משרד החינוך מינה אתמול את מוהנא פארס לתפקיד סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך. פארס ממלא בפועל את התפקיד מאז מרץ האחרון, בעקבות התפטרותו של ד"ר עופר רימון, שכיהן בתפקיד כעשור. ממשרד החינוך נמסר כי המינוי אושר על ידי ועדת בוחנים של המשרד.

במסגרת תפקידו יהיה אחראי פארס בין היתר על קידום הלמידה המשלבת בין דיגיטל ללמידה פיזית, על הרחבת תקשוב בתי הספר והמשך פיתוח המגמות הטכנולוגיות על כל סוגיהן.

פארס מכהן כיום כמנהל אגף בכיר בתכניות לאומיות במשרד החינוך, והוא המשיך בתפקידו זה גם כאשר היה ממלא מקום. עתה כנראה יחפשו לו מחליף לתפקידו הקודם.

לפארס ניסיון עשיר בתחום הניהול ושורה של הישגים בתחומים אותם הוא הוביל, בהן התכנית למתמטיקה והמצוינות המדעית, וקידום המצוינות בפריפריה.

לאורך עבודתו זכה פארס בשורה של פרסים, בהם פרס מנכ"ל משרד החינוך למנהל המצטיין (2018), פרס נשיא המדינה לקידום טכנולוגיה בחינוך (1997), ופרס מצוינות בחינוך לתעשיה מטעם משרד החינוך, נשיא המדינה ואיגוד התעשיינים (1998).

פארס החל את דרכו בהוראה בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. בהמשך הוא התקדם לניהול בית ספר, לתפקיד פיקוח ולמנהל החינוך הדרוזי והצ'רקסי בישראל.

פארס הוא בעל תואר MA בתחום של ניהול מערכות חינוך ותכניות לימודים, ובעל תואר BA במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. שני התארים הם מטעם אוניברסיטת חיפה. נוסף לזאת, הוא בוגר בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית וחברתית, של קרן מנדל, תכנית אדוות של מעוז ותוכנית הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה.

"הצלחתו, הצלחתנו והצלחת כל המדינה"

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, אמר פארס כי מדיניות המשרד היא לאפשר לימודים בכל מקום ובכל זמן, תוך הנגשת כלים טכנולוגיים לניהול ולמידה. מדובר על תכנית תלת-שנתית שהוא יוביל עם מינויו לתפקיד באופן רשמי.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון ומנכ"ל המשרד, תא"ל (במיל') יגאל סלוביק, בירכו את פארס וציינו כי הם בטוחים שניסיונו העשיר בניהול, לצד הישגיו בתחומים שהוא הוביל לאורך השנים, יתרמו לקידום היעדים המרכזיים הניצבים בפני החינוך הטכנולוגי בישראל.

אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, בירך אף הוא ואמר: "מוהנא פארס הוא איש חינוך ומנהל מצליח במערכת החינוך, שהוביל פרויקטים לאומיים בהצלחה מרובה. מינויו הוא איתות חיובי שהשרה החדשה מסמנת, ושמה את האדם הבכיר והמתאים במערכת להוביל פרויקט לאומי חשוב כמו קידום למידה משולבת דיגיטל ושילוב טכנולוגיות בחינוך. אני מאחל לנו ול-פארס הצלחה. הצלחתו, הצלחתנו והצלחת כל המדינה".

הפוסט מוהנא פארס מונה לתפקיד סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל הפיצה טלאי אבטחה לפגיעות יום-אפס, המשפיעה על כל מכשירי ה-iPhone, ה-iPad, ה-Mac ו-Apple Watch, לאחר שסיטיזן לאב גילתה את הפגיעות, שחושפת את מכשירי אפל לתוכנת הריגול פגסוס של NSO. סיטיזן לאב גם ממליצה למשתמשים לעדכן בדחיפות את מכשיריהם.

לדברי הענקית מקופרטינו, גירסת iOS 14.8 למכשירי iPhone ו-iPad, כמו גם העדכונים האחרונים ל-Apple Watch ול-macOS יתקנו לפחות פגיעות אחת, שלדבריה "ייתכן כי כבר נוצלה בצורה פעילה".

סיטיזן לאב, מעבדת מחקר ופיתוח בנושאי אבטחה, זכויות אדם וטכנולוגיות תקשורת, הפועלת מאוניברסיטת טורונטו,  ציינה, כי חשפה פריטים חדשים של פגיעות ForcedEntry, שנחשפה בחודש שעבר כחלק מחקירת פגיעות יום-אפס שנעשה בה שימוש בסתר כדי לפרוץ ולרגל אחר מכשירי iPhone ששייכים לאקטיביסט בחרייני. בחודש שעבר הודיעה סיטיזן לאב כי נוזקת יום-אפס – המכונה כך משום שהיא נותנת לחברות אפס ימים כדי להפיץ תיקון – ניצלה פרצה באפליקציית iMessage של אפל כדי לשתול במכשירו של הפעיל הבחרייני את תוכנת הריגול פגסוס, שפותחה על ידי NSO הישראלית. התוכנה, כידוע, מאפשרת ללקוחות הממשלתיים שלה גישה כמעט מוחלטת למכשירו של יעד הריגול, כולל לנתונים אישיים, לתמונות, להודעות ולמיקומים.

הפרצה שהתגלתה היא משמעותית במיוחד, משום שהיא נכללה בגירסאות האחרונות של מערכת ההפעלה iOS 14.4 ו-14.6 שאפל הפיצה בחודש מאי האחרון. יתרה מכך, הנוזקה הצליחה לפרוץ מבעד לשכבת ההגנה שאפל הוסיפה ל-iOS 14, המכונה BlastDoor, שהייתה אמורה למנוע תקיפות חשאיות מעין אלה על ידי סינון קוד זדוני.

בממצאיה האחרונים גילתה מעבדת האבטחה, לדבריה, עדות לנוזקת ForcedEntry במכשירו של אקטיביסט סעודי, שבאותה עת פעלה בו הגירסה המעודכנת ביותר של iOS.

כעת מציינת סיטיזן לאב, כי אותה נוזקת ForcedEntry פעילה בכל מכשירי אפל, ורק העדכון החדש מבטל אותה.

סיטיזן לאב דיווחה לאפל על הפגיעות ב-7 בספטמבר, ואף ציינה כי היא מייחסת את הנוזקה לקבוצת NSO ברמה גבוהה של ביטחון, על רקע העדות שמצאה.

בהצהרה קצרה, אישר מנהל ההנדסה והארכיטקטורה של האבטחה באפל, איוואן קרסטיק, את התיקון. לדבריו, " לאחר זיהוי הפגיעות שניצלה את הפרצה ב-iMassage אפל מיהרה לפתח ולהפיץ תיקון בגירסת iOS 14.8 כדי להגן על המשתמשים שלנו. אנו מעריכים ביותר את סיטיזן לאב על שהשלימה את העבודה הקשה של השגת העדות של ניצול הפרצה כך שיכולנו לפתח את התיקון במהירות. התקפות מעין אלה הן מתוחכמות במיוחד, פיתוחן כרוך בעלויות של מיליוני דולרים, ולעתים קרובות יש להן חיי מדף קצרים, והן משמשות לעקוב אחר אנשים אינדיווידואלים. בעוד שהמשמעות היא שהן לא מאיימות על רוב המשתמשים שלנו, אנו ממשיכים לעבוד ללא לאות כדי להגן על כל לקוחותינו, ואנו מוסיפים בקביעות הגנות חדשות למכשירים ולנתונים".

מקבוצת NSO לא נמסרה תגובה.

הפוסט אפל הפיצה טלאי אבטחה נגד תוכנת הריגול של קבוצת NSO הישראלית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ארגונים נדרשים לממש יעד של שירות לקוחות ברמה הגבוהה ביותר. זה יקרה, בין השאר, על ידי טיפול במידע, עם קבלת תובנות מבוססות נתונים, שיביאו לשיפור השירות של הלקוחות הפונים למוקד שירות הלקוחות. כעת אנו עומדים ביעד שיא של מענה ממוצע ללקוח בתוך 17 שניות", כך אמר עמית ינסמן, ראש מדור מערכות שירות במחלקת מערכות מידע, בשומרה חברה לביטוח.

ינסמן דיבר באירוע השנתי של יבמ ישראל, Data and AI Forum Israel. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באולם East בתל אביב, בהשתתפות לקוחות הסניף הישראלי של הענק הכחול ושותפי החברה העסקיים. הנחה אותו העיתונאי דרור גלוברמן, מגיש התוכנית נקסט בקשת 12.

"המערכת מספקת עבורנו שלל תוצרים ודיווחים"

לדברי ינסמן, שומרה היא חברה בת של מנורה אחזקות, "ואנו מתמקדים במצויינות בשירות. האתגר שניצב בפנינו הוא להישאר חברת ביטוח מסורתית ולא כזו הפועלת באופן ישיר, אלא באמצעות סוכנים. מסיבה זו אנו חייבים מערכות BI שיסייעו לנו בהשגת המטרה".

ינסמן תיאר את הטמעת מערכת BI של קוגנוס (Cognos) מבית יבמ במערך הטלפוניה של מוקד שירות הלקוחות של החברה. "היה לנו מאוד חשוב להקים מערכת גמישה, אשר תיתן מענה למנהלים, עם יכולות תחקור, ועשינו זאת עם הטמעת פלטפורמה, שכוללת, בין השאר, ניתוח עבור הקול סנטר". לדבריו, "המערכת מספקת עבורנו שלל תוצרים ודיווחים, בחתכים שונים, המוקד נדגם לפי שעות הפעילות, שעות הלחץ, הפסקות, משמרות, מצב הנציגים. כלל המדדים הללו מסייעים לנו לקבל עוד ועוד תובנות המניבות שיפורים בחתכים שונים".

ליליאן פנחס, סמנכ"לית טכנולוגיות של ליבי טכנולוגיות תוכנה מבית טלדור מקבוצת וואן. צילום: ניב קנטור

"שיפור קבלת ההחלטות, וביצוען על בסיס החלטות מבוססות נתונים" 

ליליאן פנחס, סמנכ"לית טכנולוגיות של ליבי טכנולוגיות תוכנה מבית טלדור מקבוצת וואן, אמרה כי "במסגרת ההיערכות לפרויקט עברנו כמה שלבים: עשינו את הכנת הנתונים על מנת שנוכל לטפל בהם באופן יעיל, וכך נוכל להנפיק תחזיות. מיפינו את צרכי הלקוח והבנו אותם. בנינו דו"חות ולוחות מחוונים כדי לייצר תמונת מצב מלאה, כולל עבר ועתיד. היעד הוא שיפור קבלת ההחלטות, וביצוען על בסיס החלטות מבוססות נתונים".

פנחס סיכמה באומרה כי "יבמ מספקת פתרון אחד מלא לתחום, תחת קורת גג אחת, לטובת ניתוח, חיקור וטיפול בנתונים, עם הפקת תובנות מושכלות. ארגונים נדרשים להבין כי הטמעת כלים לטיפול בנתונים היא תהליך – ולא אירוע נקודתי ומהיר".

יואב ליבנה, ראש תחום דטה ו-AI ב-מקס. צילום: ניב קנטור

"התשתית הטכנולוגית שבנינו תאפשר לנו לפעול בעוד תחומים" 

יואב ליבנה, ראש תחום דטה ו-AI ב-מקס (MAX), אמר כי "נפרדנו מבנק לאומי וכעת מקס היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות קרן הון סיכון אמריקנית. שינינו את תפישת הפיתוח שלנו, ועברנו מעבודה בתצורת 'מפל מים' לעבודה מלאה בתצורת אג'ייל. כך, אנו עונים לדרישות המשתמשים לקבל את תוצרי הפיתוח מהר יותר".

"את הפרויקט שהובלתי", אמר ליבנה, "עשינו בשיתוף נאיה טכנולוגיות. נדרשנו לערוך אותו כדי שהחברה תוכל להיכנס לעולמות תוכן חדשים בפעילות שלנו, עם טיפול בזמן אמת בנתונים ובדיווחים, עם מענה לשלל רגולציות ועם מעטפת אבטחת מידע מוכללת". לשם כך, הסביר, "נדרשנו להקים תשתית ארגונית, העונה לדרישות עסקיות משתנות, עם יכולות גמישות וגידול-קיטון. היו לנו תשתיות מבוססות קלאודרה (Cloudera) ונדרשנו להתאמה שלהן לצרכים החדשים. לקחנו את אגם הנתונים הארגוני, המבוסס קפקא, והטמענו פתרון לזמן אמת על גבי Apache NiFi. כך, ייצרנו 'בריכת אירועים', לתוכה אנו מכניסים עוד ועוד אירועים ונתונים".

"בדרך זו", סיכם ליבנה, "ניתן לפתח במהירות תובנות עסקיות על בסיס אותם אירועים. בניית מערכות ה-IT לא נועדו לכשעצמן, אלא מטרתן לענות לצרכים עסקיים. אנו חברת שירותים פיננסיים, והתשתית הטכנולוגית שבנינו תאפשר לנו לפעול בעוד תחומים. הקמנו Data Hub ונמשיך בעוד מהלכים בעולמות הבינה המלאכותית ולימוד מכונה, על בסיס פיתוחים על קלאודרה".

הפוסט איך מגיב מוקד שירות לקוחות בתוך 17 שניות לפניה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

כנס הלקוחות הגלובלי של זום –Zoomtopia 2021, הניב ביומו הראשון (אתמול, ב') תוכניות וחידושים בפלטפורמה, המותאמים לעידן התקשורת החדש ולסביבות העבודה הדינמיות. בין החידושים הבולטים שהציג עודד גל, מנהל המוצר הראשי של החברה: תרגום חי בזמן אמת ותמלול עם תמיכה בכמה שפות, מוקד שירות לקוחות מבוסס וידיאו, שיאפשר לעסקים לחזק את הקשר עם לקוחותיהם, פתרון לוח מחיק שמאפשר תגבור היכולות לעבודה משותפת מרחוק, גלריה חכמה לשיחות בחדרי זום וחיזוק אמצעי ההגנה על הפרטיות והאבטחה שכבר מובנים בפלטפורמה.

להלן החידושים שהציגה החברה:

Zoom Contact Center (VCC) – מוקד שירות לקוחות בווידאו, המאפשר לעסקים התקשרות עם לקוחות באמצעות וידיאו. ההשקה הרשמית תהיה בתחילת 2022.

לוח מחיק (Zoom Whiteboard) – הלוח הווירטואלי יפעל כ"קנבס דיגיטלי", שיאפשר שיתוף פעולה חלק, בזמן אמת ואסינכרוני. ניתן יהיה להפעיל את התכונה מכל מכשיר ומכל מקום בו נמצאים, והיא תיצור חוויות מפגש ויזואליות יותר ויעילות יותר.

תרגום בשידור חי ותמלול שיחות – תרגום אוטומטי בזמן אמת, כמו גם הרחבת התמלול הקיים, עם תמיכה בכמה שפות בהמשך השנה.

גלריה חכמה של Zoom Rooms – יורחב השימוש ב- Zoom Rooms Smart Gallery לפגישות בחללים בכל הגדלים, על ידי יצירת שידורי וידיאו אישיים של משתתפים בחדר, כך שהם ייראו בצורה ברורה ושווה על ידי עובדים מרוחקים.

Hot Desking – פתרון ׳שולחן העבודה החם׳ המתוכנן של זום, שיהיה זמין מאוחר יותר השנה, יאפשר לעובדים להזמין מראש שולחנות וחללים במשרדיהם באמצעות מפה אינטראקטיבית של מקום העבודה.

אבטחת פלטפורמה – זום מפתחת את טכנולוגייתBring Your Own Key (BYOK) . בנוסף, זום מתכננת להרחיב את ההצפנה מקצה לקצה (E2EE) גם ל-Zoom Phone – מצב שיכול לאפשר למשתמשים לשדרג ל-E2EE גם בעת ביצוע שיחות טלפון.

כדי לתגבר את האבטחה ולשמור יותר על פרטיות המשתמשים ולהפוך את תהליך הזיהוי הראשוני של משתתפי הפגישה כחלק בלתי נפרד ושקוף למשתמשים, משתפת זום פעולה עם חברת Okta, לטובת זיהוי אפקטיבי יותר, שחולק עם המשתתפים פרופיל זיהוי מאושר ואמין.

Zoom Apps: אפליקציות זום בנויות לייעל את תהליכי העבודה בפגישות. מאוחר יותר השנה, זום תהפוך את האינטגרציה של אפליקציות זום לזמינה עבור כל משתמשי הפלטפורמה, כולל עבור סמינרים מקוונים, ושימוש במכשירים ניידים.

Zoom Chat Huddle View – יספק לצוותי עבודה תחושת חיבור ויזואלית תוך עבודה וירטואלית. חברי הערוץ יוכלו  לבחור רקע וירטואלי ייחודי לפי בחירתם, לשוחח בצ'ט, לראות בקלות מי נמצא בערוץ ולזהות במהירות אם הם עסוקים או זמינים, ולהפגיש צוותים בדרך חדשה לגמרי.

Zoom Phone Video Voicemails – מתוכנן לספק אלטרנטיבה חביבה יותר לדואר הקולי הרגיל, עם היכולת להשאיר הודעות וידאו לעמיתים ישירות לתיבת הדואר הקולי שלהם.

Zoom Widget – יישומון זום מתוכנן לספק לוח זמנים במבט אחד, שיכול לאפשר למשתמשים לראות מי כבר נמצא בפגישה, ולהודיע ​​למארח באמצעות Zoom Chat אם הם מאחרים. עבור אנשים בפגישות "גב אל גב", Zoom Widget יעזור להם לנהל זמן, ציפיות ולשמור על חבריהם לצוות.

״בעשור האחרון הפכנו לפלטפורמת ברירת המחדל ככל שמדובר בתקשורת וידאו, אך מעולם לא הייתה תקופה דינאמית יותר בהיסטוריה של החברה מאשר 18 החודשים האחרונים", אמר אריק ס. יואן, מייסד ומנכ"ל זום. "שחררנו מאות תכונות, שיפורים ויכולות חדשות בשנה האחרונה בלבד, ויש לנו תכונות חדשות מרגשות בצנרת הפיתוח שלנו, בין אם מדובר ביכולת לערוך סיעור מוחות ויזואלי על לוח מחיק וירטואלי ולשתף פעולה עם עמיתים בדומה לחוויה אישית, או ההזדמנויות האינסופיות של שירותי תמלול ותרגום חיים, המופעלים על ידי בינה מלאכותית. טכנולוגיות 'עתידניות' נמצאות על סף המעבר למציאות, והן יסייעו לכולנו לעצב מחדש את הדרך שבה אנו עובדים״, הוסיף יואן.

הפוסט חידושים בפלטפורמת זום: תמלול ותרגום בזמן אמת ומוקד שירות מבוסס וידיאו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קיט קולברט מונה למנהל הטכנולוגיות החדש של VMware. ענקית הווירטואליזציה מסרה, כי "קולברט יעצב את החזון הטכנולוגי של החברה לצד המעבר של VMware לענן והפיכתה לארגון המתמקד במנויים".

קולברט עובד זה 18 שנים ב-VMware ומילא תפקיד משמעותי בפיתוח כמה מהפתרונות של החברה ואסטרטגיות השוק שלה: מיצירת vMotion ושילוב מאפייניו בפתרון vSphere ועד להנעת טכנולוגיות הענן של החברה במסגרת בתפקידו כסמנכ"ל הטכנולוגיות של VMware Cloud.

קולברט היה הארכיטקט הראשי של VMware vRealize Operations Suite, והוא עומד מאחורי החזון של Workspace One לאחר הרכישה של איירווטש (AirWatch). הוא גם היוצר והמנהל הראשי של יישומי הענן של היחידה העסקית של החברה.

קולברט מילא תפקיד קריטי בקשר בין VMware Cloudלחברת דל (Dell), כאשר סיפק SDDC במקום של הארגון, וכן פיתח את vSphere לטובת תמיכה ביישומים מהדור החדש. במהלך השנים הוא שימש בכמה תפקידי ניהול, כולל ניהול יישומי ענן בחברה וסמנכ"ל טכנולוגיות של היחידה למחשוב משתמשי הקצה.

בתפקידו החדש, תחום אחריותו של קולברט כולל פיקוח על המחקר והפיתוח של החברה ועל שירותי ההנדסה והעיצוב שלה. זאת לצד המחויבויות הסביבתיות, החברתיות והרגולטוריות של החברה, ESG.

"המחויבות של קיט, ההבנה הטכנולוגית שלו ויכולות המנהיגות המצוינות שלו תהיינה מרכזיות בקידום החדשנות ומאמצי המחקר והפיתוח שלנו", אמר רגו רגהוראם, מנכ"ל VMware העולמית. השניים נמצאים בחברה מאז 2003.

הפוסט גורו הענן של VMware מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האם, רבותי, ההיסטוריה חוזרת? האם מי שהיה מנהל השיווק של חברת הרהיטים רים בשנים 1980-1982, עומד להתמנות לתפקיד בכיר באורקל (Oracle)? העיתונאי מיכאל האוזר טוב מהארץ פרסם הבוקר (ג'), כי לארי אליסון, מייסד ו-CTO אורקל, הציע באחרונה ליו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, לכהן כדירקטור בענקית ה-IT. על פי הדיווח, ההצעה היא בשכר שנתי של מאות אלפי דולרים. נתניהו הכחיש כי קיבל הצעה כזו, ומאורקל נמסר "אין תגובה".

ב-2012, אליסון, אז מנכ"ל אורקל, חתם על עסקה לרכישת 98% משטחו של האי לנאי, אחד מאיי הוואי. סכום העסקה לא פורסם, אך ידוע, כי המחיר המבוקש היה כ-500 מיליון עד 600 מיליון דולר. לנאי הוא האי השישי בגודלו מבין איי הוואי ושטחו מסתכם בכ-365 קילומטרים רבועים. שני האחוזים הנותרים משטחו של האי שייכים למדינת הוואי. אליסון התחרה על רכישת האי מול מייסד מיקרוסופט (Microsoft), ביל גייטס. גייטס ורעייתו, מלינדה, שכרו את האי כולו לרגל נישואיהם ב-1994, ולאליסון יש בו כבר בית.

אליסון הוא עד תביעה בתיק 2000 – אשר מטפל בקשרים שהתנהלו בין נתניהו לבין נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות. במהלך העשור הקודם נתניהו היה במגעים עם כמה עשירי עולם יהודים, ולא רק, לשכנע אותם לרכוש את ידיעות אחרונות. אחד מהם, על פי המדווח, היה אליסון, יהודי-אמריקני ומיליארדר.

חלופה לרכישת ידיעות אחרונות הייתה לרכוש אתר אינטרנט מקומי, או להקים עוד ערוץ טלוויזיה מסחרי. יצוין כי אף לא אחת מהיוזמות התממשה.

בחודש שעבר התארח נתניהו באי לנאי, לצד שרה אשתו ויאיר בנו. על פי המדווח, אליסון אירח את בני הזוג נתניהו במהלך חופשתם לפחות פעם אחת. אחרים סיפרו להארץ, כי נתניהו ואליסון שוחחו ביניהם פעמים רבות.

שכרם של דירקטורים בחברות דוגמת אורקל עומד על מאות אלפי דולרים בשנה. גורמים העריכו, כי נתניהו לא יקבל את ההצעה, כי היא כרוכה בהתפטרותו מהכנסת.

בשנה שעברה חשף עיתונאי הארץ גידי וייץ, כי אליסון פנה כמה פעמים לעד תביעה אחר במשפט נתניהו, ארנון מילצ'ן, וביקש ממנו לשחרר את עורך הדין שייצג אותו, בעז בן צור, כדי שנתניהו יוכל לשכור את שירותיו. מילצ'ן, שלפי החשד נתן לנתניהו טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים, דחה קודם לכן את בקשת עורך הדין להשתחרר מהייצוג, ונעתר לכך אחרי השיחות עם אליסון.

הפוסט מרהיטים – לעננים: האם נתניהו יהיה דירקטור באורקל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הסכם השלום עם איחוד האמירויות, שמוכר כהסכמי אברהם, חולל ללא ספק תמורות רבות ביחסי החוץ של ישראל במזרח התיכון. מעבר להיבטים פוליטיים וביטחוניים, ההסכם יצר ציפיות ברמה גבוהה ביותר בקרב המגזר העסקי משני הצדדים, ובין היתר במגזר ההיי-טק והחדשנות.

היו סיבות לציפיות האלו, מאחר שהעובדה שחברות ישראליות פעלו בדובאי ובמדינות שכנות הייתה אחד הסודות הגלויים ביותר. חתימת ההסכם הוציאה את שני הצדדים מהחשאיות ההגיונית שהייתה סביב הפעילות שם, ונתנה לה תוקף רשמי על בסיס עסקי. ענף ההיי-טק הפך להיות, באופן טבעי, מוקד להתעניינות משני צדי המתרס.

חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים

חברות ישראליות מצאו שם הזדמנויות עסקיות רבות, וגם האמירתים מצידם. ואכן הדברים החלו להתממש.

מייד לאחר חתימת ההסכם אמרו ראשי המגזר העסקי ונציגי הממשלה שכדי לעבוד עם האמירתים צריך לעשות שיעורי בית, ללמוד היטב את הצרכים שלהם, ולהציע להם את הפתרונות הנכונים. אחרי ההייפ הגדול, באופן טבעי, נשארו בזירה השחקנים הגדולים, והחברות שהשכילו להציע את הפתרונות שדרושים לשכנינו החדשים.

לאט לאט הפנימו פה כי המאפיין את האמירתים הוא שהם מדינה שיש בה לא מעט חדשנות, שבתחומים מסוימים אפילו עולה עלינו. יש להם כסף, אבל הם לא ממהרים להשקיע אותו אצל כל מי שבא עם פתרון שהם כבר שמעו עליו במקומות אחרים. 

נקודה נוספת שלמדנו במהלך השנה היא שמבנה העסקים שם משולב בצורה הדוקה עם המלוכה והמימשל. ולכן בשנה האחרונה נערכו מפגשים, בזום וגם פיסיים בין ראשי הממשל באיחוד האמירויות לבין מקביליהם הישראלים. בחודש יולי הגיש השגריר של האיחוד, מוחמד אל חאג'ה, את כתב אמנתו לנשיא ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג. במקביל, ישראל מינתה את אמיר חייק לשגרירנו באבו דאבי, ובכך הפכו ההסכמים לרשמיים. חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים שהיו אצלם, בין היתר, בגלל חוסר היציבות הפוליטית שאפיין את ישראל בשלוש השנים האחרונות.

מבחינת היצוא הישראלי אפשר לומר שהציפיות התממשו. על פי הערכת אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, היקף היצוא מישראל לדובאי יגיע לכמיליארד דולר.

הבירוקרטיה משבשת

אחד התחומים שצבר תאוצה ממשית בעקבות ההסכמים הוא תחום הסייבר, שהפך להיות כלי במאבקים בין מדינות וביניהם איראן, שמאיימת לא רק על ישראל. דורון אמיר, יזם ויועץ בתחום הסייבר שפועל גם באיחוד האמירויות, אומר כי הציפיות בתחום הסייבר מתממשות, אבל הקצב הוא אטי יחסית לפוטנציאל. אחת הסיבות היא הקורונה שלא דעכה, והעיבה על היכולת לנוע בין המדינות.

לדברי אמיר יש חסם נוסף שהוא ברמה רגולטורית. הסדרת הפעילות הפיננסית בין הבנקים בישראל לבין הבנקים באיחוד האמירויות. כיום כל עסקה שיש בה עסקי מימון מתנהלת בצורה מסורבלת. לדבריו, אין ספק שאם ממשלת ישראל תתגבר על כל חסמי הרגולציה, העסקים עם האמירתים יזרמו בקצב מהיר יותר

גם שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל דובאי, סבור שהיקף הקשרים עם דובאי, וכל המדינות שמסביב לאמירויות, היה יכול להיות גדול יותר אילו ממשלות ישראל, זו החדשה ובעיקר קודמתה, היו מצליחות להתגבר על חסמי בירוקרטיה, פוליטיקה וחוסר משילות. לדבריו, מייד לאחר ההסכם הקימו האמירתים את קרן אברהם, עם 10 מיליארד דולרים שנועדו להשקעות בישראל.

לטענתו, סכסוכים בתוך הממשלה, בחירות ושיתוק בכל מה שקשור לתקציבים הביאו לכך שדולר אחד עדיין לא הושקע בפרויקטים שהאמירתים הגדירו מראש ומוכנים להשקיע בהם. שי אומר כי אנחנו מתקרבים לנקודה רגישה שבה הם יאבדו את הסבלנות. הם מורגלים לכך שאם הקשר עם בין ראשי מדינות ושרים, ההחלטות צריכות לחלחל למטה במהירות. כמה חבל שאצלנו עדיין לא הפנימו את זה.

איחוד האמירויות מינף את ההסכם לטובת חיזוק המיתוג של דובאי כמרכז העסקים של העולם. בין היתר הם מארחים השנה את התערוכה הבינלאומית אקספו, שתיפח בחודש אוקטובר ותסתיים במרץ 2022 . צפויים להשתתף בה 25 מיליון איש, אנשי עסקים ובעיקר תיירים. ישראל תיוצג על ידי 2,500 אנשי עסקים, בהובלת מכון היצוא. הביתן הישראלי יהיה בנוי כאוהל ענק, עם שבעה שערים דרכם יעברו המבקרים מצד אחד לשני, וייחשפו לגיוון האתני ותרבותי שלנו.

חילופי ידע ומדע

תחום נוסף שזוכה לשיתופי פעולה הוא המדע. זה החל עוד בממשלה הקודמת בתקופת כהונתו של השר יזהר שי כשר המדע, ונמשך גם בממשלה החדשה.

היום (ג'), באירוע שנערך בהובלת השרה אורית פרקש הכהן, התקיים כנס מדעי ראשון משותף לישראל ולאיחוד האמירויות, בהשתתפות 30 חוקרים וחוקרות מישראל והאמירויות, והשתתפו בו מאות אנשים מהאקדמיה והתעשיה. הוקמו קבוצות עבודה משתופות בנושאים של בינה מלאכותית, בריאות, אגריטק, אנרגיה – אלו הם בעיקר התחומים שהאמירתים מתעניינים בהם, ובעקבותיהם צפוי שיהיו גם הסכמים מסחריים ועסקיים בין שתי המדינות.

גם פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 ערך את הכנס השנתי הבינלאומי שלו בדובאי. בכנס התארחו מנהלי חברות טכנולוגיות מישראל ומדובאי, והוא הוקדש בעיקר לחילופי ידע בין המנמ"רים לעמיתיהם האמירתים, שיצאו מגדרם כדי לארגן להם קבלת פנים מדהימה.

בשורה התחתונה: הסכמי אברהם היו יריית זינוק מעולה לקידום היחסים הן הפוליטיים והן הכלכליים בין ישראל לשכנותיה. ההיי-טק מוביל גם בנושא זה, אבל כדי שהמומנטום הזה יימשך גם בשנים הבאות ישראל צריכה להתאים את הרגולציה ואת הבירוקרטיה שלה לשכנינו החדשים. בניגוד למדינות אחרות באזור, אין לאמירתים הרבה זמן, והם ממוקדים להשיג את היעדים שלהם. לפיכך רצוי מאוד שאנחנו נישאר על הגלגל שלהם.

הפוסט שנה להסכמי אברהם: האם הציפיות בתחום ההיי-טק התממשו? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל ערכה אתמול (ג') בערב את אירוע הסתיו המסורתי שלה, זו השנה השנייה באופן מקוון, והציגה בו את הסידרה החדשה של ה-iPhone 13, לצד דגמי iPad חדשים והדור החדש של ה-Apple Watch. הם לא מביאים בשורה מהפכנית, ועיקר השיפורים שהוצגו השנה הם ביכולות העיבוד והצילום.

iPhone 13 – מערך צילם משופר

דגמי ה-iPhone 13 שהושקו הם הדגם הרגיל, דגם מיני, דגם הפרו ודגם הפרו פלוס. שני הדגמים הראשונים הם בגודלי מסך של 6.1 אינץ' ו-5.4 אינץ', בהתאמה, שהמגרעת בראשם קטנה ב-20%, והם כוללים מערך צילום כפול. בנוסף, הם מצוידים במעבד A15 חדש, ובמעבד גרפי מתקדם יותר, והשיפורים בהם כוללים מערך צילום משופר עם מצב סינמה וטכנולוגיית ייצוב חיישן ש"זלגה" אליהם ממכשירי הפרו, מסך מתקדם יותר מבחינת צריכת האנרגיה, תמיכה בקישוריות דור 5 וגם חיי סוללה ארוכים יותר ב-1.5 שעות בדגם המיני, ו-2.5 שעות בדגם הרגיל. מחיריהם של המכשירים עומדים על החל מ-699 דולר לדגם המיני והחל מ-799 לדגם הרגיל, כשאפל הוסיפה השנה גם דגם עם נפח אחסון של 512 מגה-בייט.

המכשירים החדשים מציעים מגוון צבעים: כחול, ורוד, חצות, אדום ואור כוכבים. ניתן להזמינם החל מיום ו' הקרוב, והם יגיעו למדפים שבוע לאחר מכן, ב-24 בספטמבר.

דגמי הפרו והפרו מקס, היקרים יותר, כוללים גם הם את מעבד ה-A15 החדש ומסך סופר Retina עם קצב רענון של 120 הרץ, המשתנה לפי התוכן המוצג על המסך, שגודלו 6.1 אינץ' ו-6.7 אינץ', בהתאמה. גם בהם צומצמה המגרעת שבראש המסך ב-20%. הדגמים החדשים כוללים מערך צילום משולש, המורכב מחיישן טלפוטו עם זום אופטי X3, חיישן רחב וחיישן נוסף אולטרה-רחב  – שהוטמע בהם שדרוג משמעותי, המתבטא גם בצילום לילה "הטוב ביותר אי פעם", לפי אפל. בנוסף, הוטמעו במערך שיפורים במצבי הצילום עם אוטו-פוקוס חדש, או שינוי בהגדרות הצבע. לצילום הווידיאו נוסף מצב סינמטי המאפשר לשנות את המיקוד גם לאחר הצילום.

iPhone13 Pro בצבע כחול חדש. צילום: אפל

גם מכשירי הפרו זוכים לחיי סוללה ארוכים יותר עם תוספת של 1.5 שעות בדגם הפרו, ו-2.5 שעות בדגם הפרו מקס, ולראשונה מציעים גם נפח אחסון של 1 טרה-בייט. נוסף לצבעים גרפיט, זהב וכסף, הוסיפה אפל צבע חדש למגוון – כחול סיירה. מחיריהם דומים לאלה של קודמיהם בהשקה, כלומר החל מ-999 דולר לפרו, והחל מ-1,099 לפרו מקס, ושניהם יגיעו למדפים ב-24 בספטמבר, כמו אחיהם הזולים יותר.

iPad – התמקדות בשיפורים בדגם המיני

בגזרת משפחת ה-iPad הוצג הדור התשיעי של הטאבלט, שיצויד במעבד A13 של אפל, ובטכנולוגיית True one שמתאימה את תצוגת המסך לתאורה בסביבה. המצלמה הקדמית שודרגה עם חיישן של 12 מגה-פיקסל ועדשה רחבה, שנוספו לה תכונות כמו מעקב אחר המצולמים בצילום וידיאו. אפל הוסיפה גם גירסה של 256 גיגה-בייט אחסון, כשהאחסון המינימלי הוכפל ל-64 גיגה-בייט. מחירו: החל מ-329 דולר, הוא מוצע בצבעי אפור חלל וכס והוא יגיע למדפים בשבוע הבא.

iPad מיני משודרג. צילום: אפל

עוד הציגה אפל iPad מיני חדש, דור שישי, שזכה לשינויים משמעותייים יותר הן בעיצוב והן בתכונות. הוא כולל את מעבד A15 החדש והמהיר יותר, מסך Liquid Retina שגדל ל-8.3 אינץ', שוליו הוצרו ודוקקו וכפתורי ההפעלה עברו לחלקו העליון. הוא תומך, כמובן, ב-Apple Pencil, וחיבור ה-Lightning הוחלף לראשונה, בחיבור USB-C. המיני מוצע גם עם קישוריות דור 5, ומערך צילום אחורי בן 12 מגה-פיקסל, התומך בהקלטת 4K, כשהמצלמה הקדמית  בת 12 מגה-פיקסל תומכת גם כאן במעקב אחר המצולמים בווידיאו. בנוסף, שודרגה מערכת הרמקולים שלו. מחירו: החל מ-449 דולר, והוא זמין בצבעים סגול, ורוד חלל ואפור חלל, החל מהשבוע הבא.

Apple Watch – מעט גדול יותר

הדור השביעי של ה-Apple Watch מציע מסכים מעט גדולים יותר הן בשל הגדלתם הפיזית והן בשל צמצום המסגרת, והם מגיעים כעת בגדלים של 41 ו-45 מ"מ. בהתאם – מערכת ההפעלה הבאה שלהם, WatchOS 8, הותאמה לגדלים החדשים ומאפשרת לצפות בהם ביותר טקסט. גם מהירות הטעינה שודרגה, עם מטען הכולל חיבור USB-C, וחיי הסוללה נשארו על 18 שעות. מחירם – החל מ-399 דולר, והם מוצעים במגוון צבעים: חצות, אור כוכבים, ירוק, כחול ואדום. זמינותם, לפי אפל – בהמשך הסתיו.

Apple Watch Series 7. צילום: אפל

הפוסט אירוע הסתיו של אפל: iPhone 13, דגמי iPad ו-Apple Watch חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לרוע המזל, טרור וסייבר מתחילים לגלות אחד את האחר. בעולם של היום כולנו הרבה יותר פגיעים, במיוחד המדינות והחברות המפותחות, שהכלכלה שלהן מתבססת על האינטרנט, והכל מחובר ומקושר. בחברה של היום די בנקודת תורפה אחת בשביל לגרום נזק משמעותי". דברים אלו אמר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, בכנס של המכון למדיניות טרור, שנערך באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.

אונא אמר, כי בשנתיים האחרונות מתקפות הסייבר התגברו משמעותית: "התפרצות מגיפת הקורונה והמעבר לעבודה מהבית הביאו להתרחבות משטח התקיפה, זהו חלומו של כל האקר", אמר אונא, והוסיף, "הוסיפו לזה את מאות מיליוני הצעירים שבבת אחת עברו ללמוד מהבית ונמצאים לבד, ודמיינו שאפילו רק 3% מהם גולשים לצד האפל של הרשת, כי הם מוצאים בזה אדרנלין, כיף או פוטנציאל להרוויח, ויש לנו עשרות אלפי תוקפים חדשים".

אונא התייחס למתקפת הסייבר של הכלא באיראן באחרונה, ובמסגרתה הופצו סרטוני זוועות מתוך הכלא, המציגים את היחס למתנגדי משטר בכלא ואמר, כי "ההשפעות של הפריצה לא היו פיננסיות, לא הייתה שם כופרה ולא ניסו ליצור נזק פיזי כמו שראינו במקרים אחרים בעולם". אונא הסביר, כי במקרה הזה מטרת הפריצה הייתה תודעה והשפעה. "במקרה הזה ראינו ניסיון לגרום לשינוי ההתנהגות הרעה, בלשון המעטה, של המשטר".

על קלות השימוש בנשק הסייבר על ידי טרוריסטים אמר: "במשך מיליוני שנים של ההיסטוריה האנושית הייתה משוואה פשוטה: כלי נשק פשוטים עלולים לגרום נזק קל. כך, חיצים וחרבות יכולים להרוג מספר קטן של אנשים. בשביל להרוס עיר צריך נשק מתוחכם מאוד, כגון נשק גרעיני, ובשביל זה צריך להשקיע מהנדסים, פיזיקאים, העשרה וכו'. כעת, הסייבר הוא הנשק הפשוט ביותר – אותיות ומספרים יכולים לגרום לנזק גדול פי עשרה או פי מאה, כי באמצעותם אפשר להשבית תחנת כוח, לשנות מסלול מטוס וכו'. את חוסר הסימטריה הבינו הטרוריסטים וארגוני הטרור, והם משקיעים בזה מאמצים. זה הרבה יותר משתלם מבחינה כלכלית כדי להשיג אפקט גדול".

בפאנל שאותו הנחה אונא השתתף גם מוחמד אחמד קווייט, ראש מערך הסייבר באיחוד האמירויות. הוא אמר, כי המציאות היום היא, שמדינה לא יכולה להתמודד לבדה עם איומי סייבר, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה גלובלי בין כל המדינות כדי לחלוק מידע ולסייע זו לזו. "אנו רואים את תפקידנו לסייע למדינות השכנות לנו להתמודד עם הטרור, אבל לשם כך אנו זקוקים לשיתופי פעולה מצידן. זה לא פשוט. אנו עובדים על זה".

גם נציג האינטרפול, קרייג ג'ונס, שלקח חלק בדיון, אמר, כי האינטרפול מבסס את פעילותו על שיתופי פעולה גלובליים ומסייע למדינות השונות. לדבריו, יש צורך במסגרת דומה של שיתופי פעולה במאבק נגד התקפות סייבר וטרור".

הפוסט יגאל אונא: "לרוע המזל, טרור וסייבר מתחילים לגלות אחד את האחר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאז פרוץ הקורונה ארגונים שינו באופן משמעותי את המודלים העסקיים שלהם, האיצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית,והסתייעו במחשוב ענן על מנת להסתגל במהירות לתנאי השוק המשתנים, כך עולה ממחקר חדש שנערך ביוזמת אמזון ווב סרוויסס (AWS).

המחקר נערך על ידי מכון קולמן פארקס ובוצע באנגליה, בספרד, בישראל, בצרפת ובגרמניה. הוא כלל שיחות עם 10,000 מקבלי החלטות בעולמות הטכנולוגיה, ה-IT והדיגיטל, התפעול, השיווק, והפיננסים – מתוכם 2,000 נשאלים בישראל. הארגונים, המונים יותר מ-250 עובדים, פועלים במגזרי פיננסים, קמעונאות, בריאות, תעשייה וטלקום.

מהמחקר עולה, כי ארגונים בישראל צופים התאוששות כלכלית בשנה הקרובה, יש להם תחושה של מסוגלות ברמה גבוהה להתמודדות עם הקורונה, והם מתכוונים להמשיך בטרנספורמציה גם בעידן הפוסט קורונה.

54% מהנשאלים ציינו, כי הארגון שלהם האיץ במהלך הקורונה את תוכניות הטרנספורמציה הדיגיטלית בסדר גודל של בין שנתיים לשש שנים. 96% מהארגונים ביצעו שינויים של התהליכים העסקיים שלהם בעקבות התפרצות הקורונה, כש-58% מהם ערכו "שינויים ניכרים" בתהליכים העסקיים. 93% מהארגונים התמודדו במהלך תריסר החודשים האחרונים עם אתגרים שונים בביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית, 90% עם דרישות חדשות מצד לקוחות, 76% בניהול חוויית העובדים, ו-57% – בניהול התקציבים.

עוד עולה, כי שירותי ענן סייעו לארגונים להשתנות במהירות ולהתאים את עצמם לתנאי השוק החדשים. כך, 62% מהארגונים הסתייעו בשירותי ענן על מנת לייצר חדשנות במהירות ולהביא לשוק שירותים ומוצרים חדשים; 61% מהארגונים ציינו, כי שירותי הענן היוו חלק משמעותי בשמירה על הרציפות העסקית; 60% השתמשו בשירותי ענן על מנת לגדול ולקטון בגמישות בהתאם לשינויים בביקושים שנוצרו בשוק; 59% ציינו, כי שירותי ענן היוו רכיב מרכזי בטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון; ו-58% מהארגונים ביצעו חיסכון בהוצאות באמצעות מעבר לשירותי ענן. עוד עולה, כי 35% מהארגונים עשו, בראשונה, שימוש בשירותי ענן במהלך שנת הקורונה.

ארגונים ציינו בסקר תועלות נוספות – עסקיות וטכנולוגיות – שנוצרו כתוצאה מהשימוש בשירותי ענן. כך, 52% מהארגונים קיבלו גישה טובה יותר ותובנות מהנתונים הארגוניים; 51% מהארגונים הגדילו את שיתוף הפעולה בקרב העובדים; 50% הסתייעו בשירותי ענן על מנת לפתח הזדמנויות עסקיות ומקורות הכנסה חדשים; 48% הקטינו את העלויות של תשתיות המחשוב; 44% הגדילו את הקשר עם הלקוחות; ו-43% מהם שיפרו את יכולות הגנת הסייבר הארגוני.

במבט לעתיד, של 12 חודשים קדימה, ציינו 68% מהארגונים כי הם צופים גל תחלואה גדול נוסף במהלך השנה הקרובה. 74% מהנשאלים ציינו כי בכוונת הארגון להמשיך במגמת הטרנספורמציה ו-65% ציינו כי בכוונתם לאמץ טכנולוגיות חדשות דוגמת שירותי ענן.

תחום הפיננסים בישראל – מוביל את אימוץ הענן

38% מארגוני הבריאות, מדעי החיים, המדיה והבידור בישראל ציינו, כי עסקו בפיתוח מוצרים, שירותים או טכנולוגיות חדשות במהלך 12 החודשים האחרונים. כך גם 37% מחברות הפארמה והייצור, 36% מהארגונים בעולמות הפיננסים, 34% בעולמות של טכנולוגיות לרכבים ו-32% מהחברות בתחומי קמעונאות ותקשורת.

עבור חלק נכבד מהארגונים, שנת הקורונה הייתה הפעם הראשונה שבה הם עשו שימוש משמעותי בשירותי ענן. כך לגבי 44% מארגוני הפיננסים, 43% מהארגונים במדעי החיים, 42% מארגוני הפארמה, 34% מארגוני הקמעונאות, 33% מארגוני תעשיית הרכב, 30% מארגוני הטלקום, 30% מארגוני המדיה והבידור, 30% מארגוני התעשייה ו-28% מארגוני הבריאות.

לדברי אור רוזן, מנהל תחום אנטרפרייז ב-AWS ישראל, "ארגונים מינפו את השינוי לטובת שילוב של חדשנות כחלק מהאסטרטגיה שלהם. זאת, תוך הטמעת טכנולוגיה כגון מחשוב ענן. פעולות אלו מאפשרות לארגונים להתאים את עצמם למציאות משתנה, להאיץ מודלים עסקיים חדשים, ולהרחיב פעילויות עסקיות בנתחי שוק חדשים". עוד ציין רוזן, כי "ארגונים אלו הם לרוב אג'יליים יותר, מאובטחים יותר, עמידים יותר, מוכווני לקוחות בגישה שלהם ובטוחים יותר ביכולת שלהם לתת מענה ולנווט בנסיבות משתנות".

אור רוזן, מנהל תחום אנטרפרייז ב-AWS ישראל. צילום: רמי זרנגר

הפוסט מחקר: הקורונה תמשיך להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים – גם בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אם אתם פוליטיקאים או משפיענים מפורסמים – פייסבוק בוודאי תשייך אתכם למערכת פנימית סודית בשם XCheck, או Cross-check, שיוצרת רשימה לבנה של משתמשים, המגינה עליהם מסנקציות גם כשהם לא עומדים בכללים של פלטפורמת המדיה החברתית הגדולה בעולם. זאת בניגוד גמור להצהרות החוזרות ונשנות של החברה שהיא אוכפת את מדיניותה בצורה שוויונית לגבי כל המשתמשים שלה.

הוול סטריט ג'ורנל פרסם תחקיר שערך, המתבסס על מסמכים פנימיים של פייסבוק שהגיעו לידיו, המפרט כיצד משתמשים בעלי פרופיל גבוה של שירותי הרשת, שנחשבים ל"שווים", למשפיענים ולידוענים, או כאלה שמאיימים על יחסי הציבור של החברה – אינם זוכים לאותן פעולות אכיפה כמו משתמשים רגילים. לפי התחקיר, בשנת 2020 מנתה הרשימה הזאת כ-5.8 מיליון משתמשים.

אותן דמויות מפורסמות, בהן, למשל, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שחקן הכדורגל המפורסם ניימאר וכדומה משויכים על ידי הפלטפורמה למערכת בשם XCheck. המערכת נוצרה לאחר שפוסטים של משתמשים מפורסמים סומנו על ידי מערכת הבקרה האוטומטית או הוסרו על ידי סוקרי התוכן. כדי להימנע מפרסום שלילי, פיתחה פייסבוק את XCheck במטרה לאפשר לאותם ידוענים לפרסם מה שהם רוצים עם פיקוח מזערי או בלי פיקוח כלל.

כאשר משתמשים משויכים אליה – קשה יותר לסוקרי התוכן לנקוט צעדים נגדם. אחת הדוגמאות שמביא הדיווח היא של פוסט של ניימאר, שפרסם בפייסבוק ובאינסטגרם התכתבות שלו בווטסאפ עם אישה שהאשימה אותו באונס, ובצילומי המסך מוצגים שמה וגם תמונות עירום שלה. הפרסום של ניימאר היה נמחק אילו היה משתמש "רגיל", אבל בשל ההגנה של מערכת XCheck, נחסמה בפני הסוקרים האפשרות להסיר את התוכן, שנצפה על ידי 56 מיליון משתמשים.

חלק מן המסמכים שהגיעו לוול סטריט ג'ורנל כוללים מסמכים שנמסרו לקונגרס ולרשות לניירות ערך האמריקנית על ידי חושף שחיתויות.

פייסבוק אישרה את התחקיר, ומסרה לוול סטריט ג'ורנל, כי היא מנסה לשנות את פרקטיקת הרשימה הלבנה של מערכת XCheck, וממסמכים פנימיים עולה שבחברה אכן יש תוכניות לבטל אותה. עם זאת, מן המסמכים הפנימיים עולה גם שכל בכירי החברה מכירים את הבעיות האלה – עד למנכ"ל, מארק צוקרברג. בדיווח צוטט מסמך פנימי, שנכתב בו על ידי גורם בחברה, כי "לגבי כמה חברים נבחרים בקהילה שלנו אנחנו לא אוכפים את כללי המדיניות שלנו. בשונה מכל הקהילה, האנשים האלה מפרים את הכללים ללא כל אכיפה".

מנהל התקשורת של פייסבוק, אנדי סטון, פרסם כמה ציוצים בטוויטר לאחר הפרסום, וציין כי פייסבוק פרסמה את קיומה של מערכת XCheck עוד ב-2018, וכתב: "כפי שאמרנו ב-2018, המשמעות של Cross-check היא פשוט שכמה תכנים בדפים או בפרופילים מסוימים זוכים לשכבה שנייה של בדיקה כדי להבטיח שיישמנו את המדיניות שלנו בצורה נכונה. אין שתי מערכות של שיפוט; זה אמצעי הגנה נוסף נגד שגיאות".

"בסופו של דבר", כתב עוד סטון, "בלב הסיפור הזה עומד הניתוח הפנימי של פייסבוק שמצא כי אנו צריכים לשפר את התוכנית. אנחנו יודעים שהאכיפה שלנו אינה מושלמת ושיש ויתורים לצורך מהירות על חשבון דיוק".

הפוסט כך נוהגת פייסבוק במי שהיא חפצה ביקרו – יש משתמשים רגילים ויש VIP הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מטורפת, שבה עבר ההיי-טק הישראלי מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, עם חברות רבות, רובן ותיקות, שהגיעו לגודל שמתאים להנפקה והשיגו את המטרה להיות חברה ישראלית גדולה, שצומחת ותורמת לכלכלה לאורך זמן ולא מסתפקת בבניית פיצ׳ר או טכנולוגיה כחלק ממשהו גדול יותר.

יש לתופעה הזו גם צדדים שליליים, שאם לא נתייחס אליהם יפגעו לאורך זמן בהיי-טק הישראלי. זה קשור במיוחד לתחרות על כוח אדם שנמצא במחסור, מה שגרם לכך שעלות השכר הממוצעת של ההיי-טקיסט.ית הישראלי.ת גבוהה בתחומים רבים מזו של העמית.ה שלו.ה בעמק הסיליקון. המשמעות היא שחברות רבות חייבות לשקול פתיחה של מרכזי פיתוח נוספים וסטארט-אפים, שאין להן את המשאבים כדי לפתוח מרכז פיתוח בחו"ל, מתקשים לגייס את כוח האדם הנדרש כדי לחצות את הקו של בניית המוצר שלהן והכנסתו לשוק".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה המשמעותית מבחינתי היא שאי אפשר להעלים לחלוטין את המפגש פנים מול פנים. האנרגיה, היצירתיות והאמון שנבנה הוא ברמות אחרות ממה שנוצר במפגש דרך מסך. כדי להיות אפקטיביים לאורך זמן, במיוחד במקומות של יצירה ושינוי תכוף במשימות, צריך לוודא שיש מפגש כזה באופן שוטף. מודל העבודה הגמיש וההיברידי – עובד. הוא מאפשר את החיבור בין המפגש הפיזי, שהוא כל כך קריטי, לגמישות וליתרונות של עבודה מהבית".

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל. צילום: יח"צ

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"חברות היי-טק ישראליות רבות יפתחו מרכזי פיתוח בחו"ל כי הן לא יצליחו לגייס מספיק אנשים טובים או בעלות שהיא כלכלית להמשך הבנייה של העסק שלהן, והן ירצו להפחית את התלות בכוח האדם המקומי.

כמו כן, יהיו פחות סטארט-אפים חדשים ויותר חברות שישאפו להגיע למעמד של חברה ישראלית מובילה בתחומה. לצורך כך, החברות האלה ירחיבו את החזון שלהן לכזה שיכול 'להחזיק' חברה עצמאית לטווח ארוך, עם רעיונות גדולים יותר מבחינת ההיקף וההשפעה מאשר מה שראינו בעבר.

אני מאמינה שיותר חברות יתחילו לדרוש הגעה למשרדים, לפחות לחלק מימי השבוע. הן יעשו זאת כי הן יראו ירידה בחיבור של העובדים לארגון, עלייה באחוזי העזיבה, וירידה בתפוקה ובחדשנות".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"הבחירה שלי היא רוני פרנק, היזמית ובעלת החזון מאחורי טוק פלייס – חברה שמספקת טיפול נפשי וירטואלי, שהונפקה השנה בנאסד"ק, 10 שנים לאחר הקמתה.

התחום שבו פרנק בחרה לעשות טוב באמצעות טכנולוגיה, בריאות הנפש, הוא תחום זנוח. העדר הזמינות של טיפול והקושי בגילוי, במקרים רבים, גורמים לכך שמחלות נפש גובות מחיר כבד של חיי אדם בכל שנה, והייתה עלייה משמעותית בתקופת הקורונה.

פרנק זיהתה את הצורך ודחפה, לאורך שנים ועם הרבה תהפוכות ושינויים, את פתרון הבעיה ואופן המימוש שלו. בכך היא מהווה מודל חיקוי ליזמים ויזמיות, למשקיעים וקרנות, לזהות בעיות קשות וכואבות לא.נשים בעולם, גם אם הן מצריכות עיקשות לאורך שנים והן לא מובילות להצלחה מהירה".

ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"את השנה האחרונה בהיי-טק אפשר לסכם במשפט: 'מהקושי תצמח העוצמה'. זו שנה שתיצרב כאחת הקשות בזיכרון הציבורי.

במישור העסקי, ארגונים בכל העולם נאלצו להסתגל לדרכי עבודה חדשות, לשינויים בשרשרת האספקה ולדרישות חדשות מלקוחות. הם נאלצו לזוז במהירות, מה שהדגיש את חשיבות הטכנולוגיה והביא אותה לקידמת הבמה: הטכנולוגיה אפשרה לחברות פארמה לפתח חיסונים בזמני שיא, אפשרה לנו לעבוד מהבית ולהישאר מחוברים למשפחה ולחברים בזכות תוכנות כמו זום, ואפשרה לעסקים להבין את הצרכים החדשים של לקוחותיהם, דרך הדטה.

מנושא שמעסיק את מחלקות ה-IT, הטכנולוגיה הפכה לסוגייה מרכזית עבור כמעט כל ארגון בעולם.

בישראל, ראינו את ההשלכות של המגמות הגלובליות האלה על השוק המקומי, עם מספר חסר תקדים של חברות יוניקורן מקומיות, גיוסי הון בסדר גודל של יותר מ-100 מיליון דולר לסבב והנפקות. העולם החדש הציב בעיות חדשות. חברות היי-טק ישראליות טובות בפתרון בעיות, והן מתוגמלות בהתאם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה המרכזית שלי היא חשיבות הטכנולוגיה. היא מאפשרת כל היבט בחיינו, במישורים האישי והמקצועי. לכן, השנה הזו הייתה תזכורת לכובד האחריות שיש לספקי טכנולוגיה גדולים כמו אורקל: הענן שלנו משמש ילדים ברחבי העולם בלמידה דרך זום, וכן משמש את ה-FDA לבדוק את האפקטיביות של טיפולים תרופתיים לקורונה ואת אוניברסיטת אוקספורד כדי לזהות וריאנטים מסוכנים של המגפה.

מעבר לביצועים, כאשר כל כך הרבה דטה חשוב ורגיש רץ על הענן, האבטחה היא קריטית. בין אם זה מידע חיוני למאבק נגד הקורונה, או נתונים שמסייעים לממשלות לספק שירותים טובים יותר לאזרחים או מסייעים לבנקים לשמור על מידע פיננסי מאובטח – לכל אלה יש אחריות גדולה, שמחייבת אבטחה וביטחון".

ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: יח"M

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הרבה מאוד שינויים מדהימים צפויים לקרות בתשפ"ב: מטבעות קריפטו, בלוקצ'יין, מכוניות ללא נהג ועוד. אבל דבר אחד ברור: אנחנו עוד לא יודעים איך לסלק את וירוס הקורונה מהעולם. זה אומר שנמשיך לחפש דרכים חדשות ויצירתיות כדי להמשיך לעשות את מה שעשינו בעבר פנים אל פנים – רק מרחוק, ולדטה יש כאן תפקיד מרכזי. נראה בשנה הקרובה עוד ועוד ארגונים שנשענים יותר ויותר על דטה. הכוח של הדטה מתבטא לא רק בסיוע לעסקים להצליח ביום יום שלהם, אלא גם ביכולת לשנות את חיינו, לא פחות מכך, כפי שראינו ואנחנו רואים עם החיסונים.

אחד התחומים בהם אני מצפה לראות עוד חידושים הוא האינטרנט של הדברים הרפואיים (IoMT – ר"ת Internet of Medical Things), עם מכשירים שמספקים אבחונים וניטור רפואי מרחוק. זה יוביל בסופו של דבר לניטור רציף ולהתראות חשובות ואף מצילות חיים במגוון רחב של מצבים רפואיים כרוניים".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר ביעל ויזל, מייסדת הסטארט־אפ זיקית, שפיתחה תא מדידה וירטואלי. החברה נמכרה ביוני השנה ל-וולמארט תמורת כ-200 מיליון דולר, לאחר שגייסה 15 מיליון דולר בלבד. בכך ויזל הפכה לאחת הנשים הישראליות הבודדות שסגרו אקזיט של תשע ספרות.

ויזל וזיקית הן דוגמה מצוינת למה שהזכרתי קודם: אימוץ טכנולוגיה עבור העולם החדש. זיקית פיתחה תא מדידה וירטואלי שמאפשר, בעזרת בינה מלאכותית, להלביש אנשים בפריטי אופנה בשלל צבעים, גדלים ומידות, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת יותר.

את ההשראה למוצר קיבלה ויזל משירותה בחיל האוויר ומעבודתה באלביט, שם היא פיתחה טכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות צבאיות עבור מטוסי קרב".

אריק פיינגולד, נשיא ויו"ר Comm-IT

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הטכנולוגית התאפיינה בשלושה דברים מרכזיים: צמיחה והישענות רבה על עולמות הענן והשירותים הדיגיטליים; יכולת אג'ילית לצמוח מהר ולהגיב מהר לצרכים המשתנים של השוק; והתחזקות של עולם הבינה המלאכותית. חברות שהשכילו להבין זאת בזמן ולהתחזק בעולמות אלה שגשגו בתקופה הזו".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"משבר הקורונה חולל מהפכה בעולם העבודה שאף אחד לא התכונן אליה. ההשפעה ארוכת הטווח שלה הוכיחה לנו שהעולם שטוח מתמיד ולמיקום הפיזי כמעט שאין חשיבות. אנחנו צריכים להסתגל למצב הזה ולמציאות המשתנה".

אריק פיינגולד, נשיא ויו"ר Comm-IT. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"נראה פריצות דרך במוצרים מבוססי בינה מלאכותית, בעיקר בעולמות הרפואה והפיננסים. פלטפורמות מבוססות אלגוריתמים של לימוד מכונה ולמידה עמוקה יאפשרו אבחונים מדויקים של מחלות, ניתוחים מדויקים של כמויות דטה גדולות והגעה להחלטות ולפעולות מושכלות יותר. בנוסף, נראה המשך שינוי תרבותי בהתנהלות החברות, שמושתתת פחות על מיקום פיזי ויותר על שיתופי פעולה עם המוחות הטובים ביותר בסביבה גלובלית. המודל ההיברידי לא יעזוב, ויש למצוא לו מקום בחיי היומיום של הארגון".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"תומר בר זאב, מייסד איירון סורס, שבנה סטארט-אפ והנפיק אותו בסכום שיא של 11 מיליארד דולר".

תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה התאפיינה בקצב פעילות גבוה, לא פחות מהשנה שעברה, שהייתה שנת הקורונה הראשונה. ארגונים ביצעו ויוסיפו לבצע השקעות גדולות בכל הקשור לדיגיטציה, ענן וסייבר. ראינו התארגנות בהיקפים גדולים בכל מה שקשור לאבטחת מידע בענן, לרבות יכולת התגוננות בפני מתקפות כופר. בנוסף, ארגונים מעבירים יותר ויותר פעילויות לענן, וכתוצאה מכך גם אופן הניהול של הענן משתנה, בעיקר אם מדובר על סביבות מרובות עננים (מולטי קלאוד)".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה החשובה ביותר שאני לוקח מהשנה הזאת היא החשיבות של המעבר לענן. הקמת דטה סנטרים מקומיים של היצרנים ופרויקט הענן הממשלתי נימבוס ייצרו הגירה משמעותית מאוד לענן בשנים הקרובות. בעקבות כך, יהיו דרישות מוגברות לאבטחת המידע בענן, ניהול הענן, אכיפת מדיניות, כלי הגירה, מעבר סביבות המחשוב הארגוני והדסקטופים לענן, כלי גיבוי והתאוששות בסביבות עננים. בנוסף, אופן העבודה הפך להיות היברידי – אנשים מצפים לקבל בבית חוויית משתמש זהה לזו שהם מקבלים במשרד, והארגונים נערכים על מנת להגן על סביבות העבודה האלה ולאבטח אותן בצורות שונות ממה שהכרנו".

תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן. צילום: ניר אלון

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המגמה העיקרית היא שארגונים ימשיכו לעבור לדיגיטציה מלאה ככל האפשר, שתיתמך בכל הכלים הדרושים לה – ביניהם, כאמור, ניהול ואבטחת מידע בענן, אכיפת מדיניות וכלי הגירה. בנוסף, מתקפות הסייבר, וכתוצאה מכך גם ההגנות, ימשיכו להתרחב למקומות שלא הגענו אליהם עד היום.

עוד מגמה היא שבעקבות שינוי הטופולוגיה הארגונית מדטה סנטרים מקומיים לעננים, כל אופן פריסת התקשורת הבין סניפית בארגונים תשתנה לעולמות של SDWAN ו-SASE. זאת מהסיבה הפשוטה שעובדים שמתחברים לעבודה מכל מקום צריכים שהרשת תתמוך בזה הן מבחינת חוויית משתמש והן מבחינת שליטה ובקרה מפני מתקפות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"הייתי מציין שניים: ברק עילם, מנכ"ל נייס, ששינה את פני החברה מקצה לקצה והפך אותה למובילה עולמית, וניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו, שבנה פלטפורמה להגנה על ענן מקצה לקצה, על ידי רכישות טכנולוגיות שונות ובניית אינטגרציה מלאה ביניהן".

נועה פרנקו-אוחנה, מנהלת החדשנות של סיגייט בישראל

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"להרבה מאוד חברות ישראליות זו הייתה שנה מוצלחת במיוחד: תעשיית ההיי-טק הישראלית התבלטה והתמתגה כבית גידול של חברות יוניקורן. בתוך פחות משנה וחצי זינק מספר החברות הישראליות במועדון החד קרן ביותר מ־50%, כשהשוק המקומי תרם אחד מכל 10 יוניקורנים בעולם".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שצריך לפתח ולהבין את חשיבות היכולת להיות גמישים, להשתנות ולעשות התאמות, ולהגיב במהירות לשינויים. זו אחת היכולות הכי חשובות שכדאי להוסיף לארגז הכלים שלנו, כי אנחנו חיים בעולם הפכפך וצריך ללמוד להתאים את עצמנו לשינויים".

נועה פרנקו-אוחנה, מנהלת החדשנות של סיגייט בישראל. צילום עצמי

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"המשך ההשקעות הגבוהות בהיי-טק הישראלי , עוד חברות יוניקורן ועוד הנפקות – בין אם באמצעות SPAC ובין אם IPO. כמו כן, עולם הקריפטו – המטבעות הווירטואליים והפתרונות סביבם – יתחזק".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עדי גיגי, מנכ"ל טסלה ישראל. הכניסה של החברה לארץ עם מרכז פיתוח היא משמעותית, ומסמנת עוד דריסת רגל מקומית של חברה בינלאומית, שמבינה את החשיבות של ישראל".

אלי פרץ, מנכ"ל יוטיליס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א סימנה שיא של שינוי מגמה בענף הטכנולוגיה הישראלי – מעבר מענף שמייצר חברות קטנות ובינוניות שנרכשות על ידי ענקיות לכזה שמייצר חברות ענק בינלאומיות עצמאיות, שמנוהלות מישראל. לא עוד טבע, אמדוקס וצ'ק פוינט בלבד. בישראל צמחה שכבת ניהול מנוסה עם יכולות וניסיון. הרעיון שבישראל מייצרים טכנולוגיה ובארצות הברית הופכים חברות קטנות לגדולות או מטמיעים בחברות ענק כבר לא לגמרי נכון".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בעולם שבו הכסף כל כך זול וכולם מתחרים על מספר מוגבל של אפשרויות השקעה, קשה להבחין מתי לטכנולוגיה אכן יש פוטנציאל ומתי מדובר בטכנולוגיה קיימת במקרה הטוב או במעטפת בלבד במקרה הפחות טוב, ובסיפור שמסופר נכון אבל לא בהכרח נכון עובדתית".

אלי פרץ, מנכ"ל יוטיליס. צילום: מיכל בנדק

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"ההבשלה וההתגברות של ענף הטק הישראלי ימשיכו. כמו כן, יהיה מיון מדוקדק יותר של טכנולוגיות ויזמים, והגופים המממנים יתמקדו בפוטנציאל ובביצועים העסקיים ופחות במעטפת".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל. סמואל ידע לקחת חברה שאומצה על ידי מעטים והפך אותה לסטנדרט בענף. שלב המעבר מאימוץ מוקדם של טכנולוגיה להטמעתה דורש סט של כלים ויכולות שקיימים אצל מעט מנהלים".

ארז צור, נשיא קרביין

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השלכות מגפת הקורונה המשיכו להשפיע גם בתשפ"א. התעשייה הסטנדרטית חוותה הפרעה באספקת חומרי גלם ורכיבים שונים, שהובילה להפחתת כושר הייצור וההרכבה, ואף לעיכוב בפתיחה המחודשת של קווי ייצור בחלק מהן. בנוסף, איסורי הנסיעות ותקנות הריחוק החברתי החריפו את המחסור בכוח אדם ואת הביקוש הצרכני.

לעומת זאת, מגזר ההיי-טק היה ערוך היטב להתמודדות עם המשבר והחברות פעלו במהירות שיא לטובת הבטחת המשכיות עסקית. המעבר לעבודה מהבית ופיתוח כוח עבודה דיגיטלי ואלסטי בעזרת כלי שיתוף פעולה דיגיטליים הניעו את הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בקטגוריות רבות. במקביל, הצורך שגדל בתשתיות שיתמכו בשינוי הזה, דוגמת מחשוב ענן לעסקים או צריכת פס רחב לצרכנים, היווה דחיפה של ממש לתעשייה.

בנוסף, השנה מספר גדול של חברות מפתחות טכנולוגיה בחרו לשמור על עצמאותן ולצמוח כחברות שלמות. סטארט-אפים, שבעבר שאפו לאקזיט הנכסף, הפכו למעסיקים גדולים במשק הישראלי בעודם מובילים פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"חשיבות מחלקת כוח האדם וההון האנושי בחברה. עם פרוץ המגפה ארגונים הסיקו מיד שהחיים השתנו, והיו צריכים להתמודד עם לחצים של עובדים בסביבה המשתנה ועם אתגרים שהם לא היו צריכים להתמודד איתם בעבר. בארגונים שכאלה, מרב האחריות נפלה על כתפי מחלקת כוח האדם, שמצאה את עצמה דואגת גם לבריאות הפיזית וגם לבריאות הנפשית של העובדים".

ארז צור,נשיא קרביין. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"שתיים מרכזיות הן מהפכת ה-5G והתפתחות מואצת של הבינה המלאכותית.

ה-5G מהווה מהפכה אמיתית בכל הנוגע לבניית תשתיות של ערים חכמות, שהיא הרבה מעבר למהירות גלישה והרבה מעבר לתחום הסלולר. זה משמעותי מאוד, בעיקר לחברות שצורכות לא מעט נתונים, ומתבססות על מאגרי מידע גדולים וטכנולוגיית ענן. התשתיות החדשות בהחלט ישדרגו לא רק את היכולת לנתב ולנטר את הנתונים, אלא גם לעבד אותם בזמני שיא.

בנוסף, אל מול הדאגה מהחדירה המוגברת לפרטיות הצרכנים, המגזר העסקי יאמץ יותר ויותר יישומי בינה מלאכותית, בניסיון לספק חוויה קרובה ככל שניתן להמלצות של נטפליקס בעולם הסדרות והסרטים גם בתחומים דוגמת אופנה, מזון ותיירות. השימוש ב-AI יתמקד ביצירת תובנות מתוך הביג דטה, שנצבר בכמויות עתק בשנים האחרונות, דוגמת ניתוח שפה, סנטימנט ותמונה, וחיזוי מבוסס נתונים.

בשנים הקרובות נפגוש פחות ופחות אנשי שירות לקוחות ויותר ויותר מערכות בינה מלאכותית. דו"ח של IDC, שהתפרסם באחרונה, מצא שההכנסות של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית – תוכנה, חומרה ושירותים – ימשיכו לגדול ב-2021 להיקף כולל של 328 מיליארד דולר, וב-2022 הן צפויות לחצות את קו חצי טריליון הדולרים. דו"ח אחר של IDC קבע שההוצאה העולמית על AI תוכפל בארבע השנים הקרובות ותגיע ל-110 מיליארד דולר ב-2024".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי לא מגיעים מההיי-טק הישראלי, אבל הם גיבורי השנה – ואלה הם, ללא ספק, אנשי ונשות הגיל השלישי. רבות דובר על השפעת הקורונה, אבל לא מספיק דובר עליהם. ההירתמות שלהם למאבק בקורונה, ההתחסנות והנחיות הריחוק החברתי, שעליהן הם מקפידים ככל הניתן, מנעו כאן אסון בסדר גודל דומה למה שקרה במדינות אחרות, ואפשרו למשק הישראלי, כולל להיי-טק, להמשיך לפעול".

מוטי צ'יקו, מנהל פעילות 2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה בהחלט שנה מופלאה לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה – רכישות, מיזוגים, פרויקטים, חברות ישראליות שנמכרו במיליארדי דולרים ושוק שקובע בכל חודש שיא חדש. למדנו שהשוק צמא להשקעות, ולעתים לא מבוטלות נדהמנו ממחירי הרכישותף שכלל לא משקפות את שווי החברה. אבל שוק ההון דוהר קדימה, חברות הענק קונות כל מה שזז וכולם שמחים.

מגפת הקורונה האיצה תהליכים גלובליים, שינתה סדרי עולם ודפוסי חשיבה, והביאה לשינויים משמעותיים במספר רב של רבדים אשר נוגעים לכלל תחומי החיים: בריאות, תקשורת בין אישית, לימודים, כלכלה ועוד. רבים מהפתרונות לכך הם טכנולוגיים.

בתחום הסייבר, שבו אני עוסק שנים רבות, אנחנו רואים את מה שידענו כבר מזמן – העולם לא הולך למקום טוב יותר. הזמן הפנוי בבית, התפתחות הטכנולוגיה ובעיקר הפתיחה הווירטואלית של שערי הארגונים עקב מגפת הקורונה הביאו אתם סיכוני אבטחת מידע רבים ואתגרים חדשים שיש להתמודד עמם ביתר שאת. המרדף בין 'הרעים' ל-'טובים' יימשך עוד שנים רבות, והתעשייה תאותגר בכל פעם מחדש, בכל החזיתות ובמספר רב של ורטיקלים. לצד זאת, האתגרים הללו ימשיכו לשפר, לשכלל ולסייע לתעשיית אבטחת המידע להמציא את עצמה מחדש".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"המרדף האין סופי אחרי פתרונות חדשים וחדשניים יימשך ואף יגדל. בהתאם לכך יגבר גם קצב הגידול המטורף של השוק, וחברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו לחלוש על כל מוצר צריכה בחיינו.

תובנה נוספת היא שאני רואה ערך עליון בהשקעות דרמטיות של המדינה בתחום הטכנולוגי, בעיקר בפריפריה, כשזה צריך להתבצע עוד משלב בית הספר היסודי, לרבות חינוך למצוינות והכשרות של עשרות אלפי נערים ועובדים בתחום. רק כך נוכל גם לגשר על הפערים החברתיים וגם לתת פתרון לשוק שיש בו ביקוש רב לכוח אדם אל מול היצע נמוך, שמגיע בעיקר מאזור המרכז".

מוטי צ'יקו, מנהל פעילות 2BSecure. צילום: עידן גרוס

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך של המגמות מהשנה שהסתיימה: השוק, בארץ ובחו"ל, ימשיך ליהנות מהתעצמות, ויציג עוד ועוד רכישות ומיזוגים, וחדשנות בתחומים רבים, כמו בריאות, תחבורה ופיננסים. זאת, עקב כניסה מסיבית יותר של טכנולוגיית הדור החמישי לחיינו".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי בהיי-טק הם כל אותם צעירים וצעירות שמגיעים לענף מהצבא ומהלימודים ומביאים איתם רוח ויוזמות חדשות, מצוינות, חוכמה ותנופה אדירה לכלכלת ישראל, כשהם מסייעים לענף להמשיך להוביל ולהישאר מעצמה בתחום".

יואב צלניק, סמנכ"ל המו"פ של נים

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה של המון שינויים ואדפטציות. הקורונה אילצה את כולנו ללמוד לעבוד במודל היברידי, ונדרש מאיתנו ללמוד ולהתחדד על תצורת העבודה שלנו וכיצד אנחנו משפרים את התנאים והיכולות שלנו בעבודה משותפת מרחוק, שתומכת בכל עובד באשר הוא".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמודל היברידי אפשרי, משפר תהליכי עבודה ומאפשר לעובדים חופש בבחירת דרך העבודה שהכי נוחה להם, וכך גם משפר את שביעות הרצון שלהם. עבודה משולבת ומולטי דיסציפלינארית יצרה אתגר במציאת דרכי עבודה מרחוק, שכן היא מאפשרת חשיבה קבוצתית ושיתופי פעולה, יחד עם קרבה אישית ושמירה על מרקם חברתי. המודל לא רק מאפשר עבודה טובה גם מרחוק, אלא גם מעלה את שביעות הרצון של העובד ביכולת שלו את סביבת העבודה הנוחה והפורייה ביותר עבורו".

יואב צלניק, סמנכ"ל המו"פ של נים. צילום: ליאורה סייג

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שבתשפ"ב יהיה יותר קשב להתאמת אופן העבודה של כל עובד לצרכים האישיים שלו. מגפת הקורונה הביאה לשילוב ייחודי בין הבית למשרד, ונוצרת ציפייה שהארגונים והחברות יקשיבו לקול של כל עובד. לארגונים יש את האחראיות להתאים את עצמם לסביבה המשתנה ולאפשר לכל עובד לבחור בנתיב הייחודי שמתאים לו".

אסף קוצר, סמנכ"ל הפיתוח של פבריק

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אחרי שנים שבהן ראינו חברות ישראליות עושות בעיקר אקזיטים קטנים יחסית, השנה ראינו הנפקות גדולות, וחברות כמו צ'ק פוינט או Wix כבר לא בודדות כמו שהיו עושות בעבר. כתוצאה מההון שזרם לארץ, גם מאותן הנפקות וגם מחברות זרות, השנה הפך המחסור באנשי תוכנה בעלי ניסיון לבעיה הגדולה ביותר של שוק הטכנולוגיה בארץ".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמשברים גדולים יוצרים הזדמנויות גדולות. שוק האי-קומרס, שבו אנחנו פועלים, חווה קפיצה אדירה בשנה האחרונה, ויצר עבורנו הזדמנויות גדולות. בשנה האחרונה חתמנו על עסקאות עם שחקנים גדולים בשוק המזון בארצות הברית, כולל וולמארט".

אסף קוצר, סמנכ"ל הפיתוח של פבריק. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הצורך באנשי.נשות תוכנה בישראל רק ילך ויגדל, ומפתחים ומפתחות ימשיכו ליהנות מביקוש אדיר לכישרון שלהם.ן".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אבי גולן, מנכ״ל אניוויז'ן, שקרא לחברות 'להפסיק את טירוף ה-Hiring', וכנראה חשב שאפשר לנצח את השוק. האמת היא שחברי הצוות בחברות מצליחות צריכים לקבל חלק הוגן מההצלחה שהם עבדו קשה כדי ליצור".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

לחלק ט' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.

הפוסט המשך הפרויקט: בכירים בהיי-טק מסכמים את השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) מובילה עולמית ברשתות מאובטחות מונעות בינה מלאכותית (AI) הודיעה על השקת תוכנות חדשות במסגרת פורטפוליו מוצרי ה-AI של החברה, המאפשרות ללקוחותיה לשדרג ולפשט את פריסת הרשתות הקוויות והאלחוטיות של הקמפוס שלהן, כל זה תוך הרחבת התובנות והאוטומציה עבור מפעילי הרשת.

השיפורים בענן Juniper Mist ובמנוע ה-AI – הכוללים ניהול מארז קמפוס מבוסס EVPN-VXLAN ופעולות נוספות של Marvis לתיקון יזום של בעיות – מרחיבים את האוטומציה הייחודית של ג'וניפר כמו גם את יכולות הענן וה-AIOps, מה שמייעל משמעותית את פעולות ה-IT, מוזיל עלויות ומשדרג את מהירות ומדרגיות הרשת.

"ג'וניפר מחויבת לרשתות בעלות חוויית משתמש מובילה (Experience-First Networking) שבהן פתרונות הארגון כוללים אוטומציה יזומה, חוויית משתמש מובטחת, שירותי ענן מהירים ואבטחת מידע כדי לספק את החוויה הטובה ביותר למשתמשי הקצה ומפעילי הרשתות", אמר ג'ף אהרון, סמנכ"ל שיווק ארגוני ב- Juniper. המשמעות עבור הקמפוס והסניף היא להשתמש ב-AIOps מבוסס ה-Mist AI וכן בענן כדי למקסם את הפרודוקטיביות והיעילות, להקטין את עלויות ה-IT דרך פישוט הפעולות, ושימוש בתובנות מהמערכת. אנחנו נרגשים להוביל בתחומים אלה, ונהנים לבדל את עצמנו מהמתחרים – עם שיפורים חדשים לשירותי הענן של Juniper Mist Wired Assurance, Wireless Assurance ו- Marvis Virtual Network Assistant שמקלים עוד יותר על הפריסה, התפעול וההפעלה, מה שמאפשר ללקוחות שלנו לפתור בעיות שונות ברשתות שלהם".

התוספות האחרונות למוצרים מבוססי ה-AI של ג'וניפר כוללות:

ניהול מארג קמפוס מבוסס טכנולוגיית AI על ידי שימוש ב-Juniper Mist Cloud – ברשתות קמפוס לרוב נעשה שימוש בטכנולוגיות קנייניות ובארכיטקטורות L2/L3 מסובכות, שלא תוכננו לעמוד בדרישות המודרניות של מספר המשתמשים ומכשירי ה-IoT של היום.

ואולם, בעוד שטכנולוגיית EVPN-VXLAN מציעה יתרונות רבים על פני אפשרויות ניהול המארג, היא עלולה להיות מורכבת מדי לפריסה ולניהול. על ידי שימוש ביכולות ה-EVPN-VXLAN בתהליך ניהול מארג הקמפוס באמצעות Juniper Mist Wired Assurance, ניתן לאפשר ללקוחות ליהנות מיכולות קוויות, אלחוטיות ו-WAN פשוטות יותר באמצעות ענן משותף ומנוע AIOps.

מארג ה-EVPN-VXLAN של ג'וניפר משתמש בפלטפורמה המוכרת של ג'וניפר לניהול גישה קווית על ידי שימוש ב-Juniper Mist Wired Assurance בקמפוס וגם ב-Marvis Virtual Network Assistant, המספקים למנהלי ה-IT אוטומציה, תובנה ופתרון בעיות ראשונים מסוגם. זה לא רק מספק מסגרת תפעולית משותפת לכל פריסות הגישה קווית, מערכות תפעול של Day 2, אלא גם מודל תמיכה המבוסס על טכנולוגיית AI, שפועלת ללא התערבות חיצונית ויודעת לייצר יכולות ניבוי שיפתרו בעיות עוד לפני שאלה מתעוררות. ה-Juniper Mist Cloud מאפשר למנהלי מערכת לבחור טופולוגיה, להגדיר רשתות עניין, לזהות קשרים פיזיים נדרשים וליישם את מדיניות החברה בצורה חלקה ופשוטה. בנוסף, פתרון Juniper Mist מאפשר ללקוחות למנף סכמה תפעולית משותפת בסביבות LAN, WLAN ו-WAN, מה שמהווה חלק מרכזי בייחודיות שמספקת ג'וניפר ללקוחותיה.

פעולות חדשות של Marvis המספקות תובנות מעמיקות לתיקון בעיות מהיר יותר – Marvis Actions לוקחת תובנות שמספק מנוע ה-Mist AI, בין היתר, הסיבות השורשיות לבעיה, ומספקת המלצות ודרכי פעולה למנהלי ה-IT בעזרת לוח מחוונים פשוט ונגיש. זהו המקום הראשון – ובמקרים רבים, היחיד – שהלקוחות יצטרכו להסתכל עליו כדי לפקח ולנהל את תקינות רשת ה-Juniper Mist שלהם. גם התהליך הזה הוא פשוט, אינטליגנטי וקל לתפעול בכל הרשתות של ג'וניפר – הן האלחוטיות, הקוויות, ורשתות ה-SD-WAN.

מאז השקת ה- Marvis VNA בשנת 2018, ג'וניפר הוסיפה בעקביות יכולות חדשות לסייע בפתרון בעיות נפוצות, כגון תיקון תצורת VLANs, מוצרים שאינם מקוונים, תוכנות שאינן תואמות, כשלים ב-DHCP/802.1x/PSK ולולאות. כעת, נוספו פעולות נוספות למנוי תוכנת Marvis VNA לזיהוי ותיקון של בעיות קוויות/אלחוטיות/WAN נוספות, כגון לקוחות שסובלים מבעיות חוזרות ונשנות הן ברשתות הקוויות והן ברשתות האלחוטיות.

ג'וניפר ממשיכה להוציא לפועל את חזון רשתות ה-Enterprise-First באמצעות חדשנות במוצרים שלה ועל ידי תוצאות מוכחות ללקוחותיה מרחבי העולם. חברת המחקר גרטנר מיקמה את ג'וניפר נטוורקס כמובילה במדד רביע הקסם של גרטנר לשנת 2020 לרשתות אלחוטיות וקוויות, עם היכולות הטובות ביותר מבין המתמודדות האחרות. ג'וניפר גם זכתה בתואר "Visionary" במדד לשנת 2021 לשירותי מיקום פנים מבניים.

הפוסט שדרוגים חדשים למוצרי ה-AI של ג'וניפר נטוורקס מפשטים את ניהול מארג הקמפוס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כבר למעלה מעשור מדברים בשוק מערכות ניהול הלקוחות (CRM) על אוטומציה, אבל מצד הלקוחות לא זיהינו דחיפות ליישם יכולות אלו. באה הקורונה ושינתה את העולם. ארגונים ששילבו אוטומציה במערכי ה-CRM שלהם התמודדו טוב יותר עם השינויים הדרמטיים שהתחוללו", כך אמר שי עינת, CTO בחטיבת ה-CRM של אלעד מערכות, בראיון עימו, המתקיים בעקבות הפיכתה של החברה לנציגה רשמית של PEGA בישראל.

מהו ההישג הנדרש משילוב של יכולות אוטומציה במערכות ה-CRM?
"בעידן הטרום-קורונה המטרה הייתה לייצר התייעלות. להחליף באמצעות אוטומציה של מערכות קשרי הלקוחות תהליכים שריתקו עשרות, ואף מאות עובדים, לביצוע סיזיפי של פעולות הניתנות לביצוע באמצעות טכנולוגיה. באה הקורונה והוסיפה שתי מוטיבציות דרמטיות חדשות לצורך להתייעל.

הראשונה, להעניק ללקוחות יכולות self-service, שזוהי בעידן הדיגיטל צריכה להיות המטרה האולטימטיבית בניהול קשרי הלקוח. כמה שפחות המתנה ושיחה עם נציגים אנושיים, וכמה שיותר ביצוע פעולות בצורה עצמאית על ידי הלקוח.

השנייה, היכולת להסתגל לתנאי וטעמי שוק חדשים. אוטומציה מאפשרת לארגון לבנות תהליכים חדשים ומותאמים למציאות החדשה – בין אם מדובר במגיפה, רגולציה, או טרנד צרכני חדש – בצורה פשוטה יותר מאשר בעבר".

אלעד מערכות, המשווקת את PEGA בישראל

מה המיוחד באוטומציה שמשלבת PEGA במערכות שלה?
"כדי להבין את הגורם המבדל של PEGA צריך לגשת למקורות המערכת. PEGA במקור שימשה מנוע BPM לניהול תהליכים ואוטומציה. זהו הבסיס ממנו צמחה הפלטפורמה העשירה והחדשנית של החברה. חברת המחקר גרטנר (Gartner) מסווגת את PEGA בצמרת של פתרונות ה-BPM. בעצם, מנוע ניהול התהליכים והאוטומציה החזק שנוצר לעולמות ה-BPM משולב בפלטפורמת ה-CRM של החברה, וזה גורם מבדל וייחודי בנוף של שוק מערכות ניהול קשרי הלקוחות. PEGA למעשה מתייחסת לפעולות השירות או המכירה כתהליך, שאותו היא מפרקת לגורמיו, ומאפשרת לשלב בכל אחד מהשלבים אוטומציה".

האם תוכל לתת דוגמה לאוטומציה במערכות ניהול קשרי הלקוחות?
"בוודאי. זה יכול להיות דבר בנאלי כמו שיגור מכתב תודה ללקוח בסיומו של תהליך, או משלוח אוטומטי של סקר שביעות רצון בסיום אינטראקציה איתו. זה היה חלק מהתהליך של הנציג האנושי, אך הוא יוצא ממנו, והמערכת תעשה זאת בצורה אוטומטית במקומו.

דוגמה מורכבת יותר יכולה להיות תהליך של תשלום תביעה על ידי חברת ביטוח. בתהליך הלא-אוטומטי, הידני, הלקוח נדרש לסרוק חשבוניות ודו"חות, לשלוח אותם במייל או בפקס' לחברת הביטוח, כשבצד של חברת הביטוח יושב פקיד המקבל את המסמכים הללו ומזין אותם לתוך מערכת התביעות. מדובר על מערכים שלמים שכל מטרתם לבצע פעולה של הזנת תביעות, והיא סיזיפית, איטית, ומוטה לטעויות.

התהליך האוטומטי יכלול פיצ'ר לחילוץ של פרטי החשבונית על ידי המערכת, ישירות מתוך המייל אותו שלח הלקוח. המערכת מעבירה את הנתונים להזנה אוטומטית במערכת התביעות. זו תועבר מיידית לגורם בחברת הביטוח שיכריע לגביה, או אם מדובר על תביעה בסכום נמוך, אז ניתן לאפשר למערכת אפילו לבצע תשלום אוטומטי. האוטומציה פינתה מערך בק-אופיס שלם שעסק בעבודה סיזיפית, ויכול להיות משוחרר למשימה אחרת, קיצרה את זמני הטיפול בתביעות, והעלתה את רמות שביעות הרצון של הלקוח.

לסיכום, PEGA מציעה פלטפורמת CRM המתאימה לארגונים גדולים, משלבת בתוכה יכולות אוטומציה ו-AI מתקדמות, שבצורה קלה יחסית יכולה להביא לשדרוג מערך ניהול קשרי הלקוחות, ולייצר ROI גבוה לארגון".

לפרטים נוספים היכנסו לקישור הבא

הפוסט PEGA מביאה אוטומציה מקצה לקצה לעולמות ה-CRM הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ההתפתחות הטכנולוגית משמשת מנוף ליצירת יוזמות, סטארט-אפים ומקומות עבודה חדשים. סטודנטים הפונים ללימודים גבוהים, יודעים כי בחירתם בלימודי הנדסה תוביל אותם לתחום מבוקש, לשילוב מהיר בשוק העבודה בתפקידים ובמקומות נחשקים, לשכר גבוה, לתנאי העסקה מפליגים ולתרומה לצמיחתה הכלכלית והביטחונית של מדינת ישראל. אך אליה וקוץ בה – מדינת ישראל נמצאת במחסור מתמיד של אלפי מהנדסים בשנה, והדרישה הכללית לבוגרי הנדסה ומקצועות טכנולוגיים נוספים רק עולה עם הזמן. בעוד חמש שנים, כך על פי נתוני משרד האוצר, יהיו חסרים לנו 100 אלף עובדי היי-טק.

אם המדינה לא תתעשת, ולא תדאג כבר היום לטפח את לימודי הטכנולוגיה מגיל הגן, אומת הסטארט-אפ תישאר בלי היי-טקיסטים ובלי הכסף הגדול שזורם לו כיום. מיליארדי הדולרים שמגייסות חברות הטכנולוגיה ירדו להם לטמיון, הכסף הזה יברח מכאן כלעומת שבא, ומי שייהנו ממנו הן רשויות המס במדינות אחרות, כמו אוקראינה, הודו וסינגפור.

נחוצה תכנית לאומית מקיפה, אשר תשקיע הן בחינוך לחשיבה טכנולוגית מעודדת מגדר ומגוון, והן בחינוך למסוגלות והגשמה עצמית, מהגילאים הצעירים ביותר ועד וכולל השירות הצבאי-לאומי.

התכנית שהציגו לאחרונה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן ושרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, להטמעת לימודי היי-טק כבר מגיל הגן היא צעד נכון ונבון, אך אין בו די. הממשלה חייבת לגבש תכנית כוללת, עם ראייה רחבה ששואבת מגזרים נוספים ומשלבת אותם בעולם ההיי-טק הישראלי, מגזרים שעד כה היו כמעט מודרים.

רובם המכריע של עובדי ההיי-טק בישראל גדלו בערים ובשכונות מבוססות, רובם זכו בצעירותם לשיעורי העשרה וחוגים מדעיים, הודות ליכולת הכספית של הורים מבוססים כלכלית. המענה לצרכי המשק העתידי, מחייב שילוב אוכלוסיות נוספות כבר בגיל הרך.

זקוק לחיזוק דחוף. ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: BigStock

המפתח לשוויון הזדמנויות ולצמצום הפערים בחברה

הטמעת השכלה טכנולוגית, שטומנת בחובה גם פרנסה טובה, היא המפתח לשוויון הזדמנויות ולצמצום הפערים בחברה – ולשם צריכים לכוון קברניטי הממשלה.

אנו מצויים בפתחה של צומת דרכים. לממשלה הנוכחית יש את כל הכלים להוביל חזון להכשרת דור מהנדסי העתיד של ישראל, שישתלבו בחברות ההיי-טק, בתעשייה הצבאית ובפיתוח הטכנולוגיה של המחר. על המדינה להשקיע משאבים להטמעת החינוך הטכנולוגי עוד בגיל הרך, בקרב כל שכבות האוכלוסייה. צריך לקדם תכנית ממשלתית ללימוד מדעי המחשב ושפות התכנות המובילות כבר מגן חובה ועד י"ב, להכשיר מורים נוספים, וכל זאת בהמשך לעידוד ותמיכה בהשכלה הגבוהה במקצועות הטכנולוגיים, על מנת לאפשר לעובדים שיגיעו לשוק העבודה להשיג תעסוקה איכותית ויצרנית, כזו שתעמוד גם בביקוש ההולך וצומח  להיי-טקיסטים מיומנים כחול-לבן.

אין לי ספק כי בקרב קובעי המדיניות בישראל קיימת ההסכמה כי עלינו כאומה וכחברה לגייס את כל המשאבים הנדרשים במטרה להכשיר את דור המועסקים הבא במקצועות הקשורים לפיתוח, תעשייה והיי-טק, מפני ששם נמצא כוחנו, זהו מנוע הכלכלה והצמיחה של ישראל, ולשם העולם צועד; ובאותה הזדמנות להשיג מוביליות וצמצום פערים.

הכותב הוא רקטור SCE במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

הפוסט תנו להיי-טק לנצח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נכנעו לפוטין: אפל וגוגל הסירו מחנויות האפליקציות שלהן ברוסיה את אפליקציית ההצבעה שנוצרה על ידי נאמניו של מתנגד המשטר הכלוא אלכסיי נבלני.

אפליקציית "הצבעה חכמה" שהוסרה, נועדה לכאורה לסייע לאזרחים להצביע עבור מועמדים שיש להם סיכוי גבוה יותר לגבור על מתמודדים מטעם מפלגת השלטון הרוסית.

לפי הדיווחים, הממשל הרוסי הפעיל לחצים על אפל וגוגל להסיר את האפליקציה במשך שבועות לקראת הבחירות הכלליות ברוסיה, שהחלו בסוף השבוע ומסתיימות היום, בטענה כי הן לא חוקיות ואיים עליהן בקנסות ואף האשים אותן בהתערבות לא חוקית בבחירות.

עוד דווח, כי נציגים מטעם ענקיות הטק נפגשו עם בכירי השלטון ביום ה' האחרון, ולאחר מכן הודיע הממשל כי אפל תציית לדרישת ההסרה.

מקור המקורב להחלטת ההסרה של גוגל אמר, כי הרשויות הרוסיות איימו להאשים ולהעמיד לדין עובדי גוגל מסוימים בשל עבירות פליליות חמורות – מה שהכניע גם את גוגל.

ביום ו' האחרון, צייץ תומך של נבלני בטוויטר, איוון זדאנוב, שהארגון שלו שוקל לתבוע את אפל ואת גוגל בשל הסרת האפליקציות, וכתב כי פעולת הצנזור היא "טעות גדולה". זדאנוב גם פרסם את מה שלדבריו הוא תשובתה של של אפל, שבה היא מצטטת את הגדרות הקרמלין של כמה ארגונים תומכי נבלני כקיצוניים וכלא חוקיים – כסיבה להסרת האפליקציה.

מאפל לא נמסרה תגובה.

הפוסט בלחץ הממשל הרוסי – גוגל ואפל הסירו אפליקציית בחירות של מתנגד המשטר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רוזה קובלנס (44) מונתה לסמנכ"לית לקיימות בחברת סטרטסיס. קובלנס תשמש בתפקידה החדש במקביל לניהול תחומי תקשורת הפנים הגלובלית ויחסי הציבור של החברה בישראל. מהלך הקמת היחידה הייעודית לנושא הוא חלק ממחויבות החברה, המתמחה בתחום הדפסת התלת-ממד הפולימרית – להגנה על הסביבה וכחלק מנשיאת דגל הקיימות בתעשייה בכלל ובתחומה בפרט. קובלנס תשמש בתפקידה החדש במקביל לניהול תחומי תקשורת הפנים הגלובלית ויחסי הציבור של החברה בישראל. בטרם הצטרפותה לסטרטסיס, לפני מעל שש שנים, שימשה קובלנס כמנהלת תקשורת פנים בחברת NICE ובתפקידים בכירים בג'וינט ומלכ"רים נוספים, עם ניסיון רחב בבניית שותפויות גלובליות וקידום התנדבות. לקובלנס תואר שני Executive MBA מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובניהול מלכ"רים ותואר ראשון בספרות אנגלית ותולדות האמנות. לדברי מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, זהו בדיוק הזמן לייצור שמתחשב בסביבה. "הכלכלה הגלובלית החדשה דורשת מחברות להתאים עצמן ולהתגבר על אתגרים בלתי צפויים, תוך שמירה על מחויבותן להגנה על הסביבה בה הן פועלות", אמר. לדבריו, המשימה של סטרטסיס הינה לתרגם את הובלתה בתחומי ההדפסה בתלת-ממד ליישומים עסקיים שיאפשרו ללקוחות לייצר פחות פסולת ולהפיק ערך מוסף רב יותר מהתהליכים הדיגיטליים שמניעים את פתרונות הייצור של החברה. "אנו מכוונים לסייע ללקוחות להפחית את טביעת הרגל הפחמנית, להוריד את התלות בשינוע מלאים גדולים וחלקים ולקצר את שרשראות האספקה בתעשיות רבות, דוגמת תעופה, רכב, בריאות ומוצרי צריכה". מהלך הקמת יחידה ייעודית לקיימות, אמר ד"ר זייף, ישמש כדוגמה לכלל התעשייה ובפרט ליצרני פתרונות ההדפסה בתלת-ממד. "כחלק מהתהליך", ציין זייף, "הצטרפה סטרטסיס כחברה מייסדת לארגון AMGTA (ארגון יצרני התלת-מימד הירוקים), שקובלנס מצטרפת אליו כחברת דירקטוריון".

הפוסט סטרטסיס מינתה את רוזה קובלנס לסמנכ"לית לקיימות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אילן שפיגלמן, סמנכ"ל השיווק של אורקל (Oracle) ישראל – פורש מתפקידו, כך נודע לאנשים ומחשבים.

בימים האחרונים הודיע שפיגלמן להנהלת החברה על רצונו לעזוב את התפקיד. לדבריו, "לאחר שבמשך תקופה ארוכה מהקריירה שלי שימשתי בתפקיד המאתגר, אני פונה לדרך חדשה". במהלך יותר משני עשורים בהם שימש בתפקידו, היה אחראי שפיגלמן למיצובה של אורקל כענקית IT בשוק המקומי. ככל הידוע, לא ימונה לו מחליף.

יצוין כי אין קשר בין עזיבתו של שפיגלמן לבין נימבוס – מכרז הענן הממשלתי, שבו אורקל הפסידה, כמו גם לעזיבתו של עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל עד באחרונה. גם עזיבתו של נבון את תפקיד המנכ"ל הייתה חלק ממהלך כולל ועולמי שמבצעת אורקל. זמן קצר טרם פרסום תוצאות מכרז נימבוס, בו זכו אמזון ווב סרביסס (AWS) וגוגל (Google Cloud) – הודיעה אורקל כי היא מקימה ענן מקומי בישראל, בדטה סנטר של בינת בהר חוצבים בירושלים. בכך היא הפכה לחברה הראשונה מבין השחקניות שהתמודדו במכרז שהחלה בהליכים להקמת הדטה סנטר באופן מעשי. כאמור, הפרישה של שפיגלמן קשורה לשינויים מבניים וארגוניים באורקל העולמית.

לפני שהגיע לאורקל, ב-2000, היה שפיגלמן ממקימי הסניף הישראלי של קומפאק (Compaq) בישראל, ושימש סמנכ"ל המכירות של הסניף. במהלך שנות ה-90' של המאה הקודמת הייתה קומפאק הספק העיקרי של מחשבים אישיים, תואר שבו החזיקה עד2001, אז השיגה אותה HP. ב-2002 נמכרה החברה ל-HP תמורת סכום של 25 מיליארד דולרים. לפני קומפאק עבד שפיגלמן כמה שנים ב-HP ישראל. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון.

לא ניתן היה להשיג את תגובת אורקל ישראל או זו של שפיגלמן לדיווח.

הפוסט אילן שפיגלמן פורש מאורקל ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עמידר החדשה, חברת השיכון הלאומית, ביצעה באחרונה צעד משמעותי נוסף לשדרוג אפיקי שירות הלקוחות שלה עם סוכן וירטואלי חכם (צ'אט בוט), מבוסס טכנולוגיה של יבמ (IBM). בסיוע חברת הבוטיקה וובטק (Webtech), ששימשה כמבצעת בפועל של הפרויקט, הוטמעה מערכת אשר הותאמה במיוחד לצרכי עמידר החדשה – הצ'טבוט נותן שירות ללקוחות במענה לשאלות נפוצות, כחלופה למוקד הטלפוני, מאפשר ביצוע פעולות כגון חידוש זכאות לסיוע בשכר דירה, וכן איתור טפסים ומסמכים. בנוסף הסוכן הווירטואלי מבצע תזכורת פרואקטיבית ללקוחות לקראת מועד פקיעת החוזה שלהם – והפנייתם לפעולות הנדרשות לצורך חידושו.

עד היום, אפיקי שירות הלקוחות של עמידר כללו אתר אינטרנט עם אזור אישי מאובטח, אפליקציית שירות ללקוחות, משרד נייד לשירות בבית הלקוח, וכן מערכת טפסים מקוונת – זאת בנוסף על נציגי שירות לקוחות טלפוניים ומרכזי שירות לקבלת קהל. הרציונל מאחורי ההטמעה של הסוכן החכם היה ניסיון לשיפור תהליכים והתייעלות על ידי המרת חלק מפעילות שירות הלקוחות לאפיקים המקוונים ובמיוחד לאפיק אוטומטי.

וובטק

ליאור אברהם מ-וובטק, מנהל תחום דיגיטל וחדשנות בפרויקט, הציע תחילה לשלב סוכן חכם ברמה בסיסית באתר החברה, כדי לספק ללקוחות מתן אפשרות לטיפול בשאלות ותשובות נפוצות (MVP). השאיפה הייתה לבחון באמצעות הפיילוט הזה את שיעור המעורבות ותגובות הלקוחות. "עד מהרה התברר שהתגובות טובות מאוד. התאפשרה חקירה מדויקת של המדדים השונים, ואחד מכל שישה גולשים באתר עשה שימוש במערכת", אמר אברהם.

מגיפת הקורונה, שאילצה את המשק כולו למקד את עיקר הפעילות באפיקי הדיגיטל, הדגישה עוד את היתרונות של הסוכן החכם ובעמידר ראו בכך הזדמנות לשיפור וטיוב רמת השירות מרחוק. הסוכן החכם הפך לערוץ נגיש ולחלופה יעילה למרכזי השירות של החברה, והשתלב באופן מלא במערך שירות הלקוחות של עמידר. העובדה שניתן היה להפעיל אותו גם בזמנים בהם מרכזי השירות נסגרו לקבלת קהל, הייתה מרכיב מכריע בשמירת הרציפות העסקית במיוחד לחברה כעמידר, העוסקת בדיור ציבורי ומתן סיוע בשכר דירה.

אחת הפעולות המעניינות שמאפשרת המערכת היא יכולת החיזוי של פעולות עתידיות, למשל – חידוש חוזה או זכאות. במקרה הזה נשלחות ללקוח עוד בטרם פקיעת החוזה או הזכאות תזכורת. המערכת מנטרת את בסיס הנתונים, מזהה פעולה העומדת להסתיים, מייצרת קישור מתאים לפעולה הנדרשת בעת השיחה, ושולחת אותה ללקוח בצורה אוטומטית.

וובטק שילבה בסוכן החכם שתכננה טכנולוגיה פורצת דרך המבוססת על IBM Watson Assistant. הסוכן החכם ממנף טכנולוגיית הבנת שפה טבעית, ש"מבינה" את כוונת הלקוח ומספקת לו את התשובות המתאימות – בכל שעה ביום, בשלוש שפות וביעילות גבוהה.

התברר, למשל, שהזמן הממוצע של שיחת לקוח עם המערכת עמד על כחמש דקות, לעומת 16 דקות בשיחה עם נציג אנושי. עוד התברר שהסוכן החכם נעצר ללא תשובה רק ב-11% מהפניות.

הסוכן החכם – זמין בכל פלטפורמה בה פוגשים הלקוחות את עמידר

הסוכן החכם יהיה זמין בכל פלטפורמה בה פוגשים הלקוחות את עמידר: אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק הרשמי, האפליקציות הייעודיות ואפילו באמצעות ווטסאפ. באחרונה הוא החל להשתלב גם במענה לשיחות הטלפון.

כיום, אם תתקשרו למוקד עמידר החדשה אחרי שעות הפעילות של הנציגים האנושיים, תשוחחו עם הסוכן החכם בקול אנושי. הוא יענה לשיחה, יקשיב לפניה ויבצע ניתוח שפה טבעית (NLP) כדי לזהות אמירות של הלקוח ולמלא את פרטי הפנייה – שם, טלפון, מספר תעודת זהות ומידע נוסף. ההמרה מ-Speech To Text נעשית בצורה מדויקת, ומעבירה את המידע הלאה למערכת הליבה הארגונית, או אל נציגי השירות, להמשך טיפולם.

ומה קורה אם הסוכן החכם אינו יודע להשיב על השאלה? בשל כך פיתחה וובטק מערכת LIVE BOT, המאפשרת מעבר לנציג אנושי, במקרה בו הסוכן החכם לא מוצא את התשובה המדויקת לשאלת הלקוח. אבל גם במעבר לנציג האנושי לא פוטר את הסוכן מלהמשיך לתת סיוע. במהלך השיחה האנושית רצה ברקע מערכת בינה מלאכותית, הלומדת את השאלות והתשובות שנשאלו ומשמשת אותו לשיפור מתן התשובות בפעם הבאה, כדי להקטין את שיעור הפונים לנציג אנושי.

כ-5,000 לקוחות פונים מדי חודש לסוכן החכם של עמידר החדשה לקבלת שירות ומידע. בשנה האחרונה, מעל 19 אלף לקוחות חידשו את הזכאות לסיוע בשכר דירה באמצעות הבוט בלבד – מקצה לקצה. היתרונות של המערכת עבור הארגון הם מתן שירות יעיל וזמין וחיסכון בעלויות השירות, ומבחינת הלקוחות – מתן מענה יעיל, בכל שעה, במספר שפות ובחוויה חיובית שפותרת להם בעיות.

רחל לוביאניקר, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בעמידר החדשה, שהובילה את השינוי, משבחת את התוספת החדשה למערך שירות הלקוחות של החברה. "אם בעבר חשבו שמדובר בטרנד, היום כבר ברור שמדובר בכלי עבודה יעיל המשתלב באסטרטגיה הדיגיטלית שלנו ובמדיניות השירות, הרואה את הדיירים במרכז ופועל להעניק מענה זמין. המלצתי לארגונים היא חד-משמעית: התחילו בקטן, הרגישו את תגובת הלקוחות אבל צאו לדרך, אחרת המתחרים שלכם יקדימו אתכם, ואז הכל יהפוך למורכב יותר".

ליאור חקלאי, מנהל ענן היברידי ובינה מלאכותית ב-יבמ: "Customer Care הוא תחום פעילות מרכזי ב-יבמ וממשיך להתפתח בזכות החוקרים במעבדת המחקר שלנו בחיפה. התחום נמצא בצמיחה מתמדת, חברות מותג בעולם משתמשות ב-Watson assistant, ואני שמח על השותפות עם חברת וובטק, שמסייעת לחברות ישראליות רבות, בכל סדר גודל, ליישם את הפתרון. עמידר החדשה מוכיחה כיצד מנהיגות IT בארגון משפיעה על המיצוב של עמידר כחברה מתקדמת, חדשנית ושירותית".

הפוסט כשהצ'טבוט הופך לנציג שירות מן המניין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

וריפון (Verifone) ישראל, הפועלת בתחום מערכות תשלום אלקטרוניות מאובטחות, הכריזה על שורת מינויים של נשים בכירות בהנהלה.

ענבל דיין מונתה לסמנכ"לית השיווק. דיין ניהלה בשנים האחרונות את מחלקת השיווק של חטיבת הפרטיות ביבואנית הרכב סמלת.  בתפקידה האחרון בחברת הדיגיטל אטומי, ניהלה את פעילות הדיגיטל של לקוחות מובילים בחברה. היא בעלת תואר ראשון במינהל עסקים שיווק.

אורנית ברנדס מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש. ברנדס שימשה לפני כן כסמנכ"לית משאבי האנוש של חברת ג'ול. היא מביאה עימה ניסיון של 20 שנה בתחום משאבי האנוש בחברות גלובליות בתחומי הטק והלייף סטייל. היא בעלת תואר שני במשפטים ותואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים.

אורנית ברנדס, סמנכ"לית משאבי אנוש, וריפון. צילום: נופר חסון הנדלמן

עו"ד סיגל ברננקה מונתה ליועצת המשפטית. לברננקה ניסיון של 15 שנה בייעוץ משפטי לחברות בתחומי היי-טק, תקשורת, אנרגיה ופינטק בארץ ובחו"ל. בנוסף, היא בעלת ניסיון רב בעבודה עם חברות גלובליות בתחומי מזכירות חברה, רגולציה, ציות וייעוץ משפטי שוטף בתחום המסחרי והאזרחי. היא בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט בינלאומי מסחרי.

עו"ד סיגל ברננקה, יועצת משפטית, וריפון. צילום: נופר חסון הנדלמן

אירית אבני מונתה לסמנכ"לית Delivery. לפני כן, כיהנה כמנהלת פרויקטים ומוצרים בכירה בחברות פינטק, תוכנה ומסחר מקוון. היא בעלת ניסיון של יותר מ-20 שנה בחברות גלובליות וסטארט-אפים. היא בעלת תואר ראשון בסטטיסטיקה וחקר ביצועים ומדע המדינה ותואר שני במינהל עסקים.

אירית אבני, סמנכ"לית Delivery, וריפון. צילום: נופר חסון הנדלמן

הפוסט שורת מינויים של נשים לתפקידים בכירים בהנהלת וריפון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות