נובידאה (Novidea) הישראלית, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות לעולם הביטוח, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס בסך של 15 מיליון דולר, לטובת המשך עבודות הפיתוח על הפלטפורמה שלה והרחבת מספר המדינות שבהן היא פועלת באירופה, בארצות הברית ובעוד אזורים גיאוגרפיים. סבב הגיוס הובל על ידי הקרן השנייה של JAL Ventures Fund והשתתפו בו המשקיעים הקיימים.

החברה פיתחה פלטפורמת אינשורטק מונחית נתונים (Data Driven) במחשוב ענן, שלדבריה מאפשרת לברוקרים, סוכנים ו-MGAs להגדיל את המכירות והיעילות התפעולית לכל אורך מחזור ההפצה. הטכנולוגיה מסייעת לגופי ביטוח רבים, שמפעילים מערכות מיושנות, שהינן מוגבלות, בלתי גמישות, ויקרות לעדכון. לעומת זאת, בנובידאה אומרים שהפלטפורמה שלהם מאפשרת עבודה מכל מכשיר ומכל מקום, ומציעה ניתוחי מידע ייחודיים ותובנות עסקיות בזמן אמת.

נובידאה נוסדה ב-2010 ולה שלושה סניפים – בלונדון, בניו-יורק ובמטה בנתניה. כמנכ"ל החברה משמש רועי אגאבאבא ויש לה יותר מ-85 לקוחות ב-17 מדינות ברחבי העולם.

אגאבאבא אמר כי "אנחנו רואים ביקוש הולך וגדל בעולם לפלטפורמה חכמה שמתרגמת נתוני ביטוח לתובנות עסקיות בזמן אמת, יכולות אנליטיות מתקדמות ומידע שניתן לפעול לפיו. ההשקעה תאפשר לנובידאה להמשיך את צמיחתה הגלובלית, תוך הרחבת פעילותה בארצות הברית, באירופה ובשווקים נוספים. כמו כן, סבב הגיוס ישמש להאצת פעילויות המו"פ והחדשנות, ולהגדלת הצוות שלנו".

הפוסט גיוס בעולם האינשורטק: נובידאה הישראלית גייסה 15 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

BondIT, חברת הפינטק הישראלית שמפתחת מערכות למנהלי השקעות אג"ח, רוכשת את חברת Scorable, המספקת מערכת מבוססת AI לחיזוי והסבר הדירוג של איגרות החוב והחברות המנפיקות. הרכישה תתבצע באופן של החלפת מניות בשווי מוערך של 12-16 מיליוני דולרים.

Scorable הוחזקה עד כה על ידי חברת Ampega – בית השקעות גרמני, המנהל כ-150 מיליארד אירו ונמצא בבעלות קבוצת הביטוח השלישית בגודלה בגרמניה Talnax. כחלק מעסקת הרכישה, יהפוך בית ההשקעות לבעל מניות מרכזי בחברת BondIT, כאשר מנכ"ל ויו"ר Ampega, הארי פלומכר, יצטרף לדירקטוריון BondIT.

בנוסף, בית ההשקעות ירכוש ויטמיע בפעילותו השוטפת את המערכת של BondIT. משרדי Scorable בברלין יצטרפו למשרדי BondIT בניו יורק, באוסטרליה ובישראל ויתמכו בצמיחתה המואצת של החברה באירופה.

Scorable משתמשת בכ-400 פרמטרים שונים על מנת לחזות ולהסביר את הדירוג של איגרות חוב ושל החברות המנפיקות. המערכת מאפשרת להחליף תהליכים ידניים מסורבלים בתהליך אוטומטי פשוט. באמצעות Scorable, תהליך ההשקעה באג"ח כולל ניתוח מבוסס AI של הסיכון, כמו גם יצירה והתאמה אופטימלית של התיקים לאסטרטגיה הרצויה. המערכת מאפשרת למנהלי תיקים מוסדיים ופרטיים להציע שירות מתקדם ללקוחותיהם בזמן אמיתי תוך חיסכון ניכר בעלויות ניהול תיקים ועלויות מחקר.

BondIT הוקמה בשנת 2015 על ידי איתי רביד, המשמש כמנכ"ל החברה. החברה מספקת ללקוחותיה מערכת שמאפשרת לגופים מוסדיים לנהל באופן אוטומטי את תיקי האג"ח של לקוחותיהם תוך שקיפות מרבית ומעקב מפורט אחר כל השקעה בתיק. החברה גייסה עד היום עשרות מיליוני דולרים מתאגידי ענק עולמיים כדוגמת: Fosun International Limited, WIN.D, Six Thirty, Club 100 Plus ו-Glory Ventures.

עם הרכישה ציין רביד, כי: "BondIT מייעלת את שוק ההשקעות באג"ח והופכת את תהליך ההשקעה באג"ח לדיגיטלי ואוטומטי. הטמעת המערכת של חברת Scorable במוצריה של חברת BondIT תאפשר לחזות באופן מיטבי את דירוג המשקיעים באמצעות AI ולספק באופן אוטומטי למנהלי התיקים הסבר להחלטות ההשקעה. באמצעות המערכת המשולבת, הגופים המוסדיים ישרתו באפקטיביות רבה יותר את לקוחותיהם".

מנכ"ל ויו"ר בית ההשקעות Ampega, הארי פלומכר: "מנהלי תיקים חייבים להטמיע טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להישאר תחרותיים. חשיבות הטכנולוגיה בתקופה שבה השווקים מאתגרים גדולה באופן מיוחד. הדרך שבה BondIT משלבת את הטכנולוגיה של Scorable תאפשר למנהלי תיקי אג"ח לענות לאתגרים העומדים בפניהם ולהתאים את עצמם באופן אופטימלי לצורכי השוק המשתנים. אנחנו נתמוך באופן פעיל במאמצי BondIT להגשים את תוכניתה השאפתנית".

הפוסט BondIT הישראלית רוכשת את Scorable הגרמנית בעסקה של 12-16 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גיוס שמהווה עוד עדות לצמיחה של עולמות הענן והקוד הפתוח: Logz.io, שפיתחה פלטפורמת ניטור וניהול מבוססת אופן סורס למערכות ענן, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס בסך של 23 מיליון דולר, בהובלת קרן פיטנגו.

עד כה גייסה החברה, שנוסדה ב-2014, יותר מ-120 מיליון דולר, כאשר מעל מחצית מהסכום – 74 מיליון – גויס בשנה וחצי האחרונה. בסבב הנוכחי השתתפה גם מובילת הסבב הקודם, ג'נרל קטליסט, והוא ישמש להמשך הצמיחה של Logz.io ולקידום פיתוח המערכת שלה.

הפלטפורמה של Logz.io בנויה ממערכות קוד פתוח נפוצות כגון ELK ,Grafana ו-Jaeger, בשילוב מערכות בינה מלאכותית וכלי ניהול. היא מאפשרת התאמה דינמית לצרכי הלקוח, יכולות לאופטימיזציה וחיסכון בעלויות של אחסון הדטה וסיוע למהנדסים לזהות תקלות מערכת קריטיות. בנוסף, החברה מציעה פתרון שמאפשר לארגונים להגן על תשתיות הענן שלהם.

‏Logz.io הוקמה על ידי תומר לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, ואסף יגאל. החברה מעסיקה 240 עובדים – במטה בתל אביב, בבוסטון ובלונדון – ויש לה מעל 800 לקוחות בכ-100 מדינות, בהם חברות גדולות כמו סימנס ובריטיש איירווייס.

צמיחה מהירה על רקע הקורונה

בחברה אומרים כי היא צומחת בקצב מהיר, בין היתר בגלל משבר הקורונה, שאילץ ארגונים רבים לעבור לשירותי מחשוב ופעילויות שונות בענן, על מנת לאפשר את המעבר הגובר לשירותים דיגיטליים. הדבר הביא עסקים שונים וצוותים טכניים להיתקל במורכבויות חדשות, שנובעות מהצורך לנהל טכנולוגיות אלו בקנה מידה רחב ואינטנסיבי. פלטפורמת הניטור של Logz.io נועדה לסייע להם בכך, באמצעות ארבעה מוצרי ליבה: ניהול לוגים, ניטור תשתיות המבוסס על Grafana, ניתוח בעיות ביצועים מבוסס Jaeger ומערכת אבטחת מידע Cloud SIEM מבוססת ELK.

"המשימה שלנו נותרה זהה מיום הקמתנו: אנחנו פועלים על מנת לאפשר לצוותי הפיתוח להשתמש בכלי קוד פתוח בצורה חדשנית, שמאפשרת התמודדות עם האתגר החדש של ניתוח נתונים ביעילות ובכל קנה מידה", אמר לוי.

צחי הלל, שותף בקרן הצמיחה של פיטנגו, ציין כי "אנחנו מאמינים ששגשוגם של עסקים גלובליים נשען בהרבה על הצלחתם הדיגיטלית. כמו כן, אנחנו חושבים שהדור החדש של פלטפורמות ה-Observability, כמו ש-Logz.io מציעה, מהווה גורם מהותי לעסקים כאלה".

הפוסט גיוס בקוד פתוח: Logz.io השלימה סבב של 23 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טוויטר הודיעה אתמול (ב') דרך חשבון Twitter Support שלה כי היא מתחילה להציג הודעת אזהרה כאשר משתמשים מנסים לתת לייק לציוץ אשר תויג כמכיל תוכן מטעה, שגוי או מוליך שולל.

לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב הרשת המצייצת החלה להציג אזהרות כאשר המשתמשים ניסו לעשות רי-טוויט לציוץ שסומן כבעייתי. אבל כעת החברה הרחיבה את טווח האזהרה הזה, כחלק ממלחמתה בפייק ניוז. השינוי יחל במכשירים מבוססי  iOS ויגיע למכשירי אנדרואיד בשבועות הקרובים.

Giving context on why a labeled Tweet is misleading under our election, COVID-19, and synthetic and manipulated media rules is vital.

These prompts helped decrease Quote Tweets of misleading information by 29% so we're expanding them to show when you tap to like a labeled Tweet. pic.twitter.com/WTK164nMfZ

— Twitter Support (@TwitterSupport) November 23, 2020

החברה הסבירה כי מתן הקשר מדוע ציוץ שתויג כמטעה במסגרת כלליה בנוגע לבחירות, לקורונה ועוד הוא חיוני וכתבה כי "הודעות אלו עזרו להפחית את ציטוטי הציוצים הכוללים מידע מטעה ב-29 אחוזים, כך שאנו מרחיבים אותן כדי לשיוצגו כשאתם מקישים על לייק לציוץ שתויג".

מטוויטר נמסר כי אנשים חייבים להקיש על האזהרה כדי לראות את הציוצים, ורק אז יוכלו לצטט אותם, לתת להם לייק, ו/או לצייץ אותם מחדש. מאידך, מנגנון התגובות לציוצים שיזכו לאזהרה יוּשבת ובנוסף הם לא יומלצו על ידי האלגוריתם של  טוויטר ולא יקודמו בפלטפורמה לעוקבים. עוד הבטיחה החברה כי היא גם תפנה את מי שירצה להעניק לייק לציוץ מסומן ומטעה אל מידע אמין אודות הנושא.

תיוגים ואזהרות סביב הבחירות

טוויטר סיפרה כי בין ה-27 באוקטובר עד ה-11 בנובמבר תויגו כמעט 300,000 ציוצים כבעייתיים תחת מדיניות ממשל תקין וטוהר הבחירות שלה. מדובר בתוכן שנוי במחלוקת, או הכולל מידע מטעה בתקופת הבחירות בארה"ב. הנתון הזה מייצג רק 0.2 אחוז מכל הציוצים הקשורים לבחירות בארה"ב שנשלחו בפרק הזמן הזה.

לטענת החברה, 456 מאותם ציוצים כוסו גם על ידי הודעת אזהרה, והיו מוגבלים בתכונות מעורבוּת של המשתמשים, משמע שניתן היה לצטט את אותם ציוצים (Quote Tweets) אך לא לרטווט אותם, לא להגיב להם או להעניק להם לייק.

באוקטובר הוסיפה החברה אזהרות ומגבלות על ציוצים עם התוויית מידע מטעה של אנשי פוליטיקה אמריקנים, על חשבונות מארה"ב אשר להם יותר מ-100,000 עוקבים, או על חשבונות שבהם המשתמשים מפגינים מעורבות משמעותית.

צייץ ונפגע. דונלד טראמפ. איור: BigStock

נזכיר כי עם זאת נשיא ארה"ב המכהן, דונלד טראמפ, היה בכיר הפוליטיקאים ש"זכה" בכבוד המפוקפק לקבל אזהרות תוכן שכאלו שהוצמדו לציוציו. כבר באוגוסט פרסם טראמפ ציוץ ובו טען כי ההצבעה דרך הדואר, וספציפית התיבות – מסוכנות. טראמפ הזהיר כי התיבות הינן "אסון לביטחון הבוחר" והוסיף כי הן "אינן מחוטאות" מפני קורונה. הוא צייץ: "אז כעת הדמוקרטים משתמשים בתיבות דואר, המהוות אסון לביטחון הבוחר. בין היתר הן מאפשרים לאדם להצביע מספר פעמים. כמו כן, מי שולט בהן, האם הן ממוקמות באזורים רפובליקניים או דמוקרטיים? הן לא מחוטאות מקורונה. הונאה גדולה!"

את הציוץ הזה, בין השאר, בחרה החברה פשוט להסתיר באזהרה שבה נכתב כי הוא מפר את כללי הרשת החברתית לגבי אחריות אזרחית ואחריות בחירות.

הפוסט טוויטר תזהיר לפני לייקים לציוץ שסומן כמכיל מידע מטעה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אפל (Apple) מתכוונת לשדרג כבר בשנה הבאה, ובמידת מה, את טאבלטי העילית שלה. דיווחים מעלים שהחברה שוקלת להחליף את מסכי ה-LCD בהם מצוידים דגמי ה-iPad Pro שלה במסכי OLED משופרים במהלך 2021.

דגמים אלו לא יחליפו את הדגם אותו מתכוונת אפל להשיק בתחילת העונה הבאה, בו היא תשתמש במסך המציע תאורה אחורית המבוססת על mini LED. הדגמים עם מסכי ה-OLED אמורים להגיע במחצית השנייה של 2021. בנוסף, ההחלטה הסופית לגבי השימוש במסכי ה-OLED תתקבל לאחר שהחברה תראה כיצד השוק מאמץ את מסכי ה-LCD עם התאורה החדשה שתוצע.

כך או כך, מי שאמור לייצר עבור אפל את המסכים הללו הן סמסונג (Samsung) ו-LG שכבר נמצאות בשלב בפיתוח והבדיקות שלהם.

מסכי OLED מספקים צבעים חמים ומדויקים יותר מאשר מסכי LCD והם בדרך כלל יקרים יותר מהפאנלים הבסיסיים שמוצעים עם המכשירים השונים, כולל iPad Pro כיום.

הפוסט בתוך מספר חודשים – מסכי OLED במכשירי iPad Pro של אפל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנחנו נמצאים בתקופה עם עוצמת וקצב שינוי שלא הכרנו מעולם. מתחילת ההיסטוריה האנושית לא היו שינויים גדולים שכאלה, בכל תחומי החיים, בפרק זמן כה קצר. תהליכים שבעבר ארכו שנים מתרחשים בתוך בשבועות, או ימים. בהתאם, הקצב, כמו גם עוצמת השינוי, מטלטלים את ה-IT בארגונים, ואתגר המנמ"רים הוא להוביל בתנאי אי הוודאות ולבצע את ההתאמות הנדרשות. שנים שוחחנו על טרנספורמציה דיגיטלית, והנה באה הקורונה ומחוללת האצה, כאילו השינוי הדיגיטלי נמצא על סטרואידים", כך אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל.

בראיון לאנשים ומחשבים במלאות חמש שנים לתפקידו ציין שגיא אתגר נוסף שלדבריו עלה עם פרוץ הקורונה: "כל הנחות היסוד לגבי המקום הפיזי של הארגון והעובדים – קרסו. בן יום, מיליוני עובדים בעולם עברו לעבוד מרחוק, ונדרשו לנגישות למערכות המחשוב הארגוניות וצריכה אפליקטיבית בלי הפרעה, כמו גם נחשפו לאתגרי תשתית, אבטחת מידע ומדיניות. משרדי סיסקו בנתניה, קיסריה ותל אביב, כמו גם בסן חוזה שבקליפורניה, עומדים ריקים. ארגוני ענק מנוהלים כיום שלא מתוך הארגון. זה שינוי שמשנה את תפיסת הייסוד של ארכיטקטורת מערכות המידע המסורתית".

באשר לסיסקו, המנכ"ל שלה בישראל אמר כי היא "פגשה את מהפכת הקורונה כאשר יש לה פלטפורמה דיגיטלית שמספקת מענה לארגונים המתנהלים בצורה היברידית: מפתרון תשתית מודרנית לפתרון שיתופיות, הגנת סייבר בארכיטקטורת אמון אפס (Zero Trust), חיבור אפליקטיבי עם פתרונות AppDynamics ו-Thousandeyes, כדי לספק חוויה טובה יותר לעובדים המרוחקים. הפלטפורמה מאיצה את הדיגיטציה בארגונים תוך מתן נראות ואנליטיקה מלאה מרמת התשתית ועד ליישומים. אנחנו מביאים חדשנות לארגונים, גדולים כקטנים, בכלל מגזרי המשק, בהם חינוך ובריאות, הרלוונטיים מאוד בתקופת הקורונה".

"הקורונה: אסון – והזדמנות להעצמה דיגיטלית"

לדברי שגיא, "הקורונה היא אסון גלובלי, אך גם הזדמנות גדולה להעצמה דיגיטלית של ארגונים – ובאופן מאובטח. בשנה האחרונה, ובפרט בתקופת הקורונה, ביצעה סיסקו ישראל פעילות ענפה בבתי חולים ובקופות חולים, להעצמה דיגיטלית בעולם הרפואה מרחוק. פתחנו מוקדי חירום לפיקוד העורף, סייענו בבניית מרכזי שירות של משרד הרווחה ואפשרנו שיחות הוועידה בווידיאו".

מתקן מצודת דוד. צילום: דובר צה"ל

הוא ציין פרויקטים שהחברה עשתה ללא קשר לקורונה. "אחד הפרויקטים הוא מצודת דוד – הדטה סנטר הרב זרועי של צה"ל, שנחנך בנגב, שהוקם על ידי בינת ומבוסס בחלקו על מערכות סיסקו", אמר. "זהו הדטה סנטר הגדול ביותר שהוקם בצבא. צה"ל, כמו ארגונים גדולים בישראל, רואה בפלטפורמה דיגיטלית מכפיל כוח מהותי בפעילותו".

"ישראל – במוקד העניין במו"פ של סיסקו"

סיסקו ישראל מונה 500 עובדים, בשלושה מרכזי מו"פ – בקיסריה, נתניה ותל אביב. "החברה דוגלת באסטרטגיית רכישות לצד צמיחה אורגנית", הסביר שגיא. "בספטמבר רכשנו את פורטשיפט הישראלית, שמפתחת פלטפורמה לאבטחת יישומי ענן. ישראל ממשיכה להיות במוקד העניין של המו"פ בסיסקו העולמית. מרכז המו"פ בישראל היה המרכז הראשון של החברה שהוקם מחוץ לארצות הברית, לפני 22 שנים. מאז רכשה סיסקו בישראל 15 חברות בסך כולל של 7.2 מיליארד דולר".

שגיא עובד בסיסקו מזה עשור. בטרם מונה למנכ"ל הסניף הישראלי הוא היה מנהל מגזר הביטחון בו. הוא עורך דין בהשכלתו ולפני הצטרפותו לסיסקו מילא תפקידים בכירים בתעשייה, כמו גם הקים חברה שעסקה בייצוג חברות סייבר ואבטחת מידע. זאת, במקביל לפיתוח מוצר בתחום הגנת הסייבר.

לסיכום הוא אמר כי "אנחנו חווים שינוי עצום בעולם ה-IT. הוא פרץ עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו, אבל היא האיצה את התהלכים. השינוי בא לידי ביטוי בריבוי מתקפות, סביבת עבודה מבוזרת ועבודה בסביבת IT מרובת עננים. חל שינוי בסדרי עדיפויות של הארגונים: המנמ"רים עברו מחדרי המחשב שבמרתפי הארגון – לחדרי ההנהלה. בחמש השנים האחרונות אנחנו רואים שינוי עצום במודל הצריכה ובדרישות הלקוחות. למרות הקורונה, סיסקו ישראל חווה גידול דו ספרתי באחוזים השנה, והמגמה תימשך ב-2021".

הפוסט "מהפכת הקורונה – הטרנספורמציה הדיגיטלית על סטרואידים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ליייטספין, שמפתחת את הדור הבא של אבטחת הענן, קוברנטיס ומיקרו-שירותים מפני איומים ידועים ובלתי ידועים, הודיעה היום על יציאה ממצב חבוי לאחר גיוס סך של ארבעה מיליון דולר בסבב סיד. הפיתוח של החברה יסייע לארגונים להגן על תשתית הענן ולקדם את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. את הגיוס הובילו Ibex Investors LLC ובהשתתפות אנג'לים פרטיים.

טכנולוגיות ענן ממשיכות להתפתח בקצב מסחרר ומאפשרות חדשנות ויכולות עסקיות מפותחות, אך התקדמות זו מביאה עימה גם אתגרים חדשים לצוותי אבטחת המידע, המתמודדים עם מחסור במשאבים ובניסיון לצד נפח עצום של התראות ללא תעדוף אפקטיבי. ככל שסביבת הענן הופכת למורכבת ודינאמית יותר, צוותים נוספים נדרשים כדי לעדכן ולשמר את יכולות המערכת. תנאים אלו מובילים לעיתים לביזור הראות והשליטה של תשתית הענן, מה שמשאיר ארגונים חשופים להתקפות זדוניות דרך חולשות ההולכות וגדלות בהגדרות.

הטכנולוגיה של לייטספין, אשר נוסדה על ידי חוקרי אבטחה ו"האקרים לבנים" לשעבר, משתמשת בכלים ובאלגוריתמים, המבוססים על תורת הגרפים ומספקים תצוגה מהירה ומעמיקה של תצורת תשתית הענן, על שכבותיה השונות, ניתוח מסלולי התקפות פוטנציאליות ואיתור שורשי הבעיה – החולשות הקריטיות ביותר שהאקרים יכולים לנצל לרעה.

על ידי שימוש בגישה של תוקף, לייטספין ממפה באופן יזום ורציף את כל נכסי הענן תוך כמה דקות, כדי לאתר איומים קריטיים פוטנציאליים, למנוע חולשות בהגדרות ולספק תצוגה מבוססת הקשר של כל הממצאים בכל רגע נתון.

בנוסף, הפלטפורמה של לייטספין מאפשרת תעדוף חכם, פתרון הבעיות ומניעת הסיכונים על פי סדר חשיבותם, בין אם מדובר בהגדרות בעייתיות, פגיעויות ידועות, נכסי ענן ציבוריים בסיכון, הרשאות מסוכנות, או נקודות תורפה שונות.

פלטפורמת ה-SaaS של החברה מאפשרת הטמעה פשוטה תוך כמה צעדים פשוטים, המשתמשים מקבלים גישת אבטחה כוללת לסביבה שלהם, פרואקטיבית שאינה מתמקדת רק בפתרונות לעמידה בדרישות סטנדרט או בהתראות לאחר שהתוקף כבר חדר למערכת.

"התלות ההולכת וגוברת במחשוב ענן מובילה לגידול בסכנות לארגונים. לאחר שעבדנו עם מנהלי אבטחת מידע (CISOs) ומנהלי ענן ממגוון חברות גלובליות, אנו יודעים, כי הפתרונות הקיימים אינם עונים על מלוא אתגרי האבטחה בסביבות ענן וסביבות קוברנטיס מודרניות דינמיות", אמר ולדי סנדלר, מנכ"ל ומייסד שותף בלייטספין. "בהתבסס על הניסיון שלנו בתקיפת תשתיות ענן, אנו מבינים כיצד תוקפים חושבים, שזה כוח העל שלנו. אנו שמחים על השלמת המימון הנוכחי, בשיא מגפת הקורונה ולצד היציאה מהמצב החבוי כדי לקדם את עבודתנו בסיוע לארגונים להפחית משמעותית את הסיכון על ידי זיהוי ותעדוף פערי אבטחה קריטיים ותיקונם לפני שנכסים רגישים נופלים לידיים הלא נכונות”.

הפוסט לחשוב כמו התוקף: לייטספין הישראלית מגייסת ארבעה מיליון דולר בסבב סיד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הדרך היחידה לחזור לשגרה היא רגולציה ועידוד אפליקציות מקומיות בקניונים, במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד. שימוש מוצלח באפליקציות הוא גם אינטרס עליון של הממשלה", כך טוענות חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בחוות דעת שהעבירו אמש (ב') ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר, ולחברי הוועדה.

כותבות המסמך, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, קוראות "למעבר המדינה מתפיסה של ספקית לשירותי ניטור מגעים (מלמעלה למטה) לרגולטור המעודד ומפקח אחר יוזמות מקומיות (מלמטה למעלה)". לדבריהן, "באופן זה, עסק יוכלו להתקשר עם ספקים ולהפוך את סריקת הקודים (QR) או התקנת יישומונים לחלק מתנאי התו הסגול".

חוות הדעת הוגשה לוועדה לפני הדיון שהיא קיימה אתמול בהארכת האיכונים הסלולריים של השב"כ, לאיתור חולי קורונה ואנשים שצריכים לשהות בבידוד. בסופו של הדיון הוחלט להאריך את השימוש באיכונים אלה בשבועיים.

"המגן – כישלון קולוסאלי"

החוקרות מתייחסות להצעה החלופית לאיכוני השב"כ: שימוש במגן 2.0 – גרסה משודרגת של אפליקציית המעקב של משרד הבריאות. הן ערכו סקירה השוואתית שממנה עולה שמפרוץ מגפת הקורונה ועד כה, נתוני ההורדה של אפליקציות מעקב כגון המגן במדינות שונות ברחבי העולם נמוכים במיוחד ועומדים על כ-20% בממוצע. הסיבות העיקריות לכך הן העדר אמון מצד הציבור באמצעים אלה, ובחלק מהמקרים גם בהתמודדות של הממשלות עם הקורונה באופן כללי.

אחוז נמוך מאוד של הורדות. אפליקציית המגן. צילום מסך

את הטמעת, או יותר נכון אי הטמעת, אפליקציית המגן החוקרות מכנות "כישלון קולוסאלי", ומציינות ש- 98% מאלה שכבר הטמיעו את המגן 2.0 הסירו את האפליקציה. הן ממליצות להמשיך את הניסיון לפתח יישומון ממשלתי, לצד חלופות כגון כרטיסים חכמים לאוכלוסיות ללא טלפון חכם – כמו שנעשה בניו-זילנד.

עם זאת, ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ טוענות ש-"למדינה אין כל אפשרות להצליח בפיתוח טכנולוגיה בתקופה הקרובה, ולכן נדרש שינוי פרדיגמה – מיישומונים מדינתיים ליוזמות מקומיות. ארגונים ומוסדות רבים ברחבי העולם כבר אימצו אפליקציות מקומיות במקומות עבודה, מקומות מסחר, בתי ספר, בתי חולים וקהילות קטנות". "אולם", הזהירו, "השימוש בהן טומן בחובו סכנה, ומרבית האפליקציות, כולל אלה שבשימוש אוניברסיטאות ורשויות מקומיות, משתמשים במידע אישי רגיש באופן לא שקוף".

הכותבות קוראות לחוקק במסגרת חוק הקורונה פרק שיעסוק באפליקציות ובטכנולוגיות לאיתור מגעים ויבטיח שהן יעמדו במספר דרישות סף, תוך קביעת כללי מותר ואסור בחיוב אזרחים, קונים ועובדים להתקינן, הגנה על זכויות המשתמשים והבטחת תאימות ביניהם. עוד הן ממליצות "להפסיק לאלתר את איכוני השב"כ ולהוציא את הדיון ביישומונים אזרחיים מידי ועדת החוץ והביטחון – לוועדת הקורונה. בדיוק כפי שלא ניתן להשתמש בשירות הביטחון ככלי מרכזי לקטיעת שרשראות הדבקה, כך לא ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות כלי ריכוזי אחד, דוגמת אפליקציית המגן".

ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ מסכמות בכתבן כי "10 חודשים לתוך המגיפה מסתבר שיהיה צורך במגוון של דרכים, ממשלתיות ומסחריות, כדי לאפשר למשק לשוב לתפקוד".

מערכת אנשים ומחשבים פנתה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון על מנת לקבל את התייחסותו, אולם זו טרם התקבלה.

הפוסט האם אפליקציות מקומיות הן אלה שיאפשרו את החזרה לשגרה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אני קורא לצעירים שיצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה להצטרף לקורסי ההכשרות להיי-טק ולנצל את חלון ההזדמנויות שקיים כיום בשוק ולא בטוח שיימשך בעתיד", כך אמר אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן, בשיחה עם אנשים ומחשבים.

איטרניטי נענתה לקול קורא שפרסמה רשות החדשנות להכשרת אלפי עובדים למקצועות ההיי-טק, בסיוע ומימון ממשלתי. זאת, כדי לצמצם את המחסור בכוח אדם בענף ולסייע לאנשים שכרגע לא עובדים לחזור במהירות למעגל התעסוקה.

לדברי בר, "השוק משתנה. לקוחות רוצים להשקיע בכל מה שקשור לניהול המידע והדיגיטל, כי הם מבינים שזה מנוע הצמיחה שלהם, ולפיכך יש יותר ביקוש לכוח אדם מאשר אפשר לספק".

עם זאת, הוסיף, "צר לי להיווכח בכל פעם שצעירים שעבדו במגזרים שנפגעו ויש להם את היכולת ללמוד את מקצועות ההיי-טק, הנדרשים בשוק, בכל זאת מעדיפים להמשיך לקבל חל"ת. לדעתי הם טועים – וחבל".

"הכשרה – מתוך פטריוטיות, ולא למטרות רווח"

בר ציין כי התוכנית של רשות החדשנות להכשרת עובדים יכולה לתרום לצמצום המחסור בענף, שקיים עוד הרבה לפני משבר הקורונה.

"אנחנו, כמו חברות אחרות, מרימים את הכפפה. התחייבנו להצטרף למאמץ להכשיר רבבות עובדים", אמר. "זה נעשה בעיקר מתוך פטריוטיות, ולא למטרות רווח, למרות הסיוע הממשלתי". הוא ציין כי "נשקיע ונייצר הכשרה לעוד תחומים שנדרשים בשוק".

הזדמנות לחזור לעבוד. צילום אילוסטרציה: BigStock

איטרניטי ביצעה בחודשים האחרונים קורסי הכשרה לעובדים במקצועות הדטה – גם ללא סיוע ממשלתי. במסגרת הקורסים התנסו התלמידים בין היתר במערכות של אינפורמטיקה, כאשר בתומו הם מועסקים בקבוצת אמן במשך שלושה חודשים. במסגרת זו, הם עוברים הכשרה לתחומים הנדרשים, ובתומה משובצים לפרויקטים אצל הלקוחות של הקבוצה. לדברי בר, חלק ממשתתפי אותם קורסים הם עובדי IT שעבדו בחברות ממגזרים שנפגעו.

"היה צריך למנות פרויקטור לנושא הדטה"

יצוין כי ההכשרה היא לא הפעילות היחידה של איטרניטי לסיוע בזמן משבר הקורונה: היא הייתה חלק מקבוצת חברות שפנו בזמנו למשרד הבריאות וראש הממשלה והציעו את שירותיהן לביצוע מחקרים וניתוח מידע, על מנת לסייע במאמץ לקטיעת שרשרת ההדבקה.

"בראייה לאחור, כאיש מקצוע, אני יכול לומר שבתחילת המשבר היינו כולנו עיוורים מבחינת היכולת לנתח נתונים", אמר בר. "הצענו לממשלה להקים פאנל של אנשי מקצוע בתחום ניתוח הנתונים, שיסייעו בקבלת מידע מעמיק יותר, ללא כל תמורה. כמו כן, הצענו להם: קחו את הנתונים ותעשו עם זה מה שאתם רוצים. אנחנו לא רוצים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות".

הוא ציין כי לצערו, ההיענות הייתה נמוכה ממה שאפשר היה לעשות. "כל אחד מהגופים במערכת הבריאות עושה עבודה נהדרת, אבל לא הצליח המאמץ לכנס את כולם לשולחן אחד. היה צריך למנות פרויקטור לנושא הדטה, על מנת ליצור אמבטיה של נתונים משותפים, שעל בסיסם מקבלי ההחלטות היו יכולים לקבל החלטות יותר ממוקדות", אמר בר.

עם זאת, בר אמר שאיטרניטי עובדת עם גורמי ממשלה במאבק מול הקורונה, בהם משרד הבריאות ופיקוד העורף, ו-"אנחנו מוכנים להמשיך לסייע, כדי למנוע את הסגר הבא".

הפוסט "צעירים בחל"ת? נצלו את חלון ההזדמנויות להסבה להיי-טק" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה אתמול (ב') בהעדר הייצוג ההולם של מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק. הדיון היה בעקבות הצעה לסדר היום של ח"כ אחמד טיבי, על רקע החלטת הממשלה להקצות 273 מיליון שקלים להגדלת מספר בוגרי התארים המתקדמים בהיי-טק. ח"כ טיבי מצביע על כך שאין בתוכנית כל התייחסות למגזר הערבי ואין בה מענה לחסמים, שלא מאפשרים לבוגרי מדעים וטכנולוגיה מהמגזר הערבי להשתלב בענף.

על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבין 300 אלף עובדי ההיי-טק בישראל, רק 3% מגיעים מהחברה הערבית. לדברי ח"כ טיבי וח"כ סונדוס סאלח, הדבר נובע בין היתר מכמה חסמים: אין כל תוכנית לאוריינות דיגיטלית לחברה הערבית, יש בקרבם שיעור מדאיג של נשירה מהלימודים – שלדברי מומחים נובעת מכך שלתלמידים ערבים לא ניתנים הכלים להתקבלות לאקדמיה שעמיתיהם היהודים מקבלים – ואין תעסוקה באזורי מגוריהם. ח"כ סאלח אף ציינה, בצדק, כי בניגוד למאמצים שנעשים בקרב בני נוער יהודים, שבמסגרתם הם נחשפים לתעשיית ההיי-טק ומבקרים באזורי תעסוקה – במגזר הערבי זה לא קיים. התוצאה היא שבני נוער שיש להם פוטנציאל להעסקה בהיי-טק לא מקבלים עידוד ממערכת החינוך, ורבים מהם פונים למקצועות אחרים.

גם הנושא של אזורי תעשיית היי-טק ביישובים הערביים הוא נושא כאוב. למעשה, למעט איים כמו נצרת וכפר קאסם, זה כמעט שלא קיים. כאן מדובר גם בחלק מהבעיה הכוללת של אי פיזור ההיי-טק ברחבי הארץ, והתבצרותו בקו שבין גדרה לחדרה. אמנם, יש אזורים לא קטנים של היי-טק בירושלים ובחיפה, ומפעל הדגל של אינטל בישראל נמצא בקריית גת, אבל אלה יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל.

הממשלה: התוכנית כללית – וגם הערבים ייהנו ממנה

בממשלה פותרים (ופוטרים) את העניין בכך שהתוכנית שלהם שוויונית לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל. לתפיסת פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי הראשי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אם יורחב מספר הסטודנטים שילמדו מקצועות מדעים והיי-טק, באוניברסיטאות ובמכללות, גם החברה הערבית תיהנה מכך. אבל, למרבה הצער, הוא לא התעמת עם העובדה שגם הסטודנטים הערביים שכבר סיימו את לימודי המקצועות הללו מתקשים למצוא עבודה. במקום זאת, הוא ושאר נציגי הממשלה שדיברו בדיון התמקדו במספרים ונתונים – ידועים ונכונים, אולם אין בהם כדי לתת מענה לבעיה האמיתית.

העובדה שרבים מבני החברה הערבית בוגרי לימודי המדעים לא מצליחים למצוא עבודה בהיי-טק גורמת לכך שרבים מהצעירים בעלי הפוטנציאל האלה הולכים ללמוד הוראה או רפואה. אמנם, גם שם חסר כוח אדם, וזה בולט בפרט בתקופת הקורונה הנוכחית, אבל מדינת ישראל מאבדת מוחות טובים, שיכולים היו להעצים את תעשיית ההיי-טק המקומית.

החסם העיקרי: המעסיקים

אבל החסם העיקרי, שלא עלה, משום מה, בדיון, הגם שדובר עליו לא מעט, הוא המודעות והנכונות של מעסיקים בהיי-טק לקלוט בוגרי אקדמיה ומהנדסים מהחברה הערבית. נכון הוא שיש שיפור מסוים – בכל זאת, המחסור החמור בכוח האדם משפיע על המעסיקים, מן הסתם – אבל עדיין, תת הייצוג של הערבים בהיי-טק זועק לשמיים. החסמים הם יותר מנטליים ולאומיים, ואי חלחול של חשיבות ההעסקה של בני ובנות אוכלוסיות מגוונות. כל מנכ"ל בהיי-טק יגיד שהוא מוכן לקלוט בוגרים, בין אם הם יהודים או ערבים, אבל כאשר זה מגיע למימוש, הדברים נעצרים.

השורה התחתונה: תוכנית הממשלה לעידוד והגדלת מספר הסטודנטים שלומגים את מקצועות ההיי-טק היא יוזמה חשובה. אבל כל עוד היא חסרה פעילות לצמצום אי השוויון בין יהודים לערבים בענף, ובכלל, מה עשינו בכך? אי השוויון רק יגדל, מאחר שמי שייהנה מהתוכניות האלה הם אותם תלמידים וסטודנטים שיש להם נגישות למערכת חינוך טובה יותר, יש להם אפשרות להיחשף בגיל צעיר למקצועות ההיי-טק ויש להם את הכלים לאוריינות דיגיטלית, שכמעט שלא קיימים בחברה הערבית.

הפוסט למה הערבים לא משולבים מספיק בהיי-טק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

יבמ מבצעת בימים אלה פיטורים של עשרות עובדים בישראל, כחלק מהרה-ארגון של חטיבת המכירות שלה – כך על פי דיווחים שונים ופוסטים של עובדים ברשתות החברתיות. נראה כי העובדים המפוטרים לא מגיעים מליבת הפעילות שלה, בהיי-טק, אלא מדובר בעיקר בעובדי מכירות, שיווק ומנהלה.

יש לציין שיבמ מעסיקה בישראל כ-2,000 עובדים בחמישה מוקדים – בפתח תקווה, תל אביב, גבעתיים, באר שבע וחיפה. מדובר בגל הפיטורים השני של עובדים ביבמ ישראל בתקופת הקורונה: הגל הקודם בוצע בחודש מאי, כחלק מפיטורים עולמיים.

בחודש שעבר הודיע הענק הכחול על פיצול שלו לשתי חברות: האחת היא יחידת שירותי תשתיות ה-IT שלה, שתירשם כחברה נפרדת, והשנייה תכלול את יתר פעילויות החברה. ביבמ אמרו אז כי המטרה במהלך היא להמשיך את המיקוד בענן, כמהלך המשך לרכישת הענק בת 34 מיליארד הדולרים של רד-האט, שבוצעה אשתקד.

בפעם הקודמת יבמ אישרה את הפיטורים, ואף מסרה כי הם חלק משינויים שביצעה בפורטפוליו המוצרים של חטיבת האחסון שלה, כמו גם ניוד עובדים בין מחלקות וסגירתן של כמה, לצד פתיחת אחרות.

היום מסרה החברה כי היא "מקבלת את החלטות ניהול משאבי האנוש שלה באופן שתומך בלקוחותיה במעבר שלהם לאימוץ פלטפורמות ענן היברידיות פתוחות ויכולות בינה מלאכותית, ומשקיעה מחדש בפעילות עסקית זו. אנחנו ממשיכים לבצע השקעות משמעותיות בהדרכה ופיתוח מיומנויות בקרב עובדי יבמ כדי לתת מענה טוב יותר לצרכי הלקוחות שלנו".

הפוסט יבמ מפטרת עשרות עובדים – לא מתחום ההיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, המצוין היום (ד'), מקרב אותנו צעד אחד נוסף במודעות לנושא, אך בלב כבד אציין, כי הדרך למיגור התופעה עדיין ארוכה מדי", כך אמרה לאנשים ומחשבים רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל.

"לצערי", אמרה אטד, "נשים רבות, רבות מדי, עדיין מתמודדות עם אלימות המופנית נגדן מדי יום, שעה שעה. לאלימות פנים רבות, והיא לובשת צורה במגוון דרכים, אשר כולן כאחת הופכות את חייהן של אותן נשים למסע טרור, אשר במקרים רבים מסתיים ברצח".

לדבריה, "העלייה המדאיגה במספר מקרי האלימות בכלל, ונגד נשים בפרט, כמו גם הטשטוש בין מרחב בית-עבודה והשהייה המוגברת בבית בימי הקורונה, כל אלה מחייבים אותנו לפתח דרכים יצירתיות לקידום הערכים החשובים לנו. אני גאה לעמוד בראש ארגון שמוביל ותומך באג'נדה ברורה לקידום מיזמים חברתיים וטכנולוגיים, ולעשייה משמעותית בצורה רחבה כל כך".

במהלך השנה האחרונה, ציינה אטד, "יזמנו ולקחנו חלק מרכזי בכמה פרויקטים בנושא. המרכזי בהם היה האקאתון, שנערך לזכרה של מיכל סלה ז"ל, שהיה הראשון בתעשיית ההיי-טק הישראלית. ההאקתון שילב טכנולוגיה ואחריות חברתית, אשר רלוונטית לחברה הישראלית כולה. הוא סיפק פלטפורמה לפיתוח פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים, כמו גם לעזרה לנשים במצוקה".

"כחלק מהאני מאמין שלי וכחלק מהאחריות שלנו כלפי הקהילה וכלפי אלפי העובדים שלנו", סיכמה אטד, "אנו במיקרוסופט ישראל נמשיך לקחת חלק בפעילויות מסוג זה. נמשיך לקדם את המודעות לנושא החשוב וננסה לאפשר – באמצעות ההון האנושי והטכנולוגי שלנו – פתרונות מצילי חיים. לכל אישה יש את הזכות הבסיסית להרגיש בטוחה בביתה שלה".

צילום: גיא הכט

הפוסט "הדרך למיגור תופעת האלימות נגד נשים – עדיין ארוכה מדי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אורית הרוש, מנהלת בכירה בחטיבת התפעול, KLA. צילום: יח"צ

אפליקציות לספירת צעדים הפכו לחלק בלתי נפרד מאורח החיים במקומות עבודה רבים, במיוחד מאז נכנסה לחיינו הקורונה. ב-KLA ישראל לקחו את האתגר צעד אחד קדימה וחברו אותו לחודש המודעות לסרטן השד. 216 עובדים הרימו את הכפפה – ואת הרגליים – וצברו יחד, במשך שבועיים, 15,971,338 צעדים. KLA המירה את הצעדים לתרומה בגובה 20,000 שקלים לעמותת אחת מתשע, המסייעת לנשים החולות בסרטן השד.

"בחרנו באפליקציית ראמבל (Rumble), אשר ממירה צעדים לכסף, והזמנו את עובדי החברה להשתתף בתחרות אישית וקבוצתית, שהתקיימה במשך שבועיים. למעלה מ-200 עובדים נכנסו לעניין, והתחילו לקום שעה קודם בבוקר, לשכב לישון שעה מאוחר יותר, ולצעוד – כמה שיותר לצעוד, על מנת לצבור צעדים", סיפרה מור עזריה, דירקטורית בכירה ומנהלת חטיבת אוטומציה ויו"ר פורום WISE להעצמת נשים ב-KLA. "כך השתלבנו בצורה יצירתית ומעוררת הזדהות בחודש המודעות לסרטן השד, ועודדנו את העובדים שלנו לבצע פעילות גופנית, אותה אנחנו מתכוונים לשמר גם בעתיד", הוסיפה.

סווטה גרצ'ין, אלגוריתמיקאית בחברת KLA. צילום: יח"צ

בתחרות הקבוצתית זכה צוות הרכש העקיף, אשר מנה רק 6 צועדים, שהשיגו יחד 776,148 צעדים. במקום הראשון בתחרות האישית זכה איתן חג'אג', מהנדס פיתוח אפליקציה עם 369,033 צעדים; במקום השני זכתה אורית הרוש, מנהלת בכירה בארגון התפעול עם 306,890 צעדים; ובמקום השלישי זכה נתנאל גנון, מהנדס אינטגרציה בחטיבת התפעול עם 298,271 צעדים.  

אפליקציית ראמבל פותחה על ידי חברת יוביטל בריאות. החברה הוקמה על מנת להנציח את זכרם של יובל (יובי) דגן וטל יפרח ז"ל, שנהרגו במבצע צוק איתן בקיץ 2014. היזמים מקווים כי בעזרת ראמבל ישפרו את הבריאות של תושבי ישראל, ויעודדו אותם לעשות מעשים טובים בו-זמנית. עם KLA נראה שהצליח להם.

הפוסט הלכו על זה: KLA תרמה צעדים לעמותת אחת מתשע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שם ותפקיד: מרינה שניר, מנהלת פרויקטים BI בחברת אופיסופט, מקבוצת SQLink.

ותק מקצועי: 20 שנה בתחום.

ותק בתפקיד: חמש שנים באופיסופט.

השכלה/שירות צבאי: הנדסאי תוכנה, שירות צבאי – צאלים.

משפחה: נשואה ואמא לשלושה ילדים מקסימים, רועי (15) מיה (9) ושני (3).

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד היה לי ברור שאלמד תכנות: בבית הספר הייתי טובה במתמטיקה ומחשבים, בצבא רציתי להגיע לתפקיד טכנולוגי, אבל בסוף הייתי שרטטת Macintosh ומאוד נהנתי, מה שלימד אותי שתמיד כדאי להיות פתוחים למצוא עניין בתפקיד שמקבלים, וכמובן לשאוף קדימה. אחרי הצבא למדתי הנדסאי תוכנה. בשנה האחרונה של הלימודים התקבלתי לעבודה בתור סטודנטית כמפתחת, לאחר הלימודים המשכתי למשרה מלאה באותו תפקיד.
ההורים תמיד דחפו אותי קדימה, רכישת ההשכלה הייתה מאוד חשובה להם. הם מאוד גאים בי ובמקום שאני נמצאת בו.
היום, באופיסופט, זרוע ה-BI והאנליטיקס של קבוצת SQLink, אני מנהלת שני צוותים בעולמות הדטה וה-BI, הן בנציבות שירות המדינה והן ברשות דואר ישראל. כל צוות מתעסק בתחומים שונים זה מזה, כולם מאד מעניינים ומגוונים וזה מה שמושך ומאתגר אותי.
אני מאוד אוהבת את התפקיד שלי. מאוד חשוב לי להיות חלק מיצירה של משהו חדש, להשפיע, להיות שותפה לקידום וטכנולוגיות חדשניות ולבצע את הפרויקטים לפי צרכי הלקוח ושביעות רצונו.
עבודה עם הנתונים תמיד סקרנה אותי – המידע זמין בכל רגע, הנתונים מאפשרים לקבוע מה עובד טוב יותר, לזהות מגמות, לבצע השוואות, לבחון נקודות בעייתיות, לזהות פערים, לתכנן ולקדם יכולות בתחומים רבים.
תמיד חיפשתי מקומות עבודה שניתן להתקדם בהם בתחום הטכנולוגי, המקצועי והניהולי. מאוד חשוב לי עניין וחדשנות, גם חשובה לי עבודה מול אנשים ושיתוף פעולה בין הצוותים, ואת זה מצאתי באופיסופט.
אני פוגשת במהלך השנים אנשים מוכשרים. חלקם ליוו אותי קדימה והיו מנטורים שלי במהלך כל הדרך. אני מאמינה שאנחנו תמיד לומדים עוד ועוד דברים חדשים וחשובים במהלך החיים, ממש יום יום.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שהתעשייה שלנו מאוד מתקדמת, יודעת להכיל ולקבל. אני פוגשת המון נשים בתפקידים מאוד בכירים, חלקן באופיסופט וחלקן בקבוצת SQLink כולה. הן מוכיחות את עצמן בצורה הכי טובה שיש, וצועדות קדימה לתפקידים עוד יותר בכירים.
יש חשיבות לתמיכה מהמשפחה, וזה בדיוק מה שמלווה אותי במהלך הקריירה שלי – יש לי בעל מפרגן, תומך ומתחשב.
אז נכון, אימהות באמת נחוצות להתפתחותו של ילד, והן יודעות לטפל בו באופן מדהים, אך גם אבות יכולים לעשות זאת בצורה מדהימה וניתן לסמוך עליהם.
ונכון, אני מנהלת את החיים בקצב מאוד אינטנסיבי, אבל אני משתדלת למצוא זמן למשפחה, להיפגש עם חברות, לצאת לטיולים. אנחנו מאוד אוהבים טיולים, במיוחד עכשיו כשאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת לכולם ומאוד חסרות לנו חופשות ונסיעות לחו"ל, למקומות חדשים ומעניינים. עד לפני הקורונה היינו יוצאים לחופשה זוגית לפחות פעמיים בשנה, ופעם נוספת עם כל המשפחה. עכשיו הכל בהקפאה.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אפליה נגד נשים יכולה להתבטא בהרבה תחומים, כמו קידום מקצועי, שכר, תנאי תעסוקה ועוד.
אני אישית לא נתקלתי. גם בחברות הקודמות בהן עבדתי היו לא מעט מנהלות בכירות. אני מתקשה להיזכר האם שמעתי סיפורי אפליה מאחרות… וזה מדבר בעד עצמו.

הפוסט נשים ומחשבים: מרינה שניר, אופיסופט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, הפכה זה מכבר לסמל ומופת בכל הנוגע לניהול המאבק בקורונה. בת 40 בלבד, משכיבה את בתה לישון ואז עולה לשידור חי בפייסבוק לדווח ל-5 מיליון תושבי ניו זילנד על ההתפתחויות החדשות בכל הנוגע למאבק בקורונה, בהתאם לתכנית עבודה סדורה ושקופה, שנכנסה לתוקף ברגע שזוהתה המגיפה בניו זילנד. כך, בעזרת מנהיגות אמינה, נחושה ועקבית מצד אחד, אך גמישה ואדפטיבית, אמפתית ומשתפת מצד שני, הצליחה ארדרן להוביל את ניו זילנד ליציאה מהמשבר. זה כמובן לא משליך על העתיד, והתפרצות נוספת עוד עלולה לקרות גם שם, אולם העם הניו זילנדי יודע בוודאות שיש לו על מי לסמוך.

למרבה התדהמה והצער, ב-2020 נשים מהוות פחות מ-7% ממנהיגות העולם, ולכן לארדרן מצטרפות רק עוד קומץ ראשות ממשלה מצטיינות, אשר הוכיחו כי טיפול במשבר בסדר גודל קולוסלי – מן הראוי שיונהל בידי נשים.

וכשאני מסתכלת על הזירה שלי – זירת ההיי-טק – רק 8% ממייסדי הסטארט-אפים הן נשים, כך לפי נתוני IVC מתחילת השנה. כך גם בעולם ההון סיכון – רק 12% נשים הן שותפות בקרנות, נכון למרץ 2019, ולפי נתוני רשות החדשנות, נשים מאיישות רק 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים בחברות היי-טק. אבל, בדומה לטיפול המוצלח של המנהיגות בקורונה כך גם בעולם ההיי-טק – לפי מחקר של BCG – בשעה שיזמיות מקבלות השקעות קטנות יותר מיזמים בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ, עסקים שנוסדו על-ידי נשים, בסופו של דבר, מניבים רווחים גבוהים יותר מאלו של הגברים, והם נאמדים ביותר מפי 2 מגובה ההשקעה.

הדמיון בין ניהול סטארט-אפ לניהול משבר כמו הקורונה רב. בשני המקרים מדובר במסע חדש המלווה באי-וודאות גדולה – בהיי-טק הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה בקצב מסחרר, השוק משתנה מול לקוחות פוטנציאלים, וגם בקורונה קצב השינויים מהיר ומחייב מצד אחד תכנית מגובשת ומובנית, ומצד שני אדפטציה גבוהה לשינויים ויכולת תגובה מהירה. עוד דמיון ניתן למצוא בהיבט הרב-מימדי של התפקיד – ראשת ממשלה, כמו גם מנכ"לית בהיי-טק, שתיהן נדרשות להתמודד עם ריבוי משימות – יכולת קלאסית המזוהה עם נשים.

אז מה סוד ההצלחה של מנהיגות בהיי-טק כמו בפוליטיקה? אם ניקח לדוגמה את ראשות הממשלה שהוזכרו למעלה, הרי שאלו זיהו את הסכנה הטמונה במשבר ופעלו בנחישות ובמהירות, מבלי לשכוח להפגין אמפתיה וחמלה. עוד תכונות שעזרו להן לנהל את משבר הקורונה ועוזרות למנהלות בהיי-טק הן שקיפות לצד הקשבה, אדפטציה וגמישות לאירוע מתפתח, ויכולת לשתף פעולה האחת עם השני או השנייה. אלו תכונות המזוהות באופן מובהק עם סגנון ניהול נשי, ונדרשות במיוחד בתקופות של אי-וודאות, כאשר יש צורך בעיבוד מהיר והפנמה של מצב חדש, הסתגלות ואקלום יחד עם גמישות ויכולת השתנות. עוצמות אלה חיוניות גם כדי לייצר חדשנות ומאפשרות לסטארט-אפים, לחילופין, להתמודד עם שינויים ואי-וודאות בשלבים הראשוניים של חייהם, כמו גם להתמודד בהצלחה עם תקופות משבר כמו הקורונה. מעניין לראות כי תכונות אלה נמצאות בניגוד גמור לסגנון הניהול הגברי הקלאסי, המושתת על ריכוזיות, החלטיות, ביטחון עצמי עודף, פיקוד והנחתת הוראות מלמעלה. מותר לציין כי חלק מהגברים בהחלט ניחנים גם בתכונות המזוהות עם סגנון ניהול נשי, ומי שלא – מוטב לו שיתרגל וירכוש תכונות אלה.

אולם, למרות סגנון הניהול הנשי הרלוונטי כל כך, מעט נשים מגיעות לעמדות השפעה בפוליטיקה ובהיי-טק, ולמרות שהמודעות היום לנושא הגיוון וההכלה גבוהה מאוד, ומספר התכניות שבאות לתמוך ביזמיות גם כן לא מבוטל – נראה שהמרחק לשוויון רב ומתיש.

מתאים במיוחד למשברים, ולהיי-טק. ניהול נשי. צילום אילוסטרציה: BigStock

יחד עם זה, כמי שצמחה בהיי-טק ובעולם ההון סיכון, אני יכולה לומר כי השינוי צריך לבוא מלמטה – באמצעות חינוך לנשים, ולא פחות, לגברים. משום שגברים שיפנימו את החשיבות והנחיצות בסגנון ההנהגה והניהול הנשי, יתמכו ויעודדו – נשים וגברים כאחד – לתת לנו את המקום הראוי. למשל כפי שקרה בשנים האחרונות בעולם הבנקאות הישראלי.

לצד השינוי מלמטה, אני מאמינה שצריך להתרחש שינוי גם מלמעלה. כחברה אנחנו חייבים להוביל למצב בו יותר ויותר נשים יכנסו לכנסת וישתלבו בממשלה. זו חייבת להפוך למשימה לאומית. ברגע שלנשים יהיה ייצוג הולם ומשמעותי סביב שולחן מקבלי ההחלטות – נתחיל לחזות בשינויים, נחשף לדרכי טיפול וניהול מגוונות, ואולי נצליח להתגבר לא רק על הקורונה אלא על קונפליקטים אחרים שמאיימים לכלות אותנו כחברה. מיותר לציין כי ברגע שיהיו מספיק נשים בפוליטיקה, הן יעוררו את הדיון מחדש, וכמובן יתמכו ויעודדו בחירה של נשים לתפקידי הנהגה והנהלה גם בהיי-טק.

הכותבת היא מנהלת שותפה ב-i3 Equity Partners

הפוסט משימה לאומית: להגדיל משמעותית את מספר הנשים בפוליטיקה ובהיי-טק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ביום רביעי ה-2 בדצמבר בערב, ייפתח במתכונת אונליין האקתון Ultra Hack 2.0 הערבי-יהודי למשך 72 שעות, ביוזמת ארגון צופן. בסופו של ההאקתון, בשבת, 5 בדצמבר, תבחר קבוצת שופטים – המורכבת מאנשי עסקים, יזמים, משקיעים ואף בכירים בחברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות – את הקבוצה המנצחת. סך כל הפרסים שיחולקו הוא בסך כ-40 אלף שקלים.

ברוח התקופה, ההאקתון הקרוב יעסוק בהתמודדות עם אתגר הלמידה, העבודה והחיים בעידן הדיגיטלי וה"נורמלי החדש", ובפיתוח פתרונות קריאטיביים וכלים חדשים.

"בדרך כלל, בגלל שהאירוע נערך בסופ"ש ובעיר ערבית, מרבית המשתתפים היו ערבים ורק מיעוט של יהודים. אבל המפגש ושיתוף הפעולה תמיד עלו יפה והניבו מיזמים יוצאי דופן" אמרו מארגני האירוע. "השנה, נהפוך את הלימון ללימונדה, עם נענע. המעבר לאונליין הוא דווקא הזדמנות נהדרת לחגיגה רבת-משתתפים  ואנחנו מצפים ל-200 משתתפים, צעירים וצעירות, יהודים וערבים.

סאמי סעדי, מנכ"ל משותף וממייסדי ארגון צופן: "הגיעה העת לשתף פעולה ולחבור יחד יהודים וערבים בבניית אקוסיסטם משותף. בסופו של דבר כולם יוצאים נשכרים מזה, ובראש ובראשונה הכלכלה הישראלית, שבימים אלו זקוקה יותר מתמיד לקרש קפיצה ולגלגלי הצלה. ההיי-טק הוא ללא ספק הגלגל המשמעותי. הקורונה הוכיחה מעל לכל ספק, שהמיומנות גוברת על הגיאוגרפיה. יש מאות צעירים ערבים שעקרונית יכולים מחר בבוקר להתחיל לעבוד בהיי-טק".

להרשמה להקאתון,  לחצו כאן.

הפוסט בקרוב: האקתון גדול ליזמים ערבים ויהודים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשנת 2017 עצרה טוויטר (Twitter) את התהליך של הגשת בקשות לאימות (verification) חשבונות משתמשים – זה שבסופו העניקה הרשת המצייצת וי כחול לבעלי החשבונות המאושרים, תרתי משמע. כעת מבשרת החברה בבלוג שלה כי היא מעוניינת לפתוח מחדש פניות בבקשה לאימות חשבונות, אבל נשמעת מעט מהוססת ומבקשת מהקוראים והמשתמשים לחוות דעתם על נהלים חדשים שהתוותה לקבלת הסימון הנחשק.

We're planning to relaunch verification in 2021, but first we want to hear from you.

Help us shape our approach to verification on Twitter by letting us know what you think. Take a look at our draft policy and submit your #VerificationFeedback here: https://t.co/0vmrpVtXGJ

— Twitter Support (@TwitterSupport) November 24, 2020

"לפני שלוש שנים עצרנו את תכנית האימות הציבורי שלנו, לאחר ששמענו משוב כי היא נחוות כשרירותית ומבלבלת בעיני אנשים רבים. שנה לאחר מכן הורדנו את העבודה הזו בסדר העדיפות, כדי להתמקד בהגנה על שלמות השיח הציבורי סביב רגעים קריטיים, כמו הבחירות בארה"ב בשנת 2020", הסבירה החברה בפוסט שפרסמה בבלוג ביום ג'. "מאז, לא היה ברור לנו מי יכול להיות מאומת ומתי, מדוע חשבון לא מאומת או מה המשמעות של אימות", המשיכה ובהירה טוויטר.

הפוסט מוסיף ומרחיב כי "אנו יודעים כמה חשוב להיות מסוגלים להביע את עצמכם ולהבין עם מי אתם מדברים בטוויטר. אז היום, אנחנו משתפים את תחילת התכניות שלנו לחדש את האופן שבו אנשים יכולים להזדהות בטוויטר, מתחילים מאימות ומבקשים מהציבור לשתף במשוב על טיוטה למדיניות האימות החדשה שלנו". הרשת החברתית הפופולרית הוסיפה והדגישה כי "קריאה למשוב ציבורי הפכה לחלק חשוב בתהליך פיתוח המדיניות שלנו, מכיוון שאנחנו רוצים להבטיח שכשירות פתוח, הכללים שלנו משקפים את קולם של האנשים המשתמשים בטוויטר".

יצוין כי סימן ה-וי הכחול – שהחל את דרכו עוד ב-2009 ושפירושו שטוויטר אימתה את זהות המשתמש – נתפש כסמל סטטוס בפלטפורמה, כיוון שלרוב הוענק למפורסמים, משפיענים וכמובן אישי ונשות ציבור. אך התהליך לקבלת הסימון זכה לביקורת, ולווה בתחושה שאינו נקי מספיק, וזו הייתה אחת הסיבות להקפאתו, כך משתמע גם מהפוסט של טוויטר.

כולם רוצים חשבון מאומת ומאושר. טוויטר. צילום אילוסטרציה: BigStock

מה בעצם באמת מסמל ה-וי הכחול?

הליך האימות הלא אחיד ושקוף של העבר הוביל לכך שטוויטר אימתה, למשל, פרופיל של מנהיג תנועת עליונות לבנה – למרות שבאותה תקופה התחייבה לנקוט בצעדים נוספים נגד הפצת שנאה בפלטפורמה. הבעיה העיקרית הייתה חוסר וודאות בנוגע לשאלה האם הסימן הכחול מסמל זיהוי (Identification) או אישור/תמיכה (endorsement). לפיכך, העניין בוטל כמעט לחלוטין. אמנם חשבונות מסוימים עדיין אומתו מאז, אבל בקשות לאימות הפתוחות לכל לא היו זמינות כלל בשלוש השנים האחרונות.

כעת, על פי טוויטר, ההנחיות לאופן חלוקת האימות הכחול יהיו פומביות, שקופות ובהירות בהרבה. במקביל תהיה אכיפה מוגברת של מפירי הסימון, למרות שלא הובהר לאיזה סוג של הפרה מכוונת החברה. עוד הודיעה הרשת המצייצת כי היא מתכננת להסיר אוטומטית מעתה יותר מסימוני ה-וי הכחולים שכבר ניתנו, במקרה של משתמשים שאינם פעילים, או של מי שמפרים שוב ושוב את כלליה.

מה שכבר ברור כעת הוא שפרופילים שלטענת טוויטר אמורים להיות כשירים לקבלת אימות ראשונים הם מה שנחשב כ'חשבונות בולטים' (Notable Accounts), כאשר הסימון הכחול מסמל שהחשבון הוא ייצוג אותנטי של אותו אדם או ישות, המשרת מטרה ציבורית מיידית. סוגי החשבונות שטוויטר הכניסה תחת כותרת זו הם: ממשלה, חברות, מותגים וארגונים ללא כוונת רווח, חדשות, בידור, ספורט, אקטיביסטים, מארגנים ומשפיעים אחרים.

הבעיה מתחילה בשלב הבא, בנוגע לשאר ציבור המשתמשים המעוניין בסימן כחול משלו, למשל מי שמאוד פעיל בטוויטר ויש לו הרבה עוקבים. כאן העניין באמת כרוך בשאלה סביב האימות בטוויטר – האם הסימן פשוט מסמל זהות, ובמקרה כזה כל מי שיכול לספק את העדות לזהותו אמור להיות כשיר לזכות ב-וי הכחול; או שמא הוא מסמל סלבריטאים, או מהווה קריטריון מעורפל לדבר מה אחר ולא ברור.

את כל זאת טוויטר מנסה לקבוע כעת, והיא פרסמה אפילו סקר ציבורי בנושא הציפיות סביב הליך האימות, שגם אתם יכולים לקחת בו חלק ולחוות בו את עמדתכם.

הפוסט טוויטר: הבקשות לקבלת וי כחול – המעיד על חשבון מאומת – חוזרות? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פרטנר פרסמה הבוקר (ד') את התוצאות העסקיות שלה לרבעון השלישי, שבהתחשב בנסיבות הנוכחיות לא היו רעות: החברה אמנם עברה להפסד נקי, אך לא גדול, ורשמה ירידה קטנה בלבד בהכנסות. בנוסף מספר מנויי הסלולר של פרטנר רשם ברבעון עלייה של 4% והגיע ל-2.76 מיליון. בכך היא שמרה על היותה חברת הסלולר השנייה בגודלה בישראל.

החברה סיימה את הרבעון עם קיטון של 2.4% בהוצאות ל-780 מיליון וירידה גדולה יותר – של 3% – בהכנסות, ל-800 מיליון. היחס הזה פגע בסעיף הרווחיות: פרטנר עברה מרווח נקי של שבעה מיליון שקלים להפסד נקי של חמישה מיליון. מדובר בהפסד נקי רבעוני ראשון של החברה מה שלוש שנים.

חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות השירותים ירדו ב-4% ל-631 מיליון שקלים, מהם 415 מיליון במגזר הסלולרי, שם הירידה הייתה גדולה יותר ועמדה על 11%. הירידה נובעת בעיקר מההשפעה השלילית של משבר הקורונה על הכנסות משירותי נדידה ומהמשך שחיקת המחירים של שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המתמשכת בשוק. אלה קוזזו חלקית על ידי עלייה בהכנסות מדמי הקישוריות.

לעומת המגזר הסלולרי, ההכנסות משירותים במגזר הקווי עלו ב-8% ל-252 מיליון שקלים. העלייה משקפת בעיקר את הגידול בהכנסות מהצמיחה בשירותי האינטרנט והטלוויזיה, שקוזזו חלקית על ידי קיטון בהכנסות משיחות בינלאומיות. מספר המנויים על פרטנר TV גדל במהלך הרבעון ב-12 אלף, כמו ברבעון שלפניו. ההכנסות מציוד רשמו עלייה של 1% ל-169 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מעלייה בהיקף מכירות הציוד במגזר הקווי, שקוזזה חלקית על ידי ירידה בהיקף מכירות הציוד במגזר הסלולרי, בעיקר כתוצאה מההשפעה השלילית של משבר הקורונה על מכירות ללקוחות קמעונאיים.

נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות של החברה ירדו ב-1.5% ל-677 מיליון שקלים, הרווח הגולמי קטן ב-11% ל-123 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 15.38%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-8% ל-103 מיליון שקלים והרווח צנח ב-23% ל-20 מיליון. ה-EBIDTA רשם ירידה של 9% ל-225 מיליון.

נתוני תשעת החודשים הראשונים של השנה מראים על ירידה של 1.6% בהוצאות ל-2.3 שקלים, קיטון של 0.8% בהכנסות ל-2.4 מיליארד וזינוק של 33.33% ברווח התפעולי ל-76 מיליון. הרווח הנקי נותר ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד – 12 מיליון שקלים.

"הקורונה מאיצה את המודעות לחשיבות של שירותי התקשורת"

בהתייחסו לתוצאות הרבעון אמר איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, כי "למרות השפעות משבר הקורונה, הן מציגות יציבות וחוסן בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, שתורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח. במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר".

"בנוסף", ציין, "השקנו את רשת הדור החמישה ועמדנו ביעדי הפריסה, המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים, שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת".

עוד הוא אמר כי "משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר – רשת הסיבים האופטיים שלנו, שמגיעה כבר לכ-700 אלף משקי בית ב-50 ערים ברחבי הארץ. לשירות הטלוויזיה פרטנר TV יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים – תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה".

הפוסט השפעת הקורונה: פרטנר רשמה ירידה בהכנסות ומעבר להפסד נקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"בשנים קודמות, המאמץ המרכזי של ארגונים שרצו לפעול בעולם האי-קומרס היה לבחור את הטכנולוגיה והכלים הנכונים בעולם הדיגיטל. כיום, על אף שזה חשוב – הדיגיטל הפך למעין מוצר צריכה, קומודיטי, וגם התהליך נהיה פשוט יותר. ארגונים הבינו למה הדיגיטל הוא כבר לא 'נחמד שיהיה' אלא הוא הכרחי", כך אמר עמית קמה, הבעלים והמנכ"ל של קמדיה.

קמדיה מתמחה באיפיון ופיתוח מערכות מידע, המותאמות לצרכים עסקיים ייחודיים של הלקוח הארגוני. אנשיה עוסקים בעיצוב ופיתוח מערכות התוכנה המבוססים על תהליך חדשני, כמו גם פיתוח מוכוון משתמשים, המושתת על מאפייניו הייחודים של הגוף העסקי. זאת, תוך מיקוד התהליך בהבנת צרכי הלקוח, לצד הקפדה על חוויית השימוש והתאמה עיצובית כוללת.

"אנחנו", הסביר קמה, "עוסקים ביישום מתודולוגיה שפיתחנו לעולם הטרנספורמציה הדיגיטלית לארגונים. ארגונים מבינים שעליהם שעליו לפעול בעולם האי-קומרס ומייעצים להם כיצד עליהם לעשות זאת נכון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אפלאוז (Applause), שעובדת עם המותגים הדיגיטליים המובילים בעולם, כך שיוכלו לספק חוויית משתמש דיגיטלית. בזכות קהילה של מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, שכוללת גם אלפי אנשים בישראל, אפלאוז מבצעת בדיקות שימושיות למוצרים דיגיטליים, תוך שימוש בקהילת הבודקים, שמדמה את קהל היעד, ומשתמשת במכשירים אמיתיים ובאמצעי תשלום אמיתיים.

"המוקד עבר מעלייה לאוויר למכירה"

קמה ציין כי "עולם הדיגיטל הוא כיום יותר ברור. לכל ארגון יש יכולת לרכוש ולבנות לעצמו 'מדף דיגיטלי', ובו הצגה של המוצר, מפרט טכני, תכולה, עלויות ועוד נתונים. המיקוד בשנים האחרונות עבר לקצוות: אחרי שהפלטפורמה הדיגיטלית באוויר, עם תמונות והגדרות נכונות, עיקר המאמץ עבר למכירה (הגדלת ההמרות – י"ה) וללוגיסטיקה. בעבר היה נהוג לחשוב כי המאמץ העיקרי הוא להקים את האתר, ואז ארגונים הבינו שהתפעול שלו, לצד התפעול הפיזי, הופכים למורכבים יותר. אנשים נוטים לחשוב, ובטעות, שהאתר או האפליקציה הדיגיטלית הם עוד חנות, אבל האמת היא שנדרש להפעיל את נקודת הממשק הדיגיטלית בצורה שונה מאשר עוד חנות ברחוב. ארגונים 'נדחפו' לדיגיטל וגילו זאת בדרך הקשה. מסתבר כי מסחר מקוון הוא ערוץ שיווק ומכירה משלים – ולא מחליף את העולם הפיזי".

עמית קמה, מנכ"ל קמדיה. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "ארגונים נדרשים לספק ללקוחות שלהם חוויה טובה סביב כל תהליך הרכישה, כולל קבלה של המוצר במועד שנקבע והחזרת המוצר. ארגונים רבים לא נערכים לכמות גדולה של החזרת מוצרים – זה דורש מערכי שינוע, לוגיסטיקה ושירות מותאמים וזה כרוך בעלויות. בסגר הראשון של הקורונה, למשל, היו ארגונים שהיקף ההזמנות של המוצרים שלהם קפץ פי 10 בתוך ימים. איש לא יכול היה להיערך לכך, ובהתאמה, קפץ היקף התלונות – על העדר מענה איכותי להחלפה, אי עמידה בלו"ז, מחסור במוצרים או חוסר מענה באחד מהערוצים הדיגיטלים שהונגשו ללקוחות. כל הדברים הללו הפכו למשמעותיים, ולא מדובר באתגר טכנולוגי".

הלקוח במוקד – במקום הטכנולוגיה

"המיקוד עבר מהטכנולוגיה למתן מענה ללקוח ובניית חוויה כוללת", אמר קמה. "הלקוחות שונים זה מזה באופן הקנייה שלהם. יחד עם זאת, כל לקוח מצפה לחוויית קנייה נעימה, פשוטה ולא מסורבלת. לא משנה אם הלקוחות גולשים באייפון, באנדרואיד או על מחשב אישי – חוויית הקנייה שהם מקבלים צריכה להיות חלקה בכל סוגי המכשירים, תוך שימוש במגוון אמצעי התשלום שזמינים לצרכן".

הוא התייחס לשאלה מדוע לקוחות רבים עוזבים את עגלת הקניות הווירטואלית ולא מבצעים רכישה, והתייחס לסיבה ספציפית: "הנתונים מראים שרבע מהעזיבות של עגלת הקניות הן בשל ניווט מסובך או חוסר בתמיכה באמצעי תשלום מתאימים. לכן, על ארגונים שפועלים בעולם המסחר אונליין לוודא שיש נתיב פשוט ומהיר מעגלת הקניות באתר לקופה בכל מכשיר שבו הלקוח משתמש. ניתן לעשות זאת על ידי בדיקת מסע הלקוח – של אוכלוסיות יעד שונות על מכשירים שונים. אלה בין הפעולות שאפלאוז תומכת בהן, באמצעות מודל בדיקות ההמונים שלה. אפלאוז משלבת בתהליך הבדיקה הדיגיטלי את הממד הפיזי, לרבות בדיקת האיכות בתהליכי קבלת המוצר תוך סגירת כל המעגל של האי-קומרס, דרך החיבור של הלקוח לעולם הפיזי"

"לקראת חגי הקניות המקוונים, שחלים בימים אלה, לא כל החברות ערוכות לתת מעטפת לעולם האי-קומרס. ארגונים נדרשים לצאת מגדרם ולהשקיע בחוויית הלקוח – כי זה מה שהוא יזכור בסופו של דבר, ולא רק את המוצר שנרכש", אמר קמה.

כמה טיפים שימושיים

לבסוף, לקמה יש כמה טיפים לארגונים שרוצים להשתלב טוב בעולם המסחר המקוון, או שכבר קיימים בו ורוצים לשפר את השירות שהם נותנים ללקוח:

יותר פרטים אישיים נדרשים – פחות קונים
הלקוחות לא אוהבים למלא יותר מדי פרטים אישיים או שמפנים אותנו לאתרי צד שלישי. על פי אינטרנט ריטיילר, 46% מכלל נטישות עגלות הקנייה הן בשלב התשלום. מידע רב שהלקוח נדרש להזין לא רק גוזל ממנו זמן רב אלא גם גורם לו לחשוש מהשימוש שייעשה במידע זה. חשוב לזכור כי דף התשלומים הוא השלב האחרון של מסע הלקוח ואין זה הזמן להסיח את דעתו: לא להציע לו חומר שיווקי ולא להפנות אותו לאתר אחר, אלא פשוט לוודא שכל מה שהוא צריך לעשות זה לשלם.

טיפים שיעזרו לכם לגרום ללקוחות למלא את עגלת הקניות שלהם. צילום אילוסטרציה: BigStock

לקנות כאורחים בלי חשבון וסיסמה
לקוחות חדשים לא אוהבים שמבקשים מהם ליצור חשבון עם סיסמה ופרופיל כדי להשלים את תהליך הקנייה. מומלץ לאפשר ללקוחות להשלים את תהליך הקנייה כאורחים. אל תדאגו, את הפרטים המשמעותיים שלהם תזכו לקבל כשהם ימלאו את פרטי המשלוח והתשלום.

בלי הפתעות נסתרות
אין דבר גרוע יותר מאשר להפתיע את הלקוח בשלב הסופי בעלות נסתרת ומפתיעה של משלוח שלא הוצגה קודם. שקיפות היא מרכיב חשוב בתהליך. חשוב לוודא שעלויות המשלוח שקופות לחלוטין בפני הלקוח, והן נכללות בסל הקניות.

הפוסט לקראת בלאק פריידיי: "הדיגיטל הפך למוצר צריכה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, ביקר השבוע (ג') בפארק ההיי-טק בר לב שבגליל ובמרכזים טכנולוגיים וחינוכיים נוספים לטובת קידום מיזמים עסקיים בתחומי המדע והטכנולוגיה בצפון. הביקור התקיים בהובלת ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי, יעל רון בן משה, ומנכ״ל פארק תעשיות בר לב, אבי טילר.

במסגרת ביקורו, קיבל השר סקירה מקיפה מבכירי הנהלת הפארק, המנכ"ל, רם לוינסון, והיו"רית, יעל יגרמן-לביא, על אודות הפעילות הענפה המתקיימת בו, זאת לצד הרחבת הבנייה של מבני המשרדים  והתשתיות לאור ההצלחה הרבה והביקוש הגדול של חברות הייטק מהמרכז וכן מיזמים וסטארטאפים מאזור הצפון לבסס פעילותם בפארק.

מימין: רם לוינסון – מנכ"ל פארק ההיי-טק בר לב, יזהר שי – שר המדע והטכנולוגיה, יעל יגרמן-לביא – יו"רית פארק ההיי-טק בר לב, מירב מצגר-משה – סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי, פארק ההיי-טק בר לב. צילום: בר גוטהרץ

יגרמן-לביא ציינה, כי "פארק היי-טק בר לב מהווה מקום מפגש בין טאלנטים מובילים ומנוסים הגרים בצפון לבין חברות היי-טק וסטארט-אפים טכנולוגיים מהמרכז. הפארק מייצר את כל התנאים הנדרשים להרחבת הטאלנט עבור החברות בגמישות מלאה, ללא התחייבות ארוכת טווח, ללא השקעה, עם ליווי מקצועי צמוד, תוך הנאה מתמריצים והטבות של אזור עדיפות א'. בפארק צומחת קהילה משמעותית, שמונה מאות מהנדסים ומייצרת אקוסיסטם בדרך להגשמת החזון, שיביא 5,000 מקומות תעסוקה בתחום ההיי-טק לגליל המערבי".

בנוסף, נפגש השר עם יזמים וטאלנטים מחברות הסטארט-אפ וההיי-טק לפאנל עשיר, שבו הוצגו לו טכנולוגיות חדשניות מהמובילות בתעשייה הגלובלית כיום וממגוון תחומים, כמו חקלאות חכמה, בינה מלאכותית, רפואה, תעופה, אנרגיה מתחדשת, תחבורה חכמה ועוד.

בפאנל הציגו חברות כמו Adva Biotechnology, הנמצאת כעת בגיוס משקיעים ומייצרת תאים מותאמים אישית לטיפול במחלת הסרטן, חברת Moovex, המתמחה בתחבורה חכמה – הציגה יכולות אופטימיזציה מתקדמות לנתיבים ומסלולי תחבורה, חברת AGWA FARM, המפתחת טכנולוגיה הידרופונית המאפשרת לגדל ירקות בבית, חברת Terralog, היוצרת פתרונות וחיישנים לזיהוי מוקשים בעזרת רחפנים ו-Kaleidoo, המובילים את תחום הבינה המלאכותית ובימים אלה מרחיבה את פעילותה בפארק.

סמנכ"לית השיווק ופיתוח עסקי, מירב מצגר-משה, הוסיפה: "בפארק התבססה קהילה מקצועית של סטארט-אפים וחברות היי-טק ונבנה אקוסיסטם טכנולוגי וחדשני בצפון. בפארק ההיי-טק מתקיימות פעילויות קהילה שוטפות בתחום המקצועי ובתחומי ה-Wellness, המסייעות לקידום העסקי של החברות ולקידום המקצועי והרווחתי של העובדים. פעילויות הקהילה נעשות תוך תמיכה ביזמים ובעסקים המקומיים בגליל במטרה לסייע להם בייחוד בימים מאתגרים אלו".

הפוסט פארק ההיי-טק בר לב אירח את שר המדע והטכנולוגיה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות