לצד פעולות רציניות, חשובות או גם וגם, עולם ההיי-טק זוכה למעט רגעים של הפוגה קומית, בדיווחים קלילים, ולעתים אף משעשעים. מערכת אנשים ומחשבים ליקטה את חמשת הרגעים והאירועים המביכים של השנה המסתיימת.

5. מספר הטלפון של עלי חמינאי
הנה פאדיחה רצינית לשלטון האיראני: ביוני השנה אירעה מתקפה שגרמה ל-"כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי הרפובליקה האסלאמית, שהביא להפלת מערכת המעקב אחר נסיעות הרכבות. בתחילה דווח על ביטולים או איחורים של מאות נסיעות, אולם מאוחר יותר פורסמה הכחשה על כך, והתברר שמדובר במעשה ידיהם של ההאקרים. הם אלה שפרסמו את המידע המוטעה. אם תרצו – פייק ניוז לא רק בסמארטפון או במחשב הנייד או הביתי, אלא גם בלוחות מודעות אלקטרוניים. אלא שהם פרסמו על לוחות המודעות גם את מספר הטלפון של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, כמספר הטלפון שבו יימסר מידע על השינויים בתנועת הרכבות.

מנהיג איראן, האייתוללה עלי חמינאי. צילום: האתר הרשמי, מתוך ויקיפדיה

4. לא רק אייל גולן לא קורא לך – גם אילון מאסק וביל גייטס
בין ילד בעל השם הקליט X Æ A-12, ששונה ל-X Æ A-Xii, ואמא דוגמנית בת 73, בספטמבר השנה נפרד אילון מאסק מזוגתו בשלוש השנים האחרונות, המוזיקאית הקנדית גריימס. "זה קרה בעיקר מאחר שהעבודה שלי ב-SpaceX ובטסלה מחייבת אותי להיות לרוב בטקסס ולטוס הרבה לחו"ל, בעוד שגריימס עובדת בעיקר בלוס אנג'לס", הסביר המיליארדר.

אלה לא הגירושים הראשונים של איל ההון הססגוני: בשנת 2000 נישא מאסק לאשתו הראשונה, הסופרת הקנדית ג'סטין ווילסון, והם התגרשו לאחר שמונה שנים. שנתיים לאחר מכן הוא התחתן עם השחקנית טלולה ריילי, ממנה התגרש בינואר 2012. המיליארדר צייץ לאחר מכן: "אלה היו ארבע שנים מדהימות, אוהב אותך לנצח" – וביולי 2013 השניים נישאו שוב. בדצמבר 2014 הם התגרשו שוב. ב-2016 מאסק יצא עם השחקנית אמבר הרד, אשתו לשעבר של השחקן ג'וני דפ, למשך כשנה, שלאחריה הם נפרדו "עקב לוח זמנים עמוס ולא תואם". מעניין אם בהמשך הוא ישבור את השיאים של סלבס אחרים שהתחתנו והתגרשו הרבה, כמו השחקנית המיתולוגית אליזבת טיילור, שעשתה זאת שמונה פעמים (כולל נישואים פעמיים לשחקן המיתולוגי ריצ'רד ברטון).

מתגרשים 2:

במאי השנה התגרשו ביל ומלינדה גייטס, אחד הזוגות הנוצצים של ההיי-טק מזה שנים רבות. גייטס, מייסד משותף והמנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט, ואשתו, מלינדה פרנץ', הפתיעו את העולם כשהודיעו בטוויטר כי הם נפרדים לאחר 27 שנות נישואים. השניים ממשיכים לעבוד יחד בתחומי הפילנתרופיה, שבהם הם פועלים מזה שנים במסגרת הקרן המשותפת שלהם.

מלינדה וביל גייטס בימים טובים יותר. צילום: קג'טיל רי, מתוך ויקיפדיה

3. פייסבוק מסכנת ביודעין את המשתמשים
הלוואי שזאת הייתה פאדיחה או אירוע מביך – כאן מדובר במשהו הרבה יותר רציני: באוקטובר פורסמה סדרת מסמכים פנימיים של פייסבוק, שהודלפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסיס האוגן – עובדת לשעבר של תאגיד הענק – והעלו ממצאים מאוד לא מחמיאים לחברה, בלשון המעטה. זו גם אחת הסיבות שהביאו אותה לשנות את שמה למטא.

מסמכי פייסבוק חשפו, בין היתר, את אזהרות העובדים על טעויות של החברה בנוגע לטיפול בתכנים, והדגישו את הנזק – הן הפוטנציאלי והן זה הממשי – שהיא גורמת למשתמשיה, תוך זניחת הבטיחות והרווחה שלהם לטובת הרווחים שלה. כך, למשל, במסמכים נטען שהחברה לא עשתה כלום אל מול מידע שלפיו דימוי הגוף של ילדות ניזוק קשות כתוצאה מתמונות שהן נחשפות אליהן באינסטגרם.

פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום: צילום מסך

מהמסמכים עולה גם שמארק צוקרברג היה מודע לכך שהפלטפורמה של פייסבוק שימשה להגברת שיח השנאה – בניגוד לעדותו בנושא בקונגרס. עוד פורסם שהרשת החברתית מסירה רק 5% מהתוכן הקשור לשיח שנאה, וכי המנהלים יודעים שהיא מקטבת את היחסים בין בני אדם, אך כמעט שלא עושים דבר למיגור התופעה. ממצא מקומם אחר הראה שבתחילת מגפת הקורונה, צוקרברג עמד מאחורי ההחלטה שלא לנקוט בצעדים דרסטיים יותר נגד פייק ניוז שמופצים ברשת החברתית שלו בקשר לנושא הנפיץ.

פייסבוק "הבינה את עומק הפגמים במשך שנים, תוך שהיא עושה מעט בנידון. בכמה מהאזורים הכי לא יציבים בעולם, תוכן טרור והסתה לשנאה הולכים ומתרבים, ולחברה היו חסרים סוקרי תוכן הדוברים שפות מקומיות", נכתב במסמכים. כך, וגם, לפי המסמכים, הרשת החברתית לא חסמה את הנרטיבים הכוזבים על "הונאת בחירות" שקידמו תומכי הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, ותרמה בעקיפין לרצח בני הרוהינגה במייאנמר (ואף הוגשה נגדה תביעה בשל כך). עוד עלה שהחברה ידעה על סוחרי בני אדם שמשתמשים בפלטפורמות שלה מאז 2018 לצורך המעשים הנפשעים שלהם: המסמכים מתארים נשים שנסחרו, כשהן נתונות להתעללות פיזית ומינית, מורעבות, שכרן נשלל מהן ומסמכיהן הוחרמו למניעת בריחתן.

פייסבוק 2:
בספטמבר חשף הוול-סטריט ג'ורנל כי 5.8 מיליון חשבונות ברשת החברתית של פוליטיקאים וידוענים משויכים למערכת סודית של החברה, שמעניקה להם יחס מועדף ומגינה עליהם מאכיפה של כללי הפלטפורמה.

2. המוח היהודי ממציא לנו פטנטים
2021 לא הייתה שנתה הטובה ביותר של NSO, בלשון המעטה. חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הותקפה מכל כיוון. ההתפתחויות העיקריות השנה בקשר אליה הן: בחודש יולי היא ספגה ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. עוד פורסם כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול על ידי פגסוס נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון – מה שגרם לצרפתים לפתוח חקירה בנושא ופתח משבר דיפלומטי בינה לבין ישראל, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי.

אחד הקורבנות של פגסוס. עמנואל מקרון, נשיא צרפת. צילום: BigStock

החברה עלתה השנה בגדול גם על הכוונת של הממשל החדש בארצות הברית: בחודש שעבר, משרד המסחר האמריקני הכניס אותה וחברת סייבר ישראלית נוספת – קנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס הלאומי של המדינה, מאחר שפגסוס משמשת לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם וכדומה. המשמעות היא שממשל ביידן עומד להטיל, ככל הנראה, סנקציות על שתי החברות האלה ולהגביל את יכולתן לעשות עסקים בארצות הברית. כמו כן, מוקדם יותר החודש דווח שגם מכשירי הטלפון של לפחות תשעה עובדים בכירים במחלקת המדינה האמריקנית נפרצו בחודשים האחרונים באמצעות פגסוס.

בחודש שעבר אף פורסם על עוד חזית משפטית שנפתחה מול חברת הסייבר ההתקפי הישראלית: אפל תבעה את NSO ואת החברה האם שלה, OSY Technologies, בבית משפט פדרלי בקליפורניה, בשל מעקב שהתרחש, לדבריה, אחר משתמשי אפל באמצעות פגסוס. פייסבוק עשתה זאת לפניה והגישה תביעה נגד החברה עוד ב-2019, בטענה שבוצעה חדירה לווטסאפ באמצעות התוכנה שלה.

מנגד, לפני כשבועיים וחצי דווח ש-NSO שוקלת לסגור את חטיבת פגסוס ואולי אף למכור את החברה כולה. עוד פורסם שבכירים ב-NSO ובחברות דומות לה לא טסים לארצות הברית, על מנת להימנע מזימון לתשאול בנושא. בדיווח אחר צוין שאינטל ביקשה מכלל העובדים שלה לחדול מכל פעילות עסקית מול החברה. עוד פרסום גרס שזום חדלה מקשריה העסקיים עם NSO.

1. דונלד דאק, דונלד טראמפ
טראמפ חדל להיות נשיא ארצות הברית בינואר האחרון, אבל המשיך לעשות כותרות: בחודש יוני, המועצה המפקחת על פייסבוק (The Oversight Board for Facebook), שדנה בערעורו של טראמפ על השעייתו לצמיתות מהרשת החברתית הדומיננטית, החליטה לשנות את ההחלטה של החברה, כך שהיא תוכל להשעות את הנשיא האמריקני לשעבר "רק" לשנתיים – ולא לנצח.

טראמפ 2:
ביולי, טראמפ הגיב לחרם המדיה החברתית עליו בתביעות ייצוגיות שהגיש נגד פייסבוק, טוויטר וגוגל, כמו גם נגד המנכ"לים שלהן – מארק צוקרברג, ג'ק דורסי וסונדאר פיצ'אי, בהתאמה. טראמפ הצהיר ש-"ענקיות הטכנולוגיה יצאו מכלל שליטה" וטען שהן מתפקדות כ-"זרוע הצנזורה בפועל של ממשלת ארצות הברית". בתביעות טען טראמפ שבחסימתן את החשבונות שלו, ענקיות הטכנולוגיה הפרו את התיקון הראשון לחוקה האמריקנית. פייסבוק, טוויטר וגוגל החליטו על חסימת טראמפ מפעילות דרך שירותיהן בתחילת השנה, לאחר המתקפה של חסידיו על גבעת הקפיטול והקונגרס האמריקני ב-6 בינואר.

1, 2, 3, 4 – והיינו יכולים להמשיך. דונלד טראמפ. צילום: BigStock

טראמפ 3:
החודש, שתי רשויות רגולטוריות אמריקניות מרכזיות פתחו בחקירות של ההנפקה שמתכננת האמת החברתית – הרשת החברתית האלטרנטיבית-ימנית של טראמפ.

טראמפ 4:
בחודש מאי קבע בית משפט בארצות הברית שממשל טראמפ התערב לרעה בהליכי המכרז הענק להגירה לענן של הפנטגון – מכרז JEDI. החברה שזכתה במכרז – שבינתיים בוטל – הייתה מיקרוסופט, ונטען כי סייעה לכך מאוד שנאתו של טראמפ למייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, שהוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט – אחד מהעיתונים שהוא שייך בעבר ל-"תקשורת הפייק ניוז".

הפוסט האירועים המעניינים באמת של 2021 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה בראיון לאנשים ומחשבים, שפרסמנו היום (ה'), שיש להיערך לשנה הבאה בעיניים פקוחות ולהיות מוכנים לתרחישים שונים. זוהי גם הדעה הרווחת בקרב מנהלים וראשי גופים המייצגים את התעשיה, שעימם שוחחנו בשבועות האחרונים במסגרת סיכומי השנה ולקראת השנה הבאה.

המציאות שאנחנו חיים בה כבר שנתיים היא מורכבת. לצד הדאגה הבריאותית והדאגה לפרנסה, חזרנו לפעילות כלכלית וחברתית נורמלית, פחות או יותר. ההיי-טק מוביל את שתי המגמות: נתוני הייצוא, הגיוסים, האקזיטים היפים והגידול בפעילות הענף מדברים בעד עצמם, והוא אף נמנה על הסקטורים ששומרים על בריאות העובדים שלהם. לאורך כל תקופת הקורונה, אחוז הנדבקים והמאומתים במקומות העבודה היה זניח ביותר, כולל בהיי-טק. לכן, צודקים ראשי התעשיינים בדיונים שלהם מול הממשלה בכל מה שקשור לתקנות המשתנות לקורונה – בדרישתם לא לפגוע במקומות העבודה, לצד מתן סמכויות להנהלות לשמור על העובדים המחוסנים מפני הלא מחוסנים.

כל זה לא הולך להשתנות בשנה הבאה והמתח המובנה בין הגבלות הקורונה לצורך בשגרה ילווה אותנו כנראה עוד הרבה זמן. בעת כתיבת שורות אלה, בסיומה של שנה זו, נראה שנצטרך להיזהר קצת יותר, עד שנדע סופית לאן הגל החמישי מוביל אותנו.

גם בעולם מתמודדים עם אתגרים דומים, על אף שבחלק מהמדינות המצב הבריאותי הרבה פחות טוב מאשר אצלנו. חברת המחקר מק'ינזי הגדירה זאת כמעבר ממצב "השהייה" למצב של "הפעלה" – הכפתור שמפעיל ומניע את המערכות השונות. 2021, אומרים אנשי מק'ינזי, הייתה שנה שבה חברות יישמו את המסקנות משנת הקורונה 2020, הגדירו מחדש את המודלים התפעוליים שלהן ורתמו טכנולוגיות דיגיטליות חדשות כדי להניע צמיחה.

סייבר, סייבר, סייבר

השנה המשכנו להתמודד עם השלכות הקורונה על נושא הסייבר. לפחות פעם בשבוע פרסמנו ידיעות על תקיפות סייבר, כופרות והונאות. המומחים הסבירו לנו שסייבר תמיד היה אויב של המחשוב הארגוני, ושמה שהשתנה הוא שיטת העבודה של התוקפים, שזיהו חולשות בהגנה על ארגונים בין היתר בגלל המעבר לעבודה מהבית.

אם יש יתרון לתוקפים, לפחות בישראל, זה נובע מכך שמושאי התקיפה – הארגונים – עדיין לא הפנימו את העובדה שזוהי מלחמה של ממש, ושכמו במלחמה, צריך לדעת איך להתגונן.

על סדר היום הביטחוני והתקשורתי עומד הנושא האיראני. המאבק בו לא נעשה, לפחות לא בינתיים, על ידי חיילי חיל האוויר, גולני או הצנחנים, אלא על ידי אותם חיילים אלמונים, שלא מוגדרים כ-"קרביים" וזכו למנה גדושה של שיימינג מצד הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, בנאום שלו בשבוע שעבר.

ד"ר ג'ימי שוורצקוף, האנליסט הבכיר של ענף ה-IT מזה מעל 40 שנה, סבור שהשגשוג של ההיי-טק ימשיך להשפיע גם על ענף ה-IT. זאת עקב הביקושים ההולכים וגדלים מצד ארגונים ליישם במהירות טרנספורמציה דיגיטלית כלקח מהתפרצות הגל הראשון של הקורונה. כאן, כמו ביתר המגזרים של ההיי-טק, החסם הוא לא הטכנולוגיה ולא הפתרונות הקיימים, אלא חוסר היכולת של החברות בענף להיענות לביקושים בגלל המחסור בכוח אדם. 2022, אומרים אנליסטים, עלולה להיות השנה שבה כל התחזיות השחורות על השפעות המחסור בכוח אדם יתחילו להתממש. בממשלה החדשה הירבו להציע תוכניות, להקים ועדות ולהעלות רעיונות. השנה הבאה תהיה שנת המבחן לרצינות התוכניות הללו.

שבר ענן

בין הטכנולוגיות החמות של השנה הבאה מסומנים הענן, הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. בין היתר, מדובר בתוצאה של מגמת האוטומציה, שתופסת את רוב הארגונים. מנהלי טכנולוגיות ימשיכו להאיץ בהנהלות שלהם ליישם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר כי הם רואים יותר ויותר חברות שמפתחות פתרונות שמהווים את אותה חדשנות משבשת, שמאיימת על ארגונים שאם הם לא ירוצו מהר יותר, יהיו מי שיעקפו אותם בסיבוב.

בישראל, המגמה הזו תופסת תאוצה הרבה יותר גדולה, בין היתר בכלל מכרז הענן נימבוס. דומה שזהו אחד מפרויקטי התקשוב הגדולים והדרמטיים ביותר שממשלת ישראל ביצעה אי פעם. יש לו השפעה רוחבית על כלל השוק ואזרחי המדינה. המכרז עצמו סיפק לא מעט כותרות השנה, בעקבות הזכייה של שתי שחקניות גדולות, אבל כאלה שלא היו דומיננטיות בממשלה – גוגל ואמזון – ויותר מזה עקב ההפסד הצורב של מיקרוסופט ובמיוחד של אורקל. נראה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא הזה. בינתיים, שוק הדטה סנטר חווה פריחה שלא ידע כמותה, ואיתו תחום התשתיות זוכה לעדנה והתייחסות. כפי ששרון בולר משירותי בריאות כללית אמרה בפאנל שנערך במסגרת כנס התשתיות האחרון של אנשים ומחשבים, "התשתיות עלו מהמרתף לקומת המנמ"ר".

אנחנו, באנשים ומחשבים, כמי שמלווים את קהילת ה-IT מזה 40 שנה (מועד שציינו בחודש שעבר), התאמנו במהירות את הפעילות שלנו לתקופה הנוכחית. למעשה, לא הפסקו לעבוד ולו יום אחד. הניוזלטר והאתר המחודש ממשיכים לצבור תאוצה הולכת וגדלה מדי יום, והכנסים, הוועידות והמפגשים נחלו הצלחה אדירה אחרי שעברו לדיגיטל, וגם בחודשים האחרונים, כשחזרו לממד הפיזי. ומי שלא ראה שמחת מפגשים בין עמיתים וקולגות בכנסים לא ראה שמחה אמיתית מימיו. אנחנו מסיימים את השנה בשיא ההכנות ל-2022, שבה נמשיך להיפגש – פיזית או וירטואלית, ונוסיף ללוות אתכם, הקוראים. מה שנותר הוא לאחל לכולנו שנה טובה, שנת עסקים מצוינת והעיקר – שנה בריאה.

.

הפוסט סיכום שנה – עם סימני שאלה לשנה הבאה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הבנק הדיגיטלי הראשון של פרופ' אמנון שעשוע הושק רשמית והודיע על שמו הנבחר: ONE ZERO (מרמז על השפה הבינארית המבוססת על הספרות אחת ואפס).

"בדקנו עשרות, אולי מאות שמות", אמר מנכ"ל הבנק, גל בר דעה. "בכל זאת, לא כל יום קם בנק חדש בישראל… חיפשנו שם שישקף את המשימה והחזון שלנו – לנצח את כל מה שמורכב בבנקאות – בשבילכם. בעצם, בשביל כולנו. קראנו לו ONE ZERO כי באנו לנצח ולהביא אלטרנטיבה אמיתית, מלאה וחדשה ללקוחות הבנקים. ONE ZERO הוא כמובן גם ניצחון הטכנולוגיה. בנק שעוד לפני שהתחיל ללכת, כבר דובר שלוש שפות – עברית, אנגלית ובינארית. בנק עם אינטליגנציה מלאכותית ואנושית גם יחד".

במרץ האחרון החל הבנק בתקופת הרצה במטרה להשיק את פעילותו בהדרגה לציבור הרחב בתחילת 2022. המצטרפים הראשונים שיקבלו הזדמנות לפתוח חשבון בבנק יהיו החברים ברשימת ההמתנה של הבנק, המונה כבר יותר 60 אלף נרשמים. ONE ZERO הוא הבנק העצמאי הראשון שקיבל רישיון מבנק ישראל אחרי יותר מ-43 שנים שבהן לא קם בנק חדש, במטרה להביא לישראל, ובהמשך לשווקים נוספים, את חזון הבנקאות האוטונומית. הבנק פיתח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שלדבריו תאפשר למשקי הבית שירותי בנקאות פרטית מתקדמים – החל מניהול תזרים ובניית תקציב, אשראי, חסכונות, השקעות ועוד.

הפוסט נא להכיר: ONE ZERO – שמו הנבחר של הבנק הדיגיטלי של פרופ' אמנון שעשוע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה, פושעי הסייבר התפתחו והרחיבו את שיטות התקיפה שלהם והתמקדו בתחומים חדשים שאותם ניצלו לטובתם, לאורך ולרוחב משטח התקיפה, במיוחד כאשר מגמת העבודה מכל מקום נמשכה. ההאקרים עסקו במקסום הזדמנויות, החל מתקיפת קצוות התומכים בדור 5, דרך ליבת הרשת, הבית – ואפילו האינטרנט הלווייני בחלל, כך לפי מעבדות FortiGuard – גוף המחקר ומודיעין האיומים הגלובלי של פורטינט (Fortinet).

עוד השנה, ציינו החוקרים, "ההאקרים הקדישו זמן ומאמצים רבים יותר לצורך איסוף מודיעין וגילוי של יכולות zero-day כדי לנצל טכנולוגיות חדשות ולהבטיח כי המתקפות שלהם יהיו מוצלחות יותר. צפויה עלייה בשיעור המתקפות החדשות שניתן להוציא לפועל, עקב התרחבות שוק הפשיעה-כשירות (Crime-as-a-Service) ".

לדברי החוקרים, פושעי הסייבר משתמשים בבינה מלאכותית כדי להתמקצע בדיפ-פייק: "הטכנולוגיה משמשת לא רק להגנה בדרכים רבות, אלא גם להצביע על מתקפה, לרוב על ידי בוטנטים. פושעי הסייבר ממנפים בינה מלאכותית כדי להדוף את האלגוריתמים המשמשים לאיתור הפעילות החריגה שלהם. התחום יתפתח ויהפוך למדאיג בשל השימוש בדיפ-פייק בבינה מלאכותית כדי לחקות פעילויות אנושיות, בין היתר כדי לשפר מתקפות הנדסה חברתית. רף יצירת הדיפ-פייק ישונמך – בשל המסחור המתמשך של יישומים מתקדמים, לרבות עקיפת מנגנוני ניתוח ביומטרי – מה שמציב אתגרים עבור דרכי אימות מאובטחות".

ספורט אלקטרוני – יעד "מזמין"

החוקרים ציינו, כי "הספורט האלקטרוני הוא תעשייה משגשגת שתעבור את הסכום של מיליארד דולרים בהכנסות השנה. כך, הוא הווה יעד 'מזמין' עבור פושעי הסייבר, בין אם באמצעות שימוש במתקפות מניעת שירות, מתקפות כופר, גניבה פיננסית וגניבת עסקאות או מתקפות הנדסה חברתית, בשל הצורך בחיבוריות קבועה ושימוש ברשתות ביתיות לא מאובטחות, או בריבוי רשתות Wi-Fi פתוחות". לדברי דרק מאנקי, סמנכ"ל מודיעין אבטחת מידע בפורטינט, "פושעי הסייבר מתפתחים והופכים דומים יותר לקבוצות APT מסורתיות; מצוידים במתקפות zero-day הרסניות ומסוגלים להרחיב את הטכניקות שלהם ככל הנדרש".

לפי חוקרי קספרסקי, "השנה, הסגנון של איומי APT וחומרתם המשיכו להתפתח. עולמות ה-APT ופשעי הסייבר הפכו ערמומיים יותר ברמה המבצעית. שחקני APT מינפו שוקי דיפ-ווב, בהם האקרים מכרו גישה למידע מהחברות שאליהם פרצו, כמו מקרה שקרה לפני ימים אחדים, כשחוקרי בלקברי זיהו את Zebra 2104, שסיפקה למפעילי כופרות דריסת רגל ראשונית לחלק מהקורבנות שלהם, לצד הפעלת ה-StrongPity – APT שהשתמש גם בשירותים שלהם, למרות שהתמקד באיסוף מודיעין".

מערכות ניטור הסייבר של ענקית הגנת הסייבר הרוסית איתרו השנה כ-380 אלף קבצים זדוניים ביום – עלייה של 5.7% לעומת אשתקד, "עדות להגברת הפעילות מצד פושעי סייבר, בשל הגברת השימוש בפלטפורמות דיגיטליות בחסות הקורונה". רוב האיומים (91%) התרחשו באמצעות קבצים המיועדים לפגוע במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט. השנה, החלו התוקפים להגביר את האיום על מערכת ההפעלה לינוקס, בשיעור גדול יותר, של 57%. יותר ממחצית (54%) מהאיומים שזוהו היו מסוג סוס טרויאני. זוהתה עלייה ניכרת בהיקף הנוזקות מסוג "תולעת" (117.5%), שהיוו 9% מכלל האיומים. היקף הווירוסים גדל ב-27% והם היוו 10% מכלל האיומים.

לדברי עינת מירון, יועצת להתמודדות עם סיכוני הסייבר העסקיים, "להאקר ממש לא אכפת אם אתם גדולים או קטנים, או מי אתם. באמצעותכם הוא יכול לעשות רווח כספי, אם לא תקשו עליו את החיים". היא ציינה, כי "השנה הייתה עקובה מדימום כספי ומוניטיני בגלל קרבות קוד, דרישת כופר, השבתה והפצת מידע עסקי. זאת, כתוצאה ממתקפות סייבר, שרובן המכריע פגע בחברות ועסקים שנחשבים קטנים ובינוניים. מהדימום הכספי הזה לא מתאוששים, לא משנה כמה עמוק הכיס שלכם. את מרבית מתקפות הסייבר שהצליחו אפשר היה למנוע בצורה מוחלטת, ובחלקן – אפשר היה לצמצם את אפקט הפגיעה וההשפעה באופן מהותי".

הפוסט ההאקרים תוקפים הכל – מארנקי קריפטו ועד לאינטרנט לווייני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבועות האחרונים ארגונים רבים עוקבים בדאגה אחרי זן האומיקרון, שמאפשר לקורונה שוב ״להרים את הראש״ ומצריך מרחק חברתי ועבודה מהבית. היכולת של ארגונים רבים לצמוח דווקא בשעת משבר ואף לייצר הצלחות מסחררות בדמות חברות חד קרן, הנפקות או הגדלת ההון האנושי, טמונה, איך לא, במערכות IT חכמות ובתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית מוצלחים. לדברי משה גרינברג, מנהל חטיבת ה-Commercial בחברת אמת טכנולוגיות. הצלחה זו אינה שמורה רק לארגוני אנטרפרייז, ״אנחנו מספקים היום מערכות רובסטיות, מתקדמות וחכמות, המותאמות לארגוני ה-Commercial וגורמות למערכות ה-IT שלהן להיות מאפשרות עבור אתגרי הקורונה, לעבודה מרחוק ולמתקפות הסייבר אבל גם עבור הצמיחה העתידית של הארגון".

המשכיות עסקית ברמה הגבוהה ביותר לכל ארגון

גרינברג מספר, שאמת טכנולוגיות ממנפת בהצלחה רבה את הפתרונות והשירותים שהיא מציעה לארגוני האנטרפרייז לטובת ארגוני ה-Commercial ומעניקה להם אותן יכולות ועוצמה באופן המתאים למידותיהם, באופן גמיש וסקלבילי. ״מדובר באפיון, הקמה, ועבודה שוטפת מול היצרנים הטובים ביותר בתחומם״, אומר גרינברג, ומוסיף, כי ״בתחום הענן הפרטי והציבורי אנחנו מאפשרים לחברות מכל הסוגים והמגזרים ליהנות מעבודה איכותית ומתקדמת עם שירותי הענן של AWS ו-Cloud’em. בתחום הסייבר וההגנה על המידע אנחנו מנגישים את ההגנה האופטימלית עם סיסקו, F5 ופאלו אלטו וכמובן בתחום הדטה סנטר והעבודה מרחוק אנחנו מנגישים את קשת הפתרונות של היצרניות המובילות נט-אפ, דל טכנולוגיות, VMware ו-וריטאס.

להתאים את התשתית והדיגיטל לצמיחה הארגונית

״ תחום ה-Commercial צומח מאוד באמת טכנולוגיות ומכפיל את כוח האדם במחלקה מדי שנה בשלוש השנים האחרונות״, מספר גרינברג. ״כמנהל התחום באמת טכנולוגיות, אני יכול להעיד שאנו מספקים מענה אמיתי לצורכי שוק בצמיחה. חטיבת ה-Delivery שלנו גדלה מאוד, והיום עובדים בה כ-150 מהנדסים. אנו שמחים שעשרות לקוחות חדשים מכל הסוגים (מוליכים למחצה, גיימינג, סייבר, פינטק, פיתוח, מסחר ותעשייה) מביעים בנו אמון מדי שנה ומצטרפים לקבלת שירותים מכל הפורטפוליו שלנו בפריסה ארצית. אני מזהה זאת כמהלך מתבקש, יעיל ומותאם אישית לכל ארגון בכל גודל, המאפשר לו לזנק קדימה ולצמוח בצורה סקלבילית מבלי להעמיס עליו תקורות מיותרות״. גרינברג מספר כי כמה חברות מעניינות וחדשות בתחום הגיימינג הגיעו לאמת טכנולוגיות בשלב התחלתי, והיום הן כבר נחשבות לחדי קרן מובילים.

״התאמת העולם הדיגיטלי לצמיחה בכל הרמות שלו – דטה, סייבר, אפליקציות, דבאופס, תקשורת, דטה סנטר וענן – על כל הפורטפוליו ובתפירה אישית, היא לב העניין. מתחילת מגיפת הקורונה כל החברות ביקשו לעבור טרנספורמציה דיגיטלית ברמה זו או אחרת, אבל מבלי להתפשר על מידת האבטחה והניהול הארגוני. אמת טכנולוגיות מצליחה לתת את הפתרון הטוב, המקצועי והאיכותי ביותר בשוק, להגדיל את הביטחון של הלקוחות בתחום אבטחת המידע ולנהל בצורה מיטבית את פתרונות הענן, התקשורת והדטה סנטר.

הפוסט הגל החמישי לא ישפיע על ההמשכיות העסקית של הלקוחות שלנו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השקת שירותי ה-5G של האינטרנט המהיר בארה"ב תדחה ולא תתקיים כפי שתוכננה בשבוע שעבר, זאת אחרי שרשות התעופה הפדרלית האמריקנית, ה-FAA, פנתה לספקיות טלקום וביקשה זאת, לנוכח חששות שהטכנולוגיה החדשנית תפגע בבטיחותן של טיסות.

שר התחבורה, פיט בוטיג'ג', וה-FAA שלחו מכתב אל וריזון (Verizon) ו-AT&T בבקשה לעכב את השקת שירותי ה-5G שלהן, ובו ציינו כי "אנו מבקשים שהחברות שלכן ימשיכו להשהות את הצגת שירות ה-C-Band המסחרי לתקופה קצרה נוספת, של לא יותר משבועיים מעבר לתאריך הפריסה המתוכנן כעת של 5 בינואר", כתבו השר וראש ה-FAA, סטיב דיקסון, לשתי החברות ביום ו' האחרון.

הפונים הוסיפו כי "שירות C-band המסחרי יוכל להתחיל כמתוכנן בינואר, עם חריגות מסוימות סביב שדות תעופה מועדפים. ה-FAA ותעשיית התעופה יזהו את שדות התעופה המועדפים, שבהם אזור חיץ יאפשר המשך פעולות תעופה בבטחה, בזמן שה-FAA תשלים את הערכותיה לגבי פוטנציאל ההפרעות סביב שדות התעופה הללו".

חברות התעופה התקוממו על נזקי ה-5G האפשריים

קבוצת הסחר של תעשיית התעופה, המכונה A4A, הזהירה ממש באחרונה מפני נזק משמעותי אם השקת 5G תתקיים ליד שדות תעופה גדולים. "מטוסים לא יוכלו להסתמך על מדי גובה רדיו עבור נהלי טיסה רבים, ולכן לא יוכלו לנחות בשדות תעופה מסוימים", מסרה הקבוצה ביום ה' במזכר.

A4A אמרה כי 11 חברות התעופה החברות בה עומדות בפני הצורך לנתב מחדש או לבטל "אלפי" טיסות, וכתוצאה מכך הן עלולות לספוג הפסדים של למעלה ממיליארד דולר.

תחבל בפעולת מטוסים? 5G. אילוסטרציה. צילום: BigStock

עוד נמסר מטעם הקבוצה כי השירות החדש ישפיע על כל שלושת שדות התעופה הגדולים באזור ניו יורק – לה גווארדיה, קנדי ​​וניוארק שבניו ג'רזי – כמו גם על או'הייר בשיקגו, לוגן שבבוסטון, דאלאס-פורט וורת' שבטקסס, לוס אנג'לס אינטרנשיונל ונמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו.

היועץ הכללי של קבוצת הסחר אף איים לפנות לבית המשפט בשבוע הבא, אם ה-FAA לא יגיב לבקשת הקבוצה לעיכוב.

הטכנולוגיה החדשנית עוד צריכה בדיקה

למעשה במכתבה זה מודה רשות התעופה שיהיה צורך במחקר נוסף על ההשפעות האפשריות של 5G על פעולתן של מערכות אלקטרוניות שונות במטוסים, כולל מד הגובה ('מד גובה רדיו' בשמו המלא) שלהם, לפני הכנסת האינטרנט של הדור הבא לפעולה. עם זאת, על פי דיווחים שונים, בפועל, עדיין לא דווח על תקריות שנגרמו על ידי הרשת המהירה במדינות שבהן כבר נעשה שימוש ב-5G.

יצוין כי וריזון ו-AT&T הסכימו בעבר על עיכוב של חודש בהשקת שירותי ה-5G שלהן, המספקים מהירויות גבוהות יותר כאשר מכשירים ניידים מתחברים לרשתות שלהם, ומאפשרים למשתמשים לחבר מכשירים רבים לאינטרנט מבלי להאט אותו.

דובר וריזון, ריצ'רד יאנג, אמר בתגובה על הפנייה: "קיבלנו את המכתב לפני זמן קצר, אחרי 18:00 בערב ראש השנה, ונצטרך קצת זמן כדי לעיין בו".

דוברת AT&T, קים הארט ג'ונסון, אמרה שהחברה בוחנת את המכתב.

הפוסט ארה"ב: עקב חששות בטיחות לטיסות – ה-FAA ביקשה דחייה של הפעלת 5G הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פגיעות קטלניות בבעלי חיים, ירי בבית ספר ואפילו קניבליזם: עובדת טיקטוק (Tiktok), שתפקידה היה לבדוק תכנים ברשת החברתית המגה-פופולרית, נאלצה לצפות בכל זה, ויותר, וכעת היא טוענת לטראומה פסיכולוגית עקב החשיפה לסרטונים האכזריים והקשים.

קנדי פרזייר עבדה בעבור חברת המדיה החברתית בארה"ב כבודקת תוכן, לצורך צנזור תכנים אסורים ובלתי חוקיים מהשירות. לפי בלומברג, כיום, אחרי אבחון, העובדת סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית עקב עבודתה זו. לכן פרזייר תובעת כעת את טיקטוק ואת חברת האם הסינית של הפלטפורמה, בייטדאנס (Bytedance). התובעת, כך על פי הדיווחים ובהתבסס על כתב התביעה, סבלה מנדודי שינה וסיוטים.

המון המון המון תוכן לסקור

נכון לעכשיו טיקטוק היא אולי הרשת האולטימטיבית של הצעירים – בני נוער אבל גם ילדים רבים עושים בה שימוש במשך שעות רבות בכל יום. קשה שלא להתמלא חששות ותהיות לנוכח העובדה ש-אם פרזייר נפגעה בנפשה מהסרטונים שאליהם נחשפה, כיצד אלו משפיעים על נפש הדור הצעיר שלנו.

ואולם, אפשר שהבעיה של פרזייר קשור למסת התוכן שבה צפתה, ובנוסף ניתן לקוות שאנשים כמו פרזייר הם המגינים על הילדים מהגעת התכנים הקשים כל כך לעיניהם.

מה הם רואים ולמה הם נחשפים שם? ילדים בטיקטוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock

במקרה של סוקר תוכן מדובר בצפייה בכמות סרטונים עצומה, כשבנוסף סוקרי התכנים בטיקטוק מחויבים לצפות בהם בזמן קצר מאוד. הבודקים עובדים במשמרות של 12 שעות, ואינם רשאים להקדיש יותר מ-25 שניות לסרטון, כשעליהם לצפות בשלושה עד עשרה סרטונים בו-זמנית, כדי להיות יעילים.

נזכיר כי ביולי האחרון החליטה טיקטוק להאריך את הסרטונים שאותם ניתן לצלם ולהעלות אליה פי שלושה, וכעת הם יכולים להיות בני דקה כמו בעבר אבל אפילו להמשך עד שלוש דקות, שזהו אורת המקסימום כיום פר-קליפ.

כללים לתוכן אסור שהאלגוריתם והסוקרים האנושיים מחפשים

בטיקטוק, הסרטונים נבדקים אוטומטית לתוכן באמצעות אלגוריתם, כפי שמצוין בדף הבית של השירות. אם הטכנולוגיה מזהה הפרות של ההנחיות, הסרטון יוסר אוטומטית. שלב נוסף בבדיקת התוכן הוא זה שבו עובדים אנושיים סוקרים את הסרטונים באופן ידני, בחיפוש אחרי תכנים שאינם הולמים את השירות.

לרשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרים הלולאייתם יש מדיניות האוסרת על העלאת סרטוני וידיאו עם תכנים מסוג מסוים. אחד הדגשים בפלטפורמה הוא איסור על הפצת אלימות, ולכן היא מחרימה כל סוג של איומים או קריאה לאלימות המפלטפורמה, לדבריה. בנוסף אסור לקדם בטיקטוק ארגוני פשע או פשעים, דברי שטנה, גזענות וסקסיזם. אסורים גם סרטונים המתארים עירום, פורנוגרפיה או תוכן מיני בוטה.

בוחנים כמו פרזייר מועסקים כדי לשמור על הכללים של הפלטפורמה, ולכן צופים בשלל חומרים שלעולם לא יעלו אליה בסופו של יום, כך יש לפחות לקוות.

איך שומרים על הסוקרים?

גם בפייסבוק וביוטיוב התקבלו לאורך השנים דיווחים של סוקרים ובודקי תכנים על הצלקות הנפשיות שהחשיפה הזו מסבה להם, ושתי החברות שעומדות מאחורי השירותים, מטא וגוגל בהתאמה, כבר פיתחו, לדבריהן, קווים מנחים שיעזרו למנחים להתמודד עם תוכן טראומטי. בין השאר בשירותים אלו המשמרות אמורות להימשך ארבע שעות בלבד, והחברות גם מציעות לסוקרים תמיכה פסיכולוגית.

לפי כתב האישום, טיקטוק לא יישמה הנחיות כאלו לעת עתה והזנחה זו מצלקת את העובדים, וגרמה לפרזייר לפגיעה הנפשית הלא פשוטה.

בתביעתה טוענת הסוקרת, כאמור, כי במסגרת תפקידה היא צפתה בתוכן גרפי, כולל סרטונים של תקיפה מינית, קניבליזם, רצח עם, ירי המוני, התעללות מינית בילדים והשחתת בעלי חיים. פרזייר, שהייתה בכלל עובדת קבלן מטעם חברת Telus International (כפי שסוקרי תוכן רבים הם עובדי קבלן), אמרה שהיא נדרשה לסקור מאות סרטונים ביום, וכעת מבקשת פיצוי בגין הטראומה שלה.

טיקטוק לא הגיב בנוגע לתופעה בכלל, אך כן מסרה כי היא שואפת "לקדם סביבת עבודה אכפתית לעובדים ולקבלנים שלנו". החברה הוסיפה: "צוות הבטיחות שלנו משתף פעולה עם חברות צד שלישי בעבודה הקריטית של סיוע בהגנה על הפלטפורמה והקהילה של טיקטוק, ואנחנו ממשיכים להרחיב את מגוון שירותי הבריאות, כך שהבודקים ירגישו נתמכים נפשית ורגשית".

הפוסט בודקת תכנים תובעת את טיקטוק: "חוויתי טראומה פסיכולוגית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: נוי גזית מילט, מנתחת מערכות ומנהלת פרויקטי דיגיטל, הכשרה חברה לביטוח.

ותק בתפקיד: שנה ו-4 חודשים.

השכלה ושירות צבאי: אני בוגרת תואר ראשון B.Sc במערכות מידע. לפני כן, בשירותי הצבאי הסדיר הייתי טכנאית מחשוב ותקשורת מחשבים בגדוד קשר בחיל המודיעין, והמשכתי לשירות קבע שעיקרו עסק בהטמעת מערכת מידע חדשה בחיל.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בזכות השירות ותפקידיי בצבא נחשפתי לתחום המחשוב ומערכות המידע. שם הבנתי שהתשוקה שלי היא החיבור בין האנשים (משתמשי המערכת) לבין המערכת.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני מאמינה שאנחנו בעיצומה של מהפכה בשנים האלו, בטח בעולם הדיגיטלי, שמאפשר עבודה מרחוק וניהול זמנים גמיש. אני שמחה לומר שאני מוקפת בחברות טובות שהן מפתחות תוכנה ומנחות מערכות בחברות ההיי-טק הגדולות ובארגונים הגדולים ביותר בארץ. כולן עובדות בתחום, מקודמות ומתפתחות.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? באופן אישי לא חוויתי אפליה. בשנותיי כעובדת בתפקידים דומים בארגונים גדולים, נמדדתי ראשית כבן אדם ועל פי הביצועים המקצועיים שלי, אף פעם לא על פי המגדר שלי, הן בראיונות עבודה והן בשגרת העבודה היומיומית. לשמחתי גם ב-הכשרה, באגף מערכות מידע, נשים מאיישות תפקידי מפתח.

הפוסט נשים ומחשבים: נוי גזית מילט, הכשרה חברה לביטוח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אלעד מערכות ונגב תשעשרה השיקו יחד עם עיריית שדרות את קורס הסיילספורס הראשון בנגב. הקורס מיועד לתושבי שדרות והנגב המערבי, ומי שיעבור אותו בהצלחה יתקבל לעבודה בשלוחת אלעד מערכות, שצפויה לקום במשרדי נגב תשעשרה בשדרות.

הקורס מנוהל על ידי צוות מומחים מחברת ServiceWise by Elad, אייל מורד, ראש צוות יישום, ואוהד כהן, מנהל פרויקטים וחבר קיבוץ בארי בעוטף עזה, וישתתפו בו כעשרה סטודנטים שעברו תהליך מיון, מבחנים וראיונות התאמה.

הרציונל לפתיחת הקורס הוא התפתחות והתבססות פלטפורמת ה-CRM בעולם. חברת ServiceWise by Elad, מנהלת פעילות ה-סיילספורס בחברת אלעד, פעילה בשוק הישראלי מאז 2008, וכשותפה-מובילה של סיילספורס בישראל הובילה את המהלך יחד עם חברת נגב תשעשרה, עסק-חברתי שמטרתו לייצר תעסוקה איכותית בפריפריה של הנגב המערבי, וזו רתמה את עיריית שדרות למהלך שיוביל לשילוב תושבי העיר והאזור במערך העובדים של החברה שממוקמת במרכז הארץ.

עובדים איכותיים – לומדים, מתגוררים ועובדים בכל רחבי הארץ

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "השקת הקורס החשוב ללימודי סיילספורס היא נדבך נוסף וחשוב בתחום התעסוקה האיכותית, שנמצאת במגמת תנופה והזנקה לטובת פיתוח פתרונות להשמה תעסוקתית וליצירת הזדמנויות מקצועיות. בכלל, נגב תשעשרה הוא מודל מוצלח שבשותפות עם עיריית שדרות, שמנגיש תעסוקה איכותית לתושבי שדרות וגורם לרווחה כלכלית לעובדים בתחום".

עינת צור-שיין, מנכל"ית משותפת ב-ServiceWise by Elad: "החברה בגדילה מואצת ואנחנו מרחיבים עוד יותר את מעגלי התעסוקה, עם עובדים איכותיים נוספים עבורנו ועבור לקוחותינו. מתוך הבנה שעובדים איכותיים לומדים, מתגוררים ועובדים בכל רחבי הארץ ולא רק במרכזה, החלטנו לפתוח את קורס הכשרת מנהלי סיילספורס דווקא בנגב, בשיתוף פעולה עם נגב תשעשרה והמועצות המקומיות. אנחנו מתרגשים להתחיל בהכשרה ושואפים להקים בהמשך שלוחה פעילה עם פעילות ענפה בנגב".

חנה רדו, יו"ר קבוצת תשעשרה, אמרה כי "נגב תשעשרה הפכה לשחקן משמעותי בתחום התעסוקה בנגב המערבי, שיודעת לבצע את החיבור המוצלח ביותר בין חברות שיושבות במרכז הארץ לבין הקהילה המקומית. אנו גאות להביא עוד חברת ענק לשדרות, ולייצר עבור התושבים הזדמנויות תעסוקתיות ומקצועיות חדשות באמצעות חיבור לחברות המובילות במשק המספקות הכשרה עם אופק תעסוקתי מובנה".

הפוסט בדרך לשדרות: אלעד מערכות השיקה קורס ראשון בדרום ללימודי סיילספורס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בעידן בו יש מאות מערכות אבטחת מידע ואינסוף אירועים, על הארגונים למצוא פתרון הוליסטי אשר יאפשר ניהול פשוט וניתוח אירועים על פני כל ההתקנים", כך אמר רונן גבאי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומייסד שותף ביוביטק (UBTECH), שותפת השנה של מיקרוסופט בישראל, באירוע שערכו מיקרוסופט ו-יוביטק תחת הכותרת "לאבטח את הענן הארגוני".

באירוע, בהנחיית איתי פינקי – שנערך במתחם אשטרום פורט (Ashtrom Port) שבבעלות אשטרום נכסים בפארק ההיי-טק הוד השרון – השתתפו עשרות מנהלי אבטחת מידע ממגוון ארגונים וחברות במשק, בהם: Global-e, מטב, סיסנת, אמנת, גזית גלוב, מטריקס, מטרופולין, ליאקום, קבוצת אלבר, VoyagerLabs ועוד.

גיל גרוס, CTO Cloud, ב-UBTECH, אמר באירוע כי "ב-2022, כל ארגון, קטן כגדול, צריך לדאוג לפתרונות המתקדמים והמתאימים ביותר עבורו לאבטחת מידע ובפרט בענן. אם עושים את זה נכון, זה ממש לא צריך להיות כאב ראש". לדבריו, "באמצעות השירותים של מיקרוסופט אנחנו יכולים לראות בזמן אמת תקיפות על המערכות בארגונים ואת המניעה שלהן. אנחנו רואים היום 'מבול' של תקיפות על ארגונים. משיחות יומיומיות עם ארגונים אני רואה שוב ושוב את הקלות שבה ארגון יכול להטמיע שירות פשוט ומקיף שעונה לו על כל צרכי אבטחת המידע". כמו כן, הרצה שימי כהן, CISO ב-יוביטק, על תחום ניהול הזהויות בענן, והציג למשתתפים תקיפות המתרחשות בזמן אמת וכיצד השירותים הקיימים מגנים על הארגון מפניהם.

באירוע דיברה גם ליטל בדש, ארכיטקטית בכירה לפתרונות אבטחת מידע בענן במיקרוסופט, שאמרה: "יש היום מחסור חמור בכוח אדם בתחומי אבטחת מידע וענן בארגונים. היתרון המשמעותי של הפתרונות שלנו הוא החיסכון בכוח אדם שמתאפשר באמצעות Dashboards מרכזיים ויכולות AI ואוטומציה Out of The Box, הממקדים את אנשי הסייבר בארגון רק למה שבאמת חשוב ודורש את תשומת לבם".

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

הפוסט מנהלי אבטחת מידע התכנסו בכנס אבטחת ענן של מיקרוסופט ויוביטק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מעונות סטודנטים מהווים חלק בלתי נפרד מהחוויה האוניברסיטאית. כשמדובר באוניברסיטה מודרנית ומתקדמת, החוויה הזאת חייבת לכלול גם חיבור מלא לכל תשתיות הרשת והתקשורת הנחוצות למבנים עצומים המשמשים למגורי סטודנטים כה רבים. כשאוניברסיטת בר אילן הקימה את מעונות הסטודנטים החדישים שלה, חברת פרטנר קיבלה את האתגר לתת פתרון תקשורת מלא, מאובטח ושלם למעונות החדשים – את הפתרון הזה בדיוק נציג בפירוט מקצה לקצה.

פתרון תקשורת מלא למעונות הסטודנטים – מעונות פארק ה-100, קמפוס אלקטרה

מעונות סטודנטים דורשים פתרון תקשורת מלא, הבנוי מכמה מרכיבים בלתי נפרדים וחשובים ביותר. החלק הראשון הוא כמובן אינטרנט – הסטודנט המודרני חייב חיבור מהיר ויעיל לרשת אינטרנט, הן לצרכי לימודים והן לצרכי פנאי. רבים מהסטודנטים דיירי המעונות מחוברים ברוב שעות היממה לרשת ה- Wi-Fiהמקומית, ומתאפיינים בצריכה גבוהה של סרטונים לימודיים, אפליקציות רשת שונות ועוד.

מלבד זאת, קיים גם צורך בשירותי טלוויזיה – מדירות יחיד ועד דירות משפחה, החיבור לשירותי טלוויזיה נוחים ומשתלמים מהווה חלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי של הסטודנטים.

צורך נוסף ואולי גם החשוב ביותר הוא פתרונות תקשורת ואבטחה – הרשת שאליה מתחברים הסטודנטים חייבת להיות מאובטחת מקצה לקצה, כך שלא תאפשר לאיומים לחדור ולהכניס יישומים מזיקים לתוך הרשת האוניברסיטאית ולמחשבים הפרטיים של כל המחוברים אליה.

הפתרון של פרטנר – מרמת המבנה ועד רמת החדר

פתרון התקשורת של פרטנר מספק תקשורת מאובטחת ומלאה ליותר מ-1,000 חדרים במגורי המעונות, ברוחב פס גבוה ובקליטה מלאה בכל פינה במתחם – מהפארק החיצוני ועד כל חדר שינה. כלל המבנים מחוברים לסיבים אופטיים באופן מגובה ושריד.

בחדר המחשב הראשי הוקם דטה סנטר, אשר מספק את כלל השירותים – אבטחת מידע, תקשורת וניהול לכלל הפתרון – הגדרות אבטחת המידע מסופקות על ידי צוותי בר אילן ומיושמות על ידי צוותי האינטגרציה של פרטנר

פתרון הוליסטי של פורטינט מקצה לקצה

לחברת פורטינט יש פתרון מלא ושלם, שמספק לסטודנטים חוויית גלישה בקצבים גבוהים, תוך מענה מלא לצרכי אבטחת מידע, שעונה על הדרישות שהצבנו בקבלת ההחלטות, תוך התמקדות בכמה נושאים חשובים והכרחיים להצלחת הפרויקט:

1. פתרון מבוסס אבטחת מידע קצה לקצה עד לרמת הסטודנט.
2. פתרון מלא וניהול אחיד מבוסס על ה-Security Fabric.
3. יכולת הגדרת מדיניות אחידה ומלאה מרמת ה-Next Generation FW דרך מתגי הליבה ומתגי הקצה ועד לרמת ה-Access Point – בכלי אחיד: Forti Manager.
4. מערכת ניתוח התראות ואנליטיקות Forti Analizer.

כך קיבלנו פתרון מלא, מאובטח ואחוד מבית פורטינט.

פארק ה-100, קמפוס אלקטרה של  אוניברסיטת בר אילן. צילום: גיא סידי, Eclipse media

הסטודנט מקבל חדר מחובר ומוכן

המטרה בבניית מערכת תקשורת מסועפת ומתקדמת דוגמת זו שיצרנו עבור מעונות בר אילן היא השגת פשטות. המטרה שביקשנו להשיג והאתגר שעמו התמודדנו באו לידי ביטוי באוכלוסייה צעירה, שדורשת חיבור מהיר ויעיל לרשתות התקשורת השונות – סטודנטים שנכנסים לחדרם ונהנים מחיבור באופן מלא מהרגע הראשון, ובנוסף, לאחר ביצוע מוצלח של הפרויקט, בחרו להרחיב את הפתרון לשאר מעונות המתחם ובכך לספק פתרון אחיד לכלל המעונות (החדשים והישנים).

מעונות סטודנטים מאופיינים בתחלופה לא מועטה, ויש צורך בפתרונות שיהיו קלים לתפעול ולניהול ולא ישאירו פרצות אבטחה. בשורה התחתונה, זהו בדיוק הפתרון שמעונות בר אילן קיבלו כשפנו לפרטנר עסקים לתכנון והקמת רשת התקשורת שלהם.

פרטנר עסקים מספקת פתרונות אבטחה ותקשורת ברמה הגבוהה ביותר, עם שירות שמעניק מענה מקצה לקצה – One Stop Shop, בדיוק כמו במעונות בר אילן. ניתן לפנות אלינו עם כל אתגר תקשורת ומשימה מורכבת, ואנו נדאג לפתרון המתאים לצורכי כל לקוח מקצה לקצה, מבלי לערב גורמים נוספים שייקרו ויסבכו את התהליך. והאיכות? מוזמנים לשאול כל סטודנט במעונות פארק ה-100 בקמפוס אלקטרה של אוניברסיטת בר אילן.

הפוסט חוויית סטודנט חדשה ומאובטחת במעונות בר אילן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"תעשיית ההון-סיכון חווה שיבוש, והשיבוש הזה יימשך גם השנה. אירוני כיצד התעשייה הזאת, הידועה כמשבשת, עוברת בעצמה שיבוש. אבל משקיעים לא מסורתיים, כמו קרנות השקעה פרטיות, נכנסו לשוק, והמנהלים שלהן כותבים צ'קים גדולים לסטארט-אפים ומטלטלים את המודל המסורתי של קרנות ההון-סיכון", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים ג'ייסון וויליאמסון, סגן נשיא וראש תוכנית הסטארט-אפים הגלובלית של אורקל.

"עושה רושם שהקבוע היחיד הוא השינוי", ציין וויליאמסון. "באחרונה, השינוי הוא בכך שההשקעות בטכנולוגיה הופכות מנישה של קרנות ההון-סיכון לאפיק השקעה עסקית מקובלת, וככל שזה ימשיך, כך נוסיף לראות תחרות בין המשקיעים בתחום. הון-סיכון הוא כבר לא מועדון אקסקלוסיבי".

וויליאמסון שופע שבחים לתעשיית הסטארט-אפים הישראלית: "החדשנות המצויה בישראל היא הסיבה לכך שכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם משקיעות בישראל משאבים קריטיים, כמו אזור הענן החדש שאורקל פתחה בירושלים ותוכנית הסטארט-אפים שלנו, שיש לה גם פעילות ישראלית. כשאני עורך את התחזית השנתית שלי, ישראל נמצאת תמיד במקום גבוה".

גם משבשת וגם חווה שיבוש. תעשיית ההון-סיכון. צילום: BigStock

"עלייה עצומה במחשוב עתיר ביצועים עבור סטארט-אפים"

אחד התחומים שאליהם הוא התייחס בראיון הוא המחשוב עתיר הביצועים (HPC) עבור סטארט-אפים. "אנחנו חווים עלייה עצומה בתחום", הסביר וויליאמסון. "ברגע שהוא אומץ על ידי מכוני מחקר וארגונים גדולים, הענן שחרר את העוצמה של ה-HPC עבור חברות הזנק. סביבות שמתמודדות עם כמויות אדירות של נתונים זקוקות לכוח מחשוב עצום ודורשות ענן עתיר ביצועים. כך, למשל, פלטפורמת מציאות רבודה מבוססת ענן, שנועדה למכשיר נייד ושמכניסה את כל עוצמת אולפן השידורים לכיס של המשתמש. דוגמה לכך היא הסטארט-אפ הישראלי ארטי, שמאפשר ליוצרי מדיה ובידור להטמיע תכנים שיוצרים מעורבות בסרטוני הווידיאו שלהם תוך כדי תנועה, ללא צורך בציוד מקומי יקר של אולפן".

"המחשוב עתיר הביצועים יתפתח וידחוף קדימה יכולות בינה מלאכותית, שיפתחו אפשרויות עבור מגוון עצום של יישומים ותעשיות", אמר וויליאמסון.

הוא ציין כי "גם פתרונות של ענן מקומי וסביבות מרובות עננים יתפסו תאוצה בשנה הקרובה. אזורי ענן ציבורי מקומיים, שכמה מהם נפתחו או ייפתחו בישראל, מאפשרים לחדשנות לקרות בצורה מהירה ומאובטחת, בתוך גבולות המדינה ובהתאם לרגולציה הספציפית אליה. אורקל היא ספקית הענן הגלובלית הראשונה שפתחה אזור ענן בישראל. הדטה סנטר התת קרקעי שלנו בירושלים הוא הראשון, ויש לנו תוכניות גם לאזור ענן שני בישראל. זיהינו אותו בשלב מוקדם עבור סטארט-אפים, עוד ב-2019, ואנחנו ממשיכים לראות את התחום גדל".

"דור ה-Z יילקח ברצינות"

הבכיר באורקל דיבר על דור ה-Z (ילידי סוף שנות ה-90 והעשור הראשון של ה-2000, פלוס מינוס). "הם ילידים דיגיטליים, ולא דומים ליזמים שראינו בעבר", אמר. "הם מעדיפים להטביע חותם על פני לעשות כסף, ורוצים להשתמש בטכנולוגיה ככלי לעשיית טוב חברתית. אני מאמין שלדור הזה תהיה השפעה מסיבית, שתשנה את האופן שבו נראה 'עסק' – החל מיוצרי תוכן בודדים ועד לפעילים למען צדק חברתי ולחשיבה מחודשת על בנקאות באמצעות ניאו-בנקים. אין ספק שלדור הזה יש רעיונות נועזים וחלומיים, אבל הם מתבססים גם על יסודות עסקיים. סטארט-אפים ישראליים רבים מובילים את הדרך בתחום, כמו אפ נקסט, שמציע פלטפורמה חדשה, שתומכת בפלח הבלתי מנוצל של בני נוער יזמים. אפ נקסט עוזר לבני נוער להציג את הרעיונות שלהם לקהל עולמי של משקיעים ועמיתים באמצעות סרטונים בסגנון טיק טוק".

וויליאמסון ציין כי "עננים לתעשיות ספציפיות הם הדבר הגדול הבא – והסטארט-אפים צריכים לשים לכך לב. מוקדם יותר השנה אמר בוב אוונס מ-Cloud Wars: 'מעולם לא ראיתי את כל תעשיית הטכנולוגיה מתלכדת באגרסיביות ובמהירות כזו סביב מגמה בודדת, כפי שקורה עכשיו עם ענני תעשייה. כדאי מאוד לסטארט-אפים, ובמיוחד לשחקני תוכנה כשירות (SaaS), להצטרף למגמה הזו ולהתחיל לשתף פעולה עם ספקי ענן כדי לייצר חדשנות".

אפליקציות "הכול כלול"

הוא הסביר ש-"הצרכנים "חווים עייפות מאפליקציות. הביטו בכמות האפליקציות בטלפון שלכם כדי להבין מדוע. אני צופה מעבר לאפליקציות על, שיפעלו כ-'הכול כלול', מתוך רצון לנוחות ופשטות".

"טכנולוגיה לעשיית טוב היא כוח צומח", אמר וויליאמסון. "אחריות חברתית היא נושא גדול ובעל חשיבות עצומה. בין אם מדובר בקיימות, ביטחון תזונתי או בריאות הנפש, אנחנו יכולים וצריכים להשתמש בטכנולוגיה לעשיית טוב. הרבה מהסטארט-אפים שלוקחים חלק בתוכנית שלנו Oracle for Startups משתמשים בטכנולוגיה כדי לנסות להפוך את העולם למקום טוב יותר בתחומי הבריאות, הייצור ועוד".

תעשייה צומחת. בלוקצ'יין. צילום: BigStock

מגמה נוספת שוויליאמסון חוזה שתוסיף לצמוח השנה היא הבלוקצ'יין, "שיתקן את שרשראות האספקה שהקורונה שיבשה. הבלוקצ'יין היא יותר ממטבעות. חוזים חכמים, מעקב ויכולת איתור ישנו את שרשראות האספקה, ויאיצו את השקיפות והיעילות שלהן".

לסיכום הוא ציין ש-"הקורונה הדגישה את החשיבות של 'תרגום' מחקר למוצר, אבל נוצר חלל ריק במיומנויות ובתשתית הדרושים לכך. דרוש גשר לכביש המהיר של החדשנות. פה Oracle for Startups והתוכנית האחות Oracle for Research יכולות לעזור. כך, בית החולים שערי צדק עובד אתנו על בניית פלטפורמת מחקר ייעודית בישראל, שתנגיש דטה גם לסטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית כדי להניע חדשנות בעולם הבריאות".

הפוסט "אירוני: תעשיית ההון-סיכון המשבשת עוברת בעצמה שיבוש" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ועד עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, הכריז היום (א') על תמיכה ביו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לכהונה נוספת בתפקיד – לקראת הבחירות, שייערכו במאי הקרוב. הוא מצטרף בכך לוועדי עובדים נוספים, בהם זה של אל על, שהכריז על תמיכתו ביו"ר ההסתדרות המכהן ביום ה' האחרון.

יש לציין שוועד עובדי שע"מ הוא לא קטן, ומייצג מאות עובדים. הוועד ניהל בשנתיים האחרונות מאבקים מקצועיים מול הנהלת הרשות, בדרישות שונות לשיפור תנאי העובדים ולמניעת הרחבת העסקת עובדי מיקור-חוץ.

"אעשה הכול כדי שליו"ר ההסתדרות המכהן תהיה תמיכה מעובדי שע"מ, מכל משרדי הממשלה ומכל מי שהוא השפיע עליו ועל תנאי ההעסקה שלו", אמר דורון דודו, היו"ר הוותיק של הוועד.

דורון דודו, יו"ר ועד עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים. צילום: יח"צ

דודו מנמק את עמדת הוועד בכך שעובדי שע"מ זוכים בימים אלה לתמיכה רחבה בהסכם שמתגבש עם המדינה, שנקרא "הסכם שע"מ". הוועד ניהל סביב ההסכם הזה מאבק ממושך, ולדבריו זכה לגיבוי ולתמיכה מוחלטת מבר דוד.

לדברי דודו, "בר דוד ניהל את ההסתדרות בתקופת הקורונה בצורה יוצאת דופן, במיוחד אם אני משווה את התנהלותו לראשי הסתדרות קודמים לו במצבי משבר שונים, שבהם עובדי המדינה שילמו על כך. בר דוד הוא מנהיג עם קור רוח וניסיון, שלא נרתע מהפעלת כוח במידת הצורך".

"יו"ר ההסתדרות הנוכחי בא מתוכנו, צמח מתוך הוועדים במשך 30 שנים, מכיר את העבודה ואנחנו סומכים עליו", ציין.

דודו ציין ש-"אני לא פוסל מועמד אחרים וחשוב שתהיה התמודדות, אבל אני משוכנע שיו"ר ההסתדרות הנוכחי הוא זה שינצח, וכפי שאמרתי, נעשה הכול כדי שזה יקרה. אני חבר בוועדים קרוב ל-20 שנים ומעולם לא הרגשתי גאווה במנהיג שלנו".

האם עופר עיני יתמודד שוב?

באחרונה נפוצו שמועות שלפיהן עופר עיני, שכבר היה יו"ר ההסתדרות, מתכוון להתמודד שוב לתפקיד, אולם הוא לא מסר עד כה כל הודעה בעניין. בראיון למעריב התייחס בר דוד לאפשרות זו ואמר: "אני לא יודע אם עיני יתמודד, אבל לימדו אותי שהולכים קדימה ולא אחורה".

יצוין שביולי 2020 מינה בנק דיסקונט את עופר עיני כיועץ להנהלה מול ועד העובדים של הבנק – דבר שעורר הרמת גבה ואף כעס מצד גורמים רבים.

בהסתדרות מאוגדים כמה ועדי עובדים המייצגים חברות היי-טק ואף יש בה איגוד שמייצג עובדי היי-טק, טלקום וסלולר, בראשותו של יקי חלוצי. בשנים האחרונות ניהלו חלק מאותם ועדים מאבקים מול הנהלות החברות שאת עובדיהן הם מייצגים, בגיבוי ההסתדרות. בין היתר, מדובר בוועדים של פלאפון ויס, שנאבקים על שמירת זכויותיהם בעקבות המיזוג הצפוי בין החברות.

יש לציין שהבחירות הקרובות להסתדרות ייערכו בפעם הראשונה באופן דיגיטלי, ובמכרז להפעלתן זכתה מלם, בפרוקיט שעלותו נאמדת ב-30 מיליון שקלים.

הפוסט הבחירות להסתדרות: ועד עובדי שע"מ תומך בארנון בר דוד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סין מפנה חלק עיקרי ממאמצי המעקב אחרי הפעילות ברשת האינטרנט הפנימית שלה כלפי חוץ, ועוסקת באופן מסיבי בכריית נתונים ותעבורות מהמדיה החברתית המערבית – כולל פייסבוק וטוויטר. זאת, כדי לצייד את סוכנויות הממשל, הצבא והמשטרה שלה במידע על מטרות זרות; כך עולה מתחקיר של הוושינגטון פוסט.

כתבי העיתון הצליחו לשים את ידיהם על מאות מסמכי מכרזים סיניים, כמו גם חוזים והודעות של חברות לרגולטורים שונים במדינה. מהמסמכים עולה כי סין הקימה ומתחזקת רשת כלל מדינתית של שירותי מעקב אחרי נתונים ממשלתיים. שירותים אלה פותחו בעשור האחרון והם מכונים "תוכנת ניתוח דעת קהל". מטרת שירותי המעקב היא להתריע בפני פקידי ממשל מקומיים מפני הימצאותו של מידע רגיש מבחינה פוליטית באינטרנט.

התוכנה מכוונת בעיקר למעקב אחר משתמשי האינטרנט המקומיים בסין ולתכנים שמפורסמים באמצעי התקשורת הסיניים. אולם, כתבי הוושינגטון פוסט בחנו מאות ואלפי מסמכים וחוזים הקשורים ליותר מ-300 פרויקטים ממשלתיים בסין מאז תחילת 2020, שמהם עולה שחלק לא מבוטל מהמעקב כולל איסוף נתונים על יעדים זרים ממקורות מערביים – כאמור, בעיקר מהמדיה החברתית.

המסמכים, הנגישים לציבור באמצעות אתרי מכרזים אונליין, מראים גם שסוכנויות סיניות ממשלתיות – כולל תקשורת ממלכתית, מחלקות תעמולה, יחידות משטרה וצבא, ורגולטורים בתחום הסייבר – רוכשים מערכות חדשות, או מתוחכמות יותר, כדי לאסוף נתונים.

מהו אותו ציוד מעקב?

בין ציוד המעקב שנחשף: תוכנת מדיה ממשלתית-סינית, בעלות של 320 אלף דולר, שכורה נתונים מטוויטר ומפייסבוק כדי ליצור בסיס נתונים על עיתונאים ואנשי אקדמיה זרים; תוכנית מודיעין של משטרת בייג'ינג, בעלות של 216 אלף דולר, שמנתחת שיחות של אנשים במערב על הונג קונג וטייוואן; ומערכת המותקנת במרכז הסייבר בשינג'יאנג, אזור מגורי האוכלוסייה האויגורית בסין, שמקטלגת את השיחות שמנהלים במדיה החברתית בני קבוצת המיעוט המוסלמית אל מחוץ לגבולות המדינה.

משקיפים ציינו שכלי ורשתות מעקב אלה הם חלק ממשימה רחבה יותר של הממשל בבייג'ינג – לחדד את מאמצי התעמולה הזרה שלה, ולעשות זאת באופן מבוסס ביג דטה ובינה מלאכותית. כך, הסבירו, פקידי הצנזורה הסיניים אף יצרו רשת של מערכות התרעה בזמן אמת, אם מתגלות שיחות בנושאים שעלולים, לתפיסתם, לפגוע באינטרסים של המשטר.

הפוסט הפתעת סילבסטר: מסמכים מגלים עד כמה סין אוספת מידע על המערב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות, ה-PDRC, ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית, ה-PHROC, פרסמו בשבוע שעבר (ד') הצהרה המזהירה מפני העברת "חוק הפייסבוק" בכנסת ישראל, ומההשלכות החמורות של החקיקה המתגבשת על הזכויות הדיגיטליות של הפלסטינים.

כזכור, ועדת השרים לחקיקה אישרה בשלהי דצמבר את "חוק הפייסבוק", שמאפשר למדינה להוציא צווי בית משפט שיורו לחברות כמו פייסבוק וגוגל למחוק תכנים מסיתים מהאתרים שלהן וכאלה שמהווים עבירה פלילית. החוק, שיזמו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, עבר לאישור מליאת הכנסת.

לטענת הקבוצות, הצעת החוק הזו "מעניקה לבתי המשפט בישראל את הסמכות לדרוש הסרה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמות תוכן של מדיה חברתית, העלול להיתפש כדלקתי או כפוגע ב'ביטחון המדינה' או בביטחון האנשים, או ביטחון הציבור".

על פי החוק, המדינה תוכל לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להוציא צווי הסרה שכאלו במקרים שבהם התוכן מהווה הסתה לטרור או עבירה פלילית, או כשהוא מהווה סכנה לביטחונם של אדם, הציבור או המדינה. חברות האינטרנט יחויבו למחוק את התכנים האלה, לאור הצו.

The proposed Isr*eli “Facebook law” bill poses a major threat to free speech for #Palestinians and others, a collection of #Palestinian human rights groups said.@Motherl28134473 pic.twitter.com/KJjm3HSkOo

— Motherland (@Motherl28134473) January 1, 2022

יסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות

ה-PDRC וה-PHROC הביעו דאגה ממונחים מעורפלים כמו "הסתה" ו"איומים על ביטחון הציבור", המופיעים בתיאור החוק, וחשש שהוא ייאכף בצורה רחבה מדי, כך שיגביל ביעילות את הקול הפלסטיני, ואת זכות הביטוי וחופש הביטוי של הפלסטינים.

הקבוצות, הפועלות למען זכויותיהם הדיגיטליות של הפלסטינים, התייחסו בהצהרתן למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלדבריהן הגישה 2,421 בקשות לחברות מדיה חברתית להסיר תוכן פלסטיני בשנת 2016. ב-2020 הנתון הזה צמח ליותר מ-20,000 בקשות. החקיקה המוצעת, כך לטענת PDRC ו-PHROC, רק תחזק את הקשר בין מחלקת הסייבר לחברות המדיה החברתית, ותסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות השונות.

לחוק יש גם מתנגדים יהודים וישראלים, שטוענים כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ושהמלחמה בהסתה לטרור, אשר מתפרסמת בפלטפורמות כמו פייסבוק, לא צריכה להיעשות באמצעות חקיקה.

כך, למשל, איגוד האינטרנט הישראלי מסר ש-"אנחנו מצרים על קידום הצעת החוק. חוק הפייסבוק הוא לא כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד שיתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק, במתכונתו הנוכחית, יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך".

על פי האיגוד, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא בפטיש".

הפוסט ארגונים מזהירים: ל"חוק הפייסבוק" יהיו השלכות חמורות על זכויות הפלסטינים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אוטומציה שיווקית, יודע כל מנהל שיווק בהיי-טק, היא כלי יעיל במיוחד, שמשפר את הדיאלוג עם הלקוחות, מגדיל את המכירות וחוסך בזמן ובעלויות. ארגונים שמשכילים לעבוד עם מערכות אוטומציה שיפרו בעשרות אחוזים את תהליכי השיווק והמכירה בכל אחד מהשלבים במסע הלקוח שלהם.

מנעד התפקידים של האוטומציה השיווקית הוא רחב: לחמם ולהבשיל את הלידים הנכנסים, לבנות מסע לקוח מושכל, לייצר עניין, לייצר מודעות וביטחון גבוה יותר למוצר או לשירות, לייצר תמיכת אמון – ובסופו של דבר, לעזור ללקוח לקבל החלטת רכישה ולהגדיל יחסי המרה.

לאוטומציה השיווקית יש תפקיד ותמיכה חשובים בכל הקשור למודל המשפך השיווקי KLT. ראשית, הוא נותן ללקוח את האפשרות להכיר את החברה ואת המוצר או השירות, לחברה הוא מאפשר להתחבב על הלקוח ובסופו של דבר, ליצור סוג של אמון בין הצדדים ובין הלקוח למוצר.

בנוסף, אסור לשכוח שהכלים הללו מייצרים הגדלות מכירה מלקוחות קיימים, מצליחים להחזיר לקוחות נוטשים, להגדיל את נפח הפעילות, להגדיל הכנסות, לייצר חוויית לקוח טובה יותר לפני ואחרי המכירה ועוד.

ואולם, לא כולם יודעים איך לייצר אוטומציה נכונה, על מה לשים דגש, כיצד לסנכרן בין הכלים האוטומטיים השונים ואיך באמת אפשר להפיק מהאוטומציה את המיטב. אז מהם השלבים החשובים בתהליך? בשביל זה אני כאן.

הבסיס לכל: ניתוח ראשוני
כללי המשחק כבר השתנו מזמן ואין ספק שהקורונה עשתה את שלה: קשה לעמוד בציפיות הלקוחות. הצרכנים כבר התרגלו לחוויה אחרת ואף דורשים זאת: דרכי ההתקשרות רבות ויעילות יותר, הפילוח מדויק ככל שאפשר, פרסונליזציה, קשר מתמשך עם המותג וחוויה אישית של הלקוח. לכן, שימוש נכון בדטה מסייע לייצר חוויית לקוח אינטימית, שדורשת היכרות כמעט אישית עם כל לקוח ולקוח: מקור הגעה שלו, מועד הרישום והקליטה שלו במערכת, הסטטוס, אפיון צרכיו והאם וכיצד הם משתנים, התגובה שלו, שיתוף ההצעות שהוא מקבל, החלטת תזמון הגדלת קנייה שלו וממה הוא נמנע, כמות הרכישות, כמות וסוגי האינטראקציות עמו, מספר הפתיחות וההקלקות, ומה החזר ההשקעה בו (ROI).

אינטגרציה מערכתית כוללת
יצירת אינטגרציה בין מערכת השיווק האוטומטית למערכת ה-CRM או למערכת לאיתור וייבוא לידים כמו זפייר הכרחית ותארגן את המידע במסך אחד או שניים.
בניית תהליך אוטומטי שלם

בניית תהליך אוטומטי שלם
חשוב מאוד ליצור תרשים מסע לקוח שלם ומלא לכל האוטומציות שתרצו ליצור בכל שלב או סטטוס ועבור כל סוג לקוח. ככל שהתרשים יהיה מדויק יותר, עם ירידה לפרטים מרביים, כך הפאזל יושלם ומרבית התהליכים ינוהלו בצורה מיטבית ואוטומטית.

לא כולם יודעים איך לייצר אוטומציה נכונה, על מה לשים דגש, כיצד לסנכרן בין הכלים האוטומטיים השונים ואיך באמת אפשר להפיק מהאוטומציה את המיטב. אז מהם השלבים החשובים בתהליך?

שימוש נכון ביישומים אוטומטיים
מערכות האוטומציה המובילות כוללות יישומים מתקדמים, כמו: דיוור בתפוצה, מיילים אישיים, הודעות טקסט, הודעות ווטסאפ, עמודי נחיתה, טפסי הרשמה, סקרי שביעות רצון, תזכורות פרסונליות, קופונים פרסונליים, הטבות בגין המלצות וניהול לידים. ניתן להחליט שכל נרשם חדש יקבל סדרה של תכנים באמצעות דיוורים, ווטסאפים או הודעות SMS, וכל מי שהתעניין בהנחה מסוימת למוצר מסוים יקבל סדרת דיוורים או בלוקים בהתאמה, או הצעות לרכישת מוצרים משלימים.

בניית אוטומציות במערכות
הנקודה החשובה ביותר היא שהמשתמש במערכת הדיוורים לא צריך להיות גאון טכנולוגי. המערכת אמורה לספק לו את כלל הפתרונות וכל מה שנותר לארגון הוא להגדיר מה, מתי ואיך והמערכת תעבוד עבורו. כמו כן, על המערכת לאפשר סנכרון עם מערכות API פתוחות, שכן זה יתרון משמעותי, כך שכל נרשם חדש שהתעדכן במערכת ה-CRM וסימן "אישור" לקבלת דיוורים ייכנס אוטומטית לאוטומציה רלוונטית.

מכירה לאחר המכירה
האוטומציה השיווקית מאפשרת להמשיך ולנהל אינטראקציה גם לאחר סיום תהליך המכירה. חיזוק מכירה, חיזוק מסרים וחתירה לרכישת מוצרים נוספים הם רק חלק מהפעולות שניתן ליישם באמצעות המערכת. כמו בכל מערכת יחסים, חשוב לא להעיק, לא להעמיס, לא לפגוע ולא לאחר את הרכבת. או, בקיצור – להשתמש בכל הידע שיש לכם על הלקוח בזהירות ובמחשבה תחילה.

מומלץ לכל ארגון להתחיל לייצר אוטומציות אצלו. בהצלחה.

הכותבת היא מייסדת מרקטינג סולושנס – חברה לשיפור ביצועים.

הפוסט מכירות על אוטומט: שישה כללי ברזל לעבודה עם אוטומציה שיווקית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עובדי חברת הספורט-טק הבינלאומית WSC ספורטס הגיעו לבית השמחות בתל אביב לאירוע "דיסקו-טק" חגיגי לציון סיום השנה ופתיחת שנת 2022, שם חיכו להם ארוחת שף, תלבושות, מיצגים, צלמים, אלכוהול משובח ומסיבת ריקודים שכללה דיג'יי והופעה של הלהקה הבינלאומית בלקן ביט בוקס.
שחף אלנבוגן, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה ציינה, כי: "אנו שמחים לחגוג את פתיחת 2022 יחד עם כל 230 עובדי החברה בארץ ומצפים לשנה החדשה, שבה אנו צפויים להרחיב בצורה משמעותית את הפעילות שלנו בישראל ובעולם. בשנה הקרובה אנחנו מתעתדים לגייס יותר מ-150 עובדים נוספים במשרדים שלנו ברחבי העולם. במקביל, כמובן נמשיך ולשמר את התרבות המיוחדת בחברה ולבסס את מעמדנו כאחת מחברות הספורטק המובילות בעולם".

הפוסט עובדי WSC ספורטס פתחו את 2022 במסיבת דיסקו-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת Wyze, יצרנית המערכת המתקדמת לניהול ידע למוקדי שירות ומכירות. קונסיסט מערכות תספק שירותי יישום, הטמעה, הדרכה ותמיכה ללקוחות המערכת.

Wyze הוקמה ב-2015 ומערכת ניהול הידע שפיתחה, להגדרתה, "מאפשרת לנציגים במוקדי שירות, מכירות ותמיכה לחפש ולהגיע למידע אודות מוצרים ושירותים במהירות רבה, באופן המקצר משמעותית את זמני ההמתנה לנציג, ממקסם את חווית השירות ואף מאפשר להגדיל את היקף המכירות". לדברי החברה, "הפתרון ייחודי בכך שהוא פועל באופן מלא בענן, ומאפשר לכל סוגי החברות והארגונים –  קטנים וגדולים כאחד – להקים מערכת לניהול ידע רחבת-היקף במהירות, עם יכולות חיפוש ידע מתקדמות. המערכת פועלת באופן מלא בענן ומספקת גמישות מירבית ויכולת תפעולית המתאימה למגוון סוגים של חברות וארגונים. מודל התפעול בענן מאפשר גם המשכיות עסקית מלאה כאשר נציגי השירות והמכירות נאלצים לעבוד מרחוק, עקב משבר הקורונה או מכל סיבה אחרת".

משה אטיה, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל והמוצרים בקונסיסט מסר כי "בשנים האחרונות קונסיסט מובילה את תחום פתרונות הדיגיטל בעולמות השירות, המכירות והתמיכה, עם למעלה מ-1,000 לקוחות המשתמשים במגוון המערכות שלנו, כולל גלאסיקס – מערכת תקשורת אומניצ'אנל, ווטסאפ עסקי, בוטים חכמים מבוססי AI – קוליים וטקסטואלים – מערכת חתימות וטפסים דיגיטלים, ועוד. הוספת מערכת ניהול הידע של Wyze לסל הפתרונות הרחב שלנו, מאפשרת לנו לספק ללקוחותינו פתרון מתקדם נוסף, אשר ימקסם עוד יותר את היעילות והיכולת של נציגי השירות והמכירות לספק את השירות המהיר והיעיל ביותר שניתן".

אריאל סהר, מנהל חטיבת הדיגיטל בקונסיסט, אמר כי "בשנים האחרונות ארגונים רבים הבינו שהדרך הנכונה להתייעל היא לשלב טכנולוגיות חכמות ומתקדמות. הפתרון של Wyze מאפשר לארגונים ומוקדים טלפונים ודיגיטלים לשפר את ביצועי הנציג, לדייק את המענה ללקוח ולקצר את זמן ההכשרה של הנציג".

איציק חנן, מייסד ומנכ"ל Wyze, מסר כי "המערכת לניהול ידע שפיתחנו מהווה פתרון מושלם ואטרקטיבי עבור ארגונים –  קטנים וגדולים כאחד. לקוחות המערכת כיום כוללים ארגונים מובילים במשק הישראלי, ואנו משוכנעים שכעת, עם העוצמה של מערך היישום והתמיכה של חטיבת הדיגיטל בקונסיסט, נוכל להרחיב את מעגל הלקוחות של המערכת ולאפשר לארגונים וחברות רבים ליהנות מהעוצמה והגמישות של המערכת".

הפוסט קונסיסט מערכות תשווק את Wyze בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"במהלך השנה האחרונה, קהילת הגנת הסייבר נתקלה באתגרים חדשים ופעלה להסתגל ולהגיב בדרכים חדשניות. כופרות כבר לא נחשבות רק לפעילות פלילית, אלא לאיום על הביטחון הלאומי והתשתיות הלאומיות; ההרתעה מתנהלת בכמה תחומים בו זמנית; והערך של שותפויות בין מדינות בתחום הגנת סייבר מוערך ומוצדק בכל פעם מחדש", כך אמר גנרל פול נקסונה, ראש פיקוד הסייבר של ארצות הברית, סייברקום, ומנהל הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי – ה-NSA.

נקסונה סיכם את 2021 מבחינת פיקוד הסייבר והסוכנות. הוא כתב באתר הפיקוד כי "בשנה שהסתיימה נרשמה עלייה באתגרי הסייבר שהפיקוד הצליח לעמוד בהם ולהתגבר עליהם באמצעים שונים – כולל פעולות סייבר בספקטרום מלא (Full spectrum). למרות המגפה עולמית, פיקוד הסייבר ערך פעולות ל-'חיסון מוקדם בסייבר', שהן חיוניות להגנת האומה".

"ערכנו", כתב נקסונה, "פעולות סייבר התקפיות מוצלחות, ששיבשו את פעילותם הזדונית של שחקני איום בסייבר זרים. סייברקום מתמקדת ב-'משחקי החוץ'. לדוגמה, כאשר שחקני מודיעין רוסים פגעו בשרשרת אספקה של ספקי אבטחת סייבר לטובת ריגול קיברנטי, הפיקוד פרס יחידת סייבר הגנתית מובחרת, שנקראת Hunt forward team, כדי לאתר פעילות רוסית נוספת. אנשי היחידה חשפו נוזקות חדשות שתוכנן לעשות בהן שימוש. עדכנו את השותפים שלנו כדי לעצור את השחקנים ולמתן את (נזקי – י"ה) הפריצה המתמשכת".

"סייבר הוא ספורט קבוצתי"

"שותפויות הן נשמת אפנו, והן שעושות אותנו כל כך שונים מיריבינו", כתב ראש ה-NSA. "סייבר הוא ספורט קבוצתי, ואימונים ועבודה יחד עם השותפים שלנו מבטיחים תגובות טובות יותר בכל מצב". הגנרל ציין בין התרגילים המשותפים שהפיקוד ערך את Cyber Dome VI – תרגיל הסייבר ההגנתי שהפיקוד ערך יחד עם מערך ההגנה בסייבר בצה"ל. התרגיל דימה תרחישי לחימה בממד הסייבר, במטרה לשפר את המוכנות של שני הגופים לאיומי הסייבר הגוברים. "התרגיל ההגנתי היה מבוסס ענן, והוא הפגיש יותר מ-75 מפעילי סייבר הגנתיים משתי המדינות", אמר נקסונה. "התרגיל דימה את הטקטיקות, הטכניקות והנהלים הרלוונטיים של איומים מתמשכים – שאנחנו מתמודדים איתם כיום ונוסיף להתמודד איתם בעתיד".

ראש פיקוד הסייבר האמריקני, גנרל פול נקסונה (מימין), עם ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר בצה"ל, האלוף ליאור כרמלי, במהלך התרגיל המשותף. צילום: דובר צה"ל

לסיום אמר גנרל נקסונה כי "הרתעה משולבת היא היבט מרכזי בהצלחת האומה שלנו בעידן של תחרות אסטרטגית. התחרות האסטרטגית חיה וקיימת במרחב הווירטואלי, והפיקוד עושה את שלו בכל יום באמצעות מאמצי מעורבות מתמשכים. פיקוד הסייבר עוסק בהתמדה בפעולות מרובות אתרים ויכולות. הגנת סייבר היא מרכיב אחד של הרתעה אסטרטגית משולבת, שמושגת על ידי מניעת גישה של כל שחקן סייבר זדוני לפלטפורמות קריטיות".

הפוסט מנהל ה-NSA מסכם שנה – וחושף טפח משיתוף הפעולה עם ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת החשמל סיימה באחרונה פרויקט רב שלבי בן שנתיים להטמעת מערכת לניהול סיכונים ואיתור אנומליות של סאס, המיוצגת בישראל על ידי מיה אנליטיקס. היקף הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם מומחים בשוק מעריכים אותו במיליוני שקלים.

המערכת מזהה באופן יזום מהלכים מסוכנים עסקית עבור חברת החשמל, ומאתרת חריגות באמצעות שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה. במיה אנליטיקס מציינים שהיא מזהה אנומליות בכל שלבי מעגל הרכש, התשלומים ומשאבי האנוש. לדוגמה, זיהוי קשרים חריגים בין ספקים לעובדים, איתור תשלומים חריגים, פעולות לא מאושרות, העדר הפרדת רשויות ועוד. "המערכת מאפשרת ראייה הוליסטית על כל תהליכי החברה השונים, המתעדכנים באופן שוטף", אומרים בחברה.

כחלק מפעולותיה, המערכת מבצעת בקרות בגישה היברידית, שמתבססת על ניתוחים המשלבים למידת מכונה, בינה מלאכותית, תורת הגרפים וניתוח רשתות בשילוב טכניקות מסורתיות כגון חוקים ותרחישים עסקיים. כל זה נעשה באופן אוטומטי ושוטף, ובכך נחסכות בקרות ידניות יקרות ומסורבלות, צוין.

חברת החשמל מצטרפת ליותר מ-83 אלף ארגונים ברחבי העולם, שבהם מוטמעות מערכות של סאס. אלה הופכות נתונים גולמיים לתובנות המאפשרות לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר במכלול תחומי הפעילות העסקית, המחקרית והממשלתית.

רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס. צילום: אלכס פיודורוב

השלב הבא: יישום באזורי הבילינג של חברת החשמל

בחברת החשמל אומרים כי "המערכת, שיושמה בשלב זה באזורי הרכש, התשלומים ומשאבי האנוש, פועלת בצורה טובה ומאפשרת לנו מבט עסקי טוב יותר, התייעלות בביצוע בקרות עסקיות והקטנת החשיפה לסיכון מעילות והונאות. בשלב הבא אנחנו עומדים ליישם אותה באזורי הבילינג של החברה".

רונית לפידור בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס, אמרה כי "בזכות הטכנולוגיה, חברת החשמל יכולה לזהות מבעוד מועד תרחישים שעשויים להוביל לחריגות ולהפסדים כספיים. בעידן שבו הנתונים הפכו לכלי אסטרטגי להפקת ערכים עסקיים במרבית הארגונים בעולם, אני משוכנעת שהמערכת שהוטמעה בחברת החשמל, בשילוב צוות מומחי הביג דטה שלנו, תסייע לחברה לעמוד ביעדיה העסקיים".

הפוסט חברת החשמל הטמיעה מערכת סאס לזיהוי אנומליות במיליוני שקלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות