משרד התקשורת הודיע על כוונתו להתחיל בתהליך של פרידה סופית מדור 2 ו-3 בסלולר, לטובת פינוי תדרים ואספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות המבוססות על דור 5, המציעות קצב העברת נתונים איכותי יותר וגבוה יותר ומאפשרות הזדמנויות לפיתוח וחדשנות, שישפיעו לחיוב על התעשייה והכלכלה הישראלית.

המשרד החליט לקבוע מתווה מדורג לסגירת רשתות דור 2 ודור 3 עד ה-31.12.2025, בדומה לזה המבוצע כבר על ידי מפעילי הסלולר במדינות רבות בעולם.

המתווה גובש כך שהרשתות הישנות ייסגרו לאחר פרק זמן משמעותי שהמשרד נתן לצורך היערכות הציבור הרחב, יבואנים מסחריים וחברות במגזר הפרטי.

בשלב הראשון, שיתחיל ב-1 בינואר 2022, ייאסר ייבוא מסחרי של מכשירים סלולריים התומכים בטכנולוגיות ישנות בלבד. בשלב השני, שיחל ב-1 בינואר 2023, יופסק חיבורם לרשת של מכשירים סלולריים חדשים התומכים בטכנולוגיות ישנות בלבד, לרבות מכשירי דיבורית לרכב וציוד קצה M2M. המפעילים יחויבו לתת שירות דור 2 ודור 3 למנויים קיימים עד למועד סגירת הרשתות. בשלב השלישי והאחרון – ייסגרו רשתות דור 2 ודור 3 ב-31  בדצמבר 2025.

לדברי יועז הנדל, שר התקשורת, "אנחנו מובילים את מדינת ישראל לעידן חדש בתחומי תשתיות התקשורת. יותר מדי זמן ישראל פיגרה מאחור בגלל חוסר קבלת החלטות. הצעד הזה חיוני כדי להפוך למדינה מובילה. ברחבי העולם כבר נסגרו טכנולוגיות ישנות כדי להתקדם ולשחרר תדרים – שהינם משאב מוגבל – לטובת טכנולוגיות מתקדמות. היום אנחנו יוצאים לדרך ו'משחררים את הפקק'. התהליך יהיה הדרגתי ויאפשר למי שזקוק לכך לבצע את ההתאמות הטכנולוגיות הדרושות, והוא חלק ממהלך של 'הוצאת העגלה מהבוץ' והזנקת כלכלת ישראל".

הפוסט ביי-ביי דור 2 ודור 3 בסלולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חלק מכלי התמיכה בלקוחות של מיקרוסופט (Microsoft) נפרצו על ידי קבוצת הפריצה נובליום (Nobelium), שהייתה מקושרת – בנפרד – למתקפה אחרת, מתוקשרת הרבה יותר – על סולארווינדס (SolarWinds), כך הודיעה הענקית מרדמונד בסוף השבוע.

המתקפה נערכה על סוכן שירות הלקוחות של מיקרוסופט, והצליחה. מיקרוסופט אמרה כי לסוכן יש גישה מוגבלת, והוא מסוגל "לראות" דברים כמו השירותים שבהם הלקוחות השתמשו ופרטי יצירת הקשר שלהם לצורך חיוב. לדברי מיקרוסופט, ההאקרים השתמשו במידע שנלקח מהכלים הללו על מנת לפצוח בהתקפות "ממוקדות מאוד" על לקוחות ספציפיים שלה.

ההתקפה, לדברי מיקרוסופט, הייתה חלק מקמפיין תקיפה גדול יותר של חברי קבוצת נובליום, שהתמקד בעיקר בחברות IT ובממשלות ברחבי העולם. לדברי הענקית מרדמונד, היא הגיעה ללקוחות שהושפעו, או נפגעו מהמתקפה, ולהאקרים, שהם חברי קבוצת נובליום – כבר אין עוד גישה לסוכן תמיכת הלקוחות שלה.

מומחים ציינו, כי מיקרוסופט מעלה רבות נושאי אבטחה בתקופה האחרונה, במיוחד בהקשר לגירסת חלונות 11 הקרובה שלה, וכי החברה דורשת מהמשתמשים שלה שימוש בחומרה ספציפית לטובת שדרוגים ועדכוני גרסאות. אירועי אבטחה כגון זה המדווח, ציינו המומחים, בהם מחשב אחד שנמצא בסכנה עלול לספק להאקרים יכולת לגישה ולפתיחת מתקפות עתידיות, "ממחישה את משחק 'החתול והעכבר' שהחברה משחקת עם מי שמעוניין לערער את מצב אבטחת המידע שלה".

הפוסט פוטין לא מרפה: כלי מיקרוסופט נפגעו מההאקרים של סולארווינדס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'ניס מק'אפי, אלמנתו של ג'ון מק'אפי – המיליארדר והיזם הטכנולוגי שהביא לעולם את תוכנת האנטי וירוס המפורסמת הנושאת את שמו, ושנמצא מת בשבוע שעבר (ד') בכלא בספרד, בזמן שהמתין להסגרה לארה"ב – אמרה ביום ו' כי בעלה לא נשמע כמי שתיכנן להתאבד. היא התייחסה לדבריו בשיחה האחרונה שקיים איתה, שעות ספורות לפני שהתגלה מת בתא הכלא.

הרשויות בספרד עדכנו כי גופתו של מק'אפי עוברת נתיחה שלאחר המוות, אך אמרו כי כל מה שהיה במקום בתאו מעיד על כך שמק'אפי אכן הרג את עצמו. קבלת תוצאות הנתיחה יכולה לארוך "ימים או שבועות", כך אמרו הרשויות.

על פי הדיווחים בני הזוג – הוא בן 75 והיא בת 38 – נפגשו בשנת 2012 במיאמי והתחתנו בשנה שלאחר מכן. ג'ניס הייתה האישה האחרונה של מק'אפי שהיה נשוי מספר פעמים בעבר. לא ידוע הרבה על חייה האישיים של ג'ניס מק'אפי, מלבד שהיא נולדה ב-1983 בגואטמלה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Janice McAfee (@jelizabethmcafee)

ג'ניס מק'אפי: "אני מאשימה את הרשויות בארה"ב בטרגדיה הזו"

רעייתו של מק'אפי המנוח קיימה מסיבת עיתונאים מחוץ לבית הסוהר בריאנס 2 השוכן מצפון-מערב לברצלונה, לשם הגיעה כדי לאסוף את חפציו. באירוע סיפרה ג'ניס לתקשורת על שיחת הטלפון של השניים, וטענה כי "מילים אלה אינן מילים של אדם אובדני". היא הוסיפה ותבעה "חקירה יסודית" בעניין מותו של חלוץ האנטי וירוס המפורסם.

כזכור, ממש לפני שנמצא מת, הודיע ​​בית הדין הארצי בספרד למק'אפי כי הוא מסכים להסגרתו לארה"ב, ואולם עדיין נדרש אישור מטעם הקבינט הספרדי לפני שמק'אפי היה נשלח בחזרה לארה"ב.

"הייתה לנו כבר תכנית פעולה לערער על החלטה זו", דיווחה ג'ניס מקאפי לתקשורת. "אני מאשימה את הרשויות בארה"ב בטרגדיה הזו: בגלל ההאשמות הפוליטיות האלה נגדו, בעלי מת עכשיו", הבהירה האלמנה את תפישתה את המצב.

Happy Father's Day @officialmcafee. Though you are spending the day in prison know that you are loved and appreciated. #FreeJohnMcAfee #FreeMcAfee pic.twitter.com/YFmB36KWfb

— Janice McAfee (@theemrsmcafee) June 20, 2021

Happy Father's Day @officialmcafee. Though you are spending the day in prison know that you are loved and appreciated. #FreeJohnMcAfee #FreeMcAfee pic.twitter.com/YFmB36KWfb

— Janice McAfee (@theemrsmcafee) June 20, 2021

מעניין לגלות כי ג'ניס פרסמה בטוויטר ממש באחרונה ובטרם האירוע הטרגי פוסט, שהקדישה לג'ון לכבוד יום האב. בציוץ הזה שיתפה ג'ניס טקסט שבו כתבה בין השאר: "פקידים אמריקנים נחושים בדעתם להרוג את ג'ון בכלא, כדי שיהווה דוגמא (למה שקורה – ג"פ) למי שמדבר נגד השחיתות בגופים ממשלתיים". היא הוסיפה: "כבר אין צדק באמריקה". הדברים פורסמו ב-20 ביוני.

בפוסט הזכירה ג'ניס לבעלה שהוא "אהוב ומוערך", תוך שהיא טוענת כי "הכנות שלו העמידה אותו בצרות עם ממשלות מושחתות".

הפוסט אלמנת מק'אפי טוענת שלא התאבד – דורשת חקירה מקיפה על מותו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת טונקין (Tonkean) הישראלית, המפתחת פלטפורמה ליישום תהליכים עסקיים מורכבים ללא צורך בכתיבת קוד, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר בסבב גיוס שני ( Round B), בהובלת קרן ההשקעות אקסל (Accel).

בסבב הנוכחי השתתפו משקיעות נוספות, בהן קרן Lightspeed אשר הובילה את הגיוס הקודם של החברה, ביחד עם המשקיעה הקודמת Foundation Capital  ומשקיעים פרטיים, בהם: מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמדיט, מנכ"ל זום – אריק יואן, מנכ"ל משותף של אטלסיאן – סקוט פרקהאר, וכן מנהלים בכירים מ-UiPath, אשר רואים בטונקין כמי שמובילה קטגוריה חדשה בתחום של תוכנות ארגוניות ממוקדות צוותי תפעול.

הפיתוח של טונקין מאפשר לחברות ולארגונים לייעל תהליכים ארגוניים באופן מהיר וזול בהרבה מהאלטרנטיבות. במקום שארגונים ייאלצו לרכוש עוד ועוד אפליקציות או להשקיע משאבים בפיתוח תוכנה פנימית, הפלטפורמה מאפשרת לצוותי תפעול לייצר פתרונות תוכנה בצורה פשוטה – ללא כתיבת קוד וללא צורך במפתחים. פתרונות אלו מטפלים בצורה אוטומטית במעבר מידע בין מערכות שונות ובמעקב ותיאום של משימות ארגוניות מורכבות, המצריכות שיקול דעת אנושי. ההשקעה תאפשר לחברה להאיץ את מרכז הפיתוח שלה בישראל ולתמוך בצמיחתה הגלובלית.

"מערכות תוכנה הן הבסיס הטכנולוגי של כל ארגון",  אמר שגיא אליהו, מנכ״ל ומייסד טונקין. "ארגונים זקוקים ליותר עובדים שיוכלו לבנות או להתאים תוכנה לצורכי הארגון, אך מתכנתים הם משאב אנושי יקר וקשה לגיוס. מדובר ב'צוואר הבקבוק' של שוק התוכנה הבינלאומי. הפלטפורמה שפיתחנו בטונקין, בדומה למערכת הפעלה, היא למעשה תשתית שעליה ניתן לבנות פתרונות תוכנה לתהליכים ארגוניים מבלי לדעת לתכנת. אנו שמחים על האמון מצד שותפינו העסקיים ונרגשים לקראת מימוש החזון שלנו לקידום נגישות טכנולוגית, כך שגם צוותים שאינם טכנולוגיים, כגון צוותי שיווק ומכירות, יוכלו ליצור פתרונות טכנולוגיים בקלות וביעילות".

חברת הסטארט-אפ טונקין נוסדה בשנת 2015 על ידי שגיא אליהו, המכהן כמנכ״ל, ואופיר טלמור, המכהן כסמנכ״ל טכנולוגיות. לחברה עשרות לקוחות ברחבי העולם, בהם: Instacart, Grubhub, Crypto.com, EVERSANA, ועוד. החברה מעסיקה כ-60 עובדים במשרדיה בתל-אביב ובסן פרנסיסקו.

הפוסט לפתח תוכנות ארגוניות בלי מתכנתים – טונקין הישראלית גייסה 50 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אחמד הינדאוי, מנהל קבוצת ההנדסה של פעילות הדיו ב-HP אינדיגו כבר למעלה מ-9 שנים, גר בשפרעם ועובד בקרית גת. הינדאוי אחראי על כל מוצרי הדיו שמגיעים ללקוח, ברמת איכות קווי ייצור, תהליכים וטכנולוגיה.

"התחלתי את דרכי כמהנדס בקבוצה, והתקדמתי בסולם התפקידים", סיפר הינדאוי בראיון לאנשים ומחשבים. "לא חשתי שום יחס שונה", הוא הבהיר. הוא מנהל שתי קבוצות עובדים בקריית גת ובמפעל בסינגפור. בוגר תואר ראשון בטכניון בהצטיינות, ובימים אלו לומד לתואר שני MBA. בנוסף הוא נשוי ואב לשתי בנות. הינדאוי עושה את הדרך כל יום משפרעם שבצפון לקריית גת "כי העבודה מעניינת וזה תחום שמתפתח על הזמן", לדבריו.

כשהגשת מועמדות לעבודה הרגשת שמתייחסים אליך באופן שווה?
"שלחתי קורות חיים. הראינות היו דומים לכל הראיונות שעברו המועמדים האחרים. אני לא חש שום אפלייה. בכלל, הגישה שלי היא שאנחנו, העובדים מהמגזר, צריכים לדרוש שיתייחסו אלינו באופן שווה כמו אל כל עובד. לא אפליה לטובה ולא לרעה. ללא שום קשר לדת או למוצא".

אז למה יש מעט ערבים בהיי-טק?
"כי ישנם מספר חסמים. ראשית יש בעיה של מרחקים. החברה הערבית אינה ניידת כמו היהודית. לא כל אחד יכול ומוכן לנסוע כל יום משפרעם לקריית גת, או לאזורי היי-טק במרכז הארץ. חסם נוסף זה הנושא של מוכנות לראיונות עבודה. הרבה צעירים מהחברה הערבית שמגיעים לראיונות לא באים מוכנים מספיק, כי זה עניין מנטלי. צריך לעשות מאמץ להשקיע בהכנת המועמדים מקרב הערבים, ולהכין אותם טוב יותר לראיונות עבודה. חסם שלישי: בהיי-טק נהוג לגייס עובדים בשיטת חבר מביא חבר. צעיר ערבי שמגיע להיי-טק, אין לו חברים שיביאו אותו. הוא לא היה ב-8200 או ביחידות אחרות, וזה כמובן משפיע על היקף העובדים הערבים.
ובכלל, החברה הערבית לא חשופה להיי-טק כפי שהאחרים. הם לא מכירים את כל החברות שבהן אפשר לעבוד. מהנדס שמסיים תואר ראשון בכימיה לא תמיד שמע על אינדיגו או על חברות דומות שם יש עבודה".

איך אתה שמעת?
"אני במקרה הגעתי דרך חבר. חוץ מזה אני מבית של עובדי היי-טק. אחי עובד במיקרוסופט ועוד אחד באפל. כך שהיתה לי הכנה לא רעה. אבל כשאני משתתף בירידי תעסוקה של בוגרים, הרבה לא ידעו על החברה, וישבתי וסיפרתי להם על אינדיגו".

זה בעצם תקרת זכוכית. אפשר לפרוץ אותה?
"לדעתי כן. תראה, את המסיימים בהצטיינות תמיד יחטפו, אבל יש מעט כאלו בין יהודים וערבים. הבעיה היא בבוגרים שסיימו את הלימודים ולא חשופים לכל ההיצע בשוק, ואני יכול לומר בוודאות שיש לא מעט מוכשרים מבין בוגרי המדעים בחברה הערבית".

אז למה אתה לא מנסה לגייס עובדים ערבים?
"כי לא תמיד זה מתאים. אף פעם לא אגייס מישהו רק בגלל שהוא ערבי. אני מתנגד לגישה הזו. יש גם עניין של עד כמה החברות משקיעות ומוכנות לעשות כד לקלוט יותר עובדים מהמגזר. חוץ מזה, גם אינדיגו מתמודדת עם בעיית מחסור של עובדים. יש לנו 120 משרות פתוחות שלא מצליחים לגייס. יהודים וערבים, לא משנה".

כיצד אתה מגדיר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים במפעל?
"תראה, אינדיגו זה בית שני שלי. אנחנו עובדים ומבלים הרבה שעות ביחד, מדברים על משפחות, נפגשים באירועים של עובדים. מערכת יחסים קונקרטית לחלוטין. אל תשכח שאני מנהל עובדים. הדלת שלי תמיד פתוחה. מדבר עם כולם, מקשיב להם ומדברים על הכל. בכלל, HP מאמינה מאוד בגיוון וזה בכלל מורגש. אני רואה שעושים מאמצים אמיתיים לפתוח אפשרויות לכולם".

איך היה השיח כשהיו האירועים האחרונים במבצע שומר החומות?
"זה עלה בשיחות אישיות, ברמה כזאת או אחרת. אי אפשר להתנתק מהמציאות ולהתעלם ממנה. ובעיניי צריך לדבר על הדברים. בחלק מהשיחות הרגשתי שכל צד רואה תמונה אחרת, והרבה פעמים היא לא תואמת למציאות ומוזנת ממידע מוטעה.
בכלל בזמן מבצע שומר החומות המצב היה רגיש. יש לי עובדים שגרים בבאר שבע וליד העוטף. זה מצב לא נעים".

האם הדו קיום יחזור למה שהיה קודם למרות האירועים?
"לדעתי לא יחזור למה שהיה, ואולי לא צריך לחזור. האירועים שקרו מראים שכנראה צריך לשפר ולתקן את מה שלא היה בסדר. היו בעיות ואתגרים שהיו מתחת לשולחן, כמו למשל הנשק בחברה הערבית. חשבו שזה יישאר שם, והנה באו האירועים האחרונים והראו שזה לא כך. יש הרבה מה לעשות, בתחום החינוך והתשתיות. צריך לתת תקווה לצעירים, ואם לא יתנו להם – שום דבר לא ישתנה".

מה החלום שלך לדו קיום?
"החלום שלי הוא שאנשים יסתכלו אחד על השני בתור בני אדם, בלי לתייג ובלי דעות קדומות".

הפוסט "חולם שאנשים יסתכלו אחד על השני כבני אדם, בלי תיוגים ודעות קדומות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אימוץ הטכנולוגיות הדיגיטליות על ידי חברות הואץ באופן מהיר ביותר מאז הקורונה. מחקר של חברת מקינזי (McKinsey) העלה כי החברות אימצו את הדיגיטציה בין היתר מחשש ממתחרים שיעקפו אותן, והיה ברור להן שמה שבעבר נחשב למהיר וחדשני, היום הוא שייך לאתמול.

עוד באותו מחקר עלה שרק 11% מ-1,140 מנהלי העסקים מאמינים כי במקום המודלים העסקיים הנוכחיים שלהם – שהיו לפני הקורונה ושאמורים היו להיות תקפים אפילו עד סוף שנה הבאה – צריכים לבנות אסטרטגיה דיגיטלית חדשה.

לפעול בקצב חברות התוכנה

המגזין המקוון CIO ריכז כמה תובנות שיסביר כיצד להתמודד עם החדשנות המשבשת החדשה ששמה טרנספורמציה דיגיטלית – תובנות שכמובן תקפות גם לשוק הישראלי.

ראשית, צריך לעשו סדר בהגדרות. לדברי המומחים, השינוי הדיגיטלי מסמן חשיבה מחודשת על האופן שבו ארגון משתמש בטכנולוגיה, אנשים ותהליכים בחיפוש אחר מודלים עסקיים חדשים ומקורות הכנסה חדשים, המונעים על ידי שינויים בציפיות הלקוחות סביב מוצרים ושירותים.

עבור חברות רבות המייצרות מוצרים מסורתיים, המשמעות היא ליצור מוצרים דיגיטליים, כמו אפליקציות סלולריות או פלטפורמת מסחר אלקטרוני. לשם כך עליהן לפעול בקצב חברות התוכנה, שזה לא בדיוק מתיישב עם חברות שהפעילות שלהן מבוססת על מודלים של מוצרים. קשה להמחיש חדשנות בתוכנה כערך עסקי בפעילות שוטפת של עסק. זה לא מספיק שקוף.

וכאן בעצם נחשפת התופעה שבגללה האתגר הדיגיטלי עומד מאויים – חברות צעירות, חדשניות, שמסוגלות ליישם חדשנות במהירות ובאג'יליות. ענקיות ריטייל לא הצליחו לשנות את נתיב הספינה שלהם מספיק מהר, למרות כוונות טובות שהיו להן, ויש לא מעט סיפורים על מעצמות ריטייל שספגו מכה קשה, כמו וולמארט למשל.

יישום טכנולוגיות של משלוחים ויישומים שקיצרו תהליכים לא הוטמע מספיק מהר בעסקים אלו. המנמ"רים בארגונים הביאו לשולחן ההנהלה את תפישת הענן, שאמורה לזרז את המעבר של הארגון לתהליכים דיגיטליים. המעבר הזה איפשר לייעל תהליכים, לקצר עקומות למידה, וכן זירוז תהליכים בשרשרת האספקה. שילוב הענן האיץ תהליכי אוטומציה בליבת העסקים של עסקים מבוזרים, רוויי תהליכים לוגיסטיים והרבה מאוד ניירת.

החדשנות המשבשת באה לידי ביטוי בכך שארגונים הבינו שהם לא מספיק ממצים את המידע הרב שהם קולטים. מנהלים דרשו לדעת כיצד לקוחות מתקשרים עם אפליקציית המובייל שלהם, והם נזקקו לתוכנות אנליטיקה.

חשיבות ההון האנושי

בין הטרנספורמציה הדיגיטלית לבין החדשנות המשבשת יש קו אחד מחבר וזה ההון האנושי. הצורך בבעלי תפקידים ברמות הבכירות לא השתנה.

למשל, מהנדסי תוכנה, מומחי מחשוב ענן ומנהלי מוצרים דיגיטליים – אלו עדיין תפקידים מבוקשים עבור חברות שרוצות להפיץ מוצרים ושירותים חדשים. מקצוע נדרש נוסף הוא מפתחי DevOps, שמאפשרים לחברות לבצע איטרציה מתמדת של תוכנה כדי להאיץ את המסירה.

מקצועות נוספים שתמיד תהיה להם פרנסה בעידן החדשנות המשבשת של הדיגיטל: מדעני נתונים, מעצבי UX, מאמנים דיגיטליים, מנהלי פרסום וקמפיינים דיגיטליים, ועוד. גם תפקיד המנמ"ר יתעצב באופן מובהק לתפקיד של מנהל דיגיטל. לא מעט מנמ"רים הצמידו לתואר מנהל מערכות מידע ראשי גם מנהל דיגיטל ראשי (CDO).

ולבסוף, המומחים של CIO מסכמים את ההמלצות שלהם בזו הלשון: "טרנספורמציות דיגיטליות מתעכבות או אפילו נכשלות בין היתר בגלל מנהיגות לקויה, ניתוקים בין ה-IT לעסק, השהיית מעורבות עובדים, ופעולות לא תקניות. אבל הסיבה העיקרית לכישלון של הנהלות בהתמודדות עם הדיגיטל וחדשנות משבשת, היא הרצון לשנות ולבצע את המפץ הגדול, כשמצד שני, באותה נשימה, מתמקדים בקיצוץ בעלויות ולא מקצים מספיק משאבים. לדעת מומחים כמו אנשי CIO – זהו המתכון הבטוח לכישלון עסק.

לסיכום ניתן לומר: טרנספורמציה דיגיטלית החלה עוד לפני הקורונה. המגיפה האיצה את הצורך של ארגונים ליישם תהליכי אוטומציה, כדי לשרוד את התקופה. כעת, כאשר מתחילים לדבר על יציאה מהמשבר, הנהלות מבינות כי הטרנספורמציה כבר אינה רק צורך תפעולי, אלא גם סוג של חדשנות משבשת. כעת מנכ"לים צריכים למצוא את האיזון בין זיהוי הסכנות וההזדמנויות לבין המגבלות של משאבים ותקציבים, שברור שלא יהיו נדיבים בשנים הבאות. יהיה מעניין ללא ספק.

הפוסט חדשנות משבשת ושמה טרנספורמציה דיגיטלית? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאגר נתונים ובו פרטים אישיים של מאות אלפי סטודנטים דלף לרשת. מקור הדליפה הוא באקדמי (AcadeME), חברת השמה לסטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות ומכללות.

הפרטים האישיים במאגר שנפרץ כוללים מספרי טלפון, כתובות פיזיות וכתובות מייל וסיסמאות. המקרה פורסם בראשונה באתר N12.

הפרשה נחשפה תחילה בקבוצות טלגרם במלזיה, ומשם הועברו הנתונים, או חלקם, להאקרים אנטי-ישראלים. בדיקה העלתה שמדובר ברשומות של כ-280 אלף סטודנטים מ-2014 ועד היום.

לדברי נדב אביטל, ראש קבוצת המחקר באימפרבה (Imperva), "חובתו של כל בעל מאגר מידע לאבטח אותו כראוי. לצערנו, המדינה לא אוכפת הגנה על פרטיות האזרחים בצורה טובה. כל עוד המצב הזה לא ישתנה וכל עוד ארגונים לא יפנימו את חובתם לאבטחה ויטמיעו פתרונות שינטרו גישות חריגות למידע רגיש – נמשיך לראות פריצות מהסוג הזה. אם המידע כולל סיסמאות כניסה למערכת, תוקפים עלולים לנצל אותן כדי לנסות להתחבר לחשבונות נוספים של הקורבנות. לכן מומלץ להחליף את הסיסמה מיד ולהפעיל אימות דו-שלבי בשירותים קריטיים".

לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בסייבריזן, הוסיף, כי "דליפת הפרטים האישיים של סטודנטים ישראלים מזכירה, שוב, שמרחב הרשת אינו מרחב בטוח, ויש לחייב כל חברה שאוספת ושומרת נתונים לפעול לפי סטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע והגנת סייבר. למרות שישראל היא מעצמת סייבר בינלאומית, אנחנו שומעים על יותר ויותר חברות עסקיות, שנדמה כי הן לא משקיעות די בהטמעת פתרונות אבטחה מתקדמים. זאת, בעוד שהתוקפים הופכים מתוחכמים מיום ליום. ציבור הסטודנטים, כמו גם כלל אזרחי המדינה, חייבים לדרוש מחברות לקחת אחריות על נזקי סייבר שהם גורמים ללקוחותיהם, כמו דליפת המידע הזאת".

הפוסט סטודנט.ית? בדקו האם הפרטים האישיים שלך נחשפו ברשת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לצד קידום התעשייה אני רוצה להוות גשר בינה לבין הציבור בישראל. היי-טק וחדשנות הם לא נחלת מגזר מצומצם, אלא יהיו נגישים לציבור, יאפשרו תעסוקה, הצמחת אזורים מרוחקים, מוביליות חברתית והשכלה". כך אומרת שרת החדשנות והמדע, אורית פרקש הכהן, בפוסט שפרסמה היום בפייסבוק. הכהן פתחה את הפוסט בציינה, כי היעדים שהציבה בפני משרדה קיבלו השראה מנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. "עם כניסתו של הנשיא ביידן לתפקיד, הוא ביקש מנשיא, מנכ״ל ומייסד מכון ברוד (מכון מחקר מדעי) של הארווארד ו-MIT, לבנות מחדש את האסטרטגיה בנושא המדע והטכנולוגיה בארצות הברית ל-75 השנים הבאות", כותבת פרקש הכהן. "במכתבו ביקש הנשיא שישיבו לו על חמש שאלות: מה אפשר ללמוד מהמגיפה בכל מה שקשור לדרכי הפעולה בנוגע לבריאות הציבור, אילו פריצות דרך במדע ובטכנולוגיה יכולות לייצר פתרונות בתחומי הסביבה, תעסוקה ובריאות אצל אוכלוסיות מוחלשות, כיצד מוודאים שאמריקה תמשיך להוביל בתחומי הטכנולוגיה והמדע, כיצד מוודאים שכל אזרחי אמריקה ייהנו מזה, וכיצד מבטיחים שהמדע וטכנולוגיה יהיו תמיד במקום חשוב לאורך זמן".

"המכתב הזה עורר בי השראה עם כניסתי לתפקיד", כותבת השרה פרקש הכהן. "נכנסתי למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לפני כשבועיים ונחשפתי לתהליך מרכזי של פיתוח ומחקר, שמתגלגל לכדי תעשייה ומהווה אקו-סיסטם שלם של קדמה ופיתוח", היא כותבת בפוסט. בהמשך, היא מתווה את קווי המדיניות של משרדה בשנים הבאות: "אפעל להיות גורם מחזק לתעשייה הזאת, שיפעל להמשיך ולהוריד כמה שיותר חסמים כדי שכמה שיותר חברות בהיי-טק יגדלו ויפעלו כחברות מלאות בישראל." כותבת פרקש הכהן. "אני מחויבת לעבוד עבור ולטובת התעשייה החשובה הזאת, שמייצרת כ-25% ממס ההכנסה המשולם בישראל, שדואגת היום לפתח את הטכנולוגיה של המחר, שבזכותה ישראל נושאת בכבוד את התואר אומת הסטארט-אפ – גאווה ישראלית", מסיימת פרקש הכהן את הפוסט.

הפוסט מהי ההשראה של שרת המדע והחדשנות, אורית פרקש הכהן? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם: אביטל משוטה שפול

תפקיד: מנהלת צוות פיתוח בקבוצת ה-buyer growth ב-eBay

ותק בתפקיד: שנה וחצי

תפקידים קודמים: מנהלת צוות פיתוח בקבוצת structured data, שאחראית על ה-catalog, לפני כן הייתי בתפקיד של מפתחת java.

השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במגמת מערכות מידע מהטכניון. שירות צבאי – מש"קית עריכה בלשכת הרמטכ"ל.

משפחה: אני נשואה למשה ואימא של אבנר (5) ויואב (2). יש לי שתי אחיות, שלושה אחים והורים מדהימים, שתמיד עודדו אותי לעשות את מה שאני אוהבת.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר מהילדות אהבתי מחשבים, בתיכון הלכתי למגמת מחשבים. בצבא התחברתי גם לצד הניהולי, ומשם הגיעה הבחירה בתעשייה וניהול במגמת מערכות מידע.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי אני מודעת לכך שיש מקרים של אפליה נגד נשים ברחבי העולם, ובאופן כללי ישנם מקומות עבודה שלא נותנים ביטוי מספק לגיוון, אבל אני מאמינה ומקווה שהמודעות הגוברת לנושא תביא איתה את השינוי המיוחל.
אני באופן אישי מאמינה, וגם רואה הוכחות ביומיום, ליתרונות הרבים שמייצר מקום עבודה שמאמין ומקדם ערכים של גיוון ושוויוניות, בין היתר. זה מגביר את היצירתיות ומאפשר לחברי הצוות לחשוב בצורה שונה, ולהיות פתוחים לקבל ולספוג רעיונות חדשים.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי אני, באופן אישי, לא נתקלתי באפליה. eBay היא חברה שהשילוב, הגיוון והשוויון שזורים ב-DNA שלה. אני עובדת בחברה כבר למעלה מעשור, ויצא לי להחליף מספר תפקידים, כל אחד מהם היה מאתגר ואיפשר לי ללמוד ולהתפתח בכיוון אותו רציתי – מעולם לא הרגשתי שהיותי אישה מנע ממני להתקדם בתוך הארגון.

הפוסט נשים ומחשבים: אביטל משוטה שפול, eBay הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

קומוולט ישראל ו-ABnet המפיצה הבלעדית של קומוולט בארץ, קיימו באחרונה את אירוע השותפים השנתי של החברה, המכונה Better. Faster. Stronger. Together – Commvault Partner Connections. האירוע נערך במלון קדמא שבשדה בוקר.

את האירוע פתחו רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל; שירה פרונר, מנהלת השותפים של קומוולט ישראל; ושמעון אמויאל, מנכ"ל ABnet. השלושה הודו לשותפים העסקיים על שנה עסקית מוצלחת. איתן מארבי ודודי שוחט, מהנדסי מערכות בכירים, דיברו על Intelligent Data Management ועל החידושים של קומוולט בתחום. מיכל אהרוני, מנהלת מכירות לקוחות עסקיים בחברה, ערכה סדנה בנושא מכירות. שי נוני, סגן נשיא לתחום Metallic ב-EMEA, ורוני כפטל, מנהל הנדסת מערכות לתחום Metallic ב-EMEA, דיברו על היתרונות של פתרון Metallic. ואריאל נגרין, מנהל שותפים אנטרפרייז במיקרוסופט, ולאה רוזן, מנהלת שותפים גלובליים במזרח התיכון ואפריקה במיקרוסופט דיברו על מהפכת מערכת ה-IT.

במהלך האירוע חולקו פרסים לשותפים מצטיינים: אמת ברמור זכו בפרס Professional Service of the Year; בינת (Bynet Data Communications) זכו בפרס Partner of the Year; חברת ווי אנקור (We Ankor) זכתה בפרס Metallic Partner of the Year; דודי דביר מחברת הראל טכנולוגיות (Harel Information Technologies) זכה בפרס Pre-Sale of the Year.

שירה פרונר, מנהלת השותפים בקומוולט ישראל מסרה: "זאת זכות גדולה לחזור לקיים כנסים ואירועים פרונטליים עם השותפים שלנו. שמחנו מאוד לפגוש את כולם ולהודות להם פנים אל פנים על העבודה הקשה והמוצלחת שהם עשו השנה. בשנה שהייתה הכל חוץ מסטנדרטית, השותפים שלנו מצאו דרכים נוספות לחדש, הרחיבו את מעגל הלקוחות שלנו, ניצחו את המתחרים, והכי חשוב, עזרו ללקוחות כשהם נזקקו לנו ביותר".

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

כנס השותפים השנתי של קומוולט ו-ABnet, בסימן Better Together. צילום: איציק סקוברוניק

מימין לשמאל: שמואל ששון, מנהל מכירות, בילוקאל; יקי כהן, סמנכ"ל טכנולוגיות, ווי אנקור; דפנה אהרוניון, מנהלת מכירות, ווי אנקור; יוני עזרא, מנהל מכירות, ווי אנקור; יניב ליפשיץ, מנהל מכירות, ווי אנקור; אריאל טוסון, מהנדס מערכות, בינת תקשורת; עמי דנברג, פריסייל תשתיות, ווי אנקור; רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל; אבי אלגרבלי, סמנכ"ל תפעול ושותפים עסקיים, ווי אנקור; כפיר שפיר, מנהל מכירות מגזר אנטפרייז, קומוולט; לירון וולקב, מנהלת צוות Inside sales, ווי אנקור. צילום: איציק סקוברוניק

מימין: אריאל נגרין, מנהל שותפים מגזר אנטרפרייז, מיקרוסופט; שירה פרונר, מנהלת שותפים, קומוולט; לאה רוזן, מנהלת שותפים גלובליים במזרח תיכון ואפריקה, מיקרוסופט; שי נוני סגן נשיא לתחום Metallic באזור EMEA, קומוולט; שי משה, מנהל שותפים, מיקרוסופט. צילום: איציק סקוברוניק

הפוסט קומוולט ו-ABnet ערכו את כנס השותפים השנתי בסימן Better Together הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לאחר ציפייה רבה, ב-28 במאי 2019 נחקק בתאילנד החוק להגנת המידע האישי (PDPA – Personal Data Protection Act). כניסתו לתוקף של החוק תוכננה לשנת 2020, כאשר במשך תקופת המעבר הממשל נדרש לכונן גוף רגולטורי חדש – הוועדה להגנת מידע אישי (PDPC), אשר עליה מוטלת האחריות לקדם תקנות בתחום ולאכוף את החוק החדש בממלכה.

טרום אישור חוק ה-PDPA לא התקיים בתאילנד חוק כולל המסדיר הגנה על מידע, שמאפשר זיהוי באופן אישי. איסוף, שימוש ועיבוד של נתונים אישיים בתאילנד הוסדרו בעבר במידה מסוימת, על ידי אוסף של חוקים, כולל החוקה התאילנדית והנחיות ספציפיות לכל מגזר. לכן, חוק הגנת המידע החדש סימן התפתחות חדשה בתחום פרטיות המידע והאבטחה ברחבי תאילנד.

הוארך בשנה יישום חוק הגנת המידע. תאילנד. אילוסטרציה: BigStock

בצו מלכותי שנמסר בחודש מאי 2020 הוארך יישום חוק הגנת המידע עד ליום 1 ביוני 2021, על מנת לאפשר לכל בעלי העניין זמן נוסף להתכונן להטמעתו. אך זו לא הייתה הדחייה האחרונה. ב-8 במאי 2021, על רקע השפעות מגיפת הקורונה על ארגונים וחברות בתאילנד, נדחתה אכיפת החוק בשנה נוספת, כך שזו תיכנס לתקוף רק מחודש יוני 2022 ואילך. סיבה נוספת לתמיכה בדחייה האחרונה נובעת מכך שהוועדה הרגולטורית המפקחת, ה-PDPC, טרם הוקמה כמתוכנן.

עד כה המשרד הממשלתי לכלכלה דיגיטלית וחברה (MDES), פעל כמשרד הזמני של ה-PDPC, וערך סדרת דיונים פומביים לקבוצת העדיפות הראשונה של תקנות משנה בחודש מרץ האחרון. אלה כוללים עקרונות מרכזיים מסוימים הנוגעים, בין היתר, למתן הסכמות על ידי נושאי נתונים לעיבוד נתונים אישיים רגישים ולא רגישים; קיזוז נתונים; מימוש זכויות נושא הנתונים; אמצעי הגנה על נתונים אישיים רגישים; וכן מינוי קצין אבטחת מידע (DPO) בכל חברה רלוונטית. העקרונות העיקריים של תקנות-משנה אלה נגזרים מהתקנה הכללית להגנת נתונים (GDPR), מסגרת הפרטיות של APEC, וכן מהנחיות ארגון ה-OECD בנושא הגנה על פרטיות והזרמת נתונים אישיים באופן חוצה גבולות ומדינות. עם זאת, ציר הזמן ליישום בפועל של תקנות משנה אלו עדיין אינו ברור.

השפעה על ארגונים ואזרחים ועל ישראלים העושים עסקים בתאילנד

החוק החדש עשוי להיות בעל השפעה על ארגונים באופן חוצה מגזרים. ההיקף החיצוני של חוק הגנת המידע מייצג הרחבה משמעותית של חובת הגנת הנתונים של תאילנד לכיסוי כל פעילויות העיבוד הנוגעות לנבדקים מבוססי תאילנד. כך, למשל, ארגונים ישראליים עשויים להידרש לציית לחוק, למרות שאין להם נוכחות חוקית בתאילנד, וזאת במקרה שהם עוסקים בעיבוד נתונים אישיים של נושאי נתונים בתאילנד, במטרה להציע סחורות ושירותים לתאילנדים.

לכן, על ארגונים לוודא כי הם מתואמים עם חוקי הגנת המידע לפני 1 ביוני 2022, אחרת יכולים להגיש נגדם תלונות מנהליות ופליליות במסגרת החוק החדש. לוועדה הרגולטורית עומדת הסמכות להביא מפירי נתונים, כגון ארגונים או בקרי נתונים, לבתי משפט פליליים. הפרות נתונים עשויות למשוך גם קנסות אדמיניסטרטיביים מרביים של עד 5,000,000 באט תאילנדי (כחצי מיליון שקל), בנוסף לעונשים הניתנים לעיתים נדירות על פי החוק התאילנדי, אשר יהיו זמינים אך מוגבלים גם במסגרת ה-PDPA.

על אזרחים/נושאי נתונים בתאילנד להיות מודעים לזכויות המוענקות במסגרת חוק הגנת המידע, מכיוון שהם רשאים להתנגד לסוג מסוים של עיבוד והגנה על הנתונים האישיים שלהם.

מה שארגונים צריכים לעשות לפני 1 ביוני 2022 כדי למנוע אי ציות לחוק:

• העלאת המודעות לבעלי העניין בנוגע לחשיבות ה-PDPA
• תיעוד של זרימת הנתונים בארגון/חברה
• הכנה או עיון בהודעות/מדיניות הפרטיות הנוכחיות
• זיהוי ותיעוד בסיס חוקי לשימוש בנתונים/רענון הסכמים קיימים
• יישום מדיניות ניהול אירועי דליפת מידע ונתונים והקמת צוות לניהול האירוע
• מינוי קצין אבטחת מידע (DPO)

הכותבת היא שותפה בפירמת עוה"ד הגלובאלית DLA Piper תאילנד. היא בעלת התמחות בדיני תאגידים, תוך התמקדות מיוחדת במיזוגים ורכישות של גופים ציבוריים ופרטיים, עסקאות מיזמים משותפים, ארגון מחדש של חברות, הגבלים עסקיים וכללי תאגידים ורגולציה. כמו כן הכותבת מוכרת כמי שייעצה בכמה מהעסקאות המורכבות ביותר בתאילנד, והובילה מספר תיקים שזכו לתואר 'עסקאות השנה' בתאילנד

הפוסט בהוראת הצו המלכותי: ארכה של שנה לתחילת אכיפת חוק הגנת המידע האישי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עדי סיוון, מנהל חטיבת המצוינות בשירות ומוביל פעילות הגיוון, השוויון וההכלה ב-ווייז

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה זה לקבל ולאהוב את מי שאתה ולהרגיש בנוח בתוך העור שלך. לכולם צריך שתהיה היכולת לקום, לפנות אל העולם ולהגיד בקול: 'זה אני ואני גאה במי שאני'!"

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה היא ערך בעל משמעות רבה אצלנו, ב-ווייז, ואנחנו חוגגים גאווה לאורך השנה באמצעות אירועים, פאנלים ושותפויות. במשרד שלנו בתל אביב תלוי לאורך כל השנה דגל גאווה ענק, כתזכורת לכך שכולם מוערכים. אנחנו משלבים גאווה מדי יום ביומו על ידי עידוד שיחות פתוחות ושאלות בין העובדים, כולל אפשרות באתר הפנימי לשתף בפרופיל האישי את צורת הפנייה (באיזה מגדר לפנות – י"ה).

השנה אנחנו חוגגים את קמפיין הגאווה שלנו עם המשתמשים שלנו מכל העולם, באמצעות שותפות מיוחדת עם אייקון הגאווה, המוזיקאי בוי ג'ורג', בפיצ'ר של קול ניווט בקולו, בחירת מצב הרוח ואייקון המכונית וגם פלייליסט שג'ורג' איגד במיוחד".

עדי סיוון, מנהל חטיבת המצוינות בשירות ומוביל פעילות הגיוון, השוויון וההכלה ב-ווייז. צילום: יח"צ

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"קהילת הלהט"ב+ מגוונת חיצונית ופנימית, ולכן חוויות של אפליה משתנות מקבוצה לקבוצה. חברות הטכנולוגיה בהחלט משפרות את הטיפול וההכלה של כלל העובדים, אבל אני רואה שני מסלולים עיקריים שצריך ליישם לעבר תעשייה מכילה לחלוטין: הגברת המודעות לקהילת הלהט"ב+ בקרב כל העובדים, לא רק חברי הקהילה או המעורבים במישרין, וחונכות הניתנת על ידי חברי הקהילה לעובדים, במטרה לחנך להכלה בתעשייה. זאת, באמצעות השתתפות בכנסים, אירוח פאנלים או הצעת מפגשים בלתי רשמיים אחד על אחד עם להט"בים+".

מעיין סטרול, אנליסט הונאות בפייבר (Fiverr)

מה זו גאווה בשבילך?
"הגאווה בשבילי היא היכולת להיות שלם עם מי שאני, להיות חלק אינטגרלי מהחברה ולהפוך כל שוני למקור כוח".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"פייבר מקבלת ומחבקת כל שוני בתוכה, לרבות דרך תמיכה פעילה בעובדים להט"בים. הקמנו תא גאה בשם פריידר (Priderr), שכולל בתוכו פעילויות מגניבות עבור העובדים הלהט"בים וארגון התנדבויות ותרומות למען עמותות הקהילה הגאה. בנוסף, חודש הגאווה אצלנו 'משוגע', עם שלל פעילויות ואירועים".

מעיין סטרול, אנליסט הונאות בפייבר. צילום: פוטו לינוף

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק?
"מטרתה של תעשיית ההיי-טק היא לשפר את תנאי החיים ולספק פתרונות טובים עבור האנושות כולה, וככזו, מצופה ממנה להיות בקו החזית של הקדמה. מסיבות אלה, הדגש בהיי-טק הוא על כישרון, מוטיבציה ויכולת, ולא על אלמנטים לא רלוונטיים כמו נטייה מינית, מוצא אתני או אמונה דתית. מכאן שהמצב בהיי-טק טוב.

עם זאת, מטבע הדברים, קשה לצפות מראש או לתכנת אינטראקציות ודינמיקות בין אנשים. מכאן שלמרות המצב הכללי הטוב בהיי-טק, עדיין יכולות לצוף בעיות, ותפקידנו כתעשייה הוא לאפשר לכולם מרחב שבו הם יוכלו לבטא את עצמם ולהרגיש נוח בו. זה תהליך שלא נגמר, אבל בהחלט התמזל מזלנו לעבוד בענף שהוא מהליברליים ביותר בעולם".

תאיס סילבה, מנהלת תחום בדיקות ב-HP אינדיגו

מה זו גאווה בשבילך?
"מבחינתי, הגאווה היא שילוב בין קבלה לחינוך. במסע שלי התחלתי קודם כל לקבל את עצמי כפי שאני ואז, בהמשך, לעמוד בגאווה על מי שאני. הצעד הבא, שהוא מסע מתמשך, הוא חינוך הסביבה שבה אני חיה ועובדת – לא רק לבחירות האישיות שלי אלא גם לקידום ערכי הקבלה והכבוד".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"HP אינדיגו. החברה משקיעה בקבלת המגוון האנושי ובכבוד הדדי כערכי ליבה. HP העולמית השיקה את היוזמה Power Your Pride לתמיכה בחודש הגאווה.

בנוסף, אני מאמינה שלגאווה שלי יש השפעה חיובית על הקולגות סביבי. לאנשים מרקעים שונים מאוד יש בדרך כלל דעות קדומות לגבי קהילת הלהט"ב, ובאמצעות אינטראקציות יומיומיות אפשר להבין אחד את השני. אני מרגישה שיש לי ב-HP אינדיגו את החופש ליצור דיאלוג אמיתי וכנה עם הקולגות שלי".

תאיס סילבה, מנהלת תחום בדיקות ב-HP אינדיגו. צילום מסך: יח"צ

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"עולם ההיי-טק מלא בגיוון וזה דבר יפה. עם זאת, לעתים נוצרים מצבים מאתגרים כאשר עובדים עם אנשים מרקעים ונקודות מבט שונות מאוד. אבל גם כאשר נתקלתי במצבים לא קלים, המטרה שלי הייתה תמיד להביא להכלת האחר וקבלה. בדרך כלל אני מנסה להפוך סיטואציות כאלה להזדמנות לדיאלוג בריא, שבו אנחנו יכולים פשוט להסכים שלא להסכים – אבל עדיין לכבד את ההבדלים והגבולות האישיים של כל אחד מאיתנו".

אברי סנדרס שאול, מנהל תוכניות לימוד בג'ולט

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה עבורי היא לשים את הזרקור על עולם שעד היום יש כאלה שנלחמים להחזיר אותו בצללים. זה לייצג קבלה, לחגוג שוני וגיוון. זה לשתף אהבה בכל צורה אפשרית כדי לחלוק את המידע הזה ולגרום לשינוי".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את.ה עובד.ת?
"זה נושא שעולה מדי יום בשיח של האנשים בג'ולט וכל צעד אישי בחיים של כל אחד מהעובדים מהקהילה נחגג. יש התייחסות לנושאים מרכזיים של הקהילה כמו חודש הגאווה, נראות גאה וגיוון, והשיח מאוד תומך בקהילה.

שניים ממקימי החברה שייכים לקהילה הגאה, וזה בעצמו נותן טון ומשמעות. גם בתהליך הגיוס שלי לחברה הייתה התייחסות למתן שוויון זכויות וחשיבות נושא הגיוון".

אברי סנדרס שאול, מנהל תוכניות לימוד בג'ולט. צילום: עומר הכהן

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אף מקום לא חף מטעויות או יחס בעייתי לכאן או לכאן. יש עדיין חלקים בקהילה שלא מקבלים את היחס או את ההזדמנויות של שאר הקהילה, כמו קהילת הטרנסג'נדרים, שעדיין לא מתייחסים אליה באופן שווה, עם מתן הזדמנויות כמו לשאר חברי וחברות קהילת הלהט"ב, וכמובן – מחוץ לקהילה.

השיח חייב להיות קיים ומקודם על ידי ההנהלה בחברות. שינוי בא מחינוך ומתן ידע לאנשים שאולי פשוט לא מכירים".

עידן פורטל, מעצב מוצר ב-Riseup

מה זו גאווה בשבילך?
"בשבילי, גאווה היא העובדה שהמציאות שלי שונה משל אנשים אחרים ואני צריך לפעול כדי לשנות אותה. אין לי חלק מהזכויות שיש לכלל האוכלוסייה ומה שנראה לחלק מהאנשים מובן מאליו בשבילי הוא מאבק. אבל יש לי אחריות להזיז משהו בחברה שאני חי בה, שאני חלק ממנה. אני מרגיש מלא תקווה כשאני רואה את הסולידריות בקהילה. זה גורם לי להרגיש שאני לא לבד, שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני ויש לי על מי לסמוך. קהילת הלהטב"ק היא אמנם מיעוט, אבל מיעוט נוכח, ששואב את הכוח שלו מהמטרה המשותפת ותחושת האחווה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה ב-Riseup היא נון אישיו. זה תלוי בכמה אני בוחר להביא אותה לשיח, אני הוא זה ששולט על הווליום. לפעמים אני מרגיש שאנחנו חיים ב-Riseup בתוך בועה מחבקת. אני עובד במקום שמאמין מאוד בצמיחה של הלקוחות והעובדים שלו ונותן לנו את כל הכלים להצליח, וחשוב מכך – נותן לי את זכות הבחירה להביא את עצמי לידי ביטוי. השנה, לדוגמה, בחרתי בשבוע הגאווה להביא מתנדב.ת מארגון חוש"ן (חינוך לשינוי – ארגון של הקהילה הגאה שמציע הרצאות עם סיפורים אישיים של להטב"קים לארגונים ולחברות; י"ה), לספר את הסיפור שלו.ה, להתייחס לנושא הקהילה במקומות עבודה ולדבר קצת עם העובדים בחברה".

עידן פורטל, מעצב מוצר ב-Riseup. צילום: רויטל טופיול

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אישית לא חוויתי אפליה בהיי-טק. חלק גדול ממקומות העבודה בהיי-טק פעילים במאבקים להטב"קים, מאחר שחלק גדול מהעובדים שלהם שייכים לקהילה, וגם בגלל העובדה שזה חלק מסט הערכים שלהם. אני יודע שאפליה קיימת במקומות עבודה אחרים, מחוץ לתעשיית ההיי-טק – כמו של א.נשים על הקשת הטרנסית, שלא מצליחים למצוא עבודה, או מופעים 'שקטים' של הומופוביה. יש לנו עוד עבודה לעשות כחברה בקבלה של אוכלוסיות שונות. אני מקווה שעוד ועוד מקומות עבודה יהיו מכילים כמו Riseup".

אילן צולר, קצין ציות בסלברייט

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי זה להיות אני בכל רגע נתון של היממה ובכל מקום שאני נמצא בו – בלי פילטרים, בלי סיפורי כיסוי ובלי החשש שלא אהיה רצוי".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובדת?
"אני עובד בסלברייט מעל שנתיים ומהרגע הראשון, עוד מראיונות הקבלה, שבהם סיפרתי על חיי האישיים ועל בן זוגי מזה 25 שנים, הרגשתי נוח לשתף, ופתיחות וסקרנות מצד ההנהלה שראיינה אותי. מאז, אני מרגיש שמקבלים אותי כפי שאני, מבלי לשפוט וללא דעות קדומות – הן מצד המנהלת הישירה שלי, שתמיד מתעניינת, הן מצד הנהלת החברה והן מצד העובדים. זה בעצם לא משנה את מי אתה אוהב ומה אורח החיים שלך. אתה זה אתה ורואים את מי שאתה. למשל, דוגמה משעשעת, בתור חובב אירוויזיון מושבע, שאף מעורב מדי פעם בהפקות הקשורות לתחרות, בחודש האירוויזיון אני מרגיש מרכז העניינים, והמון עובדים באים ושואלים ומתעניינים. זה גורם לך, כבן אדם, להרגיש מקובל ואהוב, ללא שיפוטיות או דעות קדומות. אני חושב שגם עובדים אחרים חברי הקהילה מרגישים ככה.

חשוב לציין שסלברייט היא חברה מתקדמת, שאף חרתה על דגלה, בין שלל הערכים, את ערכי השוויון והגיוון במקום העבודה, ואני שמח להיווכח מדי יום, אף במסגרת תפקידי כקצין הציות של החברה, שלא מדובר בסיסמאות ריקות מתוכן, אלא שבאמת מתכוונים לזה. אני חושב שגם עובדים להט"בים אחרים בחברה מרגישים ככה".

אילן צולר, קצין ציות בסלברייט. צילום פרטי

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לשמחתי הרבה, בחברות ההיי-טק שבהן עבדתי לא נתקלתי באפליה או התעמרות נגד חברי הקהילה הגאה. לדעתי, יש צורך להמשיך ולשמור על פתיחות ונכונות לקבלת האחר, וזה המתכון הבטוח שלא תהיה אפליה במקומות העבודה בכלל, ולא רק בהיי-טק".

רותם קדם, מנהלת מוצר ב-LSports

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא העובדה שיתנהגו אליי בחברה, בחוק ובמקום העבודה כאדם רגיל. היא גם היכולת שלי להיות מי שאני ולאהוב את מי שאני רוצה, להחזיק ידיים ולהתחבק ברחוב מבלי שינעצו עיניים או יצביעו ולקבל שוויון זכויות חוקי מלא – בגידול ואימוץ ילדים, ביכולת לבצע פונדקאות וביכולת להתחתן ולהיות כתוב כנשוי בתעודת הזהות במדינה שלי".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"הגאווה מתבטאת במקום עבודתי בהתייחסות אליי באופן רגיל. אין אליי יחס מיוחד, לטוב ולרע, בשל נטייתי המינית, וזו בדיוק הגאווה עבורי. יש לי ב-LSports את היכולת להגיד מי אני, את מי אני אוהבת ולשים תמונה משפחתית על השולחן מבלי לחשוש או להתבייש מתגובות ההנהלה והעובדים".

רותם קדם, מנהלת מוצר ב-LSports. צילום: סיני קורן

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"הנושא שהכי נוגע לליבי הוא נושא הטרנג'דרים בחברה בכלל, במקומות העבודה בכלל ובהיי-טק בפרט. אין קבלה של טרנג'נדרים בחברה הישראלית. לא מקבלים אותם במקומות עבודה, והיכולת שלהם לקיים חיים עצמאיים בכבוד נפגעת משמעותית עד בלתי קיימת".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

החלק האחרון של הפרויקט – מחר (ג').

הפוסט המצעד נמשך: להט"בים.ות בהיי-טק מספרים.ות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"היתרונות של המעבר לדיגיטל ידועים ומובנים. כך גם יתרונות של ארגון מוכוון נתונים. הרעיון הוא השילוב של דטה ודיגיטל, זה מה שמעצים ומדייק את תהליכי ה-IT, ואף מביא להתייעלות וחיסכון. הדטה הוא האקס פקטור במסע הדיגיטלי", כך אמרה אלוף משנה טלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר בלוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.

כספי-שבת דיברה בכנס "יערות הכרמל". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות מלקוחות בינת תקשורת ומחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, מגיש התוכנית נקסט בערוץ 12.

לדברי אל"מ כספי-שבת, "אנו, יחד עם השותפים בצבא, פועלים להפיכת צה"ל לארגון דיגיטלי. זה טוב, זה ממש קשה – וזה מלהיב. צה"ל הוא ארגון מאוד ייחודי, הוא אחראי על כל תחומי חיי המשרתים, לרבות היבטי משאבי אנוש מקיפים, היבטים לוגיסטיים והיבטים רפואיים. כיוון שיש לנו עולמות תוכן רבים, עם נתונים רבים על המשרתים, מעבר ליתרונות של חיסכון והתייעלות יש לנו את היתרון של האינטגרציה בין העולמות, וברור שזה נכון תפיסתית להפוך את צה"ל לארגון דיגיטלי".

יחידת שחר היא בית התוכנה למערכות הארגוניות והתפעוליות של צה"ל, תחת יחידת לוטם שבאגף. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים וכן לחקור ולמצות מבצעית את המידע הארגוני והלוגיסטי של צה"ל. זאת, במטרה להעלות את הכשירות והמוכנות, להביא להתייעלות משאבים ולצמצום הבירוקרטיה ולשיפור חוויית השירות. "החזון שלנו הוא לשפר את חוויית משרתי הצבא ולהנגיש את שירותי גופי המטה באמצעות הדיגיטל", הסבירה כספי-שבת.

לדבריה, "היחידה בראשותי אחראית על כל המערכות, האפליקציות והנתונים – בכל ממד שאינו קשור בלחימה, אלא בתחומי היום-יום – משאבי אנוש, לוגיסטיקה, רפואה ורווחה. הפיכות צה"ל לארגון דיגיטלי משרתת את מטרת העל של צה"ל: ככל שנתפעל טוב יותר את כלל התהליכים, כך צה"ל יהיה מוכן יותר למלחמה. מסע דיגיטלי אינו תהליך מסורתי, אלא שינוי מהותי של איך שעושים דברים בארגון, הפיכת תהליכים לאוטומטיים, או לצריכה בשירות עצמי".

"קשה לצלוח את המסע הדיגיטלי", אמרה אל"מ כספי-שבת, "מדובר במשולש זהב. קודקודו האחד הוא מערכות המידע. זה הבסיס, בלעדיו אין דיגיטל ואין דטה. השני הוא הדיגיטל, שם מדברים עם הלקוחות. השלישי הוא הנתונים, ושם, כאמור, הדטה מהווה אקס פקטור. זה קשה במיוחד בשל העובדה, שככל ארגון מסורתי יש לנו מערכות IT שנבנו בשנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת. לא פשוט כלל לחדש ולשנות תהליכים במערכות בנות עשרות שנים".

מכשול נוסף שיש לצלוח, אמרה מפקדת יחידת שחר, "קשור לעובדה שישנם נתונים המבוזרים על פני מערכות רבות, ויש צורך לסדר את רובד הנתונים ולחבר בין המערכות, בלא לשכפלם שוב. העדר חיבור מוביל לחוסר יכולת לענות לבקשות המשרתים: הבקשה תגיע מהדיגיטל, אבל לא תקבל מענה. עוד אתגר טמון בכך, שכשמייצרים את המערכות, נוצר פקק רציני במיוחד כשמסדרים אותן בתוך מערכת ארגונית אחת שמחוברת. כך, בחמש שנים האחרונות היינו עסוקים בסידור של כ-70% מהן. לא קל לפרק ולהרכיב מחדש ספגטי".

"גם הסיפור של המעבר לענן הוא מורכב", אמרה אל"מ כספי-שבת, "יצאנו למסע לענן לפני חמש שנים. אמרו לנו 'שימו את המידע רק במקום שבו יש שתי רגליים במדינת ישראל'. ואז עברנו לאתגר הבא, והוא לבנות את כל מה שסביב. אתגר נוסף הוא הגנת הסייבר. ככל ארגון, צה"ל מהווה יעד לפריצה על ידי האקרים בעלי מניעים כספיים. אבל בנוסף, יש קבוצות נוספות של האקרים, שחפצות לפרוץ אותנו ממניעים לאומניים-ביטחוניים וזה מסב להם גאווה פטריוטית. תיקון הפרצות שמתגלות כמובן מאתגר אותנו עוד יותר".

"גם בתחום הדטה  נדרשנו לעמוד מול שלושה אתגרים", ציינה, "האחד, ההכשרה. נדרשנו 'לייצר' מדעני מידע ברמה הכי גבוהה. כבר בעבר ידענו לטפל בנתונים, אבל כעת נדרשנו לקחת את הטיפול בהם שלב אחד קדימה, לא לטובת ניתוח העבר, אלא לשם חיזוי עתידי. אתגר נוסף היה כרוך בצורך לחבר את כולם יחד: לגרום לאנשי ה-IT 'לתרום' נתונים למאגר המידע. בנוסף, נדרשנו לשכנע את הלקוחות 'לסמוך' על הדטה, שהטיפול המעמיק בנתונים יניב רעיונות טובים. בסוף, זה יהיה מדהים".

"מערבל השיבוץ"

"השיבוץ הנכון של המלש"בים (מועמדים לגיוס, י.ה.) לתפקידים ולמקצועות הוא הסיפור הכי חשוב בצבא", ציינה מפקדת יחידת שחר, "ואנו מטפלים בתהליך בעזרת 'מערבל שיבוץ'. זה שונה מתהליך גיוס עובדים באזרחות. בכל מחזור גיוס עלינו לטפל ביותר מ-100 אלף מלש"בים: בעבר התחשבנו רק בקב"א, בדפ"ר, בכישורים המנטליים והפיסיים של המועמד.ת, וברצונותיו. הוספנו את הדיגיטל כדי לתקשר טוב יותר עם המועמדים והעשרנו את בסיס הנתונים מהרבה מאוד מקורות. אחרי מחקר נתונים מעמיק גילינו שיש עוד מדדים המשפיעים על ההצלחה במסלול, ואת תוצאות המחקר הטמענו במערבל. כך אנו מגיעים לשיבוץ מיטבי. לדוגמה, בטיפול במועמדים לחיל השריון, השאלה שאנו שואלים היא לא רק מי יסיים את המסלול, אלא מי יהיה שריונר טוב יותר, מי עשוי להיות המ"פ או המג"ד הבא. התחלנו לעשות זאת עם מערכת ה-ERP של מיטב, ומאז הרחבנו את העשרת הנתונים לעולמות נוספים. יש לנו המון מידע על כלל המשרתים והמועמדים לגיוס, וכך אנו יכולים לחבר אותם ממקורות מידע שונים ולייצר מדע נתונים ברמה מעמיקה".

אל"מ כספי-שבת סיימה באומרה, כי "אנו פועלים להנגשת כמה שיותר תהליכים באינטרנט ולצמצום הבירוקרטיה. כלל התהליכים שאנו פועלים לשפר ולמכן הם מבוססי מידע. אנו רוצים להכניס כמה שיותר מדע נתונים לעולמות התפעוליים והארגוניים, כדי לעטוף את החיילים.ות בדיגיטל חכם. נהפוך את צה"ל לארגון דיגיטלי".

הפוסט "הנתונים הם האקס פקטור במסע הדיגיטלי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בינאנס הולדינגס (Binance Holdings) – בורסת הקריפטו הגדולה ביותר כיום לפי מחזור מדווח, בה נסחרים מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין ונכסים דיגיטליים אחרים – נחסמה מלפעול בבריטניה על ידי הרגולטור הפיננסי של הממלכה.

זירת המסחר בינאנס היא אחת מהמפורסמות והפעילות כיום בשוק המטבעות הדיגיטליים, ויש לה כבר מעל 100 מיליון משתמשים. לבינאנס יש מטבע קריפטו שהיא השיקה, שמו Binance וסימונו BNB והוא האסימון המקורי שלה, שזוכה לעניין רב מצד משקיעים.

הבריטים נלחמים – חלקית – בקריפטו

בסוף השבוע (ש') הודיעה רשות ההתנהלות הפיננסית של בריטניה, ה-FCA, כי חברת הבת הבריטית של בינאנס, ששמה בינאנס מרקטס (Binance Markets) כבר אינה רשאית לסחור בנגזרי קיפטו, אשר כפופים לאישור רשמי במדינה. נכסים אלה כוללים מטבעות קריפטוגרפיים שונים ומוצרים פיננסיים אלטרנטיבים דומים.

כשמדובר על נכסים הדורשים את אישור הרשויות בבריטניה, יוצא דופן הוא הביטקוין, שאינו כפוף לתקנות נוספות מטעם המדינה, כחלק מחופש ההתקשרות הכללי, וכל אחד רשאי לקנות או למכור אותו. ואולם' מוצרים פיננסיים אלטרנטיביים אחרים, לעומת זאת, נמצאים במעמד אחר בממלכה המאוחדת והם נחשבים בשליטת המדינה מסיבות שונות – למשל למניעת הלבנת הון והונאת צרכנים.

יצוין כי ה-FCA לא אסר רק על מסחר בנכסי קריפטו בפלטפורמת בינאנס, אלא שגם מה שמכונה 'השקעות קריפטו' אינו מורשה דרכה עוד. בהגדרה זו נכללת למשל קטגורית ה-NFT, שמשמעה נכס דיגיטלי ייחוד, שזוכה באחרונה לעניין רב והפכה לטרנד חזק בזירת המוצרים הפיננסיים וההשקעות האלטרנטיביים.

בינאנס מרקטס קיבלה ארכה עד ה-30 ביוני לאשר כי הסירה את כל המבצעים הפרסומיים והפיננסיים לנכסים אסורים במסחר אלו. על הבורסה להבהיר את המצב החדש גם באתר האינטרנט שלה, בערוצי המדיה החברתית ובכל התקשרות האחרת עם הלקוחות, שם עליה להודיע לסוחרים ולגולשים כי היא כבר אינה מורשית לפעול בבריטניה ושבינאנס מרקטס לא תוכל לחדש את פעילותה בריטניה ללא הסכמה מראש, ובכתב, מטעם הרגולטור הבריטי.

The Binance Group acquired BML May 2020 and has not yet launched its UK business or used its FCA regulatory permissions.

For questions related to BML, please contact compliance@binance.uk. (2/4)

— Binance (@binance) June 27, 2021

"מערכת היחסים שלנו עם המשתמשים שלנו לא השתנתה"

"ה-FCA הצהירה כי אסור לבינאנס לבצע פעילויות מוסדרות בבריטניה", הבהיר לית' חלף, אנליסט פיננסי ב-AJ Bell ל-CNBC. "מתן גישה למטבעות קריפטוגרפיים כשלעצמו אינו פעילות מוסדרת, אך הצעת נגזרים היא ככל הנראה הפעילות שה-FCA מתמקדת בה".

לרגולציה הבריטית יש ריבונות על בינאנס מרקטס, אך לא על קבוצת האם שלה, בינאנס, שאינה שוכנת בבריטניה. לפיכך, הבריטים יכלו להמשיך לתקשר עם קבוצת בינאנס עד כה, ולעקוף את תקנות ה-FCA, שאסרה על מסחר בנגזרות קריפטו החל מינואר האחרון, ואולם לא ברור מה משמעות הבשורות החדשות בכל הנוגע לאופציה זו.

הבורסה עצמה, שהגיבה לבשורות באמצעות חשבון הטוויטר שלה, ציינה כי: "אנו נוקטים בגישה של שיתוף פעולה בעבודה עם הרגולטורים ואינו מתייחסים לחובות הציות שלנו ברצינות רבה", אך הדגישה בין השאר כי: "להודעת FCA בבריטניה אין השפעה ישירה על השירותים הניתנים באתר http://Binance.com. מערכת היחסים שלנו עם המשתמשים שלנו לא השתנתה".

בינאנס נמצאת כעת תחת אש בינלאומית: הן ביפן והן במלזיה, רשויות הרגולציה הרלוונטיות מזהירות משתמשים מפני בורסת הקריפטו, ובגרמניה קיבלה בינאנס לאחרונה אזהרה מהרשות הפיננסית BaFin.

מחיר הביטקוין לא הושפע מחדשות אלה, ודווקא מפגין התאוששות. בעת כתיבת שורות אלו הוא עומד, על פי נתוני אתר CoinDesk, על כ-34,100 דולר ליחידה, וזאת לאחר ירידות בשוויו, שאותן חווה באחרונה.

הפוסט בינאנס – בורסת הקריפטו הגדולה בעולם – נחסמה לפעולה בבריטניה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מאת הילל יוסף

שלוש מגמות מציבות שלושה אתגרים מרכזיים בפני מקבלי ההחלטות בתחום הטכנולוגיה בארגון: ההאצה לכיוון הענן ובמסגרת זו לענן ההיברידי, המעבר לעבודה מרחוק – צורך שהתחדד בתקופת הקורונה, והצורך להציג התייעלות וחיסכון. כך אמר ניר הולנדר, מנהל אזורי, נוטניקס (Nutanix).

הולנדר התראיין לקראת כנס הלקוחות השנתי של הסניף הישראלי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נושא את הכותרת Nutanix Cloudscape 2021 והוא ייערך במרכז אירועים לאגו, ראשון לציון, ביום ד' השבוע, ה-30 ביוני.

"שוק הענן הופך להיות גדול יותר משוק ה-On Premise, ולכן חברות רבות רוצות לקחת חלק ולהיות חברה דומיננטית בתחום פתרונות הענן", מציין הולנדר. "בסופו של דבר, כמו במערכות On Premise כך גם בענן, החברות שהופכות לדומיננטיות הן אלו שמציעות את המכונות הווירטואליות עם רכיב ה-Hypervisor. אמנם המתחרה שלנו, VMware, היא שחקן דומיננטי בתחום הווירטואליזציה, אולם 53% מהמערכות שלנו נמכרות עם אקרופוליס, ה-Hypervisor החינמי שלנו, המהווה את הפתרון שלנו לניהול שרתים וירטואליים. כלומר יש פה פוטנציאל ללקוחות ארגוניים רבים שלנו לאמץ את מתכונת הענן ההיברידי בצורה קלה ופשוטה".

לדברי הולנדר, "האתגר השני שהתעצם בתקופת הקורונה הוא הגדלת היקף העבודה של העובדים מהבית ומרחוק, והמגמה הזו נמשכת וטרם הושלמה. אנו מאפשרים לעבוד מרחוק על ידי חיבור לפתרונות העבודה מרחוק של סיטריקס (Citrix). במקביל, יש לנו פתרון בשם Frame –שירות SaaS של עבודה מרחוק – Desktop as a Service. בתקופת הקורונה ראינו הטמעה נרחבת של הפתרונות הללו ועיבוי והרחבת הפתרונות הללו במקומות שכבר השתמשו בהם.

לגבי התייעלת וחיסכון – כל לקוח שלנו יכול לבצע ניתוח כלכלי נטו של עלות הבעלות הכוללת, TCO, ולראות לאחר יישום הפתרונות שלנו חיסכון והתייעלות של עשרות אחוזים מול המצב שקיים כיום".

"אנו מציעים פתרונות מיטביים לכל שכבות ה-IT. לעולמות ה-HCI, מחשוב עתיר ביצועים, יש לנו את מערכת ההפעלה AOS של אקרופוליס (Acropolis) את ה-Hypervisor של החברה לטובת עולם הווירטואליזציה. זה משמש כתשתית, שמעליה ניתן להטמיע את כל שאר מרכיבי ה-SDDC (דאטה סנטר מוגדר תוכנה). עוד אנו מציעים את  Prism- פתרון ניהול מקצה לקצה לדטה סנטר וירטואלי, המייעל את העבודה השוטפת; את שירותי הקבצים המובנים  Nutanix-Files –  המאפשרים לספק שירותי קבצים בלא צורך במערכת חיצונית נפרדת. הפתרון גם מציג מענה כנגד מתקפות כופרה. עוד יש לנו את  Nutanix Objects 2.0 לניהול אובייקטים של נתונים לרוחב אשכולות מרובים, כדי להשיג נפח אחסון גדול יותר עבור כל Node – גם בהיקפים גדולים. פתרון נוסף בפורטפוליו שלנו הוא Karbon Platform Services להאצה, פיתוח וניהול של יישומים מבוססי קונטיינרים – בכל ענן; פתרונות וירטואליזציה של תחנות הקצה –  VDI, אשר נדרשו מאוד בשנת הקורונה ועונים לאתגר העבודה מרחוק. בתצורה זו, המערכת של נוטניקס, בשילוב סיטריקס, היא פלטפורמת העבודה הנפוצה ביותר בתחום".

לדברי הולנדר, "עוד כולל ההיצע שלנו את  –  ERAשירותי בסיס נתונים-כשירות, DBaaS. וכן את ממשק הניהול המרכזי, המבוסס SaaS – Flow Security Central , אשר מספק ניטור לצורך עמידה בתקנות ורגולציה, שקיפות רשת ותפעול אבטחה – בסביבות ענן פרטי. ולבסוף, את Calm , אפליקציה לניהול אוטומטי של סביבה מרובת עננים".

"המסר שלנו לבאי הכנס", סיכם הולנדר, "הוא שאנו מציעים לאמץ תפיסה של ענן היברידי ולעשות זאת בצורה קלה ופשוטה יותר. אנו מראים ללקוחות את ההתייעלות בעבודה עמנו, המניבה חיסכון דרמטי, של עשרות אחוזים בעלות הבעלות הכוללת, TCO. המומנטום שלנו בעולם, כמו גם בישראל, נמשך גם ברבעון הכספי האחרון שלנו, ולצד כניסת המנכ"ל החדש, קרן ביין קפיטל השקיעה בנו 680 מיליון דולרים, שזו עוד עדות לנכונות האסטרטגייה שלנו. בחלוף שמונה שנות פעילות בארץ, אנו ממשיכים להעמיק ולבסס את נוטניקס בישראל. על מאות לקוחותינו נמנים, בין השאר, בנקים וחברות ביטוח, וכן ארגונים מהמגזר הביטחוני, גופי אקדמיה, בריאות, היי טק, תעשייה ועוד. נמשיך במומנטום המאוד חזק, המשקף גידול של עשרות אחוזים בהיקפי הפעילות שלנו בשוק המקומי".

הפוסט נוטניקס: תפיסה של ענן היברידי מניבה התייעלות בעבודה וחיסכון דרמטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפליקציית הצ'אט והמסרים המיידיים טלגרם הודיעה כי מעכשיו שיחות וידיאו קבוצתיות יהיו זמינות לכולם בפלטפורמה. כבר לפני מספר חודשים הודיעה טלגרם (Telegram) על הפונקציה הזו שאמורה הייתה להיכנס לפעולה בשירות ממש בעיצומה של מגיפת הקורונה, ובהתאמה לריחוק החברתי שנכפה עלינו בעקבותיה. ואולם יישומו של החידוש התעכב עד כה וקורה רק עכשיו.

לפי הדיווחים השונים, עם זאת, ההמתנה הייתה כנראה משתלמת, וזאת משום שבניגוד לשירותים המתחרים ישירות בטלגרם, ואפילו אפליקציות שולחן עבודה רבות, שיחות הווידיאו הקבוצתיות שנכנסו לשירותי טלגרם מאפשרות עד 30 משתתפים באותו מפגש.

טלגרם נותנת לה פייט. ווטסאפ. צילום: BigStock

תחרות מושחזת יותר מול ווטסאפ

מספר המשתתפים הגבוה הזה מציב את הפלטפורמה – שגם מתהדרת, לפחות לפי הצהרתה, בהקפדה מוחלטת על פרטיות המשתמשים – מעל אפליקציות המסרים הקלאסיות, ביניהן בולטת בעיקר ווטסאפ (WhatsApp), והופך אותה לקרובה יותר ליכולות שמספקים יישומים כמו טימז (Teams) או השירות המפורסם מכולם – זום (Zoom).

הדבר המעניין בשיחות הווידיאו הקבוצתיות של טלגרם הוא לא רק 30 המשתתפים המותרים בכל שיחה, אלא גם תמיכת השירות במספר בלתי מוגבל של משתמשים שיכולים להיכנס לשיחות רק כשומעי אודיו, עניין שהולך ותופס פופולריות מאז כניסתה של קלאבהאוס (Clubhouse) לתמונה.

בנוסף יצוין כי לשיחות הווידיאו הקבוצתיות של טלגרם יש גם פונקציה מעניינת מאוד עבור צוותי עובדים – המשתמשים יכולים לשתף עם בני שיחם את המסכים שלהם בווידיאו במהלך המפגש המצולם.

נראה שעם החידוש הזה טלגרם משחיזה את יכולות התחרות הישירה שלה מול ווטסאפ, שכבר הציגה שיחות וידאו קבוצתיות לפני זמן מה, אך שבמקרה שלה מדובר על שיחות שרחוקות מלהיות בעלות התכונות המתקדמות כמו אלו שטלגרם מציעה עכשיו.

אל הפונקציונליות החדשה הזו הוסיפה טלגרם גם אפשרויות חדשות בכל האפליקציה שלה ובפלטפורמות העיקריות שלה, ביניהן: שיפור דיכוי רעשי סביבה נלווים, וכן אפשרות להכנסת טפט מונפש כרקע לשיחה.

התלהבתם? אז כדי להתחיל שיחה קבוצתית בווידיאו דרך הפלטפורמה עליכם לעדכן אתה, מן הסתם, ואז להקיש על סמל המצלמה כשאתם נמצאים בקבוצה מסוימת.

הפוסט סופסוף גם בטלגרם: שיחות וידיאו קבוצתיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מי לא מכיר את מילת הבאזזז – הבאזזזוורד? רובנו כן. ולמי שלא, מדובר במילה שהיא צירוף של שלוש אותיות או יותר, בלועזית, שפורצת לעולמנו והופכת מיד לאופנתי ולטרנד הכרחי, שאם את.ה לא מכיר.ה אותו – את.ה לא קיים.מת, ואם את.ה לא מתחיל.ה ביישום שלו – את.ה הופך ללא רלוונטי.ת. בזמנו הצעתי לבנות מחולל באזזזוורדס שמבוסס על תפיסת ה-ZMM (ר"ת Ziv Mandl Methodology – המתודולוגיה של זיו מנדל). המחולל אמור היה לבחור שלוש אותיות אקראיות ולהציג אותן בישיבות ההנהלה כטרנד הבא שהארגון ירצה להכניס.

גם בעולם הכדורגל קיימים כמה משפטי מחץ מוכרים, שעל בסיסם מתנהלת תרבות הדיבור והעשייה של המאמנים, השחקנים והפרשנים. כך, לדוגמה, דוביד שווייצר, לשעבר מאמן הפועל תל אביב ונבחרת ישראל, קבע שבכל מקרה שהקבוצה התוקפת נוגחת פעמיים ברציפות בתוך הרחבה יובקע שער. או המשפט הידוע של שלמה שרף, גם הוא לשעבר מאמן נבחרת ישראל, שקבע שהתוצאה של המשחק נקבעת על בסיס השפיץ של הנעל. שני המשפטים האלה הם כל הסיפור של הערב השני של שמינית הגמר, שהוליד הפתעה ענקית אחת ותוצאה צפויה במשחק שלחלוטין לא היה צפוי.

הולנד-מיקרוסופט .Vs צ'כיה-HP

במשחק הראשון של הערב עלתה על המגרש נבחרת הולנד-מיקרוסופט למשחק "קל" על הנייר מול צ'כיה-HP, שנראה שעשתה כבר את שלה והייתה לפני המשחק מועמדת לנשור מהמשך הטורניר. הולנד-מיקרוסופט הגיעה אחרי שלושה ניצחונות בשלב המוקדם, עם 10 משחקים ברצף שבהם היא כבשה לפחות שני גולים.

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור

תחילת המשחק אופיינה בשליטה אופטית (משפט שהרבה פרשנים אוהבים לומר) של ההולנדים מרדמונד, אבל רק בדקה ה-51 נראה היה שהיא תכבוש את השער הראשון שלה, עם מבצע אישי של דונייל מאלן, שהיה "גול בטוח" – אבל נגמר בכלום. ואז הגיעה הדקה ה-55, וכמו שהממשלה הוציאה במכרז נימבוס כרטיס אדום לענן של מיקרוסופט למגזר הציבורי, השופט במשחק הוציא כרטיס אדום לאחר נגיעת יד מטופשת של מתייס דה ליכט על סף הרחבה ולאחר בדיקת ה-VAR (אני מקווה שבמקרה של מיקרוסופט, שרוצה לערער על התוצאה של מכרז נימבוס, הכרעת ה-"VAR" של השופטים תהיה אחרת). מאותו הרגע, הולנד-מיקרוסופט נעלמה מהמשחק והקטר הצ'כי-HPי לא עצר וכבש שני שערים. השער הראשון הובקע לאחר נגיחה ראשונה ברחבה של תומאס קאלאס, שכמו באמירה של שווייצר מצא את הראש של תומאש הולש, שכבש. בהמשך כבש פטריק שיק שער נוסף.

צ'כיה-HP הוכיחה שגם בעולם העננים, עדיין יש מקום לפתרון השרתים והאחסון שלה, ושהיא עדיין רלוונטית, חיה ובועטת באליפות, על אף שרבים הספידו אותה – במיוחד לאחר ששובצה למשחק מול הולנד-מיקרוסופט. אלא שהמנצחת הגדולה של המשחק הזה היא דנמרק-JFrog, שתקבל את צ'כיה-HP ברבע הגמר, בדרך לחצי הגמר ואולי לאליפות היסטורית נוספת.

בלגיה-מאנדיי .Vs פורטוגל-פריוריטי

בהמשך הערב עלו על המגרש בלגיה-מאנדיי ופורטוגל-פריוריטי, במשחק שסומן על ידי רבים כמשחק החלפת הכתר, שאמור לעבור מפורטוגל-פריוריטי, האלופה המכהנת, לבלגיה-מאנדיי, שלא מעט חוזים שהיא זו שתזכה ביורו הנוכחי. באופן מפתיע, ולמרות ההרכב המלא של הבלגים-מאנדיים, מי ששלטו במשחק לכל אורכו היו הפורטוגלים-פריוריטים, שנלחמו על כל כדור, בעטו לשער ולקורה אבל לא הצליחו להבקיע. שרף אמר, כאמור, שהכול תלוי בשפיץ של הנעל, ונראה שבמקרה של פורטוגל-פריוריטי הוא לא ממש עבד.

השליטה של פורטוגל במגרש הזכירה את השליטה של פריוריטי בשוק ה-ERP בארץ, עם אלפי התקנות, ומאות התקנות ולקוחות חדשים מדי שנה. ואם כבר אני מביא ציטטות, הסיכום של המשחק מזכיר לי את הדברים של אייל ברקוביץ', שאמר על אחד השחקנים שהוא "היה נהדר היום. חוץ מגול חסר לו הכול! עובד, משקיע, מתאמץ". בלגיה-מאנדיי הפגינה משחק גרוע והפסידה את קווין דה בריינה בגלל פציעה – ואולי גם את אדן האזר. אלא שיש עוד האזר במשפחה – ת'ורגאן הזאר, שבעט בעיטה מחוץ לרחבה שהסתובבה ממש לפני השער, הטעתה את השוער הפורטוגלי והעיפה את הנבחרת שלו מהאליפות. על השוער הפורטוגלי והשער שהוא ספג היה שרף אומר שהוא שוער של כדורעף.

ת'ורגאן האזר (כאן במדי בורוסיה דורטמונד). צילום: מתוך BigStock

בלגיה, בדומה למאנדיי, שעוזרת גם לארגון הלא מסודר ביותר לעבוד בצורה מוסדרת ולהשיג את התוצאות, השיגה את המטרה החשובה ועלתה לשלב הבא, למרות המשחק המזעזע שלה. לעומת זאת, אנחנו נפרדים בצער רב גם מפורטוגל וכריסטיאנו רונאלדו וגם מפריוריטי, שלמי שלא יודע הייתה מקום העבודה הראשון של ראש הממשלה, נפתלי בנט, כאיש QA, ומקווים שהבלגים-מאנדיים יחזרו ליכולת שלהם מתחילת הטורניר, כי בשלב הבא הם נפגשים עם צ'ק פוינט-איטליה, וזה הולך להיות, כמו שאומרים החבר'ה, משחק-משחק.

הפוסט יורו 2020: האלופה שאכזבה – שלום לפורטוגל-פריוריטי, וגם לנפתלי בנט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שוק המחשבים נשלט באופן גלובלי על ידי אותן חברות מזה שנים. עם זאת, בשוליים, פועלות עוד כמה יצרניות קטנות יותר, שלא מתיימרות לאיים על הגדולות, אבל מדי פעם משיקות מחשב חדש שלעיתים מפתיע לטובה.

לאחרונה הצטרפה, כמעט אאוט אוף דה בלו, עוד יצרנית אחת לרשימה הקטנה הזו של היצרניות, שבסך הכל רוצות לחזור הביתה בשלום עם קצת הכנסות נקיות ממכירת ניידים. קוראים לה XPG, והיא למעשה מותג של ADATA, והקשר שלה לשוק המחשוב עד לאחרונה ממש היה אביזרי משחקים, זיכרונות ואחסון, גם בהשראת חברת האם, שעיקר עסוקה הוא תחום הזיכרון והאחסון, פנימי כחיצוני.

למחשב הראשון שלה אי פעם החליטה החברה לקרוא Xenia Xe, וה-Xe הזה בקצה לא מקרי לחלוטין: מהנדסי החברה נעזרו באופן פעיל מאוד במהנדסים של אינטל כדי להבטיח התאמה לפלטפורמות ה-EVO החדשה של האחרונה. היא החליפה את ה-Ultrabook של פעם, ושל מולי אדן, כדי לסמן מחשבים דקים יחסית, וקלים יחסית, ושהם מריצים מעבדי דור 11 של אינטל, ושהם עומדים בעוד כמה מבחנים, כמו זמן עבודה והתעוררות מהירה ממצב שינה.

לא ברור עד כמה זה השפיע על המחיר, ובסוף תבינו למה, אבל Xenia Xe שוקל פחות מ-1.65 ק"ג, ועוביו 14.9 מ"מ לכל האורך, ממדים יפים מאוד עבור מחשב עם מסך מגע בגודל 15.6 אינץ' – והמגע עובד היטב, ויש בהירות גבוהה יחסית של 600 ניט, אבל גם מסך הגנה שגורם להשתקפויות באור ישיר. מדובר במחשב סטנדרטי מבחינת מבנה, כשהמסך נפתח עד 180 מעלות ושם עוצר.

בהיבטים מסוימים של המחשב מורגש קצת חוסר הניסיון בכל זאת. יש מצלמת רשת כמובן, ויש לה אפילו חיישן אינפרא אדום צמוד, אבל אין כיסוי פרטיות פיזי, שנהוג למצוא כמעט בכל מחשב כיום ברמות המחיר הבינוניות ומעלה, וגם הזיהוי בשעות הערב לא ממש מוצלח.

עוד היבט הוא המקלדת. היא מאוד מרווחת. יותר מדי מרווחת אפילו. המקשים היו יכולים להיות מעט יותר גדולים ועדיין להיות די מרווחים, או לפחות להגדיל את משטח השליטה – למרות שהסעיף האחרון לא ממש משנה לי, מכיוון שאני ממהר לחבר עכבר חיצוני בכל מקרה.

ואין בעיה לחבר עכבר במחשב הזה. נכון שמספר היציאות הפנויות תמיד הופך לבעיה בזמן מאוחר או מוקדם יותר, אבל בבסיס מציע Xperia Xe מספיק כדי לתפקד: חיבור USB-A 3.2 אחד בכל צד, חיבור USB-C, שמשמש גם להטענה ותומך Thunderbolt 4.0 ו-DisplayPort 1.4a, וגם חיבור miniHDMI למסך חיצוני. יש גם כמובן חיבור אודיו משולב.

קצת יקר אבל בא לעבוד

באופן לא ממש מפתיע מצויד המחשב, בדגם שנבדק, במעבד Core i7-1165G7, והוא שולב עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM ואחסון SSD בנפח של 1 טרה-בייט, שהוא GAMMIX S50 LITE מתוצרת בית – הוא אחת מנקודות האור של המחשב הזה בזכות מהירותו ותמיכתו בממשק PCIe 4×4 ו-NVMe. מעבר לכך תומך המחשב ב-WiFi 6 וב-Bluetooth 5.1, ובקרביו מסתתרת סוללה גדולה מאוד יחסית שמציעה נפח עבודה של 73.41Wh.

הסוללה, כך התברר, מרשימה לא רק בנתון היבש של הנפח שלה אלא גם בעבודה בפועל. את המבחן שלה היא סיימה ב-PC Mark 10, בבדיקת ביצועים משרדיים, אחרי 12:59 שעות מרשימות, בבדיקה במצב משחקים, עם בהירות מלאה וכוח מחשוב מלא, היא החזיקה מעמד 2:27 שעות, שזה גם זמן נהדר עבור המצב הזה.

וזה לא רק זמן העבודה. Xperia Xe הרשים בכל הבדיקות שהוא עבר. המעבד שלו הוא אחד הפופולריים ביותר בשוק, מבחינות מסוימות, ובכל המבחנים הוא השיג ציונים שנושקים לרף העליון לביצועים של המעבד הזה בבדיקות שלי.

העיצוב של המחשב נקי מאוד, הלוגו של החברה למעלה מוסיף הרבה חן, וזמן הסוללה והביצועים שלו נהדרים. יש כאמור קצת בעיות פה ושם, אבל הבעיה הכי גדולה היא המחיר. אמנם הוא הוזל משמעותית מאז ההשקה, והמחיר ניתן לעיכול קצת יותר טוב, אבל עדיין מדובר ב-6,850 שקל – אם כי הוא מתאים לכל שימוש כמעט, ממשרדי ועד ביתי, כולל אפילו תמיכה במשחקים ברמה בינונית, וקצת יותר בזכות השבב הגרפי המובנה של אינטל.

הפוסט XPG Xperia Xe: מחשב נייד שמפתיע לטובה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשנה האחרונה, עולם האירוח חווה גידול בביקוש – בגלל הקורונה. הדיגיטליזציה שארגונים עוברים, בשילוב הקורונה, דחפו בכמה וכמה צעדים קדימה את עולמות האירוח, אחסון האתרים, הענן והווירטואליזציה. המגמה הואצה: אנחנו רואים גידול בתחום בהיקף של 15%-20% בשנה, וגם בישראל – התחום של הקמת מתקני אירוח חדשים חווה רנסנס", כך אמר יגאל גלעדי, מנהל אגף תפעול טכנולוגיות בפרטנר.

גלעדי דיבר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק הפעם במגמות בארץ ובחו"ל בעולם חוות השרתים: איך בוחרים – והיכן להתארח. מנחה הפודקאסט היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי גלעדי, "חוות שרתים מעניקה אירוח עם כל המעטפת: שרתים, פתרונות תקשורת מתקדמים, מערכות אחסון ומערכות אלקטרו-מכניות, דוגמת חשמל, כיבוי אש ואבטחה פיזית. אלה פועלים בצוותא, באופן מתוזמר, במהירות גבוהה ועם רמת שירות (SLA) מובטחת. ארגונים פונים למתכונת אירוח בשל כמה תועלות: חיסכון בהקמת מתקן שהוא לא בליבה העסקית של הארגון, לרבות חיסכון בתפעול שלו. בנוסף, מודל ההשקעה משתנה, וזה טוב לחברות בצמיחה. האירוח אף מאפשר גמישות לטובת גידול או קיטון. מה שמאפיין את התקופה האחרונה הוא הצטרפות של ארגונים ממגזרי הביטחון והציבורי-ממשלתי למגמה זו".

"לפרטנר", ציין, "יש שתי חוות גדולות, שמארחות ספקיות תשתית, רשתות תקשורת וסלולר, וכן לקוחות ארגוניים רבים. בארץ, כמו בחו"ל, השוק הופך להיות כזה של שחקניות גדולות. רמת הזמינות שהמתקן מספק מחולקת לפי שכבות, בהתאם למידת היתירות הנדרשת, כי לקוחות רוצים את זמינות המידע שלהם, עם גיבוי. מתקן ברמת Tear-3 מספק זמינות של 99.982%, משמע – נפילה של כשעה וחצי בשנה. שכבות 1 ו-2 מספקות נפילות של יותר או פחות מיממה בשנה. לצערי, תקלות קורות: בכל שנה יש בשוק לפחות 5-6 אירועים של נפילה לשעה, שעתיים ושלוש".

היבט אבטחת המידע

לגבי חששות המנמ"רים בהיבט אבטחת המידע אמר גלעדי כי "יש מתקנים שלא מספקים שירותי אבטחה, ואז האחריות לתחום זה מוטלת כולה על הלקוח הארגוני, ויש שמספקים רמה מסוימת של אבטחה – כחלק משירותים נוספים – כגון SOC, NOC, הגנה בענן, DR וגיבוי".

הוא סיים באומרו כי "אנחנו מרחיבים את חוות השרתים שלנו, ששטחה כיום 600 מ"ר, ב-300 מ"ר נוספים. המתקן מאוכלס באופן מלא ועלינו לעמוד בביקוש הלקוחות".

חן ביבר, מנהל אגף אינטגרציה בפרטנר. צילום: יח"צ

חן ביבר, מנהל אגף אינטגרציה בפרטנר, אמר כי "אנחנו מנסים להבין מה הקריטריונים של הלקוח לאירוח. אין כלל אצבע אחד לכולם. רוב העניין הוא סביב רמת התשתיות, היצע תשתיות התקשורת, רמת השרידות והיקף הגיבויים".

ביבר הוסיף כי "לקוחות מתעניינים ברמת אבטחת המידע שבמתקן האירוח, האם הוא עומד בתקן האבטחה ISO27001 ועוד. הסוגייה האם המתקן הוא תת קרקעי מהווה קריטריון משני. ללקוחות יותר חשובים התשתית, רמת הגיבוי של האתר, מידת התחזוקה שלו והעבודה לפי תקנים רלוונטיים".

הנאים השכנים בעיניך?

"עוד קריטריון", ציין ביבר, "הוא 'הנאים השכנים בעיניך?'. ללקוחות חשוב לדעת מיהם השכנים שלצידם במתקן – הם שמחים כשיש שכנים שהם ארגונים ממגזרי הביטחון, הפיננסים, ספקיות תקשורת וחברות שירותי ענן".

"כמובן שבסופו של יום", אמר, "גם המחיר צריך להיות משתלם. התחרות קיימת, היא לא פשוטה ומנעד המחירים רחב. יש עדנה, פריחה משמעותית של ספקיות תשתית ושטחי רצפה – אבל לשמחתנו, גם הביקוש עולה. כל שחקניות האירוח רוצות לספק חוות שרתים עם פתרון איכותי, וטוב לאין ערוך ממה שהארגון מספק לעצמו".

ביבר הוסיף כי "שימוש באירוח משפר את רמות השרידות והיתירות. מתקני האירוח מתאפיינים ברמות גבוהות יותר של תשתית, חשמל, תקשורת, ביטחון פיזי, אבטחת מידע, בקרה ועמידה בתקנים".

הוא ציין כי על אף שמגמת המעבר לאירוח קיימת כבר עשור, "בשנתיים שלוש האחרונות התחום קיבל דחיפה. רשת ההולכה הייתה לכזו גדולה, אמינה ואיכותית, והיא שהביאה לגידול בתחום. ארגונים החלו לחשוב מחוץ לקופסה ולשים את הקופסאות שלהם במקום אחר".

לסיכום אמר ביבר ש-"אנחנו מעניקים את כל האירוח תחת קורת גג אחת: אירוח, קישוריות אינטרנט, קישוריות בינלאומית, תחזוקה ואינטגרציה, עם ספק אחד ופתרון אחד, כולל SLA".

הפוסט פודקאסט: האם לעבור לאירוח? כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המדליף הידוע כאמין בנושאי אפל (Apple), המוכר בשם קאנג, פרסם פוסט בדף ה-ווייבו (Weibo) שלו, כי קיבל מכתב אזהרה משפטי, ובו דורשת אפל שיפסיק לשתף מידע על החברה.

קאנג כתב בפוסט שלו, כי "באחרונה מינתה אפל משרד עורכי דין, שישלח מכתבי אזהרה לכמה מדליפים, ובהם גם אני, שאסור לי לחשוף דברים באינטרנט על פרויקטים חסויים, מפני שזה עשוי לתת למתחרים שלה מידע בעל ערך ולהטעות צרכנים, שכן מה שאינו גלוי עלול להיות לא מדויק".

כעדות, אפל אספה צילומי מסך מדף הווייבו של קאנג, שכללו דברים שכתב על בעיות שחווה עם ה-iPhone, על תאריכי השקת מוצרים ועל הצעות רכישה שכתב עבור עוקביו, לצד פוסטים נוספים.

קאנג מציין כי יישמע לאזהרה של אפל, ויפסיק לעשות זאת.

לפי הדיווחים, גם ג'רמיין סמיט, שכותב על מוצרי אפל, דיווח כי קיבל מכתב כזה. בציוץ בטוויטר הוא כתב: "שוב הגיע מכתב מעורכי הדין האלה בקשר להדלפות על אפל, הם ממשיכים עם הסיפור הזה, שאני חייב להפסיק זאת – למרות שאני לא מדליף וגם לא אדליף בעתיד".

הפוסט אפל במכתבי אזהרה למדליפים: אסור לכם לשתף מידע על פרויקטים שלא פרסמנו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות