יותר ויותר משתמשי Twitch נופלים קורבן למה שמכונה hate raids. אתמול (ד'), במטרה להגביר את הלחץ על החברה שהפלטפורמה בבעלותה, כך שתפתח מנגנוני הגנה טובים יותר, הסטרימרים הפעילו חרם בן יום אחד ושבתו מהזרמות. הפצת שנאה (או מה שמכונה בלועזית hate speech) ברשתות חברתיות היא תופעה ידועה וכואבת, ואולם כדי להבין במה מדובר בשירות Twitch כדאי ללמוד קודם מה הם אותם raids שבהם עסקינן.

raid – כיף שהפך לסיוט?

raid שולח את כל מי שבדף הערוץ של מזרים אל ערוץ יעד אחר. באמצעות raids יכולים הסטרימרים לפרגן למזרימים אחרים ושלוח צופים לערוץ אחר לאחר שסיימו שידור. raid יכולה להיות דרך מצוינת ליצור קשרים ושיתופי פעולה עם סטרימרים, על ידי שיתוף קהלים וגידול הקהילות של המזרים.

במהלך raid למעשה שולח המשדר את העוקבים שלו למזרים אחר, ומדובר בחלק שגרתי, ונחמד כקונספט, בתרבות Twitch. למעשה זהו סימן לתמיכה וכן מסמל את האופי הקהילתי של הפלטפורמה.

הטרדות ושנאה ברשת. צילום אילוסטרציה: BigStock

הבעיה היא שמנגנון זה החל להיות מנוצל לרעה ב-hate raid – מזרים שולח לאחר לכאורה raid אך במקום צופים, החשבון מוצף בחשבונות בוט שמטביעים את המקבל בהודעות פוגעניות, שמפרסמים מידע אישי, שמשתמשים במונחים מפלים ו/או גזעניים, ואף שמשתמשים בסמלים ימניים קיצוניים. זה קורה בתדירות כל כך גבוהה באחרונה, שלעיתים קרובות אין לסטרימרים כל דרך להתמודד עם המצב מלבד לבטל את חשבונותיהם, או לפחות להשבית את השידורים שלהם באופן זמני.

וכך, מה שבדרך כלל גרם לשמחה הפך בשבועות האחרונים לסיוט של הרבה סטרימרים ב-Twitch: הפלטפורמה מודיעה להם על עוקבים חדשים, אבל הם לא מתגלים כמעריצים מעוניינים, אלא כבוטים שיש להם חשבון עם דיבור שנאה ועלבונות מחרידים. המשתמשים טוענים שהחברה לא מטפלת בכך מספיק בנוקשות ובנחישות, ואומרים שכבר אינם רוצים לקבל raids יותר, אם מדובר בהצפות של hate raids.

כאמור, ההשבתה של ההזרמות תוכננה ל-1 בספטמבר וליום בודד בלבד, תחת ההאשטאג TwitchDoBetter# – שפשוט קורא למפעילי הפלטפורמה לנקוט בפעולה יעילה ועקבית יותר נגד מה שמכונה hate raids.

Twitch כבר הבטיחה לפעול למיגור התופעה בסדרת ציוצים שפרסמה ב-11 באוגוסט. ואולם מי שנפגעו טוענים שהחברה עדיין לא עושה מספיק, ולכן יזמו את החרם.

מובן שההתקפות העוינות האלו על סטרימרים בודדים אינן דבר חדש – הרשתות החברתיות הלא מלאות בתכני שנאה ובאלימות וירטואלית – אך לפי הדיווחים של משתמשים הן משתוללות ביתר שאת בשבועות האחרונים, ובפרט מופנות כלפי בני מיעוטים, שחורים, טרנסים או סטרימרים בעלי מוגבלויות שונות. יש לקוות שהמחאה תבהיר לחברה את אחריותה למציאת פתרון לחיסול התופעה הקשה במהירות ובתקיפות.

הפוסט בגלל תופעת ה-hate raids – מזרימים החרימו אתמול את Twitch הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בנק לאומי הודיע על חתימת הסכם עם גוגל, שבמסגרתו יציע ללקוחותיו את הארנק הדיגיטלי Google Pay. עם השקת Google Pay בישראל, יוכלו לקוחות לאומי, כמו גם לקוחות פפר מקבוצת לאומי, לשלם בחנויות השונות – הפיזיות והמקוונות, באמצעות הארנק הדיגיטלי של ענקית הטכנולוגיה. הלקוחות יוכלו להתחבר ל- Google Payבאמצעות אפליקציות לאומי ופפר, או ישירות דרך מערכת ההפעלה Android.

Google Pay צפוי להצטרף לשורת הארנקים הדיגיטליים המוצעים ללקוחות לאומי, בהם ארנק לאומי ו-Apple Pay.

אייל פרי, מנהל התשלומים והחדשנות בלאומי: "אחרי שלאומי היה הבנק הראשון להציע ללקוחותיו תשלום בנייד, אני שמח שגם היום אנחנו הראשונים להביא את חזית החדשנות הטכנולוגית ללקוחותינו. התפיסה שלנו בלאומי היא של בנקאות פתוחה ושל שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, במטרה להנגיש ללקוחותינו מגוון רחב של מוצרים חדשניים".

הפוסט עולה לישראל: Google PAY יגיע בקרוב לבנק לאומי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אמזון יוצאת למסע גיוס עובדים חדש, וראשון תחת המנכ"ל הנכנס אנדי ג'סי.

החברה מסרה אתמול (ד') כי היא מתכננת להעסיק עוד 55,000 אנשים, כשכ-40,000 מהתפקידים אשר להם היא מחפשת עובדים הם בארה"ב (בפריסה על פני 220 מיקומים שונים בהם החברה פועלת ברחבי הארץ) והשאר בארצות שונות העולם. לפי החברה, הפעם לא מדובר בעובדי מחסנים אלא בגיוס לתפקידים ארגוניים שונים.

המנכ"ל החדש ג'סי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אמזון מתכננת להעסיק 55 אלף עובדים לתפקידים עסקיים וטכנולוגיים ברחבי העולם ושהגיוס יערך בחודשים הקרובים.

לסבב זה קדם מסע גיוס נרחב שהתרחש במרץ 2020, עת הכריזה אמזון כי היא תשכור מאה אלף עובדי מחסן ומשלוחים בארה"ב, כדי להתמודד עם הביקוש הגואה במהלך מגיפת הקורונה. ואולם לפי הדיווחים, בשנת 2020 היא למעשה שכרה לבסוף בסך הכל יותר מחצי מיליון מועסקים חדשים, כדי למלא תפקידי מחסן ומשלוחים, ככל הנראה פשוט על מנת לעמוד בלחצי ההזמנות אונליין שהציפו את ענקית המסחר האלקטרוני.

העובדים מועסקים בתנאים חמורים? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock

מגייסת – אבל האם העובדים זוכים לתנאי העסקה ראויים?

ג'סי חשף את המשרות החדשות שימוקמו ברחבי העולם, בראיון הראשון שלו מאז יולי, אז החליף את מנכ"ל אמזון המיתולוגי, המייסד שלה ג'ף בזוס, שפרש מהאחיזה בהגה החברה ונותר רק היו"ר שלה כיום.

ג'סי, שהיה מנ"כל עסקי הענן של אמזון, AWS בטרם מונה לתפקיד החדש, אמר לרויטרס כי אמזון זקוקה ליותר כוח אדם, כדי לספק את הביקושים בתחומי הקמעונאות, הענן והפרסום, כמו גם בשאר התחומים שבהם היא עוסקת. לדבריו, התחום החדש שבו פועלת כעת החברה – שהחליטה לשגר לוויינים לחלל לשם הרחבת הגישה לפס רחב במיזם בשם Project Kuiper – ידרוש גם הוא הרבה עובדים חדשים.

כדאי לזכור שבמקביל להיותה מעסיקה כה גדולה ודומיננטית, אמזון ממשיכה לספוג ביקורת ולחצים בגין האופן שבו היא מתייחסת לעובדים שלה. סיפורים שנפוצו בתקשורת, כמו פרשיית ההשתנה בבקבוקים של נהגיה בשל לחצי העבודה, הבהירו לרבים כי להיות עובד של אמזון כנראה פחות זוהר במציאות משהטייטל נשמע או נתפש.

ניסיון לאיגוד עובדים למען יצירת תנאי העסקה טובים יותר, שהתרחש במחסן של החברה בבסאמר שבאלבמה, נכשל בתחילת השנה, ואפשר שמאחורי ה"כישלון" הזה ניצבים מאמצים שהפעילה החברה כדי לסכל את המהלך. 

ארגוני עובדים שונים מנסים כל העת לסייע לעובדי אמזון לזכות בתנאים משופרים. כך למשל Teamsters Union, אחד האיגודים הגדולים בארה"ב, בישר ביוני כי יגביר את מאמציו לאיגוד עובדי אמזון, ואמר כי החברה מנצלת עובדים על ידי תשלום שכר נמוך, שהיא דוחפת אותם לעבוד במהירות גבוהה, ואינה מציעה להם ביטחון תעסוקתי.

הפוסט אמזון תוסיף 55 אלף עובדים – גיוס ראשון תחת המנכ"ל אנדי ג'סי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ספלאנק (Splunk) פרסמה בשבוע שעבר את תוצאות הרבעון השני שלה לשנה הנוכחית, ושוב הכתה את תחזיות האנליסטים עם עוד רבעון פנטסטי.

החזון של ספלאנק להעביר את מירב פעילותה לענן מוכיח את עצמו והמספרים מאמתים את הביצועים המדהימים של ספלאנק. שניים מנתוני הרבעון השני מוכיחים זאת: ספלאנק סיפקה הכנסות חוזרות שנתיות (ARR) בסך של 2.63 מיליארד דולר – צמיחה של 37% לעומת השנה שעברה. מתוכן, סך ההכנסות החוזרות מענן (Cloud ARR) הגיע ל-976 מיליון דולר – זינוק של 72% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

ההצלחה הזו קשורה בין השאר לאופן שבו ספלאנק מפתחת את מודל המחירים שלה. החברה שילבה, בעקבות משובים ושאלות מלקוחות, מודל תמחור מבוסס עומס עבודה, וזה היה צעד בכיוון הנכון כדי לסייע ללקוחותיה לקבל ערך רב יותר מהנתונים שלהם ולשפר את ה-TCO שלהם.

נשיאים חדשים לספלאנק

צוות המנהיגות של ספלאנק המשיך להתעצם עם הבאת בכירים ברמה העולמית. החברה קיבלה בברכה את הנשיאים החדשים, תרזה קרלסון ושון בייס, שהגיעו מ-AWS בתחילת השנה, והם מינפו במהירות את מומחיותם בתחומי הצמיחה וחדשנות המוצרים לטובתה.

לבסוף, ספלאנק מתכוננת לאחד האירועים הטובים ביותר בכל תעשיית ההיי-טק – Conf21, שתתקיים ב-21 באוקטובר. אירוע זה מתבסס כולו על סיפורי לקוחות שיוצגו על ידיהם על במות הכנס לאס וגאס.

תומר פרידור, מנכ"ל ספלאנק ישראל וריג'יונל דיירקטור בחברה, אמר כי "בכאוס הקיים, הדבר היחיד הוודאי הוא שהמידע רק ילך ויגדל. הארגונים שימשיכו לצמוח יהיו אלה שיקשיבו למידע הזה, יפיקו ממנו תובנות עסקיות ויקבלו החלטות מבוססות מידע. לכן, ספלאנק ממוצבת על ידי האנליסטים כאחת החברות המוכנות לעתיד בצורה המיטבית, עם Data-to-Everything Platform, ולכן אנחנו רואים את המשך צמיחתה בעולם, ובכלל זה בישראל. ספלאנק יכולה לרכז ולנתח מידע שמגיע מאלפי מקורות מידע, ללא כל הגבלת נפח, ולייצר ממנו בזמן אמת תובנות עסקיות שהופכות לפתרונות עבור לקוחותיה במגוון רחב של תחומי פעילותם".

הפוסט ספלאנק הכתה את תחזיות האנליסטים; זינוק בהכנסות החוזרות השנתיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מייסד פלטפורמת הלוואות הקריפטו אונליין ביטקונקט (BitConnect) נמצא אשם בתביעה אזרחית בגין גיוס במרמה של כ-2 מיליארד דולר מאלפי משקיעים קמעונאיים שמולם עבד. ואולם זה לא סוף הפסוק במקרה הזה, משום שכעת ה-SEC, הרשות לניירות הערך האמריקנית, תובעת אותו גם כן.

סאטיש קומבהאני, אזרח הודי שהקים את ביטקונקט, הואשם בשקר לגבי יכולתה לייצר רווחים. לפי התביעה, השקרים של קומבהאני פגעו באלפי משקיעים קמעונאיים והפרו את חוקי הרישום במדינה, שנועדו להגן על המשקיעים.

בנוסף בתביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במנהטן, מאשימה גם את המקדם הבכיר של ביטקונקט בארה"ב, ואת החברה שלו, בטענה שהונו משקיעים קמעונאיים וגזלו מהם את כספם באמצעות הצעה גלובלית והונאת השקעות שעסקה בנכסים דיגיטליים. ה-SEC מאשימה את גלן ארקרו וחברת Future Money שלו שקיבלו במרמה יותר מ-24 מיליון דולר ב"עמלות הפניה", ועוד סכומים אחרים שגזלו במהלך העוקץ של ביטקונקט, שאיתו שיתפו פעולה. ארקרו הודה אתמול (ד') בפני שופט המחוז, מיטשל דמבין, באשמת קשירת קשר פלילי וגזר דינו יינתן ב-15 בנובמבר.

תביעת ה-SEC מבקשת להטיל על קומבהאני קנסות, שנועדו לכסות רווחים בלתי חוקיים וטובות הנאה אחרות שהפיק מהתרמית שמאחוריה עמד.

הבטיחו שהכסף שיושקע יגדל והכניסו אותו לארנקיהם הדיגיטליים

ההתפתחויות האחרונות מגיעות שלוש שנים לאחר ש-ביטקונקט השביתה את פלטפורמת ההלוואות וחילופי הקריפטו שלה, לאור אזהרות שקיבלה מהרגולטורים בטקסס וצפון קרוליינה.

ביטקונקט הייתה אמורה להשתמש ב"תוכנת הרובוט המתווך הקניינית שלה", בכדי להצמיח רווחים בשווי עד 40% לכספים שהופקדו אצלה, כך תיארה הודעת ה-SEC את שהתרחש. ואולם, לדברי רשות ניירות הערך, לחברה כלל לא היה מנגנון שכזו, ובמקום להשתמש בכספים בהשקעות ובבורסות, ביטקונקט ומנהליה "סינפו" אותם לטובתם על ידי העברתם במטבעות קריפטוגרפיים לארנקים דיגיטליים על שמם. הונאת הפונזי המסוימת התרחשה במשך כשנה, החל מינואר 2017.

ארקרו, לטענת ה-SEC, היה אחראי על משיכת לקוחות לאתר שלו, ושנוצר במיוחד לצורך ההונאה.

ה-SEC תבעה במאי חמישה מקדמי ביטקונקט אחרים על תפקידם בקידום התרמית על ידי יצירת המלצות ביוטיוב, לפעמים מספר פעמים ביום. היזמים קיבלו עמלות על סמך הצלחתם למשוך מזומנים למשקיעים.

ה-SEC מאשימה את כל המעורבים בתרמית ב"גניבת מיליארדי דולרים מאנשים ברחבי העולם על ידי ניצול העניין שלהם במטבעות קריפטוגרפיים", כך הבהירה לארה שאלוב מהראבן, מנהלת ה-SEC באזור ניו יורק.

הפוסט בעקבות תרמית קריפטו של 2 מיליארד ד' – מייסד ביטקונקט נתבע בידי ה-SEC הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כשהייתי סמנכ"ל אבטחת מידע של בנק הפועלים, הבנתי שלא משנה כמה הבנק ישקיע בטכנולוגיה, החוליה החלשה תהיה הגורם האנושי. עם כל הכבוד למתקפות מבחוץ, 60% מהפרצות נובעות מהנדסת אנוש או טעויות. עד שנת 2018 חברות הסייבר כמעט לא השקיעו בנושא הזה. הן חשבו שאפשר לשים מערכות שיצליחו למנוע מתקפות לפני שהן קורות. נדרשים פתרונות שיסייעו לגורם האנושי להתמודד עם מתקפות סייבר", אמר צחי שטראוס, מנכ"ל ומייסד משותף של סייברנייט (CyberNite).

"במקביל", אמר שטראוס, "92% ממתקפות הסייבר מתחילות בדואר האלקטרוני, ורבות מהן מצליחות בשל טעויות אנוש. עובד לוחץ על לינק שקיבל במייל ומאפשר להאקר לחדור לארגון, עובד מתפתה להאמין שהמייל שקיבל הגיע ממנהל הכספים שלו ומעביר כסף לגורם עוין. אפשר להשקיע בחינוך ובהדרכת עובדים, אך זה לא עוזר. מתקפות כופרה ופישינג הפכו מתוחכמות וקשה לזהות אותן, גם לאחר הכשרה".

הסטארט-אפ הישראלי סייברנייט פיתח פלטפורמה משולבת AI ההופכת את ההגנה – על הארגונים והעובדים – לאישית, ובכל ערוצי התקשורת של העובד. סייברנט הוקמה לפני פחות משנתיים, על ידי שלושה: שטראוס, יזם וטכנולוג בעל ניסיון בפיתוח ובניהול גופי פיתוח, גיא דגן, יזם ומומחה לגורם האנושי בסייבר, שהיה ממנהלי הסייבר בבנק הפועלים וגיא שקולניק, יזם וטכנולוג המתמחה בבוטים, בינה מלאכותית ופיתוח קוגניטיבי, שבעברו ייסד ועמד בראש WebTech. לאחר כמה הטמעות בארגונים ישראלים, החברה החלה את צעדיה הראשונים בחו"ל.

לנתח את התנהגות המשתמש הבודד

לדברי שטראוס, "אנו פועלים בתחום ה-Personal Cyber Security. הפתרון שלנו מנתח את התנהגות המשתמש הבודד ולא עושה מניעה ובלימת סכנות ברמה גורפת. אנו מפתחים פתרונות ייחודיים לכל עובד באמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית. המערכת שלנו יושבת על הפרופיל של העובד, לומדת אותו ויוצרת 'תעודת זהות'. אם יש חריגה בהתנהגות אנו יודעים להתריע. לדוגמה, גילוי הונאות, או זיהוי סגנון כתיבה. אם עובדת נמצאת בחופשת לידה נדע – כשמישהו אחר משתמש במייל שלה. אם עובד שולח מייל באמצע הלילה, שלא כהרגלו – נזהה את החריגה, האנומליה תזכה להתראה".

המערכת של סייברנייט. צילום מסך

המערכת של סייברנייט. צילום מסך

המוצר הראשון של החברה, לומד את התנהלות העובד ברמה פרסונלית ומאפשר להתריע מפני מיילים המגיעים לארגון – בסגנון כתיבה שונה, או עם מאפיינים חריגים. "בעתיד יהיה לנו גם פתרון למדיה החברתית. נדע לומר אם מי שכתב לך הודעה בפייסבוק – הוא אכן האדם הזה או פייק", אמר.

לדברי שטראוס, "אנו נותנים ניקוד לכל עובד ביחס ליכולות שלו לעצור מתקפות. מנהלים יכולים לבחון עד כמה לכל עובד קיימת מודעות להודעות דוא"ל חשודות. אם עובד מסוים בעל נטיה להתפתות לבצע פעולות מסוכנות – נתריע, וכך גם אם העובד במגמת שיפור. יש במערכת תסריטים של הונאות בדוא"ל, ואנו עורכים בדיקות לעובדים לפי תסריטים שונים. זהו כלי תרגול לבדיקת העובד וערנותו".

"התחלנו מכירות בתחילת השנה", סיכם שטראוס. "יש לנו לקוחות מהמגזר הפיננסי, אוניברסיטאות, עולם ביטוח וחברות IT . לגופים קטנים יותר אנו מספקים את הפתרון במודל תוכנה כשירות. הביקוש וההתעניינות גדולים כי קל להוכיח את היעילות. את ההפצה וההטמעה בישראל אנו עושים עם ויז'ואל סקיוריטי. הביקוש בארץ לפתרון שלנו הוא גבוה, אך האתגר הוא מעבר לים, קודם כל בארה"ב. אנו מעניקים יכולת לאתר מתקפות פישינג וכופרה, כי המערכת יודעת לזהות מיילים חשודים – לצד כלים לאימון העובדים".

הפוסט "לא משנה כמה ישקיעו בטכנולוגיה, החוליה החלשה תהיה הגורם האנושי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

1.37 מיליארד סמארטפונים יימכרו בשנת 2021 בעולם – כמכשיר אחד על כל שישה בני אדם – ומתוכם 570 מיליון מכשירים יהיו תומכי דור 5  – כך צופה חברת המחקרים IDC בדו"ח הרבעוני האחרון שפרסמה.

עוד צופה התחזית שהמספר העצום הזה יהיה ביטוי של 7.4% בצמיחה, ועם זאת – הצמיחה תהיה נמוכה יותר בהשוואה לשנת 2019 שטרום המגיפה.

הדו"ח צופה כי משלוחי אפל יזנקו ברבעון השני ב-13.8%, זאת לעומת עלייה של 6.2% במכשירי Android. בנוסף, מכשירי הפרימים ימשיכו להציג ביקושים, כשמחיריהם יעמדו על 1,000 דולר או יותר, והגידול בהם יתבטא ב-116% ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020.

"השווקים הגדולים ביותר בעולם – סין, ארצות הברית ומערב אירופה – ימשיכו להציג ירידה לעומת 2019", מציין הדו"ח, "אבל השווקים הצומחים, כמו הודו, יפן, המזרח התיכון ואפריקה מניעים את השיקום".

דור 5

גורם מאיץ נוסף ועיקרי לצמיחה בשנת 2021 הוא משלוחי דור 5, כשהן היצרניות והן המפעילות ממקדות מאמצים במכשירי דור 5, שמחיר המכירה הממוצע שלהם גבוה בהרבה מזה של מכשירי דור 4 הישנים יותר", מציינת IDC בדו"ח. החברה מציינת, כי מחיר מכירה ממוצע של סמארטפון דור 5 יגיע לכ-634 דולר בשנת 2021, מעט יותר ממחיר המכירה הממוצע ב-2020 – שעמד על 632 דולר. גם במחירים האלה, המשלוחים של מכשירי דור 5 יצמחו ב-123.4% בשנת 2020 – ויגיעו לסך של 570 מיליון.

תחזית משלוחי הסמארטפונים בעולם ברבעון השני של 2021 לפי דורות סלולריים. מקור: IDC

לפי הדו"ח, סין תמשיך להוביל את השוק, עם נתח של 47.1% משוק דור 5 העולמי, ואחריה ארצות הברית עם 16%, הודו עם 6.1% ויפן עם 4.1%.

"עד שנת 2022, מכשירי דור 5 צפויים להוות יותר ממחצית המשלוחים העולמיים של סמארטפונים, עם נתח שוק כללי של 54.1%", מציין הדו"ח.

מכשירי דור 4, לפי IDC, יעברו ל"מחלקת המבצעים", עם מחיר מכירה ממוצע שינחת עד 206 דולר, ירידה של 30% לעומת 277 דולר בשנת 2020.

הפוסט IDC: משלוחי הסמארטפונים בשנת 2021 יסתכמו ב-1.37 מיליארד מכשירים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לג'אברה יש כבר היסטוריה מרשימה למדי של אוזניות אלחוטיות, והיא ממוקמת היטב בשוק הישראלי בזכות העובדה שהאוזניות מגיעות לכאן באופן סדיר בייבוא של ביקונקט. השבוע היא הכריזה בארץ על הדור השישי של האוזניות נטולות החוטים שלה, וגם הודיעה שקו המוצרים שלה יתבסס מעתה על שלוש קטגוריות: Core, Active ו-Pro.

האוזניות הראשונות בדור החדש שמושקות בישראל הן Jabra Elite 3, שמוצעות במחיר הנמוך ביותר בהן הושקו אוזניות של החברה בארץ, לפחות אוזניות TWS, והוא 329 שקלים. הן מגיעות עם דרייברים בגודל של 6 מ"מ, ומתחברות כמובן לאפליקציה של ג'אברה, שמאפשרת להגדיר להן בסים עוצמתיים במיוחד, ומצד שני צליל עשיר ונקי – ובמיוחד לעזור לשני הצדדים בשיחה לשמוע אחד את השני באופן ברור.

לצורך הזה ציידה ג'ברה את האוזניות בארבעה מיקרופונים, שניים בכל אוזניה, כדי להבטיח איכות שיחה גבוהה, ובנוסף ניתן להשתמש רק באוזניה אחת, כדיבורית, בזמן שמכניסים להטענה את האחרת. בסך הכל מציעות האוזניות שבע שעות עבודה, ועד 28 שעות בסך הכל, כולל מארז הטעינה.

לפי החברה מציעות ה-Elite 3, שהן אוזניות ה-Core בדור הנוכחי של החברה, בידוד מוחלט מרעשי סביבה עם אפשרות בחירה, לחלופין, לאפשר לכמות מסוימת של קולות לחדור מהסביבה, כשניתן לכמת את כמות הרעש הסביבתי שרוצים לאפשר שיגיע לאוזניות.

המשקל של כל אוזניה הוא 4.6 גרם, והמשקל של המארז הוא 33.4 גרם. בנוסף, ניתן לצמד אותן לעד שישה מכשירים במקביל.

הפוסט גאדג'Time: אוזניות TWS של ג'אברה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רשות המיסים מרחיבה את חקירותיה נגד ישראלים המחזיקים וסוחרים במטבעות וירטואליים ללא דיווח לרשות המיסים, שבמסגרתה נעצר היום (ה') פבל רודמן (37) מבאר שבע בחשד להשמטת הכנסות בהיקף של כ-4.3 מיליון שקלים ממסחר במטבעות וירטואליים, במטרה להתחמק מתשלום מס. בשבוע שעבר נעצר תושב ירושלים, בתחילת שנות ה-30 לחייו, בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של יותר מ-11 מיליון שקלים שהופקו מעסקאות של המרת מטבעות וירטואליים.

כמצוין בבקשת המעצר של רודמן, שהוגשה על ידי יחידת יהלום – היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המיסים, החשוד עובד כשכיר בחברה בתחום ניתוח מערכות מידע, תוכנה ואינטרנט. במסגרת חקירה סמויה שנערכה ביחידה החוקרת על ישראלים המחזיקים וסוחרים במטבעות קריפטוגרפיים בישראל, עלה שמו של רודמן כמי שביצע עסקאות רבות מאוד של קנייה ומכירה של נכסים וירטואליים שונים, לכל הפחות החל משנת 2017, ללא דיווח על הרווחים לרשות המסים.

בחקירה הסמויה נמצאו עסקאות רבות מאוד של המרת מטבעות וירטואליים, כדוגמת BCHABC (מטבע דני), ביטקוין, ביטקוין גולד, לייטקוין ועוד, בהיקף של מיליוני שקלים וכן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד, והשימוש בהם נועד, על פי החשד, לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים.

בדיווחים של רודמן לרשות המיסים לשנים 2017-2019 דווחו הכנסותיו והכנסות בת זוגו כשכירים בלבד.

בחקירתו אישר רודמן את פעילות המסחר במטבעות הדיגיטליים, ולדבריו לא דיווח מפני שלא משך את הכסף, אלא המשיך להשקיע אותו ובסיכום הכללי על פני השנים הוא לא הרוויח.

השופט הבכיר דוד שוהם מבית משפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשת יחידת יהלום והורה על שחרורו בערבות של החשוד, תוך הפקדת ערבויות כספיות.

הפוסט על הכוונת של רשות המיסים: ישראלים המחזיקים וסוחרים במטבעות וירטאליים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת הסייבר דיפ אינסטינקט הודיעה על מינוי יריב פישמן (46) לסמנכ״ל מוצרים ולחבר הנהלה בחברה.
לפישמן ניסיון עשיר בניהול מוצרים ככלל ובתחום הסייבר בפרט והבאתם למובילות שוק. בתפקידו האחרון שימש כמנהל קבוצת המוצר במיקרוסופט העולמית בתחום ההגנה על אפליקציות ענן. לפני עבודתו במיקרוסופט שימש כמנהל קבוצת מוצרי אבטחת הענן של צ'ק פוינט, וכן הוביל את פיתוחם של מוצרי אבטחת ה-IoT בחברה.

פישמן הוא בוגר תואר ראשון B.Sc בהנדסת מערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון, ובוגר תואר שני MBA במינהל עסקים, עם התמחות בשיווק ואסטרטגיה מוצרית מהטכניון.

הפוסט יריב פישמן מונה לסמנכ"ל מוצרים ולחבר הנהלה בדיפ אינסטינקט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת הייתה שנה על סטרואידים: הכול קרה, מהר ובגדול. מיזוגים ורכישות, הנפקות, גיוסים, שינויים טכנולוגיים ועוד.

במגזר ה-IT זו הייתה שנת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שבה ארגונים חזרו להאמין בעתיד, יצאו מהמגננה ושבו להשקיע בקידמה עבור לקוחותיהם".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"האתגר בשלהי השנה החולפת ובואכה שנת תשפ"ב יהיה לאפשר את המשך הצמיחה בעסקים, למרות המחסור בידיים עובדות. על ארגונים להשקיע בהכשרת עובדים חדשים ובהשבחת הקיימים, וכך להצליח להמשיך את סיפור ההצלחה של ההיי-טק הישראלי".

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אתייחס למגזר ה-IT, והתשובה שלי היא עדי אייל, מנכ"ל וואן. הרכישה של טלדור היא המהלך המשמעותי בשוק טכנולוגיות המידע בשנה החולפת".

אופיר הרבסט, יו"ר ג'אנגו קונקטיביטי

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה של שינויים קיצוניים, שהאיצו תהליכים רבי שנים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"הגמישות הגיאוגרפית של העובדים והלקוחות הולכת להיות חלק אינטגרלי מחיינו".

אופיר הרבסט, יו"ר ג'אנגו קונקטיביטי. צילום: סיון פרג'

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"דיגיטיזציה, מעבר למוד עבודה היברידי ועבודה מרוחקת מול לקוחות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"נפתלי בנט".

יאיר הרשקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף של זאדרא

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"משבר הקורונה ליווה אותנו גם בשנה האחרונה, וככל שהזמן עבר וגלי תחלואה נוספים פקדו את העולם הבנו שיש צורך לבסס התנהלות ארגונית ארוכת טווח שתואמת את המצב החדש.

חברות היי-טק וטכנולוגיה התמודדו עם אתגרים בניהול עבודה מרחוק ובשמירה על גיבוש וחיבור בקרב העובדים. רוב חברות הטכנולוגיה עברו למודל עבודה היברידי ושמו דגש על הצורך לשמור על ה-DNA והתרבות הארגוניים גם כשהאנשים עובדים מהבית. זה לא קל, אבל זה הכרחי. לשם כך, גובשו תהליכים והוטמעו כלים המתאימים לתקופה של ריחוק חברתי.

במישור האופרטיבי, ההבנה שיש צורך באסטרטגיה ארוכת טווח התואמת את מודל העבודה ההיברידי האיצה את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, שאותו רוב העסקים מיישמים בשנים האחרונות. חברות רבות הוציאו את הפעילות שלהן מהדטה סנטר המקומי לספקי הענן וזכו לגמישות שהן זקוקות לה.

שתי מגמות נוספות שאפיינו את השנה החולפת הן הבשלת פיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית כמעט בכל תחומי החיים וחיפוש אחרי פתרונות להתמודדות עם העלייה המדאיגה במתקפות הסייבר, ובפרט הכופרה, שמתקיימות באופן מאוד תדיר וגורמות לנזקים כלכליים משמעותיים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוק אתך מהשנה האחרונה?
"כחלק מהמשך תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ארגונים מרחיבים את השימוש בשירותי הענן הציבורי, שמעניקים מגוון גדול של שירותים, גמישות רבה וגישה מכל מקום. יחד עם זאת, העלויות הכרוכות במעבר לשירותי ענן גבוהות מאוד, עד כדי פגיעה משמעותית ברווחיות. יש צורך בהקפדה על שימוש יעיל בתשתיות הענן ולשקול מודל ענן היברידי. בנוסף, עבור אפליקציות המייצרות תוכן בקצה (כגון IoT), המרחק הפיזי מהענן הציבורי עלול לגרום לבעיות ביצועים, בגלל השהייה ממושכת ורוחב פס קטן ויקר. על כן, הצורך במחשוב קצה שנותן שירותי ענן קרוב לקצה הולך וגובר".

יאיר הרשקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד שותף של זאדרא. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה ימשיכו להוות את הבסיס ליישומים חדשים במגוון רחב של תחומים. אני צופה גידול משמעותי בדרישה לשירותי מחשוב מואצי GPU בענן הציבורי עבור AI/DL training, ובענני קצה עבור AI/DL Inference.

השימוש במיקרו-שירותים ובקוברנטיס יעמיק גם באפליקציות ארגוניות קריטיות. מגמה זו תגביר את יישום מודל הענן ההיברידי, מאחר שהרבה יותר קל לנייד אפליקציות מבוססות קונטיינרים בין פלטפורמות ענן שונות.

כמו כן, ארגונים ישקיעו מאמצים מוגברים בתחום אבטחת המידע, בדגש על התגוננות מפני מתקפות כופר ותוכנות זדוניות. יוטמעו מערכות בקרה על נקודות הקצה הארגוניות (EDR) ויגבר השימוש במערכות אחסון וגיבוי המונעות שינוי הדטה (WORM) כקו הגנה אחרון".

מיהם.ן לדעתך אנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי?
"הסטודנטיות והסטודנטים למדעי המחשב הם.ן מבחינתי אנשי.נשות השנה.

המחסור בכוח אדם טכנולוגי איכותי ומקצועי מאט את קטר ההיי-טק. הדגש הוא על האיכות. בוגרי ובוגרות מדעי המחשב מהאוניברסיטאות והמכללות המובילות הם עמוד השדרה של ענף ההיי-טק העתידי".

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך מקבוצת רד-בינת

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"המאפיין הגדול של השנה האחרונה בתחומים אלה הוא גיוסי ההון האדירים וכמויות הכסף שזרמו לסטארט-אפים. בששת החודשים הראשונים השנה גייסו סטארט-אפים ישראליים מעל 11 מיליארד דולר – יותר מהסכום ב-2020 כולה, שעמד על 10.5 מיליארד. כמו כן, השנה כבר נרשמו קרוב ל-50 גיוסי הון של 100 מיליון דולר ומעלה, מול 21 סבבים כאלה ב-2020 כולה.

הגיוסים האלה משפיעים חזק על כל השוק, כי הסטארט-אפים שגייסו מושכים את כוח האדם הכי טוב בכמויות עצומות וכמעט בכל מחיר, ובמקביל מותירים אדמה חרוכה בתעשיות המסורתיות, ארגוני השירות והמגזר ציבורי, שלא יכולים להתחרות. באחרונה נתקלתי בחברה שבתוך שבוע איבדה שלושה מארבעת עובדי צוות ה-IT שלה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהמצב של חלק גדול מחברות החד קרן הוא בועה. יש חברה, שאני מעדיף שלא להזכיר את שמה, שהנפיקה ונסחרת בשווי אדיר של חמישה מיליארד דולר. היא פרסמה באחרונה דו"חות שמצביעים על קצב מכירות שנתי של כ-120 מיליון דולר והפסד צפוי שיעלה על 200 מיליון, ואני תוהה איך המשקיעים חושבים להחזיר את ההשקעה שלהם ומתי. התובנה שאני לוקח מהשנה האחרונה היא שהשוק לא למד לקח ואחרי הבועה של 1999-2000 והמפולות של 2001 ו-2008 אנחנו שוב בבועה, וצפויים למפולת נוספת וקריסה של חברות טכנולוגיות רבות, כולל חדי קרן".

רון ווליכמן, מנכ"ל בינת סמך. צילום: פלי הנמר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה המשך פריחה של סקטורי אבטחת המידע והסייבר, והפינטק.

למצב הקורונה בעולם עשויה להיות גם בשנה הקרובה השפעה חזקה על מצב השווקים, תוך מחד המשך פריחה של חברות שנהנות מהמגפה – יצרניות חיסונים, חברות המשווקות כלים לעבודה מרחוק כמו זום, סיסקו ומיקרוסופט, ויצרניות מסכות ואמצעי מיגון, ומנגד קריסת עסקים קטנים נוספים וחברות שנפגעו מהמשבר, בעיקר בסקטור התיירותי. ייתכן שכבר בשנה הקרובה נראה התפכחות מהבועה, ונפילות בשווקים ובגיוסי ההון".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא גיל שויד מצ'ק פוינט. שויד משכיל לנווט את צ'ק פוינט בהצלחה פנומנלית כבר כמעט 30 שנים, כאשר למרות השינויים והתנודות בשוק, החברה ממשיכה לצמוח ולייצר מזומנים והצלחות למשקיעיה לאורך זמן. צ'ק פוינט יצאה ממשבר הדוט.קום ב-2002 כשמנייתה בשער של 12 דולר וכיום השער שלה גבוה בהרבה, עם תוצאות עסקיות מצוינות מדי שנה – וכל זה בסקטור תחרותי וחדשני כמו אבטחת המידע והסייבר".

טל ויזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה

כיצד אתה מסכם את השנה בעולמות ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שנת תשפ"א הטביעה חותם על שגרת החיים שלנו ועל החידושים הטכנולוגיים שילוו אותנו בשנים הקרובות. היא הכריחה והאיצה את תהליככי הדיגיטציה והאוטומציה, ושינתה את דפוסי ההתנהגות שלנו כמשתמשים ושל ספקי השירות. שנה זו הזניקה את עולם הפיננסי לטרנספורמציה דיגיטלית ולמתן שירותים פיננסיים מהירים ועשירים.

הבנקים התמודדו השנה על עמדתם בשוק עם אתגרים כבדים בדמות התחרות הגוברת מצד חברות הביג טק – גוגל, אפל, אמזון ואחרות, שחדרו לעולם הפיננסי, והצמיחה המטאורית בכמות חברות הפינטק, שהתחילו לספק שירותים פיננסיים ולהתחרות בבנקים. בנוסף רפורמת הבנקאות הפתוחה, שמאפשרת לגופים שאינם בנקאיים להציע שירותים פיננסיים, כופה על הבנקים לאמץ פתרונות מחוץ לקופסה, להתייעל ולהשקיע רבות בחדשנות.

בנוסף, משבר הקורונה הקפיץ את העולם הדיגיטלי שנות אור, והכריח את הגופים הפיננסיים לשנות את המערכים הקיימים שלהם על מנת להנגיש את מגוון השירותים שלהם ללא העמדות פיזיים בסניפים.. התהליך הדיגיטלי, שהתחיל לפני כמה שנים, קיבל דחיפה אדירה, תוך הנגשת שירותים פיננסיים לכלל האוכלוסייה ובנקאות דיגיטלית פשוטה, ידידותית ונוחה.

מתקפות הסייבר הפכו עוד יותר לאחד האיומים הגלובליים העיקריים בתקופת הקורונה. השאלה היא לא האם הארגון יותקף, אלא מתי ואיך הוא יגיב. חברות רבות הותקפו בשנה האחרונה וספגו הפסדים כבדים כספיים ותדמיתיים. מוסדות הפיננסים נאלצים להקים גופים גדולים וחזקים על מנת לבחון, להתכונן ולמנוע את מתקפות הסייבר השונות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקח אתי כמה תובנות: ראשית, שאנחנו נמצאים באמצע מהפכה טכנולוגית והדינמיקה של מהפכות הינה אקספוננציאלית. ארגונים לא יכולים להישאר מאחור – הם חייבים ללמוד להשתפר ולאמץ טכנולוגיות חדשות ומודלים חדשים, אחרת הם יהיו לא רלוונטיים.

תובנה נוספת היא שאג'יליות קריטית להצלחה, וארגונים חייבים להגיב מהר לנסיבות המשתנות ולצעדים שנוקטות המתחרות והסביבה המשתנה. האצת קצב השינויים וחוסר הוודאות מחיבים ארגונים להגיב במהירות ובאופן מתאים לשינויים, על מנת שיוכלו לספק שירות מדויק ונכון יותר.

עוד תובנה היא שמאחר שמגמת ההיברידיות תימשך, ובתקופות מסוימות הצוותים והלקוחות יגיעו למשרדים ובתקופות אחרות – לא, צריך לנצל את חלונות הזמן שאפשר להיפגש פנים מול פנים".

טל ויזר, סמנכ"ל המכירות של פינסטרה. צילום: קרן אבריאל

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המגמות הללו הן בעולמות הענן, הבינה המלאכותית, הבנקאות הפתוחה והבנקאות כשירות (BaaS – Banking As A Service).
המעבר לענן ימשיך לתפוס מקום מרכזי בתשפ"ב ולהעסיק את המנמ"רים, מאחר שמוסדות פיננסיים מבינים שהוא חיוני עבורם. כך, לאט לאט נראה העמקה והעברה של מערכות נוספות וקריטיות אל הענן – מערכות ליבה, תשלומים ואחרות.

השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ילך ויגדל, כולל בעולם הבנקאות. אלה מסייעות לבנקים לבדל את המוצרים והשירותים שלהם מהמתחרים, להבין את צרכי הלקוח ולהיות בעלי יכולת להתקשר באופן יזום. הן מסייעות לבנקים לספק שירותים והצעות ערך אטרקטיביות, שנשענות על המצב הקיים של הלקוח, מבוססות על הרגלים ויכולות שלו ובכך יוצרות בנקאות חכמה, ייחודית לכל משתמש.

הבנקאות הפתוחה מאפשרת לחברות הפינטק לספק שירותים נלווים ללקוחות קצה מעל תשתית הבנקים, על ידי ממשקים פתוחים (Open API). היא מתפשטת ברחבי העולם. כך, הבנקים יהפכו לפלטפורמות שמייצרות את השלד הבנקאי, שעליו יולבשו תוספים ויישומים מעולם הפינטק, וטכנולוגיות חדישות.

ה-BaaS הינו מודל שמאפשר הנגשת שירותים עסקיים עם מרכיב פיננסי, ללא תלות בערוץ הבנקאי. הבנק מנגיש את רישיונו לצד ג' (חברת פינטק) במשך שעות, ובכך ממקסם את מימוש הרישיון. מה שפעם יכול היה להיראות כתחרות חוץ בנקאית הופך להיות שיתוף פעולה שמייצר מצב של Win-Win. ניתן לראות דוגמאות בשוק הישראלי כמו השירותים הפיננסיים החדשים שנותן רמי לוי בארנק הדיגיטלי שלו או כמו שיתוף הפעולה בין בנק דיסקונט לשופרסל סביב פייבוקס".

יובל וינרב וסאבו טיילור דיאב, מייסדים שותפים בקריסטל8

כיצד אתם מסכמים את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
וינרב: "זו הייתה שנה של התקבעות הנורמלי החדש. אם חצי השנה הראשונה של המגפה העולמית הייתה בסימן שוק, שינוי סדרי עולם, התאמות עסקיות וטרנספורמציה של הארגון, השנה שאחריה הביאה אתה תפקוד די מלא תחת סדרי העולם החדשים. ההיי-טק והטכנולוגיה, כרגיל, היו בחזית השינויים הללו – שפע של הזדמנויות צצו לחברות שהטכנולוגיה שלהן מספקת ערך במצב החדש, בין אם ברמות הממשלתית, הארגונית, העסקית או הצרכנית, או לחברות שידעו להתאים את עצמן מהר ובחוכמה לרוח התקופה".

טיילור דיאב: "השנה האחרונה התאפיינה בהבעת אמון משמעותית בטכנולוגיה הישראלית סביב העולם. הדבר בא לידי ביטוי בהשקעות אדירות בחברות טק ישראליות בסכומי עתק, באקזיטים ובהנפקות. אנחנו רואים גם גיוסים רבים עם הערכת שווי גבוהה מהרגיל. מעבר לכך, להיי-טק הישראלי הייתה השפעה חיובית על ענפים אחרים במשק, בהיותו גורם מניע ותומך בתהליכי טרנספורמציה, שהיו חיוניים להמשך קיומם והתפתחותם של עסקים שיצאו מאיזון תחת השפעת הקורונה".

איזו תובנה רלוונטית אתם לוקחים אתכם מהשנה האחרונה?
וינרב: "למדנו שאפשר לעשות המון מהבית, מרחוק, אבל גם הרגשנו היטב את האלמנטים המיוחדים שקשה לגשר עליהם מרחוק – חום אנושי, שיחות מסדרון ספונטניות וכו'… המעבר למודל היברידי הוא הנכון ביותר בעיניי, ומאפשר ליהנות מהטוב בשני העולמות ולצמצם את החסרונות.

עוד תובנה שאני לוקח אתי מהשנה האחרונה היא שכל שינוי כפוי, אפילו ברמת משבר עולמי, הוא הזדמנות לבחון מחדש את הדברים מהייסוד, ולמצוא את המודל הנכון ביותר, תוך הסתכלות קדימה".

טיילור דיאב: "בשנה האחרונה הבנו שלצד חדשנות טכנולוגית, ההצלחה של חברות טק ישראליות תלויה גם ביכולת של יזמים להוציא לפועל רעיון לכדי מוצר שנדרש, משווק ונמכר בשוק. סטארט-אפים שבנו ויישמו אסטרטגיית פריצה נכונה לשוק, קיבלו ליווי מובנה ומקצועי בשלבים מוקדמים ודאגו למיצוב, מיתוג וניהול עסקי נכון הצליחו לשרוד ולשגשג".

סאבו טיילור דיאב ויובל וינרב, מייסדים שותפים בקריסטל8. צילום: אלה פאוסט

אילו מגמות אתם צופים לשנה הבאה?
וינרב: "השפעת רשתות הדור החמישי תתחיל להיות מורגשת וכתוצאה מכך, בשילוב העבודה מרחוק והדיגיטציה המהירה של שירותים רבים בעקבות הקורונה, נראה המשך פריחה של נושאי המידע, הסייבר, הבינה המלאכותית והמציאות המורחבת (-XR Extended Reality) תחווה בתשפ"ב את הקפיצה הגדולה שלה".

טיילור דיאב: "השנה, ההון שגויס בהנפקות עלה בגודלו על זה שחברות גייסו באקזיטים. זאת מגמה חיובית ומיטיבה יותר עם הכלכלה הישראלית, וזה בונה בישראל תעשייה טכנולוגית מבוססת. המגמה הזאת תתרחב משמעותית בשנה הבאה".

מיהם לדעתכם אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
וינרב: "אנשי השנה שלי הם ערן זינמן ורועי מן ממאנדיי. המסע שהם עשו עם החברה הגיע לנקודת שיא כשהנפיקו אותה בנאסד"ק. הם הראו שההנפקה היא רק עוד פסגה בדרך לפסגות גבוהות יותר. הטיימינג להנפקה היה נכון, המניה ממשיכה לטפס, הם מקדמים את המוצר הנהדר שלהם ואת החזון של החברה – ומצליחים במקום שהוא לא הטריטוריה הטכנולוגית הישראלית הקלאסית. הם עושים את זה בזכות מוצר נהדר, שיווק מעולה ואסטרטגיה מרשימה".

טיילור דיאב: "למרות הירידות האחרונות בשווי המניה, מגיע ליזמים שמאחורי חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד להיות אנשי השנה. הסלוגן שלהם, 'שכחו את כל מה שאתם יודעים על ביטוח', עומד במבחן המציאות – הם הציגו טכנולוגיה מהפכנית, שמשבשת את השוק ויוצרת מציאות חדשה בעולם הביטוח".

צחי וייספלד, סגן נשיא באינטל ומנכ"ל אינטל איגנייט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה 'מבצע סבתא' – להתחיל הכי מהר ולהגביר. בניגוד לתחזיות הקודרות, מגזר הטכנולוגיה נתן האצה משמעותית בשנת הקורונה, עם טרנספורמציה דיגיטלית, הנפקות, גיוסים ועוד".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שאנחנו, בני האדם, מאוד קטנים בהשפעה שלנו על העולם. כוחות הטבע חזקים מאיתנו. תובנה נוספת היא שאנחנו מסתגלים מהר מאוד ויוצאים מחוזקים".

צחי וייספלד, סגן נשיא באינטל ומנהל אינטל איגנייט. צילום: פלי הנמר

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה ארבע מגמות: הראשונה – שינויים מהותיים בניהול סביבת העבודה, קולבורציה בעידן החדש, ללא כל כך הרבה טיסות ועם פחות פגישות פיזיות. השנייה: המשך הריצה לענן ולשירותים מרוחקים. השלישית: עלייה בהשקעות בתחומים שחוו נקודת מפנה בשנה האחרונה: חינוך דיגיטלי, בריאות דיגיטלית וממשל דיגיטלי. והרביעית: השקעות מואצות בתשתיות ובאנרגיה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אריק שטילמן, מנכ"ל ראפיד. הוא מסמן את הטרנד הבא – לא יוניקורנים אלא דקאקורנים, חברות ששוות יותר מ-10 מיליארד דולר".

דקל ולצר, מנכ"ל AVO

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אין ספק שהשנה הייתה מלאת תהפוכות, נוצרו המון הזדמנויות שיצרו תחושה שיש צורך לנצל אותן באופן דחוף, ואתגרים רבים שגרמו לדריכות ולעבודה מסביב לשעון על מנת להגיב אליהם. ארגונים נאלצו להתמודד עם השלכות הקורונה על הפעילות השוטפת תוך שמירה על בריאות העובדים והלקוחות, כמו גם עמידה בהנחיות הרשויות השונות.

בנוסף, השילוב של עבודה מרחוק, שהביא לטשטוש בין חיי העבודה לחיי המשפחה, יצר אתגרים משל עצמם, אך באותה נשימה ברא מציאות חדשה, שככל שיעבור הזמן נלמד אותה ונגיע לתוצאה טובה יותר מאשר הייתה לפני שהעבודה מרחוק נכפתה עלינו. אם פעם זה היה שחור או לבן, כיום העובדים יוכלו למצוא דרך לעבוד במתכונת שנוחה להם ולחברה כאחד, וכך לשפר את איכות החיים שלהם, וכתוצאה מכך גם את התוצאות העסקיות של החברה".

איזו תובנה אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה התעצמה התובנה בדבר החשיבות של האנשים שמרכיבים את החברה – והרבה מעבר לשדרה הניהולית. השנה הזו גרמה לכך שהחברה והאנשים בה נבחנו במקרי קיצון, בפן השלישי בהתמודדות עם האתגרים ובפן החיובי בניצול ההזדמנויות ובצמיחה מהירה. את כל זאת הם הצטרכו לעשות תוך שמירה על תרבות ארגונית בריאה".

דקל ולצר, מנכ"ל AVO. צילום: סטפן קלפקו

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני מאלה שנמנעים מלנסות לנבא מה יקרה, בייחוד כשיש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על כך. אבל אם ממש צריך להמר, עלול להיות ׳תיקון׳ של שוק ההון וקרנות הון-הסיכון בנוגע לשוויין של חברות הסטארט-אפ – דבר שיגרום לכך שחברות יצטרכו להתמקד בלחתור יותר לרווחים ולבחור מודלים עסקיים התומכים בכך, ופחות בהבטחה שאולי בעתיד הרחוק מאוד החברה תפצח את הדרך לרווחיות".

מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי?
"רועי מן וערן זינמן, המייסדים של מאנדיי, שלאחר עבודה קשה והתעסקות רק במה שקורה בתוך החברה, תוך הימנעות מרעשים חיצוניים, הנפיקו אותה בצורה מעוררת השראה. בהכירי אותם, אני יודע שכשהם אומרים שמבחינתם זוהי רק ההתחלה – הם באמת מתכוונים לכך".

חנן זלצמן, מייסד-שותף וסגן נשיא למוצרים בזום אין

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה אחת השנים המשמעותיות ביותר שחווה עולם ההיי-טק והטכנולוגיה. דובר רבות על האצת תהליכים דיגיטליים בכל שכבות הגילאים בקרב מיליארדי בני אדם, שנאלצו לפתע להמיר, בעקבות הסגרים והריחוק החברתי, את האינטראקציות הפיזיות בחלופות טכנולוגיות. בישראל ראינו שבירת שיאים בשוויי החברות ובהיקף ההון המוזרם, בהקמת חוות שרתים מקומיות, בהבאת שחקנים ישנים-חדשים לחזית הטכנולוגית וחשוב מכל – בהשתלטות אגרסיבית של חברות ענן ישראליות על נתחי שוק גדולים, מה שגרם לשינוי בתפיסה של ישראל מאומת הסטארט-אפ לאומת הסקייל-אפ. יהיה קשה מאוד לשחזר את השנה המרגשת הזאת בשנה הקרובה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה, למרות שבירה מוחלטת של חלק מהנחות הייסוד שהכרנו במשך עשרות שנים, לא שינתה את הבסיס להצלחה. זה מורכב מבחינה מתמדת וביקורתית של עקרונות הפעולה, שמירה על מודל פעולה גמיש, המאפשר לחברה להתאים את עצמה במהירות לתנאים חדשים, ודגש על אגרסיביות ומהירות בכל ההיבטים – גיוס הון, גיוס טאלנטים, התאמת ופיתוח המוצר, והוצאה לפועל של אסטרטגיית המכירות".

חנן זלצמן, מייסד-שותף וסגן נשיא למוצרים בזום אין. צילום: יח"צ

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"התחרות על הטאלנטים עלתה השנה לשיא חדש. אם המגמה הזו תימשך, חברות יהיו חייבות להקים מערכי הכשרה פנימיים אפקטיביים לעובדים חסרי ניסיון".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"דנה עזריאלי. קבוצת עזריאלי בהובלתה הוכיחה חזון ויכולת ראייה למרחק של עולם הנדל"ן המניב, המאופיין לרוב בשמרנות, על ידי התמקדות והשקעות בשוק ניהול הנכסים ואופרציה של מיקור-חוץ לדטה סנטרים. בנוסף לפעילות בישראל, עזריאלי רכשה לפני כחודש חוות שרתים בנורבגיה בכשלושה מיליארד שקלים, ולפי הצהרותיה מתכוונת להמשיך לבנות התמחות ולהרחיב את ההשקעות בתחום זה. כמו כן, השנה זכתה הקבוצה במכרז להקמת חוות שרתים בישראל עבור אמזון, ונראה שהתפיסה שלה רואה בתחום התשתיות הטכנולוגיות מנוע צמיחה משמעותי".

טל זמיר, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של הייסולייט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה השנה הטובה ביותר אי פעם בהיי-טק הישראלי. מהזווית של תעשיית הסייבר, בשנה האחרונה הצליחו חברות אבטחת סייבר כמו סייבריזן וסנטינל וואן לפרוץ דרך ולהגיע למעמד של חד קרן בתוך כתשע שנים בלבד. מעניין לציין ששתי החברות צמחו מתוך תחום ההגנה על תחנות הקצה, שחזר למרכז הבמה בעקבות מגפת הקורונה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אחת התובנות היא שחברות ה-B2B הישראליות יכולות לתפוס את מרכז הבמה ולא לעצור באקזיט מהיר: במקום להימכר כפיצ'ר לענקיות הטכנולוגיה, הן יכולות לייצר פלטפורמות טכנולוגיות עצמאיות ולהגיע לרמה גלובלית. בעולם הסייבר, יצירתן של ענקיות סייבר ישראליות חדשות יכולה לפתוח את התחרות בתחום לשחקנים נוספים. בנוסף, מגמת ההתחזקות של מתקפות הסייבר המתוחכמות, כגון סולארווינדס, והתעצמות יכולות הכופרות באופן גלובלי מייצרות צורך עולה וגובר בחדשנות בתחום".

טל זמיר, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של הייסולייט. צילום: שלומי גרין

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"העבודה מהבית תמשיך להיות חלק אינטגרלי מחיינו, וארגונים יוסיפו להאיץ את המעבר לטכנולוגיות ענן ולאפליקציות מודרניות. בעקבות זאת תגדל ההשקעה בחדשנות בתחום ה-B2B סביב יכולות חדשות לשיתוף פעולה מרוחק בארגונים, כגון כלי שיתוף מידע, וידיאו קונפרנס וקולבורציה של מסמכים. במקביל, יתגברו האיומים על ארגונים בעידן העבודה מהבית – תוקפים ינצלו את המעבר המהיר לענן כדי לתקוף ארגונים דרך אפליקציות חדשות. תיווצר הזדמנות לעוד חברות סייבר להציע פתרונות שמאפשרים אימוץ בטוח של טכנולוגיות ענן ואפליקציות מבלי לחשוף את הארגון למתקפות".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"ערן זינמן ורועי מן ממאנדיי. ההנפקה של מאנדיי השנה מסמנת את הדרך לחברות ה-B2B הישראליות. זינמן ומן הדגימו איך בעזרת התמדה ומילוי חזון גרנדיוזי לאורך שנים אפשר לבנות מוצר פלטפורמה משמעותי, שיכול באמת לשנות את שוק ניהול הפרויקטים".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בימים הקרובים.

הפוסט הפרויקט נמשך: בכירים בהיי-טק מסכמים את תשפ"א הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המציאות שלנו, לפחות כשזה נוגע לחדשות, די מסובכת ולפעמים מכניסה לקצת דכדוך – מהקורונה ועד למצב הביטחוני, ומה לא. היה נחמד אם היה אפשר מדי פעם להחליף אותה במציאות אחרת, או לפחות לשלב בין שתיהן. ובכן, זה אפשרי, באמצעות מציאות רבודה. חברות שונות מציעות משחקים, טיולים, תרבות ומה לא באמצעותה. ארטי, לעומת זאת, מקרבת את המציאות הרבודה אל המציאות ה-"אמיתית", הפיזית.

למה הכוונה? טוב ששאלתם.ן. ובכן, ארטי פונה ליוצרי תוכן – מיוצרי וידיאו ועד לגופי תקשורת עולמיים גדולים – ומציעה להם תוכנה מבוססת מציאות רבודה, שמאפשרת להם להראות תמונות, דיאגרמות וסטטיסטיקות ביצירות ובשידורים שלהם, בהתבסס על הענן של אורקל. כך, ה-BBC – תאגיד השידור הבריטי הענק והמסורתי – משתמש בטכנולוגיה של ארטי הישראלית כדי להראות, לדוגמה, את התפתחות הקורונה בבריטניה. בשלהי השנה שעברה שימשה הטכנולוגיה של החברה את BBC World, ערוץ החדשות הבינלאומי של התאגיד (שלצער החתום מטה כבר לא משודר בחברות הטלוויזיה הרב ערוצית בארץ), להצגת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

את ארטי ייסדו ירון זכאי אור, מנכ"ל החברה, שמאחוריו ניסיון רב בתפקידי ניהול מחברות קטנות ועד לתאגידי ענק כגון מיקרוסופט, אי-ביי ופייסבוק, אבנר וילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהגיע מהמערכת הביטחונית, ועידו למברט ודרור בלקין, מקימי פרומתאוס, שעשתה את הפרומואים של יס בעשור האחרון. הטכנולוגיה של פרומתאוס משתמשת אף היא במציאות רבודה, ו-NBC Sports השתמשה בעבר בטכנולוגיה שלה על מנת להציג לצופים סטטיסטיקות מהטור דה פראנס – מרוץ האופניים המוביל, שאותו היא שידרה בארצות הברית. החברה אף הייתה מועמדת לפרס האמי.

שימוש בטכנולוגיה של ארטי בערוצים שונים (כולל כאן 11 מישראל).

"בעולם התקשורת, כולם רוצים להשתמש במציאות רבודה אבל מעט מאוד עושים זאת, כי זה יקר ומסובך להפעלה, וכמעט שאי אפשר להשתמש בזה מחוץ לאולפן", אמר זכאי אור לאנשים ומחשבים. "אם עד היום היו נדרשים תקציבים רבים לעשות מציאות רבודה, כיום כל יוצר וידיאו מקצועי, ו-ודאי שרשתות שידור, יכול לעשות את זה באמצעות ארטי. עד היום, המציאות הרבודה הייתה נגישה ל-1% מהמשתמשים יוצרי התוכן הפוטנציאליים, ואתנו היא נגישה לכמעט 100%".

איך אתה מסביר את זה?
"כי אנחנו מפשטים את כל התהליך – מציעים מציאות רבודה תוך שימוש רק במחשב נייד ובמצלמה. הכלים הכי פשוטים".

"כדי שתצא מציאות רבודה 'כמו שצריך'", הוסיף, "צריך מנוע חזק שיעשה גרפיקה תלת ממדית. זה מתאפשר לנו באמצעות הענן של אורקל, שאנחנו משתמשים בו. יש שרת בענן שלה שמרנדר, ותוכנת הרנדרינג הזאת מריצה שרת של תוכנה של אפיק גיימס, שמוכרת מהמשחק פורטנייט. הפתרון שלנו כולל גם אינטגרציה עם מקורות מידע. למשל, כדי לספק נתונים על הקורונה, ביצענו אינטגרציה עם הנתונים של אוניברסיטת ג'ון הופקינס, שהיא אחד מברי הסמכא המרכזיים בעולם בנושא".

"בנוסף, אנחנו משתמשים בטכנולוגיית טראקינג מבוססת תוכנה לחלוטין. ייתרנו את הצורך בציוד חומרה, מה שרוב האחרים עושים", ציין זכאי אור. "בניגוד לאחרים, אנחנו עושים את הרנדרינג בענן. הדבר השלישי הוא כלי שעורך ברמת הפשטות של פאואר פוינט. בעוד שכיום צריך גרפיקאים כדי לעשות תלת ממד, אנחנו מייתרים את הצורך בהם. אנחנו יכולים להגיע לאיכות של ערוצים עולמיים ובעלי מוניטין, ולכן רשתות שידור כמו ה-BBC ו-CBS Sports הן לקוחות שלנו".

ירון זכאי אור, ממייסדי ומנכ"ל ארטי. צילום: יח"צ

למה אתם משתמשים דווקא בענן של אורקל? הרי יש חברות ענן בעלות יותר ניסיון ויותר נתח שוק.
"מה שקסם לנו באורקל הוא שמדובר דווקא בחברה שהיא לא רק חברת ענן, אלא עתירת עיסוקים בטכנולוגיה ולמרות זאת, עומדת בשורה אחת עם ספקי הקלאוד האחרים מבחינה טכנית. יש לנו שיתוף פעולה צמוד עם אורקל ברמה מפתיעה לטובה, והיא מספקת לנו גישה למשאבים טכניים, יישומיים ושיווקיים באופן שמבחינתנו, כסטארט-אפ, הוא יתרון עצום".

באילו פתרונות של ענן אורקל אתם משתמשים?
"בעיקר בשרתים שיש להם כרטיסים גרפיים של אנבידיה. אנחנו צריכים מנוע גרפי חזק. ענן אורקל מספק לנו גישה לשרתי הגרפיקה, וזה כלי שאנחנו משתמשים בו בצורה אינטנסיבית. זה מה שגרם לנו לבחור בענן שלה".

ג'ייסון וויליאמסון, סגן נשיא באורקל ומנהל תוכנית הסטארט-אפים של החברה, אמר ש-"ארטי משתמשת בפתרון ענן חזק ומואץ GPU, שמאפשר לה להפעיל את עומסי העבודה הכבדים ביותר בענן. הפתרון האלגנטי שלה הוא דוגמה מצוינת לתמיכה של שירותי ענן חזקים ביישומים התובעניים ביותר מכל מכשיר, שעובדים מכל מקום ומתמודדים עם כמויות דטה גדולות. ארטי מאפשרת לגופי שידור, באמצעות הענן, להשתמש במציאות רבודה ובגרפיקה בזמן אמת לטובת קהל הצופים".

מטאברס – ומצגות לצד הדוברים ולא במקומם

זכאי אור ציין את המגמות הבולטות, לדעתו, בעולם המציאות הרבודה בעתיד הקרוב: "אחת המגמות הבולטות היא המטברס – המפגש בין העולמות הווירטואליים לאלה הפיזיים, שמארק צוקרברג הכריז עליו באחרונה. זאת מתנה עבורנו, כי אנחנו חברת מטברס, והמציאות הרבודה היא חלק משמעותי מהעולם הזה".

"כמו כן", אמר, "נראה בעתיד הרבה יותר שימוש בווידיאו מבוסס מציאות רבודה והדבר היותר משמעותי, שקשור לתופת הקורונה אבל ייהפך להיות סטנדרט, הוא הטמעת מציאות רבודה בפגישות וירטואליות. במקום המסכים הקטנים בזום ננהל שיחה כשה-'שולט' בה יוכל לשים צילומי וידיאו של משתתפים האחרים. בנוסף, ניתן יהיה להחליף את המצגות שאנחנו רואים כיום בזום ובתוכנות האחרות באובייקטים שיהיו לידנו, כך שהצופה יוכל לראות הן אותן והן את מי שמדבר. אפשר יהיה להגדיל או להקטין את האובייקטים בזמן אמת".

הפוסט בלונדון, המציאות הרבודה מצוינת… – כי היא ישראלית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קבוצת אמנת סיימה את המחצית הראשונה של 2021 עם תוצאות טובות: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה שלשום (ג') מראים על עלייה דו ספרתית בהכנסות וזינוק ברווח הנקי. יצוין כי החברה פרסמה את הנתונים למחצית הראשונה – ללא נתוני הרבעון.

ההוצאות של אמנת רשמו בתקופה המדווחת עלייה של 17.85% ל-182.65 מיליון שקלים וההכנסות גדלו ב-17.4% ל-186.8 מיליון. כלומר, בחברה יש כמעט שוויון בין ההוצאות להכנסות. הרווח מפעולות רגילות נותר כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועמד על 4.3 מיליון שקלים בהשוואה ל-4.2 מיליון. הרווח הנקי הכללי זינק ב-39.6% ל-3.4 מיליון שקלים והרווח לבעלי מניות החברה – ב-43.4% לכמעט שלושה מיליון.

באמנת מציינים ש-"במהלך התקופה החברה העניקה שירותים בתחומי הייעוץ והלוגיסטיקה, שעלו מתוך דרישות וצרכי הלקוחות במהלך ובקשר למגפת הקורונה ושקשורים במאפייני התקופה, כגון שירותים למערכות הבריאות. הפרויקטים שאותם מבצעת החברה הניבו הזמנות חדשות והארכת חוזים בתקופת הדו"ח, ולפיכך קוזזה ההשפעה השלילית של דחיית הזמנות, צמצום פעילות ומיעוט מכרזים, בין היתר בשל הקורונה".

נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 17.8% ל-174.3 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-11.6% ל-12.5 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 6.69%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות עלו ב-15.5% ל-8.2 מיליון שקלים והרווח גדל ב-3.7% ל-4.3 מיליון. צבר ההזמנות של החברה לסוף המחצית הראשונה של 2021 עומד על כ-311 מיליון, לעומת 352 מיליון לסוף 2020.

לאור מדיניות החברה שלפיה היא תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בהיקף שלא יפחת מ-75% מהרווח המיוחס לבעלי המניות, היא החליטה לחלק דיבידנד בסך חמישה מיליון שקלים.

"פעילות מואצת לאיתור הזדמנויות עסקיות וגורמי צמיחה"

אברהם (לולו) אסף, יו"ר אמנת, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הקבוצה מוכיחה גם בתקופה אתגרית זו את יכולותיה לפעול בהצלחה, את גישתה הניהולית המוכחת, את היתרונות במגוון שירותיה ואת גמישותה להיערך למצבים משתנים – כל זאת תוך מיקוד מיטבי בפעילויות הליבה. במקביל, הודות למצבה הפיננסי, יתרות המזומנים שלה ומעמדה בשוק הפיננסי, היא פועלת בשטחים מבוקשים וחדשניים, במהלך מואץ, לאיתור הזדמנויות עסקיות וגורמי צמיחה, תוך התמקדות בפרויקטים רב שנתיים".

הוא הוסיף כי "בתקופת משבר הקורונה, קבוצת אמנת השתלבה במתן פתרונות לנושאים שוטפים יחד עם נושאים אופייניים נדרשים למשבר, ומציגה תוצאות שעולות בעשרות אחוזים על אלה של אשתקד".

הפוסט קבוצת אמנת: עלייה בהכנסות, זינוק ברווח הנקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עלייה משמעותית בנפח המתקפות המתוחכמות – המתמקדות באנשים פרטיים, ארגונים ותשתיות קריטיות. כמו כן, משטח התקיפה, שכולל עובדים מרוחקים ותלמידים, התרחב וממשיך להוות מטרה אטרקטיבית. ממצאים אלה הם חלק מדו"ח האיומים החצי שנתי של מעבדות FortiGuard – גוף המחקר של פורטינט, שפורסם באחרונה.

על פי החוקרים, היקף מתקפות הכופרה ביוני האחרון היה גבוה פי 10 מאשר באותו מועד בשנה שעברה. לדבריהם, "מתקפות הכופרה גרמו לנזק לשרשראות אספקה של ארגונים רבים – במיוחד במגזרים קריטיים – והשפיעו על חיי היום יום, הייצור והמסחר יותר מאי פעם". ארגוני התקשורת היו היעד המרכזי של המתקפות האלה, ואחריהם ברשימה המגזר הממשלתי, ספקי שירותי האבטחה המנוהלים, ותעשיות הרכב והייצור. בנוסף, כמה ממפעילי הכופרות שינו את האסטרטגיה שלהם מהתמקדות במיילים להתמקדות בקבלת גישה לרשתות הארגוניות ומכירת פרטי הגישה. "מגמה זו", ציינו חוקרי פורטינט, "מעידה יותר מכל על ההתפתחות המתמשכת של כופרה כשירות (RaaS)".

עלייה באיתור מתקפות כופר במחצית הראשונה של 2021. מקור: פורטינט

"מתקפות כופרה עדיין מהוות סכנה ברורה עבור כל סוגי הארגונים, ללא קשר לגודלם או לתעשייה שהם פועלים בה", נכתב בדו"ח. בפורטינט קוראים לארגונים "לנקוט בגישה יזומה באמצעות פתרונות הגנה, איתור ותגובה אוטומטיים לנקודות קצה בזמן אמת, כדי לאבטח סביבות, בנוסף להשקעה באסטרטגיות אמון רשת (Zero trust), פילוח רשת והצפנה".

"פרסום" זדוני

בדו"ח מצוין שבין יולי 2020 ליולי השנה היו ניסיונות Malvertising (פרסום, או יותר נכון "פרסום", שמכיל נוזקה) באחד מכל ארבעה ארגונים. עוד בהיקף דומה, של 1:4, היה שימוש ב-Scareware – טקטיקות הפחדה כדי לגרום למשתמשים לרכוש תוכנות שמכילות נוזקות. מבין אותן נוזקות, משפחת Cryxos נמצאת בראש הרשימה. "המציאות של העבודה ההיברידית עודדה, ללא ספק, מגמה זו, כחלק מניצול המצב על ידי פושעי הסייבר: מטרתם לא רק להפחיד, אלא גם לסחוט. כדי להימנע מליפול בפח, חשוב לספק חינוך והדרכה למודעות לאבטחת סייבר".

גם בשימוש בבוטנטים חלה עלייה, המעידה כי התוקפים מתמקדים בקצוות: בתחילת השנה, 35% מהארגונים איתרו פעילות של בוטנטים, ולאחר שישה חודשים, הנתון עמד על 51%. לפי חוקרי פורטינט, "הטלטלה הגדולה בפעילות של TrickBot אחראית לעלייה הכללית בפעילות הבוטנטים במהלך יוני". TrickBot הוא בוטנט שהופיע במקור כסוס טרויאני, שהתמקד בתחום הבנקאות, אך מאז התפתח לערכת כלים מתוחכמת ובעלת שלבים רבים, שתומכת במגוון רחב של פעילויות בלתי חוקיות.

שכיחות איתור בוטנטים במחצית הראשונה של 2021. מקור: פורטינט

הבוטנט Mirai היה השכיח ביותר: הוא עקף את Gh0st בתחילת 2020 ומאז לא יורד מהמקום הראשון. Mirai המשיך להוסיף נשקי סייבר חדשים לאוסף שלו, וככל הנראה, העליונות שלו נובעת גם הודות לפושעי סייבר, שמחפשים לנצל התקני אינטרנט של הדברים שמשמשים אנשים שעובדים או לומדים מהבית. Gh0st הוא בוטנט שמאפשר לתוקפים לקבל שליטה מלאה מרחוק על המערכת הנגועה, ללכוד תמונות ממצלמות רשת ומיקרופונים, או להוריד קבצים. "חלפה כבר יותר משנה מאז המעבר לעבודה ולימודים מרחוק, ופושעי הסייבר ממשיכים להתמקד בהרגלי היום יום המתפתחים שלנו כדי לנצל זאת לטובתם", ציינו החוקרים.

לפעמים, המלחמה ברעים צולחת

יש למטבע הזה צד שני – של אלה שפועלים לשבש את הפעילות של פושעי הסייבר, מה שלדברי חוקרי פורטינט מביא לירידה באיומים. כמה אירועי סייבר מעידים על התפתחויות חיוביות כתוצאה מנקיטת פעולות לשיבוש. כך, המפתח של TrickBot הועמד לדין במספר רב של אישומים ביוני. כמו כן, הושבתה הפעילות המתואמת של Emotet – אחת הנוזקות המשגשגות ביותר שנראו באחרונה. זאת, יחד עם פעולות שנועדו להשבית את הפעילות של הכופרות Egregor ,NetWalker ו-CI0p. "כל הפעולות האלה מייצגות מומנטום משמעותי מצד גורמי אבטחת הסייבר, בין היתר ממשלות ורשויות אכיפת החוק, כדי לרסן את פשיעת הסייבר", נככתב.

"בנוסף", ציינו בפורטינט, "חלק ממתקפות הכופרה זכו לתשומת לב רבה, שהפחידה את התוקפים וגרמה להם להכריז על הפסקת הפעילות". לפי החוקרים, התחמקות מאיתור והסלמת הרשאות הן הטכניקות המועדפות על פושעי הסייבר. "אף על פי שלא מדובר בטכניקות חדשות, צוותי האבטחה יהיו מסוגלים לספק אבטחה טובה יותר נגד מתקפות עתידיות אם יהיה ברשותם הידע לגביהן בזמן המתאים. גישות של פלטפורמה משולבת ומבוססת בינה מלאכותית, שמונעת על ידי מודיעין איומים שניתן לפעול לפיו, הן הכרחיות כדי להגן על כל הקצוות, לזהות ולתקן בזמן אמת את האיומים המשתנים שהארגונים מתמודדים עימם".

הפוסט הוריקן בסייבר: זינוק של פי 10 במתקפות כופרה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השבוע החולף סימן את פתיחתה של עונת הסיכומים והתחזיות. סביר להניח שזה יירגע אחרי ראש השנה, אבל נראה אותם חוזרים לקראת דצמבר, עם תשובות רבות ושונות לשאלה מה יהיה ב-2022 – ככל שניתן בכלל לחזות ולתכנן משהו בתקופה מטורפת זו.

השבוע גם הסתיים החופש הגדול והחלה שנת הלימודים החדשה, עם לא מעט חששות. ברור שזו לא תהיה שנה רגילה, אם כי אולי קצת יותר טובה מקודמתה. בנוסף, אולי היא תהיה שונה ממנה, אבל ספק אם בהרבה.

רבים ייחלו ומייחלים להגיד שלום ולא להתראות ללמידה באמצעות הזום. הם מפנימים בימים אלה, ואם לא אז עליהם להתחיל להפנים, שהמצב לא כזה: אמנם, השנה נראה, אם משהו לא ישתנה, יותר למידה בבתי הספר מאשר בשנה שעברה, אבל הלמידה מרחוק לא הסתיימה ומתקיימת במקומות מסוימים ובקרב חלק מהתלמידים גם בימים אלה. גם אם החלק הזה קטן יחסית, לפחות בינתיים. על השאלה האם הלקחים מהשנה שעברה הופקו קיבלנו תשובה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע, שבו קיבל משרד החינוך ציון נכשל בכל מה שקשור ללמידה מרחוק, ובעיקר להיערכות אליה.

המחסור בכוח אדם: מה עם הג'וניורים?

השבוע גם אירחנו רב שיח מעניין עם ראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הדבר המשותף והכואב שהעלו משתתפי הרב שיח, בזה אחר זה, הוא המחסור בידיים עובדות. מחד, יש אלפי משרות בהיי-טק שאינן מאוישות ומחכות לעובדים, ומהצד השני החברות אולי רוצות לאייש אותן, אבל אנחנו שומעים על לא מעט עובדים, בעיקר חסרי ניסיון, שמחפשים כבר חודשים עבודה בהיי-טק – ולא מוצאים.

המעסיקים אומרים כי צריך לחלק את הפתרון לטווח הקצר ולטווח הארוך. חלקם מביעים הסתייגות מהרעיון של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדים זרים להיי-טק הישראלי, חלקם אומרים שצריך לעשות זאת – אבל בצורה ממוקדת ולמקצועות ספציפיים בלבד, והחלק השלישי תומכים בתוכנית הזאת ללא סייג. אלא שגם אלה שתומכים מעריכים שזה לא יקרה, בגלל רגולציה שלא מאפשרת העסקת עובדים זרים לטווח ארוך.

מנהלים, תנו צ'אנס לג'וניורים. צילום אילוסטרציה: BigStock

הפתרון הוא מורכב, משום שמדובר בבעיה עמוקה, שעל הממשלה החדשה לטפל בה מהשורש. לפי ההצהרות, היא רוצה לטפל בבעיה, אבל השאלה היא האם יש לה את החשיבה ואת המשאבים הדרושים. מה צריך לעשות? התשובה היא שני דברים עיקריים: לאחד בין כל הגורמים המבצעים הכשרות של כוח אדם, ולמנות גוף על אחד שיטפל בשלל ההיבטים והבעיות של תעשיית ההיי-טק. אותו גוף צריך לעמוד בקשר ובשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם הגופים השונים שעוסקים בתחום, לטפל ברגולציה ולצמצם את הביורוקרטיה. עליו להיות גוף בעל סמכות, שידרוש מהמעסיקים לתת יותר כתף על מנת לצמצם את המחסור בכוח אדם, מעבר למה שהם כבר עושים.

בהקשר הזה צריך להגיד שהמעסיקים צריכים להפסיק להתפנק. נכון הוא שיש תפקידים בהיי-טק שדורשים מיומנות, אבל עם קצת יותר מאמץ אפשר להכשיר גם את הג'וניורים, חסרי הניסיון, במקום לחפש פתרונות כמו יבוא עובדים לטווח הקצר, או לדרוש תקציבים ממשלתיים – שלהזכירנו מגיעים מהמסים שכולנו משלמים.

מה צופים מנהלי ההיי-טק?

ברוח הסיכומים, התחלנו השבוע לפרסם את הפרויקט השנתי שלנו (זה החלק האחרון שפורסם, שממנו ניתן להגיע לחלקים הקודמים), שבו ביקשנו ממנהלים בכירים בהיי-טק לסכם את השנה, לנסות לצפות מה יהיו המגמות בשנה הקרובה ולבחור את איש.אשת השנה שלהם בהיי-טק.

ניתוח מהיר של שלל התשובות המעניינות שקיבלנו מראה כמה תובנות ומגמות המשותפות לרובם: התובנה הראשונה היא שתשפ"א הייתה אמנם שנה של אי ודאות, אבל, בגלל אותה אי ודאות, ארגונים ומנהלים למדו איך להגיב טוב יותר למצבים משתנים, ושלל המגזרים במשק קיבלו הוכחה עד כמה הם תלויים בדיגיטציה ובטכנולוגיה.

מגמה נוספת, שבאה לידי ביטוי לאורך ולרוחב הפרויקט, היא השפעתן הרבה (מאוד) של העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית על ענף ההיי-טק, החברות בו, מנהליו ועובדיו. הקונצנזוס בקרב בכירי הענף הוא שמודל העבודה ההיברידי יימשך גם בשנים הבאות, ולא רק מאחר שיש סיכוי יותר מסביר שנדע עוד התפרצויות ו-ורייאנטים של הקורונה, אלא גם מאחר שהתקופה האחרונה לימדה שעובד יכול לעבוד מביתו ולהגיע לאותן תפוקות ולאותה יעילות שהוא משיג במשרד.

מגמות אחרות שהעלו המנהלים עוסקות בהמשך ואף בהתעצמות הלמידה ההיברידית, במשבר האקלים ובהשפעה של הטכנולוגיה עליו, ובהמשך הדומיננטיות של הדיגיטל בעולמות הבריאות, הממשלה והתעשייה. כל אלה יגדילו את הביקושים לפתרונות טכנולוגיים ולביצוע טרנספורמציה דיגיטלית, מעבר לענן ועוד.

כוכבים ישראליים בשמי ניו-יורק

בחודשים האחרונים, וגם זה בא לידי ביטוי בשאלון, אנחנו רואים גל של גיוסים שמבצעים סטארט-אפים ישראליים, פריחה בהנפקות של סטארט-אפים, בעיקר בנסדא"ק, והצטרפות של עוד ועוד חברות ישראליות למועדון היוניקורנים, ש-"מקבל" אליו רק חברות שהשווי שלהן עבר את המיליארד דולר. חלק מהמשיבים בפרויקט התייחסו לכך מאוד בחיוב, אבל היו גם כאלה שטענו שמדובר בבועה שתתפוצץ לכולנו בפרצוף.

ההנפקה הטרייה ביותר של חברה ישראלית בנאסד"ק, ממש מהשבוע – זו של סלברייט. צילום: יח"צ

אחד הדברים שהקורונה הדגישה הוא שאנחנו חיים בעולם גלובלי, שלא לומר כפר גלובלי. הנגיף התפשט במהירות ברחבי העולם, הרבה יותר מאשר מגפות קודמות, וכך גם הטכנולוגיות והמגמות בהיי-טק. אנשים עברו לקנות אונליין בגלל הסגרים לא רק בישראל, וגם בחו"ל יותר ויותר ארגונים עוברים לדיגיטל. בדיוק בגלל זה, הצפי של מנהלי ההיי-טק שהשתתפו בפרויקט, וממש לא רק שלהם, הוא שהענף ימשיך לגדול, ושיותר ויותר ביקושים ביותר ויותר מגזרים יניבו עוד ועוד הזדמנויות לחברות הישראליות.

אגב, זה נכון גם לממשלה, ששם נערך אחד הפרויקטים היותר משמעותיים וחשובים בעולם ה-IT הישראלי: פרויקט נימבוס, שבמסגרתו היא עוברת לענן. הדבר כבר הביא חברות רב לאומיות לפתוח בארץ אזורי ענן ולהקים כאן דטה סנטרים, וההתפתחויות בנושא זה בשנים הקרובות צפויות להיות מרובות.

הפוסט השבוע שהיה – והשנה שהייתה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע של מגן דוד אדום מלווה את מבצע בדיקות הקורונה המהירות, שייערכו לעשרות אלפי ישראלים ששוהים באומן לפני עלייתם למטוס בחזרה לישראל. על פי בקשת הממשלה נרתם מד"א למבצע המיוחד הזה בתוך כמה ימים,

כ-70 אנשי מד"א, בהם צוותים של אגף המחשוב, כבר יצאו לאומן על מנת להיערך למבצע הבדיקות. לדברי, עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מד"א, בדיקות הקורונה ייערכו בשיטה המולקולרית, שהן ברמת אמינות גבוהה יותר מבדיקות אנטיגן, וקרובות יותר בתוצאות לבדיקות PCR. "הפענוח הוא ברמת אמינות גבוהה, זהה לבדיקות מעבדה, כאשר התשובות ניתנות תוך חצי שעה", אומר רוזנלבט.

הבדיקות יהוו חלופה לחובת הבדיקה שצריך לבצע כל מי שטס לישראל מחו"ל, אולם אינן מחליפות תהליכי בדיקה אחרים שמתחייבים ממי שנוחת בנתב"ג, על פי הנחיות משרד הבריאות.

כדי לתמוך במבצע המיוחד הזה, צוותי אגף הטכנולוגיה של מד"א הטיסו לאומן ערכות של מסופונים ומדפסות ייעודיות, שישמשו להוצאת תוצאות הבדיקות. כמו כן נכתבה תוכנה ייעודית, המותאמת לפרויקט הזה, כאשר רוזנבלט מציין, כי הושם דגש על כך שהמערכת יכולה לעבוד גם באופליין. הסיבה היא, שהייתה דרישה של משרד הבריאות לקבל בזמן אמת את תוצאות הבדיקה של כל אחד מהנוסעים, אולם בשל החשש מתקלות תקשורת, וכדי לא לעכב את מערך הבדיקות, המערכות שמד"א מתקין מסוגלות לעבוד גם בתנאים אלו ולשגר את המידע כשהתקלות, אם תהיינה, יתוקנו. לשם כך גם נערך שיתוף פעולה עם חברות הסלולר בישראל, שמספקות שירותי נדידה לאומן.

מד"א יפעיל מערכך בדיקות קורונה לעשרות אלפי ישראלים ששוהים באומן לפני שובם לישראל. צילום: BigStock

רוזנבלט לא מסתיר את גאוותו על יכולת ההתארגנות המהירה של צוותי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של מד"א, לאור העובדה שהבקשה מטעם הממשלה הגיע למד"א באמצע שבוע שעבר, וזמן ההתארגנות היה מהיר ביותר. הצוותים יתפרסו בשלושה אתרי דיגום שבהם נמצאים הישראלים ועוד אתר אחד באומן עצמה. "לכל אתר הוקצו המערכות הייעודיות, תיאומי התקשורת ומערכות הבדיקה, והם כולם צריכים לעמוד במשימה של בדיקות המוניות במהירות רבה", אומר רוזנלבלט. בנוסף, מד"א הקים מערך שו"ב, שינהל את כל התהליך, מהארץ, יפקח על הביצוע ויהיה ערוך לטפל בתקלות.

בתחילת החודש נרתם מד"א למבצע הבדיקות המהירות עבור אלו שלא חוסנו ונדרשים להציג תו ירוק, ועל פי הנתונים, נערכו כ-50 אלף בדיקות ביום.

"ההיערכות שלנו שוב מוכיחה את תפיסת ארגון בחירום כמו מד"א, שפוגשת מצבים שונים, שבהם אנחנו נדרשים לסייע למדינה, כל זאת בתנאי שטח ובתנאי אי ודאות", אומר רוזנבלט סיום.

הפוסט כך סייע ה-IT של מד"א למתווה הטסים לאומן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סמסונג הכריזה על מצלמה עם חיישן רזולוציה של 200 מגה-פיקסל שקרוב לוודאי תשולב במכשיריה העתידיים.

החיישן העוצמתי, שהחברה מכנה Isocell HP1, הוא הטוב ביותר כרגע שיוצע בסמארטפונים וקובע הישג חדש בשיפור האיכות של יכולת הפוקוס ולכידת תמונות בתנאי תאורה חלשים.

לפי החברה, בחיישן ה-Isocell HP1 מוטמעת טכנולוגיית מיזוג פיקסלים, שהחברה מכנה ChameleonCell (תא-זיקית), שעושה שימוש במערך פיקסלים של שניים על שניים, ארבעה על ארבעה או מערך מלא – בתלות בסביבה. בתנאי תאורה חלשים, הופך החיישן לחיישן של 12.5 מגה-פיקסל באמצעות מיזוג של קבוצות של 16 פיקסלים סמוכים, וכפי שסמסונג מסבירה, הפיקסלים שנוצרים באמצעות הטכנולוגיה מסוגלים לספוג יותר אור שמיתרם לתמונות בהירות וברורות יותר בתנאי תאורה חלשים. בנוסף, החברה מציינת, כי בתנאי תאורה בהירים, החיישן לוכד תמונה בהפרדה אולטרה-גבוהה.

לצילום וידיאו, החיישן מאפשר וידיאו של 8K עם 30 מסגרות לשנייה, וכדי להפחית את הרזולוציה ל-50 מגה-פיקסל, הוא מאחד ארבעה פיקסלים שכנים ללא צורך לחתוך או להקטין את הרזולוציה של המסגרת.

הפוסט סמסונג: רף חדש למצלמות סמארטפונים עם חיישן של 200 מגה-פיקסל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

האירוע השנתי המרכזי של לשכת רואי חשבון התקיים ביום ד' האחרון בערב, באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב, לפי כללי התו הירוק.

האירוע נערך בסימן 90 שנה להקמת לשכת רואי חשבון, והיה גם ערב פרידה מנשיאת הלשכה, רו"ח איריס שטרק, המסיימת בסוף אוקטובר הקרוב קדנציה של שלוש שנות כהונה.

בין משתתפים באירוע – ד"ר משה ברקת, רו"ח הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; ערן יעקב, מנהל רשות המסים ובכירי הרשות; עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופוסית הכללית וכונסת הנכסים הראשית, לשעבר מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר מועצת חשבון; ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון; עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי חשבון; רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים; רועי כהן, נשיא לה"ב; חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין; רו"ח דורון רונן, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים; עו"ד סיגל גולן-עתיר, סגנית ראש רשות התאגידים; ועו"ד קארן שוורץ, רשמת העמותות ההקדשות ואגודות עותמאניות. גם דליה אסיא-פלד ופלי הנמר, הבעלים של אנשים ומחשבים, השתתפו באירוע.

המפגש החל בהתכנסות ומפגש של חברות וחברי הלשכה ואורחים ובאיחולי שנה טובה. באירוע, בהנחיית רו"ח דוד ידין, מנכ"ל לשכת רואי חשבון, נשאה דברים רו"ח שטרק, הנשיאה, והוקרנו סרטונים לכבוד 90 שנה ללשכת רואי חשבון, וסרטון פרידה מנשיאת הלשכה. האירוע כלל צפייה במחזמר "סאלח שבתי" בכיכובו של איציק כהן, שזכה להשתתפות של הקהל אשר הצטרף בשירים המוכרים והמרגשים.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון: "הערב הזה הינו אירוע מרגש מאד עבורי. לאחר שלוש שנים מלאות ומאתגרות כנשיאת לשכת רואי חשבון, אני אסיים את כהונתי באוקטובר הקרוב, כפי שהתחייבתי עם בחירתי לתפקיד. נשיאות הלשכה היא עבורי מימוש שליחות ציבורית חשובה ומשמעותית, שיש בה גם אחריות רבה לייצג ציבור של מעל חמישה עשר אלף חברות וחברי לשכה, לפעול לטובת המקצוע שלנו ולטובת העסקים והכלכלה בישראל. המורשת של לשכה מקצועית שהוקמה לפני 90 שנה, חשובה לכולנו.

אנו משמרים את ערכי היסוד, את ליבת המקצוע והמיומנויות הייחודיות לנו, תוך כדי התאמה לשינויים ולקדמה, והרחבת תחומי העיסוק. במשך הקדנציה, הצלחנו להשיג אבני דרך מרכזיות שהשפעתן ניכרת כבר היום, ולשנים קדימה. בהגנה על המקצוע – דוגמת האישורים המיוחדים לפי חוק רואי חשבון, הסודיות על ניירות עבודה של רואי חשבון. הרחבת תחומי העיסוק ופריצת מונופול רב שנים עם השגת ההכרה בנו, רואי החשבון, כנאמנים בעלי תפקיד, הרפורמה המהותית בלימודי החשבונאות, שכבר מכשירה את הדור הצעיר של רואי החשבון, המעבר של הלשכה לדיגיטל באופן נרחב, ועוד. 

הצלחנו בקדנציה הזו ליצור מעורבות של יותר רואות חשבון בהנהגה ובפעילות בלשכה, לפרוץ תקרת זכוכית, ומכאן יש רק להמשיך ולצמוח עוד יותר. הגענו לשיא של חברות וחברי לשכה, לשיא של משתתפים בשירותים מקצועיים של הלשכה כולל במענה פרטני, ימי עיון, כנסים, קורסים והשתלמויות, והצלחנו להביא ליותר מעורבות של רואי חשבון צעירים במגוון פעילויות".

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

מימין: ערן יעקב, מנהל רשות המסים, ורו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון. צילום: שלומי יוסף

מימין: סיגל יעקבי, משה ברקת, איריס שטרק, ערן יעקב, רון תומר ושלומית ווגמן רטנר, באירוע לשכת רואי חשבון. צילום: שלומי יוסף

עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופוסית הכללית והכנרית, עם רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון. צילום: שלומי יוסף

הפוסט לשכת רואי חשבון ציינה 90 שנה להקמתה ופרידה מהנשיאה רו"ח איריס שטרק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בחלקים א', ב' ו-ג' של סדרת המאמרים הזו הצגתי את הקשר ההדוק בין התרבות הארגונית לבין הטרנספורמציה הדיגיטלית. בחלק זה אפנה את הזרקור לנושא המשאב האנושי, ואצביע על חשיבותו להצלחת המהלך.

אחד משמונת המימדים של התרבות הארגונית שהצגתי בחלק א' בסדרה, הוא האנשים והשיתופיות. 

מנהלים נוטים לעיתים לחשוב ולהתמקד במרכיב הדיגיטלי והטכנולוגי בטרנספורמציה הדיגיטלית, אולם המחקרים, המאמרים והניסיון מדגישים את המרכיב האנושי כאחד המרכיבים הקריטיים להצלחת הטרנספורמציה. עובדים מחויבים, המבינים את הרציונל של הטרנספורמציה (ה-Why) ואת חשיבותה להצלחת הארגון בעידן הדיגיטלי, יהיו מוכנים לאמץ צורות עבודה ומודלים עסקיים חדשים. שיתופיות גבוהה בין הצוותים מהווה את אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית.

לכאורה זה מובן מאליו, אולם ארגונים רבים טועים להניח ולהשקיע את רוב האנרגיה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בפן הטכנולוגי ויישום טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות. המציאות מוכיחה שעליהם להשקיע חלק מהמשאבים והאנרגיות במרכיב הקריטי ביותר להצלחה – העובדים, ההון האנושי של הארגון. "העובד במרכז" חייב להיות ערך שהארגון מבין ומעודד.

בסופו של דבר, העובדים ייקבעו עד כמה הטמעת הטכנולוגיות החדשות מצליחה ועד כמה המוצרים, השירותים והתהליכים העסקיים החדשים ייושמו ויפעלו כהלכה. מאמרים רבים מציינים שרובוטים יחליפו את בני האדם ותהליכים אוטומטיים יבצעו את רוב העבודה שבני אדם נהגו לעשות.

אינפוגרפיקה: רז הייפרמן. צילומים: BigStock

כל טכנולוגיה חדשה מלווה בפחדים וחששות לדחיקת מקומו של העובד. בפועל, הטכנולוגיות הביאו לשינויים בתפקיד העובד ובשיטות העבודה, אולם בסופו של דבר הביאו להרחבת מעגל התעסוקה ולהופעת תפקידים חדשים ושינויים בתפקידים קיימים. הנבואות השחורות גורמות להתנגדויות, חששות ופחדים בקרב עובדים רבים החוששים לאבד את מקום עבודתם. המציאות בדרך כלל שונה – שילוב של אוטומציה, טכנולוגיות ורובוטים המסוגלים לבצע סוג מסוים של עבודות, מביא לכך שהעובדים יכולים להתמקד במשימות שהמכונות אינן מסוגלות לעשות. מקצועות חדשים מופיעים כגון: מפתחי מערכות AI, מנהלי מערכות Big Data, מאמני רובוטים ורחפנים, מדעני נתונים ועוד. ההיסטוריה מוכיחה שהטכנולוגיה מוצאת את מקומה ומשפרת את חיי האנשים.  

כיצד מיישמים את הערך "העובד במרכז"?

לאנשי HR תפקיד חשוב בהטמעת הערך "העובד במרכז". נצביע על מספר צעדים שמומלץ לבצע ליישום ערך זה:

חזון ואסטרטגיה ברורים ותקשור שלהם – בארגונים רבים האסטרטגיה והחזון אינם נחלת רוב העובדים, אלא בעיקר של דרגי ההנהלה הבכירים. כאשר העובדים אינם מבינים מדוע הארגון מבקש לשנות את מודל העבודה שלו ולהתאימו לעידן הדיגיטלי, הם מתקשים לפתח את המחויבות הנדרשת. חוסר הבנה זו היא הקרקע שעליה צומחת ההתנגדות, הספקנות והחששות. את האסטרטגיה והחזון יש לתקשר לכל העובדים, בלי יוצאים מן הכלל.

שקיפות – שקיפות מהווה מרכיב חשוב בתפישת "העובד במרכז". השקיפות מייצרת מצב שבו העובד מבין ומעודכן במה שקורה בארגון וכתוצאה מפתח תחושת אחריות, מחויבות ומעורבות. הדרך לקידום השקיפות  היא על ידי תקשור החזון והאסטרטגיה, עדכון במטרות התהליך ובהתקדמות, עדכון בהצלחות וגם בכשלונות אם יש, כנסים, הפצת בולטין תקופתי, בקשה לרעיונות ומשובים מהעובדים, שיתופם בהאקטונים ועוד.

פיתוח האוריינות הדיגיטלית של העובדים – על הארגון להשקיע בהדרכה ופיתוח הכישורים הדיגיטליים של העובדים. הכשרה זו צריכה להיות מותאמת לתפקיד העובד ולהכין אותו לעבודה בסביבה דיגיטלית. עליו להבין את המושג דיגיטל, את חשיבות הנתונים בתהליכי קבלת החלטות, להבין מודלים בסיסיים בניתוח נתונים בתהליכי קבלת החלטות, לדעת לתפעל כלים דיגיטליים שונים (כמו מעבד תמלילים, בניית מצגות, בניית גליונות אלקטרוניים, חיפוש באינטרנט, כלים לחיפוש ושיתוף מידע) ועוד.

עבודה בצוותים קטנים ורב תחומיים – ארגון דיגיטלי חייב לאמץ שיטות עבודה גמישות (Agile), תוך האצלת סמכויות, עידוד העובדים להציע רעיונות חדשניים ולהוביל את פיתוחם, לחקור וללמוד מכשלונות ולא להירתע מהם, להעז לקבל החלטות, גם כאשר המידע הוא חלקי ועוד.

הכנת העובדים לעבודה בסביבה היברידית – מגיפת הקורונה הביאה את הארגונים לאמץ עבודה מרחוק במהירות רבה. עכשיו הזמן להתייחס לשיטת העבודה ההיברידית והמבוססת על אוסף של טכנולוגיות דיגיטליות, ולהפוך אותה לשגרה חדשה. על הארגון לפתח את שגרות העבודה והניהול בסביבה היברידית ודיגיטלית.

סיכום

"העובד במרכז" צריך להיות ערך שילווה את הארגון בביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית, בדיוק כמו שהערך "הלקוח במרכז" מלווה אותו. כל הטכנולוגיה בעולם לא תביא להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית בלי שילוב העובדים והפיכתם לליבה של התהליך. במאמר הצגנו מספר נושאים וצעדים שרצוי שהארגון ינקוט. כמובן שהמאמר אינו מתיימר להציג את כלל הצעדים שעל הארגון לנקוט, ומטרתו בעיקר להאיר את חשיבות הנושא. 

הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

הפוסט עוד על הזיקה הלא מפתיעה בין תרבות ארגונית לטרנספורמציה דיגיטלית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מוצר הום (Home) מסייע לכל אדם ליהנות מכל מכשיר טכנולוגי בביתו, החל מקבלת תמיכה טכנית שוטפת ופתרון בעיות על ידי מומחים, המשך בתיקוני תקלות של מכשירים ועד לניהול ושיפור ביצועים. הקונספט, שממשיך את ה-vision וקו המוצרים של החברה – לעזור לכל אדם ליהנות מטכנולוגיה – עלה לראשונה בחברת סולוטו התל אביבית' בסמוך לתחילת ההתפשטות של מגיפת הקורונה ברחבי העולם.

בתקופה זו, ובסמוך להיחלשותם של שווקים אחרים, זיהתה החברה את אפשרויות הצמיחה של המוצר. בנקודת זמן זו הפכו המכשירים הטכנולוגיים לקריטיים לתקשורת בין משפחות, לשמירה על רצף עבודה, ללמידה מרחוק של הילדים שנותרו בבית, והחליפו פעילויות כמו ספורט, חוגי בישול ועוד ועוד. הקורונה, שעצרה עסקים רבים, לא עצרה את העבודה, להיפך, האיצה את הצמיחה והגדילה של המוצר, והרצון לעזור לאנשים לשמור על שגרת חייהם החדשה – מהבית.

היום, תוך פחות משנתיים, חוגגים בסייט התל אביבי מיליון משתמשים נוספים שנהנים מהמוצר, והצפי בשנה הקרובה גבוה עוד יותר. המוצר משווק הן online והן ב-800 החנויות הפיזיות של החברה, הפרוסות בכל רחבי ארה"ב ומאפשרות גישה לכל אדם שזקוק לעזרה עם טכנולוגיה, ואף זמין לרכישה ישירות ללקוחות אמזון.

מוקפים במכשירים טכנולוגיים. הסביבה הביתית. צילום אילוסטרציה: BigStock

ליהנות מהטכנולוגיה באופן מקסימלי – ולהפיק ממנה את מירב היכולות

משק בית ממוצע בארה"ב משקיע קרוב ל-4,000 דולר בשנה במכשירים טכנולוגיים מחוברים, וכמות המכשירים הולכת וגדלה כשבכל בית יש בממוצע 10 מכשירים או יותר. שירות Home, שפותח על ידי הסייט התל אביבי, נמכר דרך החברה הגלובלית אסוריון (Asurion), אליה שייכת סולוטו, ומגן על אלפי הדולרים שהלקוחות השקיעו בטכנולוגיה ביתית, כמו טלוויזיה, קונסולות משחקים, מחשבים, תאורה חכמה, מדפסות, גאדג'טים ועוד.

תמורת פחות מדולר ליום (תשלום חודשי של 24.99 דולר), לקוחות יכולים לתקן, לשדרג או לפתור תקלות בכל אחד מהמכשירים, בעזרת המומחים הטכנולוגיים של סולוטו, שמגיעים לבית הלקוח תוך מספר שעות, וזמינים 24/7 לכל בעיה בצ'אט או בשיחת טלפון.

מעבר להגנה הפיזית על המכשירים, סולוטו עוזרת לכל לקוחותיה ליהנות מהטכנולוגיה באופן מקסימלי, ובמקביל להפיק ממנה את מירב היכולות, כל זה תוך כדי חיסכון משמעותי בעלויות הכלכליות, והמון שקט נפשי. בין יכולות המוצר תוכלו למצוא אחסון בלתי מוגבל לכל הקבצים והתמונות, ליווי צמוד של מומחי Wi-Fi, וכלים להגברת הפרטיות ואבטחת המידע האישי ברשת.

שירה גרשוני, מובילת מחלקת מוצר הום בחברת סולוטו: "אנחנו מתרגשים לראות את הרעיון שנולד כאן בסייט התל אביבי נכנס ליותר ויותר בתים בארה"ב, ועוזר למשפחות רבות ליהנות מהטכנולוגיה שלהן. להצליח להגיע למספר משתמשים כל כך משמעותי תוך כדי מגיפה עולמית היה נשמע כמו רעיון משוגע, והנה אנחנו כאן. עונים על צורך אמיתי. בתקופת הקורונה יותר מתמיד, כולנו נעזרנו והפכנו תלויים במכשירים טכנולוגיים. המוצר שלנו נועד כדי להפוך כל רגע ביום המלווה בטכנולוגיה לקל הרבה יותר".

הפוסט סולוטו חגגה מיליון משתמשים נוספים למוצר HOME בשוק האמריקני הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות