מסיבי יותר ובצורה מאובטחת יותר מאשר בכל מקום אחר".

"המהנדסים שלנו ושל אנבידיה מאחדים כוחות במטרה לפתח במשותף מחשב על, מבוסס בינה מלאכותית", ציין. "הוא יתבסס באופן בלעדי על AWS, לטובת יכולות המחקר והפיתוח הקנייניות של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית. מחשב העל יהיה מצויד ביותר מ-20 אלף מעבדי על, שיהיו מסוגלים לעבד בעוצמה מרשימה של 414 אקסה-פלופ (1 אקסה-פלופ שווה לקווינטיליון, משמע – מיליון פעמים טריליון פעולות נקודה צפה בשנייה; י"ה)".

הפוסט AWS רוצה לנהל את מגרש ה-AI הגדול בעולם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כשנה חלפה מאז השיקה מיקרוסופט את מערכת Copilot – כלי הבינה המלאכותית שמוטמע במגוון שירותים ומוצרים שלה. בין שלל הפונקציות שהוא ממלא, נועד Copilot לסייע לאנשי מכירות, שירות ושיווק בעבודתם השוטפת – ובהקשר זה, עושה רושם שהתחזיות המוקדמות, שניבאו שינוי דרמטי בעולם ה-CRM, אפילו המעיטו מהיקף המהפכה שעברה על התחום.

"במהלך השנה האחרונה אנחנו עדים לצונאמי של יכולות AI, ששוטף את עולם ה-CRM ומשנה אותו בצורה חסרת תקדים", אמר ערן פוקס, מנכ"ל BizAid – שותפה מנוהלת של מיקרוסופט, שמתמחה בהטמעת פתרונות Dynamics 365. "מושגים בסיסיים שאפיינו את תחום ה-CRM מאבדים רלוונטיות. כל ההתנהלות כיום עוברת הערכה מחדש, כשמוקד העבודה הוא העוזר האישי שהצטרף לצוות – ה-Copilot. מדובר בגורם ששינה את כללי המשחק, וכיום ברור למנהלי מערכות המידע שארגון שלא יאמץ מערכות מחשוב עדכניות שיכולות לתמוך בפעילות AI ייתקע הרחק מאחור".

Copilot – העובד הכי פופולרי בארגון

מסתמן שלפחות בהקשר זה, העוזר החכם הצליח בתוך זמן קצר להפוך מ-"הילד החדש בשכונה", שעורר בהתחלה רתיעה וחשש בחוגים מסוימים, ל-"בחור הכי פופולרי בחדר", שאף אחד לא מוכן לצאת לעבודה בלעדיו.

לדברי פוקס, "ההצטרפות של הצ'טבוט לצוות משנה את האופן שבו אנשים עובדים. לאורך כל שדרות הארגון אנשים נפרדים מהרגלי עבודה ישנים ומתמקדים בשיחות עם הצ'טבוט החכם. כשיש כלי כל כך יעיל, שמשפר את הביצועים, אף אחד לא רוצה לוותר עליו".

אתה יכול לתת דוגמאות לשינויים בהרגלי העבודה בעקבות הטעמת Copilot במערכות ה-CRM?
"זה מתחיל בדשבורד. אנחנו רגילים לעבוד מול דשבורד שמספק לנו מידע שמוצג לנו בצורה גרפית: טבלאות, דו"חות סטטיסטיים, ניתוחים וכדומה. עם Copilot, בקרוב לא תהיה לזה משמעות. אתה פונה אליו בצ'ט והוא מאתר לך כל נתון רלוונטי. יותר מזה, הוא גם יכול להציע לך נתונים שלא חשבת עליהם, להכין אותך לפגישות, לבצע פילוחים ולאתר כשלים ארגוניים או נקודות פיק בעבודה. יש לו תשובה לכל שאלה מבוססת דאטה.

ומה שמתחיל בדשבורד, נמשך לאורך כל שדרת העבודה: בעולמות ה-CRM, הדוגמה הבולטת לכך היא כרטיס לקוח 360, שמאפשר להיכנס למידע על הלקוח ולצפות בכל ההיסטוריה שלו: מה דיברו איתו, מה רכש בעבר, קריאות השירות וכו'… המערכת מוצפת במידע, ועד היום אנחנו היינו אלה שצריכים לאתר אותו ולהיעזר בו כדי לשפר את התוצאות שלנו. כיום, כל זה עובר לאחריות של Copilot. כל המידע נגיש בפניו, ואתה רק צריך לבקש והוא יעשה עבורך את העבודה: סיכום קריאות, ניתוח תכתובות והיסטוריית פעילות מלאה. יש לך עוזר אישי שלוקח הררי מידע, מתמצת אותם לפי הצרכים שלך ומנגיש לך את מה שחשוב".

מהלך משנה שוק

השינויים הדרמטיים הללו מבוססים, כאמור, על היכולות המתקדמות של הבוט לצ'וטט עם כל אחד מאיתנו. פוקס ציין כי "אם לפני שנים אחדות, הדבר הכי חם היה יכולות Low code\No Code, שמאפשרות בנייה מהירה יותר של מערכות, כיום, רכיבי מערכת שלמים הופכים ללא רלוונטיים, כשהעבודה הופכת לגמישה ומבוססת שיח עם הבוט. כבר לא צריך להיכנס לתפריטים, לבחור אפשרויות ולמלא טפסים. הוראה ישירה לבוט – והוא יוצא לעבוד".

אורית קנטרוביץ', מנהלת פתרונות אפליקציות לעסקים במיקרוסופט ישראל. צילום: עינת להב

"כמי שמובילה את עולמות ה-Business Applications במיקרוסופט ישראל, אני רואה את המעבר הטכנולוגי הזה לא רק כצורך ארגוני, אלא כהזדמנות לשדרג את חוויית העבודה והפרודוקטיביות", אמרה אורית קנטרוביץ', מנהלת פתרונות אפליקציות לעסקים בחברה. "השילוב של טכנולוגיות חדשניות כמו Copilot בתהליכים יומיומיים מאפשר לנו להתמקד במהות, לשפר את התקשורת ולהגביר את היעילות. אנחנו עדים לכך שהדיגיטליזציה המתקדמת מעניקה לנו יכולת להתאים אישית את חוויות המשתמש באופן שלא היה אפשרי בעבר ולקצר זמנים משמעותית, ולכן אנחנו חייבים לאמץ ולהוביל את השינוי, כדי להישאר רלוונטיים. מי שלא יעשה כך – מהר מאוד יישאר מאחור".

במבט לאחור ניתן לקבוע שהבסיס למהפכה הזו היה ההטמעה המיידית של Copilot בשלל המערכות המיקרוסופטיות. לדברי פוקס, "די מטורף לראות באיזו אינטנסיביות מיקרוסופט הצליחה להטמיע את Copilot בכל המערכות שלה. זו מהפכה שהקדימה את כל השוק בצורה משמעותית, ועדיין לא נראית תחרות משמעותית באופק. כל זה קרה בפרק זמן של חודשים אחדים. זה כמעט בלתי נתפס".

ואמנם, השקת Copilot כבר הוגדרה כמהלך משנה שוק – רגע מכונן, שהוביל כמעט כהרף עין לשינוי תודעתי בקרב השחקנים בשטח. "השילוב של Copilot בעולמות השירות, המכירות והשיווק מתבטא בהתייעלות שמוערכת בעשרות אחוזים", אמר פוקס. "לכן, אם לפני שנה עוד היו מי שרצו לחכות ולראות מה זה הדבר הזה, כיום אין מנמ"ר שלא מבין שמדובר בכלי קריטי להצלחה שלו. כמעט כל מחלקות השירות הגדולות משתמשות בבוטים, ואני מאמין שזה יגיע לכל המחלקות הארגוניות בהקדם. לכן, אנחנו צפויים לראות גל החלפות של מערכות לגאסי ישנות למערכות תומכות AI".

הפוסט "צונאמי של יכולות AI משנה את עולם ה-CRM" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ברקע מחצית השנה האחרונה, שבה ישראל נמצאת במלחמה, ולא שוכחת את ההרוגים והחטופים, המשכנו לעבוד, ותרמנו רבות לקהילה. 2023 הייתה טובה לחברה העולמית, וטובה מאוד לסניף המקומי. האסטרטגיה שלנו הוכיחה את עצמה: השילוב בין הטמעת בינה מלאכותית בכלל ובינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בפרט עם עבודה במתכונת ענן היברידי הוא שיביא לחדשנות לארגונים ויסייע להם לשרוד את הכאוס", כך אמר שי בנאים, מנכ"ל יבמ ישראל.

בנאים דיבר בפתח כנס השותפים העסקיים בארץ של הענק הכחול. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם ריברסייד בתל אביב.

לדבריו, "החזון של יבמ הוא להוות זרז לעולם טוב יותר, והוא ממומש עם האסטרטגיה שמשלבת ענן היברידי ובינה מלאכותית".

"מחקר שערכנו העלה ש-30% מהארגונים לא ממהרים לאמץ כלי בינה מלאכותית בשל מחסומי אמון ושקיפות, ו-42% טענו שהבעיה טמונה בנושאי פרטיות", ציין בנאים. "לכן", אמר, "בשנה שעברה הכרזנו על Watsonx – פלטפורמת כלי בינה מלאכותית שמאפשרת לבנות מודלים או לגשת למודלים שאומנו מראש, כדי ליצור קוד, טקסטים וכל מה שביניהם".

"טכנולוגיה משבשת שתשנה ארגונים בכל מגזרי הפעילות"

"הפלטפורמה היא מעין חנות", אמר בנאים, "שמאפשרת למפתחים שיוצרים כלי AI להרכיב את הפתרונות באמצעות החלקים שהם צריכים – כולל שימוש במשאבי תשתית וייעוץ. הפלטפורמה מסירה את מחסומי האמון, השקיפות והגנת הפרטיות, ובה נתמקד השנה – מאנשי המו"פ ועד למכירות. מדובר בטכנולוגיה משבשת, שתשנה ארגונים בכל מגזרי הפעילות, ותשפיע על כל אחד ואחת מהעובדים, כי היא משקפת פעילות שנתית עולמית בסך 1-1.5 טריליון דולר. היא עובדת בכל ענן ציבורי וגם בקרקע, עם מבחר מודלים וטכנולוגיות פיתוח אמינות. הבינה המלאכותית שלנו תסייע בנוסף לפעול למול אתגר אבטחת המידע והגנת הסייבר, המשמעותי לא פחות". לדבריו, "קבוצת הכדורגל סביליה משתמשת בבינה שלנו לטיפול בהיבטי משאבי האנוש בכלל וגיוס הכישרונות בפרט".

הוא הוסיף כי "לצד הפעילות שלנו בענן ההיברידי, המבוססת על רד האט, ולצד ה-AI, אנחנו עוסקים בעולם האוטומציה. כשיש מחסור כה גדול בכוח אדם מקצועי, מיכון הוא שם המשחק, עם פתרונות שמאפשרים תפעול של מערכות ה-IT בצורה אוטומטית. לא רק ניטור, אלא גם יכולת לזהות אנומליות ולתקנן לפני שקורית תקלה. כך ניתן לנתח תהליכים עסקיים ולהחדיר אוטומציה מבוססת AI – לייעול תהליכים, לחיסכון כספי, כמענה למצוקת כוח האדם ולשיפור שביעות הרצון של לקוחות הקצה. חידוש מערכות הוא מהלך הכרחי בשינוי דיגיטלי אמיתי ופתרונות האינטגרציה שלנו, עם רד האט, מאפשרים לממש את המודרניזציה".

"בעולם המחשוב הקוונטי, המטרה היא לפתור בעיות מורכבות, שמחשבים קלאסיים לא מסוגלים לפתור", ציין הדובר. "חשפנו את הדור החדש בסדרת המעבדים הקוונטיים שלנו. המעבד החדש, Heron, מציע עוצמת עבודה של 133 קיוביט, לעומת קודמו, שהגיע ל-127 קיוביט. מערכות המחשוב הקוונטי שלנו מבוססות מעבד זה משמשות כבר אפליקציות יישומיות ולא רק תיאורטיות. הוא מצמצם את כמות השגיאות עד פי חמישה לעומת הדור הקודם. עוד הכרזנו על System Two – מערכת מחשוב המבוססת על שלושה מעבדי Heron ותהא הבסיס למחשוב קוואנטי מודולרי בעתיד".

באילו מגזרים יהיו השנה הפרויקטים הרבים ביותר בעולמות ה-AI?

בנאים סיים בציטוט של ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, שאמר כי "2023 הייתה שנת הבדיקות ובחינת ההיתכנות של ה-AI, ואילו 2024 תהיה שנת ההטמעה בתחום". "נראה פרויקטים רבים בעולמות ה-AI", ציין בנאים, "במגוון מגזרים, ובעיקר בעולמות השירות, העבודה הדיגיטלית, הייעוץ, משאבי האנוש והמגזר הפיננסי".

הוא סיכם באומרו כי "ההצלחה משתקפת בביצועים הכספיים: חווינו גידול בשווי השוק ובערך המניה שלנו. בישראל הגדלנו את כמות הלקוחות והיקף הפעילות, ולהערכתי המגמה תימשך השנה".

שי כהן-ינאי, סמנכ"לית שותפים ביבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

שי כהן-ינאי, סמנכ"לית שותפים ביבמ ישראל, הנחתה את האירוע, שעליו נטלו חסות בלוז הפצה וסי דאטה. היא אמרה ש-"יש לענק הכחול עשרות רבות של שותפים עסקיים בישראל, בעסקי החומרה והתוכנה". כהן-ינאי ציינה את תוכנית השותפים של החברה, Partner Plus, שהושקה לפני שנה, ואמרה שהיא "נועדה לפשט את תהליכי המכירה והאינטגרציה, ולהגדיל את הפעילות בקרב הלקוחות".

"הרחבנו את ההיצע שלנו בעולמות הבינה המלאכותית, וזה יביא, להערכתי, לגידול בפעילות השותפים השנה", סיכמה.

בכנס חולקו אותות הערכה לשותפים העסקיים המצטיינים של יבמ ל-2023. מואב ורדי, עורך חדשות החוץ של כאן 11, חתם את האירוע.

הפוסט "הדרך לשרוד את הכאוס: ענן היברידי בשילוב AI" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פעמים רבות, צוותי האבטחה בארגונים משקיעים זמן רב ומיותר על תיקונן של חולשות שאינן רלוונטיות. בנוסף, רוב דירוגי חומרת החולשות בשרשרת האספקה של התוכנה הם מטעים – כך לפי מחקר חדש של ג'ייפרוג.

לפי מפתחת פתרונות ה-DevOps הישראלית, 74% מהחולשות הנפוצות, שדווחו עם דירוגי CVSS (חומרת החולשה) "גבוהים" ו-"קריטיים" ב-100 אפליקציות הקהילה המובילות ב-Docker Hub – לא היו באמת ניתנות לניצול.

הדו"ח מציין כי "הדירוגים המסורתיים מתייחסים רק לחומרת הפגיעה האפשרית ולא לסיכוי שהיא תנוצל בפועל. לכן, נדרש ניתוח של ההקשר ואופן השימוש בקוד הפגיע כדי לבצע הערכת סיכונים אפקטיבית". לאחר ניתוח שכזה, צוות מחקר האבטחה של ג'ייפרוג הוריד את דירוג החומרה של 85% מהחולשות הקריטיות ו-73% מהחולשות הגבוהות.

החוקרים כתבו כי "מתקפות מניעת השירות (DoS) שולטות: מתוך 212 החולשות הבולטות שנותחו, 44% היו כאלה שאפשרו ביצוע מתקפת מניעת שירות, לעומת 17% חולשות שאפשרו הרצת קוד מרחוק (RCE). זו בשורה משמעותית לארגוני אבטחה, כיוון שלחולשות שמאפשרות הרצת קוד מרחוק יש השפעה מזיקה בהרבה: ניצולן נותן לתוקף שליטה מלאה מרחוק במערכות הפגיעות".

הוכחה: אבטחה פוגעת בפרודוקטיביות

במחקר מוכח שאבטחה פוגעת בפרודוקטיביות: 40% מהארגונים ציינו שהזמן הממוצע לקבלת אישור שימוש בחבילת תוכנה או בספרייה חדשה הוא יותר משבוע – מה שמאריך את זמן היציאה לשוק של אפליקציות חדשות ועדכוני תוכנה.

עוד עלה כי "יש חוסר אחידות בבדיקות אבטחה, ונדרשת אבטחה לאורך תהליך פיתוח התוכנה (SDLC)". לפי החוקרים, "אין בתעשייה הסכמה גורפת לגבי התזמון האידיאלי לביצוע בדיקות אבטחה לאורך תהליך זה. הממצאים מצביעים על חשיבותה של גישת Shift Left & Right – יישום של בדיקות אבטחה בשלבים מוקדמים ומאוחרים כאחד".

יותר מדי פתרונות אבטחה

היבט נוסף שעולה מהדו"ח הוא ריבוי כלי אבטחה: כמעט מחצית מאנשי ה-IT, כ-47% מהם, משתמשים ב-4-9 פתרונות אבטחת יישומים שונים. כשליש מהם משתמשים ב-10 פתרונות אבטחה ויותר.

גם תחום ה-AI נבחן במחקר של ג'ייפרוג, והחוקרים מצאו ש-"יש שימוש לא מאוזן בכלי בינה מלאכותית ולימוד מכונה עבור אבטחה: 90% מהארגונים ציינו כי הם משתמשים בכלי AI ו-ML כדי לסייע בסריקות אבטחה ותיקון חולשות, אך רק כשליש מהם, 32%, דיווחו שהארגון משתמש בהם כדי לכתוב קוד. הנתון מעיד על כך שמרבית הארגונים עדיין חוששים מחולשות פוטנציאליות שעלולות לחדור לתוכנה ארגונית בשל שימוש שכזה".

"בעוד שמספר החולשות גדל משנה לשנה, הן לא בהכרח הופכות להיות חמורות יותר", אמר שחר מנשה, מנהל בכיר בגוף מחקר האבטחה של ג'ייפרוג. "צוותי IT משקיעים בכלים חדשים כדי לחזק את האבטחה שלהם, אבל עליהם לדעת איפה למקם את הכלים, כיצד לנצל את זמן הצוות ולייעל תהליכים. כל אלה הם מרכיבים קריטיים לשמירה על אבטחת שרשרת אספקת התוכנה שלהם".

הפוסט מחקר: צוותי האבטחה מבזבזים זמן בתיקון חולשות לא רלוונטיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ממצא מטריד: רק ל-3% מהארגונים בעולם יש רמת מוכנות "בוגרת" – הדרושה להם על מנת להיות עמידים בפני סיכוני אבטחת הסייבר של ימינו; כך לפי מחקר חדש של סיסקו (Cisco).

מדד מוכנות אבטחת הסייבר של ענקית ה-IT ל-2024 מבוסס על שיחות עם יותר מ-8,000 מנהלי אבטחה ומנהלים עסקיים מארגונים במגזר הפרטי ב-30 שווקים גלובליים. לפיו, חברות כיום ממשיכות להיות מותקפות בסייבר באופן ממוקד בשלל טכניקות: החל מדיוג (פישינג), עבור במתקפות כופרה וכלה במתקפות שרשרת אספקה ​​והנדסה חברתית במדיה. ואולם, ציינו חוקרי סיסקו, "למרות שהארגונים בונים הגנות מפני התקפות אלו, רובם עדיין נאבקים כדי להצליח ולהתגונן מפניהן. המשימה מצליחה רק חלקית בשל מורכבות מערכי ההגנה בארגונים וריבוי של פתרונות הגנה נקודתיים".

עוד מצוין בדו"ח האתגר שעימו מתמודדים ארגונים בעידן הפוסט קורונה: עבודה מרחוק וסביבות עבודה מבוזרות, שבהן הנתונים פזורים על פני שירותים, מכשירים, יישומים ומשתמשים רבים.

לפי המחקר, 80% מהארגונים מרגישים ביטחון ב"רמה בינונית", עד "מאוד בטוחים" ביכולתם להתגונן מפני מתקפת סייבר עם התשתית הנוכחית שלהם. זאת למרות שבפועל ולעתים קרובות ארגונים רבים אינם מוכנים ואינם מוגנים מפני מתקפות סייבר. נתון נוסף מצביע, כי קיים פער בין כמה שהארגונים בטוחים שהם מאובטחים וכמה הם שוגים ביכולתם לנווט בנוף האיומים. "ארגונים לא מעריכים באופן נכון את ההיקף האמיתי של אתגרי אבטחת המידע והגנת הסייבר הניצבים בפניהם", נכתב.

למרות שחברות אולי לא לגמרי מוכנות לקראת המתקפות, הרי שהן מודעות בעיקר לסיכונים. כמעט שלושה רבעים (74%) מהארגונים אמרו שהם מצפים, שאירוע אבטחת סייבר ישבש את העסק שלהם בשנה-שנתיים הבאות. הערכה זו, הסבירו החוקרים, מגיעה בשל ניסיון העבר: יותר ממחצית (54%) מהארגונים אמרו, כי חוו אירוע אבטחת סייבר בתריסר החודשים האחרונים. יותר ממחצית (52%) מהארגונים שנפגעו העידו, כי עלות האירוע עמדה על 300 אלף דולרים – או יותר.

עוד ציינו 80% מהחברות, שיש להן עומס יתר של פתרונות, משמע ריבוי פתרונות אבטחה נקודתיים, שהביאו להאטה של יכולת הצוותים שלהם לזהות, להגיב ולהתאושש מאירועי סייבר. כשני שלישים (67%) מהארגונים אמרו, שיש להם עשרה פתרונות אבטחה, או יותר, ולרבע (25%) מהם – 30 פתרונות או יותר.

אתגר נוסף מגיע מצד מכשירים לא מנוהלים: ב-85% מהארגונים העובדים ניגשים למערכות ה-IT הארגוניות ממכשירים לא מנוהלים. 43% מהם מבלים 20% מזמנם כשהם מחוברים לרשתות החברה – ממכשירים לא מנוהלים.

עוד צוין במחקר אתגר המחסור הקריטי בכוח אדם מקצועי בעולם ההגנה. 87% ציינו תחום זה כ"בעיה" ו-46% מהם העידו, כי היו להם יותר מ-10 משרות אבטחת סייבר שאינן מאוישות.

למרות האתגרים, קצת יותר ממחצית (52%) מהארגונים אמרו שהם מתכננים לשדרג משמעותית את תשתית ה-IT שלהם בשנה-שנתיים הבאות. זו עלייה ניכרת לעומת שליש מהארגונים שתכננו לעשות זאת בשנה שעברה. ארגונים מתכננים לשדרג פתרונות קיימים (66%), לפרוס פתרונות חדשים (57%) ולהשקיע בטכנולוגיות מונעות בינה מלאכותית (55%). כמעט כל החברות, 97% מהן, העידו, שהן מתכננות להגדיל את תקציב אבטחת הסייבר שלהן השנה, ו-86% מהארגונים אמרו שהתקציבים שלהן יגדלו ב-10% או יותר.

"כדי להתגבר על האתגרים של נוף האיומים היום, חברות חייבות להאיץ השקעות משמעותיות באבטחה", סיכמו מחברי הדו"ח. "אנו ממליצים לאמץ אמצעי אבטחה חדשניים ולממש את גישת פלטפורמת האבטחה. עוד יש להביא לחיזוק החוסן של הרשת, לבסס שימוש משמעותי בבינה מלאכותית יוצרת ולהגדיל את היקף הגיוס באבטחה, כדי לגשר על פער המיומנויות בתחום הגנת הסייבר".

הפוסט מטריד: רק 3% מהארגונים מוכנים לחלוטין לאיומי סייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תביעה שהוגשה נגד סוני ב-2017 נדחתה השבוע בידי בית המשפט. מדובר בתביעה שהגישה חברה בשם ג'ינויין אינאבלינג טכנולוג'י (Genuine Enabling Technology) על סך 500 מיליון דולר. לדבר התובעת, סוני, לכאורה, השתמשה ביודעין בפטנט מסוים שלה, כדי לשפר את הדרך שבה הבקרים של קונסולת הפלייסטיישן של החברה מתקשרים אליה.

הטענה המרכזית בלב התביעה הייתה השימוש שעושה הנתבעת באות נפרד על תדר, שמשתנה בקצב איטי, כדי לזהות את הלחיצות על הלחצנים בבקר, ובתדר נוסף, גבוה, כדי לזהות את הקלט מבקרי התנועה שבשלט המשחק. לפי התובעת, אף מכשיר לא היה יכול לקלוט את שני התדרים בו-זמנית לפני שהיא רשמה את הפיתוח כפטנט. הכותרת של הפטנט, שמסתיים בספרות 730, אומרת: "שיטה ומנגנון להפקת זרם נתונים משולב והתאוששות ממנו מזרם קלט, המשתמש בהתאמה ויצור לפחות של אות קלט אחד".

לטענת סוני, החברה לא סיפקה מספיק ראיות לכך שרכיב כזה או אחר בשלטי המשחקים שלה זהה למה שמופיע בתרשימים הלוגיים שמצורפים לפטנט של ג'ינויין, והשופט הסכים איתה – ואף הכריז שהמשפט הגיע לסיומו.

תביעה קודמת דומה של החברה, אבל מול המתחרה נינטנדו, הסתיימה ב-2020 באופן דומה בבית המשפט המחוזי, אך שנתיים לאחר מכן בית המשפט העליון הפך את התוצאה. כנראה שגם במקרה הזה צפויות החברות להיפגש שוב בעליון.

הפוסט תביעת פטנטים בגובה 500 מיליון ד' נגד סוני פלייסטיישן – בוטלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאת הילל יוסף

"2024 הולכת להיות שנת הקליטה המוגברת של הזרמת נתונים: עד כה, ארגונים רבים נמצאו במצב שבו יש להם נתונים, אלא שהם נייחים, במצב סטטי, וככאלה, אין בהם ערך. כיום, ארגונים מתחילים להבין לעומק את הערך שזרימת נתונים יכולה לספק, וזה מה שאנו עושים", כך אמר דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט (Confluent) ישראל.

לוית דיבר לקראת כנס שעורך הסניף הישראלי של החברה, תחת הנושא  Data In Motion. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג', 9 באפריל, באולם אירועים איסט, תל אביב.

לדבריו, "רק מידע המגיע בזמן אמת – מביא ערך. כך, למשל, כאשר שירות מוניות שולח ללקוח עדכון על המיקום של המונית, הוא בעל ערך רק אם זה נעשה בזמן אמת, בעת ההמתנה למונית. אם הנתון לא יגיע בזמן אמת, שהמונית תקועה באלנבי, אבל היא בדרך – זה לא מעניין את הלקוח. המשימה היא להביא את המידע העדכני ביותר לנקודת הקצה הרלוונטית – בין אם זו אפליקציית היסעים או חברת הגנת סייבר".

לפי לוית, "ככל שהעניין סביב בינה מלאכותית צובר תאוצה, ארגונים מתחילים לנסות להבין כיצד ניתן למנף את הטכנולוגיה הזו בצורה הטובה ביותר. אולם דבר אחד הולך ונהיה ברור יותר ויותר: AI בלא גישה לנתונים מדויקים בזמן אמת – לא מניב ערך".

"אתגר נוסף הצפוי השנה", ציין, "הוא, שארגונים מעוניינים לפשט את ניהול הנתונים שלהם ולבנות תהליכים חדשים סביב יצירת מודלים של AI, כשהטכנולוגיה היא שתביא להם ערך מוסף עסקי".

"עד כה", הוסיף, "ארגונים ניסו לערוך הזרמת נתונים במקרים מעטים בלבד. כעת הם רוצים להפוך את המשימה הזו לקריטית – ולעשות זאת במגוון קווי עסקים, עד הפיכת היעד ל'מערכת העצבים המרכזית' בכל הארגון שלהם. חברות מעוניינות לפשט את ניהול הנתונים שלהן, שהפך למורכב בשני העשורים האחרונים, כחלק מהמורכבות של סביבות ה-IT".

החברה, אמר, "הוקמה ב-2008, על מנת להעניק פתרון ארגוני לעולם הקפקא (Apache Kafka), הקוד הפתוח הנפוץ בעולם. היא מאפשרת העברת מסרים בזמן אמת, בלא להיכנס לתוכן המסרים המועבר. לפני שנה וחצי קונפלואנט רכשה חברה ש'יודעת' להביט על המסר ולהפעיל עליו חוקיות. היא בעלת יכולת גידול (סקלביליות) גבוהה, ויודעת להעביר מיליוני תעבורות בזמן אמת".

כיום, ציין לוית, "אנו מעניקים פתרונות המאפשרים לנהל Kafka בצורה יעילה יותר ומעל תשתית קוברנטיס או כשירות מנוהל, מה שחוסך משמעותית בעלויות ובתקורות ניהוליות. כך, בראשונה, הארגון מקבל SLA מובטח עם תמיכה ל-Kafka. ארגונים מובילים משתמשים בפתרון זה כדי לשפר את זמן ההגעה שלהם לשוק, ולנהל נפח גדול של נתוני זמן אמת בכל מקום, ועדיין לחלוק זאת עם כל הארגון – תוך עיבוד נתונים בזמן אמת".

לוית עומד בראש הפעילות של הסניף הישראלי זה כשנה. "הסניף הישראלי", סיכם לוית, "הוקם בתחילת העשור האחרון, ב-2020, והייתי העובד הראשון שלו. יש לנו כמאה לקוחות ארגוניים, חלקם הגדול מההיי-טק, עם דומיננטיות במגזר הפיננסי. עולמות הבנקאות והביטוח נדרשים למידע בזמן אמת לתפעול מהיר ויעיל שלהם, לטובת ניהול וצמצום סיכונים. היכולת להזרמת מידע עדכני בזמן אמת היא קריטית – והיא הסיבה לכך – לצד הופעת הבינה המלאכותית היוצרת – שהיקף הפעילות שלנו יצמח השנה משמעותית".

הפוסט "לנתונים במצב סטטי אין ערך" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות